סיקור משחקי יום ב' של פלייאוף ב-NBA / גיא רוזן

 

בוסטון סלטיקס (1 – 3) 101 – מילווקי באקס (3 – 1) 113
לא יכולתי לבקש משחק שיהיה דוגמה טובה יותר לכך שמילווקי היא לא "יאניס + 4",
מילווקי היא קבוצה.
7 דקות לסיום הרבע השלישי, שלשה של אל הורפורד קובעת 62 – 59 לטובת הסלטיקס, כאשר מצבה של הבאקס על פניו, לא מזהיר.
דקה קודם לכן יאניס יורד לספסל אחרי עבירה רביעית, והסלטיקס שהתחילו את המשחק עם המון מומנטום (הובילו ב-12 הפרש, שניות לסיום הרבע הראשון) אותו הם איבדו ברבע השני,
נראים כמי שבדרכם לפתוח מחדש יתרון במשחק קריטי זה.
דקה אחר כך, ג'ורג' היל נכנס למשחק, כאשר גם מידלטון על הספסל עם בעיית עבירות.
האם הסלטיקס סוף סוף מצליחים לצלוח רבע שלישי מול הבאקס (אחרי שב-2 המשחקים הקודמים הבאקס נתנו ריצות מכריעות ברבעים ה-3)?
לא כל כך מהר.
כאמור –
הבאקס קבוצה.
יתרון 67 – 65 לסלטיקס 4 דקות לסיום הופך לפיגור 70 – 80, כאשר האחראים לריצה של הבאקס הם ג'ורג' היל הנפלא, ופט קוננטון הנהדר, הצמד שמתברר כ-X פקטור של הבאקס בסדרה.
מהלך המפתח במשחק, המהלך שהעביר את המומנטום סופית לידי הבאקס, כאשר הם לא שומטים את היתרון עד לסיום,
הוא גג אדיר של קוננטון על רוזיר, ומסירת המשך של בראון לאותו קוננטון שמסיים את המהלך בדאנק אדיר שמעלה את ההפרש ל-8 במקום שפוטנציאלית יירד ל-3.
הרבע האחרון במשחק היה כולו יאניס.
שלא יהיה ספק –
יאניס הוא השחקן הטוב ביותר במילווקי. בעצם במזרח. ואולי ב-NBA.
הוא לקח את היתרון שבנו חוליית הספסל (32 – 7 לספסל הבאקס על ספסל הסלטיקס הלילה),
ובמשחק התקפי בלתי עציר, לא נתן לסלטיקס סיכוי כלשהו לחזור.
יאניס סיים את הלילה עם 39 נק' ב-72% אפקטיבי, לצד 16 ריב' ו-4 אסיסטים.
בכך הוא הפך לשחקן הבאקס הראשון מאז קארים לסיים משחק פלייאוף עם 35+ נק', 15+ ריב'.
ג'ורג' היל סיים את המשחק עם 15 נק', 4 ריב', ו-5 אס'.
קוננטון סיים את הלילה עם 9 נק', 10 ריב', גג אחד מדהים, והמון אנרגיות (22+ במשחק. הגבוה במשחק).
הסיפור של הסלטיקס הוא היעדר התרומה מהספסל.
החמישייה עשתה את שלה, כאשר כל שחקני החמישייה מסיימים את הלילה בדאבל פיגרס,
אבל חוסר היכולת לעצור את ריצת הבאקס ברבע השלישי, לצד חוסר היכולת להאט את יאניס, משמעותו היה הפסד.
קיירי היה הקלע המוביל של הסלטיקס עם 23 נק', 10 אס' (רק 33% אפקטיבי).
הורפורד סיים את הלילה עם 20 נק', 6 ריב', ו-5 אס'.
מוריס (18 נק', 14 ריב'), וטייטום (17 נק', 10 ריב') היו נקודות האור של הסלטיקס במשחק, כאשר הדקות שלהם על הפרקט היו הטובות ביותר של הסלטיקס (בדגש על המחצית הראשונה).

 

יוסטון רוקטס (2 – 2) 112 – גולדן סטייט ווריורס (2 – 2) 108
4 דקות לסיום, ההפרש עמד על 10 –
106 – 96 ליוסטון.
זה לא היה הפרש מפתיע, או חריג למשחק, היות ומהרבע השני, יוסטון הוליכו ברצף עד לסיום,
כאשר ברוב הזמן ההפרש הוא דו ספרתי/נושק לדו ספרתי.
11 שניות לסיום, יוסטון מובילים 110 – 108, והארדן ניגש לקו העונשין בשביל לנסות ולהבטיח את הניצחון.
הוא קולע את זריקת העונשין הראשונה, ומחטיא את השנייה. ריב' של איגודאלה,
ולגולדן סטייט יש הזדמנות פז להשלים את הקמבאק שהובילו קרי ודוראנט (6 נקודות ואסיסט לקרי ב-4 הדקות האחרונות. 4 נקודות לדוראנט).
למרבה האירוניה, כל אחד מהצמד קיבל הזדמנות לקלוע את שלשת השוויון –
דוראנט ניסה ראשון והחטיא. קרי קיבל הזדמנות להייל מארי אחרי ריב' התקפה של גרין,
אבל גם הוא החטיא.
כריס פול עוד הוסיף נקודה מהעונשין בשביל להפוך את זריקת הייאוש של דוראנט בבאזר ללא רלוונטית.
זה פחות או יותר מספר את הסיפור של 4 הדקות האחרונות.
ב-44 הדקות שקדמו, הקבוצה ששלטה במשחק היא הרוקטס,
והכוכב הגדול מכולם היה הארדן.
היכולת האישית של הארדן (38 נק', 55% אפקטיבי, 10 ריב', 4 אס'),
לצד הריווח שספקו שאר שחקני הקבוצה (17 שלשות הלילה לרוקטס),
והלחימה הבלתי מתפשרת של טאקר האדיר (17 נק', 3 שלשות, 10 ריב' מהם 5 בהתקפה),
היו גדולים על מה שלגולדן סטייט היה להציע,
למרות שלמשחק הלילה גם דוראנט (34 נק' ב-54% אפקטיבי, 7 ריב', 5 אס'), וגם קרי (30 נק' ב-56% אפקטיבי, 4 ריב', 8 אס') הופיעו בכושר מצויין.
הבעיה של גולדן סטייט היא שחוץ מהצמד וגרין שממשיך לשחק כמו השחקן שהיה (15 נק', 10 ריב', 5 אס'), אף אחד לא נתן תרומה נוספת מספקת –
11 נק' בלבד לתומפסון. 11 נק' בלבד לספסל גולדן סטייט. רק 8 שלשות ב-24% לגולדן סטייט במשחק.
בנימה אישית –
אני לא חושב שיכולנו לפלל לסדרה צמודה יותר, מותחת יותר.
2 – 2 אחרי 4 משחקים. ההפרש הגבוה ביותר שמשחק כלשהו הסתיים הוא 6.
התוצאה המצטברת אחרי אותם 4 משחקים היא 448 נק' לגולדן סטייט. 447 ליוסטון.
איזה כיף!

לפוסט הזה יש 127 תגובות

    1. התחזית שלי מאתמול גם מתאימה לתגובה שלך מנחם – תגובה 19 מהפריוויו אמש:

      תודה על הקדימון.
      על מה אתם מדברים חבר'ה?
      הלילה ידליקו זיקוקים בוינסקונסין ובטקסס!

      נכון, בוסטון קבוצה עם הרבה מסורת בפלייאוף אנד נובאדי פאקס וויט דה סלטיקס אין דה גארדן כמאמר המשורר. אבל וזה אבל גדול – אין לסלטיקס תשובה לריווח של הבאקס במשחק ההתקפה. אם יצמצמו על יאניס בצבע, סיירת הצלפים תירה מכל כיוון. אם ירווחו – אף אחד לא יעצור את הגריק פריק בואכה טבעת הסל, מקסימום זה ייגמר בשתי זריקות.
      בוסטון בבעיה, דומה שרק קיירי מבין את החשיבות של הפלייאןף. טייטום תקוע עוד במיד-סיזן, היוורד לא מסוגל לנתר מעל ספסל. הורפורד נותן עבודה אבל הגיל עושה את שלו, בטח מול האתלטיות של הבאקס. מצטער שאני הורס שמחות – מילווקי מנצחת הלילה ומסיימת את הסדרה ב4-1.

      באשר למערב, אני לא יודע אם שמים לב אבל כאחד שראה את כל המשחקים של הווריוס בפלייאוף, משהו חורק בשילוש הקדוש. חוק הכלים השלובים הציל ומציל את גולדן מחרפת ההפסד. רוצה לומר, דוראנט מחפה על יכולת חלשה של סטף, קליי מחפה על יכולת חלשה של דוראנט וכן הלאה. אני מכיר את גולדן של חוק הכלים הקטלניים – כאשר כל הטריו און פייר. קליפרס הוכיחה כבר שהשד לא כזה נורא, לולא התבכיינות ואיבוד ריכוז יוסטון כבר היו מובילים בסדרה. הלילה, אני רואה את יוסטון רוקדת על הפרקט בדרך ל2:2 בהפרש דו ספרתי. אפשר שהרים בלוק של הנגר משוויץ על איגי יחזיר אותו סוף סוף לעניינים, זה יטיב עם הרוקטס, אבל מה שיפה בקבוצה מעיר הטילים שגם ללא נוכחות בצבע היא מסוגלת להתמודד מול גולדן, הנקודות יגיעו מחוץ לקשת.

      יאללה יצאתי לסרט, נדבר בבוקר …

  1. מסכים איתך לגבי הסדרה של הווריורס והרוקטס רק דבר אחד הופך את המשחקים לקשים לצפייה – ההתעסקות הבלתי פוסקת של השחקנים עם השופטים אחרי כל שריקה או אי שריקה.

        1. אכן אבל השופטים צריכים להיות חכמים ולא מושפעים. משפיע עליהם רק הבוס 🙂

          לי אישית טענות השחקנים לא היה מזיזות מאומה שיצעקו יבכו ויתלוננו.

          כצופה זה אכן מעצבן אבל אי אפשר לתת רק לצד אחד לבכות ולתת לו להרוויח אז שני הצדדים דואגים לאזן

    1. מסכים , אני חושב ששופטים צריכים לתת איזה טכני שניים לשחקנים שבוכים כל רגע, היה פשוט מבדר לראות את הארדן קרי ודאונתני בוכים כל רגע לשופט, צריכים ללמוד מפול שהחליט לא לבכות יותר

  2. (מהבלוג החי)

    כל האנליטיקס של מורי ובסוף לא עושים עבירה ל-2
    מה יוצא מזה? נותנים לג"ס 2 הזדמנויות לשלוש והארכה
    שתיים! לא עושים עבירה על דוראנט, ואז לא עבירה על קארי
    הסיכוי להחטיא את שתיהן זה 0.6 * 0.6 = 0.36
    יעני, נתנו להם סיכוי של 64% לכפות הארכה. סיכוי עצום
    ומה הנזק מהצד השני?
    ה"חשש" מעבירה מהירה ל-2, שתוביל לקליעות עונשין שאיכשהו יובילו ל-1 ועוד סל מריבאונד התקפה אחרי החטאה מכוונת.
    או יותר מופרך, עבירה מהירה ל-2 שאיכשהו תוביל לעליה לסל, סל, ועוד 1 מהעונשין.
    סיכוי רחוק מאוד מאוד, בטח פי כמה יותר נמוך מפאקינג 64% לגנוב הארכה
    דאנטוני טיפש, זו החלטה של סדרה
    אנליטיקס עאלק

      1. מתמטיקה דווקא בסדר, קמראד.
        אתה חישבת את הסיכוי לקלוע את *שתי* הזריקות לשלוש ביחד. מה שממילא לא אפשרי – די באחת מהן כדי לכפות הארכה. ואי אפשר היה לקלוע יותר מאחת מהן…
        פשוט – מה הסיכוי הסיכוי לקלוע אחת מ-2 הזריקות לשלוש?
        זה 1 מינוס הסיכוי להחטיא את שתיהן *ביחד*.
        בהנחה שאחוז הקליעה הוא 40% בערך, הסיכוי להחטיא את שתיהן יחד הוא (1 מינוס 0.4) כפול (1 מינוס 0.4) = 0.36.
        1 מינוס 0.36 = 0.64.
        voila.

          1. (למה עשית לי את זה)
            סיכוי לקלוע אחת – 0.4. סיכוי לקלוע לפחות אחת משתיים – 0.4 ועוד 0.4 פחות 0.16 (0.4 כפול 0.4 שזה קיזוז של המקרה ששתיהן ביחד נקלעו, שנספר פעמיים בחיבור). סה"כ 0.64.

    1. הסכנה האמיתית היא עברה בזריקה ל 3 ושלוש זריקות עונשין לקרי או דוראנט. סיכון גדול הרבה יותר מאחר נסיון שלשה תחת לחץ.

  3. פאסט גיא פאלסון…. איזה כיף.
    יאללה, להפוך את טאקר לאלוף הבין יבשתי, כמו ברט הארט, שון מייקלס (פעמיים) והבריטיש בולדוג תנצב"ה.
    יוסטון נותנים פיייייט !!!
    🙂

  4. יאניס הצליף בבוסטון. איפה קיירי שאמר שהוא עושה סל מתי שבא לו? והם עוד בלי ברוגדון. יאניס זה לברון הבא, הוא עוד לא בשיאוף הוא בתהליך פיתוח של שלשות וחצי מירחק, שזה יהיה טיפה נורמלי זה יהיה מפלצת מטורפת אבל עדיין הוא יהיה חייב כוכב טופ 20 לפחות לידו, ככה ההיסטוריה מלמדת אותנו (למעט נוביצקי והאקים שזכו חד פעמי לבד) בטח אם רוצים יותר מאליפות אחת ושושלת.

    כמו שחשבתי וכתבי פה לא מעט קיירי לא מס 1 ולא יכול להוביל קבוצה לשום מקום, סוג של ווסטברוק רק פחות טוב כי חוץ מיכולות סקורינג אין לו כלום ומול הגנות עילית בפלייאוף אתה מנטרל אותו. 0 ניהול משחק, 0 הגנה ולא יכול לשפר אחרים.
    הוא הבין בעצמו כנראה ולדעתי יחתום בלייקרס. קיץ הבא דיוויס יגיע חינם ולפחות אם לברון יהיה כבר זקן ולא יהנה מהפירות הוא יהיה מנג'ר מצטיין לליקרס ויבנה להם קבוצה עם קיירי וAD, אחלה ירושה.
    אני רואה סיכוי מאד קטן שהוא ישאר בבוסטון לפי השפת גוף שלו כל העונה.
    הבאקס נראים מחוברים ונראים טוב, אפילו השחקנים שלא שייכים לענף ואלו סימנים טובים.

    ג'יימס הארדן הוא אגדה, הוא אחד מ-20 הגדולים כבר היום לדעתי אחרי 1980 וטופ 30 בכללי, היסטורי. מאז שדוראנט הצטרף ללוחמים ג'יימס הארדן ניצח אותם 5 פעמים בפלייאוף!! הישג שאיש לא קרוב לדגדג. אריה שנלחם בכל רמח אבריו, כל משחק 300% דם יזע ודמעות מעיניים אדומות נגד מפלצת תלת ראשית שאיש לא מצליח להכניע. יותר מזה, הוא גם מתגרה ומרגיז את המפלצת, המפלצת באה נגדו בשיא המוטיבציה והעוצמה והוא עומד בזה. הבעיה שהעוזר שהוא לקח נפוליאון הקטן לא לרמה הזאת, למזלו אריק גורדון לא בהכרה בסידרה הזאת ומפצה על זה ויש לצידו לוחם אקס חולון שמזיע למוות על דוראנט, לוקח ריב ונלחם כמו אריה ומחזיק את הגנת הפרימטר שלהם. אין דבר מעורר כבוד מזה. אני מקווה שיהיה נס והוא ידיח אותם למרות שאני לא חי באשליות.
    הארדן הפך את גולדן סטייט לאובססיבים כלפי יוסטון-אין יותר כבוד מזה.
    גם היום 38 נק, 10 ריב, 4 אס, בלתי עציר

    סטיב קר מאמן חלש מאד, למזלו יש לו כשרון ככ גדול, ממש תאום של פיל גקסון, גרוע כמוהו

  5. לא יכולתי לבקש משחק שיהיה דוגמה טובה יותר לכך שמילווקי היא לא "יאניס + 4",

    גיא-תוציא את יאניס למשחק 1 ותראה מה קורה, ירידת ליגה ואפילו ירידת מים

    1. יש בכלל ספק שיאניס הוא השחקן הכי חשובב מילווקי?
      אבל בלי קשר,
      מה שאתה כותב פשוט לא מתקשר עם העובדות כפי שהן:
      .
      כאשר יאניס השנה על הפרקט, עבור כל 100 פוזשנים, מילוקי היא קבוצה בלתי עצירה. הם מנצחים 116.9 – 104.5 ,
      נתון אדיר.
      כאשר הוא על הספסל? (40% מהזמן)
      אז הבאקס עדיין מנצחים, רק בהפרש נמוך יותר
      111.1 – 108.3
      .
      לצורך השוואה, קרי ודוראנט, כאשר הם על הספסל, הקבוצה שלהם מפסידה.
      .
      אז בשביל להסביר,
      שוב –
      יש קבוצות עם כוכבי על שזכו באליפות. הן היו תלויות ביכולת של אותם כוכבים בשביל להצליח. קאבס 2016 הם דוגמה נהדרת.
      לברון וקיירי, הצמד התעלה לרמות פסיכיות של יכולת אישית, וזה היה שווה בסופו של יום לאליפות.
      .
      מילווקי?
      אין לי מושג עד לאן הם יגיעו העונה.
      אבל הם לא הקאבס, למרות דמיון מסוים בין יאניס ולברון.
      הם הרבה יותר דאלאס 2011 או ספרס 2014. קבוצה.
      רואים את זה בהגנה. רואים את זה במאבק על הריבאונד. רואים את זה במשחק ההתקפה,
      גם כאשר יאינס על הפרקט. גם כאשר הוא על הספסל.
      .
      הנתון שמייצג בצורה המירבית את מה שכרגע כתבתי?
      דקות המשחק של יאניס.
      31.5 דקות למשחק השנה בפלייאוף. 34.5 בסדרה מול הסלטיקס.
      לצורך השוואה, לדוראנט השנה בפלייאוף 39.7 דקות למשחק,
      להארדן 37.8 ,
      לקרי 35.9
      .
      לא מסובך ללמוד מי היא הקבוצה שתוליה בלעדית בתפוקת הכוכבים שלה,
      ומי הקבוצה שהיא, ובכן, קבוצה.

      1. גיא תפסיק בחייאת. יש הבדל בין לשרוד כמה דקות בלעדיו לבין לשחק משחק שלהם בלעדיו ועונה בלעדיו. בלי יאניס הם לא עושים אפילו פלייאוף מקום 8 במזרח. תפסיק עם השטויות גיא. מביא לי קטעי דקות מחוברים ממשחקים שונים ל100 פוזשינים. יאניס הוא הכל כמו הקאבס עם לברון עונה שעברה. לא הכי חשוב גיא, אלא הכל, הכל בלעדיו הם בחירה טופ 5 בדראפט

        1. תמשיך להתעלם מהנתונים, ולהיצמד לנרטיב.
          .
          א. איזה קל זה לכתוב "קטעי דקות", כאשר יאניס לא שיחק ב-40% מהדקות של קבוצתו העונה.
          .

          ב. יש 0 דמיון בין מילווקי של יאניס לקאבס של לברון.
          אותה קאבס ניצחה בדקות של לברון על הפרקט (77% מהדקות של הקבוצה),
          והפסידה בדקות בלעדיו.
          .
          שוב –
          הבאקס מנצחים את הדקות בהן יאניס נח. ויש לא מעט כאלו.
          .
          אתה מזומן להמשיך להתעלם ממה שמול עיניך, ולתזמר את הנרטיב של "בלעדיו הם בחירה טופ 5 בדראפט".

          1. לפי דעתי בשביל להבין את מה ששמעון טוען (שאני מסכים איתו, כיוון שראיתי במו עיניי את מילווקי בלי יאניס) צריך להסתכל ברקורד של מילווקי העונה בלי יאניס. הם במאזן שלילי של 4-6 ב-10 משחקים שלא שיחק. ההפסדים כוללים את אטלנטה, קליבלנד, וויזרדס, ברוקלין, אוקלהומה, אורלנדו. נצחונות נגד שיקגו, לייקרס של סוף מרץ, קליבלנד, טורונטו.

          2. אני חושב שהנתון שהבאת רק מחזק את עמדתי.

            א. שמעון השווה בין מילווקי של יאניס לקאבס של לברון. אתה זוכר כמה משחקים הם ניצחו ללא לברון ב-17' ו-16' ?
            (רמז: לא הרבה…)
            .
            ב. ההשוואה הנכונה יותר היא לגולדן סטייט ללא קרי.
            .
            https://www.basketball-reference.com/players/c/curryst01/gamelog/2019/
            .
            המאזן שלהם ללא קרי הוא 5 ניצחונות לצד 8 הפסדים.
            .
            אני לא חושב שעל סמך המאזן הזה אפשר לטעון שגולדן סטייט ללא קרי היא קבוצת "בחירה טופ 5 בדראפט…"

          3. חחח גיא הרגת אותי. אפשר להשוות את הבאקס לגולדן סטייט ללא קרי, כי מידלטון וברוגדון זה דוראנט וקליי LOL. אין להם אפילו גרין.

            אתה מטריל בכוונה או מה? מילווקי בלי יאניס לעונה שלמה מסיימת בחירת דראפט טופ 5. אולי אם ממש ממש יצליח להם טופ 7. ואם היה קורה במציאות הייתי מתערב איתך בכיף אבל לא מאחל ליאניס פציעה משביתת עונה.

          4. אוקיי שניכם שכנעתם אותי. לפי דעתי זה איפה שהוא באמצע: מילווקי בלי יאניס מדגדגת מאזן חצוי ומתחרה על מקום 8-7 במזרח עם מיאמי, שרלוט, דטרויט, אורלנדו, ונחותה מברוקלין. כלומר קבוצת סף לוטרי.

          5. באקס זה העתק של הקאבס (גם האותיות זהות) רק שללברון היה מספר 2 טופ 10 בליגה וליאניס יש מס 2 טופ 30 בליגה ביום טוב ושאר הצוות למעט לאב=ברוק לופז לבאקס יש עדיפות.
            ברוגדון טוב מגי אר סמית
            גורג היל=גורג' היל
            בלדסו טוב מגף גרין
            מירו טוב מקראודר

            בדיוק אותו דבר ובאקס בלי יאניס יראו די בקירוב לקאבס בלי לברון

          6. לא כל הסטטיסטיקות נולדו שוות.
            להצליח בדקות בלעדיו יכול להגיד שיש להם ספסל שיודע להתמודד מול ספסלים אחרים, זה לא סותר שהחמישיה בלעדיו תקבל בראש.
            יש שם כמה שחקנים טובים, במזרח אולי אפילו פלייאוף בלעדיו, אבל יאניס הלב של השיטה.

          7. אין בכלל ויכוח לגבי החשיבות של יאניס.
            מה שלי מפריע זו הגישה שטוענת שזה רק יאניס.
            לטעמי, מי שמשווים בין הבאקס של בודנהולצר לבין הקאבס של לברון,
            פשוט לא ראו מספיק משחקים של הבאקס.

        2. אצל קואץ באד, אין כל כך הפרדה בין הרכבים. ברבע האחרון משחקים המצטיינים.

          אבל בלי הגרביטי המטורף של יאניס, השיטה של הבוקס לא יכולה לעבוד ואפשר לנצח אותה. איתו זה סיפור אחר לגמרי.

  6. אני עוד מעט כבר אבקש שהשיפוט יהיה מוטה בכוונה נגד יוסטון המזעזעים האלה.
    אי אפשר לראות משחקים שלהם מרוב שהם משחקים נורא ומנצלים את הזלזול של האלופה כדי לייצר סדרה כביכול צמודה.
    עכשיו לא תהיה להם ברירה, אלא להתעורר, והארדן יחזור לישון עוד.

    1. זלזול של גולדן סטייט?
      בסדרה מול יוסטון:
      .
      דוראנט – 45 דקות למשחק.
      קליי – 41.2 דקות למשחק.
      גרין – 41 דקות למשחק.
      קרי – 39.5 דקות למשחק.
      .
      זה לא זלזול.
      זה שבר בתבנית ניהול המשחק של השנים שקדמו, אז לגולדן סטייט היה ספסל שאפשר לקבוצה לא להיות כל כך תלויים ביכולת של 3 המוסקטרים.
      .
      לצורך השוואה, בסדרת גמר המערב בשנה שעברה:
      דוראנט – 39.1 דקות למשחק.
      קליי – 38 דקות למשחק.
      גרין – 39.9 דקות למשחק.
      קרי – 38.3 דקות למשחק.
      .
      יותר מכך –
      רואים בכל תגרה של דוראנט עם פול,
      בכל מאבק של גרין עם הארדן,
      כמה דם רע יש בסדרה הזו.
      זלזול?
      ממש, אבל מ-מ-ש לא.

  7. תודה על הסיקור המוקדם גיא!
    מדהים שביום בו יוסטון מצליחים לעשות את הרוב נכון, כפי שציינת במשך 44 דקות, הם החליטו ב-4 דקות האחרונות לעשות התקף לב לכל האוהדים.
    נשים בצד את הסלים המטורפים שדוראנט קלע, בשמירה צמודה מאוד, שנגסו לאט בהפרש. זה לא תלוי באף אחד חוץ מדוראמט.
    מה שמרתיח היה המהלך האחרון בו גם דוראנט וגם קרי הגיעו לזריקות נוחות מאוד ל-3 כדיי להשוות, ובמזל לא נכנסו.
    אבל על מה אני מתלונן? ניצחון זה ניצחון, הסדרה בשוויון, ובחמישי לפנ״ב תחל סדרת הטוב מ-3.
    כפי שניבאתי, הניצחון במקחק הקודם שינה את הגורל מתבוסה בסוויפ, לשוויון 2-2. אבל באמת שעכשיו הכל פתוח ואין לי מושג מה יהיה.. אפשר רק לקוות 🙂

  8. מצוין גיא, תודה רבה.
    .
    נראה שלמרות ההבלחה במשחק הראשון בוסטון של הסדרה היא בוסטון של העונה הסדירה ולא בוסטון של העונה הקודמת, ובוסטון של העונה הסדירה לא יכולה לנצח את מילווקי. דני איינג' יצטרך לעשות חושבים בקיץ עדי להבין מה השתבש ומה אפשר לעשות עכשיו. נראה לי שתהיה פרידה מקיירי, ומעניין יהיה לראות איך תראה הקבוצה בלעדיו. את דייויס לא הייתי מביא בשום מקרה אלא מחזק את הצעירים.
    .
    טאקר מוציא מעצמו 110%, פשוט הישג מדהים לשחקן שאף אחד לא ספר כל כך הרבה שנים. מעניין איך הסדרה הייתה נראית עם קאזינס.

  9. יאניס זה מפלצת , אי אפשר לא לאהוב את השחקן הענק הזה
    אבל הוא לא הכי טוב במזרח
    קאווי נותן קרב שקול לגמרי לדעתי ובטח בפלייאוף הזה

    אינשאללה גמר של יאניס (כמעט בטוח) מול קאווי (אולי נדע אחרי הלילה)
    שני השחקנים הכי טובים במזרח ובפלייאוף של הצד הזה בוודאות

    וקיירי , זה מעניין, שנתיים ללא לברון. ושנתיים שהוא לא מוצא את עצמו בקבוצה הזו,
    נראה לי שזה כמו נסיון להשתיל דינאנאיי של דג בזרע של עגבניה (שזה דווקא כן הצליח האמת למכון הוולקני)
    אני חושב שהחיבור נראה כמו כשלון חרוץ למרות שמשחק מספר אחד גרם לתחושות אחרות.

  10. אז מה, בודנהולצר לא יודע לאמן בפלייאוף? מילווקי זה בלוף? בוסטון יראו להם מה זה פלייאוף?
    .
    לפעמים משחק אחד זה רק משחק אחד.

    1. אני לא חשבתי כך בגלל משחק אחד.
      אני חשבתי כך כל העונה, והבטחתי לרזי, והקונספציה קרסה כמו קו מז'ינו.

      1. לא ציפיתי שיחזרו ל3-1 אבל כן לקחת אחד בחוץ ואת הסדרה, וגם אמרתי לך במשך העונה שהסלטיקס לא יכולים לעבוד עלינו כל הזמן

  11. תודה על הסיקור גיא,
    כיף זאת המילה. אחרי שנתיים של אנטיקליימקסים בגמר, וסדרה אחת לפנתיאון שנה שעברה, כבר היה נראה שג"ס הולכת לתת הצהרה בסדרה הזאתי ולדרוס כל הדרך אל הבנק. איזה כיף שיוסטון גידלו קצת גוובוס.
    רק שכולם יישארו כשירים לשחק וימשיך ככה.
    ועדיין.. רק ביום סופר אפטי של דוראנט כמו נגד הקליפרס, יש ליוסטון סיכוי לגנוב אחד בחוץ

  12. 1. שמעון ורובין – עדיין חושבים שקרי+תומפסון גדולים מפול+גורדון? חחח…
    2. גורדון בעוד ערב במשרד – 20 נק' ועבודה גדולה, גם בהגנה וגם בחדירות (התיש את קרי). גיא סחטיין על ההתעלמות ממנו, לא רציני (כנראה בעקבות הויכוח מאתמול).
    3. טאקר גדול מכל הצוות המסייע של ג"ס גם יחד, שלא לדבר על מלחמת ההתשה הפרטית שלו מול דוראנט.
    4. אפרופו דוראנט – הרבה עבירות הוא לא קיבל הערב, טאקר חי לו בתוך העור, קליי משחק נגדו (תראו כמה פעמים הוא לא מסר לו הערב), והוא נותן 34 באחוזים מעולים עם 7 ריב' ו-5 אס'. דוראנט מקזז את הארדן שזורק הרבה יותר ממנו ו… הקבוצה שלו משחקת בשבילו!
    5. הסיבה שהארדן -נרגע טיפה בסוף היא שדוראנט לא ויתר בחילופים ונשאר איתו, נתן עליו הגנה מדהימה.
    6. אי אפשר לשמור על הארדן, הסטפ-בק (כמובן צעדים) בלתי עציר והחדירות כל כך מדוייקות וארסיות שכל מה שנשאר זה להיזהר מפאול בזריקה ולהתפלל. עדיין – דוראנט מקזז אותו.
    .
    לסיום – יש כאן משחק בין שתי קבוצות על עם הגנות מטורפות ויכולות אישיות פסיכיות – את זה כבר אמרנו. מה לא אמרנו?
    הערב ראינו קבוצה אחת שמשחקת בשביל לנצח, וקבוצה שניה שמשחקת בשביל להוציא שחקנים מכל מיני משברים או וואט-סו-אבר. ג"ס צריכים להתבייש, תחליפו את הארדן בדוראנט וזה כבר מזמן 4:0 ליוסטון.

    1. דה שוט
      לגבי סעיף 1-בכל יום. אין יום שאני לוקח את פול גורדון או אחד מהם על הספלאש. אף פעם.

      לגבי הסיפא-לא מסכים דוראנט זרק כמה פעמים במאני חלק קלע חלק החטיא, קרי גם קלע לא מעט. מה לעשות בקבוצת כוכבים לא תמיד אותו אחד לוקח את הזריקות.

      ביוסטון זה הארדן ועובדים בשבילו. דוראנט לא היה עושה 4-0 במקום הארדן, אולי היה חוטף 4-0. הוא היה עושה שם OKC וכמו שאנו יודעים בOKC לא היה שום 4-0

      1. OKC מחצו את 73:9 ורק התעלות פסיכית של קליי וקריסה של ראס-קיידי מנעו סנסציה. מאז דוראנט רק השתפר. קרי וקליי נלחמים בו, פול וגורדון משרתים את הארדן (בשמחה, כמו פול ו-ווייד ים לברון). זה כל ההבדל. קיידי במערכת הבריאה, האינטיליגנטית והלוחמת של יוסטון היה קולע 50 כל משחק ולוקח אליפות בהליכה. בגולדן סטייט הוא צריך להתבייש ולהתנצל אחרי כל סל שהוא קולע. הארדן היה בורח משם.

        1. אף אחד לא מתבייש כולם יודעים שהקבוצה שלו והשלימו עם זה. כוכבים כמו קרי וקליי אתה לא יכול להפוך לגי אר סמית וגורג היל, יש להם עדיין "מעמד", מה לעשות זה החיים בקבוצת כוכבים.
          פול וגורדון זה לא רבע מקרי וקליי בהישגים ההיסטורים שלהם וב"מעמד" שלהם. תחליף את קרי וקליי בהם ודוראנט עם 0 טבעות חביבי.

          1. מסכים, בעיקר לגבי קרי, אבל לא בפלייאוף הזה, רק על השנה אני מדבר. קרי כבד (אולי פצוע) וקליי לא יציב. פול עובד קשה בהגנה ובריכוז, וגורדון חזק מאוד בסדרה הזאת. עדיין מאמין שסטף יתעלה בבית והלוחמים יעברו.

    2. 1.ברור שהם יותר גדולים איך אתה בכלל משווה צוות מסייע של קרי וקליי לפול וגורדון, כן הקליעה לא נכנסה מרחוק אבל על דוראנט בטח שהוא איתם אי אפשר להביא שמירה כפולה. כריס פול זה סוס מת הגנתית לא קיים פה ושם מריץ מהלך התקפי, יתרה מכך זה אשמתו של קר שהם נראו ככה לא הגיוני הבחירת זריקות שהייתה להם שנלקחה משנות ה90 לפני בא לטירה לא הגיוני שהם הולכים על מייד ריינג מאשר על שלושה , שאין כמעט תרגילי חסימות לקרי (ולקליי כמו בעונות הקודמות), קר שוב נכשל בניהול סדרה והיגררות לסגנון של יוסטון.
      .
      לגבי קרי כל עוד הקליעה ל3 לא נכנסת זה לא משנה האחוזים האפקטיביים כל המשחק של גולדן סטייט צפוף הוא ייקלע את הנקודות שלו אבל האחרים מתקשים (בדומה לדוראנט, יכתוב על זה בהמשך).
      .
      2.אריק גורדון נתן כמה סלים גדולים אבל הוא היה נוראי הלילה 20 נקודות באחוזים מחפירים ואחוזים אפקטיביים עלובים , הוא אחת הסיבות שכמעט הפסידו את המשחק.
      .
      3. טאקר ענק בטח מבחינת ריבאונדים, גרין הסדרה לא נופל ממנו.
      .
      4. ההגנה של דוראנט הייתה בינונית זה הארדן שהיה גמור בסוף המשחק, עד ל6 דקות האחרונות הוה היה מדהים אבל משם שמים וארץ הארדן עייף מזיק לקבוצה יותר מאשר מועיל, הוא מתפשר על זריקות במקום לחדור.
      .
      דוראנט עד 6דקות לסוף הרבע הרביעי היה באחוזים אפקטיביים נמוכים יותר מהארדן בערך באותה כמות זריקות (משם הארדן זרק רק לבנים), ההבדל בינו לבין הארדן זה הניהול משחק ושהארדן מנסה לקחת עליו סופי משחקים בעוד דוראנט במשך קרוב ל8 דקות ברח מהכדור, פרט לשלושה הפנויה הוא לא זרק 8 דקות לסל בנוסף לכך כשהארדן זורק ל3 הוא מרווח את כל המשחק, דוראנט קטלני ויכול לקלוע על כל שומר אבל השאר חסומים.
      .
      דוראנט במקום הארדן וזה 4 ללוחמים לצערי, דוראנט אולי ייקלע 30 אבל כל השאר יהיו חסומים, אבל שוב אתה את החץ כבר ירית וסימנת מטרה.

  13. סיפור המשחק בין הרוקטס לווריורס – הירידה התלולה בכושר הקליעה של האחים ספלאש . על זה נבנתה כל השושלת בחמש השנים האחרונות .
    .
    אין לי מושג מה הסיבה – הפציעות מהסדרה מול הקליפרס, האצבע של סטף , הגנה יעילה של הרוקטס או סתם כושר קליעה ירוד.
    אבל אלה בדיוק הנקודות שחסרות לווריורס . מי שמחזיקים את ג"ס בתמונה הם KD , דונקי ואיגי – אחרת הם היו מפסידים בדו ספרתי לא קטן .

    1. אין ספק שדוראנט, איגי וגרין חתומים הן על 2 הניצחונות, והן על ה״כמעט ניצחון״ בשני המשחקים האחרונים.
      האחים ספלאש הם אלו שהיו צריכים להביא את ה״כמעט״ לכדיי ניצחון, אבל זה לא צלח.
      דווקא את קרי כן צריך לציין לטובה ב-2 מקרים –
      1. השלשה מגיים 1 שקבעה 103-98, פיגור ממנו הרוקטס כבר לא חזרו.
      2. גם הלילה הוא תפר את השלשה שצימקה ל-3 הפרש לא? או שזה היה דוראנט, וקרי תפר את השלשה לפני שצימקה ל-6? בכל מקרה מדובר היה בשלשה סופר קריטית.
      אין טעם להחמיר איתו בגלל ההחמצה של הדאנק במשחק 3 – גם אם היה קולע, עדיין הם היו בפיגור 3 עם בקושי 20 שניות לשחק.
      אגב, דווקא האופן בו קרי רץ איזה חצי מגרש והשאיר אבק לכל הגנת הרוקטס, היה מרשים מאוד. זה מסוג הדברים שפריקים עם צעדים ארוכים כמו יאניס ודוראנט עושים, לא קרי.
      מסקנה – מי שבהחלט צריך להתעורר אצל הווריורס בינתיים הוא קליי – הוא נתן תפוקה סבירה ב-2 המשחקים הראשונים, אבל בטקסס הוא בהחלט נחלש והיה חסר ללוחמים.

      1. אל דאגה הם יתעוררו מתי שהוא, ואז הלוחמים ינצחו והמקהלה תזמר על כך שדוראנט לא יכול ורק הספלאש יכולים. יש להם כלל – אם אנחנו רעים, נדאג שדוראנט לא ינצח את זה.

        1. דוראנט לא ינצח בלעדיהם. כמו שהם לא ינצחו בלעדיו. השלישיה תלויה לגמרי אחד בשני, אם אין אחד מהביג 3 הארדן מנגב אותם. זה עד כדי כך פשוט. בלי הביג 3 אין טבעת.

  14. דה שוט,
    אתה רציני???
    .
    או שאתה רק מסתכל על שורת המספרים המצומצמת (20 נק', הקלע השני ביוסטון) ולא ראית את המשחק,
    או שאתה סתם מטריל –
    41% אפקטיבי. 2 מ-12 מהשלוש. אסיסט אחד על 3 איבודים. 0 נקודות ברבע האחרון.
    הוא לא היה קיים במאני טיים.
    .
    אם יש מקום אחד בו אני מאוד משתדל להיות אובייקטיבי, זה בסיקורים.
    הפריוויו של לפני משחק – זו פרשנות בגרוש לצד הימור חובבני וניסיון להומור מזדמן.
    אחריו, כאשר אני כותב את הסיקור,
    אני תמיד משתדל להשאיר את הדעות הסובייקטיביות שלי בצד (ככל האפשר).

    1. הוא היה אחד הגורמים המרכזיים ל-17 הפרש שהחזיקו את יוסטון מעל למים וגם הקלע השני בקבוצה. ציינת את ה-11 של קליי, אותו אפילו לא הזכרת.

      1. את קליי הזכרתי לשלילה:
        .
        "הבעיה של גולדן סטייט היא שחוץ מהצמד וגרין שממשיך לשחק כמו השחקן שהיה (15 נק', 10 רב', 5 אס'), אף אחד לא נתן תרומה נוספת מספקת –
        11 נק' בלבד לתומפסון. 11 נק' בלבד לספסל גולדן סטייט. רק 8 שלשות ב-24% לגולדן סטייט במשחק."
        .
        זה לא מתנגש אם הנרטיב שאתה מדמיין שאני מציג?

        1. שום נירטיב, אני מחזיק ממך סופר-מקצועי בקדימונים ובסקירות (תתפלא, אני קורא אותם) – גורדון היה אתמול הקלעי השני של הרוקטס עם 20 נק', תרם הרבה לבניית ההפרש, בעיקר בחצי הראשון וברגעים שהארדן תרם פחות, השדרים הדגישו את הלחץ שהוא מפעיל על קרי בהתקפה ואת התרומה הכללית שלו בסדרה, בעיקר במשחק הקודם. אתה אפילו לא הזכרת את השם שלו; זה צרם.

          1. ההפרש הזה הוא מה שהחזיק את הטילים איכשהו עם הראש מעל למים עד לסוף, יכול להיות שעוד כמה דקות וזה היה מתהפך.

  15. תודה גיא.
    בקשר למילווקי-בוסטון: חייב להודות שפט קוננטון הוא הפתעת הפלייאוף מבחינתי עד כה, לא שמתי אליו לב בכלל בעונה הסדירה. מצב גדול שזה סתם אני שלא שמתי לב, אבל וואוו איזה יעילות יש לשחקן הזה..

    סדרה מעולה יש לנו במערב – וחייב לציין שאני דווקא אוהב את זה שג"ס צריכים להתמודד עם ספסל קצר (מאד), יש בזה איזה צדק פואטי שמראה שלכל קב' צריכה להיות איזושהיא נק' חולשה. ג"ס הביאו כמות כשרון מטורפת לחמישייה שלהם בשנים האחרונות, כנראה במחיר של איבוד העומק שלהם. הפציעה של קאזינס, כמובן, גרמה לבעיה הזאת להעמיק ואנחנו מקבלים פלייאוף תחרותי ואיכותי.

  16. הארדן השווה ל-2:2 את הסדרה שלו מול דוראנט. זה פשוט שני שחקני האחד-על-אחד הטובים בעולם ועוד 8 ניצבים על הפרקט.
    הווריורס צריכים ללכת להשתטח על איזה קבר שיחזיר את הידית של קארי ושל תומפסון. ועדיין, הביתיות בצד של הווריורס וזה יתרון משמעותי.
    .
    במזרח – יאניס עצום. לסלטיקס אין תשובה לפיזיות שלו, הופך לאופטימוס פרייס. אבל, לבאקס יש קבוצה נהדרת (ומצחיק לראות את גאסול על הספסל בחליפה). היל וקוננטון פשוט עושים עבודה נהדרת מהספסל. צמד גארדים אקטיבי ונושך שלא יודעים מה זה להוריד אינטנסיביות.
    בוסטוןנראים ממש שבורים מנטלית. כאילו השלימו עם זה שמשחק הבא הם הולכים הביתה. מלבד בראון, אני לא מצליח לחשוב על מישהו שמתעלה בסדרה אצל הסלטיקס. קיירי עושה את הנקודות שלו, אבל הוא לא מצליח לסחוב את בוסטון. טאטום נראה לא מחובר, ונשארנו עם קצת מוריס, קצת הורפורד ומדי פעם איזה רוזייר (איזה הבדל בינו לבין בלדסו לעומת שנה שעברה) או הייוורד

    1. חביבי פךייאוף זה משחק של סטארים. מנצחים הקבוצות שהכוכבים שלהם נותנים את ה38-40-50 נק.

      קאווי דוראנט הארדן ליליארד מקולום מורי.

      קיירי אמביד קרי לא עושים את זה ומפסידים זה מה שיש. פלייאוף זה משחק של כוכבים. שקיירי יקלע 40+ נק אולי ינצחו (הוא אמר הוא עושה סל מתי בא לו).

      פילי רוצים נצחון? שהכוכבים אמביד והאריס יתחילו לקלוע הוא יגיע ולא 2 מ13 מהשדה

      1. שטות לצפות מהאריס שיהיה אותו השחקן בפילי. הוא אופציה רביעית בהתקפה אחרי אמביד ורדיק/באטלר. הוא לא מקבל את אותה אחריות ואת אותו נפח זריקות.
        הוא נותן משחקי אול-אראונד טובים. אבל פילי לא משחקים איתו מספיק כדי שיתן את כמות הנקודות של שנתן בקליפרס. זה פשוט לא יקרה.

        1. הוא אופציה 3 ולא 4. המאמן אשם בהרבה דברים לגביו זה כן אבל בחייאת הוא כל הסידרה זורק סלעים בזריקות אימון פנויות לגמרי והוא קלעי תותח נחשב

  17. לפני כמה חודשים דוראנט בעצמו אמר, "יאניס יכול להפוך לשחקן ה-NBA הגדול אי פעם".
    אחרי הלילה אפשר להבין שהוא לא הגזים.

    1. אין ספק שהוא פוטנציאל טופ 10 היסטורי. מעבר לזה כבר תלוי במספר האליפויות, התארים האישיים והסטט שיעמיד

  18. נהדר תודה רבה .
    לא האמנתי שמילווקי תעבור את בוסטון
    בטח שלא תנצח שם פעמיים .
    בוסטון צריכה חשיבה מחדש
    בראש ובראשונה לשחרר את קיירי
    ואח"כ להשיג את דיוויס בכל מחיר .
    כי השיטה נכשלה .
    עכשיו אני מבין יותר טוב את ההתקף לב של דני אייניג .

  19. מה שמיוחד ביאניס זה שהוא ממש רוצה שזה לא יהיה רק הוא אלא הקבוצה. הוא היחיד היום במעמד כזה שהוא באמת שחקן קבוצתי שלא מסתכל על המספרים האישיים שלו.

    בוסטון מפורקים, יש שם המון כשרון אבל די ברור שאין אש בבטן.

    ההחלשות של איגודלה צריכה להדאיג את הווריורס, אם העומס מתחיל להשפיע עליו – הסדרה בסכנה.

    היה נראה שיוסטון מתחילים להאמין שזה אפשרי – מעניין עם איזו גישה הם יבואו למשחק הבא

  20. ג'יימס באטלר מצליף

    Jimmy said "If coach calls a play and you feel you have the mismatch Ben, take it!"
    Then he added that if coach asks him why he did it he would say "I told him to take it, we’re not going to win if they (Ben and Joel) are not aggressive."

    Not trying to stir something up here but truth is, those comments are saying something about Butler vs Brown in terms of the game plan which was implied earlier in the season. There might be some fire behind that smoke.

    Jimmy said "if you’re going to go 2 for 7 then why not go 2 for 20?". This is essentially the same point Sam Mitchell, Steve Smith and the NBA crew was roasting the Sixers coaching staff over along with the poor coverage on Kawhi at the end and other aspects of the game plan.

    Butler says "I think at times we’re making things more complicated than it needs to be.".

    1. "If he has the ball in transition, Ben, don’t pass the ball in transition. Attack, every single time. That’s how we’re gonna win this game."

      ג'יימס באטלר יכול להיות אחלה מאמן

  21. תודה גיא.
    אוסיף רק דבר קטן – הכושר הגופני.
    עושה רושם שהארדן עשה שיפור עצום השנה (ועדיין נגמר לו הכוח במשחק הלילה). קליי משקיע המון בהגנה וכנראה זה משפיע עליו בהתקפה.
    אריק גורדון מצוין במחציות הראשונות וחלש בחצי השני.

  22. כל כך נהנה ממילווקי
    הארדן מדהים ואחרי העונה הזאת עם כל הצער הוא משאיר לקרי אבק
    המומנטום עכשיו עם יוסטון ומי שתנצח במשחק 5 תנצח לדעתי את הסדרה.למרות 2 הניצחונות של הווריירס באורקל הארדן כבר ניצח שם השנה פעמיים.
    אחלה פלייאוף עד עכשיו

  23. תודה רבה גיא, סיקור מצוין.
    היה משחק סופר מהנה הלילה בין הווריורס לרוקטס עם אחלה תוצאה בסיום.
    .
    רק תיקון קטן לסיקור המשחק השני-
    כתוב "למרבה האירוניה, כל אחד מהצמד קיבל הזדמנות לקלוע את שלשת השוויון".
    צריך להיות כתוב- "למרבה הזוועה, כל אחד מהצמד קיבל הזדמנות לקלוע את שלשת השוויון". אני פעמיים כבר ראיתי את הכדור נכנס–>הארכה–>3:1–>סוויפ ג'נטלמני

  24. גיא כנראה שאי אפשר לנצח את הניחוסים שלך
    היה נחמד 5 שנים אבל אני אהנה גם מגמר של הארדן נגד קוואי או יאניס

  25. מכל הקבוצות בפלייאוף הנהדר הזה, יוסטון היא אולי הכי "קבוצה" מכולן.
    המוטו – "אחד למען כולם וכולם למען אחד", אצלם זה פשוט זה, אחד לאחד. כולם שם רוצים בטובת הארדן והוא מוכן לעשות כל דבר למען החברים.
    השיטה – הם פועלים על פי חוקים פנימיים של המורי-בול וזה מקנה להם המון ביטחון, כל אחד יודע בדיוק את מקומו, הוא יודע מתי מצפים ממנו לזרוק שלשה ויודע שאף אחד לא יעיר לו אם יחטיא, הוא יודע מתי להוציא ולאן לזוז בזמן שהאחר חודר, כולם פועלים על פי החוקים.
    ההאסל – טאקר נותן את הטון בתחום הזה אבל פול וגורדון הם שני "דוגז" קשוחים שהולכים נמוך ומוכנים לעשות הכל ברחבה ומחוץ לה. זה מדביק את כל השאר, אפילו שאמפרט עושה שם עבודה.
    האובססיביות – הם במוד של "אדם במשימה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב), לא התביישו להצהיר מהכי הכי למעלה שכל מה שהם רוצים זה להדיח את הלוחמים. הם מתלוננים פחות במשחקים האחרונים ונראים מאוד ממוקדים, כל החשיבה שלהם חיובית, הם באמת מאמינים שהם מסוגלים לעשות את זה.
    תאכלס – אי אפשר שלא לאהוב אותם.
    .
    נאמר כאן על ידי אחרים אז רק אחזור על זה – בעולם בלי דוראנט בגולדן סטייט, הארדן כבר עם שתי טבעות; יוסטון חזקה בכל תחום ואספקט של המשחק, אף קבוצה בליגה לא תוכל להתמודד מולה – מלבד הלוחמים. מדהים כמה כישרון יש במפרץ…

    1. ואחרי ההשתפכות הזאת אתה עדיין אוהד את הקאפקייק ואומר "בדוראנט ננוחם"?!
      כבר אמר לך סומסום שזה הזוי. לא מאוחר לעבור צד חביבי, שלא תאכל את עצמך עוד 10 שנים שהיית בצד הלא נכון

      1. +100 חחח… סוםמסום לגמרי צדק.
        הלכתי לאוק' סיטי בגלל דוראנט, ההבדל היחידי מבחינתי בינו לבין הארדן – המשחק שלו ברמה האישית הרבה יותר יפה; אני לא מייחס חשיבות כזאת גדולה לקבוצה או לניצחון. יש דברים יותר חשובים.

    2. בול בפוני.

      אני לא מבין אבל למה הארדן שהוא קלעי חצי מרחק קטלני ולא נופל מדוראנט וקאווי משם כמעט לא זורק משם בכלל ומתעקש על הסטפבק מה3 בכוח גם שלא הולך?? היום החטיא מיליון בסוף הלך לחצי מרחק ושם על הראש של דוראנט סל שנתן להם לנשום.
      השיטה הזאת ככ דפוקה שזה נעשה בכ"כ הגזמה.

      יוסטון אכן מאמינים בעצמם לגמרי, גם שנה שעברה האמינו, הם אכן במשימה להדיח את הלוחמים=טבעת (ינגבו כל קבוצה אחרת בדרך כולל יריבות המזרח). כ"כ מגיע להארדנס לגמרי המשפט "אחד למען כולם וכולם למען אחד" תפור עליהם.

      1. מסכים.
        הארדן אחד החודרים הטובים ביותר בליגה, וכמעט כל חדירה מסתיימת בסל, בלוב או בהוצאה לקלעי פנוי.

    3. תיקון קל –
      בעולם ללא דוראנט ליוסטון הייתה ככל הנראה טבעת אחת, לא שתיים.
      בפלייאוף 2017 פופוביץ׳ וקוואי הדיחו את יוסטון, ולא הווריורס, שחיכו בגמר המערב.
      במידה ויוסטון יפסידו את הסדרה הזאת – אז בהחלט ניתן היה לומר שבגלל דוראנט הלכו 2 אליפויות.
      אם כי אני בכלל לא אופטימי על המשך הפלייאוף הזה – דנבר ופורטלנד לא פראייריות, וכנ״ל הצבאים. ומול כולם לרוקטס אין יתרון ביתיות.
      שנה שעברה? אם היו מנצחים את הווריורס, השטיח של קליבלנד היה פרוס בדרך לאליפות, וזו בהחלט הייתה החמצה גדולה, כי ביתיות + יריבה נוחה מהמזרח לא יחזרו העונה.
      אבל יאללה, אם עוברים את הלוחמים – אפשר לעבור את הכל!
      משחק 5 בהחלט יהיה חם.

  26. לא מבין למה קבוצות לא מנסות לתת לכוכבים לנסות לנצח אותם לבד ולסגור את כל השאר
    במקרה של דוראנט זה עובד , אצל יאניס ויוקיץ יעבוד בטוח, לתת להם לשחק אחד על אחד ולקחת תשלשות של שחקני המשנה , לדעתי גם נגד הארדן זה יעבוד.

    1. LOL יקבלו הפסד ו50 נק מהכוכב. הכוכבים הם אלו שלקחו אליפויות להזכירך. סטיב קר ניסה לעשות את זה ב2015- ו-16. ב-16 הוא הפסיד.
      ב-15 פציעות של קיירי ולאב הצילו אותו אחרת גם שם היה מפסיד.
      הפוך אל תתן לכוכב להחזיק כדור ותן לנגרים לנצח, שום נגרים לא ינצחו אותך 4 משחקים. זה יעבוד על יאניס, קאווי ועל כולם בעצמם למעט דוראנט והארדן שאצלם יש צלפי שלשות אימתניים בקבוצה. גם לבאקס יש צלפי שלושת לא רעים אבל אצלם יכול להיות גם ימים רעים אז זה תלוי.

  27. טוב, אז קרו כאן כמה דברים מאז שיצאנו מהמפרץ לטקסס…
    קודם כל – ברור לכל עכשיו שמדובר בקבוצה של דוראנט פלוס שחקני משנה. איך שלא תסובב את זה. ואם קרי עוד איכשהו נותן תוצרת, מה נגיד על קליי תומפסון? אני חושב שמי שכתב פה במהלך העונה שקליי הוא SG טוב יותר מ (או לפחות ברמה של) הארדן – צריך לאכול את הכובע ולהתנצל בפני שמעון (ובפני המציאות…). אין דבר שנראה מופרך מזה כעת.
    זה מחזיר אותי לתגובה הארוכה שלי ההיא אחרי משחק 1, לגבי התועלת מול הנזק של קליי וקרי. אז בעוד קרי די משפר את עצמו בעניין (למרות הפדיחות במשחק 3 – ששוב מראות שכבר אין לו את היתרון שהיה לו מבחינת זריזות [למרות שבמאמר מוסגר אני חושב שהיום לפחות הוא חטף הרבה פאולים ולא קיבל שריקות]), אז קליי ממשיך להיות נטל בהתקפה, ומחטיא בלי סוף דברים שהיינו רגילים לראות צוללים לרשת. במידה מסוימת, צחוק הגורל מראה שבעצם יוסטון משחקת כרגע את הכדורסל היפה, של מסירות, מציאת מיס-מצ' וניצול יתרונות קטנים, בעוד שגולדן סטייט לא יכולים להיות רחוקים יותר מהנבואה שפעם נשמעה עליהם (שהם "סן אנטוניו עם כישרון"). הם בעצם "סתם" קבוצה שמנצלת את הכישרון האדיר שלה, בלי שום יצירתיות או שאר רוח במשחקה. מכונה של הנד-אוף אחרי הנד-אוף בכל התקפה באזור חיוג "לא קרוב לשום דבר", שבסוף מוביל לנסיון אחד על אחד של KD או קרי. ממש כאב לעיניים שכך רואות.
    ובצד השני? מה שהכי הרשים אותי וגרם לי לאופטימיות היה ראיון הקווים בסוף המשחק של הארדן אחרי הניצחון במשחק 3. אני רגיל לשמוע ממנו את המנטרות הרגילות, תוך שהוא ממלמל לעצמו או למצלמה ורואים איך הוא רק מת לעוף מהעמדה ולהתרחק לחדר ההלבשה. הפעם? No Sir! האיש נראה ונשמע כמו מועמד נלהב לכנסת ישראל (תבחרו אתם מאיזו מפלגה) – מלא עזוז וחדוות קרב! משדר עוצמה וחתירה למגע (pun intended), רוצה לטרוף ולחזור כבר עכשיו ומיד לשחק את המשחק הבא. אני חושב שעבר עליו משהו פסיכולוגי חיובי, והאיש כבר לא מרגיש אנדרדוג, אלא מלא אמונה בו ובקבוצתו. הוא גם משחק ככה, אבל יותר חשוב – הוא משדר את המסר הזה לקבוצתו, שהיתה בבירור יותר טובה היום ורק בסוף, כשהורידה את הרגל מהגז, כמעט ונשדדה. הוא כבר לא מתעסק בשופטים, הוא עסוק בלעשות את הדבר הנכון ולנצח.
    אני חושב שליוסטון, במיינד סט הזה, יש באמת סיכוי לעבור. הם משחקים נכון יותר, חכם יותר, טוב יותר מיריבתם. הם יותר מגוונים ויותר חזקים, ומקבלים תרומה מיותר שחקנים, דבר שיבוא יותר לידי ביטוי ככל שהסידרה תימשך.
    אני עדיין חושב שהווריורס ייקחו את 5, אבל די בטוח שיהיה גיים 7, ושם הכל פתוח.
    ועדיין – חשוב לזכור – הווריורס איבדו את שחקן הפנים המשמעותי ביותר שלהם לפציעה, שחקן שהיה יכול לשנות לחלוטין את הסידרה. זה לא תרוץ: הם עדיין יכולים לקחת את זה. אבל חשוב לזכור את העניין.

  28. לא יאניס , לא יוקיץ ולא הארדן עדיין לא לקחו אליפות
    שהארדן יקלע 50 ושריברס טאקר קפלה שאמפרט וכו לא יוכלו לקחת ריבואנד בהתקפה ולהעיף שלשות פנויות , כנל יאניס ויוקיץ

  29. וויכוחים לאין סוף. תחזיות, ציפיות וסטטיסטיקה
    ==
    בסוף היום, מה קרה? אני לא מבין עניין סופר פשוט
    ==
    מדוע הספלאש מיידים לבנים?
    ==
    מה לעזאזל קורה פה??

    1. שקלתי לכתוב תגובה ארוכה עם הסברים על גילו (31) והקילומטאז' שלו (27,500 דקות).
      על נתוני ה-ON/OFF של גולדן סטייט (חולשת הספסל, והתלות בקרי/דוראנט).
      על הצניחה ביכולת ההגנתית של הקבוצה, כזו שמציבה את גולדן סטייט יותר פעמים במשחקים "לא נוחים".
      .
      אבל האמת היא שזה רק ווישפול ת'ינקינג. תירוצים לאחר מעשה.
      .
      האופנסיב רייטינג של גולדן סטייט היה, ונשאר, הגבוה בליגה.
      לצורך העניין, הוא כמעט זהה לזה שהם הציגו בפלייאוף הכמעט מושלם של 2017
      (למעשה, הקבוצה קולעת עד כה בפלייאוף באחוז אפקטיבי גבוה מזה של פלייאוף 2017).
      קרי וקליי אולי מציגים חריגה רגעית באחוזים שלהם מהשלוש,
      אבל זה מתאזן עם יכולתו של דוראנט, והפריחה המחודשת של גרין ואיגודאלה.
      הסבירות הגבוהה יותר היא שזו חריגה סטטיסטית שטבעה להתאזן (גם קצת מנוחה אחרי שורה של פציעות תעזור…)

      1. גיא הבעייה הלילה בקרי הייתה בדיוק כמו אצל דוראנט הוא קלע את הנקודות שלו והיה די יעיל אבל בלי השלושות כל המשחק תקוע זה מאפשר חדירות קלות ושלושות פנויות לחברי הקבוצה, מה האחוז האפקטיבי שלהם בסדרה מול יוסטון, מול הקליפרס זה לא באמת מרשים, כמו ניפוח הסטטיסטיקות של סימונס מול ברוקלין.

  30. בוסטון בכו על הזריקות עונשין של יאניס,הוא קיבל את השריקות האלה בגלל שהם פאקינג עושים עליו פאולים,הם לא יכולים לשמור עליו מרגע שהוא התחיל לקרוא את ההגנה שלהם ולעשות התאמות,אז במשחק אמש השופטים לא נתנו לו את אותם שריקות ובוסטון החליטה גם שהפעם היא תנסה לעצור את הצוות המסייע ותתן ליאניס לעשות את שלו,כולנו יודעים איך זה הסתיים וזה עוד שמילווקי קולעת 22% מהשלוש ובלי ברוגדון.

  31. הכל עניין של השלשות של ספלאשברדרס
    ברגע שהם נכנסות זה מכניס תהגנה לפאניקה והיא קופצת על כל דבר ואז מתחיל החיתוכים והכדורסל היפה ,בסדרה הזאת הארדן מייצר את הפאניקה ואז אפשר לייצר מזה הנאת כדור

  32. תודה על הסיקור גיא.
    הפריק הופך לנגד עינינו לאלפא דוג (מעניין איך זה נשמע ביוונית) בפלייאוף הזה ובסדרה הזו במיוחד. מדהים ששני האקס פאקטור של מילווקי אלו היל וקוננטון .
    יהיה מעניין לראות את הקיץ של הסלטיקס בהנחה שלא ינצחו כבר את הסדרה הזאת.
    הסדרה של הרוקטס מול גולדן סטייט מקיימת לגמרי את ההבטחה שלה. "מלך הפחים" בלי ספק האקס פאקטור של יוסטון בה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט