1. ברור שהארדן היה הגיבור, אבל היה עוד אחד ושמו פיג'יי טאקר!
*
כמובן שג'יימס הארדן וקווין דוראנט היו נפלאים, והארדן היה אפילו טוב יותר מדוראנט, והעובדה שהוא ניצח.
אבל היה שחקן אחר שהיום לא ידברו עליו הרבה כי אף פעם לא מדברים על שחקנים מסוגו.
אני מדבר על פיג'יי טאקר.
1.95 מ'. נראה קצת שמנמן.
אבל בכל הליגה אין שחקן נשמה כמוהו. מה שהוא עשה היום ב-42 דקות לא היה פחות ממעשה גבורה. איזו מלחמה!!! הוא החייל הפשוט במחלקה. הטוראי הפשוט שבלעדיו אף גנרל לא ינצח.
אני אפילו לא מדבר על 17 נקודותיו ב-50% גם מהפרקט וגם מה-3. אני אפילו לא מדבר על מספר הריבאונדים של שחקן נמוך כמוהו נגד קווין דוראנט. אני מדבר על הריבאונדים שהוא לקח כשהם היו חובה. ממש ריבאונד של חיים או מוות. הוא שמר על הקלעי הטוב בהיסטוריה הגבוה ממנו ב-15 ס"מ, דוראנט, ומנע ממנו לקלוע 50, ולנצח. בלעדיו הווריורס מנצחת על 20. הוא היה גיבור גדול של המשחק, והשחקן החשוב ביותר של הרוקטס, אחרי הארדן.
(על הארדן אני אפילו לא מדבר, אם כי אחוזי הקליעה שלו – במיוחד מה-3 – הם פחות מבינוניים. הם גרועים. 6 מ-17? אין לי CALCULATOR אבל זה נראה לי כמשהו בסביבות 32% ממבט ערום. גם 13 מ-29 מהפרקט עם כל הכניסות שלו הוא לא מספר שהייתי מתגאה בו.. הוא בלעדיו אין רוקטס. הוא היה אדיר כשהיה צריך. אני רק מבקש ממנו לא לעצור את המשחק כי כשהוא נעמד, הרקטות מתאבנות. כשהכדור נע – הם קרעו את הווריורס!.
| STARTERS | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| P. TuckerSF | 42 | 6-12 | 3-6 | 2-2 | 5 | 5 | 10 | 3 | 2 | 1 | 0 | 4 | +11 | 17 |
| C. CapelaC | 21 | 3-4 | 0-0 | 0-2 | 4 | 5 | 9 | 2 | 0 | 0 | 3 | 2 | +1 | 6 |
| C. PaulPG | 36 | 4-11 | 2-6 | 3-4 | 2 | 6 | 8 | 5 | 1 | 1 | 2 | 3 | +7 | 13 |
| J. HardenPG | 40 | 13-29 | 6-17 | 6-8 | 1 | 9 | 10 | 4 | 0 | 2 | 2 | 4 | +7 | 38 |
| E. GordonSG | 40 | 6-17 | 2-12 | 6-6 | 1 | 3 | 4 | 1 | 1 | 1 | 3 | 3 | +1 | 20 |
| BENCH | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
2. בכל אשם בראד סטיבנס
*
*
*
מה זה מאמן?
מאמן הוא ה-LEADER של הקבוצה. הקבוצה נבנית בצלמו. אני יודע זאת גם כמאמן וגם כמרצה.
את ה-X ה-O עוזרי המאמנים עושים. המאמן תורם בעניינים המתוחכמים, ברעיונות, ביצירת מיס-מצ'ים.
ישנם מקרים בודדים לחלוטין כשחבורת שחקנים עליונים מתחברת לה יחדיו – כמו הווריורס בשנים האחרונות – ואז באמת לא משנה הרבה מי מאמן אותם.
אבל רוב הקבוצות, כולל האלופות, אינן מוכשרות כווריורס של לפני שנה-שנתיים.
תתפלאו כשאני אומר לכם שאפילו במקצוענים השחקנים זקוקים למנהיג. הם זקוקים לאישיות כריזמטית בעלת הגמוניה שתדריך ותוביל אותם, ולא משנה כמה שנים הם משחקים. הם חייבים שיהיה להם מנחה, מכוון, קברניט, רועה. כזה שהם בוטחים בו ומאמינים שהוא יביאם לחוף מבטחים.
המקצוענים האלה הם ילדים בנשמה. אני זוכר את הימים בניקס ששחקנים כפטריק יואינג, ג'ון סטארקס, או אנטוני מייסון היו מחייכים בגאווה של ילד קטן כשפט ריילי היה מחבק אותם ואומר להם מילה טובה!
בראד סטיבנס? לא רק שלא ראיתי אותו מחבק או אומר טובה לשחקן. אני לא ראיתי אותו עושה מאומה לטוב או לרע לאף אחד. פשוט רובוט העומד על הקו כאילו ללא רגשות ועניין.ברור שישנן לו רגשות ועניין אבל הוא לא מסוגל להביע אותם. הוא בול עץ העומד על הקו עם אותו מבע פנים מא' עד ת', בניצחון או בקריעה.
כל שחקן – אפילו מנוסה ושבע קרבות כדוראנט, כריס פול, או ווסטברוק – מעדיף שיהיה לו מורה ומדריך הקובע עבורו מה הכי טוב לעשות. אפילו לברון היה מעדיף מאמן כזה, ואפילו אריק ספואלסטרה כבר החל בכך. בפוטבול שחקני הגרין-ביי פקרס האמינו בוינס לומברדי בעיניים עצומות. אותו דבר שחקני UCLA בג'ון וודן. כמובן שלא כולם וינס לומברדי או ג'ון וודן, אבל ישנם גרג פופוביץ', והיו פט ריילי, פיל ג'קסון, צ'אק דיילי, רודי טומג'נוביץ', ג'רי סלואן, ואחרים..
ואז היו ג'ף ואן גנדי, דוק ריברס ועוד שורה של מאמנים שהיו ה-LEADERS של קבוצתם בטוב וברע.
בראד סטיבנס? עומד כמו עמוד מלח מהדקה הראשונה עד האחרונה. אני יכול למנות עכשיו 25 מאמני מכללות שהיו עושים עבודה טובה ממנו בהתלהבות בלבד, ובהובלת קבוצתם בהתלהבות ומוטיבציה. תתפלאו איך כל השחקנים זקוקים לזה – אפילו טובע המקצוענים בעולם. כולם מחפשים אבא.
בשנותי הראשונות כמאמן טרפתי את כל כל שחקני באדלפי יוניברסיטי. רציתי אליפות כל כך והקדשתי את כל-כולי למטרה הזאת. אפילו ההוראה והמחקר שלי נפגעו מכך. ז"א ההוראה והמחקר היו בסדר ועליתי בשלבי הדרגות המקצועיות כפי שהיה צריך ותמיד בזמן, מ-ASSISTANT PROFESSOR ל-ASSOCIATE PROFESSOR בחמש שנים..
אבל ב-1973 נעצרתי עם ה-ASSOCIATE. אשתי רינה ז"ל נפטרה, למזלי פגשתי את גייל, התחתנו והיא אימצה את בנותי, והייתי מוכן למטרה הבאה: אליפות המכללות בכדורגל.
למה זה היה כה חשוב לי לא אדע לעולם וזה גם לא מעניין אותי. כנראה קשור באיזו שהיא צורה לילד שאביו עזב אותו ואת אימו כשהיה בן 3, אבל לא בטוח, וגם לא מעניין. היתה לי מטרה והחלטתי שאני משיג אותה.
הבאתי שלושה שחקנים ישראלים – נמרוד דרייפוס (הפועל ת"א), רוני שניידר (הפועל כ"ס), וישראל גולדשטיין (הפועל ת"א). שלושתם אמרו לי שלא היה להם מאמן מטורף כמוני (את נימי ואת גולדשטיין אימן דוביק שווייצר…). לא שלא היה להם "טוב" כמוני, אלא "מטורף" כמוני. הגעתי לכל אימון כנמר. צרחתי והעלבתי והחמאתי וחיבקתי. השחקנים ידעו שלבי, נפשי, גופי, כל מה שהיה בי היה למטרה אחת: להיות הטובים ביותר שאפשר.
לקחתי את שחקני לים בסתיו הקר. רצמו 5 מייל על חול הים. הכרחתי אותם לקפוץ למים הקרים בחודש אוקטובר (תאמינו לי שבלונג איילנד קר מאד באוקיאנוס באוקטובר), וכמובן שהייתי הראשון לקפוץ. שיחקנו 9 על 9 שעתיים על חוף הים מיד אחרי השחייה.
עשיתי הכל עבור שחקני. עזרתי להם בלימודים, ודיברתי עם פרופסורים כשהיו בעיות. הזמנתי כל אחד למשרדי לשיחות אחד-על-אחד, והדלת הייתה פתוחה לכל שחקן, תמיד.
הייתי מהיר ו-DECISIVE בהחלטותי. הייתי פייר עם כל אחד ולא שקרתי אף פעם לשחקן. הם ידעו שאני אומר מה שאני מתכוון וכל מה שאני רוצה זה לנצח. כי אם ננצח, כמה מהטובים ייבחרו לשחק כמקצוענים (8 שחקנים מהקבוצה האלופה של 1974-5, ועוד 6 שחקנים מקבוצת 1975-6 שלקחה מקום שני ב-NCAA).
חייתי את המשחק. צהלתי כשהבקענו וחיבקתי את המבקיע. אחרי ניצחון הוספתי מכיסי עוד 200-300 דולאר על ה-10$ לשחקן שהאוניברסיטה הקציבה לי לארוחות אחרי המשחקים. כן, הרשיתי לכל אחד לשתות שתי כוסות בירה.
הם ראו אותי מקיא אחרי הפסדים. עמדתי על הקו, צורח, מעודד, נותן הוראות, מנסה להחליף בזמן, מאדיר את המצטיינים, ומחבק ברוך שחקן שניכשל וגרם להפסד (לא הפסדנו הרבה. ב-10 שנות אימון הפסדתי 28 פעם וניצחתי מעל 140).
רציתי TENACITY. רציתי שנהיה הקבוצה האגרסיבית ביותר בכל המכללות. רציתי שהם יהיו בבועה של עצמי ואישיותי. הייתי אז קצת מטורף, אבל השחקנים ידעו שהדבר היחיד שאני רוצה זה הצלחת הקבוצה.
לימדתי אותם לא לפחד לקחת צ'אנסים עם סכוי סביר, ולימדתי אותם לחשוב ולקחת אחריות. אמרתי להם שאם ננצח, זה יהיה זכרון עולמים.
ב-2014 האוניברסיטה ערכה מין נשף "40 שנה לאליפות ה-NCAA הראשונה של אדלפי", ו-18 מתוך צוות של 24 הגיעו למאורע מכל רחבי ארה"ב והעולם.
אחרי האליפות, הייתי עדיין בהיי מסוים ולקחנו מקום שני שנה אח"כ.
אבל אז איבדתי את החשק והמוטיבציה, והודעתי לשחקנים ששנת 1976-7 היא האחרונה שלי. השקעתי את כל כולי בחזרה בהוראה ומחקר, ונתתי לעוזר המאמן שלי (שידע שיחליף אותי כמאמן ראשי) לקחת את רוב האימון, ובאמת הקבוצה פסקה להיות קבוצה מטורפת כפי שהיו הקבוצות שלי מ-1967 כשהתחלתי ועד 1975-6.
אותו דבר הייתי בהוראה. רציתי ללמד יותר מאשר הסטודנטים רצו ללמוד, וכמעט כל מי שלמד אצלי מודה לי עד היום על תרומתי. אותו דבר במחקר כשפיתחתי את ה-HAND GYM לחולי רומטויד ארטרייטיס עם מחקר שבגלל תוצאותיו עד היום משתמשים בכמה עקרונות שסיכמתי ומצאתי חשובים באימון כף היד של חולים, ופצועים אחרים, ובגללו קבלתי את דרגת FULL PROFESSOR שנה מוקדם מהרגיל (ב-1969).
טוב. סליחה על כל ההקדמה הזאת שמטרתה להציג בפניכם מאמן מסוג אחר לחלוטין – בראד סטיבנס, מאמן הסלטיקס.
לא מעניין אותי כמה הוא טוב באימונים. הוא אפס אפסים במשחקים. עומד בצד כספינקס ולא משנה את הבעתו בטוב או ברע. במקום להלהיב ולטרף את שחקניו כפי שעשו מאמנים גדולים, הוא עומד והבעתו לא משתנה כהוא-זה, ולא משנה מה קורה.
תראו. אני יודע שמדובר במקצוענים שלא צריכים מאמן שיבעט בישבנם. אבל הקבוצה היא המראה של המאמן. כשהוא אדיש – הם אדישים. כשלו נראה כאילו לא אכפת (וברור שאכפת לו מאד!) אז גם להם מחלחלת התחושה הזאת. כשהוא לא מטרף אותם בטיים-אאוטים, אז הם לא נטרפים על הפארקט ומשחקים בקור ואדישות.
זה מה שבראד סטיבנס עשה: יצר קבוצה אדישה, אטומה, אפטית כזאת, ומאופקת. בדיוק כמוהו. אין כל התלהבות במשחקה, והיא נראית פלגמטית כמוהו. כמוהו היא חסרת תאווה וצוננת.
בדיוק כמוהו.
ולכן אני מאשים אותו בכל כי לבוסטון סלטיקס יש את השחקנים. כל מה שהיא היתה צריכה זה מאמן שיבעט להם בכמה ישבנים.
3. קליי ת'ומפסון יחשוב על הקליפרס אם הווריורס לא יתנו לו מקס.
סטיב דלויצ'יו מדווח ב'לארי בראון ספורטס' שבווריורס כבר החלו בתכניות כיצד להשאיר את קווין דוראנט בקבוצה במשכורת מקסימלית. וכמובן שאי אפשר לחשוב על כך מבלי לחשוב באותו זמן על מה עושים עם קליי ת'ומפסון.
התעוררה בעייה קטנה שיכולה להיות עצומה – וזאת בעייה ישנה-נושנה אבל למה להיכנס לדיפרסיות לפני שמוכרחים.
אז עשו מה שהחכמים שבינינו עושים כשמתגלה בעייה רצינית: דוחקים אותה לאן שהוא וממשיכים בחיינו העליזים עד שאין ברירה והבעייה, איך אומרים, צפה חל-SURFACE.
אז הבעייה היא שהווריורס לא יכולה לשלם מקס לזה ומקס לזה מבלי לרסק את סף המשכורות ולחטוף עונש פיננסי בגודל כזה שגולדן-גייט יתחיל להתנדנד מרוב בלבול וחשש.
לפי ווג'נרובסקי, אם דוראנט עוזב והווריורס מציעים לת'ומפסון מקס הוא חותם מבלי להסס שנייה. אבל אם דוראנט נשאר אין דרך שהווריורס יוכלו להציע מקס לת'ומפסון, ואז הוא שם פעמיו לקליפרס שישמחו לשלם לו מקס על המקום.
4. הלייקרס היו בשוק כשמונטי ויליאמס חתם עם פיניקס
מדוע הם לא לקחו את האפשרות ברצינות כשפיניקס הודיעה ברבים שמונטי הוא הבחירה הראשונה שלהם? (https://larrybrownsports.com/basketball/monty-williams-suns-top-target/492948
אם הם לא יזיזו את התחת שלהם אז גם טיירון לו יברח להם פתאום. תוך זמן קצר ביותר תהיינה לפחות 7 משרות פנויות ב-NBA למאמנים ראשיים.
5. ג'וקיץ לא רצה לענות על שאלות אז עשה כאילו הוא 'מתקן' את המיקרופון ואח"כ היה ברור שהוא שבר אותו בכוונה@!
Jokic broke the mic 😅 pic.twitter.com/7LKyhJDU9P
— SportsCenter (@SportsCenter) May 6, 2019
6. ג'וקיץ' כשדיבר:: אחרי משחק אני אוכל טוב, מסתכל על TV, אוכל שוב, והולך לישון
"I eat good. I watch TV show, then I eat good again."
Jokic on what he did to stay mentally prepared for today after the 4OT game 😄 pic.twitter.com/2iBHhKjzoy
— ESPN (@espn) May 6, 2019
קיירי ארווינג יצטרך לעשות ניסים ונפלאות בהמשך הסדרה (הוא מסוגל, שיחזור לקלטת מפינאלס 2016), כדי שיהיה לו צ'אנס לחזור לבוסטון, אם זה בכלל בתכנונים שלו… כי בינתיים האוהדים של הסלטיקס טובחים אותו.
זה שהוא מיהר לרדת לחדר הלבשה לפני הסוף לא עזר במיוחד
לא ניסים ולא נפלאות, ילך בסוף העונה וזהו.
גם אני מאמין שיילך
חסר לו אחד הנקרא לברון ג'יימס למהפך כזה. טייטום לא בדיוק לברון אפילו לא חברון אלא רק פחון
מי שראה היום את המשחק של בוסטון ראה שח מט שבאד עשה לסטיבנס.
אין לסטיבנס שום פתרון לריווח הג'מבו של ההתקפה של הבאקס. כלום.
יאניס יכול להגיע עד הסל ולהטביע ב 100%. אותו כנל בלאדסו והיל. הזריקות מ-3 בד"כ פנויות אחרי PR פשוט.
ומבחינת הטאלנט אני שם את בוסטון בטופ-3 של הליגה
(קיירי ואל שחקנים- 9.5 9. שאר החמישייה ציון 8-8.5) ביחד. לא משהו. וזה ביום שקיירי חילק היטב את הכדור.
PJ טאקר זה בארקלי-לייט
פי ג'יי לוחם, חולה על השחקן הזה!
ולחשוב שהוא שיחק בחולון ובהוד השרון..
לגיטימי שיחק לפני 11 שנה שהיה בן 21. עדיף לשחק בחולון מאשר בקולג'ים. הרמה הרבה יותר גבוהה. זכה באליפות פה שהימים היו ימי השליטה המוחלטים של מכבי, לקח MVP של העונה פה בגין 21. עשה כסף. בטח עדיף על איזה קולג' מעפן
מה הקשר?
הוא נבחר בדראפט ולא מצא מקום בסגל בשנה הראשונה.
כי הוא לא היה מספיק באותו זמן כנראה. הקריירה באירופה גרמה לו יותר שיפור מאשר לשחק מול ילדים.
אבל אתה אומר את זה כאילו הוא עשה שנה בחולון על פני קולג' וזה היה אחרי שהוא סגר כבר את התקופה של הקולג'. אין קשר בין הדברים בכלל.
אוקיי, אני לא בקיא עד כדי כך מאיפה הגיע לחלון. חשבתי שהוא עזב קולג להגיע לחולון. לא ידעתי שנבחר בדראפט
אני אתן לך לנחש אם איזה אולסטאר הוא שיחק בקולג'. רמז הוא פישל במשחק עליה לפיינל פור.
אין סיכוי שהייתי יודע את זה בחיים. בדקתי בגוגל. למרקוס אולדריג'
תודה מנחם מצויין , מסכים לגמרי לגבי טאקר וסטיבנס, לגבי מונטי ויליאמס מזל שלא לקחנו את המטומטם הזה פרט לסיפור מרגש אין לו כלום, אבל למזלו יש את הסאנס והניקס בליגה שיוציאו לכזה מאמן 5 שנים (כמו שדונבון קיבל הארכה מאוקלהומה), גם קר וגם סטיבנס בסוף העונה חייבים לקבל את הפתקית הורדה כישלון חריף שלהם בפלייאוף, הניהול משחק נוראי החילופים לא טובים ודי מקובעים (היווארד ולוני לא היו צריכים לשחק הערב).
.
אני לא זוכר מאמן כמו סטיבנס שעומד בצד ונותן לקבוצה שלו להישחט בלי לקחת טיימאוט, ההיררכיה לא טובה בקבוצה הצעירים הלכו אחורה במקום להתקדם.
פיל גקסון וסטיב קר-תתמודדו עם זה לבד. אז סטיבנס מנסה אותו דבר רק המ… המ.. חסר לו ג'ורדן, פיפן, שאק, קובי, דוראנט, קרי. כי קיירי וטייטום לא בדיוק הם
וטיי לו יותר טוב? הפכנו לקליבלנד.
פרנק ווגל יהיה העוזר הלבן שאפשר יהיה להשליך 🙂
בודנהולצר, לא סטיבנס, הוא הסיפור האמתי בסדרה בין הבאקס לסלטיקס.
ההתאקלמות לפתיחה הסוערת של הסלטיקס,
והקרדיט שהוא נותן לספסל,
אלו סממנים לתכונות מהסוג שגדולי המאמנים של המשחק הציגו.
+1
תודה דוק על המעורב הנפלא והסיפורים הנהדרים!
תודה. אני לא מרבה לחשוב על העבר. אני חי קדימה, אבל מרשה לעצמי לגלוש לימים עברו מדי פעם
מנחם, צריך לכתוב ספר עם טובי המעורבים, כולל זה!
פי ג'יי השחקן האהוב עליי בליגה. נקודה. היום השדר של TNT דיבר עליו שהלך לשחק ב-overseas ושיפר את הגיים שלו שם. כתבתי על כך בכתבה שלי חודש שעבר ועוד אכתוב על כך עוד: ראיינתי את המאמנים שלו מגרמניה שסיפרו מקרוב על הפרוסס עם PJ.
דרך אגב, פי ג'יי מטורף על פנקייקים. הוא קורא לעצמו Pancake King… לפני כל משחק בצורה דתית הוא אוכל איזה 5-10 פנקייקים תלוי בגודל….
מנחם, הסיפור האישי שלך על קבוצת הכדורגל הוא פשוט נפלא ונוגע ללב. ממש.
חחח גדול. אז זה קפקייק נגד פנקייק?
ענק!
תודה שלהבת! אני כבר לא חושב על כך יותר מדי אבל לפעמים כיף להיזכר
בראד סטיבנס? לא רק שלא ראיתי אותו מחבק או אומר טובה לשחקן. אני לא ראיתי אותו עושה מאומה לטוב או לרע לאף אחד. פשוט רובוט העומד על הקו כאילו ללא רגשות ועניין.ברור שישנן לו רגשות ועניין אבל הוא לא מסוגל להביע אותם. הוא בול עץ העומד על הקו עם אותו מבע פנים מא' עד ת', בניצחון או בקריעה.
בראד סטיבנס צריך לחבור לקאווי אחרי ההדחה של שניהם, הם לגמרי מתאימים!!!
כל מה שכתבת על סטיבנס נכון ועשית מה שצפיתי שתעשה, נכנסת בו בדיוק בנקודות החלשות שלו.
הוא בהחלט התאים לקבוצה של צעירים בשנה שעברה אבל לא לקבוצה קונטיינדרית אמיתית. מניח שבאד היה מוציא יותר מהסלטיקס.
מוזר שמתמקדים רק במאמן סטיבנס.אם היה מנצח היו מעריצים את הלוק הרובוטי שלו. זה לא נימוק לרדת עליו. היה בארץ מאמן שייע פייגנבוים , אלוף במוטיבציה. לא היו לו הישגים מיוחדים. היה את שימי ריגר שהיה משתולל כמו מטורף, היתה לו סיבה מאוד טובה, לרוב היה בצד המפסיד.
מה בכל זאת רע בסלטיקס.?
סטיבנס שלא מפעיל כמו שצריך את הייוורד 2 נקודות אתמול 5 זריקות. (סמארט זרק יותר)
הירידה התלולה ברמה של רוזייר, העמדת ספסל גרוע החוטף 16-42בנקודות.
אי שימוש ברוברט ויליאמס , השחקן פשוט נעלם.איפה פיתוח הכשרונות של סטיבנס?
קיירי אירווינג הוא כמעט באופן קבוע לוקח 22 זריקות , ובאופן קבוע רק 7 מהן נכנסות לסל.הוא הפוקוס של ההתקפה (עוד שגיאה של סטיבנס)הוא זורק על חשבון שחקני התקפה מצויינים . היוורד אמרנו?מוריס לא מופעל מספיק. איך הפך הורפורד לסתם שחקן בינוני?אל תסתכלו על המספרים שלו זה שחקן שיכול לשים 30 נקודות אם הוא מופעל נכון.למה בראון זורק חצי מקיירי?
איפה השמירה על יאניס? במקום שיקלע 39 שיקלע 29.וכאן אנו מגיעים לעוד תופעה גרועה של הסלטיקס. נחיתות משמעותית בשחקני פנים.
הם רוצים לשחק כמו הווריורס. הבעיה שיש סיכוי מעבר לסביר ששניהם יראו פלייאוף בטי. וי ובקרוב מאוד.
ולסיום אנו נוטים לזלזל בבאקס, יש פה מגיבים שנתנו את הסדרה לסלטיקס עוד לפני ששחקו דקה אחת, לבאקס יש המאזן הטוב בליגה. ויש את הגריק פריק שניתן להוסיף אולי בראש הרשימה כאחראי להפסדי הסלטיקס, וגם לנצחון הבודד שלהם.
אבל הסדרה לא נגמרה.
הסדרה גמורה וחתומה. סטיבנס יודע לנהל נערי קולג' ושחקנים של מאמן כמו אל הורפורד, הוא לא יודע להתמודד עם סופרסטארים כמו אירווינג. בסוף השנה זה או אירווינג או סטיבנס. אחד משניהם הולך למקום אחר, לדעתי אירווינג יעזוב וסטיבנס ישאר עם הדראפט ומה שנשאר. הגבה לא יגיע.
תודה מנחם, תמיד כיף לשמוע את הסיפורים שלך מימי אדלפי. טאקר שחקן ענק מהסוג שכל קבוצה שרוצה להצליח, חייבת אחד כמוהו. הוא גם תמיד שומר פינה חמה לחולון ונדלק כשמדברים איתו על התקופה שם.
אפשר לראות אותי יושב מול יוקיץ בוידאו שבו הוא שובר את המיקרופון 😀
וואללה!
בכל דווקא אשם דני איינג' שיש לו כמה שחקנים בינוניים פלוס וחושב שהם סופרסטארס, אתה לא יכול לנצח עם חבורת רול פלייקרס בפלייאוף , אתה צריך סופרסטאר ולבוסטון אין אחד כזה כי דני איינג' לא מבין שבעלי הקבוצות מקבלים שכל , נגמרו ימי בילי קינג וקולאנג'לו האידיוטים
כשלון של מאמן. מה שאתה קורא לו ספורסטאר יש אולי 6 בכל הליגה. אז הוא הביא מישהו שקרוב לזה ובזמנו היה שחקן טופ 10 בליגה, צעיר וכשרוני. אין מי שהיה מסרב לזה. אמנם היתר רול פליירס אבל רול פליירס תותחים וספסל נהדר. יש לו על הנייר את הסגל השני הכי טוב במזרח (אחרי פילי) והשלישי בליגה אבל כמו שאמרתי הכוכב שלהם הוא החלש מבין קאווי יאניס אמביד (למרות שאמביד מערער על כך) ולכן זה כשלון של מאמן, מה לעשות. שחקני הבאקס בלי יאניס לא מגיעים לרבע שלהם.
תוציא את יאניס וקיירי מהקבוצות. על מי היית שם כסף בסידרה ביניהם? לכן כשלון חרוץ של סטיבנס וזה היה ככה כל העונה, הם חשבו וגם קיירי חשב שהוא ילחץ על ציפ והם ידרסו, הם לא הבינו שהם לא גולדן סטייט שעושים את זה.
דרייפוס היה שחקן !
בוקר טוב
מנחם אתה כותב מקסים ומרגש, האופן שאתה כותב בצורה פתוחה וחופשית מקסימים.
מסכים לגמרי איתך לגבי תפקיד המאמן ואישית אני עושה את זה כראש צוות ומנהל פרוייקטים.
מה שכן כדי להגיע רחוק ברמות הגבוהות אתה צריך
גם מנהיג על המגרש ופה קיירי אירוינג פישל ובגדול!!
לגבי גולדן אני כרגע שם את הז'טונים שלי על יוסטון
סטף קרי חלש, עם כל הכבוד לאחוז האפקיטבי שלו המשחק ול30 נק' יש לו אחוזים עלובים לשלוש פחות מ 30 אחוז!! (בכלל במשחקי חוץ הוא חלש).
קליי תומפסון כנראה חושב על החוזה שלו כי הוא לא בסדרה בכלל אחוזים חלשים,לא מעורב מספיק,הגנה ריבאונדים,כלום…
פלא שמוכנים לשים מקסימום על דוראנט גם במחיר עזיבה שלו?
בכלל גולדן חייבים לעשות חשיבה מחדש לגבי שנה הבאה, גרין, איגולדה לא צעירים משנה לשנה אין להם סנטר נורמאלי,אין להם שום ספסל, אם משהו שם לא ישתנה , גם אם יצליחו להחתים את דוראנט הוא עדיין צריך חמישייה מתפקדת וקצת ,לא הרבה, קצת ספספל
אתה רוצה גם 3 כוכבים וגם ספסל? תשכח מזה. זה בא אחד על חשבון השני ובטח 3 כוכבים ברמתם ובכל יום עדיף לתת לשלושתם מקס ואת השאריות לאסוף בהמשך. נגרים תמיד יש על המדף, אירופה, ג'י ליג, די ליג, ביי אאוט, ניפויים תמיד אפשר לאסוף לונים וקוקים.
העונה ועונה הבאה זה הסוף של הלוחמים כי הם כבר זקנים, עייפים ומלאים בתקרת השכר. 3-4 אליפויות רצוף זה מכובד ביותר. לכן לדעתי גם דוראנט יעזוב בקיץ הבא כי הוא עדיין יהיה טוב בזמן שכולם יהיו גמורים, קרי יהיה כבר הצל של עצמו, קליי שבע, גרין גמור, איגי בפרישה וכו וכו.
יש כוחות חדשים שעולים בקולרדו בויסקונסין באחות באל איי. הקיץ הזה עם החתימות של קירי קאווי דיוויס והיתר המפה קצת תשתנה ביחסי הכוחות
1+
ובפלייאוף הספסל עוד פחות חשוב.
סטיבנס הוא בילי דונובן . חסרי מושג . חסרי אופי .
מנחם , מה עם תמונות של ג'יני באס ?
מעניין מה שכתבת מנחם, על סטיבנס. מעניין אותי מה המשקל שאתה נותן לאמוציות ולקשר האישי בין המאמן לשחקנים לעומת תכנית משחק וכישרון.
לי נראה שאצל סטיבנס חסר משניהם אבל הכי חסר לו זה ניסיון לדעתי. מאמן מנוסה היה מוציא מהסגל הזה גמר מזרח לדעתי.
הדבר החשוב ביותר הוא שהשחקנים יעריכו ויאמינו במאמן. אני הייתה מסוג ה-"רה-רה". אבל ישנן דרכים אחרות להשיג הערכה והערצה של שחקנים. אני הייתי מאד אמוציונלי. ישנם מאמנים שעושים זאת בישיבה שקטה על הספסל כמו ג'ון וודן. אבל הכי חשוב הוא שהמאמן ימצא דרך המתאימה לאופיו, ושהשחקנים יקבלו אותו כמנהיג וכמורה הדרך.
מעולה מנחם, והסיפורים על אדלפי זה המינגוויי במיטבו.
תודה. אבל אני לא אחד שיושב וחולם על העבר אם כי כיף להיזכר בדברים מדי פעם. אפילו עתה אני מסתכל קדימה בהתלהבות.
אחלה מעורב
בגלל זה קוראים לקמע של חולוניה פי ג'יי טייגר
🙂
אחלה מעורב
בגלל זה קוראים לקמע של חולוניה פי ג'יי טייגר
🙂
אחלה מעורב
בגלל זה קוראים לקמע של חולוניה פי ג'יי טייגר
🙂
חח
לא ידעתי שהוא כבר הצטיין בארץ
תודה על המעורב מנחם!
אני תמיד נהנה לקרוא כשאתה מוסיף סיפור אישי.
לגבי סוגיית המאמן –
אני לא בטוח אם טירוף של סטיבנס זה מה שבהכרח היה עושה את ההבדל. בודנהולצר פשוט מצליח להתעלות עליו כרגע מבחינת ההתאמות.
אבל כשאני חושב על זה, אולי באמת קצת רגש וטירוף מצד סטיבנס היו יכולים לעשות את ההבדל לפני שנה כשהפסידו בבית במשחק 7 לקאבס..
.
לגבי טאקר ויוסטון – תאמין לי מנחם, שלא רק אני, ושאר האוהדים הישראלים (ובכלל חובבי כדורסל ישראלים) מעריכים את טאקר, גם האוהדים המקומיים של הרוקטס יודעים לתת לו כבוד.
אין ספק שהוא המנוע של הקבוצה. שימשיך ככה, חמסה חמסה.
בובי כבר אמרתי את זה כמה פעמים טאקר זה בארקלי מבחינת נשמה ריבאונד מלחמה. שחקנים כאלה במהלכים גדולים מנצחים משחקים צמודים מתפלל שהשנה זה שלנו
אמן 🙂
אני לא ידעתי שאפילו בישראל הוא התבלט. חשבתי שהוא היה עוד אחד מהשחורים דשמגיע לשנה ונעלם
תודה רבה על המעורב. מעניין מאוד
בובי כבר אמרתי את זה כמה פעמים טאקר זה בארקלי מבחינת נשמה ריבאונד מלחמה. שחקנים כאלה במהלכים גדולים מנצחים משחקים צמודים מתפלל שהשנה זה שלנו
מעורב מעולה.
נחזיק אצבעות ליוסטון שיצליחו לגנוב משחק בחוץ
ועוד דבר מנחם
אתה לא יכול להלל את תפקיד המאמן מחד ומאידך לומר שלפעמים מתקבצים שחקנים "שלא צריכים מאמן, כמו גולדן סטייט"….
אתה חושב שסטיבנס היה מוציא מהם את אותה תוצאה ? היה מצליח לנתב את האגואים הגדולים והרגישים יחד באותו אופן ?
קשה לי להאמין…..
כמובן שיש צדק בדבריך. כנראה שסטיב קר מצא את הדרך להסתדר עם כמה סופרסטארים ללא כל "רה-רה". אבל אני ראיתי אותו כועס וקופץ, וצורח על שופטים. את.טיבנס לא ראיתי אף פעם יוצא מגדרו
מעורב מעולה, איזה כיף לנו
מנחם, ב6 השאלה הייתה על מה הוא עשה כדי להתאושש מהמשחק הארוך שהוא שיחק. לא מה הוא עושה אחרי כל משחק.
הוא נראה לי קצת מרחף. אבל מה שהוא עושה עובד בשבילו. עובדה.
תודה על המעורב. אני מסכים עם כל מה שכתבת על החשיבות של מאמן/מנהל טוב. והעברת ההתלהבות, הרעב והמחויבות למטרה, בלי ויתורים.
לסטיבנס יש בעיה וקוראים לה קיירי ארווינג. הוא שחקן עילוי, מוכשר כמו שד… אבל הוא לא מנהיג, והבעיה שהוא מנסה להיות מנהיג (שהוא לא) והוא גרם לבלאגן של החדר הלבשה שם ושכולם "הולכים על קליפות ביצים".
הקבוצה הצעירה של שנה שעברה הייתה בדרך למעלה, ומסתבר שהתוספת של קיירי אולי מקצועית הייתה נכונה אבל ברמה הבינאישית בשחקנים זה יצר שם קרע. רוזייר נראה כמו צל של עצמו (ואמר לא מזמן שהוא כבר לא במושב האחורי אלא בתא המטען), טאטום צעד אחורה והייוורד אצלי לפחות עדיים מקבל הנחת פציעה.
.
ומנגד, הם משחקים מול האופטימוס פריים החדש של ה-NBA, יאניס אנטטקומפו, שמוקף בשחקנים המשלימים עבורו, בשיטת משחק ומאמן שיושבים עליו בול. לבוסטון אין תשובה ליווני.
.
המזל של האירופאים בסיפור… כנראה הבאקס ישמרו עליו כמו על אתרוג ולא יתנו לו לשחק באליפויות עם הנבחרת
חבל אני ממש רוצה לראות את הנבחרות עם כל כוכבי הNBA באליפות העולם. באסה שהם לא מגיעים
מעורב נפלא, דוק.
תודה דייויד
פלייאוף שעבר – בוסטון 4, מילווקי 3. מה נשתנה?
.
אצל הסלטיקס נוספו קיירי והווארד, אצל הבאקס הגיע בודנהולצר (אוקיי, גם ברוק לופז..) ויאניס נותן עונת MVP.
.
המסקנה מתבקשת
רק מראה מה שינוי במאמן יכול לעשות ממקום 7 למקום 1 ללא שינוי בסגל. כמה שקיד היה גרוע יאללה.
אותו דבר בפילי עם בראון. תביא מאמן טוב ויש אליפות
ויאניס העמיד ממוצע 35 נק בסידרה שנה שעברה שהוא היה בחצי מהרמה שהוא נמצא בה היום
מה נשתנה? נסה 1-4
תודה מנחם מעורב נפלא כרגיל.
כיף לקרוא את המעורבים שלך ואת הספורים.
תודה חיים. מעריך זאת מאד
הבעיה של סטיבנס זה קיירי איירוינג שלא מתאים לכל מה שסטיבנס מאמין בכדורסל וראינו את הסלטיקס מהנים מאד שנה שעברה עם רוקים ושחקני שנה שנייה שמניעים את הכדור בהתקפה מה שקורה פחות עם קיירי.הסלטיקס כמובן צריכים סופרסטאר לחברה של שנה שעברה כדי לאיים על האליפות אבל קיירי הוא לא האיש המתאים.מקווה שדוראנט לא יקח איתו את קיירי לניקס.שדוראנט יביא את באטלר שהמניות שלו אצלי עלו פלאים בפלייאוף הזה ואם הניקס לא מקבלים את זאיון אלא בחירה 2-3 אז לתת לניו אורלינס פלוס שחקנים תמורת אנטוני דייויס.קיירי קרוב מתמיד לאיחוד עם לברון
גם בעונה הסדירה המאזן של הסלטיקס בלי קיירי היה מצויין
אתם נפלתם לאשליית השנה שעברה עם בוסטון. נכון הם היו קבוצה נפלאה ועם פוטנציאל גדול אבל פילי ראפס ובאקס לא היו אז ברמה שהם היום.
גו פרונטי וקיד זה לא בודנהולצר. יאניס התנפח והתשדרג לפחות עוד רמה ונהיה מפלצת. הגיעו לופז ומירו שנותנים כוח אש עצום מחוץ לקשת.
פילי הביאה אמביד משופר גם+2 אולסטארים.
טורנטו הביאה את קאווי.
עולם אחר לגמרי משנה שעברה.
וגם שנה שעברה יאניס רצח אותם עם 35 נק למשחק ולקח אותם לגיים 7 אז זה היה די צפוי מה שקרה לבוסטון מולם.
הבעיה של בוסטון זה שטייטום רק נסוג ביכולת בפלייאוף וגם בעונה הסדירה הוא לא פרץ כפי שציפו ומאחד שהיה אמור להיות מס 2 של קיירי נהיה סתם עוד שחקן בקבוצה ונעלם בפלייאוף.
כמו כן קיירי לא שחקן שיקח אותך לאליפות לבדו כמספר 1. הוא יכול לעשות את זה כמספר 2 או בקבוצת סטארים שהוא מס 1 בה כפי שהיה מצופה מבוסטון (טייטום ובראון היו צריכים להפוך לסטארים-זה מה שציפינו מהם).
ג'ימי תמיד היה איש של רצון לנצח. הוא מנסה לחנך את הילדים של פילי עכשיו להיות אגרסיבים ואמר נכון, כדורסל זה משחק פשוט פילי סתם מסתבכים עם תרגילים מפגרים. הבעיה בן סימונס אהבל כמו וויגינס, שני תאומים מפגרים אבל לאמביד הוא יעזור ויודע שאמביד הוא הכוכב ואמר שלא אכפת לו שאמביד יקלע 2 מ20 שהוא לא יכול לזרוק 7 זריקות במשחק כי הוא לא אגרסיבי מספיק. מקווה שאמביד הבין את המסר להיום בלילה.
עידו כמה כסף שמת על הניקס בוגאס? אף אחד לא יגיע לשם, אולי ציון אם הליגה תארגן וזהו.
מה יש לדוראנט לחפש עם קיירי בניקס? מה יעשו ישחקו ISO בתורות? מי ירכז שם משהו? ושניהם גם לא שומרים.
ג'ימי לדעתי יחתום בפילי או בקליפרס. קיירי ילך ללייקרס ובקיץ הבא יחתימו את דיוויס בחינם אלא אם כן לברון יארגן לו טרייד כבר הקיץ.
לפחות ההבאה של לברון תצא טוב לליקרס בכך שיהיה להם ירושה של קיירי ודיוויס.
להערכתי
באטלר-בפילי
קליי-בגולדן
דוראנט-בגולדן לעונה אחת חותם
קיירי-לייקרס
קאווי-קליפרס
דיוויס-זו השאלה הכי גדולה. יוסטון ופורטלנד צריכות לעשות עליו אול אין לעונה אחת. אבל לדעתי הוא יגיע ללייקרס בקיץ עם טרייד שלברון יפנק את דן גילברט.
מסכים כמעט בכל ההחתמות
דוראנט, כנראה גולדן, סיכוי קטן לקליפרס
קיירי, לייקרס
קוואי קליפרס, אולי עם עוד מישהו
באטלר, אשמח אם פילי יחתימו אותו אפילו על מקס (הוא לא שווה מקס ל5 שנים) כי זה אומר שלא יתנו מקס לסימונס
דייויס, זה תלוי בניו אורלינס
האמת שהוא צריך להגיע לטורונטו, בתנאי שקוואי נשאר, טרייד של דייויס והולידיי על איבקה, לאורי ואן וליט ובחירות דראפט
בפלייאוף הנוכחי:
גולדן ויוסטון זו האלופה וסגניתה, מעריך שגולדן יעברו בקושי
דנבר-פורטלנד, הסדרה השניה הכי טובה, דנבר יעלו
פילי-טורונטו, סדרת האנדראצ'יברים
מילווקי היא הקבוצה של המזרח, התעלו על הציפיות, קשוחים ונראים כמו קבוצת פלייאוף מנוסה
לדעתי מילווקי בערך ברמה של דנבר, יקחו משחק או שניים בגמר מהלוחמים
תודה על ה"חיים שכאלה" מנחם. מרשים מאוד. אני מסכים שסטיבנס בעייתי, אבל באמת נזכור שמילווקי היא בעלת הסיכויי היחידי מקבוצות המזרח לקחת את האליפות מהמועמדת המערבית. לבוסטון היה כל כך עדיף יותר לפגוש את פילי בחצי, אבל זה מה יש.
גם אני בדיעה שמילווקי היא היחידה שיכולה לנצח את מי שתשרוד מהמערב
מנחם תודה. "הטוראי הפשוט שבלעדיו אף גנרל לא ינצח" .
לא יכול להיות תיאור טוב יותר לטאקר , הטנק האנושי, הלב
והסופר גלו של יוסטון, מינוף ומקסום יכולות מדהים.
קליי צודק, מה יש לחפש בלייקרס?? חוץ מזה שלדעתי דוראנט חותך ואז הוא וגם גרין יקבלו את הבוחטות במפרץ
Cs lost because of Hill / Mirotich and Iliasova type players (mostly Hill in the two third quarters).
Common? all got recruited midseason.
You recruit or you die in this league.
Fault? Ainge. (not mentioning he went to visit yanis in greece and could have recruited him )
את זה לא ידעתי שאיינג' הגיע ליוון לראות את היווני
מסכים שפיג׳י האגדי היה מעולה אתמול, מדובר באקס פקטור רציני שמראה יכולת להתמודד ברמות הכי גבוהות. סחטיין עליו. הרוקטס נשארים בחיים למרות יכולת סבירה, והם עדיין עושים המון טעויות. לדעתי ריברס מאוד מסוכן, לא הייתי ממשיך לשחק איתו.
בראד סטיבנס לא מספיק אמוציונלי, אבל הוא לא הבעיה של בוסטון. הבעיה שלהם היא שחקנים עם אגו שגדול בהרבה מהיכולת שלהם – קיירי הקילר וטייטום העולל.
קיירי צריך להבין שהירו בול זה טוב לכמה פוזשנים, אבל אי אפשר לזכות באליפות ככה. טייטום שחקן עם פוטנציאל, אבל הוא כרגע לא חד, חזק או טוב מספיק בשביל לשחק ברמה של אולסטאר. הקליעה שלו טובה, קבלת ההחלטות וההגנה דורשות שיפור. דחוף.
בנוסף, גם היוורד נראה כמו צל של עצמו, וסמארט רק חזר מפציעה… נראה שבקיץ בוסטון הולכים לבנייה, מעניין מה יהיה עם קיירי ואם יצליחו להביא כוכב
לדעתי טאקר וגורדון הם כמו מוריס וסמארט פחות או יותר
אם הארדן היה בבוסטון, גם בלי חצי מהסגל הם היו מועמדים לאליפות
תודה לכולם. אני קורא בעיון כל תגובה
מנחם בראד סטיבנס לא אשם בכל.
האשמה היא שחושבים שלסלטיקס יש סגל מהחזקים בליגה בזמן שהמקום ה4 במזרח זה הריאלי שלהם, הם לא בלבל של באקס ובגלל זה הסדרה נראית ככה.
אני בספק אם קליי תומפסון הוא שחקן של מקס, הייתי רוצה לראות אות בקליפרס כדי להבין סופסוף אם הוא שחקן סבבה+ או סופרסטאר, לעניות דעתי הוא לא סופרסטאר אבל שחקן טוב+.
לגבי סטיבנס,
מסכים לגמרי עם הרעיון הכללי.
מי שלא אימן ולא אומן חושב שהכל מסתכם בשרטוטים.
מי שכן מבין שהתקשורת של בין המשחקים ובזמן המשחקים היא מכריעה כמעט כמו היכולת האנליטית.
לא סתם התלוננתי שבוסטון נראים לי אדישים.
כשהם מובילים הם יודעים לסגור את המשחק ומרוב האדישות אני לא זוכר משחק שהם לא נכנסו לפיגור והיו צריכים לחזור ממנו.
תודה מנחם פוסט מרתק. במיוחד החוויות מימי האימון – כן ירבו פוסטים בנושא 🙂
התפוצצתי מצחוק…
השואה בין מנחם לבראד סטיבנס שנכתבת לא פחות ולא יותר על ידי מנחם לס…
השואה בין מאמן כדורגל לכדורסל…
נו באמת הנושא הוא כדורסל אמריקאי לא כדורגל מכללות ולא מנחם לס.
הרב לא מאמינים לדמיון של לס עובדה שלא מתייחסים לעלילות ובדיות מנחם,
גם סמיילי בזמנו כתב נגד הגןזמאות שלו
עכשיו לא נעים כי הוא כותב כאן.
לא מסתכל על העבר זה ממש שקר גס.
הרי כל רגע אתה כואב שאתה לא בעבר
ולא מקבל את ההווה. הרי אתה כותב על כך
כל הזמן העצב האלכוהלזים והדיכאון שהקשר עם הישראלים מציל אותך.
כל הידע לא שווה כלום אם אתה עצוב
ומנסה לחפות על זה בסילוף העבר.