סוויט 16: סיכום משחקי חמישי ופריוויו לשישי / ערן שור

ארבעה משחקים אתמול ועוד ארבעה היום. זמנים עסוקים. אז בואו ניגש לעניינים.

 

סיכום משחקי חמישי:

פרדו 99 – טנסי 94. המשחק הטוב של הערב מסתיים עם הפתעה (למרות שמנחם דווקא הימר על פרדו). שווה לראות את התקציר (למטה). פרדו, שוב בהנהגת קארסן אדוארדס המצויין, היו טובים יותר במחצית הראשונה וירדו ביתרון 12 כשלטנסי פשוט לא נכנסים הכדורים. במחצית השנייה פרדו מגדילה את ההפרש ל-18 וטנסי נראים אובדי עצות. אבל אז וויליאמס וסקופילד, יחד עם למונט טרנר, התעוררו ותוך 7 דקות מחקו את כל היתרון. משחק חדש 6 דקות לסיום. סקופילד כבר העלה את טנסי ליתרון עם שלשה והמומנטום נראה לגמרי בצד שלה, כשאדוארדס לא מוצא את הסל בעשר הדקות האחרונות ומחטיא את כל הזריקות שלו. גמור?

לא, כי לפרדו היה היום גיבור נוסף – הקלעי הלבן שלה, הסיניור ראיין קליין.27 נקודות ו-7 שלשות היו לקליין הלילה. ו-4 מהשלשות הללו הגיעו בחמש הדקות האחרונות של המשחק. ואף אחת מהן לא היתה קלה. הוא קלע אותן אחרי יציאה מחסימה או מכדרור, עם יד בפרצוף, והאחרונה, כשהסל כבר נראה כמו ים, באה אחרי מהלך סטפ-בק שלא היה מבייש את לוקה דונצ'יץ' והשוותה את התוצאה 40 שניות לסיום. טנסי יצאה להתקפה ו-8 שניות לסיום וויליאמס (כמובן) עם ריבאונד התקפי העלה אותה ליתרון שתיים. אדוארדס חדר וויליאמס הדף את הכדור החוצה 3 שניות לסיום. כדור לאדוארדס מעבר לקשת במצב קשה ו… פאול בזריקה. אדוארדס הולך לקו כדי לגמור את המשחק, אבל מחטיא את הראשונה. הוא קולע את השתיים הבאות והולכים להארכה, שבה פרדו טובה יותר ומנצחת את המשחק. טנסי הולכת הביתה ובשנה הבאה תהיה שם קבוצה אחרת. אדוארדס עם 29 נקודות באחוזים די נמוכים ממשיך לאליט אייט מול —-

 

וירג'יניה 53 – אורגון 49. קרב חפירות נטול אסטטיות, אבל וירג'יניה מראה את האופי שהיה חסר לה בשנים קודמות ומתקדמת למפגש מול פרדו. שתי הקבוצות לא היו במיטבן היום. בוירג'יניה קייל גיא המשיך עם כושר הקליעה הירוד שלו בטורניר (2 מ-9 משלוש) וגם האנטר התקשה התקפית. טיי ג'רום דווקא היה לא רע וגם הפרשמן המפתיע קלארק. אצל אורגון, לואיס קינג עם עוד משחק קליעה לא רע (אבל לא הרבה מעבר לזה), אבל פריצ'ארד לא כל כך פגע. זהו. אין טעם לפרט יותר מזה על משחק כזה. נתקדם.

 

גונזאגה 72 – פלורידה סטייט 58. גונזאגה היא הקבוצה הטובה יותר והוליכה לכל אורך הדרך. גם כשהסמינולס הורידו ל-4 במחצית השנייה, הניצחון של הבולדוגס לא ממש נראה בסכנה. בראנדן קלארק עם עוד משחק הגנה מצויין ולמרות שלא קלע באחוזים הרגילים שלו הוא סיים עם 15 נקודות, 12 ריבאונדים ו-5 חסימות. וגם הפולו-אפ למטה. והפעם גם האצ'ימורה (17), נורוול (14) ופרקינס (14) הצטרפו אליו לתרומה התקפית והגנתית מאוזנת. אצל פלורידה סטייט רק טרנט פורסט הגיע למשחק עם 20 נקודות. אף אחד אחר לא הגיע לספרות כפולות. הופעה די מאכזבת של הסמינולס ובאמת שאין יותר מדי מה להגיד על המשחק הזה. גונזאגה ממשיכה לאליט אייט ותפגוש שם את טקסס טק למפגש מרתק בין ההגנה הטובה בליגה להתקפה הכי יעילה.

 

טקסס טק 63 – מישיגן 44. למישיגן הייתה עונה מצויינת, אבל היא נגמרת עם טעם חמוץ. ג'ארט קלבר הוא שחקן נבא ובחירת טופ-5 בדראפט הקרוב, והוא מראה בטורניר הזה למה. פשוט רמה אחרת – קלאסה בתנועה, עם חדירה אלגנטית, שליטה בכדור, אתלטיות וראיית משחק טובה, יכולות שיתורגמו ברובן לרמה הגבוהה יותר. נקווה שגם הקליעה מבחוץ תשתפר באיזשהו שלב. הערב היו לו 22 נקודות, 4 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-3 חטיפות. ובטורניר הוא עומד עד עכשיו על 22 נקודות, 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חטיפות ו-1.5 חסימות. דיברתי לפני המשחק על ההגנות משני הצדדים ובמחצית הראשונה שתיהן הביאו את ההגנה, אבל טקסס טק השתחררה באיזשהו שלב ומישיגן לא. חוץ מקלבר, גם הגארד האיטלקי דוידה מורטי היה מצויין עם 15 נקודות וקליעות מצויינות מבחוץ והפאוור פורוורד טאריק אוונס עם הגנה מצויינת ומלחמה.

למען האמת, היה כאן שילוב של ההגנה המצויינת של טקסס טק עם ערב קליעה פשוט מחריד של מישיגן, בעיקר מחוץ לקשת (1 מ-19, כשהשלשה היחידה מגיעה בהתקפה האחרונה של המשחק). היחיד שהגיע לשחק היום היה הרוקי בראזדייקיס עם 17 נקודות ו-13 ריבאונדים. כל השאר איכזבו. בעיקר הסיניור צ'ארלס מתיוס, שירצה להיבחר בדראפט הקרוב, אבל הראה שוב כמה הוא מוגבל התקפית ובעיקר נכשל במה שאמור להיות כרטיס הביקור שלו ברמה הבאה—ההגנה—כשלא הצליח להצר את צעדיו של קורבר. גם על הגארד ג'ורדן פול היו דיבורים לדראפט הקרוב, למרות שאף פעם לא ממש קניתי את ההייפ. בטורניר הזה ובטורניר הקונפרנס שקדם לו הוא הראה שהוא לא ברמה הזו, לפחות עדיין לא (הוא רק סופומור).

 

ומכאן למשחקי הלילה (שישי):

02:10: מישיגן סטייט ספרטנים (#2) מול לואיזיאנה סטייט טיגריסים (#3). שוב משחק בין שתי קבוצות שכוחן בעיקר בהגנה שלהן. כמו בעוד כמה מכללות, הכוכב הגדול של מישיגן סטייט נמצא בכלל בעמדת המאמן. למרות שאיבד בקיץ ל-נבא שחקנים כמו JJJ ובריג'ס, טום איזו שוב בנה קבוצה הגנתית מעולה, שמצליחה גם לשחק התקפה יפה, בעיקר בזכות הרכז הנהדר קסיוס ווינסטון, אחד השחקנים היעילים במכללות ומוסר אדיר, וגם שחקן קר רוח שלוקח על עצמו את המשחק ברגעים הגדולים וקולע באחוזים גבוהים או סוחט עבירות. כגארד נמוך (1.83) לא בטוח שזה יספיק כדי להגיע ל-נבא, אבל במישיגן הוא המלך. לידו מצטיינים גם הגארד ג'וש לנגפורד והפורוורד ניק וורד, שהיה פצוע חלק גדול מהעונה ומגיע בכושר לא ברור. אבל בסופו של דבר, זו הקבוצה של ווינסטון ושל איזו, שמוציא ממנה גם השנה יותר מסכום החלקים שלה.

מהצד השני, LSU היא אחת הקבוצות היותר מוכשרות שנשארו כאן. קבוצת הגנה טובה מאוד, שסיימה את העונה הסדירה לפני קנטאקי וטנסי בדירוג ה-SEC. מובילים אותה שלושה שחקנים: הרכז הנמוך והאגרסיבי (1.80) טרמונט ווטרס ושני הפרשמנים המוכשרים, הסנטר נאז ריד והגארד ג'בונטה סמארט, שניהם שחקנים עם כישרון נבא (כנראה שלא השנה). הם יאלצו להסתדר בלי המאמן המושעה שלהם, וויל וייד, ואולי זה דווקא לא דבר רע כל כך בהתחשב בהיסטוריה. לפעמים זה נותן קצת מוטיבציה עודפת.

האמת? לא המשחק שהייתי בוחר לראות. אין כאן כוכבי נבא עתידיים או שחקני מכללות ייחודיים (חוץ מווינסטון) וגם לא צפוי משחק אטרקטיבי במיוחד. קבוצות טובות מאוד, אבל אף אחת לא הצליחה להיכנס לי ללב.

מעקב פרוספקטים לדראפט: אף אחד השנה כנראה. נאז ריד וסמארט אולי בשנה הבאה. והייתי רוצה לקוות שגם ווינסטון, אבל ההיסטוריה של שחקנים מהדגם שלו לא מבטיחה.

 

02:30: צפון קרוליינה עקבי זפת (#1) מול אובורן טיגריסים (#5). ועכשיו למפגש שאותי לפחות מעניין יותר. רוי וויליאמס של צפון קרוליינה בנה שוב יחידה נהדרת, שילוב מוצלח של פרשמנים ושחקנים ותיקים, שאמנם לקח לו קצת זמן להבין איך לשחק ביחד, אבל מאז תחילת 2019 זו נראית כמו הקבוצה אולי הטובה במכללות. על מי נדבר? קודם כל החמישייה נהדרת, כמעט בלי חסרונות. הרכז הרוקי הנפלא, קובי ווייט הוא מכונת אנרגיה – די גבוה לעמדה, זריז כמו שד (אולי הרכז הכי מהיר שראיתי במכללות מאז ד'ארון פוקס), דוחף קדימה בכל הכח, וגם קולע לא רע משלוש. קבלת ההחלטות לא משהו, אבל הוא שווה לוטרי בדראפט הקרוב. ועוד לא דיברנו על הקונסטרוקציה המרשימה שיש לו על הראש. הגארד קני וויליאמס, סיניור, לא שחקן התקפה גדול, אבל אחד משחקני ההגנה הטובים במכללות. עוד סיניור הוא הסמול פורוורד קמרון ג'ונסון, שמוביל את הקבוצה בנקודות ועבורי הוא תגלית העונה. עד השנה הוא לא נחשב לכישרון נבא. אבל השנה הוא הראה שהוא לגמרי שם כשחקן 3-אנד-די גבוה (2.06), שעושה רק מה שהוא יודע, שומר טוב, מוסר לא רע, ובעיקר קולע באחוזים נפלעים (46%) מחוץ לקשת. בצבע משלימים את היחידה המגובשת הפורוורד היעיל (שוב) גאריסון ברוקס והסנטר (יעיל כבר אמרנו) לוק מיי, שבלי כלים פיזיים מרשימים מצליח לעשות את הנקודות שלו ולתרום. אם זה לא מספיק, מהספסל עולה הרוקי המאוד מוכשר נאסיר ליטל, שהשנה ירדתי עליו הרבה (עדיין לא ממש מאמין בו), אבל בינתיים נותן טורניר מכללות מצויין עם המון אנרגיה מהספסל ו-20 נקודות למשחק ב-19 דקות למשחק, עם אחוזים נהדרים.

מהצד השני, אובורן גם היא קבוצת התקפה נהדרת, ובעיקר קבוצת שלשות נהדרת (בערך חצי מהזריקות שלהם באות מעבר לקשת!), שהביסה את טנסי בגמר ה-SEC ונראית נפלא לאחרונה (הגארד ברייס בראון בכושר קליעה מטורף). השחקן הכי מוכשר שלה הוא שחקן השנה השנייה צ'ומה אוקקה, פאוור פורוורד אתלטי וארוך, שחקן הגנה מצויין עם יכולת התקפית משתפרת (כולל יד לא רעה משלוש), שבהחלט יש לו סיכוי להיבחר בסוף הסיבוב הראשון של הדראפט השנה. זו בהחלט קבוצה טובה, עם משחק אטרקטיבי והנעת כדור נהדרת, בלי הרבה בידודים.

מול צפון קרוליינה בכושר הנוכחי שלהם וברמת הכישרון שלהם, קשה לי להאמין שזה יספיק. אבל בכל מקרה צפוי כאן משחק מצויין, עם קצב גבוה ולא מעט שחקנים שבשנה הבאה ישחקו ב-נבא.

מעקב פרוספקטים לדראפט: קובי ווייט (צפון קרוליינה; לוטרי); נאסיר ליטל (צפון קרוליינה; לוטרי, למרות שלא מגיע לו); קמרון ג'ונסון (צפון קרוליינה; סיבוב ראשון); צ'ומה אוקקה (אובורן; סוף סיבוב ראשון)

 

04:40: דיוק שדים כחולים (#1) מול וירג'יניה טק תרנגולי הודו (#4). אז דיוק עדיין איתנו, למרות שבקושי. המשחק מול סנטרל פלורידה חשף שוב את החולשות הידועות שלהם, בראשן היעדר הריווח, למרות שרדיש, בארט, ואפילו וויליאמסון קלעו 8 שלשות באחוזים טובים במשחק הזה. מצד שני, דיוק התקשתה מאוד במשחק הזה מול טאקו פול, שסגר לה את הצבע (פלורידה הייתה פלוס 15 בדקות שלו על המגרש) וסבלה ממשחק בינוני או חלש של כל השחקנים שלא קוראים להם ציון. היא הצליחה לשרוד, ולדעתי במשחק היום יהיה להם קל יותר.

בעיקר בגלל שליריבה ממול אין הרבה בשר בצבע. השחקן הכי חשוב של וירג'יניה טק, שגם משחק כסנטר היחיד שלה, הוא קרי בלאקשיר, פאוור פורוורד חזק עם קליעה לא רעה משלוש. אם דיוק תכניס אותו לבעיית עבירות (יש לו קצת נטייה) יהיו לה חיים הרבה יותר קלים בצבע, אבל גם איתו וירג'יניה טק היא לא ממש קבוצה מאיימת. רוב הכח שלה הוא בקליעה מבחוץ וההגנה אמנם טובה מאוד, אבל מתקשה מול גודל. היא אמנם ניצחה כבר את דיוק השנה, אבל זה היה כשזאיון לא שיחק. ההוקיס שמחו לקבל בחזרה את הרכז המצויין ג'סטין רובינסון, המנוע של הקבוצה (בלעדיו הגארד ניקיל אלכסנדר ווקר נאלץ לנהל את המשחק ואיבד המון) ואיתו הם מרגישים שיש להם סיכוי. הם גם קבוצה מאוזנת, עם הרבה שחקנים בספרות כפולות (בניגוד לדיוק, שבה וויליאמסון ובארט קולעים בערך 60% מהנקודות), שקלעה השנה מצויין משלוש והניעה כדור יפה.

אבל נראה לי שזאיון "הוא גדולה הוא חזקה" יחגוג בצבע וגם אר ג'יי בארט ימצא יותר חופש פעולה. לא אתפלא בכלל אם זה יגמר בניצחון בהפרש גדול לדיוק.

מעקב פרוספקטים לדראפט: זאיון וויליאמסון (#1 הבלתי מעורער); אר ג'יי בארט (טופ-5); קמרון רדיש (טופ-5, למרות שממש לא מגיע לו); טרה ג'ונס (סיבוב ראשון); ניקיל אלכסנדר ווקר (סיבוב ראשון).

 

05:00: קנטאקי חתולי פרא (#2) מול יוסטון קוגרים (#3). אם אתם בעניין של אנדרדוגים, זה המשחק בשבילכם. אמנם זה לא משתקף בדירוג, בגלל העונה הנפלאה שלהם, אבל יוסטון היא הקבוצה היחידה בסוויט 16 שמגיעה מקונפרנס חלש יותר (לא פאוור-5) ומייצגת אוניברסיטה שהיא אמנם גדולה אבל לא נחשבת לפאוור האוס בכדורסל (טכנית,  גם גונזאגה כזו, אבל היא מקרה מיוחד ובהחלט נחשבת מכללת עילית כבר שנים). הקוגרס לא מגייסים שחקני 5 כוכבים (כאלו שמסומנים כפרוספקטי נבא) ולא מושכים אליהם את הטובים שבשחקני המכללות. ולמרות זאת, הם היו השנה אחת הקבוצות הטובות במכללות, הראו יציבות מרשימה, וכמעט לא הפסידו. לא תמצאו כאן אף מועמד לדראפט. השחקן המוביל הוא הסיניור קורי דייויס ג'וניור, גארד נמוך (1.85) ושחקן נהדר, אבל לא פרוספקט נבא. גם האחרים לא. אבל זו קבוצה של ממש שמשחקת כדורסל יפה לצפייה, עם הגנה חזקה, הנעת כדור טובה, קליעה משלוש, והרבה נשמה.

קנטאקי בצד השני היא בדיוק ההיפך. בעשור האחרון היא ודיוק הפכו להתגלמות מודל הוואן-אנד-דאן. אבל למרות שקאליפארי התחיל, ששבסקי ודיוק עושים את זה טוב יותר. מה שאגב לא בהכרח רע לקנטאקי, כי חלק מהשחקנים נשארים לזמן ארוך יותר משנה ובונים קבוצה מאוזנת יותר. זה מה שקרה השנה ובתחילת השנה היא נראתה כמו קבוצה מבטיחה מאוד. אבל היא לא התחילה את העונה טוב ולקח לה זמן להתחבר. כשזה בכל זאת קרה היא שיחקה כדורסל טוב ותכליתי עם שילוב של שחקני שנה ראשונה ושנייה. רק שממש לפני תחילת טורניר המכללות הסופומור המצויין פי ג'יי וושיגטון, השחקן הכי טוב בקבוצה, נפצע וכנראה כבר לא יחזור יותר (יילך לדראפט וייבחר בסיבוב הראשון). בלעדיו זו קבוצה פגיעה, בעיקר בקו הקדמי, אבל יש לה כמה פרשמנים טובים בקו האחורי, בעיקר קלדון ג'ונסון הקצת אפרורי אבל יעיל, וטיילר הירו, גארד לבן שנראה כמו שחקן דיוק טיפוסי במשך השנים – קלעי מצויין, לוחם וווינר. לשניהם יש סיכוי טוב להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט השנה (ג'ונסון אולי בלוטרי) ויחד עם קאליפרי קנטאקי היא אף פעם לא קבוצה שאפשר לזלזל בה.

לסיכום, התחושה שלי היא שיש כאן סיכוי להפתעה. אני הולך להחזיק אצבעות ליוסטון במשחק הזה ובשלב הבא מול צפון קרוליינה (כנראה) ואשמח אם האנדרדוגית תגיע לפיינל פור.

מעקב פרוספקטים לדראפט: קלדון ג'ונסון (קנטאקי; סיבוב ראשון); טיילר הירו (קנטאקי; סיבוב ראשון).

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. מצוין ערן.
    המשחק של דיוק מול וירג'יניה טק יהיה קרב של קצב. בסך הכל שתי קבוצות התקפה טובות אבל שמשחקות בקצב מאד שונה. מניח שההוקיז ינסו להאט מאד את העניינים.
    בטארהילס לא ברור אם נאסיר ליטל החולה ישחק.

    1. סביר להניח. וגם ישחקו אזורית. איכשהו, נראה לי שדיוק אחרי הכמעט יבואו בפוקוס וזה לא יהיה צמוד (וירג'יניה טק גם לא כאלה טובים לדעתי).

  2. עוד סקירה ופריוויו מצויינים. מעניין אם ריאן קליין יהודי. שם משפחתו לא כתוב בצורה הרגילה, אבל באליס איילנד זה קרה להרבה יהודים שהם שינו, או שינו להם, את האיות של משפחתם

  3. רציתי להגיד שבמשחק של גונזאגה מגיעה מילה טובה להגנה של קווין טילי שהכריחה את פלורידה לשנות גישה יותר מדי פעמים ממה שהם יכלו. אבל אז קפצתי למשחק של אורגון – וירג'יניה, והגנה כל כך יצאה לי מכל החורים, שבסיום המשחק רצתי לרחוב וקיללתי את האדם הראשון שפגשתי רק כדי להזכיר לעצמי מה זו התקפה מפתיעה ויעילה.

  4. אין ספק שהדובדבן הערב יהיה צפון קרוליינה – אובורן, משחק נהדר.
    לגבי יוסטון – אומנם קונפרסי הפאוור-5 נחשבים יותר, אבל בכדורסל הפערים הרבה יותר מטושטשים. האמריקן אכן גבולי, אבל קונפרסים כמו הביג איסט או האטלנטיק-10 בהחלט נותנים מאבק לפח-12, SEC והביג-12 (מלבד קנזס). שלא לדבר על שנים שגם המיזורי וואלי וה-MAC הרימו את הראש. יוסטון כבר שנים נמצאת ברשימה הקצרה של הקבוצות השייצטרפו לביג-12 (יחד עם BYU), כאשר רק שינוי בחוקי הפוטבול מנע מהם לעשות את זה (אפשרו משחק אליפות לליגה עם פחות מ-12 קבוצות).
    עם זאת, ה-AAC נמצאת בנקודה חשובה מאוד בהיסטוריה שלה, כאשר היא עומדת לחתום על הסכם שידורים חדש שיכול לעורר שוב את תחלופת האוניברסיטאות בין הקונפרנסים.

  5. תודה רבה על סיכום ופריוויו נהדרים.
    אותי מעניין לראות האם זאיון/ציון יכול לסחוב את דיוק כל הדרך אל התואר. בתחילת העונה דיברו על ביג 3 אבל מאז זה נהפך לביג 1 שכולו זאיון ומידי פעם גם בארט אבל רדיש מאוד נחלש וקצת מאכזב, לדעתי יש לפחות 10 שחקנים טובים יותר ממנו בדראפט הקרוב.
    בכל מקרה עוד ערב מעניין מחכה לנו.

  6. מעניין מאד איך הטורניר ישפיע על המיקום של מיודעינו בראנדן קלארק.
    לפני חודש הוא עוד דשגש באמצע הסיבוב השני. לפני כמה שבועות הוא כבר דגדג את הסיבוב הראשון ועשץכשיו לדעתי הוא עומד לבסס את מקומו באמצע הסיבוב הראשון, אולי אפילו לוטרי?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט