שלוש ללא מענה – הווריורס בדרך להופעה נוספת בגמר הליגה / ראובן בראל ואורן מנור

גמר מערב ראשון בפורטלנד מאז שנת 2000 והתכונה בהחלט מורגשת.
מהאורחים הרבים שהגיעו הערב לעיר ביניהם סקוטי פיפן ששיחק בשורות הבלייזרס בגמר ההוא מול הלייקרס:

דרך כמות משולשת מהרגיל של כתבים מכל העולם. ואולם מיוחד שהוקם לכבוד המאורע כדי שיכיל את כולם.

כשסטיב קר נכנס לאולם לפני המשחק הוא התבקש בין היתר להשוות בין דריימונד גרין לדניס רודמן ששיחק איתו בשיקגו הגדולה בשנות ה-90:

בחימום לפני המשחק מרוב עיתונאים לא רואים את היער (מגרש), סטף התחשב בנו ובחר להתחמם לידנו.

אחרי משחק 2 בו ההרכבים הנמוכים של סטוטס עם סת' קרי והוד עבדו בחצי הראשון, ואמינו המשיך לא להיות פאקטור בהתקפה, הייתה ציפייה שיגיע שינוי בחמישייה של הבלייזרס. שינוי אכן הגיע, אבל סטוטס לא הלך עם עוד גארד, אלא פתח עם מאיירס לאונרד במקום קאנטר. זה נראה טוב במחצית הראשונה. לאונרד שיחק בתפקיד דומה לזה של ברוק לופז והצליח לרווח את המשחק של הבלייזרס. הוא היה הראשון להגיע לספרות כפולות בנקודות בפורטלנד, קלע 2 מ-4 הניסיונות שלו לשלוש ונראה כמו האס שפורטלנד הייתה צריכה כדי להכניס קצת עניין לסדרה.

גם קאנטר שעלה מהספסל אחרי שפתח בכל המשחקים מאז הפציעה של נורקיץ' נראה טוב יותר מאשר במשחק 2 והוסיף 7 נקודות עד למחצית.
הבלייזרס הלכו יותר לקו וקלעו באחוזים טובים יותר מהשדה. זה היה שווה להם יתרון שיא בסדרה של 18 נקודות באמצע הרבע השני.
למרות היתרון, הרגעים בהם הבלייזרס הצליחו לחבר כמה מהלכים מוצלחים ולהלהיט את הקהל היו מועטים.
החטיפה של סת' קארי והשלשה אחריה שהובילה ליתרון השיא היו אחד מהרגעים הבודדים האלו:

בהרבה מהמקרים זה היה תוצאה של החלטות רעות בהתקפה או איבודים של לילארד. בכל אחד מהמקרים האלה ולפעמים גם אחרי סלים דריימונד גרין לקח את הכדור ודחף אותו קדימה. ברוב המקרים זה הסתיים בסל או אסיסט שלו.

בשניות הסיום של המחצית הראשונה, 3 כאלה הספיקו לו לרוץ את כל המגרש אחרי סל של פורטלנד ולסיים באחד משלו:

עשרת הקילוגרמים שגרין השיל ממשקלו לקראת סוף העונה מסייעים לו בפלייאוף לשחק באותו קצב לאורך כל המשחק. וכשמדברים על הרבע השלישי המפורסם של הווריורס – זה בדיוק העניין, ברגע שהיריבה מורידה את הרגל מהגז לכמה דקות או כשהעייפות מתחילה לשחק תפקיד, גרין והווריורס ממשיכים להכתיב את הקצב המהיר, יוצאים למתפרצות ומשיגים נקודות קלות במעבר.
וזה לא משנה מי הכתובת, ג'רבקו, אלפונסו מקיני או קליי תומפסון. כשהם מקבלים את הכדור במקום שנוח להם הם עושים סלים קלים.

הלילה, בניגוד למשחק 2, היתרון של הבלייזרס לא נמחק בבליץ בפתיחת הרבע השלישי אלא נשחק לכל אורכו.

סטף ודריימונד והחטאות של הבלייזרס מהקו היו שם ברבע הרביעי כדי להבטיח ניצחון נוסף של הווריורס שהכריע סופית את הסדרה.

גרין סיים עם 20 נקודות, 12 אסיסטים, 13 ריבאונדים ו-4 חטיפות. סטיב קר כינה אותו אחרי המשחק WRECKING BALL ואמר שזה המשחק הטוב ביותר של דריימונד שהוא ראה:

דריימונד וקליי עלו יחד, ודריימונד דיבר על מנהיגות קצב, הכוונה ועידוד של שחקני הספסל. קליי בעיקר התבאס על כל שאלה שהופנתה אליו:

לילארד שלא הצליח לנפק עד כה משחק שייתן לבלייזרס ניצחון דיבר על השמירה של הווריורס עליו, כשנשאל על מידת העייפות שלו הוא ענה שהוא עייף מאוד אבל לא יותר מאחרים:

גם סטף התייחס למשחק המצויין של גרין ואמר עליו: זה נראה כאילו יש לו 8 עיניים והוא רואה הכל:

חוזרים לאותו מקום בעוד פחות מ-40 שעות למשחק מספר 4 בו פורטלנד תנסה להימנע מסוויפ והווריורס ינסו להרוויח כמה ימי מנוחה לפני סדרת הגמר החמישית ברציפות שלהם.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  3. יניב ש.

    19 מאי 2019 08:45:35

    המשחק הזה היה סוג של הוכחה להנחת תיאוריית הקוונטים, דריימונד גרין הצליח להיות נוכח בשני מקומות במגרש בעת ובעונה אחת…….

    1. אסף

      19 מאי 2019 10:30:29

      תודה ראובן ואורן. עונה ובעיקר פלייאוף מעל המצופה מפורטלנד למרות הסדרה הזו. גרין העלה איזה שלוש רמות
      בפלייאוף הנוכחי ובפרט מאז פציעת דוראנט. האיש ממשיך להוכיח שהוא הסופר גלו של הלוחמים.

  6. המשגיח

    19 מאי 2019 09:34:10

    מתבאס בשביל פורטלנד, שבהחלט יכולה הייתה לנצח במשחקים 2 ו-3.
    אבל – מגיע כל הכבוד לגולדן סטייט. היכולת לחזור מפיגורים גדולים ולהשתלט על משחקים בסוף (בבית או בחוץ) פשוט מדהימה.

  7. Captain Beefheart

    19 מאי 2019 09:42:48

    נוהל קבוצה שנקלעת ל-0:3:
    א. ראשון המזכירים ש"אף אחד לא חזר משלוש אפס".
    ב. דיון על "האם X תהיה הראשונה שתחזור משלוש אפס"?
    ג. הכרה בכך שלא סתם X הגיעה לשלוש אפס.
    ד. השלמה עם כך ש-X לא תחזור משלוש אפס.

      1. Captain Beefheart

        19 מאי 2019 15:06:12

        אפשרי בהחלט, בהצטרפות נסיבות מתאימה ונדירה (פציעת סטאר / חזרת סטאר).
        כשזה יקרה נרגיש כמו מייקל פאוול ב-1991 ושבירת השיא של בוב בימון

    2. עכברוש

      19 מאי 2019 10:05:42

      תרחיש יוצא דופן אפשרי: מילווקי עולה לשלוש אפס מול גולדן. גולדן מודיעים שדוראנט יחזור במשחק 5 אם יהיה.

  8. האווי לאסוף

    19 מאי 2019 10:03:48

    איכשהו השמיכה הקצרה של הגולדן מתארכת בדיוק לאורך שהם צריכים בכל ערב, קסם.
    תודה רבה על הסיקור המעולה

  10. תומר השני

    19 מאי 2019 10:23:15

    תודה ראובן יופי של סיקור ! . כפי שעידו הזכיר מעלי לילארד משחק פצוע ומעבר לזה השחקן הטוב ביותר בפורטלנד במהלך העונה הסדירה מול הלוחמים היה נורקיץ שהחיסרון שלו בסדרת הגמר הוא מאוד מהותי

    2. שלהבת

      20 מאי 2019 08:33:46

      לא מסכים. השמירה עליו לקויה בגלל אימון כושל ובזכות העובדה שהוא משחק עם סטף וקליי אז אי אפשר לעזור עליו

  12. דה שוט

    19 מאי 2019 10:57:48

    בשני המשחקים פורטלנד הובילו כמעט ב-20 הפרש והפסידו, לא יודע איך להבין את זה: הם פראיירים? קריסה מנטלית? חוסר אמונה בעצמם? עייפות? מוזר, הם משתלטים על המשחק ואז נותנים אותו.

  14. הציפור הנדירה

    19 מאי 2019 11:45:25

    מה עם התוצאה???
    בכל סיקור משחק צריכה לבוא גם התוצאה!!!
    סיקור נהדר לא פוטר מהבאת תוצאת המשחק!!!!

  16. הציפור הנדירה

    19 מאי 2019 11:49:31

    התוצאה: 99-110 ללוחמים.
    53-66 לפורטלנד במחצית, 33-57 ללוחמים במחצית השנייה שמהם 13-29 ברבע השלישי הידוע לשמצה.

  17. הייט אשברי

    19 מאי 2019 12:05:57

    "יש שחקנים של 82 משחקים , ויש שחקנים של 16 משחקים ".
    .
    הטעות היחידה של דונקי במשפט האלמותי הזה – משחקים בפוסט סיזן יותר מ-16 ( אף קבוצה בהיסטוריה לא ביצעה 4 סוויפים ).
    .
    אבל לעצם האמירה – מי שאמר אותה מהווה את ההוכחה המושלמת לנכונות שלה.

  18. חיים

    19 מאי 2019 12:18:21

    גולדן סטייט סגרו יפה את הסדרה עם הופעת הגנה נהדרת במחצית השנייה.
    הדבר העיקרי שהם צריכים לבחון כרגע – מי מבין שחקני הספסל שווה דקות גם בגמר, כנראה נגד מילווקי.
    על סטף, קליי, גרין, איגי, דוראנט אם בריא אני אדלג.
    ליווינגסטון- הקליעה שלו מחצי מרחק חוזרת לחיים בדיוק בזמן והוא יכול לשמור על שתי עמדות הגארד (לא כל כך טוב, אבל מספיק בינוני). שווה 5-10 דקות.
    קוק- נתן כמה סלים חשובים בתחילת רבעים אחרונים בסדרה הזאת, אבל ההגנה בעייתית. שווה 5-10 דקות.
    מקיני- נותן עבודה טובה, בעיקר בהגנה, וקולע את רוב הזריקות הפנויות שלו. שווה 15-25 דקות.
    ג'רבקו- הקליעה מבחוץ הופכת אותו לאיום תמידי בהתקפה, בעיקר כשהיא נכנסת כמו במשחקים האחרונים, ולכן הוא שווה כמה דקות. שווה 5-10 דקות.
    בל- בסדרה הזאת הוא מצוין. מסוגל לשמור כמעט על כל אחד וקולע כמעט בדאבל פיגרס מגד פורטלנד. שווה 15-25 דקות.
    לוני- בדיוק הגבוה המתאים לשמירה על לופז ולחילופים, בלי להפסיד בריבאונד.
    ג'ונס- מתאושש מפציעה ולא ממש נכנס לעניינים. כרגע לא שווה דקות בגמר.
    בוגוט- מבחינת סגנון יהיה לו קשה להתמודד, בעיקר בהגנה, אבל הניסיון שלו והתרומה שלו להתקפה יכולים להיות שווים כמה דקות במקרה הצורך. שווה אולי דקות בודדות.
    בקיצור, לא רוטציה קצרה באופן קיצוני כמו נגד יוסטון, אבל אין ספק שהלוחמים יצטרכו לקצר קצת את הרוטציה בגמר.

  20. שחר

    19 מאי 2019 14:04:56

    תודה על הסקירה
    גרין נותן סידרה מעולה, ופלייאוף טוב מאד, המנוע הקבוצתי וההגנתי של הקבוצה, מניע הכל כשצריך, הגנה+התקפה. הוא לא המוציא לפועל המוביל כמובן, אבל הוא הדבק.
    האחוזים לשלוש של גולדן עדיין נמוכים, היו באזור ה 30% הפעם
    באחוזים סטנדרטיים זה היה נגמר 20 הפרש
    הם מרשים לעצמם גם לעשות ניסויים בהרכב כל פעם
    בגמר ללא דוראנט 4-2 ללוחמים, אבל יהיה קשה ויצטרכו להפיק כל מה שאפשר מהנסיון העודף שיש להם במעמד ובעיקר מהרצון להוכיח שהם על אמת גם בלי דוראנט (וקאזינס?, איגי?)

  21. Tomer G

    19 מאי 2019 14:18:56

    מה שקורה הוא זה – הפציעה של דוראנט נתנה לסטף, קליי, גרין ואיגי הזדמנות להוכיח לכל המלעיזים, שגם בלי דוראנט הם שווים אליפות. מחבורה שבעה ומנומנמת הם קיבלו בחזרה את הניצוץ של פעם.
    לדעתי, בתיאום או לא, יש להם "החלטה" שהם לא מפסידים בלי דוראנט. תראו את המבטים, הכיפים והתקשורת ביניהם. יש להם פתאום שוב מה להוכיח. וזה מוציא מהם את המיטב.
    רווח נקי לכל חובב כדורסל אמיתי (למעט שונאים כרוניים).
    זה מעלה אצלי שתי שאלות:
    1. האם זה יספיק מול מילווקי, שהיא ללא ספק על אמת (כנראה דוראנט יחזור ואף פעם לא נדע).
    2. איך זה ישפיע על ההחלטות של כל המעורבים בקיץ – דוראנט, גרין, קליי וגולדן סטייט כמועדון.

  22. הלל

    19 מאי 2019 15:48:49

    אחלה סיקור 🙂 תודה! כולם שוכחים כמה כ"ס טובים בלי דוראנט ועוד יוצר כמה הם היו טובים הגנתית… מצד שני אם זה ההרכבים האלו והסיבוב הראשון פורטלנד היו מוציאים יותר מהסדרה….

  23. מנחם לס

    19 מאי 2019 18:32:55

    גאה בכם, וממש לא יאומן שאישרו את שניכם לשני המשחקים הביתיים. זה אומר הרבה על התפוקה שלכם, ועל הכבוד שרוכשים להופס!
    פוסט נפלא מהאולם!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט