במעמד צד אחד: ירושלים מנצחת את אשדוד / עידן ארווץ

תוצאת תמונה עבור הפועל ירושלים נגד מכבי אשדוד

אני אוהד את הפועל ירושלים מגיל קטן. עוד מימי "אולם מלחה" היפים. כשהאליפות הראשונה שלנו הגיעה, הייתי בכיתה ו'. אתמול, הייתה הפעם הראשונה בה סיקרתי את המשחק לייב מהאולם, עם תג עיתונאי. האמת? התרגשתי. לא קל להיות אוהד ירושלמי, בעיקר בגלל הרבה אמונות תפלות של הקהל האדום. אם תשאלו את אוהדי הקבוצה, הם יגידו לכם שאסור לנחס. בשום פנים ואופן. קרו כבר כמה וכמה מקרים בהם הימרו על ניצחון ירושלמי לפני משחק חשוב, והיה זה רק ניחוס כי הניחוש לא היה נכון. עוד דבר – בהרבה מאוד משחקים של ירושלים צריך רופא בקהל (את/ה רופא/ה? התקשר למועדון!) בשל התקפי הלב הרבים הנגרמים לאוהדים המסכנים שבאו לעודד את קבוצתם האהובה.

לאחרונה, יש באוויר הקבוצה כל מיני סיכסוכים בין הקהל המרעיש של הקבוצה הנקרא "בריגדה מלחה" לבין הנהלת הקבוצה. קיימות מחלוקות כבר מעונת 2016-17 בה הקבוצה יצאה למשחק חוץ בולנסיה, במסגרת חצי גמר היורוקאפ, ועם הקבוצה יצאו גם אוהדי הבריגדה, בשביל להעיר קצת את השחקנים לקראת המשחק הראשון מבין-3 על הכרטיס לגמר היורוקאפ. מה שקרה באותו משחק, זה שמאבטחים ספרדים הכו את אוהדי ירושלים והוציאו אותם מהאולם, ולטענת הבריגדה, הנהלת הקבוצה בראשות גיא הראל אפילו לא התעניינו בהם ויצאו לראות מה איתם.

אך בצל הויכוחים בין קומץ האוהדים ה"בריגדה", יש גם משחקי כדורסל. ירושלים (אוהדי הקבוצה מכנים אותה פשוט "הפועל") מגיעה למשחק לאחר 2 הפסדי ליגה רצופים ל-2 מ-3 הקבוצות החזקות בליגה בדמות מכבי תל אביב והפועל חולון, ולפני צמד המשחקים החשובים העונה של ירושלים באירופה – נגד טנריף ברבע גמר ליגת האלופות. חשוב לציין שה"בריגדה" החליטה לא להגיע למשחק הזה כאות "מחאה". אמארה סטודמאייר ערך את הופתעו הראשונה השנה בליגה, והופעתו הראשונה תמיד כשחקן ישראלי. כבוד למדינה! ירושלים הגיעה פצועה למשחק הזה, כאשר יוגב אוחיון, כריס ג'ונסון, אלכס צ'וברוביץ' ודאשון באטלר לא שיחקו אצל האדומים. מנגד, אצל אשדוד עידו פליישר לא שיחק. ירושלים נמצאת לפני המשחק במקום ה-3 בטבלה, בעוד אשדוד התמקמה לה במקום ה-10 לאחר ניצחון מרשים על הפועל תל אביב בהיכל קבוצת שלמה.

 

רבע 1: 18-15 לאשדוד

המשחק נפתח עם יכולת טובה דווקא של אשדוד. נמרוד לוי קלע את 5 הנקודות הראשונות שלה במשחק וטולפסן הצטרף עם שלשה משלו, 8-3 אשדודי, 2 דקות בתוך הרבע ה-1. ירושלים קצת התעוררה ועם שלשה ואסיסטים של תמיר בלאט יש לנו שיוויון 12. קצת פחות מ-4 דקות בתוך הרבע – זה קורה! כל הקהל עומד על הרגליים ומוחא כפיים לאמארה סטודמאייר (שבשביל תהליך האיזרוח החליט לקרוא לעצמו יהושפט) שנכנס לראשונה כשחקן ישראלי. רבע מצויין של מארק טולפסן שסיים אותו עם 9 נקודות נותן לאשדוד יתרון מינימלי אחרי 10 דקות של כדורסל. 18-15 בסיומו של הרבע הראשון.

מחצית: 37-48 לירושלים

לא הרבה פעמים העונה בר טימור מקבל כל כך הרבה קרדיט מעודד קטש (היום קיבל בטח בגלל פציעתו של יוגב אוחיון), אבל היום קיבל ועשה את כל מה שהוא יודע לעשות (סיים את המשחק עם 14 נקודות ו-3 שלשות). גם ליאור אליהו שחווה עונה רע (בלשון המעטה) היה במשחק טוב אתמול והפעיל את קבוצתו בתור הקפטן. 3 דקות למחצית וזה כבר 13 הפרש ירושלמי אחרי סלים של ג'יימס פלדין וג'וש אוונס. עד המחצית ההפרש לא השתנה יותר מדי והמחצית הסתיימה ב-11 הפרש אדום, 48-37 לאחר רבע שני של 19-33 מוחץ לירושלים.

 

העונה, בניגוד לכמה עונות בעבר, כיף להגיע לארנה. הקבוצה משחקת כדורסל שוטף ונעים לעין, השחקנים מעיפים לג'וש אוונס אלי-אופים שאפילו ה' לא יודע איך הוא מצליח להטביע אותם. אותו דבר אפשר להגיד גם על טיישון תומאס – מבחינתי גניבת העונה! שיפר העונה את כל הסטטיסטיקה שלו (חוץ מעונשין, אבל אנחנו כבר רגילים. ירושלים לא תקלע באחוזים טובים מהקו גם אם סטף קרי, קווין דוראנט, קיירי אירווינג וקליי תומפסון יהיו בחמישייה, וזה כבר כמה שנים!) מעונה שעברה בה שיחק בהפועל חולון.

 

רבע 3: 59-72 אדום

הרבע השלישי היה משעמם, אם נגיד את האמת. לא היה פה קמבאק, לא עוד בריחה ירושלמית, 22-24 לירושלים בסיומו של הרבע ולאחר טכנית לאמארה סטודמאייר וזו כבר העבירה הרביעית שלו במשחק! בכניסה לרבע האחרון התוצאה היא 72-59 לירושלים שתנסה להימנע מקמבאק אשדודי (חזרה לפסקה הראשונה, למה צריך רופא בקהל? כי היו הרבה מקרים של קמבאקים לא הגיוניים ברבעים האחרונים של המשחק).

סיום המשחק: 82-92 לירושלים

ברבע האחרון אשדוד עוד הורידה את ההפרש ל-6 בלבד (אמרתי לכם!), אבל אז הורחק פול סטול, כוכבה הגדול של אשדוד, עוד טכנית לג'ייקובן בראון וירושלים שוב יצאה לריצה שסגרה את המשחק סופית. 92-82 אדום בסיום.

 

קלעים בהפועל ירושלים: תמיר בלאט 16 (4-6 לשלוש, 8 אסיסטים), טיישון תומאס (6-11 מהשדה, 10 ריבאונדים, 4 איבודים, 3 חטיפות) ובר טימור (3-7 לשלוש) 14 כל אחד, ג'וש אוונס 12 (6-7 מהשדה, 9 ריבאונדים), ג'יימס פלדין 10 (0-6 לשלוש, 6-6 מהקו, 7 אסיסטים), ליאור אליהו 8 (4-9 מהשדה, 7 ריבאונדים), אמארה "יהושפט" סטודמאייר 7 (5 איבודים), ג'ייקובן בראון 6 (4 אסיסטים), דימיטריוס קונגר 5.

קלעים במכבי אשדוד: מארק טולפסן 28 (7-9 לשתיים, 3-4 לשלוש, 7 ריבאונדים), נמרוד לוי 17 (6-15 מהשדה, 5-6 מהקו, 10 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חטיפות), פול סטול 10 (1-7 לשלוש, 7 אסיסטים, 5 איבודים), ג'וש קרטר 7 (2-7 לשלוש, 3 חטיפות), ג'ייק פמברטון 4, ספנסר וייס 3 (1-7 מהשדה, 7 אסיסטים).

ירושלים יוצאת מהמשחק הזה מעודדת בגלל הניצחון אך זו לא הרמה שהיו רוצים בירושלים לראות במשחק ביום רביעי הקרוב נגד טנריף ברבע גמר ליגת האלופות. בסיום המשחק נשאל עודד קטש על כך והאם הפצועים יחזרו ביום רביעי. "אני שמח שהעלינו קצת את האנרגיות היום, לפחות במשחק נגד הפועל חולון הייתה ירידה ברמת האנרגיה. היום באנו לנצח ואני שמח על זה", לגבי הפצועים עודד אמר – "אלכס צ'וברוביץ' ויוגב אוחיון בספק גדול מאוד. לגבי כריס ג'ונסון, לא נרצה לסכן אותו, אבל אם הוא ישלים לפני המשחק לפחות 2 אימונים מלאים, ניתן לו להשתלב תוך כדי".

 

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. יפה מאוד.

    בכלל יפה לראות שירושלים מצליחה להעמיד קבוצה טובה לאחר אורי אלון, ובמיוחד את השקט התעשייתי שנשאר שם (רק שזה ימשיך וישתפר).
    ירושלים השנה העמידה סגל טוב מאוד, והאזרוח של אמרה הוא סוג של שובר שוויון כי מדובר על גבוה ישראלי (מה שטיוס נותן למכבי)

    1. כעיקרון בשני משחקי הקבוצה האחרונים הבריגדה בכלל לא הגיעה.
      לפני שהם החליטו לשבות ולא להגיע הם הניפו שלט (כל משחק) שכתוב בו "אוהבים את הפועל, אנטי גיא הראל".

  2. החבר הטוב ביותר שלי בארץ המשמש גם כראש עמותת מכבי ת"א והוא ח-ו-ל-ה מכבי, אמר לי השבוע משפט שלא חשבתי שאשמע ממנו לעולם: "מצטער לומר לך את זה מנחם, אבל להפועל י"ם יש קבוצה טובה יותר משלנו".

  3. פעם ראשונה שאני מגיב אחרי יותר מחצי שנה באתר אבל זה גם פעם ראשונה שמגיע כתב משלנו לארנה!
    יאלה הפועל!
    ועוד במקרא אני שומע ברקע יש בי אהבה והיא תנצח!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט