אליפות העולם במירוצי השדה – אארהוס 2019


מירוץ השדה במשחקים האולימפיים בפאריז 1924, עוד כשהמקצוע נכלל בתכנית האולימפית (בסה"כ בשלוש מהדורות – 1908, 1912 ו-1920). מימין לשמאל (בחזית התמונה) ניתן לראות שלושה רצים גדולים ועתירי הישגים למרחקים – אדווין וידה (שבדיה), וילי ריטולה ופאבו נורמי (שניהם מפינלנד). התמונה מויקיפדיה.

הפעם נקרא על מקצוע מענף האתלטיקה שטרם התוודענו אליו, לפחות לא באמצעות הפוסטים שלי, והוא מירוצי השדה. אליפות העולם בו תיערך בשבת, ה-30 במרס, בעיר אארהוס שבדנמרק (שידור האליפות החל מהשעה 13 בצהריים, שעון ישראל, בערוץ היוטיוב של ה-IAAFׂׂׂ).
למעשה, כל מי שרץ למרחקים ארוכים משלב בשלב כזה או אחר ריצות שדה בתפריט האימונים שלו. אלה יכולות להיות ריצות ביער, על משטחי דשא שונים, משטחי עפר, כורכר וכו'. המשותף לכל המשטחים הללו הוא ההמנעות מהריצה על כביש (וחשוב לציין, מן ההיבט הזה, כי רצים רבים מעדיפים להמעיט בריצות על משטחים קשים כמו כביש עקב ריבוי הזעזועים שנגרמים למפרקי הגוף בגלל אופי המשטח). ריצות השדה כוללות גם עליות וירידות וכמובן אופי המשטחים, בין אם זה דשא או עפר, אינו מאפשר ניקוז מים יעיל כמו בכביש ובאצטדיון, מה שלעתים הופך את המסלולים לבוציים, מרובי שלוליות, מושלגים וכו' (יעידו על כך המשתתפים, הצופים והשופטים באליפות ישראל במירוצי שדה ב-2009, שנערכה סביב גבעת המופעים בפארק הירקון). כל זה מוסיף לעניין הרב של הצופים במקצוע, שהתנאים בו, כאמור, שונים בתכלית מה"סטריליות" היחסית באצטדיון (ובניגוד לריצות המסלול באצטדיון, התוצאה במירוצי השדה אינה משמעותית ובגלל הקושי בהאחדת תנאי התחרות, אין כל שיאי עולם במקצוע. הרצים משתתפים כדי להגיע במקום הגבוה ככל האפשר בסיום הריצה). המבנה של מירוצי השדה, שהמרחק הממוצע שלהם הוא כעשרה ק"מ, הוא בצורת מספר סיבובים גדולים (לרוב של שני ק"מ), שהרצים עוברים אותם מספר פעמים. הדבר נועד, בין היתר, לאפשר לקהל לצפות בצורה יעילה בדבוקת הרצים.
המקבילה של מירוצי השדה בתחרויות באצטדיון היא ריצת 3,000 מכשולים. ריצה זו מדמה תנאי שדה בתוך האצטדיון עקב 35 המכשולים שהרצים נדרשים לעבור, מתוכם 7 בורות מים. דוגמא לאתלט שהצטיין בשני המקצועות הללו הוא גאסטון רולאנטס הבלגי, רץ רב גוני בצורה בלתי רגילה, שזכה בזהב האולימפי בריצת 3,000 מכשולים במשחקי טוקיו 1964 (והוסיף גם תואר אירופי במקצוע לצד מדליות בצבעים שונים גם באליפות היבשתית במרתון, מקצוע שהצטיין בו גם כן). לצד כל אלה, הוא זכה לא פחות מארבע פעמים באליפות העולם במירוצי שדה, שנקראה עד 1973, "Cross de nations".

גאסטון רולאנטס. התמונה מויקיפדיה.

האליפויות הבינלאומיות הראשונות במירוצי השדה החלו כבר בתחילת המאה העשרים, כשהריצות למרחקים צברו בהדרגה פופלאריות בקרב המשתתפים וחובבי הספורט. כמו ברבים מענפי הספורט, היוזמה להפיק תחרות בינלאומית הגיעה מהאי הבריטי. ארגון בשם "International cross country union" ארגן את האליפות הראשונה, שנועדה להיות תחרות בין האומות השונות של האי הבריטי, ב-1903. עם השנים, נוספו לתחרויות גם מדינות שונות מרחבי העולם. תחילה היתה זו צרפת ואח"כ מדינות אירופה נוספות. עם השנים הצטרפו גם מדינות מחוץ לאירופה, כמו ניו זילנד, אוסטרליה, ארה"ב ולקראת סוף שנות החמישים, עם תחילת תהליך הדה-קולוניזציה, גם מספר מדינות מיבשת אפריקה, שאתלטיה מן החלק המזרחי שלה שולטים ביד רמה במקצוע במשך כמעט ארבעה עשורים, נוספו אף הן.
לקראת סוף שנות ה-60, גם הנשים הורשו להשתתף בתחרויות והחלו להתקיים מירוצים לנשים.
ב-1973, התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, ה-IAAF, לקחה את המפעל תחת חסותה והחלה להיערך אליפות עולם שנתית לגברים ולנשים במקצוע. החל משנת 2013, האירוע הפך להיות דו-שנתי ומתקיים אחת לשנתיים.
עם השנים, אתלטים גדולים, שזכו גם במקצועות שונים במשחקים האולימפיים ובזירות בינלאומיות חשובות נוספות, נמנו על המנצחים באליפות העולם במירוצי שדה. רשימה מאוד חלקית של הספורטאים תמנה את קארלוס לופש מפורטוגל (האלוף האולימפי במרתון ב-1984), ג'ון אנגוני מקניה (האלוף האולימפי ב-5,000 מטר ב-1988), פול טרגאט מקניה (שיאן עולם לשעבר במרתון ובעל מדליות שונות בריצות ל-10,000 מטר במשחקים האולימפיים ואליפויות עולם) ואולי הגדול מכולם, קנניסה בקלה האתיופי (שיאן העולם ב-5,000 ו-10,000 ובעל שלוש מדליות זהב אולימפיות במקצועות הללו, בין היתר), שזכה ב-11 מדליות זהב במירוצי שדה (בין 1998 ל-2006, התחרות נערכה יומיים וכללה מירוץ קצר יותר, נוסף על הארוך, לגברים ולנשים, ובקלה השלים דאבל במשך מספר שנים בשני המירוצים).
בין הנשים ניתן למצוא גם רצות דגולות שעשו חיל במירוצי השדה – גרטה וייץ הנורבגית, שזכתה בחמש אליפויות עולם במירוצי שדה לצד תואר עולמי וסגנות אולימפית במרתון. בת ארצה של וייץ, אינגריד כריסטיאנסן, הצטיינה גם במירוצי השדה. אתלטיות נוספות שזכו בתואר העולמי במירוצי השדה לצד תארים במקצועות אחרים הם דרארטו טולו האתיופית (האלופה האולימפית ב-10,000 מטר בברצלונה 92), פולה רדקליף הבריטית, שיאנית העולם במרתון ואלופת העולם בו ב-2005, טירונש דיבאבה מאתיופיה ועוד.

לפני שנעבור להתמקד במועמדים לניצחון באליפות בשבת, נפנה זרקור קטן לעבר מירוצי השדה בארץ. אליפות ישראל מתקיימת כבר שנים רבות בחודשי החורף בפארק הירקון שבתל אביב ולרוב מושכת אליה את הרצים הטובים במדינה. מדובר בחגיגה ספורטיבית, כשמהבוקר מתקיימים מקצים שונים לכל הגילים. החל מ-2018, יזם מועדון "אתלטי הסמטה דרום ת"א" ליגה של מספר מירוצי שדה, שמתקיימים בחולות ראשון לציון וב"פארק דרום" בת"א.
אתלטי המועדון נחלו הצלחה בתחילת השנה בגביע אירופה למועדונים במירוצי שדה, שנערך בפורטוגל. הנערים זכו במקום השלישי הקבוצתי (לפי שקלול ארבעת המקומות הראשונים מכל מועדון) והבוגרים סיימו במקום השביעי.

לוח זמנים ואתלטים בולטים

13 בצהריים – מקצה שליחים מעורב – המקצוע מתקיים לראשונה וכולל ארבעה נציגים, שתי נשים ושני גברים, ממספר מדינות. סדר הריצה של הרצים השונים משני המינים הוא לפי החלטת הנבחרת. כל רץ ירוץ סיבוב בן שני ק"מ. בין הגברים של נבחרת קניה בריצת השליחים הזו ניתן למצוא את קונצלזוס קיפרוטו, האלוף האולימפי ואלוף העולם ב-3,000 מכשולים, ואליג'ה מנאנגוי, אלוף העולם ב-1,500 מטר, מה שמעיד על הרצינות של ארצם בהרכבת הנבחרת.
13:35 – נערות עד גיל 20 – הן ירוצו 6 ק"מ.
14:10 – נערים עד גיל 20 – ירוצו 8 ק"מ. השם הבולט הוא יאקוב אינגבריגצן הנורבגי בן ה-18, אלוף אירופה לבוגרים ב-1,500 ו-5,000 מטר. תהיה לו תחרות מאוד קשה מצד האתלטים האתיופים והקנייתים, להם עומק רב גם בגילי הנוער במקצוע.
15:00 – נשים (בוגרות) – ירוצו 10 ק"מ. שיאנית העולם ל-3,000 מכשולים (8:44.32), ביארטיס צ'פקויץ', ואלופת העולם ל-5,000 מטר, הלן אובירי (שיא אישי 14:18.37), שתיהן מקניה, יהיו בין המועמדות לניצחון. אירן צ'פט צ'פטאי, שזכתה באליפות לפני שנתיים, לא תהיה כדי להגן על תוארה.
16:00 – גברים (בוגרים) – ג'ופרי קאמוורור הקנייתי זכה בזהב בשתי המדורות הקודמות. האתלט הקנייתי הוא רץ רב-גוני פנטסטי, שזכה גם שלוש פעמים באליפות העולם בחצי מרתון וניצח במרתון ניו-יורק ב-2017. בין הרצים שנסו למנוע ממנו לזכות בפעם השלישית בתחרות יהיה סלמון בארגה האתיופי, בעל התוצאה השלישית בטיבה בכל הזמנים בריצת 5,000 מטר, 12:43.02.

נוסף על התחרות האישית, תתקיים גם תחרות קבוצתית בין הנבחרות, כשהמקומות של ארבעת הרצים הטובים מכל נבחרת (רק מהנבחרות שהציבו לפחות ארבעה רצים) מחוברים והנבחרת עם המספר הנמוך ביותר תזכה בתחרות.

ועוד קצת מקנניסה בקלה –

 

 

 

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  3. מנחם לס

    29 מרץ 2019 06:53:15

    לא היה לי מושג שריצות שדה נערכות על מסלול שלפעמים יש עליו שיחים, קוצים, ביצות. וואללה!!! למדתי משהו חדש. הייתי בטוח שרצים בחורש, אולי קצת על עפר, אבל לרוב על מסלול נקי ונחמד. לא היה לי מושג שזאת ממש – אבל ממש – ריצה קשה ופראית!!!

    תודה אלכס

    2. אלכס דוקורסקי

      29 מרץ 2019 07:01:19

      ריצות השדה מאוד פופולאריות בארה"ב, החל מבתי הספר, המכללות וגם בקרב הרצים הבוגרים והמקצוענים.

  5. שחר דלאל

    29 מרץ 2019 22:44:07

    תודה רבה אלכס!
    כפי שציינת מירוצי השדה זכו לתהילה קצרה בקרב הציבור הרחב, כאשר בקלה המשיך להתחרות באליפויות העולם למרות שכבר היה שם בכיר (מאוד) בעולם האתלטיקה. עם זאת, לאורך השנים המירוצים הללו היו אלה שסימנו את דור העתיד (בעבר של ריצות המסלול, היום של המרתונים) ובהחלט יהיה מעניין לראות את יאקוב אינגבריגצן, שקצת מפתיע אותי שהוא לא רשום במקצה הבוגרים, כנראה שהוא עדיין לא קרוב ביכולת שלו לרצי העלית במקצוע.

    1. אלכס דוקורסקי

      30 מרץ 2019 01:06:25

      תודה רבה שחר. כנראה שהוא מעדיף בינתיים "ללכת יותר על בטוח" ולרוץ עם הנוער, אף על פי שגם שם צפוי לו מאבק לא פשוט עם הרבה רצים חזקים ממזרח אפריקה. מעריך שבעתיד נראה אותו מתחרה גם עם הבוגרים.

    1. אלכס דוקורסקי

      30 מרץ 2019 13:38:37

      ג'מאל עבד אל מאג'יד מתגורר בישראל והוא פליט מסודן. הוא ישתתף בנבחרת הפליטים במירוץ הבוגרים. ג'מאל בן ה-25 מתאמן במועדון אתלטי הסמטה דרום ת"א עם המאמן יובל כרמי.
      לפני קצת יותר מחודש הוא קבע את שיאו האישי בריצת 10 ק"מ על כביש, כשרץ 29:37 במסגרת המירוץ לעשרה ק"מ שנערך ביום המרתון בת"א. תוצאה שמעידה על כושרו הטוב ועל התקדמותו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט