לאחר סיבוב ראשון שהיה לגמרי חימום השנה, הפלייאוף מאיץ מאפס למאה במכה אחת והגענו לסדרות חצי הגמר שצפויות להיות מרתקות ופתוחות לגמרי.
הסדרה בין גולדן סטייט ליוסטון היא כנראה הסדרה שלה הכי חיכינו, במשך כל העונה. השושלת של הלוחמים מגיעה לעונה החמישית שלה כפייבוריטית ללכת עד הסוף, וחוץ מפלייאוף 2017 בכל שנה נאלצו הלוחמים להתמודד עם המזוקן וחבריו בדרך לגמר. לצד שני מפגשים בגמר המערב ומפגש אחד בסיבוב הראשון, הפעם שני הצדדים נפגשים בחצי הגמר האזורי, במה שנראה יותר כמו גמר המערב האמיתי, ויש שיגידו אפילו גמר הליגה. לא הייתי ממהר להספיד את רביעיית המזרח, אבל אין ספק שהמנצחת של הסדרה הזאת בהחלט תהיה הפייבוריטית ללכת עד הסוף.
לפני שנגיע למאצ' אפ ולדברים שלדעתי יכולים להכריע את הסדרה, שווה להתעכב על המסביב. זה לא סוד שגולדן סטייט היא האובססיה של יוסטון, החבר'ה שם לא מתביישים לדבר על זה, וגם דריל מורי, ה-GM המיוחד של הרוקטס דיבר על הנושא כבר כמה פעמים. הרוקטס נבנו כדי לנצח את ג"ס והושקע הרבה מאוד כסף בשביל זה. כמובן שחייבים להזכיר את סדרת גמר המערב של השנה שעברה, הסדרה הכי תחרותית שהלוחמים בתקופת דוראנט נתקלו בה ובאמת הרגישו את החרב על הצוואר. אם לא הפציעה של כריס פול בסיום משחק חמש, כנראה שהיינו מנתחים את המאצ' אפ בצורה קצת אחרת.
אז מאיפה מתחילים? קודם כל אני אשלח אתכם לפריוויו שכתבתי ממש בשנה שעברה לסדרה הזאת, רגע לפני גמר המערב. הרבה קווי דמיון ניתן למצוא בין הסדרות, כי בסופו של דבר הגרעין העיקרי נשאר בשתי הקבוצות עם כמה שינויים קטנים שניגע בהם בהמשך, ולמי שמעוניין שווה להשקיע ולקרוא את הדברים (יש גם וידאו), כי הרבה מהם תקפים גם העונה.
שתי הקבוצות נפגשו העונה ארבע פעמים ומשעמם לא היה. המאזן הסופי הוא 1-3 לטובת הרוקטס, כולל ניצחון גדול של הארדן באורקל עם שלשת ניצחון ענקית אחרי קאמבק מפיגור דו ספרתי. הניצחון של הלוחמים הגיע דווקא ללא דוראנט, אבל כן עם קאזינס שכבר לא יעזור להם העונה. בכל אחד מהמשחקים היו חיסורים משמעותיים באחת הקבוצות, והסגל של הרוקטס גם השתנה במהלך העונה.
סגנונות
אז אחרי שדיברנו על כל המסביב, והמשקיעים שביניכם גם הציצו בפריוויו העונה הקודמת, בואו נתחיל לדבר כדורסל.
על הנייר, קרב בין סגנונות. הקצב המהיר, משחק המסירות, כולם זזים, חוסמים, קולעים אל מול הקצב האיטי יותר, שליטה במאצ' אפ, כדורסל בידודים של שחקן אחד (ומדי פעם אחד אחר) כשכל השאר עומדים ומחכים לכדור אם השומר שלהם יבוא לעזור. כדורסל תנועתי מול סטאטי, יעיל לפי מה שההגנה נותנת אל מול יעילות אנליטית מובהקת של מה מותר ומה אסור.
נתחיל מהרוקטס, דובר רבות על סגנון המשחק ולא ארחיב יותר מדי. ובכל זאת, 20.5% מהפוזשנים של יוסטון הם בידודים, מקום שני בליגה? אוקלהומה עם 8.9%. הפער הוא עצום, ועל זה יוסטון מסתמכת מכמה סיבות.
הראשונה והברורה מכולן – יש לרוקטס את שחקן הבידודים הכי טוב בליגה. מבין השחקנים עם לפחות 50 מהלכי בידוד העונה בליגה, ג'יימס הארדן הכי יעיל עם 1.11 נק' פר פוזשן. 48.7% מהמהלכים של הארדן השנה היו בידודים, כמעט חצי מהמהלכים שלו העונה, 1280 פוזשנים. הבא אחריו בכמות – ראסל ווסטברוק עם 353, בערך רבע מהכמות של הארדן, זה הבדל עצום. אגב, באחוז הפוזשנים המקום השני והשלישי בליגה הם כריס פול ואוסטין ריברס עם 28.8% ו-25.1% בהתאמה, וגם הם עושים זאת ביעילות מרשימה (Cp3 טיפה פחות).
אז אלה היו המספרים, ולמי שפחות מתחבר – קשה עד בלתי אפשרי לעצור את הארדן באחד על אחד, זה כנראה יותר תלוי בו. הוא יכול ליצור לעצמו ספייס מתי שרוצה לקליעת הסטפ-בק המפורסמת שנגדה אין מה לעשות, ויכול להגיע לטבעת כמעט מול כל שומר בעזרת שליטה בכדור מרשימה, פיזיות, ויכולת סחיטת עבירות מרשימה. תביאו עזרה? אין בעיה – לוב לקאפלה או מסירה חדה לאחד הקלעים, ומשם זה משחק של מספרים.
הסיבה השנייה שהרוקטס אוהבים את שיטת הבידודים – שליטה בקצב. אמרנו כבר שהרוקטס נבנו כדי לעצור את הלוחמים נכון? ומה הם הכי אוהבים – לרוץ. כשג"ס בזון הם בד"כ שומרים כמו מטורפים, חוטפים כדורים או כופים זריקות רעות ומנצלים את זה למשחק המעבר הקטלני שלהם, עם סטף וקליי בשלשות ו-KD ששורף את המגרש. תבחר את הרעל שלך. בעזרת הבידודים הרוקטס מאטים את הקצב, בוחרים את הזריקות שלהם בקפידה, מצמצמים זריקות רעות ויכולים למנוע מעט את משחק הריצה של הלוחמים. כמובן שיש פחות מסירות מה שמוביל לפחות איבודים ושוב פחות אפשרויות ריצה. לא סתם הרוקטס מדורגים במקום ה-27 בליגה בקצב משחק.
סיבה אחרונה שאגע בה, היא שבעזרת הבידודים הרוקטס יכולים לבחור את מי הם רוצים לתקוף בהגנה. בגלל הגנות החילופים האוטומטיות, והיכולת הקטלנית של הארדן לנצל חצי יתרון למצב קליעה טוב, הרוקטס יכולים לסמן את החוליה אותה הם רוצים לתקוף, להביא את השחקן לחסימה, ליצור את החילוף ולתת להארדן לעבוד.
בהגנה, הרוקטס הבינו שכדי לעצור את הלוחמים צריך לעקר את משחק החסימות שלהם אוף דה בול ואת הפיק&רול היעיל בין קרי לגרין. לכן עברו ברוקטס כבר בעונה שעברה להגנת החילופים והובאו השחקנים שיכולים לשמור על כמה עמדות. ראינו כבר בפלייאוף בשנה שעברה שברגע שמחליפים על הכל וההגנה ממושמעת הרבה פעמים ההתקפה של הלוחמים נתקעת ועוברת בעצמה למשחק הבידודים, מה שמוציא אותם מאיזור הנוחות, מאט את קצב המשחק ובעצם משחק לידיים של הרוקטס. העונה השיטה נזנחה לפרקים ואגע בה בהמשך וגם כמובן בפתרונות של הלוחמים.
על הלוחמים באמת לא ארחיב. כולם כבר מכירים את הסגנון, התנועה ללא כדור, החסימות אוף דה בול, גרין כמנהל משחק לצד שלושה כוכבים וסקוררים ברמה הגבוהה ביותר. קאזינס היה אמור לתת את האקסטרה השנה ככוח שעדיין לא היה לגרסה הזאת של הלוחמים אבל הפציעה שלו משבשת את התכניות של קר ומגבילה את הכלים של הלוחמים (עם כמה שזה מצחיק לומר זאת), הוא היה אמור להיות הגיים צ'יינגר בהשוואה לעונה שעברה, וכבר הוכיח בניצחון של ג"ס שיכול להיות משמעותי, מעניין לראות האם יסתדרו גם בלעדיו.
מפתחות
גולדן סטייט
המפתח העיקרי עבור גולדן סטייט מבחינה הגנתית זה להחליט איך מתמודדים עם ג'יימס הארדן. אפשרות אחת היא ללכת על הסגנון שראינו מהג'אז בסיבוב הראשון. הג'אז למי שפספס הלכו על השיטה שראינו מהבאקס בעונה הרגילה. להיצמד לכתף שמאל של הארדן ולאפשר לו את החדירה ימינה. עכשיו לפני שמנתחים האם זה יעיל או לא צריך להבין מה עומד מאחורי זה.
הבאקס סמכו על האורך שלהם בהגנה והעובדה שיש להם את יאניס, וכך יוכלו לסתום את הצבע לחדירות של הארדן ובמקביל לצאת מספיק מהר כדי להפריע לקלעים או להכריח אותם לחדור. אצל הג'אז המצב קצת שונה, יש פחות אורך ואתלטיות, אך מצד שני יש את רודי גובר בצבע שהפריע להארדן בסיומות בטבעת ובמקביל למסירות הלוב המפורסמות לקאפלה. לעומת זאת אל הקלעים הג'אז יצאו פחות מהר לפחות בהרגשה מאשר הבאקס בעונה הרגילה, וראינו את טאקר וגורדון מנצלים את זה לקלוע באחוזים גבוהים.
אצל הלוחמים המצב הוא שונה. קודם כל אני לא יודע איך סטיב קר יחליט לפתוח את הסדרה, אבל אני יוצא מנקודת ההנחה שבוגוט ימשיך לעלות בחמישייה (למרות השינוי במשחק 6 מול הקליפרס). במצב כזה, אין לווריורס את הזריזות והאורך של הבאקס בכל העמדות, ואין את ההגנה על הטבעת של הג'אז וגובר. ובכל זאת, בוגוט גדול מספיק ואינטיליגנט כדי לאתגר את הארדן, וגרין ודוראנט מספיק ארוכים וחכמים כדי להגיב למה שקורה על המגרש. קליי שומר מצוין ונשארנו עם סטף שיהיה הנקודה החלשה פה. גם בהגנה הזאת יש חורים כמובן (מן הסתם כשנותנים למישהו פשוט לחדור לסל), אבל הלוחמים יכולים לנסות לנצל אותה. עם לוני על המגרש או איגודלה יש אפילו יותר אורך ואתלטיות וזאת גם אפשרות לנסות את זה.
לפני שאמשיך אפנה אותכם לסרטון של קואוץ' ניק שמסביר על ההגנה הזאת של הג'אז במהלך הסדרה ולמה לדעתו היא לא עובדת. יש הרבה בדברים שלו אבל כשמסתכלים גם על מבחן העין וגם על מבחן המספרים, הג'אז הגבילו את הארדן, שינו לו את המשחק וגרמו לו לחשוב. למרות היהירות האופיינית לכוכבים במעמדו שטוענים שהכל בשליטתם והם הבינו איך להתמודד עם ההגנה ראינו דקות ארוכות במהלך הסדרה שהארדן לא מוצא את הטבעת, הפלוטרים לא נכנסו באחוזים גבוהים ובסוף צריך לסמוך גם על החברים שיקלעו, מישהו אמר 0/27?
דבר אחרון לגבי ההגנה, היא נועדה כמובן לקחת מהארדן גם את זריקות השלוש הרבות. הארדן זרק בממוצע 1.2 שלשות פחות בסדרה הזאת, וגם קלע באחוזים משמעותית פחות טובים, למרות זאת כמו שניק מסביר בסרטון, דווקא ההגנה הזאת יותר נוחה לסטפ בק הקטלני שלו, ולא בטוח שהיא תמשיך לעבוד לאורך כל הפלייאוף.
אופציה נוספת להתמודד עם הארדן היא פשוט הגנה רגילה ב-1X1. נבהיר שוב, זה תלוי בהארדן יותר מבשומר, כמו כל שחקן על בהתקפה בליגה הזאת. ובכל זאת – השיטה הזאת של הבידודים מעייפת את הארדן לאורך השנים בפלייאוף, האחוזים יורדים וראינו שירדו כבר בסיבוב הראשון ולג"ס יש שומרים מספיק טובים להתמודד איתו. לזרוק עליו את קליי, דוראנט ואיגודלה זה שלוש אופציות של שומרים מצוינים שגם מאוד שונים אחד מהשני ויכריחו את הארדן לחשוב איך לתקוף.
השאלה במצב הזה היא איך מגיבים לחסימות שהארדן יביא כדי לסדר לעצמו שומר אחר להתמודד מולו. יש כמובן את האפשרות להמשיך עם החילופים, לתת להארדן לתקוף את מי שרוצה בלי המון עזרה אלא אם מגיע לצבע ולהחליט שהוא לא ינצח לבד. אופציה נוספת היא להחליט שסטף שומר על טאקר, ואז כאשר ינסה להביא את טאקר לחסום בשביל ליצור חילוף, לצאת אגרסיבי עם שני שחקנים על הארדן ולהכריח אותו למסור.
אם אני קר אני מעדיף שטאקר יקבל את הכדור ויהיה חייב לקבל את ההחלטה, במקביל לרוטציה המעולה (כשהם רוצים) של הווריורס ובכך לגרום להארדן להוציא את הכדור מהיד. האופציה הזאת קצת יותר קשה מול אנדרו בוגוט שאותו הארדן יכול לתקוף יותר בקלות, וקאפלה יכול לתקוף את הטבעת ועושה זאת בצורה הרבה יותר טובה מטאקר לדעתי ופה קר צריך לקבל החלטה כמה בוגוט משחק. לוני לעומת זאת עשה עבודה לא רעה בכלל בעבר בלהקשות על הארדן לאחר חילופים ולכן סביר שנראה לא מעט דקות שלו.
סיבה נוספת שסטף צריך לשמור על טאקר לדעתי היא שהוא סיים סדרה מעולה שקלע בה ב-43.8 אחוז מחוץ לקשת, ומהפינה יש את התחושה שהוא פשוט לא מחטיא. סטף גם ככה פחות משמעותי ברוטציה מבחינת הגנה על הטבעת ולכן יכול יותר להתמקד בו, ולנטרל נשק עיקרי של הרוקטס.
מבחינת התקפה ג"ס חייבת לשמור על השטף. כשהמשחק נתקע, הם נגררים לחילופים ולבידודים, ההתקפות ארוכות, פחות שחקנים נוגעים בכדור והם סומכים יותר על היכולת של דוראנט ליצור ב-1X1. שם בדיוק הם נתקעים ולשם יוסטון רוצים לקחת אותם. זה פוגע להם בשטף, ההגנה נראית פחות טוב, אין משחק ריצה ופתאום הם נראים פגיעים. ג"ס חייבת לשחק מהר, לתקוף את החילופים בעזרת השחקן החוסם כמו שהם יודעים, לנצל את העובדה שלא ישמרו כמעט על אף אחד מחוץ לצבע חוץ מעל סטף, קליי ודוראנט ולהשתמש בשאר השחקנים כחוסמים.
אחד האקשנים האהובים עליי אצל הלוחמים הוא הספליט אקשן כשהכדור בפוסט. יש להם כמה אופציות מעולות.
בסרטון הזה הכדור אומנם אצל קאזינס בפוסט, אבל שימו לב איך הארדן לא מתייחס לאיגודלה ויורד לכיוון הצבע. קאפלה שומר על קרי מסוויץ' שנוצר קודם לכן בהגנה ואין לו סיכוי לרדוף אחריו בחסימה, הארדן לא שם כדי לטפל – שלשה קלה לסטף.
במהלך הזה מהעונה הרגילה, האוס כבר מוכן לאקשן, ומונע מקרי ללכת לכיוון החסימה, קרי מגיב מיד בבק דור, מסירה מעולה נוספת של גרין בדרך לפאול סל. בדרך הזאת גם הקליפרס ניסו לשמור על ג"ס לא מעט במהלך הסדרה ביניהן, חיתוכים של קרי, הכנסה של חסימה נוספת של קליי ואופציות נוספות הובילו ללא מעט נקודות עבור הלוחמים.
במהלך הזה מהסדרה מול הקליפרס, דוראנט אמור לחסום לקרי ומזהה את החילוף המתוכנן כדי לברוח לליי אפ עוד לפני החסימה.
יש עוד המון תגובות ומהלכים שג"ס אוהבים ליצור מהמצב הזה, גם עם קצת וויק סייד אקשן, וגם הרבה פעמים כשדווקא דוראנט הוא השחקן בפוסט, מה שמכווץ את ההגנה עוד יותר וגורם להזדמנויות חסימה עבור הקלעים בעזרת השחקנים שאותם ההגנה משאירה חופשיים.
מהלך נוסף שאני רוצה לראות מג"ס הוא הפיק&רול בין קרי וגרין, או כל שחקן אחר. אחרי שהמהלך הזה פירק כל הגנה אפשרית בתחילת השושלת, כמעט כל ההגנות עברו להגנת החילופים כדי למנוע את ה-4X3 שהלוחמים כל כך אוהבים. דווקא השנה קבוצות חזרו קצת לתקוף את קרי בפיק&רול, וכשזה קורה הלוחמים יכולים לנצל את זה למהלך האהוב.
לאורך כל הסדרה ראינו את המהלך הזה, אבל במשחקים 4 ו-5 כשסטף לא הופיע כל כך, לא ראינו אותו פעיל. במשחק מספר 6 בסדרה ראינו שימוש מוגבר במהלך, שלצד המשחק המדהים של דוראנט שבר את ההגנה פעם אחר פעם. איגי וגרין היו החוסמים העיקריים, ושימו לב כמה גבוה מתבצעת החסימה. לא עם הרבה שחקנים זה יעיל, אבל עם קרי שיכול להרים זריקה מכל נקודה ההגנות לא לוקחות סיכון. פה נתתי דוגמאות בעיקר למהלכים בהם הוא מוסר לאחר ששני השחקנים מתחייבים אליו, ומשם איגי וגרין יודעים מה לעשות, אבל היו גם מצבים שניצל את היתרון שנוצר כדי לתקוף את השחקן ששמר על הגבוה (בעיקר גאלינרי) ולהגיע לטבעת.
כאן דוגמה דווקא מהמשחק האחרון בין הקבוצות בעונה הסדירה. אפשר לראות איך במקביל לסייד פיק&רול שקרי וגרין משחקים, קלי יוצא על מדורגת בוויק סייד שמעסיקה את ההגנה. טאקר וריברס יוצאים שניהם על סטף, ומקיני שחסם ראשון במדורגת בורח לפינה בצד החזק. פאריד לא יכול לצאת אליו כי גרין לבד בצע וסטף מזהה את זה למסירה לשלשה. ריברס עוד מנסה להגיע ומקבל חסימה קטנה מגרין בדרך.
יהיה מעניין מאוד לראות איך הרוקטס יבחרו לשמור על הפיק&רול כשסטף משחק, אבל הלוחמים חייבים לנוע בלי הכדור, מה שלא קורה מספיק כשדוראנט על המגרש. כשקליי וסטף במוד הנכון, זזים הרבה בלי הכדור, מקבלים חסימות וגם חוסמים, בסוף ההגנה תטעה. כמו שאמרתי הרוקטס ישאירו שחקנים לבד במטרה שיזרקו, קר חייב להשתמש בהם כחוסמים כדי לפנות את הקלעים שלו לזריקות נוחות יותר.
בהקשר הזה גם ראוי לציין את הניצחון היחיד של ג"ס על הרוקטס העונה. דוראנט לא שיחק, קרי וקליי ידעו שהאחריות עליהם (ביחד עם קאזינס שגם היה מצוין) והגיעו לעבוד. זזו הרבה על חסימות, לא הפסיקו לזוז וגרמו להגנת הרוקטס לטעות. אז אמרתי כבר שהם צריכים לגרום לזה לקרות קצת יותר גם כשדוראנט על המגרש, אבל קר יכול גם קצת לשנות את הרוטציה ולסדר לספלאש בראדרס קצת דקות ביחד כשדוראנט נח ובדקות האלה לשים על זה דגש נוסף.
דבר אחרון בהקשר להתקפה של הלוחמים, משהו שנגעתי בו גם בפריוויו בעונה שעברה, זה עניין החדירות. גם בדקות שהגנת החילופים של הרוקטס תדפוק כמו שעון, ותפגע בשטף של הלוחמים, הם צריכים לחדור לסל. אם הם יתפשרו על זריקות מעל ההגנה של סטף, קליי ודוראנט הם ייתנו יתרון עצום לרוקטס. ייווצרו מיס מאצ'ים בהגנה, ושם סטף יהיה חייב לייצר חדירה לכיוון הסל. הוא ממש לא חייב לסיים, אלא לקבל את ההחלטה הנכונה, להכריח את ההגנה להגיב ולמצוא את השחקן הפנוי.
בסדרה בעונה שעברה סטף לקח את הארדן לטבעת כמעט מתי שרצה, הארדן שומר יותר טוב העונה, אבל לא יכול לעשות הכל. לייצר חדירות עליו או על שחקנים אחרים ולמצוא את קליי ודוראנט בחוץ, או את אחד השחקנים שיודע לנוע מעולה בלי הכדור תהיה נקודת מפתח נוספת עבור הלוחמים. אמנם הרחבתי יותר בפריוויו בעונה שעברה, אבל נתון אחד שבלט הוא ששיא החדירות של סטף פר משחק בפלייאוף היה 10.2 חדירות למשחק ב-2015.
שימו לב למספרים בסדרה נגד הרוקטס בעונה שעברה: 11.6 חדירות למשחק, 61.7% מהשדה, 0.4 אס' על 0.3 איבודים (2.5% מהפוזשנים, נמוך מאוד). הנתונים מתחדדים עוד יותר כשמסתכלים על הניצחונות: 11 חדירות למשחק, 70.8% מהשדה, 0.8 אס' על 0.3 איבודים (2.3% מהפוזשנים). בהפסדים לעומת זאת היו יותר חדירות אבל ביעילות נמוכה יותר: 12.3 חדירות למשחק, 52.2% מהשדה, 0 (!) אס' על 0.3 איבודים (2.7% מהפוזשנים). ג"ס צריכה את סטף חודר, חד, ומחפש את החברים.
יוסטון
מבחינת הרוקטס, דיברנו על הסגנון ההתקפי שכולם מכירים, אבל במהלך הסדרה הם יהיו חייבים לייצר דברים נוספים, שבהחלט קיימים אצלם בארסנל. אם הארדן יחדור וכולם יעמדו ויסתכלו עליו, יכולים לקרות דברים טובים אבל כנראה שלא מספיק. לעומת זאת, דאנטוני יכול להוסיף פאנצ'ים קטנים שיכולים לשדרג את ההתקפה.
שימו לב כמה פשוט, הארדן קיבל את לוני בחילוף, מייצר חדירה לסל. טאקר במקום לעמוד פשוט זז לחסום את דמיאן לי, הכדור הולך לפול בפינה ולי אפילו לא יכול לצאת אליו בקלוז אאוט מה שמייצר לפול עוד טיפה זמן לקליעה הרבה יותר נוחה.
כאן ג"ס מנסים למנוע מצב שלוני יגיע לחסימה כדי שלא יישאר עם הארדן, הנוכחות של ג'ראלד גרין באיזור העונשין גורמת ללוני להיתקע שם בזמן שהוא עסוק בלראות האם צריך עזרה בפיק&רול. רק שבזמן שהוא עסוק בזה גרין בורח לקשת השלוש, מסירה טובה של הארדן וזה כבר אבוד עבור לוני. עוד תנועה פשוטה, פשוט במקום לעמוד ולחכות להוסיף קצת תנועה, שמשאירה יותר זמן לזריקה חופשית.
דבר נוסף בהתקפה של הרוקטס, שגם עליו דיברתי בפריוויו של העונה הקודמת לאחר שראינו אותו קצת בשני הסיבובים הראשונים וכמעט ולא ראינו נגד ג"ס זה עניין ההאנד אוף. כמו בצד השני, גם הלוחמים צריכים לזייף מול חלק מהשחקנים כשהם מחוץ לצבע. קאפלה הוא העיקרי, לכאורה לא מהווה איום כשעומד עם הכדור על קשת השלוש ולכן השומר שלו יעמוד שניים – שלושה צעדים משם. במצב כזה כשהארדן מגיע להאנד אוף, הרבה פעמים אחרי חסימה/תנועה לפני, קשה מאוד לעצור את המהלך הקטלני בין שניהם. לא ראינו את זה כמעט בסדרה מול הג'אז אבל דווקא במשחק החמישי הרוקטס השתמשו בו יותר. הוא גם עוזר כי זה מונע מההגנה להסתדר כמו ששמרה עליו לאורך כל הסדרה. הנה דוגמה:
מאצ' אפים מרכזיים
אז דיברנו על הפיקנטריה ולמה כולם מחכים לסדרה הזאת, דיברנו על הסגנונות ועל המפתחות בתוך הסגנונות כדי לייצר יתרון, הגיע הזמן לדבר קצת יותר על הפרסונל.
זה אולי קצת מצחיק להגיד את זה, אבל יש תחושה ששתי הקבוצות נחלשו לעומת העונה שעברה. הלוחמים אמנם סיימו במקום הראשון במערב, אבל עם ניצחון פחות מהעונה שעברה ותוך כדי שהם הרבה פחות מרשימים. על פניו זה הגיוני, עוד שנה של שחיקה, אחרי שכבר השיגו הכל, השמועות על עזיבת דוראנט וגם הסגל נחלש. החיזוק העיקרי היה דמארקוס קאזינס שהיה יכול להיות שובר שוויון רציני בסדרה הזאת, אבל הפציעה שלו משנה את הכללים. אמנם ההגעה של בוגוט רגע לפני סיום העונה קצת מרככת את המכה אבל אי אפשר להשוות ביניהם. וכך נשארנו שוב עם ארבעת האול סטארס, כשלצידם איגי ושון המזדקנים. חוץ מזה יש את בוגוט ולוני, אלפונזו מקיני וקוק, ונראה אם קר יזרוק איזה ג'רבקו למים. הלוחמים מאוד קצרים, הרבה פחות איכותיים בעומק לעומת העבר. כל פציעה נוספת עלולה לשנות הכל, ובנוסף ראינו שסטף מסתבך בעבירות בפלייאוף הזה, מול הרוקטס אין לו את הפריבילגיה לעשות את זה.
מהצד השני הרוקטס עברו רכבת הרים השנה, אחרי התחלה לא טובה ומלאה בפציעות. אבל מאז האול סטאר הקבוצה התחברה ונראית הרבה יותר טוב, מה שמתבטא גם במספרים המתקדמים (מקום שני באופנסיב ובדיפנסיב רייטניג, ראשון בנט רייטינג). אבל דווקא חוץ משני המשחקים הראשונים נגד הג'אז הם לא הרשימו בכלל. טאקר וגורדון אמנם קלעו באחוזים מצוינים, אבל כריס פול לא פוגע מחוץ לקשת, הארדן ירד משמעותית במספרים, וגם קאפלה שסבל מוירוס תוך כדי לא היה בשיאו. ובכלל, הייתה תחושה שאם הג'אז פחות נאיביים ועם קצת יותר כשרון, זאת סדרה שיכולה להגיע גם ל-6-7 משחקים.
קצת מצחיק להגיע כל כך עמוק בפריוויו בלי לדבר כמעט בכלל על כריס פול, האיש שעל ההאמסטרינג שלו אולי הוכרעה הסדרה בעונה שעברה. כריס פול הוא איש מפתח בסדרה הזאת. ככל שהכדור יהיה יותר בידיים שלו ככה הסיכויים של הרוקטס גדלים לדעתי. ראיתי נתון במהלך העונה שכשהוא עם 10+ אס' הרוקטס עם הפסד אחד לצד לא מעט ניצחונות, משהו בסגנון הזה וזה הגיוני לחלוטין. אם הארדן ישחרר קצת מהנטל, יהיה לו יותר כוח גם להגנה וגם לסופי משחקים.
העניין הוא שכשפול עם הכדור, תנו לו לשחק מה שהוא הכי טוב בו – פיק&רול. עם קאפלה/פאריד כחוסמים, עם הריווח של הקלעים, פול קטלני בפיק&רול והרוקטס חייבם לנצל את זה יותר. אם פול בריא לאורך כל הסדרה, ומשחק ברמה גבוהה, משמש כמנהל משחק ומסדר גם להארדן כמה מצבים זה יכול להיות כבר טו מאצ' עבור הלוחמים בגרסתם הנוכחית.
עניין נוסף לעקוב אחריו הוא החמישיות שעל המגרש. היו לא מעט דקות בסדרה בעונה שעברה שקאפלה לא היה על המגרש אצל הרוקטס, ובמקום ראינו את החמישייה עם טאקר ואריזה. פה חסרונו של אריזה יכול להיות משמעותי העונה. בסדרה נגד הג'אז רק חמישייה אחת של הרוקטס שיחקה יותר מ-5 דקות לאורך כל הסדרה בלי אחד מבין קאפלה או פאריד על המגרש. מי שנכנס למשבצת של אריזה הוא האוס, שלא מביא את האיכויות של אריזה בהגנה.
מבחינת הלוחמים, הדת' ליינאפ סיים את הסדרה מול הקליפרס בנט רייטינג שלילי, אבל במשחק האחרון היה בלתי ניתן לעצירה.
גם הג'אז וגם הקליפרס הציבו אתגרים שונים לקבוצות מאשר מה שיתמודדו איתו בסיבוב הזה, ולכן סביר שנראה רוטציות שונות. הקרב כמובן על הזמן של קאפלה על המגרש ימשיך להיות משמעותי. הרוקטס צריכים אותו גם לסיומות מתחת לטבעת וגם לריב', ג"ס ישמחו לגרום לו להרגיש לא מועיל ולנטרל אותו, גם בצד ההגנתי. הם ינסו להוציא אותו מהצבע, לתקוף אותו ואיך קאפלה יגיב יכול להיות מאוד משמעותי לניצחון בסדרה.
דגשים אחרונים
שתי נקודות לקראת סיום. הראשונה – הצוות המסייע.
דיברנו פה על הרבה דברים בקשר לכוכבים, ובסוף הם לא לבד. רבות דובר על ה-0/27 של הרוקטס בגיים 7, ולא סתם. הארדן ופול יכולים לייצר מצבי קליעה אדירים לטאקר, גורדון, גרין, ריברס והאוס. אם הם לא יקלעו, יהיה לרוקטס קשה לנצח. מהצד השני יש את גרין, כמה שאפשר לקרוא לו צוות מסייע, שכמעט ולא נגעתי בו אבל כרגיל יש לו משמעות אדירה עבור הלוחמים, בשני צידי המגרש. הוא כבר הוכיח שיכול להתחבר ולהיכנס לשבועיים שבהם קולע 2-3 שלשות במשחק באחוזים לא רעים ואז קשה מאוד לשמור עליהם, וכשהוא בעניינים בהגנה זאת תאווה לעיניים. כולם דיברו עונה שעברה על הפציעה של פול, אף אחד לא מדבר על הפציעה של איגי ממשחק 3, ועל כמה הוא היה חסר ללוחמים. האם לוני ובוגוט יוכלו לתרום 25-30 דקות ביחד בלי להיות חור רציני בהגנה, ותת את מה שהם יכולים בריבאונד ומתחת לסל בהתקפה. ליוינגסטון שגם כבר לא מה שהיה בעבר, חייב ביחד עם מקיני וקוק לייצר תרומה מהספסל בדקות שיקבלו. וכל אלה דברים שמשתנים בסדרה כזאת ממשחק למשחק, עם המון משמעות לביתיות ולשחקן שפתאום זריקה אחת נכנסת והכל משתחררת וככה נולדים לנו אקס פקטורים.
נקודה אחרונה היא הריבאונד. שתי הקבוצות הן קבוצות ריבאונד בינוניות מאוד בעונה הרגילה, ולאורך השנים זה החיסרון של הלוחמים. לרוקטס לעומת זאת יש את קאפלה שמשמעותי מאוד בריב', ואת טאקר שאולי יחסית נמוך אבל הכוח שלו והפיזיות מאוד משמעותיים והוא לקח כמה ריבאונדים קריטיים מאוד בסדרה נגד הג'אז. בסוף זה עניין של הרבה רצון ומשמעת, ראינו את סטף מסיים את המשחק הראשון בסדרה נגד הקליפרס עם 15 ריב', ובכלל הוא גארד ריבאונד טוב מאוד כשהוא בעניינים, אבל לא תמיד הלוחמים בעניינים. דיברנו על זה בהקשר של האיבודים, שתי הקבוצות רוצות יותר פוזשנים ונקודות קלות. הנקודות הקלות מהריבאונד, השלשות אחרי האופנסיב ריבאונד הן זריקות מעולות, ועבר הלוחמים הריבאונד חשוב מאוד כדי לצאת קדימה מהר למשחק המעבר האהוב. המון משמעויות תמיד יש לריבאונד, בסדרה הזאת זה מתעצם עוד יותר ויכולה להיות לו השפעה גדולה על זהות המנצחת בכל משחק, ולבסוף בסדרה כולה.
אסכם במשהו שפחות קשור לצד "המקצועי" של תרגילים, מאצ' אפים וכו', אלא יותר לצד המנטלי. שתי הקבוצות עברו עונה מטלטלת במונחים שלהן. ג"ס לא יציבה לאורך כל העונה וראינו את זה גם עכשיו נגד הקליפרס. הרוקטס אמנם עברו את הג'אז בחמש, אבל כמו שאמרתי, לא הרשימו בשלושת המשחקים האחרונים בסדרה. המוכנות המנטלית, האגרסיביות, הרצון לנצח שישפיע הל המאמץ, הדיפלקשנים, הרוטציות בהגנה ועל מאמץ בהתקפה כדי להגיע לזריקות טובות יותר ולא להתפשר. אלה דברים שקשה מאוד לצפות ויכולים לטרוף את כל הקלפים. ראינו אצל ג"ס באיזה מוד דוראנט הגיע לשני המשחקים הראשונים, ובאיזה לשאר. ראינו את סטף נעלם במשחקים 4 ו-5, רק כדי לחזור אגרסיבי בגיים 6. ואפשר להמשיך ולהמשיך.
לי אישית מאוד קשה להמר על הסדרה הזאת. על הנייר זה עדיין תלוי בגולדן סטייט, שיותר מנוסים ויותר מוכשרים. ובכל זאת, הם מרגישים הכי פגיעים מאז שדוראנט הצטרף וזאת הזדמנות נהדרת לרוקטס לכפר על העונה שעברה. בכל מקרה, צפוי להיות מרתק.
חחחח
28 אפר 2019 08:11:07הטבלה לא משקרת – יוסטון נחלשה מהעונה שעברה.
קשה לראות את הרוקטס מחלצים יותר ממשחק 1, אולי 2 וזהו. הטריו של גולדן סטייט ובמיוחד קווין דוראנט הם מחסום בלתי עביר.
האייקון האפור המקורי היחיד
28 אפר 2019 08:16:51שים לב שסיננו תגובות שחשפו למה הספרס לא עשו עבירה בסיום המשחקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
האייקון האפור המקורי היחיד
28 אפר 2019 08:17:16עד עכשיו לא מחקו חשיפות
האייקון האפור המקורי היחיד
28 אפר 2019 08:17:34בלעדיות על דברים מאחורי הקלעים
האייקון האפור המקורי היחיד
28 אפר 2019 08:35:13כל סיום הוא התחלה חדשה – פריוויו מוצ"ש / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
תגובות 302-316 על למה הספרס מסיבה נסתרת לא עשו עבירה בסיום המשחק ונגמר בדיוק ב4 הפרש.
לא כולל התגובות הצבעוניות של טרולים אחרי 8 בבוקר שנדחפו שם. וגם זה שהפוסט הלך אחורה אחרי שהפוסט קודם במהלך הלילה .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
האייקון האפור המקורי היחיד
28 אפר 2019 08:20:32~~~~~~~~~~~~~~ כן כן כן
חחחח
28 אפר 2019 08:24:56בנאדם, בבקשה די… מספיקה תגובה אחת וזהו. טוב?
האייקון האפור המקורי היחיד
28 אפר 2019 08:35:41לא ראית שהחביאו את הפוסט בגלל החשיפה שלי?
RL
28 אפר 2019 13:41:14משקרת גם משקרת, יוסטון פתחו את העונה נוראי עם ניסיון כרמלו ובלי ג׳ף בזדליק כמאמן הגנתי וכתוצאה מזה הפסידו לא מעט משחקים.
אור
28 אפר 2019 09:05:05וואו איזה מחקר, שאפו!
בינתיים במקום שיהיה דיון בתגובות יש כאן יונה שבאה ומחרבנת על כל האתר ובמקום להוציא אותה אומרים "לא נורא, היא חביבה ולא מקללת".
עובר אורח
28 אפר 2019 09:05:40אחלה פריוויו, תודה רבה
ראס א שטן
28 אפר 2019 09:13:21פריוויו מעולה.
עם כל הכבוד ליוסטון בלי פציעות זו סידרה של 6 משחקים לטובת לוחמי הזהב. עם פציעות אולי יגרר ל-7 ואפילו נצחון לטילים. הכל תלוי מה מצבם של קרי וקליי. להערכתי שניהם ישחקו.
דוראנטולה קיבל את ההכרה שרצה ויבוא לשחוט את הטילים
נמרוד
28 אפר 2019 11:47:55והנה כבר יש פציעות…
מאמין שישחקו, אבל יכול להיות מאוד משמעותי. שניהם לא יהיו כשירים ב100 אחוז וגם ככה לא בדים כרגע בפלייאוף. התחלה לא טובה ללוחמים
IDO
28 אפר 2019 09:20:20פריוויו מצויין!! אני אסכם את תגובתי בקצרה…
קווין יסדר.
ARE YOU IN?
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
28 אפר 2019 09:23:59פריויוו ברמה הגבוהה ביותר מכל הבחינות. כל הכבוד.
.
הפציעה של קאזינס משמעותית ומביאה לכך שגולדן אולי עדיין פייבוריטים אבל לא בהרבה, אז הרבה תלוי בפציעות נוספות. אם קליי וסטף לא כשירים במאה אחוז, ואם ליוסטון לא יהיו פצועים משלה, זה של יוסטון הפעם.
ראס א שטן
28 אפר 2019 09:28:43נכון הפציעה של קאזינס מאד פגעה בהם. בכלל אוהדי גולדן לא רוצים לא את דוראנט ולא את קאזינס הם חושבים שהם ב-2015.
עידן
28 אפר 2019 09:51:40את דוראנט כן את קאזינס לא.
את דוראנט אני אוהב עוד מימי אוקלהומה ושאמרתי לפני 3 שנים שהוא השחקן הטוב בליגה תקפו אותי.
יש בנבא שמות של כאילו כוכבים אבל הם רק מביאים הרס לקבוצות
רשימה חלקית-קאזינס ווסטברוק דפרוזן וול וגם כרמלו בשיאו הביא סטטיסטיקה אבל פגע בקבוצה
עידן
28 אפר 2019 09:53:38ואת דוראנט אני אמשיך לאהוב ולעודד אותו גם שיעזוב את גולדן סטייט בקיץ
ישראל
28 אפר 2019 10:29:56הענין העיקרי בליגה הוא מי תיקח אליפות.
הסדרה בין יוסטון לגס בסיבוב השני תפגע בשתיהן.
בהנחה סבירה שהסדרה הזו תהיה 7 משחקים
אז אם הלוחמים מנצחים יגיעו עייפים לגמר המערב .
מה גם שנחלשו משמעותית משנה שעברה.
אם יוסטון ינצחו הנחה פחות סבירה הם יאלצו לשלם מחיר .
ניר מועלם
28 אפר 2019 10:30:33פרייויו נהדר ומעמיק, תודה רבה.
אני מאוד מקווה שיוסטון סוף סוף יעשו את זה ויעברו את גולדן סטייט, אבל הם צריכים לשמור על הבריאות ולתפוס ימי קליעה טובים.
אני לא רואה את הארדן נותן משחקי 40-50 נקודות מול גולדן סטייט.
Ido
28 אפר 2019 10:49:38That's what it's take to beat the gws
כריסטופר מולטיסנטי
28 אפר 2019 12:39:05אכן, אם הארדן ינצח את סטף במצ' אפ היעילות שאר החבר'ה יעשו את העבודה.
האם נראה בפעם הראשונה סדרת פלייאוף לפנתאון מהארדן ? לא חושב שהוא יכול.
דור בלוך
28 אפר 2019 10:56:53וואו איזה השקעה, סחטיין, פריוויו נפלא.
גולדן סטייט נראתה לא טוב מול הקליפרס, מצד שני למול המצ'אפ של השנה שעברה הפער אמור לגדול כי פול הזדקן בשנה אין להם שחקנים צעירים שאמורים היו להתפתח והם איבדו שניים מהשומרים הטובים ביותר שלהם. יהיה מרתק
שייקה
28 אפר 2019 11:01:50אמן יוסטון! די עם הלוחמים.
פריוויו מצוין! תודה!
רפיקי
28 אפר 2019 11:07:23פריוויו ענק
המון תלוי בכשירות של סטף וקליי
אני מאמין שאת השמירות הכפולות שראינו שנה שעברה על סטף, יוסטון יפנו הפעם על דוראנט בגלל הסדרה הקודמת. מה שאומר שקרי וקליי יוכלו לשחוט את יוסטון
Smiley
28 אפר 2019 11:07:38כמו שזה נראה, הכי חשוב לווריורס זה מצב הקרסוליים של סטף (ומסתבר גם של תומפסון). כרגע הם בסימן שאלה למשחק הראשון.
אני לא בטוח שדוראנט בלעדיהם מצליח לנצח את הרוקטס.
אם הרוקטס מנצחים את הראשון (אם הספלאש או בלעדיו), זה בוסט מנטלי עצום לרוקטס ויכול לתת להם דחיפה אדירה.
bobby
28 אפר 2019 11:18:20תודה על פריוויו נהדר!
באותה הזדמנות אחמיא גם לשמעון על פריוויו נהדר לסדרה של טורונטו-פילי – יצא לי לקרוא אותו באיחור קל..
.
בנוגע לסדרה של הלוחמים מול הטילים –
אין לי הרבה מה להרחיב. מקווה מאוד שאולי הפעם זה יהיה של יוסטון. הפייבוריטים, כרגיל, הם הווריורס. אבל לאור הפציעה של קאזינס מצד אחד, והשיפור העצום שחל ביוסטון בחודש וחצי האחרון (בזכות מיעוט פציעות, חמסה חמסה, והתרגלות של שחקנים חדשים לסגל) אני מאמין שהפער בין הרמות יחסית הצטמצם.
מה גם, אני חושב שעדיף ליוסטון, ובכלל לכל יריבה של הווריורס, להגיע כאנדרדוג. שנה שעברה למרות הביתיות של הרוקטס, איכשהו ידעתי שזה לא יספיק.
דווקא ההגעה לפלייאוף ממקום 4 בלבד לדעתי תעזור לרוקטס – הם יודעים שאי-זכייה באליפות תהיה טיפה פחות מאכזבת ממה שהיה בשנה שעברה. מבחינה מנטלית אפשר היה לראות בסדרה של יוטה, כולל ב-3 המשחקים הקשים האחרונים, שהשחקנים מפוקסים.
גם בפיגור הם הצליחו בלי בעיה לחזור למשחק (חוץ מהרבע האחרון של משחק 4).
בקיצור – מקווה מאוד להפתעה – מיי ייתן וזה של הרוקטס ב-6!
מנתח מוח
28 אפר 2019 11:19:24פריביו אדיר.
יש שאלה עקרונית בניהול חברות, מרובות גופים דומים. האם אנחנו מעודדים כל חברה-בת להילחם בכולם, כי תחרות מעודדת הישגים? – או שאנחנו מגיעים לשלב של קניבליזציה, וגול עצמי בין הבנות שלנו.
דוראנט וסטף, בדיוק אותו דבר.
דוראנט בפלייאוף הזה הוא השחקן הטוב בעולם (או לפחות במערב, נראה מה מכין יאניס). המפתח כרגיל הוא קארי, הפנומן, מי שצריך להוביל את הקבוצה לנקודת הזהב – איך להכיל את האגו של דוראנט, עבור התוצאה הכי טובה לקבוצה. לתת לדוראנט לטרוף (ויוסטון פגועה מתמיד השנה מול דוראנט) – אבל רק את היריבה. בעצם – סטף מתבקש לוותר על המעמד שלו ולהכיר שדוראנט הוא מס' 2, וזה לא קל, לאף כוכב, בטח לא לקלע הטוב בהיסטוריה שעדיין חסר לו תואר אחד קטן לרזומה המושלם, FMVP.
סטף יעשה את זה, שוב. ולכן גולדן סטייט, גג 6 משחקים.
מנתח מוח
28 אפר 2019 11:25:23(כמובן צ"ל "להכיר בזה שדוראנט הוא מס' 1", חחח, פרוידיאני)
נמרוד
28 אפר 2019 12:22:26לא בטוח שזה טוב. לאורך השלוש שנים האחרונות כשדוראנט משחק הדומיננטיות כזאת ג"ס פחות טובים וגם לא מנצחים באחוזים גבוהים יחסית.
אפילו במשחק 5 הם הפסידו למרות הצגה שלו.
כשקרי לוקח צעד אחורה המשחק נפגע משמעותית וזה פוגע גם במעורבות של השחקנים האחרים במשחק.
אין בעיה שדוראנט יוביל, בטח כשאנחנו לא יודעים מה מצב הקרסול של סטף, אבל זה לא יכול להיות באותה דומיננטיות כמו במשחקים האחרונים בסדרה
רועי ויינברג
28 אפר 2019 11:27:21פריוויו מושלם. באמת. שיעור בכדורסל. תודה רבה נמרוד, אין לי יותר מדי מה להוסיף מעבר לזה שגולדן יקחו ב-7 משחקים.
נמרוד
28 אפר 2019 12:19:26תודה רועי (;
Captain Beefheart
28 אפר 2019 11:31:38מה זה הפריוויו המטורף הזה? עשית פה ניתוח לב פתוח משולב בעבודה סמינריונית ;-). שאפו ענק למדתי והחכמתי.
הימור שלי על תקן בור: 62 אחוז לטובת גולדן.
גיא רוזן שמשוכנע שהגולדן בויז זוכים באלי-פו-פו-ת-!
28 אפר 2019 12:09:21יוצא מן הכלל!
.
נקודה אחת קטנה להוסיף –
אלו ממש לא הקבוצות של השנה שעברה.
על פניו יוסטון נחלשו. אבל זה רק "על פניו".
בשנה שעברה הם עברו את יוטה אחרי 5 משחקים, כאשר עבור 100 פוזשנים התוצאה הייתה 109.9 – 100.4
השנה הם עברו את יוטה ב-5 משחקים, כאשר התוצאה עבור 100 פוזשנים היא 108.3 – 99.2
ההבדל הגדול הוא שבעוד שהפעם יוסטון מגיעים לסדרה מול גולדן סטייט בריאים, ואחרי מנוחה,
הפעם גולדן סטייט הם אלו עם הסגל הקצר יותר, עם סימני השאלה סביב סוגיות בריאות.
.
אם בגולדן סטייט עסקינן,
הם ממש לא אותה גולדן סטייט של השנה שעברה.
יש להם עדיין 2 מהסקוררים הגדולים בתולדות המשחק,
יש להם עדיין צלע שלישית שהוא מגדלי הקלעים ששיחקו ב-NBA.
.
מה שאין להם בהשוואה לעונה שעברה זה –
א. עומק.
התלות בדוראנט ובקרי היא חסרת תקדים. בעונות האליפות הקודמות, גם כאשר קרי או דוראנט ירדו לספסל, השחקנים ששיחקו על הפרקט ניצחו.
השנה?
(עבור 100 פוזשנים) כאשר דוראנט על הפרקט, גולדן סטייט מנצחים 120.9 – 106.9 ,
כאשר הוא על הספסל, גולדן סטייט מפסידים 108.9 – 111.7
(הנתונים של קרי דומים)
ב. הגנה.
אם תירצנו את ההגנה הבינונית בעונה הרגילה (דיפנסיב רייטינג של 108.5 , מקום 11 בעונה הרגילה. הגרוע ביותר בתקופתו של קר) בכך שזו "רק העונה הרגילה",
אז הגיע הפלייאוף והסדרה מול הקליפרס, שם הדיפנסיב רייטינג של גולדן סטייט "נסק" ל-111.5 (מקום 11 מ-16 קבוצות ששיחקו בסיבוב הראשון).
לצורך השוואה, בשנה שעברה בסיבוב הראשון בפלייאוף היה להם דיפנסיב רייטינג של 102.1, ובסיבוב השני 99.1
.
מה אפשר להסיק משלל נתונים אלו?
האמת, שלא הרבה.
כבר היו כמה וכמה קבוצות בעבר שידעו להעלות הילוך ככל שהפלייאוף התקדם.
וגולדן סטייט, להם ללא ספק יש עוד הוילוך (או 2, או 3).
אבל –
סך סימני השאלה סביב הקבוצה, הוא הגדול ביותר שיש סביב גולדן סטייט, לפחות מאז 2016 –
שאלת של התלות בקרי ודוראנט, שאלות סביב הבריאות של קרי, שאלות סביב העומק וההגנה של הקבוצה.
מספיק שהתשובות ל-2 מכלל שאלות אלו יהיו לרעת גולדן סטייט, וההפתעה תגיע מהר מהצפוי.
.
(סתם…
4 – 0 קליל, ועוד אלי-פו-פו-ת של הגולדן בויז)
ברוך רובין
28 אפר 2019 12:14:46וואו מצויין , סדרה ראשונה שאין לי מושג קלוש לאיזה כיוון תלך, הלוחמים חייבים את קרי ודוראנט בכושר שיא וגם את קליי בהגנה (גרין זה לא זה), אחד מ3 פצוע ונגמר להם הסרט.
נמרוד
28 אפר 2019 12:18:55לא יודע אם הייתי מסתכל ככה על הסדרה של הרוקטס נגד הג'אז.
גם אני מניח שהמצב שונה אם מסתכלים רק על שלושת המשחקים האחרונים בסדרה שהיו הרבה יותר תחרותיים.
אבל מסכים לגבי ג"ס והתלות בקרי ודוראנט, ולצד זה גם חוסר ההרמוניה ביניהם בסדרה נגד הקליפרס. ג"ס צריכים את קרי ודוראנט מצוינים ביחד. בסדרה נגד הקליפרס בדכ אחד היה מצוין (קרי בהתחלה, דוראנט אח"כ) , והשני לקח צעד אחורה.
אין לי את זה במספרים אבל באחד הפודקאסטים לאחרונה דיברו על כך שקרי עם ההבדל הכי גדול בליגה בין הדקות שלו על המגרש ומחוץ למגרש.
נגעתי גם בעומק, מסכים שג"ס בעייתיים מאוד, בטח עם הפציעות עכשיו של סטף וקליי שגם אם ישחקו לא יהיו כשירים ב100 אחוז.
לגבי ההגנה, מכיר את הנתונים ומסכים. מצד שני הגיע המשחק השישי וראינו מה קורה שהם בעניינים. השאלה אם הם יכולים לשמור על זה לאורך סדרה שלמה מול הרוקטס, בלי ליפול ביותר ממשחק אחד. כי אני מאמין שגם מול הגנה כזאת הרוקטס יכולים לקחת חלק מהמשחקים.
עידו גילרי
28 אפר 2019 12:22:17הסיבה ל"דיסהרמוניה" בין קרי לדוראנט מול הקליפרס קשורה בעיקר לצד השני. אחרי משחק 2 דוק ריברס אמר במודע שהוא מעדיף להצר את צעדיו של קרי וזה מה שהזיז את השמיכה הקצרה מדוראנט.
ברוך רובין
28 אפר 2019 12:34:02לא יודע איזה דיסהרמוניה ואיזה חוסר צנועה מדברים, לדעתי זה רק בגלל שזה דוראנט , אם היו קוראים לו קרי האוהדים של הלוחמים היו נשפכים עליו.
נמרוד
28 אפר 2019 12:39:11כן אבל במשחק 6, כשקרי בא אגרסיבי ולשחק, אז לצד המופע של דוראנט הוא פירק את ההגנה בעזרת חדירות והםיק&רול.
לעומת זאת במשחקים 4 ו5 כבר מההתחלה סטף היה נראה חסר חשק. משהו בשפת גוף שלו לא היה נראה אותו דבר וזה התבטא בסגנון.
לא יודע להוכיח את זה מספרית אלא זאת תחושה שלי, אחרי המון משחקים שלו שראיתי בשנים האחרונות.
בנוסף היה גם את עניין בעיית העבירות יותר בתחילת הסדרה שגם הוציא אותו מהשטף
עידו גילרי
28 אפר 2019 12:41:51בעיית העבירות אכן פגעה בסטף אבל מעבר לזה אני לא מסכים איתך (אגב נקודת צד – ההכנסה של ליבינגסטון לחמישיה עזרה לא להימנע מהן במשחק 6).
יואב
28 אפר 2019 14:13:38מבמשחקים שראיתי בסדרה דווקא גרין היה נראה מעולה בהגנה.
לא יודע לגבות במספרים
אבל לאורך העונה הרגילה הוא היה נראה כבד ואיטי
ועכשיו הגנתית הוא נראה כמו הגרין של העבר.
רפיקי
28 אפר 2019 14:28:25בניגוד להגיון שלי ושל כולם
יש לי תחושת בטן שהלוחמים לוקחים 4-1
לא יודע למה
גולדן גיי
28 אפר 2019 17:25:46כרגיל עם ההימור הכי קל בעולם, ואומר שהוא "בניגוד להגיון".
יאללה, תתבגר ותרד מהעגלה
חגי "התותח" ניסני
28 אפר 2019 14:43:20בשנה שעברה כשרציתי להראות לחברים את הרמה של הופס שיווקתי את זה דרך הפריוויו שלך לסדרה הזו. אני לא מאמין אבל השנה זה אפילו יותר טוב.
.
שנה שעברה הלוחמים בהחלט האטו את הארדן 47.3% אפקטיבי ו53.8% TS זה לא הסטנדרטים של הארדן. באופן כללי ההגנה של הלוחמים הייתה מצוינת. מצד שני הקיבעון של סטיב קר התבטא בכך שהוא לא שינה כלום בשיטה חוץ מההרכבים. הוא לא ידע לעשות את ההתאמות להקרבות של יוסטון שבאו כל כך מוכנים והצליחו ליצור המון צווארי בקבוק (שתי שחקנים שעומדים על אותו המקום בקשת ה3 ולמעשה מספיק שומר אחד להיות אפקטיבי בשביל להקשות על הזריקה) וקושי לייצר חיתוכים שנגמרים בלייאפ קל (היו חיתוכים אבל כאלה שיוסטון שעברו על לוח התרגילים של הלוחמים ידעו לסגור בצורה נהדרת) לא פעם זה הזכיר את פילי שהפקק בצבע שהיה תוצר של איגי לוני וגרין שהיתרונות שלהם מתבטאים שם בכל הקשור לקליעה, ולא נתנו האחד לשני לסיים בלייאפ או הטבעה. – מה שזה אומר לדעתי זה שאיזור המידריינג' הולך להיות די פתוח ואם הלוחמים ידעו לנצל את זה בשביל לשחרר דווקא את סטף קליי או דורנט לקאץ'&שוט באיזור המידריינג' הפרוץ – זה יכול לתת ערך מוסף.
נקווה לסידרה מותחת ונטולת פציעות.
נמרוד
28 אפר 2019 22:53:09וואי וואי חגי, תודה רבה. מעריך את זה.
ג"ס אוהבים מאוד את המידע ריינג' , שניים בליגה רק לספרס בכמות זריקות, וקולעים באחוזים גבוהים (בכל זאת סטף, קליי וkd).
לגבי התנועות, מסכים שהם נתקעו בחלקים גדולים של הסדרה בעונה שעברה וזה מה שאסור להם לעשות. קרה גם בעונה הרגילה העונה, אם כי ממש פחות בניצחון, כשדוראנט לא שיחק. חייבים להמשיך לנוע כי בסוף תבוא הטעות גם בהגנת החילופים
פאקו
28 אפר 2019 15:17:21וואו. איזה פריוויו אדיר.
Tom
28 אפר 2019 15:20:35לפי מה שראיתי עכישו בבליצ׳ר ריפורט, סטף וקליי בספק למשחק 1!( שניהם פציעות קרסול) ובכללי קליי במצב עוד יותר גרוע:
https://bleacherreport.com/articles/2833426-stephen-curry-ankle-injury-fine-ready-for-sunday-vs-rockets
https://bleacherreport.com/articles/2833508-warriors-rumors-klay-thompson-dealing-with-pretty-bad-sprained-ankle-injury
פינגבק: גולדן נגד יוסטון ובוסטון נגד מילווקי בערב של סיבוב שני / רועי ויינברג – Hoops
פדרו
28 אפר 2019 16:14:22פוסט ברמה גבוהה מאוד! כל הכבוד.
אין כמוני שמקווה לניצחון של יוסטון אבל… גולדן ב7.. =(
asi
28 אפר 2019 16:17:48נמרוד יפה מאוד!!
נמרוד
28 אפר 2019 22:53:29תודה רבה אסי!
אסף
28 אפר 2019 16:21:09וואו חתיכת השקעה הפריוויו הזה. כל הכבוד נמרוד.
אנשי המפתח אצל הרוקטס מלבד המזוקן הם לדעתי טאקר שהוא הדבק והלב (וגם יצטרך להתמודד בהגנה עם הקאפקייק) , וכריס "רגלי חרסינה" פול שכולים תקווה שיצליח לא להפצע כמיטב המסורת ברגעים המכריעים של העונה…
הימור שהוא בעיקר משאלת לב- רוקטס בשבעה
עידו גילרי
28 אפר 2019 16:24:25לדעתי ההיסטוריה בין הקבוצות בשנים האחרונות תהווה משקל משמעותי. כלומר הנחישות של הרוקטס שכבר מתים לנצח את הווריורס תהווה אתגר מאד משמעותי עבור הווריורס שגם ככה מגלים ליקויי מוטיבציה העונה.
חגי "התותח" ניסני
28 אפר 2019 16:49:40לתחושתי יש כאן לא פחות משקל נגד. יוסטון הם הקבוצה היחדה שאתגרה באמת את הלוחמים ואני חושב שגס רוצים להוכיח שהם טובים מהם בפער ולהרוג את התחרות. גם בעונה הסדירה הם מאוד מאוד התעוררו והתאמצו מולם (למרות שהפסידו ב3 מהם. גם השופטים התאמצו מאוד)
אביתר
28 אפר 2019 17:31:10מצויין, כתיבה ברמה גבוהה, תודה רבה.
מסכים כמעט עם הכל וחושב שיוסטון ינצחו ב6.
ברור שאף אחד לא מזכיר את הפציעה של איגי, בטח ביחס לפציעה של פול, בגלל שהוא היה בערך מס' 5 ברוטציה של הלוחמים ובעצם זה נראה קצת חזירות להתלונן שאחד מהשחקנים המחליפים נפצע וזה מה ששינה את הסדרה..
אופיר נ.
28 אפר 2019 17:32:09נמרוד,
פריוויו אדיר, אחד הטובים שהיו באתר הזה אי פעם.
מתאים לסדרה אדירה, שאין לי מושג לאן היא תתפתח,
אבל לתחושת הבטן שלי, השילוב של עייפות הרוח של הלוחמים+פציעות אפשריות של קרי ותומפסון,
יוסטון ב-6.
[רק בשביל להפסיד למילווקי בגמר].
אהרון שדה
28 אפר 2019 18:41:52אם אין פציעה משמעותית ג.ס גג 6 משחקים
Berch
28 אפר 2019 20:07:03פרוויו נהדר
תודה
🙂
אבי טרכטמן (נורטון)
29 אפר 2019 05:24:34אני אובראצ-יבר וחשבתי שהפריוויו שלי בסיבוב הראשון היה מעולה
לצערי זה , היה טוב פי שניים וזאת האמת. כתיבה מדהימה ומעמיקה
צביקה
29 אפר 2019 12:07:57פריוויו מעולה שבמעולים, מתאים בהחלט למה שכולם מצפים מהסדרה הזאת, ולדעתי המשחק הראשון מחזק הרבה דברים שכתבת. כל המשחק מאוד טקטי. כל פוזשן מחושב. כל שריקה או אי שריקה היא ממש קריטית. ההגנות מאורגנות וסופר אפקטיביות, והמשחק מוכרע על ניואנסים קטינים ביותר. אולי זה לא כזה תענוג לצפיה, אבל זה הולך להיות קרב אדיר של 7 משחקים שלדעתי בלתי אפשרי לצפות מי ינצח. יוסטון מרגישים מצויין מהמשחק הזה, והתחושה שגנבו להם משחק יביא אותם למשחק שניים עם יותר רעל ומוטיביציה – אבל אני בטוח שהלוחמים יגיעו מוכנים גם לזה ושוב נראה קרב טקטי קשוח על כל פוזשן.
פינגבק: הרקטות והלוחמים פותחים שבוע רביעי בפלייאוף / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops