העולם מתחלק לשני חלקים לפני הפיינלס: אלו שחושבים שגולדן סטייט פייבוריטית ואין אפילו למה לנסות לפרשן את הסדרה המתקרבת, ואלו שחושבים שגולדן סטייט תיקח ועדיין אפשר לנסות ולהבין מה הולך לקרות שם.

אני בהחלט משתייך לחבורה השנייה ובתור אחד שמחזיק בזכות התאורטית להיות שם במשחק 7 בטורונטו הייתי שמח לראות את הסדרה הזו הולכת עד הסוף.
האם זה יקרה? כנראה שלא, מוכן לתת לכם את ההימור שלי כבר עכשיו, גולדן סטייט בשישה משחקים.

לפני שנסביר קצת מה טורונטו צריכה לעשות כדי לתת פייט למפלצת מגולדן סטייט קבלו כמה אנקדוטות שהופכות את הגמר הזה לפיקנטי. ניק נרס מגיע לגמר הזה כמאמן "רוקי" ומולו מתייצב סטיב קר שגם הוא הגיע למעמד הזה של הפיינלס לראשונה כרוקי. למעשה ניתן להגיד ששני המאמנים הללו מעולם לא אימנו בעונה בה הם לא הגיעו לפיינלס 😉

בחירות גבוהות בדראפט בדרך כלל מנבאות הצלחה בקריירה, השחקנים שנבחרים בחלק הגבוה של הדראפט מקבלים גם משכורות גבוהות יותר וכו'. בקבוצה הנוכחית של טורונטו אין אף שחקן שנבחר במקום 14 ומעלה.

מאז 1985 אז הונהגה שיטת הדראפט הנוכחית, מעולם לא הגיעה קבוצה לפיינלס בלי אף שחקן בטופ 14 עד הפעם. עד שהגיעה טורונטו.

עכשיו תגידו שהנתון הזה לא אומר כלום… דווקא פה אני לא מסכים.
כלל השחקנים של טורונטו יודעים מה זה לבוא כאנדרדוג, בלי שמצפים ממך משהו, תשאלו את דריימונד שישחק בצד השני על המקום ה-35 בדראפט ועל ההבנה שכל אותם שחקנים נבחרו לפניו ואיזו תחושה זה נותן לשחקן.
דני גרין היה צריך לשחק בליגת הפיתוח, ואן וליט כלל לא נבחר בדראפט וקייל לאורי שמע לאורך שנים שהוא אוברייטד ושהוא לא יודע לשחק. קוואי עבר ביום הדראפט לספרס כשאף אחד לא מצפה שהוא יהפוך למה שהוא היום. אולי זו בדיוק הקבוצה שיכולה לבוא מאחור עם אפס ציפיות ולעשות משהו.

גם מסאי יוג'ירי וגם ניק נרס יודעים מה זה לייצר לעצמך הזדמנויות ולהביא את עצמך לסיטואציה הנכונה כי אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילך. בשנת 2002, אחרי שחסך מעט כסף, החליט לנסוע לארצות הברית ולנסות לקבל עבודה בתחום הסקאוטינג או האימון, בעיקר חשב ללמד בקולג'. הוא גר בוושינגטון די סי בדירת סטודיו קטנה עם שותף אפריקאי שלו ומתאר שאכלו המון דגני בוקר וכמה שיותר אוכל זול שהצליחו להכין בבית, תבשילים שיכלו להחזיק כמה שיותר ימים. במהלך הזמן הזה הוא עבד עם דייויד ת'ורפ (שעבד רבות גם עם עמרי כספי) על אימון של כל מיני פרוספקטים (שחקנים) אפריקאים שרצו להתאמן בקבוצות השונות ואולי להיבחר בדראפט.

באחד הימים מסאי הסיע שחקן מסויים לאורלנדו להתאמן עם המגי'ק וביקש לשבת באימון, לא הרשו לו להיכנס. במהלך ארוחת הצהריים, אחד השחקנים שהיה אמור להגיע כמה ימים לאחר מכן ביטל את הגעתו, אחראי הסקאוטינג ניגש אל מסאי וביקש שיביא את השחקן האפריקאי שהוא ליווה גם מספר ימים לאחר מכן והפעם הם ייתנו גם למסאי להיכנס לאימון.

באותה ארוחה מסאי החליף כמה מילים עם מנהל הסקאוטינג ועם המאמן של הקבוצה דוק ריברס.
מסאי הרשים אותם בידע שלו על השחקנים באירופה והג'י אם של אורלנדו ג'ון גבריאל אמר לו שאם הוא מעוניין לעבוד באורלנדו שיתקשר אליו. יוג'ירי מתאר שהוא התקשר אליו יום יום במשך חצי שנה ולא קיבל שום תשובה. לאחר חצי שנה באורלנדו הסכימו להציע לו להיות סקאוט של הקבוצה ללא תשלום, מסאי התחיל לעשות סקאוטינג בשביל הקבוצה כאשר הוא ישן על הרצפה בחדרים של הסקאוטים הבחירים או חלק מהשחקנים.

ניק נרס סידר לעצמו את משרת האימון הראשונה שלו בג'י ליג כשהוא למעשה רואה ארינה חדשה בנויה ומתקשר לליגה ולעירייה לנסות ולסדר קבוצה בתנאי שהוא יהיה המאמן. שווה ממש לשמוע אותו מספר את הסיפור בפודקסט שהוא הקליט מוקדם יותר השנה עם WOJ אבל גם הוא מספר על שנים רבות שהוא הגיע כל קיץ אחרי סיום העונה באנגליה לנסות ולעבוד בחינם בקבוצות השונות בליגת הקיץ עד שמישהו שמע עליו ולאט לאט הוא קיבל הזדמנות. נרס הוא המאמן הראשון שעבד בG ליג ומגיע לפיינלס והראשון שזכה בG ליג עם שתי קבוצות שונות. גם ניק וגם מסאי מאמינים גדולים בלהביא את עצמך אל הסיטואציה ואז לנסות ולהפתיע ובכן הם הביאו את הקבוצה שלהם כל הדרך אל הגמר ועכשיו הם כאן.

כולם גם יכולים לחשוב על משחק "הנקמה" של קוואי בגולדן סטייט אחרי הפציעה שגרם לו זאזא פאצ'וליה בגמר המערב ואולי בדיעבד הביאה אותו לעזוב את סן אנטוניו. האם קוואי מתכנן לבוא בסערה לתפוס את טורונטו?

אני יושב עם ג'רמי, חבר שלי כאן מטורונטו ושואל אותו אם הוא הולך לגמר, הרי יש לו מנוי לעונה כולה והוא הלך להרבה מהמשחקים לאורך העונה. "החלטתי למכור את הכרטיסים", הוא מספר, "אני יושב שלוש שורות מאחורי הסל. שתי שורות לפני מכרו את הכרטיס למשחק 1 ב-15,000$ לכרטיס אז הגענו למסקנה שפשוט לא שווה ללכת".
הוא ממשיך לספר לי שהוא החליט שאם הוא מאוד ירצה ללכת הוא ימכור את הכרטיס שלו ויקנה כרטיס זול יותר לחלק העליון של האולם רק כדי להיות שם.

"זו הפעם הראשונה שהם בגמר והאוהדים פה בטירוף", מספר לי איליי, חבר אחר, "אני מבוסטון ויש לך יותר גמרים לראות באופן כללי אבל כאן הקבוצות לא מגיעות בדרך כלל לרמות האלו". הוא מוסיף ואומר שחשב ללכת עם הבן שלו אבל הגיע למסקנה שיותר זול לנסוע לאוקלנד לקנות כרטיס ולחזור מאשר ללכת כאן למשחק.

הרבה מהחבר'ה הצעירים מסתובבים כבר כמה ימים עם חיוך על הפרצוף וגם בבית הספר אף אחד לא נראה מתוסכל. אווירה כללית של אושר נסוכה על העיר כולה והשיחות הן סביב איפה כל אחד נמצא בחמישי בלילה למשחק הראשון וכמה מסכנה המשפחה שהחתונה של הבן שלה נפלה על משחק מספר 7.

חלק מהתיכוניסטים מתכננים ללכת ל-Jurassic park כדי לראות את המשחק בחוץ, הם הולכים להגיע 4-5 שעות לפני המשחק לתפוס מקום. הכרטיסים הזולים באולם הם סביב ה-1000$.

אז מה יהיו הדברים המרכזיים שכדאי לכם לראות בפיינלס הזה?

– ראשית, ובאופן מפתיע למדי, הסדרה הזו תוכרע בהגנה. ברצף של חמש השנים האחרונות גולדן סטייט הפסידה 24 משחקי פלייאוף בלבד, ב-13 מתוכם היא קלעה פחות מ-100 נקודות. הדרך היחידה של טורונטו להאריך את הסדרה היא על ידי פוזשנים ארוכים, מניעת הריצה של גולדן סטייט ומשחק על תוצאה נמוכה. אם גולדן סטייט מגיעה ל-110-120 נקודות זה די גמור.

– בנוסף בפן ההגנתי נוכל לראות בפעם הרביעית בהיסטוריה זוג שחקנים שזכו בשחקן ההגנה של העונה בעברם משחקים באותה קבוצה בפיינלס.
גאסול וקוואי זכו בפרס בעבר והם מצטרפים לג'ורדן ורודמן שעשו זאת פעמיים ופייטון ומורנינג שעשו זאת פעם אחת. בכל שלוש הפעמים הקודמות זה נגמר באליפות. אז האם ההגנה של טורונטו טובה יותר? ובכן, היא יותר טובה מכל מה שג"ס פגשה עד כה אבל הגנה שכוללת את קליי, דריימונד, איגי ודוראנט כשהוא חוזר היא אחת ההגנות הטובות בליגה והם למען האמת הגנה מאוד מפחידה כשכולם בריאים.

– זה מביא אותנו לנקודה השנייה והיא ריבאונד וגובה. הדרך הנוספת של טורונטו להאריך את הסדרה היא באמצעות שליטה בריבאונד. תיאורטית עם פסקל, איבקה, קוואי וגאסול אמור להיות שם יתרון לטורונטו ויצירת פוזשנים נוספים תהיה קריטית בסדרה. הצד השני של המטבע הוא עד כמה אתה מעוניין לנסות ללכת על ריבאונד ההתקפה ובמחיר הזה אולי לאפשר ללוחמים לרוץ.

– כולם לא רוצים לדבר על KD כי הוא עדיין פצוע ולא ברור מתי יחזור אבל כדאי לשים לב ששיא הנקודות שלו העונה (51) הגיע מול טורונטו אך מצד שני יש לציין שטורונטו ניצחה את שני המשחקים בעונה הסדירה.

– עוד נקודה שתכריע את ההתמודדות היא קשת השלוש. ואן וליט נכנס לסדרה הזו עם    14-17 מקשת השלוש בשלושת המשחקים האחרונים ואילו דני גרין נכנס עם אחוזי השלשות הטובים ביותר בהיסטוריית הפיינלס לשחקן עם מעל 50 זריקות (52.2%). בצד השני יחכה סטף שבמרחק שתי שלשות בלבד מלהיות הראשון בהיסטוריה עם 100 שלשות בפיינלס ובמרחק חמש ניסיונות לשלוש מלהיות השחקן עם כמות הניסיונות הגדולה ביותר לשלוש בהיסטוריית הפיינלס. הרפטורס לא צריכים לנצח את המאבק על קשת השלוש אבל אם הם יפסידו רק ב-3-4 שלשות לערב הם יכולים להשלים את הפער דרך המיד ריינג' והטבעת.

– עבירות, עבירות, עבירות. המשחקים העונה בפלייאוף שהיו קשים יותר לגולדן סטייט היו כאלו שבהם סטף היה בבעיית עבירות. בצד השני של אותה משוואה גולדן סטייט עם כמה מהקלעים הטובים ביותר בליגה מהקו. הדבקת עבירות לסטף ודריימונד והימנעות משליחה לקו היא קריטית בכל סדרה אבל במיוחד בגמר שכזה.

– גולדן סטייט ניצחה לפחות משחק חוץ אחד ב-22 הסדרות האחרונות שהיא שיחקה. זה אומר שטורונטו צריכה או לשבור את ההיסטוריה הזו או לנצח בחוץ. זה גם הופך את יתרון הביתיות לחשוב מאוד וטורונטו יילחמו להגיע למשחק שלוש בשיוויון לכל הפחות.

– הפעם האחרונה בה קבוצה ניצחה פיינלס בפעם הראשונה בה היא הגיעה למעמד הייתה ב-2006 אז מיאמי ודאלאס הגיעו שתיהן לראשונה למעמד ומיאמי גם זכתה. טורונטו תנסה לעשות את הבלתי ייאמן הפעם כשרק לקאבס של עונה שעברה נתנו בוואגס יחסים נמוכים יותר לזכייה בעשור האחרון.

אז לסיכום… הרפטורס צריכים להיות במוד על טבעי, לקוות שדוראנט לא יחזור במהרה ושסטף לא ייתן סדרה טובה.
גולדן סטייט? פשוט לא לפשל… לא סתם חגגו בטורונטו את העלייה לגמר כמו זכייה בגביע עצמו.
אולי גם הם מבינים שזו התקרה הנוכחית או לפחות כך הם רוצים לספר לכולנו לפני שהם מסתערים על טריטוריה חדשה ולא מוכרת.