יומן אליפות פילדלפיה 76 (פרק 4)

יומן אליפות פילדלפיה 76 (פרק 4)

יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

היום הזה נוגע בכולנו, כחלק מעם שכול שאיבד מטובי בניו ובנותיו במלחמות ופיגועי טרור. כמעט לכולנו יש מישהו שנפל, חבר מהצבא או מהלימודים או סתם מהשכונה, אם זה אח או בן דוד, אבא או דוד שהלכו והם אי שם דואגים לנו. לי זה דוד של אימי שהלוואי והייתי פוגש אותו (ואת סבתי שהייתה אחותו) שעלה מסוריה עוד לפני קום המדינה ונפל ב-49 כשהוא בן 21 ולנצח יישאר בן 21. שכן קרוב שנפל בלבנון השנייה, חברים של אחיי הגדולים שהכרתי ונפלו בפיגועים, ועוד חברים שנפצעו בפעולות אלו ואחרות. היום הזה פותח את הפצעים של העם שלנו ומזכיר לנו כמה אנחנו צריכים להעריך את הארץ שלנו על כל המחלוקות והשוני, וכמה שילמנו על המדינה הזאת כדי שהיא תמשיך להתקיים. יהי זכר הנופלים ברוך.

האני מאמין שלי שהם רוצים שנמשיך לחיות ולכן אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לזכר האדם שדחף אותי לשחק ולאהוב כדורסל ובעקבותיו רציתי ללכת ולהתגייס לחיל השריון.

הוריי עברו לגור ברעות בהיותי בן 7, כיתה א'. אחי הגדול היה מעמיד אותי בין העמודים של הפרגולה ואומר לי "תעצור את הבעיטות שלי, השער שלך הוא העמודים". בין הפעמים הרבות שעצרתי היו לא מעט מקרים שהייתי הודף את הכדור אל מעבר לגדר של הגינה שלנו אל הגינה של השכנים ומכאן היינו נתונים לרחמי השכנים הרחמנים. כל פעם מישהו היה יוצא מחייך אלינו שואל אותנו לשלומנו ומחזיר את הכדור באהבה.

מדי פעם היה יוצא בחור צעיר בשם עוז שהיה מחייך אלינו בחיבה ומחזיר את הכדור אחרי הקפצה אחת או שתיים, ואז היה זורק הערה "תעברו לכדורסל, הרבה יותר כיף ותהיו כמעט בטוחים שהכדור לא יעבור לגינה שלנו במהלך המשחק". ככה אמר לנו כמה וכמה פעמים. הקשבנו לו, ובאמת התחלנו ללמוד כדורסל.

בסוף כיתה ג' עברנו דירה והוריי שלחו אותי לחוג כדורסל לבקשתי.
בסוף אותה שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה. ביום האחרון למלחמה אבי חוזר הביתה עם דמעות.

עוז נפל.

12 באוגוסט 2006, י"ח באב התשס"ו.

אלם החמודות, הבחור הצעיר שהכרנו ואהבנו איננו איתנו יותר.

עוז והצוות טנק שלו נפלו בעת שחילצו טנק אחר.

יהי זכרו ברוך.

כמידי שנה יש טורניר סטריט בול לזכרו של עוז בעיר מודיעין.

 

 

 

הנקודות שלנו: מאמן, באטלר את האריס, ספסל, רדיק ואמביד.

משחק 3:

מאמן – אצטט מהבלוג החי: "בראון עשה שח – מט לנרס". כשמגיע קרדיט מגיע! בראון קבל ח"ח. ניהול משחק מעולה, הובלה מהשנייה הראשונה, התאמות בהגנה, התאמות בהתקפה, התאמות בדקות על המגרש, הובלת פיק אנד רול לאורך כל המשחק, בקיצור משחק טוב של המאמן.

באטלר את האריס – באטלר סיים את המשחק רחוק אסיסט וריב' מטריפל דאבל ראשון בקריירה עם 22, 9, 9, 3, 1 במשחק מעולה! היה בכל מקום, עודד את החברים לקבוצה ועשה מה שצריך שכוכב יעשה.

האריס היה שוב מעולה בהגנה, שוב העמיד את גאסול על 6 זריקות והפעם האריס גם קלע ועמד על 13, 8, 5 והוסיף 2 חסימות בפלוס מינוס 20.

ספסל\פיצול – הספסל היה מדהים. תרם רבות בהגנה ובהתקפה. 19 נקודות והגנה נהדרת של השלישייה סקוט, מונרו ואניס. אניס היה ב+20 במדד הפלוס מינוס ב-24 דקות. הצליחו להשלים את המשחק של פילי בצורה מעולה.
הפיצול שקרע את טורונטו זה המשלימים יחד עם ג'ואל וג'ימי, כשבאטלר הוא הרכז והשאר מרווחים את המגרש. והשלישייה השנייה היא רדיק, האריס וסימונס, סימונס כמוביל כדור כשלצידו שני קלעים. חכם של בראון. מניח שנראה את זה גם במשחק הבא.

רדיק – התחיל איכשהו לקלוע, 15 נק' ב-55.6 מהשדה. 3-6 מהשלוש. עדיין לא נכנס לסדרה כמו שצריך. מקווה להתפוצצות.

אמביד – ככה נראה שחקן מוביל שהוא בריא, במשחקים הראשונים היה פצוע וחולה ובמשחק הזה הוא היה בריא והיה מפחיד. הגנה מעולה, הגנה מדהימה סביב הטבעת כולל חסימות על קוואי וסיאקם. 33, 10, 3 ו-5 חסימות. בלתי ניתן לעצירה.

 

 

משחק 4: יניר היה במשחק, מוזמנים לקרוא את הסיקור המעולה שלו!

מאמן – אם היה מקשיב לשמעון הוא היה מנצח. בראון חביבי אם אתה קורא אותנו, תסיק מסקנות ותפעל אחרת. תודה.

משחק לא מסודר, הרבה בלאגן בהתקפה שהביא לאיבודים רבים והחטאות מזריקות קלות. הגנה חלשה ולא מסודרת, שמלבד קוואי עוד 4 שחקנים קלעו בספרות כפולות. לא נתון טוב ואם זה ימשיך מצבה של פילי בכי רע. אם רק קוואי קולע אז שים דאבל טים, היו לו שבעה איבודים במהלך המשחק, שישה מהם כששמרו עליו שני שחקנים. מהלך מנצח לא מחליפים, המשחק פשוט ברח מהידיים שלו.

האריס את באטלר – האריס היה יכול לקנות את עולמו אך הוא הרבה להחטיא, במיוחד בקלאץ'. סיים ערב מחפיר של 2-13 מהשלוש, ואותנו לימדו שאם אתה לא קולע שלוש אז תיכנס ותקלע מבפנים (משהו שיחסית עשה טוב). הוא עדיין יכול לקנות את עולמו אם הוא יתחיל לקלוע בהמשך הסדרה. לפחות 24 נק'. למה במשחק 4 האריס לא שמר את גאסול שוב? גאסול חגג עם 16 נקודות עם 13 זריקות לעומת 12 ביחד במשחקים 2-3.

באטלר במשחק הראשון היה חלש, הוא ניסה להכניס את השאר למשחק, בנוסף ההגנה על קוואי הרגה אותו, לכן לדעתי העבירו את השמירה על קוואי לסימונס שגם ככה לא תורם יותר מדי להתקפה. בשאר המשחקים ג'ימי בא לנצח, הוא רוצה לנצח. נותן משחקים עם נתונים פסיכיים (רחוק ריב' ואס' מטריפל דאבל ראשון בקריירה), מפרגן לחברים ומנהיג אותם על המגרש. כולל השלשה המשוגעת הזאת:

 

אשמח לשמוע את דעתכם על דבריו של סטפן A. מספיק לשמוע עד דקה 2 ועשר שניות.

 

רדיק – מתחיל להיכנס לעניינים בסדרה, ניתן להניח מכיוון שזכה במשחקים הראשונים לשמירה של גרין שהוחלפה בלאורי אז החופשיות שלו והיכולות שלו יותר באות לידי ביטוי. סיים משחק עם 19 נקודות ב-4-7 מהשלוש עם קליעות קשות ותנועה טובה.

אמביד – הסטטוס שלו כעת:

 

כל משחק יש לו משהו, אחרי שהוא חגג במשחק 3 עם תחנת רוח במשחק 4 הקיץ הגיע והרוח הפסיקה. משחק זוועתי, ראו על הפנים של ג'ואל שאין לו מה לתת. יאללה שיהיה בריא. הבריאות שלו קריטית לניצחון של פילי בסדרה הזאת בפרט ובשאר הסדרות ככלל.

 

מזל טוב למונטי וויליאמס שחתם בפיניקס.

לעניות דעתי זה לא ראוי שעוזר מאמן מכהן יודיע לפני סוף הסדרה שהוא עוזב. זה פוגע במורל של השחקנים וביכולת האימון שלו בקבוצה.

משחק 5:

תצוגת נפל של פילדלפיה, לא פגעה בכלום, לא שמרה על כלום, התוצאה מספרת את הסיפור. מחוסלת על ידי כל טורונטו.

מאמן – בראון קיבל נוקאאוט מוחץ מנרס'. בראון לא עשה התאמות, לא מצליח להניע את חניכיו לשחק כמו שצריך, התקפה תקועה, אמביד על השלוש זורק לבנים כמו בני דודינו ביו"ש. הגנה פתוחה לרווחה כל הרוצה לקלוע יבוא ויקלע. משחק חלש מאוד. משחק הבא יש לו משחק על הסדרה ועל הג'וב. כדאי לו לבוא חד.

באטלר את האריס – השחקנים היחידים שאיכשהו הגיעו למשחק וגם זה בערבון מוגבל, באטלר מסיים עם 22/5/7 ב-37.5 אחוזים מהשדה אך 0-2 מהשלוש. האריס עם 15 נק' ו-6 ריב' ב-50 אחוז מהשדה.

ספסל/חמישייה – החמישייה לא פוגעת, הספסל לא פוגע. מהלכים רבים פילי תקועה ללא מוצא ואלתור של ג'ימי מביא אותו לקו או שאמביד מאבד. סימונס על הפנים. אם החמישייה לא פוגעת ואין מה להפסיד תעלה שחקנים נוספים, טי ג'י מקונל יכול לעזור בניהול ההתקפה, אמיר ג'ונסון יכול לתת קצת קשיחות ומנוחה לאמביד ("הפצוע"), ג'ונתן סימונס אולי יוסיף קצת קליעה מבחוץ. הספסל לא עלה ונתן את הדחיפה לקידום או שיפור התוצאה. מייק סקוט הוביל את הספסל עם 10 נק'.

רדיק – זכה לטיפול צמוד של גרין, לא קלע ולא זרק. מסיים משחק עם 3 נקודות עם 16.7 אחוז מהשדה.

אמביד – בחייאת, חולים לא משחקים. אז למה הוא חולה כבר כמעט סדרה שלמה והוא משחק. התלות בו היא רעה חולה בהקשר כזה, לכן שוב אני פונה לבראון – תשתמש באמיר ג'ונסון או מונרו ואם צריך גם בבובאן ובולדן. גם ככה אתה עם הגב לקיר. הגבוהים של טורונטו תפרו אותו, סיאקם מהשלוש, איבקה מחצי מרחק, גאסול בפוסט וקוואי בדאנק ענק עליו.
אותי המאמן לימד לכבד את היריבים ולא להגזים בחגיגות וכשקרה שלא כיבדתי יריב, המאמן נתן לי בראש והושיב אותי לשארית המשחק. ג'ואל, במשחק 3 שיחקת טוב וחגגת, יופי. תשמור זאת לעצמך ותייעל את זה למומנטום חיובי, למה להשפיל? במשחק 5 הקהל של טורונטו החזירו לג'ואל קצת "אהבה" עם מחווה לתנועת המטוס של אמביד.

המומנטום חזק אצל טורונטו.

המשחק הבא בין חמישי לשישי, פילי יהיו עם גב לקיר. משחק על החיים ועל המוות.

 

 

למלאכים של היום אין טבעת לבנה מעל הראש,

יש להם קסדה.

הם לא לבנים, צחורים כשלג,

הם לבושים חאקי.

לא תראו כנפיים בוקעות מגבם,

המקום שם תפוס ע"י אפוד.

אין להם נבל בידיים,

ואם הם "מנגנים" זה בכלים שונים לגמרי.

למלאך של פעם הייתה שליחות אחת,

היום, מלאך שמסיים משימה אחת

מיד מוקפץ למשימה הבאה.

המלאכים ההם מחולקים הם כיתות כיתות.

גם מלאכינו מחולקים לכיתות, ומחלקות, פלוגות וגדודים.

פעם, לילדים קראו בשמם של מלאכים: רפאל, גבריאל.

היום, למלאכים קוראים בשמות של ילדים: עוז, גלעד.

המלאכים של פעם היו יורדים מהשמים לארץ.

המלאכים שלנו גדלים בארץ, ועולים בסערה השמימה.

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. זה היה מחריד, פשוט בושה למועדון, אני ממש מקווה שהם יעופו כבר במשחק השישי ויחסכו לנו כאבי לב והשפלות נוספות כיוון שבמצב הנוכחי אין שום סיכוי להתקדמות, בראון/סימונס/אמביד לא הופיעו לסדרה.

  2. מעולה שחר.

    לא האמנתי שלבראון וסימונס יש כוח כזה להחריב, הייתי בטוח שננצח אותם אבל בראון וסימונס ניגבו אותנו. אמביד גם הצטרף אליהם, פלייאוף שני רצוף עם חיתול על קשת ה-3 מול קבוצה רצינית.
    איזו אכזבה והכי גרוע ששום מסקנות לא ייושמו, בראון יפוטר, יבוא רפה הבנה אחר ואותו הדחה בעונה הבאה עם אותו סימונס ואמביד "החולה" שלנו.
    נגזר עלינו להיות התאומים של OKC לצערי, המועדון רקוב מלמעלה וימשיך לנסות להוכיח שסימונס קשור לNBA.

  3. פוסט מרגש, למעט החלקים על פילדלפיה… תודה רבה שחר.
    .
    מתברר שהפרוסס לא תם ולא נשלם, יש עוד המון עבודה לעשות.

  4. תודה רבה שחר. לא ידעתי שהכרת את עוז ז"ל או שגרת ברעות – למדנו עליו כל שנה בבית הספר (אני ממודיעין, אבל למדתי בתיכון מו"ר וסיימתי ב-2017). גיבור אמיתי. אני חושב שפילדלפיה חייבת מאמן טוב יותר בשביל להמשיך הלאה, עם כמה שיהיה קשה להפרד מבראון. יכלו לעשות התאמות טובות יותר והרבה יותר חילופים – משהו שכמעט לא קורה שם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט