פנייה לגולשים / מנחם לס

 

בעונת המלפפונים הזאת אתר הכדורסל הזה יכול לשמש בית גם לכתבות על כל מיני וסוגי ספורט אחרים. כפי שבוודאי שמתם לב, לאחרונה האתר הפך למעשה לאתר בו אני כותב את רוב הכתבות, משתמש ב-"50 האגדות", רועי ויינברג מכניס כל יום "חם מהתנור" בגלל הטריידים השונים, אהרון שדה כותב מדי פעם על המונדיאול, ומומי כותב מתי שהוא מסטול. אני משתמש גם בכתבותיהם של הבלוגיסטים יובל עוז ודנסקי, כשיש להם בלוגים המתאימים להכנסה לאתר.

תחזקו את הופס, ותנו לו לייק בפייסבוק

כמה מאנשי הצוות עזבו – מי לצבא (שניים) ואחרים שאיכזבו ולא מילאו תפקידם והייתי חייב להיפרד מהם – ובינתיים לא נמצאו אחרים למלא את מקומם. אז פנייתי הזאת היא עבור שני סוגי מתנדבים:

 

1. מתנדבים לשלוח כתבות ספורט על כל נושא הנראה להם (אפילו סיפורי מכביה!). כתבות קצרות או ארוכות. על שחקני הווה, שחקני עבר, אתלטים מכל הסוגים, וכל ספור ספורט הנראה לכם שווה להכנסה. כל סיפור יכול להיכתב בוורד או להישלח כאי מייל לכתובתי  

SEFERSHELI@HOTMAIL.COM

2. עתה עדיין מוקדם, אבל כשהעונה תתחיל, עלי למלא מקום שלושה כתבים שאינם יותר, לסקר את משחקי השבוע. כל מתנדב יקבל ערב אחד שיהיה "שלו" אקסלוסיבית. אנא שילחו לי מסר והציעו את עצמכם.

3. רק להזכיר שניתן להכניס תמונה או לוגו לתגובתכם:

 

ראשית תודה על תמיכתכם באתר וההשתתפות הגדולה במסרים. על מנת להוסיף צבע לאתר, אני פונה מדי פעם לגולשים בבקשה להוסיף תמונה, איור, סמל, או לוגו לשמם. הדבר דורש 5 דקות עבודה: נכנסים לאתר 

Gravatar.com

וכל ההוראות שם. ניתן להכניס כל תמונה שבאה לכם:  לוגו קבצתכם בישראל או בארה"ב (רק לוגו של הלייקרס עדיף שלא) תמונה של חציל בטחינה, או תמונה שלכם עם הבן. הכל הולך, בטעם טוב כמובן. עושים זאת פעם אחת וזה יישאר לכל תגובותיכם.  אם לפעמים כשאתם מנסים להגיב שמכם וכתובת האימייל שלכם לא מופיעה, אז שוב יופיע שמכם ללא האיור או התמונה. במקרה כזה כל מה שעליכם לעשות זה ללחוץ היכן שכתוב "להתנתק מהמערכת" ואז כשתתגלגלו למטה למקום שרציתם להכניס תגובה, שמכם יופיע אם כתובת האימייל, ואז גם התמונה או האיור ייכנסו.

תודה!

הערה: בגבאטר אנא לבחור

"G"

ולא

"PG"

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

    1. מנחם לס

      20 יול 2013 19:37:01

      בוודאי! כל דגבר שראוי להיכנס. הנה שיר ספורט שתרגמתי פעם:

      התור של קייסי לחבוט

      הסיכויים היו קלושים בשביל תשיעיית "מדוויל ביי בום"/
      שהרי התוצאה הייתה ארבע-שתיים לחובתם, ורק אינינג אחד לסיום/
      ואז, אבוי, קוני נשרף בבסיס הראשון וברוס אף הוא נשחק/
      ושתיקה נוראה הייתה התגובה של צופי המשחק/
      אחדים בגועל נפש קמו לעזוב, אך הרוב נשאר עם אמונה/
      שהרי תמיד יש תקווה – כל עוד נותרה נשימה אחרונה/

      "אלוהים, רק תן צ'אנס לקייסי לחבוט באלה/
      והוא כבר ימצא את הדרך לישועה"/
      כי קייסי האהוב, עליכם לדעת, הוא גיבור הגבעות/
      ועל יכולתו עם האלה רבות האגדות/
      הצרה היא שלפני קייסי חייב פלין להכות/
      ואחריו בא ג'ימי בלייק, ושניהם נמושות/
      מספיק שאחד מהם יישרף – פלין או בלייק -/
      וגאוותה של מדוויל לעולם תתרסק/
      הראשון סתם לוזר ולשני ידיים שמאליות/
      אין כלל סיכוי שיגיע תור קייסי להכות/

      3,000 אוהדי מדוויל ביציע ולאורך הגדרות/
      ידעו גם ידעו: אנחנו בצרות צרורות/
      אך פלין, שומו שמים, הִכה בכדור שנזרק חזק/
      גבוה בסיבוב, לצד ימין, במהירות הבזק/
      ועתה הוא רץ ומגיע לבסיס הראשון/
      ו-3,000 הצופים היו בשיגעון/
      וכשג'ימי בלייק אחריו עם הכדור מגע יצר/
      הלבבות ביציעים חדלו לפעום, העולם נעצר/

      כשהאבק התפזר וקרני השמש החלו לשקוע/
      השתתק הקהל, ת'כרוז הם רצו לשמוע:/
      "הקשיבו כולם", הרעים הכרוז, "פלין בבסיס השלישי/
      ובלייק שלנו הוא 'SAFE' ב'שני'/
      ועכשיו כשלרעתנו שתיים – ארבע/
      קייסי מושיענו הוא החובט הבא"/

      מ-3,000 גרונות שאגה נשמעה בגאון/
      עלתה בהרים, התגלגלה במדרון/
      הבוקרים, החוואים, הרועים את הצאן/
      ידעו שתור קייסי הגיע וכולם בשיגעון/

      וקייסי, הו קייסי, בצעדו המוכר, האטי, התקרב/
      למקומו כחובט; מצבים כאלה הוא כה אוהב/
      קייסי הוא הטוב בנמצא וזו לא גוזמה/
      מתח? רעד בקהל? התרגשות? אז מה?/
      וכך הוא צעד לאטו עם פנים מלאי ביטחון/
      ובכל זיק של תנועה היו רק יכולת ואון/

      קייסי לא מיהר; הקהל עמד על רגליו/
      נענוע קל של הכובע ונפנוף קצר בידיו/
      באותו רגע היה לכולם ברור/
      שקייסיי גיבורם ירטש ת'כדור/
      ואז הגיע הרגע, איש לא גרע מבטו/
      כשהוא יורק קלות ובידו משפשף מחבטו/
      או, כמה בוטחים הם בקייסי הגדול/
      שאת גאוות מדוויל עומד הוא לגאול/

      הפיצ'ר הניף ידו, וכקליע הכדור באוויר/
      אך קייסי רק התבונן והמעמד הוא אדיר/
      קייסי לא נע: "זה לא הכדור שחיפשתי", ובחול הוא בעט/
      "סטרייק אחד", הודיע השופט לקהל אט-אט/
      השופט צדק, אבל מהיציעים עלתה נהמה/
      "מה הבנזונה עושה לנו? מה? מה?"/
      ביציע צורחים: "להרוג ת'שופט, לחסל אותו/
      ואסון היה קורה שם אלמלא הרים קייסי ידו/
      כאילו אמר הוא, "סמכו עלי", וזה מספיק/
      להרגיע ת'קהל, את האוהדים להשתיק/

      קייסי תקע מבט בפיצ'ר ללא הנד עפעף/
      ואז באמנות וחן הכדור השני הועף/
      היה זה כדור אטי, כזה שעף בקשת/
      וגם לכאלה שונא קייסי לגשת/
      "סטרייק שני", קרא השופט מאחורי הבסיס/
      ונותר רק כדור אחד ת'אויב להביס/
      הגרונות ניחרים, המתח איום/
      "מה יהיה, מה יהיה" רעד ההמון/
      ואת הקריין ששת אלפי אזניים/
      שמעו מצהיר, "עדיין ארבע-שתיים"/
      "שדידה"! הם צרחו, "שקר וכזב"!/
      אך מבט אחד מקייסי והם בידו כחגב/

      פרצופו של קייסי התקשה והרצין/
      הקהל ידע שהגיע יום הדין/
      עוד סטרייק אחד והסיפור גמור/
      "אבל החובט הוא קייסי, וניצחוננו ברור"/
      שריריו התקשו, ידיו בעוצמה אחזו באלה/
      ו-3,000 צופים בלבם נשאו תפילה/
      חיוכו עתה נעלם, והנה בראשונה/
      כוסו פניו זיעה, כווצו עיניו כלטאה/
      שפשף ידיו, הכה אלתו בחול ואבק התרומם/
      ועכשיו תקע בפיצ'ר מולו מבט מאיים/
      והפיצ'ר – שומו שמים – חייך, מניף ידו כברק/
      ואת הכדור האחרון בעוצמה הוא זרק/

      בגבעות ממול השמש כבר שקעה/
      כשהכדור האחרון הגיע למטרה/

      התזמורות ממשיכות לנגן, הילדות משחקות בשלווה/
      ויש מקומות שבהם חיים כאילו מאומה לא קרה/
      אך לא במדוויל, שם לעד יספר זקן לטף/
      איך הכדור האחרון נזרק – וקייסי נשרף/

      ***

  5. אשך טמיר המקורי

    20 יול 2013 20:48:47

    בלי קשר לכלום – מצאתי מישהו ממש טוב ביו-טיוב שעורך המון סרטוני היי-לייטס מגניבים של שחקנים מכל הזמנים.
    ממש כיף לעבור על הסירטונים שלו. במיוחד בשבילי לגבי שחקנים חצי אלמונים משנות ה-90.
    מי שגדל כמוני על ה-NBA בעשור זה ממש יהנה להיזכר בכל השחקנים הנהדרים האלו, שקצת נשכחו מההיסטוריה (ג'ראלד וילקינס, קרייג אילו, אנטוני מייסון, יוברט דייויס, לפונזו אליס, אלדן קמבל ועוד ועוד…)
    וגם אחלה מוזיקה!
    תהנו 🙂

    http://www.youtube.com/user/TheKingMisiek/videos

  6. רועי ויינברג

    20 יול 2013 21:12:17

    אני מתכנן להכניס כמה שיותר כתבות, ואני רוצה לשמור את המשבצת שלי של משחקי שישי בערב. בקשר לכל השאר, ראה המייל ששלחתי לך.

    1. מנחם לס

      20 יול 2013 23:10:41

      מומי, אתה מסוגל לכתוב רציני? אפשר לסמוך עליך, או אחרי שבועיים תגיד לי "מצטער יש הלילה משחק פוקר"? אם אפשר לסמוך עליך ואתה יכול לכתוב בלי להזכיר זיונים וחשיש, אני מוכן לתת לך יום. הסגנון ושגיאות הכתיב לא משנה. העיקר שהמספרים יהיו נכונים (לא מספרים במיטה. מספרים, כמו נקודות שהכניס לברון לגרון של הלייקרס)?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט