יש לכם שיחת חוץ מדווין דדמון / אשך טמיר המקורי

קרדיט למקור: Jason Getz-USA TODAY Sports

 

אם תסתכלו לפעמים במשחקי ה-NBA בשעות הקטנות של הלילה, אולי יקרה שפעם בכמה זמן תגניבו הצצה באטלנטה הוקס.
ייתכן וקבוצתכם האהובה תשחק נגדה באותו לילה, אולי חשקה נפשכם במבט זריז על הסנסציה הקטנה המכונה טריי יאנג, ואולי פשוט תזפזפו בין השידורים ("שידורי הממזר&סמיילי", כאן בערוץ הקיבוץ באתר) ותפלו על משחק שלהם, בזמן הפסקת פרסומות במשחק המרכזי בו אתם צופים.

ואם זה יקרה (לעתים נדירות כאמור, מלבד עכברי יאנג מושבעים), ייתכן ואפילו תצליחו להגניב הצצה בשחקן שחור, גבוה (2.13), בן 29 (הנראה כבן-43 ביום טוב, לאחר גילוח וטיפול פנים), המסתובב לעתים על הפארקט באטלנטה באזור הצבע, ולפעמים אפילו על קו השלוש.

זה יהיה דווין דדמון.

ולעולם לא תשימו לבכם בכלל שראיתם אותו, ולא תדעו את סיפורו.

לכן אני כאן.
לספר לכם את סיפורו של דווין דדמון – ויש לו אחלה סיפור.

ההתחלה

דדמון נולד בגיל 7 ושלושה חודשים, במשקל 21 ק"ג, לאם בעלת דבקות דתית עמוקה – עדי יהווה – ארגון משיחי המאמין במקורות הנצרות, כפי שנוצקו בראשיתם, בדמותו של ישו ושליחיו-ממשיכיו.
עוד הם מאמינים, בנוסף, בהגיית שמו של יהוה למען יחסי קרבה איתו, בארמגדון, בתחיית המתים, ובמעבר מבית לבית לשם הפצת אמונתם.

אביו התאבד כשהיה בן שלוש.

דדמון צמח לגובה והתברך בנתונים אתלטיים מרשימים, אך נבצר ממנו לשחק כדורסל עד לשנתו האחרונה בתיכון, בשל סירובה של אימו שישתתף בכדורסל מאורגן, מחשש שזה יפגע בדבקותו בכת המשיחית הנ"ל.
בגיל 18 הוא עמד ברשות עצמו מבחינת החוק, והחל לשחק כדורסל בצורה מאורגנת.

בשנתו המלאה הראשונה בקולג' ("קולג' עמק האנטילופות" – אני לא צוחק) הוא כבר נכנס לספר השיאים של המכללה, כשהשווה את שיא החסימות במשחק אחר, אשר עמד על 7.
מיד במשחק הבא ספג מרפק משחקן יריב, שבר עצם במצחו וכן נפגע באפו (אמו כנראה הפעילה קשרים מלמעלה בניסיון אחרון לעצור את קריירת הכדורסל שלו), מה שגרם לו להחסיר את שארית המשחקים באותה עונה ולחזור רק לפלייאוף.

בעונה הבאה דדמון החליט לזנוח את עמק האנטילופות ועבר לעמק המומינים אוניברסיטת דרום-קליפורניה.
בשל חוקי ה-NCAA, הוא נאלץ לשבות מכדורסל, שוב, במשך שנה, וגם בשנה הראשונה שלו בקבוצת המכללה סבל מפציעות רבות, שמנעו ממנו לפרוץ קדימה. גם את עונה זו סיים בפציעה שהשביתה אותו עד לסופה, הפעם קרע באחת מרצועות הברך (מסתבר שהאמא אכן דבקה במטרה, וממשיכה למשוך בחוטים שם למעלה).

בשנתו השנייה שם דדמון התחיל להפגין יכולת לא רעה ולשם שינוי לא סבל מפציעות, והחל להתבלט בתחום החסימות.
אך גם עונה זו הסתיימה בטון צורם, הפעם בגלל השעייה על קטטה בבאר (יחד עם שחקן נוסף מקבוצתו).

עוד דרך להתמודד עם עדי יהווה

צעדים ראשונים בליגה

לאחר ניסיונות שונים ומשונים אלה, דדמון החליט שמספיק לו, ויתר על העונה האחרונה בקולג', ושם את מבטחו באל בעוד הוא מעמיד את עצמו לבחירה בדראפט של 2013.

הוא לא נבחר (הקאבס העדיפו לדלג עליו ולבחור את אנתוני בנט בבחירה מס' 1).

האל הכזיבו, אבל גולדן סטייט החתימה אותו לאחר שהשתתף בליגת הקיץ.
רק כדי לשחררו לפני פתיחת העונה, לאחר ששיחק חמישה משחקי קדם-עונה במדיה.
מכאן החלה נדנדה עבורו במשך כל אותה עונה, כשאת רובה הוא מבלה בקבוצת הדי-ליג של גולדן-סטייט, "סנטה קרוז ווריירס", ומדי פעם חוזר לכמה ימים או הופעות קצרות לקבוצה הבכירה.
בסיום העונה הוא נותר לוחם, אבל של סנטה קרוז.

באמצע העונה שלאחר מכן (2014), דדמון זכה להזדמנות נוספת בליגה הבכירה, כשקיבל שני חוזי 10 ימים מפילדלפיה.
נחשו מה? (אני חושב שכבר עליתם על הדפוס כאן) – לאחר שני חוזים אלו פילי עמדה בפני החלטה האם להשאירו עד לתום העונה והיא החליטה לחתוך אותו.
דדמון התנחם במשחק האול-סטאר של ליגה ה-D.

ואז המזל היכה בו (המרפק כנראה פספס).
הוא הוחתם שוב לשני חוזי 10 ימים, הפעם באורלנדו, אבל הפעם – תאמינו או לא – הוחתם בסופם לחוזה עד תום העונה + שתי העונות הבאות, בהן הוא קיבל בסביבות ה-13 דק' למשחק ותרם בעונה האחרונה שם 4.4 נק', 0.8 חסימות, ו-3.9 ריב'.

הצטלבות האשך

בשלב זה נכנס לחייו הצופה אשך טמיר המקורי, וזאת משום שהוחתם ע"י הפלח וצאן מרעיתו, הסאן-אנטוניו ספרס.

האשך מספר: "ישר שמתי לב אליו בקבוצה. הוא היה ארוך כמו שרוך, פחות גריאטרי מפאו, למרות שנראה כבן 40 לפחות, ופחות פלגמט מאולדריג' (טרום השתלת האשך של מאנו – א.ט.ה).
הוא אף עשה הגנה, בניגוד לדייוויד לי. ממש חיבבתי את הבחור. הוא שינה זריקות בצבע ונתן לנו נוכחות, וגם ידע לתת דאנקים ולהיות שחקן מטרה ברחבה. חשבתי שפופ מצא עוד מציאה לשנים. אבל אז פופ הפסיק לשחק איתו בפלייאוף. ממש קבר אותו על הספסל, ללא סיבה. וחבל, כי הוא יכל לתרום לנו, ובניתי עליו.
בסוף נגמרה העונה והמציאה הלא נורמלית הזאת של פופ עפה וברחה לה לחוזה טוב יותר, כמו שקורה לנו פעמים רבות.
אין מה לעשות, ככה זה להיות אוהד ספרס. צריך ללמוד ליהנות מהדברים הקטנים, כמו אליפויות וכאלה, ופחות לשבת וליהנות מהתפתחויות שחקנים ארוכות-טווח, כמו שאוהדי פיניקס יכולים."

והאשך צדק.
דדמון פרץ לתודעת הליגה בעונתו בסאן-אנטוניו, שותף ב-76 משחקים בעונה, בהם פתח בכמעט חצי מהם, שיחק 17.5 דק' למשחק (הגבוה שלו עד אז), בהם תרם 5.1 נק', 0.8 חסימות המסורתי שלו, ו-6.5 ריבאונד.
לא המון על הנייר, אבל כן נתן הרבה על המגרש, במבחן העין.
בפלייאוף הוא שותף ב-12 משחקים מתוך ה-16 של הספרס, בהן הועדף דייוויד לי על פניו, דקותיו ירדו ל-8.1, והיה למעשה חסר השפעה על הריצה של הקבוצה באותה שנה, עד מקרה זאזא.

בסיום העונה דדמון החליט שהוא שווה יותר מהאופציה שלו בקבוצה ל-3 מיליון לשנה הבאה, הפך לשחקן חופשי, וחתם באטלנטה על חוזה של 14 מיליון לשנתיים.

אטלנטה, והפריצה הגדולה

באטלנטה דדמון חווה את הפריצה הגדולה בהזדמנות, וביכולת.

מאמנו בשנתו הראשונה שם, מייק בודנהולצר, זיהה אצלו יכולת קליעה ועודד אותו לנסות ולקלוע מהטווח הזה, כחלק מפילוסופיית המשחק שלו.

דדמון החזיר, ובגדול.
בנוסף לקליעה היפה מחצי המרחק שכבר החל להפגין בספרס, דדמון, לראשונה בקריירה שלו, החל לנסות – ולקלוע – מעבר לקשת, כשהוא מנסה כמעט שלשה למשחק וקולע אותן במעט יותר מ-35%!
בנוסף, הוא שיפר את האחוזים מהעונשין, שאף פעם לא היו גרועים, ועלה לכמעט 78%, שזה יפה מאוד לסנטר.
לכל אלה הוא הוסיף את ההטבעות המסורתיות, את 0.8 החסימות למשחק הקבועות, 10 נק', וכמעט 8 ריבאונד.

וכן הוא הוסיף סוואגר למשחקו, כשהוא מפתח את תנועת ה"מדבר בטלפון" אחרי שלשה, ללמדנו על "long distance call".

הוא המשיך להחמיץ משחקים בשל פציעות (19 כאלו בשל שברי מאמץ בשוק), אך זה לא מנע ממנו לייצר את לקט ההיילייטס הבא:

 

את עונתו השנייה באטלנטה, העונה הנוכחית, החל ישר מהיכן שהפסיק, למרות עזיבתו של קואץ' באד.

וכן למרות הפציעות שלא מפסיקות להגביל אותו ולמנוע ממנו לממש עד עתה את מלוא יכולתו (החסיר גם השנה מספר רב של משחקים בשל בעיות בברך ובקרסול, וחזר לפעילות בהדרגה ועל הגבלת דקות רק ב-10 למרץ).

הוא העלה את מספר ניסיונות הזריקה משלוש ל-1.3 למשחק, ושיפר את קליעתו משם לכמעט 38%!
העונשין המצוין שלו כבר חצה את רף ה-80%, והוא תורם השנה 10.8 נק', 7.5 ריבאונד ו-1.1 חסימות למשחק, באותו זמן למשחק כמו בעונה שעברה (25 דק').

כשבעצם מעבר לעניין הפציעות המטרידות, הוא מהווה את החבילה השלמה – הגנה מעולה על הטבעת, שחקן מטרה בצבע, ויד רכה מכל הטווחים, מה שחיוני לסנטר במשחק המודרני.

הנה מיטב הביצועים שלו מהעונה:

 

עוד לא משוכנעים?
תראו איך הוא תפר את הג'אז מאז שחזר:

 

והנה משחק השיא שלו, 24 נק', ו-5 שלשות (!!) מהעונה, נגד הנטס:

 

דווין דדמון יהיה שחקן חופשי בסוף העונה.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. אוהד ס"א

    30 מרץ 2019 09:48:52

    מעולה. תודה רבה. מצדיע כאוהד ספרס.
    אמנם הביורפיה שחיברת לו מרשימה מאד בעולם הפייק ניוז של ימינו, אבל שום דבר לא יסתיר את העובדה שזהו אחיו התאום האבוד של האדמירל שלנו דיוויד רובינסון

  2. אסף

    30 מרץ 2019 11:32:31

    אדיר אשך. גם לחוטבי העצים ושואבי המים מגיעה חשיפה.
    (בתור אחד ששיחק כדורסל בקבוצות עד סוף התיכון כמעט והיה חוטב עצים ונגר מדופלם)

  4. Ljos

    30 מרץ 2019 11:51:54

    אני תמיד בעד לספר את סיפורם של השחקנים האלו, שנופלים תחת כסאות התהילה (הערה לעצמי, "כסאות התהילה", שם ללהקת המחווה למשינה).
    חשבתי שאחרי בייזמור, דדמון יהיה השחקן הבא שההוקס יוותרו עליו למתמודדת לתואר עבור נכסים בדדליין של הטריידים. אבל אף אחד מהם לא קרה. אולי לטובה, אני בהחלט רואה אותו כחלק מהקבוצה הבוגרת העתידית שיוביל יאנג.

  9. Berch

    30 מרץ 2019 14:19:35

    אגב, גם אני נדהמתי מזה שהוא יצא במשקל 21 קילו… אני נולדת 4.8 שנחשב גדול אבל הוא סנטר ב NBA אז זה הגיוני….
    🙂

  10. אשך טמיר המקורי

    30 מרץ 2019 14:29:48

    תודה לכולם.
    נהניתי לכתוב את הטור וללמוד עליו עוד.
    זכרתי שהוא חביב אבל לא ידעתי שהאחוזים שלו כאלה מרשימים! ואיזה סיפור חיים.

  11. רועי ויינברג

    30 מרץ 2019 17:07:22

    מצויין אשך. היה אחד השחקנים החופשיים שהכי סקרנו אותי בקיץ שעבר וקצת אוכזבתי כשחתם באטלנטה, כי הוא הסנטר שקונטנדרית צריכה. יפה לראות שהשלשות לא היו פלא של עונה אחת (כמו פאו גאסול שקלע בעונה אחת באיזה 54% מהשלוש). הוא מגן טבעת מעולה ויש לו חוכמת משחק שמתבטאת בחטיפה טובה של כדורים. יכול לגמרי לראות אותו מגיע לאיזה בוסטון בשנה הבאה. שחקן ממש אנדרייטד.

      1. רועי ויינברג

        31 מרץ 2019 01:28:54

        מגן טבעת שיודע לקלוע שלשות. ראית את הסנטר של הקבוצה הכי טובה בליגה העונה? או את ארון ביינס בפלייאוף שעבר?

  13. חגי "מוריד את הרמה באתר" ניסני

    30 מרץ 2019 18:23:09

    מצוין אשכוס.
    מקווה שיהיה שם בשנה הבאה עם ההוקס. אני ממש אותם עושים עושים קפיצת מדרגה – כאשר הם מהדקים את ההגנה ודדמון כעוגן הגנתי.

  14. מנחם לס

    30 מרץ 2019 19:27:14

    וואללה אשך שידעתי עליו אבל לא ידעתי את סיפורו. השכנה שלנו היא "עדי יהוה". הם שילמו עבורה DOWNPAYMENT של איזה $5,000 לטאונהאוז החדש שלה (בדיוק הכמו שלנו: קט=ומה ראשונה חב[דר אורחים, חדר אוכל, מטבח, שרותים, ובחוץ מרפסת וחדר איכסון, ובקומה השנייה 3 חדרי שינה, 2 חדרי שרותים), והם היו ניפגשים בדירתה פעם בשבוע לשיר 'שירי יהוה'), ומאז הפסיקו לשלם את המשכנתא לבנק, או את תשלום ה-AOH (וועד השכונה שלנו). שאלתי אותה מה יהיה. והיא ענתה שיהוה כבר ידאג לה. לקח 4 שנים ו-8 חודשים עד שסוף סוף הצליחו TO EVICT HER (השריף בא והוציא את כל הרהיטים מוהכל לרחוב). במשפטים הרבים עורך הדין של 'עדי יהוה' היה מגיע ומדבר שעות עד שהשתיקו אותו.
    אז תעשו מחשבון, 5000 חלקי 56 חודשים זה פחות מ-100 דולאר לחודש. כך הם פועליםן. אלוהים מסדר הכל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט