רגעי ה"מאני-טיים" של פלייאוף 2019/ רן ריין

לא מעט רגעים גדולים סיפקו לנו שני הסיבובים הראשונים, כאשר נשמח לקבל עוד כמה רגעים גדולים בסדרת גמר המזרח, וכמובן שבגמר הגדול.

עד אז, ליקטנו עבורכם את הרגעים הגדולים מהפלייאוף.

סיבוב ראשון:

אורלנדו נגד טורונטו – משחק 1:

הראפטורס מארחים את המשחק הראשון במטרה לצאת מהסיבוב הראשון בעזרת הכוכב החדש קוואי.
אורלנדו עולה למשחק ראשון בפלייאוף מאז עונת 2011-2012 אז הובילו את הקבוצה דוויט האוורד וג'מייר נלסון. המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון 8 נקודות לאורלנדו. היתרון נשחק והמחצית השנייה הייתה צמודה מאוד. בדקות האחרונות החליפו הקבוצות סלים, ולאחר החטאת שלשה מהפינה על ידי מארק גאסול, הגיע מהלך המאניטיים של די ג'י אוגוסטין שנשאר פנוי לאחר פיק אנד רול ולא היסס לרגע וקבר את השלשה המנצחת:

גולדן סטייט נגד לוס אנג'לס קליפרס – משחק 2:

לאחר ניצחון מוחץ במשחק הראשון, הגיעו הקליפרס למשחק השני באורקל ארינה ומהר מאוד כבר היו בפיגור משמעותי. במחצית הווריורס כבר הובילו ב-20, ובמהלך הרבע השלישי היתרון עלה לשיא של 31. הקליפרס, בקאמבק הגדול בהיסטוריה, בעזרתם של שחקנים רבים ומגוונים כולל לו וויליאמס, מונטזרל הארל ולאנדרי שאמט עשו את הבלתי יאומן וחזרו כדי לנצח. היו מהלכים רבים הראויים לאזכור והרבה טעויות בצד של גולדן סטייט, אבל את המהלך הבא, של הרוקי לאנדרי שאמט שבעזרת השלשה שלו הושלם המהפך 16 שניות לסיום, אפשר בהחלט להכתיר כרגע המאניטיים של המשחק:

סן אנטוניו נגד דנבר – משחק 2:

לאחר שגנבה את הביתיות במשחק מספר אחד, והיה נדמה שהספרס יעשו חיים קשים לצעירים של הנאגטס. בתום שלושה רבעים במשחק השני בהם הנאגטס באמת נראו חסרי אונים והיתרון של הספרס היה בשיאו כבר 19 נקודות, הגיע רבע רביעי, שכולו מאניטיים של שחקן אחד – ג'מאל מארי.

בתחילת הרבע הרביעי היו הספרס ביתרון 7, ולמארי היו 3 נקודות בלבד, באחוזים גרועים מהשדה. מארי, קלע 21 נקודות עם החטאה אחת בלבד מהשדה, כדי להפוך את התוצאה ולהביא את הניצחון הראשון של דנבר בבית מאז 2012-2013. מארי קלע מכל מקום והיה אפקטיבי מאוד מכל הטווחים.

ברוקלין נגד פילדלפיה – משחק 2:

אחרי ההפסד בבית במשחק מספר 1, אירחה פילי את המשחק השני, כשהפסד פשוט לא בא בחשבון. מחצית ראשונה היה צמוד והמחצית הסתיימה ביתרון נקודה אחת בלבד לפילי ועם משחק שהיה נראה לא יהיה לה פשוט לנצח, בבית. במחצית המאמן ברט בראון נתן לשחקנים נאום רציני, שאחריו ג'ימי בטלר הודה שהיה קצת "המום" ולמחצית השנייה יצאה פילי עם אנרגיות אחרות. רבע שלישי מטורף של 51 נקודות (משווים את שיא הנקודות ברבע בפלייאוף של הלייקרס מ-1962), עזר לפילי להשוות ל-1-1 בדיוק בזמן לפני שתסתבך יותר מידי.

לצפייה במאניטיים שהגיע במחצית השנייה:

ברוקלין נגד פילדלפיה – משחק 4:

בפיגור 2-1 בביתה רצו הנטס לחזור לסדרה ולחיים ואכן התחילו את המשחק מצוין מול פילדלפיה. הנטס ירדו למחצית ביתרון 6 ושמרו על היתרון עד 3 דקות לסיום המשחק. במשחק גדול של אמביד, הצליחה פילי לחזור ולנצח משחק חשוב מאוד עבורה בסיבוב הראשון. מי שנתן את מהלך המאניטיים שסגר את המשחק הוא לא אחר ממייק סקוט שהגיע בטרייד באמצע העונה, והפך כמעט איבוד כדור של אמביד לשלשה שסגרה את הניצחון עבור פילי בברוקלין:

אוקלהומה סיטי נגד פורטלנד – משחק 5:

רבים ציפו מהת'אנדר לקחת את הסדרה הזו או לפחות להפוך אותה לקשה מאוד עבור פורטלנד, אבל לפורטלנד היה הרבה מה להוכיח אחרי שלא עברה בשנה שעברה את ניו אורלינס בסיבוב הראשון. דימייאן לילארד הגיע למשחק הזה עם אנרגיות מהרגע הראשון, הוא רצה והצליח להראות לכולם, שהוא שחקן ברמות הגבוהות שיודע להגיע גם במאניטיים. המשחק היה צמוד ועצבני, אבל אין צורך להכביר במילים כשאפשר פשוט להראות את אחד מסלי הניצחון הגדולים של השנים האחרונות. MONEYTIME = DAME TIME!

גולדן סטייט נגד לוס אנג'לס קליפרס – משחק 5:

ביתרון 1-3 בסדרה, גולדן סטייט רצתה לסגור את הסדרה במגרשה הביתי. ממש רצתה, 45 נקודות של דוראנט רצתה. אבל לו וויליאמס רצה עוד משחק בסטייפלס סנטר. וויליאמס, כהרגלו, עלה מהספסל והוביל את הקליפרס לעוד משחק מרגש ומלא אנרגיות, בו הקליפרס הובילו רוב המשחק. גולדן סטייט נתנה פוש במאניטיים ואף השוותה ל-116-116, 3 וחצי דקות לסיום. ברגע זה נתן וויליאמס עוד פוש אחרון ועם מספר סלים ברצף הביא לקליפרס את הניצחון. הסל הקשה והמוחץ ביותר שלו ברבע הרביעי הגיע מול אנדרה איגודאלה בפיידאווי פשוט מצוין:

סן אנטוניו נגד דנבר – משחק 7:

משחק 7 הוא משחק שכולו מאניטיים אחד ארוך, למשחק הזה הגיעו שתי הקבוצות אחרי סדרה מתישה עם הפסדים ביתיים לשתי הקבוצות ועליות וירידות לא קטנות. דנבר ניצחה את המשחק בעזרתם של יוקיץ' ומארי, הצמד הלוהט של הפלייאוף, וקשה לבחור מי מהם התעורר יותר למאניטיים של משחק 7. יוקיץ' סיים עם טריפל דאבל ומארי קלע את הזריקה הקשה הזו, שלמעשה סגרה את המשחק:

סיבוב שני:

יוסטון נגד גולדן סטייט – משחק 1:

הסדרה לה כולם חיכו התחילה צמוד צמוד, ועם הרבה מתח בין שתי הקבוצות שנפגשות שוב בפלייאוף. המחצית הראשונה נגמרה בתיקו 53, ולרבע הרביעי גולדן סטייט עלתה ביתרון 8 שהלך ונשחק עד ש-40 שניות לסיום היה רק יתרון 2 לווריורס ואת הכדור. הרוקטס היו צריכים לשמור חזק, ולמנוע מגולדן סטייט את הנקודות, אבל פיק אנד רול פשוט השאיר את ננה מול סטף קרי, שניצל את ההזדמנות לקרוס אובר פשוט וזריקה משלוש שכנראה שיכול לקלוע גם מתוך שינה. סטף הגיע למאניטיים במשחק הראשון להבטיח לגולדן סטייט התחלה טובה מול הרוקטס.

פורטלנד נגד דנבר – משחק 3:

בשוויון 1 בסדרה הגיעה דנבר לפורטלנד בתקווה להחזיר את הביתיות במשחק שכנראה אפשר להגדיר כמשחק עם הכי הרבה מאניטיים בהיסטוריה. המשחק היה צמוד מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון במשחק, בהארכה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. היו בו גיבורים משני הצדדים, כולל יוקיץ' ששיחק 65 דקות, ומקולם שקלע 41 נקודות במשחק וכמובן, רודני הוד אחד, עם שלשה שסגרה את המשחק בהארכה הרביעית.

בסרטון הבא כל הקטעים של המאניטיים במשחק ובהארכות:

פילדלפיה נגד טורונטו – משחק 4:

אחרי שאיבדה את הביתיות, והפסידה במשחק הראשון בפילי, הגיע טורונטו כשהיא חייבת ניצחון. פסקל סיאקם לא היה 100% כשיר למשחק וגם די חלש במהלכו. מי שלא היה חלש ודחף את טורונטו לניצחון היה קוואי לנארד, שעד כה נותן הופעת פלייאוף מעוררת השראה והיסטורית במספרים. קוואי סחב את הקבוצה עם 39 נקודות סה"כ במשחק אבל מהלך אחד שלו דקה לסיום כנראה היה מהלך המאניטיים שסגר סופית את הניצחון של טורונטו והחזיר אותה לחיים בסדרת חצי הגמר במזרח.

יוסטון נגד גולדן סטייט – משחק 6:

הסדרה כולה הייתה צמודה מאוד, ולמשחק 6 הגיעו הווריורס בלי קווין דוראנט הפצוע. יוסטון אירחה את המשחק במטרה לנצח ולחזור למשחק 7. הפתיחה הייתה צמודה, בעיקר בזכותו של קליי תומפסון בצד הווריורס. לעומתו, החצי השני של הספלאש ברדרס, הסתבך בבעיית עבירות ולא קלע נקודה כל המחצית הראשונה. המחצית השנייה החלה גם צמוד, והרוקטס אף הובילו ב-5 בתחילת הרבע הרביעי. סטף, שכמובן רוצה להוכיח שהוא עדיין השחקן הטוב בקבוצה ושהקבוצה תסתדר היטב גם בלי דוראנט (שכן, לא, אולי יעזוב בקיץ) לקח על עצמו את כל האחריות, ונתן מחצית שנייה לספרים. מעבר לנקודות, היכולת של סטף לתת ביטחון ואנרגיות להתקפה של גולדן סטייט היו המפתח לניצחון ולכך שבסדרה הזו, אין משחק 7.

דנבר נגד פורטלנד – משחק 7:

דנבר אירחה את המשחק השביעי אחרי שבמהלך הסדרה שתי הקבוצות ניצחו במגרש הביתי אחת של השנייה, למשחק על הזכות לפגוש את גולדן סטייט בגמר המערב. שתי הקבוצות פתחו חלש מאוד עם אחוזים נוראים מהשדה ועייפות כללית שלא הבטיחה משחק מרגש. דנבר אף עלתה ליתרון של 17 ברבע השני. בצד של דנבר בלט יוקיץ' שאומנם קלע 29 נקודות וקטף 13 ריבאונדים אבל נתקע על 2 אסיסטים בלבד, תוצאה של יום קליעה גרוע של יתר חברי הקבוצה. בפורטלנד היה זה לילארד שפתח את המשחק בצורה פשוט מזעזעת, ככל שהמשחק התקדם הבין שזה פשוט לא הערב שלו ופינה את המקום לגיבור הערב סי ג'י מקולום שהיה פשוט מבריק בשני צידי המגרש. מקולום סיים עם 37 נקודות והוביל את פורטלנד באופן שיטתי ומתמיד לשחוק את היתרון של דנבר עד כדי השלמת המהפך ברבע הרביעי ושמירה על היתרון עד הניצחון. רגעי המאניטיים של סי ג'י כללו בהגנה גג רדיפה במתפרצת ובהתקפה כמה קליעות מחצי מרחק שהזכירו שחקנים גדולים עם 5 או 6 טבעות תלוי מי הראשון שקופץ לכם לראש. משחק 7 מלא מאניטיים שבסופו פורטלנד עולה לגמר המערב לראשונה מאז עונת 1999-2000, אז הפסידה ללייקרס ב-7 משחקים באחד הקאמבקים המטורפים, עליו נכתב כאן.

טורונטו נגד פילדלפיה – משחק 7:

טורונטו אירחה את פילי למשחק 7, שהיה השיא של הסיבוב השני בלי ספק. קוואי הוביל (ואולי אפילו סחב) את טורונטו לאורך כל הסדרה ומצד שני אמביד שהיה לא יציב ובאטלר ניסו לקחת את "התהליך" לשלב הבא. במשחק שהיה צמוד לכל אורכו לא היה יכול להיות סיום יותר דרמטי ומרגש. עשר שניות לסיום ביתרון 89-88 נשלח קוואי לקו העונשין, קולע את הראשונה ומחטיא את השנייה. מההחטאה יוצא ג'ימי באטלר למתפרצת coast to coast וקולע ליי אפ להשוות ל-90-90 עם ארבע שניות לסיום. טיימאוט של טורונטו ואחריו סל שייזכר לדורות, עדיף לא לנסות לתאר אותו במילים ופשוט לתת לסרטון לעשות את שלו:

אגב, סל הניצחון הזה מהווה תיקון היסטורי להחמצה של וינס קארטר במשחק שבע של פילי נגד טורונטו לפני 18 שנה ב-2001:

פורטלנד נגד גולדן סטייט – משחק מס' 4:

למרות שהודחה בסוויפ, זו לא הייתה סדרה רעה של פורטלנד.
היא נלחמה, שרטה, ובמשך שלושה משחקים רצופים אף הצליחה לעלות ליתרונות מבטיחים.

הבעיה היא שגולדן סטייט לא התרגשה אף פעם, ותמיד מצאה דרך לחזור לנצח. גם במשחק האחרון ביניהן, עם 40 שניות לסיום ההארכה, פורטלנד ביצעה דאבל טים על סטפן קרי הגדול שמצא את דריימונד גרין חופשי ומאושר.
מבלי להסס יותר מדי, גרין זרק והכדור שלו פגש את הרשת.
מכאן פורטלנד כבר לא חזרה…

חוששים להחמיץ רגעים גדולים עתידיים? מוזמנים להוריד את האפליקציה המיוחדת שפיתחנו, (לאנדרואיד או לאייפון), שתעזור לכם להתעורר בדיוק בזמן.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. וואווו. איזו השקעה! קלטת באמת את הרגעים המיוחדים והסרטונים כמובן הם בדיוק מה שאתה מתאר. המשך לכתוב לנו רון. האתר צריך אנשים כמוך. סתם מתוך סקרנות, בן כמה אתה ומה מעשיך? אתה יכול לכתוב לי ל- meless1937@gmail.com
    תודה!

  2. כזכור או לא, רגע המאניטיים של סטף זה אחושילינג גניבה לאור יום –
    עפ"י דו"ח השיפוט *הרשמי*, שניות ספורות לפני כן, בהתקפה של יוסטון, קארי ביצע את העבירה ה-6 שלו במשחק על הארדן.
    העבירה לא נשרקה. הכדור עבר לגולדן סטייט. והעבריין קלע את סל הנצחון. אגב: הדו"ח גם מודה שעוד לפני העבירה ה-6 שלא נשרקה, היתה לקארי עוד אחת שלא נשרקה. כך שהבחור סיים את המשחק עם 7 עבירות, וסל נצחון.
    נצחון 0-1 קריטי בתחילת הסדרה. איכשהו אין מה להיות מופתע.

  3. תודה רבה רן, אחלה סיכום.
    .
    הייתי מוסיף גם את משחק 36 הנקודות של דרק וייט במשחק מספר 3 נגד דנבר, תצוגה כזו של שחקן שנה שניה, שבקושי שיחק בראשונה, זה אירוע נדיר ומיוחד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט