אחרי יומיים יבשושיים יחסית של משחק אחד לערב, אנחנו חוזרים לערב של שני משחקים, שבהם למגינת ליבם של המעוניינים בשעות שינה במחוז העמקים, פרובינציית תל אביב וממלכת ירושלים, המעניין שבהם הוא דווקא המוקדם כאשר הסלטיקס יארחו את הבאקס במשחק 3, ואחריהם יעלו ויבואו הטרייל בלייזרס והנאגטס.

שני המשחקים צפויים להיות מרתקים אחרי שראינו שני משחקים שונים מאוד אחד מהשני בשתי הסדרות, כך שאנחנו מגיעים למשחק 3 כפי שאנחנו אוהבים – בשוויון 1-1 כשכל הצ'יפים על השולחן.

אז בואו ניגש לאקשן!

בוסטון סלטיקס (1) – מילווקי באקס (1) 3:00 (שידור ישיר בערוץ 5):

במקרה קלאסי של טיט פור טאט, בוסטון הנחיתה את המכה הראשונה, רק כדי לראות את מילווקי מגיבה היטב, משחק תחרותי עוד לא היה לנו בסדרה הזאת וניתן לקוות שהלילה, כשהסדרה עוברת לאולם האימתני של הבוסטון סלטיקס נקבל בדיוק אחד כזה.

מצחיק לעקוב אחרת תגובות האוהדים ברשתות החברתיות לאחר כל משחק. אחרי המשחק הראשון התעוררו המזלזלים במילווקי והסבירו שמילווקי לא מתאימה לפלייאוף, שכשעוצרים את ג'יאניס אין להם דרך להגיב ושבוסטון בוגרת יותר, מוכנה יותר והיא כעת פייבוריטית ברורה. אחרי משחק 2 התגובות כמובן היו תמונת מראה.

והאמת היא שיש לנו כאן שתי קבוצות מפוצצות כישרון, מהסוג שלא היה לנו במזרח שנים, להתאמות שמבצעים המאמנים כמו גם לכושר הקליעה שבו מגיעים שחקני המשנה יש חשיבות אדירה וכל משחק הוא רכבת הרים של דינמיקות משתנות שמביאות לתוצאה סופית שלא מייצגת בשום צורה את יחסי הכוחות בין הקבוצות. לא. כדי לקבל מושג על יחסי הכוחות צריך יהיה להסתכל על הסדרה כולה וזה יקרה הרבה אחרי משחק מספר 3.

במשחק הראשון בוסטון התמקדה בג'יאניס, הורפורד שמר אותו מדהים, כאשר יתר הקבוצה קורסת אחורה כדי למנוע ממנו גישה ליורו סטאפ או לכל דרך אחרת לסל לכיוון ימין או לכיוון שמאל. השלשות של בוסטון נכנסו באחוזים מזהירים ובוסטון על אף קמבאק של מילווקי בסוף הרבע השני ותחילת השלישי ניצחה בקלילות.

במשחק השני תמונת מראה, המשחק צמוד עד הרבע השלישי אז ריצה מטורפת של הבאקס גמרה את המשחק כשבוסטון פשוט לא מצליחה לעשות דבר בהתקפה.

יודעים מה, אני לא אכתוב כאן את דעתי, אשמח אם תכתבו את דעתכם בתגובות וננסה לנהל על כך דיון עד משחק מספר 3.

אבל הנה כמה נקודות מעניינות:

מילווקי העלתה את מירוטיץ' בחמישייה במשחק השני, וסיים עם 9 ו-9, 3 חטיפות ו-2 אסיסטים ב-25 דקות בערב קליעה חלש של 1 מ-5 מהשלוש. ג'יילן בראון תקף אותו שוב ושוב וסיים עם 16 כשהוא מכניס את הפורוורד לבעיית עבירות.

ארווינג קרס במשחק מספר 2 מ-26 נקודות במשחק מספר 1 ל-9 במשחק מספר 2 ומ-11 אסיסטים ל-4 בלבד. לעומת זאת, בלדסואו עלה מ-6 נקודות ב-25 דקות ל-21 נקודות ב-26 דקות.

ג'יאניס סיים את המשחק הראשון עם 22 נקודות, 2 איבודים ו-2 אסיסטים, את המשחק השני הוא סיים עם 29 נקודות, 4 אסיסטים ו-9 ריבאונדים, בשני המשחקים הוא קלע מעל 50% מחוץ לקשת ביכולת קליעה מפתיעה.

כריס מידלטון עלה מ-16 ל-28, גם הוא היה בערבי קליעה טובים מאוד בשני המשחקים. בעוד במשחק הראשון נרשם שוויון בכדורים החוזרים, במשחק השני מילווקי סיימה עם יתרון של 6 ריבאונדים.

ברוגדון וסמארט צפויים להיעדר, אם כי ברוגדון קרוב לחזרה וחזרתו צפויה להיות משמעותית במיוחד.

הימור:

מילווקי תיקח בחזרה את הביתיות במשחק קרוב – 5 למילווקי.

פורטלנד טרייל בלייזרס (1) – דנבר נאגטס (1) 5:30:

בסדרה שזוכה אולי להכי פחות יחסי ציבור מכל סדרות חצי הגמר האזוריות, אנחנו מקבלים לא מעט דברים מעניינים לדבר עליהם, עם שני משחקים יחסית קרובים בתוצאה והבדלים גדולים מאוד בקצב.

במשחק הראשון שתי הקבוצות קלעו נפלא, אבל לפורטלנד לא הייתה תשובה הגנתית ליוקיץ', ואין כאן מקום להפתעות גדולות או פרשנויות מתוחכמות. מארי, האריס, וביזלי קלעו היטב מחוץ לקשת כשדנבר מתייצבת על 50% מהשדה ו-41% אחוז מחוץ לקשת, כשזה קורה נפתחים מרחבים מתחת לסל שיוקיץ' האינטיליגנטי יכול לנצל בקלות הוא הוסיף ל-37 נקודותיו גם 6 אסיסטים שסייעו לקבוצתו לנצח.

בצד השני לילארד עם 39 וקנטר עם 26 כמו גם מקאלון והוד עם 16 ו-17 בהתאמה היו מצוינים, אבל אם פורטלנד לא מצליחה להאט את דנבר שנהנית מיתרון ריבאונד משמעותי אז היא תתקשה לנצח משחקים בסדרה הזאת.

במשחק השני דנבר הגיעה נחושה לעצור את לילארד והוא אכן היה בערב נורא של 14 נקודות ב-5 מ-17 מהשדה. סי ג'יי מקאלום עם 20 וקאנטר והוד עם 15 כל אחד סייעו לכפות על כך מעט אבל הסיפור בלי ספק היה ההגנה של פורטלנד, אם אתם בוחרים להסתכל על זה כך או העייפות של דנבר אחרי 7 משחקים מול הספרס ועוד אחד מול פורטלנד. יוקיץ' סיים עם 16 נקודות אבל לא פחות חשוב הוא הלך לקו רק 4 פעמים לעומת 12 במשחק הראשון.

בנקודה הזאת באבולוציה שלה דנבר תלויה לחלוטין ביוקיץ', וביכולת של הקלעים מסביבו להרחיב עבורו את שטח הפעולה, קצת דומה לסיטואציה של לברון בקליבלנד ובמשחק הזה דנבר קלעה קרוב ל-20% מהשלוש.

מה שאני לומד אם כן משני המשחקים הראשונים הוא שדנבר היא הקבוצה המוכשרת יותר מבין השתיים, יש לה יותר כלים הגנתיים והתקפיים, היא תשלוט בריבאונד (בלט מאוד במשחק השני בעיקר בריבאונד ההתקפה), והסדרה הזאת תוכרע במידה רבה על יכולת הקליעה של השחקנים שמסביב ליוקיץ', ועד כמה הרגליים של הסנטר יאפשרו לו להיות אגרסיבי ולנהל את המשחק של דנבר.

פורטלנד מצידה תצטרך ללכת לגישה האקסטרימית של לתת לדנבר לחיות על המיד ריינג', לקחת באופן מוחלט את ההליכה של יוקיץ' לסל ואת הקליעה מרחוק של הקלעים ככל שתצליח, ועל ידי כך להאט את דנבר מספיק כך שמשחק גדול של לילארד או משחק התקפי מאוזן של 4-5 שחקנים כמו שראינו במשחק מספר 2 יאפשר לה לנצח.

מסכימים? יש מפתחות נוספים שאתם מזהים לסדרה הזאת?

הימור: דנבר ב-12.