מנתחים את משחק ארבע עם אחיו של וויל ברטון (עד שהוא הצליח לברוח) / Ljos

 

אחת המגמות היפות שצומחות באתר בזמן האחרון היא תופעת הכתבים מהמשחקים. מהאב הקדמון עידן עופר, דרך האיש שקורע לי את המיניסחוס מצחוק, הידענות של פרופסור דוקטור שלהבת הארזים, הנמרצות של שי בוקר ועד למיני ספלאש בראת'רס מפורטלנד, צוות כתבי השטח (גם אלו שלא הוזכרו כאן, קצרה היריעה מלקצור) של האתר מפגיז כל פעם מחדש ומעלה את יצר הקנאה שלנו. מכיוון שגם אני חלק מהאתר, רציתי גם אני להשתתף בחגיגה הגדולה והחלטתי להצטרף למשחק 4, בסדרה המותחת בין פורטלנד לדנבר. כבר תכננתי את הסיפור שאכתוב – אבחר את אחד השחקנים, ואראה את המשחק מעיניו, מהחימום ועד הסיום. מעין "משחק בחייו של X", ואקווה שהוא יהיה השחקן שיכריע את המשחק ויהפוך את הבחירה שלי לנבואית.

רק מה, מסתבר שבאולם של פורטלנד, אולם גן הורדים ע"ש חברת ביטוח רפואי, יש מאבטחים. והם מהירים. נאלצתי לאלתר ולעשות את הדבר הכי קרוב שיכולתי. תפסתי לשיחה את אנטוניו ברטון, אחיו הבוגר של וויל ושחקן כדורסל בעצמו, עוד לפני שהספיק להיכנס לאולם. קיוויתי שהוא יעזור לי להיכנס ושם אוכל להעביר את המשחק דרך עיניו. אך כשהוא המשיך בלהגיב לי שהוא לא מכיר אותי ושאעזוב לו כבר את היד, פניתי לתוכנית ק', והעברנו את השיחה לחדר המלון שלי. עם מושא הכתבה שלי מולי, כבר הרגשתי את המזל משתנה, ואפילו זכיתי, רגע לפני המשחק, לנהל שיחה קצרצרה עם הברטון המקורי:

רבע ראשון

אנטוניו התברר כאיש שיחה לא מעניין במיוחד. ניסיתי לפתח איתו שיח קצר על איך זה לגדול בבולטימור תחת הענן הכבד של "הסמויה", איך וויל מרגיש לשחק נגד הקבוצה שבחרה בו בדראפט, ואפילו ניסיתי לברר איך הוא מרגיש לגדול תחת הצל של אח הרבה יותר מוצלח. אבל כל מה שהוא התעניין לדבר עליו זה מתי אני משחרר אותו כבר. אדם מתיש.

רבע שני

ניסיתי לסובב את השיחה על המשחק עצמו, לראות איזה תובנות אוכל להשיג מאדם שקרוב הרבה יותר משאי פעם אהיה למתרחש על המגרש של הגדולים. פורטלנד הגדילו את ההפרש בזמן שהמחליפים של דנבר, ביניהם וויל דה ת'ריל, שיחקו. חקרתי אותו אם יש לו תובנה על הסיבה. אבל אז וויל ברטון קלע סל, ומשום מה זה הפחיד מאוד את אנטוניו שהשתתק. קנאת אחים, כנראה.

רבע שלישי

ביציאה מחדר ההלבשה, דנבר שטפו את המגרש. העלו את האינטנסיביות ההגנתית וההתקפית, שיתקו את לילארד והפכו את התוצאה לטובתם. ההרכב הראשון של דנבר שיחק כמעט כל הרבע, אז ניסיתי לבדוק מה הוא חושב, או מה וויל אומר על שחקני הקבוצה. אנטוניו הסכים להיפתח קצת ואמר שוויל אומר עליהם רק דברים טובים ושהוא הולך לנקום בי בשנייה שישתחרר. זה לא איזה סיפור יוקיץ' מצחיק שקיוויתי לשמוע, אבל הוא הצליח להוציא ממני גיחוך קל. הרבע נגמר כשוויל ברטון עושה לשנינו מיני התקף לב עם ניסיון שלשה לבאזר ביטר.

רבע רביעי

בינתיים, אכזבה. דנבר אמנם מובילה, אבל זה נראה רעוע לחלוטין, ואף אחד מהברטונים לא נותן לי את הסיפור שקיוויתי לקבל. אבל אז, בתחילת הרבע האחרון, אנטוניו בא לעזרתי והודיע שהוא סוף סוף מוכן לשתף איתי פעולה. רק שאתן לו כוס מים קרים קודם, להירגע מהלחץ של המשחק. כשחזרתי עם הקרח מהמכונה שבחוץ, גיליתי שאנטוניו קפץ מהחלון, עדיין קשור לכיסא, והוא רץ לאורך הרחוב צועק לעזרה. באותו רגע הבנתי שלושה דברים. שפעם הבאה כדאי לקשור יותר הדוק, שאצטרך למצוא דרך להפוך את הלימונים שהוא נתן לי לכתבה חמוצה במיוחד, ושאם לזה הוא קורא שיתוף פעולה, אני מבין למה אח שלו יותר מדי פעמים במשחק מנסה להציל את המולדת לבדו.

בטלוויזיה הספקתי לראות את אנטוניו נכנס ליציע ארבע דקות לסיום המשחק. דקה אחר כך וויל כבר דפק שתי שלשות בדיוק בזמן כדי להפריע לניסיונות הקאמבק של פורטלנד.

לא יודע איך להסביר את זה, אבל יש לי הרגשה שהשפעתי על היכולת של ברטון, ובזכותי הגיעו דקות הקלאץ' הנהדרות שלו בסיום. בטח כל אוהד מרגיש ככה לגבי האמונות התפלות שלו.

יש לי הרגשה שאני חייב לברוח מהמדינה הזו לעת עתה. במשחק 6 אאלץ להשאיר אתכם בידיהם הבטוחות של ראובן בראל ואורן מנור.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  4. גיא רוזן שמשוכנע שהגולדן בויז זוכים באלי-פו-ת-!

    6 מאי 2019 19:16:02

    יא חביבי. אני רק מדמיין איך חולית שלך הייתה יוצאת, אחרי שחרורה מאחיזתו הבנלית של חודורובסקי…

    1. Ljos

      7 מאי 2019 00:40:36

      חחח
      אבל, ברצינות, פחד הוא רוצח המוחות? אני חי בפחד. גדלתי בפחד. אני מוציא את הפחד לסיבוב בחוץ שלוש פעמים ביום ונותן לו להתכרבל לי על החיק.

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    6 מאי 2019 20:13:45

    עם כל הקיטורים על המצב בעולם, אסור לשכוח את המעלה הגדולה של עולמנו והיא האפשרות לדמיין עולמות אחרים.
    .
    ממש מקסים, תודה רבה ליוש.

  6. מנחם לס

    6 מאי 2019 21:50:37

    מקסים LJOS, ולא איכפת לי את אתה בת"א, איסלנד, דנבר, או פורטלנד (או ישן באיזה פינת רחוב באמסטרדאם עם שק שינה.

  7. האווי לאסוף

    6 מאי 2019 22:07:15

    פשוט פנינה. כיף לקרוא כל מה שאתה כותב, אבל הפעם שבית את ליבי (רק אל תקשור אותו חזק מדי. ללבבות של המשפחה שלי יש נטייה להתפוצצות ספונטנית)

  12. Berch

    7 מאי 2019 00:21:44

    אני מקווה שמנחם לא יתרגם וישלח את זה לקטי (או איך שלא קוראים לה). האמריקאים ירגישו מחוייבים לחקור……
    🙂
    ענק. פשוט ענק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט