בשבת הקרובה תיפתח המהדורה ה-102 של הג'ירו ד'איטליה, הגראנד טור הראשון של השנה. המירוץ ייצא לדרך עם הנג"ש בבולוניה, ויסתיים בנג"ש בוורונה לאחר שלושה שבועות. המירוץ ייפתח כרגיל בסדרה של קטעים שטוחים, המיועדים ברובם למאיצים, יכלול שלושה קטעי נג"ש (שניים מהם בעלייה קשה), וכמובן את גולת הכותרת של המירוץ – קטעי הטיפוס. המירוץ יכלול שבעה כאלו (מספר טיפוסי), שמטבע הדברים ירוכזו בחלקו השני של המירוץ. מבין הטיפוסים הידועים של המירוץ נוכל למצוא כאן את המורטירולו ואת הפאסו דל גאביה, שניהם באלפים האיטלקים. הנה כמה מהסיפורים ומהרוכבים שיעניינו אותנו במירוץ הזה.
כבר לא בשמיים, אבל מה עם הארץ? סיפרנו לכם כאן על כך שחברת סקיי נוטשת את קבוצת האופניים הנושאת את שמה בסוף השנה, וכי על הקבוצה היה למצוא ספונסר\בעלים אחרים עד אז. דייב בריילספורד, מנהל הקבוצה, לא השתהה יותר מדי, ותפס דג שמן במיוחד – חברת אינאוס (Ineos). זוהי חברת פטרוכימיקלים בריטית הנמצאת בבעלותו של האיש העשיר בבריטניה – ג'ים רטקליף. למי שדאג לגורל הקבוצה אחרי הנטישה של סקיי, הרי שתקציבה לא הולך להצטמצם בקרוב, ואף צפוי לגדול בשנים הקרובות. חזל"ש. אלא שאם סקיי הציתה התנגדויות רבות בענף בגלל גישתה הדורסנית משהו, הרי שבמקרה של אינאוס, ההתנגדות צפוייה להתפשט לחזיתות חדשות. הסיבה העיקרית היא שאינאוס היא אחת החברות המזהמות ביותר על כדור הארץ. מדובר ביצרנית השלישית בגודלה באירופה של פוליאתילן ופוליפרופילן, מהמרכיבים העיקריים של מוצרי פלסטיק. אם לא די בכך, הרי שהיא מתעתדת להיכנס בבריטניה לעסקי הפראקינג – אותה טכנולוגיית הפקת נפט מפצלי שמן, הנחשבת הרסנית לסביבה. על הרקע הזה הפגינו פעילי סביבה בריטים נגד הקבוצה בטור של יורקשייר בשבוע שעבר.
בכל הקשור למירוץ עצמו, הרי שעם או בלי קשר לפנים החדשות של הקבוצה, המירוץ הזה היה אמור להציג את דור העתיד שלה. גולת הכותרת הייתה אמורה להיות הקולומביאני איגן ברנאל, אחד שנראה כמו אחד מכוכבי העתיד של הענף, עם שני מירוצי קטעים על החגורה. אלא שברנאל שבר את עצם הבריח באימון בתחילת השבוע, מה שהוביל את את הקבוצה לסוג של שוקת שבורה. בהיעדרו, מי שאמורים לתפוס את אור הזרקורים הם שאר רוכבי דור העתיד – איבן סוסה, פאבל סיבאקוב וטאו גאוגגן הארט. השניים האחרונים כיכבו בטור האלפים לפני שבועיים עם 1-2 כללי במירוץ (כשהם מקדימים רוכבים כניבאלי, מייקה ופרום). גאוגגן הארט כבר סחב את ברנאל ואת תומאס לניצחונות בטורים כמו קליפורניה ודופינה, ונראה שהקבוצה מצאה את הוואוט פולס שלה לשנים הבאות. סוסה נחשב גם הוא לפרוספקט של הקבוצה, אם כי הוא עדיין נראה חסר בשלות. בג'ירו הקרוב יהיה לכולם מן הסתם תפקיד חופשי יותר מאשר זה שהקבוצה הועידה להם מלכתחילה.
סוגר חשבון: סיימון ייטס היה אחד מכוכבי הג'ירו הקודם (והעונה הקודמת בכלל), אבל גם הדמות הטראגית של המירוץ. הובלה דומיננטית ברוב שלבי המירוץ, יחד עם זכייה בשלושה קטעים, עלו כולם בעשן אחרי אותה התפרקות גרנדיוזית על הפינסטרה, שהובילה את פרום לזכייה במירוץ. אחרי עונה מוצלחת בכל זאת עם ניצחון בוואלטה, היה לבריטי ברור לחלוטין מהי המטרה הראשית שלו בעונה הקרובה, וזה לסגור את החשבון עם המירוץ באיטליה. ייטס, אחד המטפסים הטובים בענף, אמור לככב בקטעי הטיפוס הקשים, וגם קטעי הנג"ש לא צפויים להקשות עליו יותר מדי (כולם כוללים עליות, והוא די השתפר בזה). הוא גם יזכה לעזרה משני סייענים משובחים במיוחד – אסטבן צ'אבז ומיקל נייבה. זכייה שלו תעלה את רצף הנצחונות הבריטי במירוצי גראנד טור לשבעה. אף אחד לא ייפול מהאוכף אם זה באמת יקרה.
סוגר חשבון (בתקווה שבלי) מספר שתיים: עוד אחד עם חשבון פתוח מהג'ירו הקודם, ולמעשה מכל העונה הקודמת, הוא טום דומולאן. ההולנדי המצויין נגע בשמיים לפני שנתיים, כשזכה בג'ירו על ראשם של רוכבים כקינטאנה וניבאלי, למרות תקרית ביזארית בה נאלץ להתפנות בשיחים. את אותה העונה הוא קינח עם תואר אליפות העולם בנג"ש. בשנה שעברה הוא היה עוד אחד מהקורבנות של פרומי על הפינסטרה, וסיים את הג'ירו במקום השני. הסגנות של בר כוכבא המשיכה גם בטור דה פראנס, וגם באליפות העולם בנג"ש (גם האישית וגם הקבוצתית). לדומולאן יש סגנון ייחודי, ששאר הרוכבים היו יכולים לתאר כ"מסטיק הנדבק לסוליה". הוא נראה כמטפס פחות טוב מרוב המטפסים הכבדים, אך מצליח שוב ושוב ושוב להדביק אותם בקטעי הטיפוס הקשים מכולם בקצב המונוטוני שלו. כאחד השענים הטובים בעולם, שלושת קטעי הנג"ש של המירוץ נותנים לו יתרון מובנה על רוב מתחריו. בעיני רבים, הוא נחשב למועמד הראשי לזכייה במירוץ הזה.
קפיצת מדרגה: את תפקיד המרענן הרשמי של המירוץ צפוי לתפוס פרימוז רוגליץ'. הסלובני בן ה-29 פרץ לתודעת חובבי הענף עם זכייה בקטע בג'ירו של לפני שלוש שנים. מאז הקריירה שלו נמצאת בנסיקה מרשימה, שהפכה אותו לאחד הרוכבים המובילים בענף. בעונה הנוכחית הוא לגמרי התפוצץ עם זכיות בשלושה מירוצי קטעים (יותר מכל רוכב אחר). בזכייה האחרונה בטור של רומנדי, רק בשבוע שעבר, הוא אף זכה למרות שלא הגיע כמוביל של קבוצתו, יומבו ויסמה. הסיפור של רוגליץ' היה יכול לאפיין כל רוכב שפרץ לצמרת, אלא שהסיפור שלו לא באמת דומה לשום דבר. זאת כי את הקריירה הספורטיבית הוא החל בכלל בקפיצות סקי, ענף בו עסק עד 2011, שאף כלל תאונה שכמעט קיפחה את חייו. המעבר הזה לענף האופניים עשוי להתברר כאחת מהסבות המקצוע המוצלחות ביותר שראינו בספורט. רוגליץ' הוא הרוכב השלם ביותר שהגיע לכאן – מטפס מצויין, אחד השענים הטובים ביותר בעולם, ואולי הדסנדר הטוב בעולם כרגע. התוואי של הג'ירו (כל ג'ירו) נראה תפור למידותיו. כושרו הנוכחי, יחד עם השדרוג שקבוצתו עברה בעונה האחרונה, יכולים בהחלט להפוך אותו לזה שחוגג על ראש הפודיום.
האם סופרמן יהיה גם הסולטאן? קבוצת אסטנה נקראת על שם עיר הבירה של קזחסטן, עיר ששמה השתנה כעת לנורסולטאן, על שמו של שליט המדינה הקודם, נורסולטאן נזרבאייב. שינוי עתידי של שם הקבוצה בהתאם נראה כמו משהו שיכול להשתלב היטב בעלילה של סרט כמו בוראט, אלא שעל הכביש ההצלחה של הקבוצה העונה היא ממש לא צחוק. אסטנה היא ללא ספק אחת משתי הקבוצות המרשימות של העונה הנוכחית (השנייה היא קוויק סטפ), עם 23 נצחונות, כולל בחמישה מירוצי קטעים ומונומנט אחד (ליאז' באסטון ליאז'). הקבוצה מחזיקה סגל שלם של מטפסים מוכשרים במיוחד, שהשילוב של כמה מהם ביחד באותו המירוץ יוצר כאב ראש לשאר הקבוצות. למירוץ הזה היא תגיע עם מטפסים כיון איזאגיר, פז'ו בילבאו, ומי שיהיה המוביל שלה – מיגל אנחל לופז, סופרמן בשבילכם. הקולומביאני הצעיר הוא מטפס אקספלוסיבי במיוחד, שהראה בעונה שעברה את יכולותיו בגראנד טורים, כשאייש את הפודיומים בג'ירו ובוואלטה. לג'ירו הוא מגיע בכושר אדיר, כשבאמתחתו זכייה בשני מירוצי קטעים (קולומביה 2.1 וקטלוניה), והרוב המכריע של הרוכבים צפויים לראות את גבו בקטעי ההרים. עקב האכילס שלו, שעשוי למנוע ממנו את הזכייה הכוללת במירוץ, הוא יכולת הנג"ש שלו, חיסרון משמעותי במירוץ כמו הג'ירו.
כרישים בקפה שלי: וינצ'נזו ניבאלי הוא אחד הרוכבים הפעילים הנחשבים לאגדה בענף, כאחד מהבודדים האוחזים בזכייה בכל אחד משלושת הגראנד טורים. הכריש ממסינה הוא רוכב מלהיב, המצטיין בטיפוסים כפי שהוא אחד הדסנדרים הטובים בכל הזמנים. בשלוש שנים האחרונות הוא המוביל של קבוצת בחריין מרידה, אותו הפרוייקט השאפתני של הנסיך הבחרייני נאסר בין חאמד חאליפה. הכריש היה אמור להיות גולת הכותרת של הקבוצה מהמפרץ, אך ההצלחה שלו הייתה חלקית למדי, והיא כללה זכייה בשני מונומטים בלבד (לא הישג שהולך ברגל בכל זאת). בלי קשר ליכולות הירידה שלו, הוא נמצא בצד היורד של הקריירה, מה שגרם לקבוצתו להציע לו חוזה נמוך מהנוכחי לשנים הבאות, הצעה לה סירב. מי שצפוייה לקלוט את הכריש בשנים הבאות היא קבוצת טרק סגפרדו, קבוצה שבשנים האחרונות נוטה לקלוט רוכבים המצויים בשלב המתקדם של הקריירה, מדיניות שבגללה היא זוכה לביקורת רבה. אלא שבמקרה של ניבאלי, מדובר כנראה בשיקול נוסף הקשור בעניינים מסחריים – ניבאלי הוא אחד הספורטאים הפופולריים באיטליה, מה שעשוי לסייע לעסקיה של סגפרדו, חברת הקפה האיטלקית המהווה את ספונסר המשנה של הקבוצה. כל זה צפוי לקרות בשנה הבאה. עד אז, הכריש צריך לשתות לא מעט כוסות של אספרסו במירוץ הקרוב על מנת להתגבר על התחרות המסתמנת.
ומה איתנו: כמו בג'ירו הקודם, אחת הקבוצות שיתייצבו למירוץ היא סייקלינג אקדמי שלנו. לאקדמי צפוייה משימה קשה במיוחד, גם בהקשר של המירוץ עצמו וגם בהקשר הרחב יותר. אם נתחיל דווקא מההקשר הרחב יותר, הרי שמדובר באפשרות של הקבוצה להשתלב בדרג הגבוה (הוורלד טור) החל מהעונה הבאה. סיפרנו כאן על השינויים אותם צפוי הענף לעבור בשנה הבאה, שינויים שיקשו על קבוצות מהדרג השני (כמו אקדמי) להיכנס למירוצים מהדרג הראשון (כמו הג'ירו). ה-UCI, איגוד האופניים הבינלאומי, החליט בינתיים להעלות את מספר הקבוצות בדרג העליון ל-20, אם כי כרגע אקדמי לא נמצאת שם מבחינת הניקוד הנדרש (היא באיזור המקום ה-21 כרגע, די רחוק מה-20 מבחינת ניקוד). הישגים בג'ירו הקרוב יכולים לקדם אותה בהשגת המטרה הזו, אלא שזה הולך להיות קשה, קשה מאד. המוביל הקבוע של הקבוצה בהרים, הבלגי בן הרמאנס, לא ישתתף במירוץ עקב סדרת פציעות. "הפרופסור" רובן פלאזה, הזכור היטב מהפודיום בג'רו הקודם, נמצא למעשה בעונת פרישה. מי שלמעשה יוביל את הקבוצה הוא המאיץ האיטלקי, דווידה צ'ימולאי, שהצטרף השנה לקבוצה. את צ'ימולאי ראינו על הפודיום באחד מהקטעים בטירנו אדריאטיקו, והוא זכה לא מכבר בוואלטה דה קסטיליה ליאון, מירוץ מהדרג השני בספרד. אלא שהתחרות שלו בקטעים השטוחים של הג'ירו הנוכחי הולכת להיות אכזרית במיוחד. מי שצפוי להתחרות על השלל בקטעים האלו הם פרננדו גביריה ואליה ויוויאני, שני החברים לקבוצה בשנה שעברה, שהשנה מנהלים דו קרב מרתק. יחד איתם נוכל לראות מאיצים כארנו דמאר וקיילב יואן, מה שאומר שאפילו פודיום בודד של צ'ימולאי יהיה הישג אדיר. רוכב אחר שיעניין אותנו כאן הוא גיא ניב. ניב וגיא שגיב היו שני הישראלים שפתחו את הג'ירו בשנה שעברה, תקדים היסטורי. אלא שבעוד ששגיב השלים את המשימה ההיסטורית של השלמת גראנד טור, ניב נאלץ לפרוש בשלב מוקדם עקב בעיות בקיבה. נאחל לו שהפעם יעמוד במשימה בהצלחה.
עם הנתונים הפותחים, נראה שהולך להיות לנו כאן פאקינג מירוץ אדיר. אנחנו נלווה אותו כאן בדיומא, החל ממחר.
איזה פריוויו אדיר!
נפלא תודה רבה .
שאלה קטנה.
שנה שעברה אם איני טועה הגירו היה באפריל
והשנה במאי .
מה פשר השינוי ?
( במיוחד שיש לוחות זמנים גם לטור וליתר המירוצים).
גם בשנה שעברה התחיל במאי (ברביעי). המירוצים במהלך השנה נערכים פחות או יותר באותם התאריכים, בהפרש של שבוע בערך.
ההבדל מהשנה שעברה הוא אגב אחר – בשנה שעברה זה התחיל בשישי, והיו שלושה ימי מנוחה. השנה זה בשבת עם שניים (כמו בשאר הגראנד טורים). מן הסתם קשור לעובדה שהתחיל בישראל.
תודה רבה משום מה זכרתי אפריל סליחה
כמה חיכינו… גראנד טור בלי המפלצת עם כמה וכמה שיש להם שאיפות זכייה מוצדקות. יכול להיות אחלה מירוץ.
דומולאן שוב יצטרך להסתדר לבד בהרים אבל הוא כבר הראה יכולת לעשות זאת. רוגליץ' הביא איתו תמיכה יפה ואסטנה בטוח ידברו חזק (מה גם שסופרמן בכושר טוב). המטרה של אקדמי תהיה לזכות בקטע – בשביל זה חובה להכניס לבריחות רוכבים חזקים ורצוי יותר מאחד.
קצת קשה לי להחליט באיזה כושר סיימון ייטס מגיע.
באמת שאלה לגבי ייטס. הוא בעיקר סבל מחוסר מזל השנה (פנצ׳רים וכאלה) שגרמו לו לא לזכות באף מירוץ. עדיין חושב שידבר חזק מאד במירוץ הזה.
כמה חיכינו – לפריוויו כמובן 🙂 תודה פאקו!
תודה דוד. פריוויו מקיף ומצויין, כיף לקרוא.
פאקו, תודה רבה על סקירה נהדרת. תענוג לקרוא אותה ומצפה כבר בקוצר רוח לקטעי ההרים.
יהיה מרתק לראות את הקרבות בהרים בין כל הרוכבים שציינת.
איכשהו, אסוציאטיבית, נזכר ברוגליץ' כל פעם שצופה בתחרויות קפיצות הסקי ביורוספורט…
תודה דוד הכנסת אותי לטור
אשמח שתוסיף המלצות לקטעים נבחרים
בטור דה פראנס אני צופה ברוב הקטעים אבל בג'ירו רק בטעים שצפויים להיות דרמטיים
(שנה שעברה זה עבד לי טוב וצפיתי בהיסטוריה של פרום בלייב)
כעיקרון ברור שמדובר בקטעי הטיפוס. יש למעשה שבעה כאלו, אבל המעניינים הם אלו: קטע 13 – מסתיים בטיפוס פסיכי לגמרי על 45 ק"מ לאגם סרו. קטע 14 – קטע קצר יחסית וקטלני עם טיפוס תלול לקולה סן קרלו של 10 ק"מ בשיפוע של 10%. קטע 16 – קטע המלך עם הגאביה והמורטירולו ביחד. קטע 19 – סיום כואב במיוחד עם טיפוס של 31 ק"מ לסן מרטינו די קסטרוצה. וקטע 20 – קטע הטיפוס המסיים עם כמה פסגות קשות והסיום בהר אבנה.
גם שלושת קטעי הנג"ש יהיו מעניינים מאד. בדרך כלל הם לא כל כך מעניינים לצפייה, אבל אלה שכאן בהחלט יכולים להיות, והמארגנים פיזרו אותם בצורה חכמה במירוץ: הקטע הפותח הוא קצר עם עלייה קשה בסוף. קטע 9 למעשה יסמן את תחילת המאבק ב-GC – קטע נג"ש פסיכי של 35 ק"מ, כשכל ה-13 הק"מ האחרונים הם בעלייה. והקטע האחרון של המירוץ עם עלייה פחות קשה באמצע, אבל אם המירוץ צמוד הוא יהיה מה שיכריע את המירוץ.
ואגב, מי שמחפש פוטנציאל להופעה של סייקלינג אקדמי, אז זה צפוי להיות דווקא בקטעים הפחות מעניינים, או מה שנקרא קטעי המעבר. אלו קטעים שפחות מיועדים ל-GC או לספרינטרים, ומי ששולט בהם זה בד"כ קבוצות הבריחה. במירוץ הזה זה כנראה יהיה בקטעים 4,6,7,12,15.
תודה פאקו
כדיי לצפות בנג"ש צריך לחיות את הענף או להיות מאוד משועמם
נכון לפעמים, אבל תלוי מאד בתנאים. בקטע הנג"ש האחרון למשל, מתחרי ה-GC יהיו כבר מסודרים לפי הסדר, והוא יכול להיות בעל השפעה מכרעת על כל המירוץ, בטח אם הפערים יהיו קטנים. בשנים האחרונות מראים את הפערים בלייב בין המתמודדים, וזה יכול להיות די מותח. תאר לך למשל מצב של 1-2 צמוד לרוגליץ' ודומולאן לפני הקטע – זה יהפוך את הקטע למטורף לגמרי, כשכל אחד מהם יחתוך שם פינות בלי חשבון.
סקאי/ אינאוס שוב מעמידה את הקבוצה הטובה ביותר לקראת הטור. מדהים (מדהים מדהים) לראות כמה עומק יש להם למרות הפציעה של ברנאל עדיין לא נופתע אם נראה רוכב שלהם על הפודיום.
.
ציינת את זה בקטנה בפסקה על דומלן (כותרת נהדרת אגב), אבל בניגוד לרוב הגראנד טורים לאורך ההיסטוריה יש משמעות רצינית מאוד לקטעי הנג"ש, עד כדי כך שמרבית הפרשנים שקראתי חושבים שדומלן הוא הפייבוריט המובהק (כבר ציינת שבשדה לא פשוט בכלל). אם הוא יסיים את קטעי הטיפוס בזמן טוב בהחלט יהיו לו יתרון על האחרים.
.
רוגליץ' הוא מדהים, והכריש בירידה, אבל כל עוד ניבאלי בסבב תואר הדסנדר המצטיין הולך אליו.
אני אישית אופתע לראות רוכב של המפלצת בטופ 5.
אני מאד אופתע לראות רוכב של אינאוס על הפודיום, אבל אי אפשר לדעת עם המפלצת הזאת. טאו גאוגגן הארט פשוט נראה מצויין כבר מהשנה שעברה. אבל זה יהיה בלי הרכבת המפורסמת (הוא היה אמור להיות חלק מהרכבת). מניח שינסו יותר ללכת על נצחונות בקטעים. בטור אגב, בהנחה שברנאל יחזור, יהיה להם את פרום, תומאס וברנאל. דבר על עומק…
לדומולאן יש כמובן יתרון בזכות הנג"ש, אבל אני לא חושב שהוא כזה מובהק. העליות בשני קטעי הנג"ש הראשונים (בפרט קטע 9 שהוא 35 ק"מ) קצת מקזזות את היתרון הגדול שיש לו על שאר המטפסים. ולא לשכוח את רוגליץ' – שען ברמה שלו פחות או יותר.
וקרבות בירידה בין רוגליץ' לניבאלי זה חלום רטוב.
כנראה ספורט נהדר שאין לי כל מושג בו.
ככנראה ספורט נהדר שאין לי כל מושג בו.
[…] ברוכים הבאים למהדורה ה-102 של הג'ירו ד'איטליה. הגראנד טור הראשון של העונה שייפתח היום בבולוניה. את הפריוויו למירוץ ניתן למצוא כאן. […]
מאמר נהדר, מקיף ומעניין. תודה רבה.
(עדיין לא מתחבר לענף ולא מסוגל לצפות בו…חחח)
תודה רבה פאקו.
לא מבין כלום בענף אבל כיף לקרוא