זה היה TORONTO'S GAME TO LOSE, אבל הם ניצחו. באנגלית זה נשמע טוב יותר אבל זה מה שקפץ לי בראש בסיום

משחקים כמו שהיה לנו ה ערב דוחפים נשים לקניות, גברים לסקס, ועתונאים לבתי משוגעים. אם מישהו יכול לכתוב סיפור על משחק כזה, הוא גם יכול לכתוב סיפור ממרק אותיות.

היכן מתחילים?

טוב. בואו נתחיל מזה שאני הרגשתי שקליי ת'ומפסון לא ישחק הערב וכתבתי זאת כאן, למרות שידיעות מגולדן סטייט שהוא "כנראה ישחק". אחרי שהוא נפצע במשחק הקודם, הוא החל לצלוע כשהוא מנסה לעשות מין עיסוי לשריר ההמסטרינג. זה היה רגע אחרי שהרים את ידו לסטיב קר – סימן להחליפו מיד.

כף ידו עיסתה את השריר ממש מתחת הירך מאחורנית, במקום המסומן עם עיגול. המתיחה קורית שם כי שריר הבייצפס פמוריס הוא מתוח ומוכן לכל מתיחה באזור שמעל הברך, והראייה היא שכולנו יכולים ליישר את הברך. אבל לכופף את הירך בזמן שהברך ישרה – כפי שהסברתי אתמול – הוא סיפור אחר לחלוטין. רק רקדניות בלט ומתעמלות מסוגלות לזה. אנחנו, הגברים, אפילו האתלטים ב-NBA לא מסוגלים לעשות זאת, ואם בנפילה התנועה הזאת קורית (נפילה כשהרגל עם ברך ישרה מחליקה על הפארקט ואז הגיו נידחק קדימה לכיפוף ירך בגלל המומנטום – המתיחה קורית.

היא באה בדרגות 1 עד 5. אם לקליי תומפסון המתיחה היא בדרגה 3, 4, או 5, הוא מחוסל לשאר הפלייאוף. אם המתיחה היא סוג 1 יש סכוי שישחק במשחק הבא. אם המתיחה בדרגה 2, הוא ורופאיו עלולים להחליט לאשר לו לשחק, אבל השאלה היא כמה יעיל הוא יכול להיות.

סיכום המשחק הוא כזה: לראשונה סטפן קרי הרגיש מה זה לשחק ללא שני כוכבי קבוצה פצועים. עכשיו הוא יודע מה לברון ג'יימס הרגיש כששיחק נגדו ונגד הווריורס ללא קיירי אירוינג וקווין לאב. איך לימד אותנו המורה שלנו קווינט בכיתה ב'? "WHAT GOES AROUND COMES AROUND".

היה זה משחק בו הרפטורס תפסה הובלה, ועד סוף המשחק הצליחה לשמור עליה. כל חמשת שחקני החמישייה קלעו בדאבל דיג'יט, וקוואי לינארד הצליח להפיק תוצרת נפלאה כשהוא משחק מה שנראה כמשחק מלא שגיאות, מלא כניסות לחומות מבוצרות, ומלא איבודי כדור.

אבל היי. ב-38 דקות (שוב, כרגיל, יושב ברבע הרביעי עד שמגיע חציו) הוא קלע 9 מ-17, 2 מ-6 מה-3, 7 קרשים, 6 בונבונים, 2 חסימות, ו-2 גניבות. הסטטיסטיקאי נתן לו מתנה כשרשם 4 איבודי כדור. הוא איבד לפחות 6 או 7.

אבל נניח.

סטפן קרי? השחקן הנפלא הזה – 47 נקודות נהדרות – הוכיח שוב שהוא יכול לשים  את הברגים על ארונך מהר יותר מחברה קדישא. למזל הרפטורס הוא היה המצטיין היחיד בקבוצתו אם כי דריימונד גרין לחם ככל שיכול היה.

הרפטורס קלעה 52.4% מהפארקט, 44.7% מה-3, ו-95.4% מהקו.

הווריורס 39.6%, 33.3% מה-3, ו-83.3 מהקו.

האחוזים מראים את ההגנה של הרפטורס שהיתה בטיבה הערב – מלבד ההגנה על סטפן קרי כי מי שיכול לשמור עליו, יכול גם לתפור כפתור על עוגת גבינה.
*
מאחר ואין לי מושג כיצד לכתוב על משחק זה, אכניס רשימות שרשמתי לעצמי במשך המשחק:

*המשחק מתחיל. עם קבוצה מלאה,  לא להאמין בעליונות המחלטת של גולדן זה כמו לא להאמין בכוח משיכת האדמה.

*אבל לראות את הגולדן סטייט עולה כפי שעלתה, וההרגשה שהיא כל כך אנדרדוג, נראה לי מוזר כמו להסתכל על אצבעותיה המוזרות של מונה ליסה של מייכל אנג'לו, ואת אפה הקרוב כל כך אל פיה.
*
*הרפטורס נראית כל כך רע נגד הקבוצה החסרה של גולדן. אבל אתה יודע מה, מל? ייתכן שהרפטורס טובה יותר משהיא נראית. כמו המוסיקה של ריצ'רד וואגנר שהיא טובה הרבה יותר מאשר היא נשמעת.
*
*שוב סטפן קרי. איך עוצרים את הדבר הזה? שחרור הכדור שלו הוא המהיר שנראה אי פעם. לעצור אותו זה כמו לשים פיל בדיאטה.
*
*הרפטורס שומרת ברבע הראשון באישית די לוחצת. אבל אין 'די לוחצת' כמו שאין 'חביתה די טובה'.
*
*וואו לאורי הזה. מה הוא מנסה לעשות? אחרי שלשה נהדרת הוא פתאום נראה דביל כמו שהוא כשהוא מנסז להיכנס אל הסל המוגן ע"י קאזינס ודריימונד. וואללה שאני בטוח שכדי לספור עד 20 עליו לחלוץ נעליים.
*
*וואו…מל, שים לב מה מארק גאסול עושה! קאזינס גורם לו להשיל 10 שנים מגילו, והכל בעמידה!
*
*מה קאזינס משליך לבנים מדאונטאון במקום לתקוע מאהל תחת הסל ולעשות עבודה על מרק האיטי?.
*
*ליבינגסטון ואיגודלה נראית לי מדדים.
*
*כנראה שעתיד סידרה זאת יגיע 'ONE DAY AT A TIME', ואם קליי וקווין לא חוזרים – לפחות קליי – גולדן תאכל אותה. אולי הגיע הזמן? הקאבס כמעט תמיד היתה פצועה נגדה!
*
גאסול וקאזינס עושים עכשיו תחרות בזריקת לבנים.
*
אחד הגולשים כותב על חסרון 3 שחקני גולדן ש- "אין צדק בעולם". כמובן שאין. אם היה צדק בעולם אז בתי השימוש של בעלי תחנות דלק בארץ היו נקיים כמו בתי השימוש בביתם, ואלוהים היה נותן לנו לפעמים לחרבן על יונים.
*
תסתכלו על קוואי לינארד. הבנאדם חסר מהירות וזרירות לחלוטין. הכניסה שלו לסל היא בסלו-מושיון ברור. אני טוען כבר למעלה מחודש שהוא אוברייטד ברמות, אבל אני יודע שאני במיעוט.
*
אני נותן מבט במאמן נרס והוא נראה לי כמאמן המרגיש רע כי הוא לא מרגיש יותר רע.
*
לא מבין מדוע כשסטף עובר את ואן-וליט בדרך לסל, אף אחד לא בא לעזרה? מה זה? יראת כבוד או מה?
*
טורונטו מובילה ב-8 אבל יש לי הרגשה שכל רגע היא עלולה להישבר. יש משהו מוזר במשחקה. כמו שבפרוטרייט תמיד הפה יותר מוזר, ככה משחקה של הרפטורס נראה לי מוזר.
*
וואווו….וואווו…דני גרין עם שלשה טהורה, ועוד אחת. אין שאלה, הוא אשכרה פיור שוטר, אבל פיור שוטר של יום אסל יום באסל. היום הוא טוב מאד.
*
תראה את דריימונד גרין. עושה פאול ברור וקופץ עם צעקות על השופט. איפה הטכני? אילו הייתי סטיב קר הייתי אומר לו TO TAKE IT EASY. יש זמן. האבולוציה עוד לא הסתיימה.
*
וואללה לראות את גולדן מפגרת כל המשחק ורק' מנסה לחזור למשחק ולא מצליחה זה מוזר כמו לראות נהר זורם צפונה.
*
גולדן מצמצמת ל-7. הרפטורס צריכה את גרין ברבע השלישי. היא צריכה את השלשות שלו. הוא על הספסל. עד מתי?
*
אני מסתכל על לינארד: רע. גרוע. כניסה ושני פאולים.. מאבד כדור. כניסה לא טובה. שלשה. סל ופאול. שגיאה. הססן ולא בטוח בעצמו. נותן לסטף קרי לעבור אותו כאילו היה עמוד חשמל. הוווופפפססס…הוא קובר עוד סל טוב. כניסה ואיבוד כדור. שלשה…
*
הרפטורס מובילים ב-12. יאללה, לסיים את המשחק. אבל אין להם קילינג אינסטינקט. שוב ושוב נותנים לקרי להחזיר את גוולדן למשחק.
*
השיפוט…השיפוט…כל הגולשים מתלוננים על השיפוט. אנשים שוכחים שהדבר היחיד בעולם הקשה יותר מלשפוט משחק פלייאוף NBA זה להיות נשוי באושר.
*
*שוב קוואי מנסה להיכנס. הוא כל כך איטי. אני בטוח שלוקח לו שעה וחצי לחזות בתכנית '60 MINUTES'.
*
שוב קוואי קולע את הסל החשוב.
*
היי, מל, זה היה משחק חורק, קשוח, ומוזר, אבל מה זה נהנית! אז לך לישון עם המחשבה שאנחנו מובילים 1-2. זה טוב מ-2-1!