אסיסט 122#- DETAILS / אסי שלם

בס"ד

אסיסט 122#- DETAILS / אסי שלם

32.8 שנ' לסיום הסדרה OKC מול פורטלנד. טיים אאוט של טרי סטוטס, מהמאמנים המובילים כיום ב-NBA, שנה 7 ברצף, והוא צריך לקבוע מהלך מנצח.

הלבנים יוצאים מפסק הזמן ומה שיוצא זה כדרור של לילארד, חדירה סתמית של לילארד שמסתיימת בסל גדול וקשה של לילארד…

מהלך הבא בשיוויון עם כחצי דקה בשעון והכדור אצל ראסל ווסטברוק, שום הנחיה וגם אפשרות לפסק זמן אחרון שיש לדונובן לא גורמת לו להסביר לילדים מה לעשות.

מזכיר לכם שבליגה הטובה בעולם ניתן לקחת פסק זמן גם מבלי שנקבע סל או שנשרקה שריקה ע"י אחד השופטים. ווסטברוק מחטיא מהלך הירו בול טיפוסי.

גם על הספסל של פורטלנד דממה ולילארד עם 16 שנ' מכדרר את החצי. הסיטואציה הכי חשובה בסדרה, הפסד והמומנטום הולך ל-OKC ולמשחק 6 בחוץ. הכי גרוע שיש לבלייזרס.

סטוטס משלב ידיים, לילארד אפילו לא מציץ לכיוונו לראות האם יש סימון למהלך כלשהו.

אם שואלים אותי (ולא שואלים) זה היה מספיק ארוך להוציא מים מהסלע. גם אם נניח שהולכים על בידוד של לילארד שעד לאותה הנקודה קלע 47 נק' היה ניתן להוציא הרבה יותר. אל תשכחו שפול ג'ורג' שומר עליו. ארוך וחזק ממנו, בטח לניסיון קליעה מרחוק.

שרודר היה על המגרש והיה יכול להיות חכם מאוד להביא את השחקן ששרודר שומר עליו למהלך בין שניים ולאלץ חילוף. מול שרודר היה ניתן לעשות סל בקלות יותר.

היה ניתן לשלב מהלך הטעיה (DECOY MOVE) דווקא למקולום ואז לילארד היה מושך הגנה ומשחרר לקלעי הפנומן.

לילארד מקפיץ ולוקח זריקה שקרובה יותר לקו החצי מאשר לקו ה-3. מהלך אינפנטילי ומטופש המדגיש את סיומו של עידן המאמנים המשפיעים ב-NBA. ולמרות הכל, זה נגמר בסל ועם עוד סיפור סינדרלה על קבוצה שהרוב הימרו נגדה. תבלעו את הכובע רבותיי המאמנים, המשחק שייך לשחקנים.

אבל למרות זה אני רוצה לשאול שאלה: איך אתם מסבירים ששני מאמנים של קבוצות גדולות, ידעני כדורסל ולא אהבלים כמוני, לא לוקחים T.O בזמן הכי קריטי של הסדרה???

דווקא התכוונתי לכתוב קצת על הרוקטס אבל הדוגמא הזו צלצלה כל כך חזק באוזניי שהייתי חייב להביא אותה כפתיח. אז "שים פתיחחחח!!!!" מתחילים.

הסגנון של הרוקטס לא מזכיר במאום את קבוצת הכדורסל המלהיבה והמגובשת של הפיניקס סאנס של יהושפט וסטיבי אהובי שאומנה ע"י אותו מייק דאנטוני.

נכון ששתי הקבוצות משחקות מהר וזורקות הרבה משלוש אבל דווקא כשהמשחק עומד נמדדת המשמעת וסגנון המשחק האמיתי של הקבוצה.

פיניקס דאז הייתה משחקת R&P עם אמרה ונאש שהיה יוצר מזה לשחקנים האחרים (סרטון ארוך אבל חובבי הז'אנר בהחלט ייהנו).

יוסטון גרסת דאנטוני משחקת בידודים (ISOLATION GAME) להארדן בעיקר ומדי פעם ל-CP3 ואריק גורדון.

נכון שהמאמן הוא אותו מאמן וציפינו לראות קווי דמיון אבל כמו שכתבתי כבר פעם בעבר, למאמן יש שתי דרכים ללכת בהן:

  1. לפתח שיטה קבועה ולהתאים את השחקנים אליה. בדומה למכללות ולכדורסל האירופי.
  2. לקחת את השחקנים ולהתאים את השיטה אליהם. זה דורש יותר גמישות מחשבתית כי כמו שכולם יודעים ככל שמזדקנים הופכים עקשנים יותר והולכים למקומות הבטוחים.

נראה שדאנטוני התגמש ומתאים את הכפפה למזוקן.

לצערי CP3 משחקני ה-R&P הגדולים שראיתי משנותיו בקליפרס היה צריך להתאים את המשחק שלו לסיטואציה. הוא מקבל כדורים לבידוד ב-1X1. זה מוריד לו כמובן את כמות האסיסטים למשחק כי פחות שחקנים מעורבים במהלכים. דווקא קפלה הוא דגם משופר במעט של דיאנדרה ג'ורדן אז אם את DJ פול היה מפעיל ביעילות לא רואה סיבה שזה לא יקרה עם קאפלה.

בסרטון כאן הוא שוב הולך לבידוד מזווית בעייתית במקום לשחק עם חוסם ולמקסם את היכולת. שיטה חדשה כבר אמרנו?

קובי בראיינט מעלה לאחרונה ב-ESPN קטעי וידאו שנקראים DETAILS. מי שראה את הממבה בסרט "קובי הולך לעבודה" יודע שהבחור פריק של פרטים קטנים. בראיינט מנתח את הפרטים הקטנים ומציג מסקנות פשוטות וחכמות. נראה שלשם המשחק הולך היום. הדגש הוא איך למקסם מצבי 1X1 על שטח קטן ולסיים כמעט בכל סיטואציה בסל ולא לערב 2 ושלושה שחקנים במהלך.

הארדן הוא השחקן המושלם לזה, אולי הסקורר הטוב בעולם כיום והמגוון שלו לעשות סלים בקליעה וחדירה הופך אותו לכלי נשק בלתי עציר. גם לשחק ISO צריך לדעת וננסה ללמד כאן כמה נקודות איך יוסטון עושים את זה נכון ובכל זאת גם לתת קרדיט (קטן) לאנשים האוחזים בלוחות הלבנים.

מאיפה מתחילים?

בגלל היותו שמאלי, הארדן מתחיל בצד הימני של המגרש בדרך כלל. זה מאפשר לו מרחב תימרון גדול ו-3 אפשרויות מסירה בצד שמאל.

מיקום השחקנים

בגלל שהמהלך אמור להתחיל עם הארדן מצד הכדור הריווח (SPACING) יהיה בצד שלו (STRONG SIDE) שם יוצב רק קלעי אחד לעומת 3 אחרים בצד הרחוק מהכדור (WEAK SIDE).

למצב ששלושה שחקני התקפה נמצאים קרוב לקו החוץ קוראים ב'עגה' המקצועית FLAT. כלומר להשטיח את השחקנים לכיוון הקו ע"מ ליצור מרווח מקסימלי.

הגבוה (קפלה) יהיה מוכן למסירת הגבהה (LOB PASS) במידה והשומר שלו יגיע לעזור, שני האחרים מוכנים לתפיסה וקליעה מהירה (CATCH & SHOOT). רויס אוניל טועה לגמרי ושומר על כתף ימין (???) הארדן הולך לקייטנה ומרים לנגיחה.

מהלך נגדי – COUNTER MOVE

שחקן שאין לו מהלך נגדי יהיה שקוף לשמירה. מה שיוטה עושים על הארדן כדי למנוע את הקליעה הקטלנית שלו הוא שמירה על כתף שמאל שלו בהנחה שלא ניתן באמת למנוע את החדירה.

הפתרון של הארדן הוא ללכת לתוך הגוף של השומר (קרופורד) ולגרום לו לאבד שיווי משקל שכן מומנטום התנועה הולך לצד שמאל, הארדן בורח לצד ימין ומקבל מרווח נשימה מספיק לשחרר זריקה למרות שהשומר "יושב לו" על הכתף הקולעת.

ירידה להגנה

כמות הזריקות ל-3 גרמה לשחקנים הגבוהים לפחות כדורים חוזרים. זריקות מטווח ארוך יוצרות החטאות לטווחים רחוקים שנופלים אצל הגארדים דווקא. זה גם גורם לסיכוי גבוה לריבאונד ומצד שני לסיכוי גבוה להתקפה מתפרצת. ההיערכות אצל יוסטון לזה היא שהקלעי בעמדה הגבוהה יותר יצא ראשון להגנה והקלעי מהפינה יצא שני להגנה כדי לעזור לו (TRANSITION DEFENSE).

בסיום המשחק והסדרה של OKC ופורטלנד הסתכלתי שוב ושוב על סטוטס. בהתחלה הוא חייך, אח"כ נענע את ראשו מצד לצד. למרות החיוך והניצחון בסדרה הוא יודע שההישג הזה שייך לאיש אחד וזה בטח לא הוא.

אסי שלם

בעברית - מאמן, באנגלית- קואוץ' ביידיש- קיבעצר "הניצחון לשחקנים, ההפסד למאמנים והפרחים לצה"ל" (ספר משלי עמוד קטש, כלומר 10) להרצאות, פודקאסטים ועוד: asist101@gmail.com

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. לא שואלים אותם. ראס עשה מהלך נהדר פדוט החטיא לייאפ קל וטוב שלא לקחו פסק זמן. ליליארד הרגיש רותח ותקע אותה

  2. מעולה שחזרת, שיעור כדורסל נהדר. הארדן בשני המשחקים האחרונים עם 11 מ-39, זה לא טוב במיוחד. אני חושב שהאסטרטגיה של יוטה מולו עבדה בגדול – שומר יותר פיזי ממנו (אוניל/קראודר) שסוגר את צד שמאל וגבוה שמגבה אותו בצבע. אתה חושב שהווריורס יוכלו לעשות אותו דבר עם איגודלה או תומפסון על הארדן וגרין או בוגוט בצבע? מה התקרה של הרוקטס לדעתך?

  3. לגולדן סטייט יש גם הגנה טובה ושומרי 1×1 טובים כמו איגי וקליי. בכל מקרה הסוג הגנה על הכתף שיוטה מנסה לפי עצת פיפן לא משהו לדעתי. זה אולי ניסיון להיכנס לראש של הארדן אבל הוא מגיע למצבי זריקה שלו.
    התקרה של הרוקטס זה הבטריה של הארדן. השימוש בו במשחק כל כך גדול ועייפות ומשחקים רעים שלו שווים הפסד. מלבד לברון שעשה את זה באחוז נמוך(הנצחונות שלו בגמר) לא מכיר שחקן שיכול לקחת אליפות לבד שלא קוראים לו mj.

    1. אני בספק אם מייקל היה מנצח את גולדן. לברון לא ניצח לבד הוא ניצח עם קיירי ואת גולדן בלי דוראנט. זה סתם הישג שהוא נחס לעצמו כאילו ענק אבל על הנייר מבחינת הסגלים לא היו כמעט הבדלים בין סגל הקאבס לסגל הלוחמים ב2016. לברון דאג לנרטיב שהלוחמים כאילו רמה בגלל עצמה בגלל האליפות שנה קודם ומאזן 73 הנצחונות אבל הסגלים היונדי שווים בכוחם.

      אחרי שדוראנט הגיע זה כבר הפך לסרט אחר

      1. הכוונה היתה לסגנון המשחק ולא לפרסונה כזו או אחרת.
        הסגל של גולדן עם דוראנט לא שווה לשום סגל שהיה בהיסטוריה.
        מדובר ברביעיית אולסטארים בפריים שלהם, בצירוף איגי שהוא כוכב בפני עצמו אבל בירידה בגלל הגיל.

  4. חכמה של מאמן היא לעתים גם לתת את הבמה לסופרסטאר ולחייך מהצד. אף אחד לא ייקח לסטוטס את הסדרה הזו. פורטלנד נתנה סדרה נהדרת בהנהגתו ועל כן מגיע לו את כל הכבוד הראוי למאמן שהוליך קבוצה עם סגל אפור עד בינוני לניצחון מוחץ בסדרה מול שני סופסטארים מהטופ של הליגה.

    1. חוכמה של מאמן זה לברור את המהלך של המשחק ולהשפיע עליו. שני המצבים שהשחקנים ביצעו היו גרועים, רק שדיימו הצליח לקלוע

  5. זה אמנם מעניין, אבל לא הבנתי את הכתבה הזאת בכלל. כלומר, מה הקשר בין שאלת המאמן ששאלת בפורטלנד ואוקלהומה לניתוח שלך את יוסטון וההתקפה שלה.
    כל אחד משני החלקים מסקרן מאד. אני פשוט לא בטוח לגבי החיבור.

  6. העובדה שיוסטון משחקת משחק שתלוי לחלוטין בקבלת החלטות של שחקן אחד בלי לערב בתרגיל יותר אנשים הוא המאקרו למה שראינו בסיום המשחק של אוק מןל פורטלנד. השחקנים עושים כמעט ככל העולה על רוחם ללא התערבות המאמן

  7. רק לאלה שלא יודעים:
    אסי היה אתי מההתחלה. למעשה כבר מגיל 12 או משהו כזה (אני לא בטוח) עם החידונים שלי ב'מעריב', כשהוא ענה לחידונים כ'ראש מועצת החכמים של ישיבת 'ירדן' בבני ברק' וחבורת צעירים מקיבוץ גבעת חיים (דאגו להזכיר שזה היה 'מאוחד') התחילו להתחרות איתם כ-'מועצת החכמים של גבעת חיים מאוחד' ואסי והחבורה שאירגן קרעה להם את הצורה וזכו במקום שלישי אחרי ערן הוזיאס מנתניה, ערן סורוקה, ואז מועצת החכמים של בני ברק.

    הוא נשאר אתי בקשר כל הזמן, קיבל את ה-MA בחנ"ג והיום הוא מורה ומין מפקח בבתי ספר של כיפות סרוגות, ואחלה, אחלה חבר וגבר צעיר, וכמובן היום בעל משפחה.

    1. יפה מנחם הצאן הדתי עם הכיפה הלך אחרי הרועה
      שבחר בגלות בחול

      תבוא לארץ הקיץ הגיע והשמש והים יפנקו אותך
      מהפגרה שתכף תתחיל בnba

  8. בטח יש מחקרים שמראים שעדיף לא לקחת פסק זמן בסיטואציות כאלו כמו שלא עושים עבירה בסוף משחק כשאתה מוביל ב 2 וחושש משלשה…

  9. אחלה פוסט, תודה.
    הבעיה שקבוצות פונות להירו בול במהלך האחרון במקום לשחק "כרגיל", ובמצב כזה פסק זמן דווקא תוקע את ההתקפה.
    מה שהארדן עושה נגד כל מה שמנסים נגדו זה לא פחות מאמנות.

  10. גם אני חשבתי את זה כשראיתי את הזריקה של לילארד. יש יתרון גדול למהלך אייסו בסוף שעון כי ככה אתה יכול לוודא שההתקפה האחרונה תהיה שלך. בלי קשר לזה מהלך האייסו היה גרוע ולילארד לקח זריקה לא טובה שהוא מכניס באחוזים מאוד נמוכים. לזכותו ייאמר שאם הוא מחטיא את זה הם נכנסים להארכה כשווסטברוק וג'ורג' עם 5 עבירות וכל המומנטום אצל פורטלנד אז אולי עדיף היה לו לא להסתכן באיבוד ולכדרר עד הסוף אבל אני בטוח שהוא היה יכול להשיג זריקה טובה יותר.

  11. יש כרגע כתבה נחמדה ב-ESPN ששואלת את השאלה האם הזריקה של לילארד טובה או לא.
    .
    http://www.espn.com/nba/story/_/id/26593473/nope-damian-lillard-series-winner-bad-shot
    .
    נתחיל בנתון שלא הופיע באותה כתבה –
    שחקנים בסיטואציה של לילארד (השעון מתקרב לסופו, המשחק בשוויון) קלעו השנה 26% מהשדה.
    .
    כלל הליגה, בזריקות של 30 – 40 פיט קלעו השנה 25.9% מהניסיונות.
    כך שבגדול –
    נכון. זו זריקה רעה.
    .
    אבל –
    .
    לילארד, הוא קלע השנה מהטווח של 30 – 40 פיט, 39.2% מהפעמים. שוב –
    39.2%
    לילארד הוא לא "כל הליגה". הטווח שלו שונה. לטעמי, השאלה היא שאלת ההגנה.
    אם נותנים לו את המרווח לזריקה –
    39% זה אחוז לא רע בכלל.
    אין הבטחה שאם הוא היה מתקרב לסל, הוא היה מגיע למצב טוב יותר. על אחת כמה וכמה כאשר להגנה היה זמן להתארגן.
    כך שהשורה התחתונה היא שבניגוד לתובנה המתבקשת ("זו זריקה רעה"), הנתונים מלמדים אחרת.
    .
    תודה, אסי. פוסט נהדר!

    1. גיא זו באמת לא אשמתך ולמען האמת זה גם לא מתאים לקירק גולדסברי אבל אני לא אוהב שמסובבים את הדברים כדי להוכיח נקודה.
      למה הוא בחר 30 עד 40 פיט? ככל שמתרחקים זה נהיה יותר קשה לקלוע כמה פעמים לילארד קלע העונה מעל ל-33 פיט עד לזריקה הזו? 0 בדיוק למען האמת רק אחת מהפצצות שלו עברה את 32 פיט. כלל הליגה הייתה 17 מ-153 מהטווח שבין 35 ל-40 (לילארד זרק מ-37). לא זו לא זריקה טובה.

    2. בדיוק היה לי דיון עם חבר המגיב כאן קבוע על זה. השאלה היא מהם האלטרנטיבות של זריקות אחרות – הוא אומנם זורק מרחוק מאוד אבל מרוויח מרחק סביר איכשהו מהשומר שלו, לא מסתכן באיבוד כדור או בעבירת תוקף שגדלים במקרה של חדירה או מסירה כאשר בא דאבל אפ. שאלו פרמטרים שחייבים לקחת בחשבון במהלך כל כך גורלי.
      .
      תודה אסי

  12. טור מאוד מושקע, תודה רבה. ההחלטה של ליליארד לא הייתה טובה ואני מסכים איתך שהיה צריך להיות כאן מהלך של שני המאמנים אך לבסוף מה שניצח את המשחק זה שחקן שנמצא בזון וגם המון מזל כי זריקה מכזה מרחק וגם שמירה של פול גורג זה לא באמת קל לקלוע.
    ההפסד הזה יכול להיות נהדר עבור אוקלהומה שחייבת ללכת לבנייה ולהעיף את ראסל לטעמי.

  13. כתבה נהדרת מזווית מאוד מעניינת. בהחלט פוקח זוג עיניים בסיבוב הבא של יוסטון (או משחק 6 נגד יוטה ): )

    מצחיק שבודקים אם הזריקה של לילארד טובה או לא..ככה בדיוק הוא זרק כל הסדרה, ואין ספק שהוא הרגיש שזה DAME TIME אחרי השנים האחרונות המזוויעות

    התפוצץ!

  14. מעולה אסי, תודה.

    לגבי עניין הטיים אאוטים, זו מגמה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות ואני די מתחבר אליה. הרי חצי דקה לסוף, 20 שניות לסוף וכו', רוב המהלכים, גם לאחר שרטוט של המאמן ייגמרו ב1*1. ההגנות מחליפות על הכל גם ככה, בטח שבטח בסיטואציה כזאת. והרבה פעמים במצבים כאלה אתה רק מסתבך עם הוצאת הכדור וזה גורם לאיבודים.
    דווקא אחרי ריבאונד, או הוצאה מהירה אחרי סל , הכוכב שלך יכול לבוא לכדור ולהביא את עצמו למצב שהוא רוצה, בלי הרבה זמן לחשוב , או לתת להגנה להתארגן על אפשרויות של טראפים למיניהם שיוציאו לו את הכדור מהיד.

    במקרה של חמש שניות פלוס מינוס אז יש חשיבות יותר גדולה לטיים אאוט ולתרגיל, כי באמת לא נשאר כמעט זמן, וגם אז אנחנו רואים כמה קשה היום לשרטט משהו שיפתיע את ההגנה וישאיר מצב קליעה נוח.

    1. נמרוד יקירי, לצערי לא מכיר הרבה קבוצות המבצעות "תרגילי סיום שעון".
      אין בעיה עם 1×1 אבל צריך לתכנן, לבחור את הקרבן שעליו נשחק ועוד כהנה וכהנה.
      ועם להגיד את השם המפורש לברון מי לא זוכר את הווינר שוט על טורונטו נדמה לי. אחלה תרגיל ששורטט ללברון…

      1. מסכים לגבי מה שאתה אומר, אבל מה שאני אומר זה שיש גם את הצד השני.
        זה שימנע את קבלת הכדור ויגרום לאיבוד מהאאוט, זה שיחליט להביא טראפ על הכוכב כדי שמישהו אחר ייקח את הזריקה ומשבש עוד יותר במצבים כאלה.

        איזה מהווינר שוט של לברון? ההוא מול טורונטו שרץ וסיים ביד ימין בנפילה ? או מול שיקאגו ב2015 ש"מחק" לבלאט את התרגיל

  15. בגלל זה השחקנים משחקים והפרשנים מנתחים.
    אם לפרשנים והמנתחים היה עשירית ממה שש לכדורסלנים המקצועניים הם היו מדברים אחרת.
    אבל לפעמים אין מה לעשות ושחקן לא מעניינת אותו הפרשנות של המאמן למשחק אלא עושה מה שהאינסטינקט שלו אומר ואלו הרגעים הכי גדולים של המשחק.
    וזה ממש לא בא להוריד אלא פשוט לשים את הדברים בפרופורציות.
    סטטיסטיקה זה לאנשים כמונו שמנתחים כמו לוזרים את המשחק מאחורי המקלדת.
    מה אתם חושבים שהשחקנים לא מודעים ש"סטטיסטית" זאת זריקה פחות טובה מאיזה תרגיל שהמאמן יתכbן?
    אבל ספורט הוא כמו החיים.. אתה יכול לתכנן אלף ואחת תוכניות ומישהו (או אלוהים) יצחק לך בפנים.
    לכן אני ממש בגישה של..
    if u wanna shoot shoot

    1. אני איתך דקס. השחקנים יודעים הכי טוב מה מתאים להם ומרגישים את המשחק. המאמן צריך להתערב בדברים נקודתיים ולמנוע נזקים ככל שניתן. דמיאן הרגיש רותח ותקענאותה אבל הוא זרק הרבה זריקות כאלו בקריירה זה השחקן.

  16. אהלן אסי, נחמד לראות אותך כמו ידי ותיק שבא למפגש הפלייאוף (:

    אני אתן סנגוריה על דיימו.
    ראשית הוא הכניס בדיוק את אותה הזריקה מול גורג' במצב של 61:60. תבדוק.
    שנית בראיון אחרי המשחק הוא אמר שהוא ראה שג'ורג' נותן לו מטר אז בראש שלו הוא אמר שהוא יעה שוב את הזריקה הזאת ולא יסתכן בחדירה עבירה החלטת שופטים ומזל.
    שלישית הוא שלט בסיטואציה לחלוטין, הוא קבע את התרגיל, חיכה בסבלנות שאחד משחקני אוקלוהומה יעשה טעות ויבוא לתקוף אותו (וישחרר את השחקן שהוא אמור לשמוא עליו) ושחרר את הכדור לזריקה – בדיוק ,אבל בדיוק שהשעון נחלב עד הסוף.

    אתה בתור מאמן שרוצה שליטה על כל מצב חייב להוריד את הכובע בפני סטוטס שראה את פורטלנד משחילים התקפה אחרי התקפה ולא עצר את הריטם של הבחורים. אתה חייב להודות שפורטלנד לא עשתה פעולה אחת לא נכונה ב-4 דקות האחרונות. הגנה או התקפה.

  17. וולקאם בק! כיף שחזרת ועוד עם פוסט כזה מעולה.
    לטעמי הזריקה לא כזו רעה. לילארד קלע כמו מופרע במשחק הזה למרות שנרגע קצת בחצי השני, אבל זה היה כתוב בספרים: 50 נקודות, 10 שלשות. הוא היה חם לאורך מרבית הערב ונראה שזריקה כזו בערב נדיר שכזה הייתה אמורה להיכנס בסבירות גבוהה. אם היה מתקרב עוד מטר יכול להיות שכבר היה הרבה יותר קשה לשחרר זריקה. היה לו די הרבה ספייס והוא ניצל את זה עד תום.

  18. מקצוען.
    התפקיד של סטוטס בפורטלנד זה לא ממש לאמן.
    ליצור אווירה חיובית, לשמור שכולם יהיו מרוצים, שליליארד יהיה נינוח ומרוצה, ושהקבוצה תהיה תחרותית ותתאמץ.
    הוא מרוצה, השחקנים מרוצים, האוהדים מרוצים, והכל יופי ועל מי מנוחות.
    comfort zone.
    הישגים ומקסום מקצועי זה לא יביא.
    .
    *אני טוען את זה שלוש עונות לפחות אם לא יותר

  19. יופי שחזרת לבקר, מחכים לעוד אסיסטים.
    באופן כללי זו לא זריקה שמאמן היה משרטט ואני בכלל לא בטוח שבערב ממוצע של דיימו הוא היה לוקח אותה.
    יש סיכוי של קבוצה יש סט התנהלות להתקפות כאלה (תלוי שומר, פריסת הגנה ושחקן חם (כן, יש כזה דבר למרות הפוסטים של מנחם מפעם))
    ויש כם סיכוי שדיימו תכנן חדירה / p&r / כיווץ הגנה וכו' אבל הטיקים ירדו והוא החליט לנצל דונם שקיבל

  20. אסי התותח, ברוך שובך לביקור,
    התגעגענו.

    לגבי בחירת הזריקות של לילארד:
    הסל שהביא לשיוויון חצי דקה לסיום, היה חדירה מטורפת של לילארד על 3 שחקנים של okc.
    להגנתו ייאמר שהוא היה לוהט רוב שלבי המשחק.
    להבדיל מראס שהחטיא לא מעט ניסונות חדירה מתחת לסל.

    לגבי סל הניצחון, לילארד האריך את טווח הזריקה שלו בשנה האחרונה, ובחדירה לסל עם מעט זמן על השעון, כשכל ההגנה תתכווץ עליו, הוא יודע שהשופטים בדרך כלל לא שורקים, ולכן עדיף היה לו לקחת זריקה פנויה יותר( יחסית) מטווח שנוח לו.

  21. בטר לייט ת'ן נבר – טור מצוין, תודה רבה אסי. לדעתי זה תלוי גם בכמה פעמים שחקן לוקח זריקה כזו.
    .
    אם זה מדי ירח כחול, אז גם אם הזריקה לא נכנסת היא מאפשרת ליצר איום אמין שיאלץ את המגן לחשוב, להתלבט ולא ללכת יותר מדי אחורה, ואז זו אסטרטגיה סבירה.
    .
    אם עושים את זה יותר מדי פעמים נשארים עם הסטטיסטיקה עצמה ואז זו אכן רק זריקה גרועה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט