1. דריימונד גרין: כל ארה"ב שונאת אותנו כי אנחנו קוברים את כולם!
קומראדים, תכניסו לכם לראש: אתם מסתכלים על טורונטו חדשה.
אנחנו כולנו יודעכם שמשך כמעט כל המשחק טורונטו הובילה בהפרש שנע בין 7 ל-10. אם זכרוני לא בוגד בי, נדמה לי שפעם אחת ההפרש אפילו עלה ל-12. אבל זה לא משנה.
מה שכן משנה זה שברבע הרביעי הווריורס פתאום הורידה את ההפרש ל-3.
בעבר זה בדיוק היה הזמן לטורונטו להישבר, ולווריורס לפרוץ ב-ONSLAUGHT הטיפוסי שלהם ולקלוע בשתיים-שלוש דקות 15 נקודות ולברוח עם המשחק.
הפעם זה היה שונה: ראשית יש להם את קוואי לינארד שלא חווה אף פעם ב-NBA כיצד זה להישבר. הוא פשוט לא יודע כיצד להישבר והוא לא נישבר.
ואז יש את סיאקם שהוא חלק מטורונטו החדשה, ולא הישנה שידעה כיצד להתפרק ברגע הגרוע ביותר, והוא קלע חלק מה-32 ברגעים בהם היתה טורונטו אמורה להישבר.
ואז היו את ואן-פליט ואיבקה. הראשון סוף-סוף קיבל תפקיד מרכזי בקבוצה, והוא תיפקד בצורה נהדרת גם בכניסות ללא פחד, ואז איבקה בחסימה נהדרת:
“No, my brain doesn’t function that way,” Toronto center Marc Gasol said. “You’re out there you’re playing basketball like you did your whole life and it’s the most fun. You lock in, not allow when they make a couple shots and start their run. You might kind of rattle a little bit, and it frustrates you. But you got to stay poised during the whole game. So your brain can’t go anywhere else but every possession without thinking if the lead is 10 or 3"
הרפטורס, בניגוד לקבוצות אחרות, ניבנו להגיב במצב הזה. הדפנסיב רייטיג שלה הוא 102.9 בפלייאוף. במערב לאף קבוצה – כולל הווריורס, לא היה בפלייאוף דפנסיב רייט של פחות מ-107.9. כשהפרש יורד ל-3 מה שקובע היא ההגנה שתפקידה לא להישבר אחרי שההפרש הורד מ-10 ל-3.
קייל לאורי ופרד ואן-וליט יכולים לשים את גופם הגדול והכבד יותר על סטף, ועם לינארד וסיאקם יש להם שני אנשי כנפיים ארוכים. וכמובן שבמרכז יש את מרק גאסול הגדול (מאד) ולכן סטיב קר העדיף להתחיל נגדו עם ג'ורדן בל, לענות על 'גודל וכוח' במהירות וזריזות.
החלטה שלא הצדיקה את עצמה.
אז לא רק שהווריורס אינה מה שהיתה – בלי או עם דוראנט כי דוראנט שיחק את המשחקים נגד הבלייזרס – אלא שטורונטו היא קבוצה משופרת, פיזית ומנטלית!
אחלה מעורב שמתייחס לנקודות העיקריות של משחק 1.
.
מסכים לחלוטין שהסוויפ נגד פורטלנד לא משקף.
.
סיאקם התעלה על גרין מה שנתן לראפטורס את הניצחון, ולדעתי בנוסף להתעלות של פאסקל והמשחק הנהדר שהוא נתן היתה פה הכנה של נרס ותוכנית המשחק שנערכו מצויין נגד דריימונד ובעצם למדו טוב טוב את הוידאויים של גמר המערב ושמו הרבה דגש על משחק המעבר ו״recking ball״ של גרין.
.
נרס שהרבה מאוד ירדו עליו כאן מוכיח את עצמו כמאמן לא פראייר בכלל.
תודה דוק מעורב פצצה.
לגבי השאלה למה ג"ס נחשבת לכזו פייבוריטית למרות שלא באמת הבריקה נגד פורטלנד, התשובה היא השילוב של הכישרון והניסיון.
גם בלי דוראנט יש לה 4 חברי היכל התהילה עתידיים (השלישייה+איגואדלה), עוד שחקן רוטציה טוב (לוני), והם בכל זאת הקבוצה הטובה בעולם כבר שנים.
בכל מקרה, כמו שסיכמת – טורונטו פשוט מאוד התחזקה, והביטחון שלה כרגע נמצא בשמיים (ובצדק).
המעבר של לאורי לתפקיד סופר רול-פלייר במקום כוכב עשה לו ולקבוצה טוב, וכל עוד גאסול ימשיך לתרום כך בהתקפה, גולדן בצרות.
הכל עד שדוראנט יחזור כמובן, כי זו לא רק ההתקפה, הוא גם שומר אדיר.
ההגנה של גאסול הייתה מעולה, הם הכריחו אותם לעשות יותר מפיקנרול אחד כדי להגיע לזריקה טובה וגם כשגולדן קלעו זה אחרי הרבה עבודה ובזריקות קשות יותר מהרגיל. אולי עכשיו טרי סטוטס מבין מה לעבור מתחת לחסימה עם קארי עושה, עם הזריקות הכי קלות בקריירה של קארי.
טורנטו צריכים להמשיך לשחק נכון בהגנה עם הרוטציות שלהם ולהיות מוכנים להתאמות של גולדן סטייט, כי הם לא פראיירים.
אם דוראנט יחזור זה גם לא מבטיח כלוםכי הוא יהיה מוגבל. וכשהוא משחק השאר מרשים לעצמם להיות עצלנים. גם המשחקים הביתיים של גולדן סטייט לא מבטיחיםמבחינתם כי הם הפסידו הרבה בבית השנה.
משעשע איך שגרין מתמם.
.
כולם שונאים את גולדן סטייט בגלל שדוראנט הצטרף לקבוצה.
ב-15', ובמיוחד ב-16', הם היו ה-"מאמי" של ה-NBA. ההצגה של האחים ספלאש. עם כדורסל שובר מוסכמות, והישגים חסרי תקדים.
אבל אז דוראנט, שרק זה עתה הפסיד בסדרה של 7 משחקים לאותה גולדן סטייט, מחליט להצטרף עליהם.
אם יש משהו שלא נתפס טוב בכל תרבות הספורט, בדגש על הנרטיב שאוהבים לצייר בתקשורת האמריקאית, זה מהלך מהסוג של
"if you can't beat them join them"
.
זו הסיבה מספר 1 ששונאים את גולדן סטייט.
.
(הכדורסל המלוכלך של גרין, זה רק ה-icing on the cake)
.
תודה, מנחם.
+1
איפה ראית את גרין מתחמם?
ולא את הווריורס התחילו לשנוא כבר ב 2015/16. זה הגיע לממדים מפלצתיים עם המעבר של דוראנט(כצפוי).
א. צודק. התייחסתי לציטוט ככזה.
.
ב. אין בכלל מה להשוות בין 2016 ולבין גולדן סטייט שאחרי דוראנט,
כאשר משווים את "רמות" השנאה.
מסכים. אבל השנאה התחילה בדיוק כמו שהוא אמר בעקבות הניצחונות. מה שהיה שנה קודם שמחת חיים הפך שנה מאוחר יותר לשחצנות.
אני לא חושב. האנטי נגדם היה הרבה בגלל הריצה המטופשת שלהם בעקבות שיא הנצחונות, וכולם עמדו בפינה כדי להגיד "אמרנו לכם". בנוסף, קליבלנד נתפסה כסופר אנדרדוג וזה גרר הרבה סימפטיה מאוהדים ניטראליים. 2 האפקטים האלה היו נעלמים בתחילת העונה, אם הם לא היו "הורסים" את הנ.ב.א בצעד מבריק ומחתימים את דוראנט.
מדויק.
ב-2016 הם סתם היו פייבוריטים כבדים שהיה כיף לראות איך מפסידים. אני באותה סדרה באמת הייתי בעד הקאבס משלב מסויים כי אהבתי את הרעיון שהם יזכו במפתיע באליפות ראשונה אי פעם.
משדוראנט עבר אליהם באקט פחדני זה כבר הפך למשהו אחר- רצון עז שלא יצליחו בצורה הזו.
מנחם תודה . מסכים עם כל מילה של גיא בהתייחס לשנאה כביכול לגולדן סטייט. אין ספק שטורנטו עשו עבודה מאוד טובה באופן יחסי בשליטה בקצב המשחק אמש. מראש זו נק' שסומנה כמפתח בסדרה.
The "CIA" is conspiring to "assassin" Tim Blake Nelson
הוויתור על ריבאונד התקפה ובמקום זה ירידה מהירה להגנה זה בינגו לדעתי.
זו השיטה לעצור את הגדולה של דונקי וניטרול המתפרצות של גולדן סטייקס.
אתה יכול להאט את הספלאש בראדרז ולעצור כמעט לגמרי את השאר. ככה טורונטו יכולה לקחת את האליפות השנה.
מאמין שבשני בבוקר, שעון אום-אל-פחם, יהיה כבר 2:0 לטורונטו
תודה רבה מנחם.
.
פעם ראשונה שאני שומע את מארק גאסול בפוסטגיים, או לפחות שאני זוכר, ומאד אהבתי את מה שאמר ואיך שאמר. השאלות של העיתונאים, שבאופן טבעי מחפשים את העלילה של הסיפור, פשוט לא קשורות לאיך שהאנשים שבאמת עובדים בזה מתנהלים, והוא פשוט אמר להם את זה ללא כחל וסרק. מלך.
חבל, הוא מדבר לעניין כמעט כל פעם שהוא עולה לענות לשאלות.
צודק, מת על גאסול, שחקן גבוה מאוד עם הגנה מעולה גם מחוץ לצבע ויכולת לשים גוף, חוץ מזה הוא גם פיתח אלמנטים שונים במשחקו בשנים האחרונות כמו קליעה. לדעתי יכול להיות אולסטאר אפילו עכשיו עם רמתו.
עדיין לרפטורס ,אין משחק פנים שמבוסס על הכנסות כדור לתוך הצבע במשחק עומד.
לדעתי זה איזשהוא חיסרון ,כשהקליעה בחוץ חורקת.
היכולת של הוורירס ללמוד את ההתקפה יכולה לשנות את המשחק
לצידם.
תודה רבה מנחם.
אם פורטלנד לא היתה כזו קבוצה רכה מנטלית ופיזית, גמר המערב לא היה נגמר בסוויפ, ואולי זה היה עדיף ללוחמים שכבר חשבו שהם בלתי מנוצחים..
רק בל נשכח- זה היה המשחק הראשון. גולדן יגיעו למשחק הבא עם פחות חלודה וללא תירוצים. מה שכן, טורונטו קבוצת הגנה חזקה שלא תפרוס להם שטיח אדום כמו במערב.
יהיה מעניין.
תודה מנחם
לדעתי בלי דוראנט ואם איגי וקאזינס חמי קלאץ הסגל של טורנטו יותר טוב ,בטוח שבמצב הזה בלוחמים לא יכולים להרשות לעצמם שספלאש ברדרס יסיימו בשיוויון נק מול קאווי וסיאקם כמו במשחק הקודם
לסטיב קר קמת בדומה למנטרים שלו פופ וגקסון יש יהירות מעצבנת שהם יודעים טוב מכולם וצריל לעשות התאמות אליהם ולא להיפך ללוחמים חוץ מ2016 זה לא עלה בהפסד עד עכשיו
על איזו יהירות מעצבנת אתה מדבר בדיוק? בערך כל משחק הוא מדבר על שינויים והתאמות שצריך לבצע
הוא רק מדבר ועושה אותו דבר רק אם שינויים פרסונלים, לא שמים לזה לב עד שהוא במשבר
זה ממש לא נכון, אבל אתה מוזמן לעלות על העגלה הקבועה של המשמיצים שלו.
אני ממש לא משמיץ אותו הוא הרוויח תיהירות הזאת ביושר והיא גם מביאה הרבה דברים טובים כמו אמונה בכל רגע נתון גם שאתה עשרים למטה שאתה הולך לנצח , אבל מצד שני כמו פופ וגקסון לפניו אם משתבש משהו לאורך זמן בסדרות הם לא ישנו הרבה ויאמינו שזה יסתדר ,בסוף אי אפשר להתווכח אם תוצאות
קר הוא לא ג'קסון ולא פופ. הוא לקח מהם דברים אבל הוא לא מאלה שחושבים שדברים יסתדרו מעצמם.
עידו אילו התאמות קר עושה? אני אישית חושב כמו בר הפלוגתא שלך שקר הרבה יותר מאמין בשיטה שלו ושמי שמולו יסתדר אבל אשמח מאוד להתבדות..
מה זה אלו התאמות? הוא מחליף שמירות, הרכבים. יש לא מעט וזה תלוי סיטואציה.הוא לא חרג מההגנה הרגילה שלו מול פורטלנד כדי להוציא את לילארד מהמשחק (דוגמא עדכנית)?
עם זה אני מסכים גם מול יוסטון הוא הגיע יותר מוכן השנה מבחינה הגנתית. מצד שני היה מאוד בולט שהקבוצה שלו לא מוכנה מספיק למשחק המהיר של טורונטו והדחיפה קדימה במיוחד של סיאקום (או שההוצאה לפועל לא הייתה מספיק גבוהה. לדידי זה לא משנה לדיון)
דווקא דריימונד טען שהם התכוננו רק לא ביצעו.
דעתי הענייה היא שרמת הביצוע היא הרבה על המאמן. אנחנו לא מדברים על קליעה למשל שהתפקיד של המאמן הוא ליצור מצב שהשחקן האידאלי מגיע לזריקה האידאלית. אם סטף מחטיא שלשה עם מבט פנוי ברור שזה על סטף. אם פעם אחר פעם טורונטו מוצאים את הדרך לשים נקודות במתפרצת גם אחרי סל של גס זה מעיד לדעתי על סכמה הגנתית לא ברורה במלואה (מה קורה אחרי ריבאונד מה מי נשאר ומי טס להגנה וכו) וזה על קר.
המאמן יכול לדבר כמה שהוא רוצה בסוף השחקנים על המגרש צריכים להוציא לפועל. ההתקפות המהירות של הראפטורס היה משהו שניתן לו דגש לפני הסדרה.
אני הראשון שאשמח להודות בטעות שלי , אם הוא יעשה התאמות
עוד דבר
רק לי יש הרגשה של סיפור שנכתב מראש?
קליי וסטף טובים אך לא מספיק גולדן מפסידים בקושי את השני והשלישי , דוראנט חוזר ברביעי והם עושים היסטוריה כראשונים שחוזרים מ3 אפס , אין לו בררה להישאר
sure hope your wrong !
נקודה יפה בקשר לטורונטו. ואן וליט וסיאקם, במשחק גמר ראשון בקריירה, הראו הרבה מאוד קור רוח ושיחקו נהדר. גם מארק גאסול המנוסה יותר (משחק גמר ראשון גם שלו). לא מובן מאליו כלל.
נכון, אבל לרוב שחקני טורונטו זו הופעה ראשונה בגמר (חוץ מקוואי ומקאו)
וגרין
זה רק משחק ראשון! צוות המאמנים של גולדין סטייט הוא אחד הטובים שיש הם יפיקו לקחים. משחק שני זה סיפור אחר לחלוטין שינויי רוטציה בהגנה ועוד כמה שינויים חוץ מזה עד עכשיו סיאקם היה ביכולת ירודה מאוד תפס יום כמו שאומרים הוא לא אחד השחקנים שאפשר לבנות עליו ! גולדיין סטייט באה אחרי כשבועיים כמעט שלא שיחקה היה ניכר בהם שהם לא במשחק חוץ מזה לא לשכוח מדובר באחת מהקבוצות הגדולות ביותר שידעה ה nba מבחינת צורת משחק כל כך חכמה עם השוטרים והשחקנים הכי טובים בעולם ! כן טורונטו ניצחה אבל גולדיין סטייט הולכים לעוד אליפות לדעתי הסדרה תגמר ב 4-1 לטובת גולדיין סטייט
במשחק הראשון בוסטון נצחה את מלווקי
==
זוכרים איך זה נגמר?
==
משחק מס. 2 זו אופרה אחרת, יש התאמות, פחות חלודה
==
הלוחמים ב4-1
ערוץ הספורט התאימו תשיר שלהם בסדרה במיוחד בשבילך
הי חבר
תודה
https://www.youtube.com/watch?v=-3DuzR0byZ4
תודה רבה מנחם!
לגבי הסדרה – דוראנט פצוע ולא משחק, וקוואי פצוע וכן משחק, מה שאומר שבאיזשהו אופן ככל שהסדרה תתארך מצבה של ג"ס משתפר. אישית, כמו שקוואי נראה קשה לי לראות אותו סוחב עכשיו סדרה של 7 משחקים
.
בנושא אחר – אני כרגע בניו יורק ואתמול פגשתי באחד המוזיאונים את לא פחות ולא יותר מגרג פופוביץ' (כמעט ברח לי פיפי מהתרגשות מהולה בפחד!!!), אולי זו ההחתמה הגדולה של הניקס??? 🙂
למה לא ניגשת אליו? הוא מת על דברים כאלה, ועוד מההולי-לנד…
מהראיונות איתו הוא לא נראה כמו מישהו שמת על זה… אז שמרתי מרחק
גדול
🙂
תודה מנחם.
שונאים את ג"ס כי הם שחצנים וזחוחים, שנאו אותם הרבה לפני דוראנט. הם לא יודעים לנצח, תמיד דואגים על הדרך להשפיל את היריבה ואת כל מה שקשור אליה. יש בערך מיליון דוגמאות:
סטף עם המגן שיניים וריקוד הכתפיים, גרין עם השרירים (גם סטף), ספייטס עם החגיגות הסוערות אחרי כל סל, שון כנ"ל אחרי כל סל (בעיקר בתחילת הדרך), הלעג ללברון בטראש טוק אחרי שהביסו אותו עם דוראנט, הוויכוחים האינסופיים עם השופטים אחרי כל שריקה.
ויש כמובן גם זלזול שאיננו בהכרח קשור למהלך משחק ספציפי, בראשותו של הזחוח הראשי סטיב קר – מן זלזול כזה שמזכיר לכולם כמה הם הכי טובים והכי חכמים וכל השאר לא ברמה שלהם, כמה הם עושים טובה לכולם שהם בכלל מופיעים, איך באופן טבעי הם לא מכבדים אף אחד ושום דבר:
סטף מגיע לראיונות אחרי משחק עם הבת הקטנה, קר נותן לאיגי לאמן, קר משחק עם קפיץ ביד בזמן שכתבים (נחותים) מראיינים אותו, קר מספר בדיחה כמעט בכל ראיון איתו – תשובה רצינית מלאה זה דבר נדיר אצלו (למד מפופ).
.
תחברו הכל ביחד, תוסיפו דברים ששכחתי – ויש לכם קבוצה שנואה עוד לפני שדוראנט הגיע אליה. 47 מדינות בארה"ב מייחלות שהם יפסידו לקנדה; צריך יותר מזה? שיקאגו זכתה בשש אליפויות, אף אחד שם לא התנהג ככה (מייקל הוציא לשון עוד בקולג'), גם דאנקן ופארקר לא התנהגו ככה ופופ תמיד זלזל בכתבים בצורה בוטה, בלי קשר למצבו בליגה (וזה תמיד ביאס אותי).
.
גילוי נאות – כותב שורות אלה אוהב את הכדורסל של ג"ס, חושב שסטף הוא טופ-10 היסטורי ששינה את המשחק, וחושב שקר מאמן גדול.
המצאות, המצאות, המצאות.
לך תפתח אתר חדש עם שמעון וסומסום ותעזבו אותנו האנשים הנורמלים במנוחה.
פתחו לא מזמן אתר כזה
תתעלם מכל העובדות ותמשיך להמציא לך מציאות משלך. קר אחד המאמנים שמתייחס לכל שאלה ברצינות ומספק תשובה. אז הגענו לימים שחוש הומור = זחיחות ושחצנות? את הקטע של הקפיץ וכל השטיקים האחרים כבר הסברתי לך. עובדה זה עשה את שלו. עד היום הוא היחיד שבכל מסיבת עיתונאים דואג ליצור קשר עין עם כל אחד ששואל אותו שאלה.
אגב כשקר נתן לגרין לאמן כשהם הפסידו אף אחד לא צייץ.
https://www.youtube.com/watch?v=BGTIq4yO-og
זה בא לו בטבעיות, אפילו כשהיה שחקן משלים, קל וחומר כמאמן של אלופה 3 פעמים
כן, זה נקרא חוש הומור. כדאי שתמצא אחד או שתשכור.
אני אנסה, רק לך יש… (ולסטיב קר)
סבבה, בוא תמצא עוד אחד כאן שחושב שהוא דיבר ברצינות בסרטון.
https://youtu.be/hVLZqdXzGvw
כפי שאמרתי, זה בא לו טבעי, כאן זה אפילו לא מצחיק
אתה באמת חושב שהוא רציני? אתה לא מבין מה זה הומור עצמי?
ברור שאני יודע שהוא צוחק!!! כמה גולם אני נראה לך?!
אלה דוגמאות למושג "זחיחות", במקרה השני זה אפילו מביך, לא מצאתי את הראיון עם הקפיץ.
אני רואה שאתה לא מבין עד הסוף אז איאלץ להסביר אחד לאחד (שונא את זה).
המקרים הבאים הם דוגמאות לזלזול, זחיחות, התנשאות והתחכמות:
– כשאתה עונה בבדיחה לשאלה רצינית (פופ עשה מזה קריירה, אני בטוח שהוא מצטער על זה עכשיו, בעיקר אחרי פטירתו של פיט סאגר, אבל זה נושא אחר שידרוש ממני להסביר לך על פני עשרה עמודים)
– כשאתה מביא אתך מישהו (ילד) או משהו (קפיץ) לראיון רשמי
– כשאתה נותן לשחקן לאמן במקומך
– כשאתה "מחמיא" באמצעות לעג (הוא אפילו התנצל און-ליין בפני גרין)
.
אסיים בהערה פילוסופית, מקווה שתבין, אם לא – לא נורא, תוסיף לי את זה לרשימה: האנשים הכי מתנשאים מוכנים רק להצחיק אחרים, ולא מוכנים שיצחיקו אותם; כשמישהו אחר מנסה להצחיק אותם – זה נחשב בעיניהם כחוצפה, הם לא מוכנים לקבל את זה. האנשים הצנועים צוחקים מכל הלב. ניחוש פראי – סטיב קר מהסוג הראשון (תאכלס, הכל כאן זה ניחושים, אנחנו לא באמת מכירים אותם).
אני לא חושב שהומור עצמי הוא זחיחות. סטיב קר עונה הרבה בהומור ואז ממשיך לתשובה רצינית. כבר אמרתי לך לא פעם שלא סתם הוא נבחר כמה פעמים כחביב העיתונאים המסקרים. זה בגלל שהוא לא מתנשא לא זחוח אלא קשוב וענייני ו…בעל חוש הומור מפוקח.
אתה יכול להמשיך ולדחוף פרשנויות לכל מקום אבל לפחות האנשים הרלבנטים שאיתם הוא באינטראקציה קבועה מבינים אחרת.
רק מתערב טיפה כדי להגיד שבדיוק להיפך. הומור עצמי כמעט במאה אחוזים מגיע מהכיוון ההפוך לחלוטין להתנשאות או זחיחות.
+ 1
מקבל חלקית, יכול להיות שאני טועה, עיקר דברי לא היה נגד קר, התכוונתי שהשנאה ל-ג"ס, אם היא קיימת, הייתה עוד לפני דוראנט והיא לא רק בגללו. את מיאמי של ג'יימס לא שנאו ככה (לפחות ככה נראה לי). כפי שאמרתי בתגובה המקורית – סטיב קר מאמן גדול וסטף קרי שחקן ענק, אני מאוד אוהב לראות את הכדורסל שלהם.
יוס – לצערי הפעם אתה הפוך – צריך הרבה ביטחון עצמי בשביל הומור עצמי, כמו שווידוי – למשל – הוא בעצם תוכחה.
לך תשאל את כריס פארלי, רובין וויליאמס, ג'ים קארי, האנה גטסבי (שהמופע האחרון שלה מדבר בדיוק על זה) ובערך כל קומיקאי אי פעם.
אני אחכה.
הומור עצמי מגיע ממקום של נחיתות. של פגיעה וחשיפה עצמית. ממקום של חוסר ביטחון משווע אם אתה לא מאמין להם, תסמוך עליי, יש לי הרבה ניסיון בנושא.
חתיכת מתנשא…
דה שוט – גם אני חושב שהדנאה התחיחה קודם לדוראנט. כמו שכתבתי, כל מה שנחשב לשמחת חיים שנה קודם תורגם לשחצנות וסחיחות ברגע שהגיעו ניצחונות בכמויות.
מה שמפריע לי זה שאתה מנסה לעשות מקר איש קטן ממה שהוא. אחד שהיה צריך לבנות את עצמו מכלום ותמיד מודע לעצמו ולמאיפה הוא הגיע. כשאני אומר כאן כלום הכוונה מבחינה כדורסלנית.
גילרי – אני משחרר בעניין קר, באמת לא יודע עליו הרבה, הכנסתי אותו בתוך מכלול השחצנות של הלוחמים, אין לי משהו אישי נגדו (למרות שהוא חתך את כספי כי… אתה יודע…), יכול בהחלט להיות שאתה צודק בעניין שלו.
יוס – אנשים לא מודעים לזה בכלל, אבל הומור עצמי הרבה פעמים פוגע בקהל (גם קהל ספונטני); כמישהו יורד על עצמו, הוא מאתגר את אלה שכמותו, שלא לומר יורד גם עליהם (נשוי על נשואים, בודד על בודדים, קרח על קרחים, שמן על שמנים, גזען, רמאי, עלוב נפש, פחדן, מעדה זאת או אחרת – כל דבר).
כנ"ל לגבי וידוי – הווידוי מעמיד במבוכה את השומעים, זה בולט למשל בוויידויים של ז'אן ז'אק רוסו (משום מה יש לי הרגשה שאתה יודע על מה אני מדבר) – הוא אומר לקוראים – אני כזה וכזה, רשע, חוטא, שפל, סוציומט, אכזרי – הכל – ואז מגיעה השאלה הלא כתובה: ומה אתכם? אתם יותר טובים ממני?
כשאייל ברקוביץ' אמר שכשהוא על הספסל הוא מייחל להפסד קבוצתו – את מי הוא חשף באמת?
וואי כמה שאתה נסחף.
ברקוביץ' חשף רק את עצמו.
אבל אני לא מבין בכלל איך מה שאתה כותב קשור לנושא.
כל הומור צוחק על מישהו או משהו. כשאני יורד על עצמי, כשרובין וויליאמס ירד על התמכרויות, כשכל קומיקאי של הומור עצמי יורד על עצמו, הוא מחטט הפצע האישי שלו. הוא פוגע בעצמו כדרך להתמודד עם הבעיה שהוא רואה בעצמו. לא דרך חכמה במיוחד, כי לא מטפלים בבעיה ובדרך כלל פוצעים עוד יותר. לכן הרבה קומיקאים בסופו של דבר פוגעים בעצמם. אין פה שום שמץ של התנשאות, זחיחות או תוכחה. רק שנאה עצמית בריאה
שוב, אני ממליץ על המופע האחרון של האנה גטסבי. ספוילר קטן אבל חשוב: בסופו היא פורשת מהומור עצמי בגלל הנזק שזה עושה לה.
גילרי צודק – לגמרי נסחפתי. אני פורש בשפל 🙂
יוס – מבטיח לראות את המופע של גטסבי
איך אמרו אנשי קינגס לאנדינג כשראו בעיינים את האוייב מהצפון – "דבר כזה עוד לא ראינו"…..
לא יודע אם זו האווירה החיובית בקנדה, חוקי הקנאביס המקלים או העובדה שקר ואי אפשר ללכת לים (ונשאר רק להתאמן) אבל הצליחו בטורונטו לייצר משהו מיוחד
🙂
לא אדון גרין,השנאה הגיע אחרי התחנונים שלך לדוראנט במגרש החניה.
שונאים את הקבוצה בגלל שדוראנט הרס את התחרותיות בליגה
שונאים את הקבוצה כי דוראנט עשה את המעשה הכי עולב של ספורטאי .
כולם פה זוכרים שממשחק מס 1 בסדרה לא ניתן ללמוד על המשך הסדרה ?
תודה על כמה דיוניטם מעניינים
בכל קונסטלציה שהיא, בכל שעה משעות היום – אני תמיד בוחר את גרין לחמישייה הראשונה שלי.
מעולה, תודה רבה
רעיון מעניין של ביל סימונס: אם היה סיכוי שדוראנט יהיה בריא בגמר, היו משאירים אותו באוקלנד כדי שיבריא וינוח, במקום לטלטל אותו לטורונטו.
זה שהוא נסע עם הקבוצה, וגם לא שיחק, מראה שלא מאמינים שיוכל לחזור בגמר.
לי זה נשמע כמו אינדיקציה לכלום
כן, אבל כשאתה מדבר שטויות אתה לא מסכן שום מוניטין, והוא כן, לכן אני נוטה יותר להתחשב בדעתו.
SON…עוד טיפונת היה פנדל!!!
חשבתי שאני בכדורגל…