ממפיס בפורטלנד. ראיונות עם רודני הוד, אבן טרנר, זאק קולינס ואחד היהודים הבכירים בליגה…

ג'סטין הולידיי, ג'וליאן וושבורן, איוון ראב, טיילר דורסי ודילון רייט. זאת הייתה החמישייה הפותחת של ממפיס אתמול במודה.  מי שמכיר יותר משחקן אחד מהרשימה זכאי לחסינות ממלכודות דבק עד סוף חייו.

מהספסל תמכו: ג'ייבון קרטר, ברונו קבולקו, יוטה וונטאבי (היפני היחיד בליגה), דסטי האנאס והוותיק המאוד מוערך (כספית, כי הוא מרוויח פי שלוש כמו כל אלה ביחד): צ'נדלר פארסונס. זה בפירוש היה מעליב לאוהדי הליגה לראות קבוצה ככה. אז גם נגמר 89-116 לבלייזרס שהשתעשעו קצת בדרך לפלייאוף וציינו טריפל דאבל שני רצוף לאבן טרנר, שיא נקודות בקריירה לזאק קולינס וחמישים ניצחונות העונה (שנה שנייה רצופה).

רציתי לחוש ולתמוך בקבוצה לפני הישורת האחרונה של העונה (שני משחקים רצוף מול דנבר על מקומות 2-3-4) והתכוננות לפלייאוף. חדר ההלבשה היה מבודח ורגוע. ככה זה כאשר הקבוצה ניצחה שמונה מעשרת האחרונים וכאשר כל שחקני הסגל כמעט נותנים תפוקה יציבה ודמיאן לא צריך להתחרע כדי להביא ניצחונות. כמי שעוקב מקרוב כבר שנים אחרי המועדון, אני יודע שיש אפקט של טראומה במאחורה של הראש (הסוויפ מול ניו-אורלינס, פטירתו של בעל-הבית פול אלן והפציעה הקשה של נורק) אבל מעל פני השטח אין לזה סימנים חיצוניים. יש מספיק שחקנים טובים, היררכיה ומנהיגות כדי להתמודד. כרגע נראה שרק תצוגת פלייאוף טובה תייצר המשך התגלגלות קדימה לשנים הבאות, אולי בעלים חדשים ואנרגטיים והסתכלות גבוה יותר.

אבן טרנר הוא בוודאי הדמות הכי חיובית בחדר ההלבשה בפורטלנד. יש בו איזה שקט פנימי (ובחשבון העו"ש) והוא תמיד נחמד לכולם, מחייך וזורם. הוא גם יודע ומבין שכגודל החוזה, כך גודל הצפיות ממנו. אי אפשר לנתק את ההצלחה הקבוצתית מתרומתו, כלומר-כשהוא טוב כמוביל כדור ומוביל מהספסל, הקבוצה משיגה תוצאות והבלייזרס בסך הכל כל שנה בפלייאוף איתו. אין גם מה לצפות לשיפור אישי שלו בסטטיסטיקה או תרומה אפקטיבית. זה מה יש, ועם זה ננצח. שני טריפל דאבל רצופים מהספסל זה שיא NBA ולא קרה עד היום אף פעם:

בסיום המשחק הוא הגיב על ציון הדרך, מצבו האישי והכנות הקבצה לקראת ההמשך (שימו לב זה לא רק בעיית מיקרופון, לפעמים קשה מאוד להבין מה שהוא אומר בשל דיקציותו):

זאק קולינס גם נותן משחקים גדולים לאחרונה. סטוטס הבין להשתמש בו בעיקר כמחליף בעמדה חמש והוא שחקן בוסרי אך מגוון שמסוגל להגן על הטבעת, לשנות זריקות ולשמור. התקפית, יש לו מגוון של מובס גם בתוך הצבע וגם מחוץ לקשת. היכולת שלו להוכיח שהוא שחקן בוגר ולא רק גימיק תגיע בפלייאוף. אחרי שיא קריירה בנקודות (18 – רובן מאסיסטים של טרנר) הוא התפנה לסכם:

רודני הוד מצא מקום טוב בקבוצה. הוא גם קודם לחמישייה במשחקים האחרונים ונותן תפוקה סבירה. הסיטואציה הזאת היא מאוד חשובה להמשך הקריירה אחרי שהועבר שלוש קבוצות ובקיץ הוא שחקן חופשי בלתי מוגבל. הבלייזרס מוגבלים כספית ביכולת להשאיר אותו ונדמה לי שהוא חושב שמגיע לו חוזה גדול מאוד. בינתיים, כל הצדדים מרוצים אבל את החוזה והכסף יתחילו לחשב אחרי הצלחה כזאת או אחרת בפלייאוף:

טיילר דורסי הוא יהודי מצד האם, מה שעושה אותו זכאי לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. קברניטי הענף בארץ איחרו לראות את הנולד בהקשר של הנבחרת (והוא כבר אוזרח ביוון) אבל אני לא אתפלא אם נראה אותו מכתת רגליו בנס-ציונה או בנהריה מתישהו בקרוב (כשחקן מכבי או ירושלים: לתשומת לב וויצ'יץ' וגיא הראל). הוא הרוויח בערך מיליון דולר כל שנה בשנתיים האחרונות ואין לו חוזה לשנה הבאה. השחקן הוא גיבור מקומי בפורטלנד בשל ההצלחה הגדולה באוניברסיטה של אורגון. גם חברו לקבוצה, דילון ברוקס (מאוד השמין מאז הפציעה) זכו למחיאות כפיים מהקהל שזוכר להם את הריצה לפיינל פור ואת השנים היפות. טיילר גם היה באוניברסיטה שותף לחדר של רומן סורקין הישראלי ש"מככב" השנה במכבי חיפה בליגה השנייה בארץ. בשל ריבוי היעדרויות בגריזליס הוא מקבל דקות יפות במשחקים האחרונים ומחזיר בתוצרת סבירה. במשחק מול הבלייזרס הוא היה חלש בכל הפרמטרים והיה קצת מבואס בסוף. שאלתי אותו על כל אלה:

בסך הכל היה משחק חד צדדי ולא מותח אבל התחושה הכללית בבלייזרס טובה ומתחילים לחמם מנועים לקראת הפלייאוף.

!NEVER DOUBT Rip CITY