*
1.THE WIZENARD SERIES – TRAINING CAMP / מאת קובי בריאנט (והסופר יאנג)
זה מה שכתבו על הספר, ועל קובי, אתמול ב–AP, ובעתונים כמו הוושינגטון פוסט והניו יורק טיימס שרק הוסיפו מחמאות ופרטים:
From the mind of basketball legend and Academy Award–winning storyteller Kobe Bryant comes this radically original portrait of five young basketball players, one enlightening coach, and the awesome transformative power of the game. Filled with insights about the mental stamina and emotional clarity that peak performance requires, this is an indispensable story for young athletes, coaches, educators, and anyone interested in the astonishing potential of team sports to unlock individual growth.
הקשיבו בריכוז מקסימלי כי שמעתם זאת כאן לראשונה: קובי בריאנט, הבלק ממבה שהלך מהתיכון ישר ל-NBA, עוד יהפוך לדמות האינטלקטואלית ביותר מכל שחקני ה-NBA. הוא מתפתח להיות אמן, סופר, יוצר, הוגה, ואיש-עט.
(למרות שהוא כותב כמובן על המחשב ולא בעט, ומאחר והוא לא סומך ב-100% על יכולתו כסופר כפי שהוא סומך על עצמו כיוצר והוגה, הוא נעזר בסופר ווסלי יאנג שספריו ידועים במג'יק ובמסתוריות שלהם)
הזכייה בפרס האוסקאר רק התחילה את הקריירה שלו כאומן, יוצר, סופר, והוגה. לכן הוא לא מתעסק יותר מדי עם ה-NBA. הניצ'ה שלו היא יותר לכיוון האינטלקטואלי, אנושי, ורגשי של המשחק.
הסרייה הזאת של ה-WIZENARD – מחנה האימון – הוא הספר הראשון מחמישה על קבוצת כדורסל בגטו הנאבקת ונלחמת על קיומה. כמו 'משחקי הכס', הסיפור מסופר מהפרספקטיבה של נערים ואנשים שונים. אבל שלא כמו היצירה המגה-אדירה של מרטין, כאן כל שחקן מה-WIZELALD מקבל SECTION שלם המשתרע על אותם עשרה ימים במחנה האימונים.
***************
קובי אומר לספורטס אילוסטרייטד שבמהלך מחנה האימון האחרון שלו עם הלייקרס, עלה במוחו הרעיון לכתוב ספר על מחנה אימונים, מאמץ, מג'יק, ויצירה.
קובי – ממבה – עשה מה שרק ממבה היה מסוגל לעשות: הוא ביקש ללמוד ולקבל עיצה מהטוב ביותר. והטוב ביותר הוא J.K ROWLING, סופר 'הארי פוטר'. רולינג בילה שעות על גבי שעות עם קובי, ואז נתן לו עותק חתום של Harry Potter and the Philosopher’s Stone, ואמר לו: "שם תמצא את כל הרעיונות והסודות לספרים העתידיים שלך".
קובי למד את הספר בע"פ ממש.
הוא מכנה אותו "SACRED".
קובי לא הסתפק ברולינג. הוא הגיע גם ל-J.J. ABRAMS כותב (בין השאר) של Star Trek and Star Wars, ואחרי שקובי שאל ושאל, למד ולמד, אבראמס חייך ואמר לו: "יש לך משהו אמיתי עם פוטנציאל גדול. אני מתפלא שאף אחד לפניך לא חשב על כך".
קובי חייך ולחץ את ידו. הוא ידע שיש לו משהו ושהוא יוצא לדרך.
רולינג אמר לו: "זה CRAZY IDEA אבל GREAT IDEA. לו ידעתי כדורסל הייתי הולך על זה בעצמי!"
קובי חייך ואמר:
, ‘Bro, if you are telling me this is a crazy idea, we’re moving in the right direction,’” Bryant recalled, laughing
.שלא כמו בסרייה המגה ענקית ומוצלחת של מרטין, כאן כשהסיפור של TEENAGER אחד במחנה האימון מסתיים, מתחיל הסיפור של השחקן השני מהגיטו. כל צעיר מספר על הנסיון האישי שלו במחנה האימונים המתבסס על אישיותו, נסיונו, עברו, יחסיו האישיים, ומה לא.
כל הסיפור כולו מלמד על חמלה, סליחה, הזדהות, ויתור, וסבלנות. אמפתיה הוא הקו המחבר את ילדי הגיטו, כל אחד בדרכו, וכך בונים הם בטחון עצמי ועצמאות בזמן שהם לומדים להסתכל במה שמפחיד אותם בעיניים פקוחות, ובחן וחסד להתגבר על פחדיהם.
קובי עושה כאן עבודת אמן שקשה להאמין שהיא יוצאת ממנו, קובי בעל האיגו והטורף על הפארקט.
אלוהים, אין דרך שלקובי הזה אין נפש מיוחדת במינה המלאה חום ואהבה אם הוא מסוגל לכתוב ספר כזה.
וכמובן שחשיבות הספר היא בשעורים שהילדים האלה שגדלו במערב בפילדלפיה באזור הנקרא 'THE BOTTOM' שם לכמה מהם היתה בעייה להשיג זוג סניקרס למחנה האימונים – 'התחתית' – לומדים, שעורים שיעזרו להם – זאת התקווה – בחייהם הבוגרים.
"אני שיחקתי הרבה כדורסל ב-BOTTOM", אומר קובי. "אני מכיר את הילדים. אני מכיר את האווירה. נשמתי את האוויר". גם יאנג הגיע ל-BOTTOM בכתיבת הספר עם קובי. "ראיתי ילדים שהתקווה היחידה שלהם לצאת משם היא כדורסל. אבל רק יחידי סגולה יוצאים משם על כנפי כדורסל. הרוב נשארים שם להיאבק עם החיים בכל צורה שהם יכולים".
“It reflects the day-to-day reality of a ton of those people across the U.S.,” King said. “It gave us this really real look at these boys who were surviving and using basketball to try and be better.”
קובי מסכם:
“What was really important is, how can sports and how can the athletes on the team find a deeper connection in the differences?” Kobe said. “Where can they find the middle ground of similarities to be able to relate to each other and have empathy and compassion for each other, even though they come from different backgrounds
וואו. קובי שלא הכרנו.
2. ספורטס אילוסטרייטד מראיין את קובי לקראת הוצאת הספר לדוכנים
(אני קבלתי אותו לפני כחודש לקריאה מוקדמת). הנה חלקים מהראיון:
SI: המאמן שיצרת בספר, רולאי ווייזנרד הוא פיל ג'קסון, לא?
כן ולא. זה חלקים מפה וחלקים משם של מאמנים שהיו לי ומאמנים ששיחקתי עבורם ונגדם. יש בו הרבה ביל ראסל, שלימד אותי המון. ברור שהרבה פיל. גם הרבה מאמני מהתיכון גרג דאונר, וטקס וינטר, יוצר המשולשים.
SI: האם פיל קרא אותו?
כן. הוא קרא ומאד התלהב וחיזק את ידי על הצורה בה אני משתמש בחלקי מדיה שונים ללמד את הדור הבא דברים חשובים שאני מאמין בהם.
SI: אחד הדברים שאהבתי בספר היו הדרכים השונות שהמאמן משתמש בהן ללמד קונספטים מסויימים, למשל כשהוא לקח אותם לגינה לראות כיצד פרחים גדלים ומתפתחים!
פיל היה לוקח אותנו להסתכל על הירח. הוא הביא מורה לטאי-צ'י ועשינו טאי-צ'י לפעמים לפני אימונים. הוא היה עורך ישיבות עם אור עמום ומבעיר INCENSE. דברים כאלה.
SI: אני מצפון קרולינה. למדתי בטאר הילס. היו שמועות שכמעט הגעת אלינו.
נכון. דין סמית' דיבר איתי. הוא אמר, 'אני יודע שאתה הולך ל-NBA אבל אם תשנה את דעתך יש לך כאן בית'. זה כמעט קרה. אבל אז החלטתי ללכת פרו.
SI: ב'אוסקאר' כבר זכית. האם אתה הולך על 'EGOT' ? (תנו לי לחשוב…פרסי אוסקר, אמי, גרמי, וטוני! טוני, למיטב זכרוני, זה פרס לשחקני במה)
אני אוהב ליצור דברים שגורמים לאנשים לחשוב ולהרגיש. אני אוהב לאתגר אנשים לעשות דברים שהם לא מאמינים שהם יכולים ואז לראות את הסיפוק על פניהם כשהם מצליחים. אני אוהב ליצור את הסיפור. ואז להפוך זאת לספר, או תיאטרון, או הוליווד, או טיווי – זו כבר החלטה של אנשים מומחים יותר ממני בעניינים האלה. אם זה מביא להכרה כל שהיא, הסיפוק גדול כמובן!
******************
אני צובט את עצמי כבר חודש שלם כי עצרתי מבעדי עד לפרסום הספר מחרתיים: האם זה קובי? לא יאומן ממש!
*******************
3. האירופאים באים, האירופאים באים!
אף פעם בעבר – אני מדבר ברצינות, ועל 57 שנים – לא האמנתי שיגיע הערב בו שני וונילים אמריקאים יהיו נקודת המוקד, המשיכה, והמגנט של הציפייה בטיווי בערב מלא כדורסל NBA עם שחקנים אמריקאים שחורים כלברון ג'יימס, ראסל ווסטברוק, קיירי אירוינג, או פול ג'ורג'.
אבל הנה. עובדה.
לא סתם אירופאים, אבל מזרח אירופאים פור גאד סייק.
תום זילר מתאר את המצב: צד אחד הנאגטס נלחמים על SEED מס' 1 כדי לזכות ביתרון בית בכל משחקי הבית של המערב, ומצד שני הדאלאס מבריקס המאכזבת שאין לה מה לעשות בערב הכדורסל הזה מלבד לשמור מעט על כבודה.
20 טיקים. המבריקס מפגרים 98-97. לוקה דונצ'יץ – אני בטוח שאחרי הכל הוא יהיה 'רוקי העונה' – לא ממהר אבל עם 20 טיקים כל מה שאתה רוצה היא הזדמנות.
פתאום הוא רואה שהדנבר קצת מתבלבלת בסוויץ' והוא מוצא את הפריוויי שהוא חיפש . הנה:
LUKA DONCIC HOW DARE YOU! 😱#MFFL pic.twitter.com/xJXIQMwaBQ
— NBA on TNT (@NBAonTNT) March 15, 2019
כפי שאתם רואים הוא דינקק מעל מייסון פלמלי ופול מילסאפ.
ומילסאפ גם חטף פאול לקינוח. אבל אבוי הלוקה DID NOT LOOKA ישר לטבעת והכדור החמיץ את הכניסה לטבעת.
98-99.
ולוקה גם השאיר חמישה טיקים לתיקתוק!
וזה מה שקרה בהן:
THE JOKER FTW! 😳🔥
Presented by @Tissot pic.twitter.com/HMqRQ98gej
— NBA on TNT (@NBAonTNT) March 15, 2019
דנבר מנצחת. לג'וקיץ זה ה-BUZZER-BEATER הראשון בקריירה.
לכמה מיליוני אמריקאים זוהי הצגה אירופאית במיטבה. ממש Wiener Staatsoper
שוכנעתי.
4. אתה חייב להיות טריי יאנג לשלוח להאלי הופס מושלם מיותר מחצי מגרש. מדהים!
Trae Young didn't even cross half court before throwing this alley-oop 😳
(📍 @StateFarm) pic.twitter.com/sMIYzRkTPi
— NBA on ESPN (@ESPNNBA) March 14, 2019
5. אתם יודעים מדוע לברון לא שיחק אמש? "LOAD MANAGEMENT!"
Injury Update from Detroit:
– LeBron James (load management, groin) is out.
– Josh Hart (right knee tendinitis) is questionable.
– Reggie Bullock (left foot contusion) and Lance Stephenson (left foot, second toe sprain) are probable.— Los Angeles Lakers (@Lakers) March 15, 2019
6. לי, לפחות, ג'יאניס נראה כמו מג'יק!
Giannis looked like Magic Johnson on this dime 🔥 pic.twitter.com/GKJBka9man
— Bleacher Report (@BleacherReport) March 16, 2019
7. בוקר עושה למזוקן 'SOCCER' (מעביר לו בין הרגליים)
Booker made something out of nothing pic.twitter.com/nV9siCN19q
— Bleacher Report (@BleacherReport) March 16, 2019
8. השחקן הטוב ביותר ממדינת נברסקה: בוב בוזר
בוב בוזר היה שחקן בינוני לחלוטין באמות המידה של טובי השחקנים ב-NBA. ראיתי אותו בכמה משחקים. הישגיו הגדולים היו השתתפות בנבחרת ארה"ב שזכתה בזהב ברומא ב-1960, ואליפות עם לו אלסינדור וביג O במילווקי ב-1971.
להפתעתי הוא ניבחר להיכל התהילה לפני כמה שנים.
9. היכן הם היום: קווינטן ריצ'רדסון
שחקן גדול קווינטן ריצ'רדסון לא היה, אבל כששחקן מחזיק מעמד בליגה 13 שנה אז ז"א שהיה לו כדורסל טוב ל-JOURNEYMAN. הוא שיחק בכמה קבוצות, וזרכה באליפות השלשות ב-2005.
הוא החל בתפקידים שונים – יותר בפיתוח שחקנים מעוזר מאמן – אבל אז קנה מסעדה בשם East Coast Wings & Grill franchise שהיא בעיקרה כנפיים מטונגות של עופות, המאכל המועדף עם בירה בבארים של ספורט.
המסעדה הצליחה מאד, ומאז הוא פתח עוד 10, כשאחת מהן היא במיין סטריט בגרינוויל, והוא מתכונן לפתוח רשת מסעדות ברחבי ארה"ב.
10. תמונות שחקני NBA משנות ה-70 וה-80
ג'ון הבליצ'ק – אחד הטובים מכולם!
*
פיטר מרביץ' היה רק אחד. טריי יאנג טיפונת מזכיר אותו. אולי עוד 10 שנים.
*
קרל מלון. אולי עכשיו תאמינו לי שפעם שיחקו גברים ב-NBA!
*
האדמירל!
*
אברי ג'ונסון – היום מאמן אלבאמה
11. כיצד הם נראו כילדים או תיכוניים
קליי תומפסון:
תודה על המעורב.
הערה: J. K. Rowling זה שמה של סופרת. בין היתר סדרת 'הארי פוטר' הידועה.
https://www.jkrowling.com/about
תודה מנחם
מחזק את דברי אמנון, רולינג סופרת מעולה של פנטזניות. אם בא לך תערוך 🙂
יענו… נקבה?
יענו אשה או גברת
ME TOO 🙂
זה בלבול מעניין, כי ג'ואן אין-שם-אמצעי רולינג לקחה את שם העט ג'יי.קיי כדי, לפחות בהתחלה, להסתיר את היותה אישה כדי לא לפגוע במכירות הספר הראשון.
חור בהשכלה (אבל למעשה ידעתי, אבל שכחתי)
תתקן את זה כי כל ילד בעולם יודע שרולינג היא סופרת, אז קצת פדיחה להשאיר את זה…
thanks
מהלך ענק, של שחקן ענק, בעונה ענקית.
יאניס. ה-MVP.
.
תודה, מנחם.
בלי ספק MVP
לגמרי יאניס צריך לקבל את התואר העונה. אופציה
לדאבל אירופאי על השחקן המצטיין ורוקי העונה.
אגב מתי פעם אחרונה אירופאי קיבל את התואר של MVP? כמה פעמים זה קרה עד היום? (מניח שנוביצקי מתישהו?)
טריי יאנג ככל שהעונה מתקדמת נראה הרבה יותר מאשר עוד גאנר שחלק חשבו שיהיה , מתפתח יפה מאוד בקבוצה שמטרתה העיקרית לאפשר לו את זה.
ואפרופו ווינילים אירופאים מנחם, הג'וקר הסרבי בעיניי חייב להכנס לחמישיית העונה לפני אמביד, גם בגלל הגיוון ההתקפי
הגדול יותר וגם בגלל סחיבת דנבר לצמרת המערב .
(מפילי ציפו להיות נראה לי טופ 3 במזרח אבל לא חושב שהרבה חשבו שדנבר תהיה טופ 3 במערב)
ההתפתחות שלו אדירה.
באיזה עולם ג'וקיץ' נכנס לחמישיה לפני אמביד ??
במשחק פלייאוף ראש בראש אמביד עושה ממנו שטיח …הוא פשוט דורס אותו.
גם אני חושב כך
מסכים
יופי של מעורבב
קובי אדם יצירתי מאד וזה התבטא בקריירת המשחק שלו.
יפה שהוא מוצא אפיקים נוספים למלא את זמנו. ההערכה שלי אליו גדלה כל הזמן.
יוקיץ כרגע השחקן שאני הכי מעריך באן בי אי ואני בטוח שהוא לא היה מרוצה מהמשחק שלו במשחק דנן אולי למעט הבאזר ביטר. הוא שיחק לא טוב מבחינת צבירת נקודות וכשראה שזה לא יום שלו הוא מסר שם לדעתי 12 13 אסיסטים (לא בדקתי) והפסיק לנסות אבל במאני טיים הוא עשה את שלו.
שבת שלום
מסכים לחלוטין בקשר לקובי
אחלה מעורבב דוק
==
ג'יי קיי רולינג היא סופרת
==
קובי הופך לאיש ספר? – מדהים
==
אין תמונה של שחקן אלבינו?
==
תודה רבה ושבת שלום
חור בהשכלה (אבל למעשה ידעתי אבל מאוחר בערב שכחתי)
הגלי הסרבי מדהים
מנחם מעורב נפלא כמה נקודות.
1. מדהים שקובי ברייאנט שהיה בן זונה אכזר וחסר רחמים על הפארקט ומחוצה לו מגלה נפש כזאת , הוא עבר תהליך מדהים של התבגרות מהפציעה באכילס ונראה ששוררת בו שלווה פנימית.
.
3. האירופאיים ושאר העולם סוגרים את הפער מארהב במהירות, כשמסתכלים על הצעירים הטובים בעולם מגלים שחלקם לא מארצות הברית (יאניס, אמביד , לוקה, בן סימונס, גוקיץ)… כישרון היום יכול לבוא מכל מקום בגלובליות של היום.
.
4. טריי יאנג היא פוטנציאל של כוכב על אני בכלל לא בטוח שהפסידו בו בטרייד עם לוקה בחודש האחרון הוא פשוט מחשמל לילד יש הכל רק שיוסיף שרירים והשמיים הם הגבול, קליעה מהירה ואבסולוטית מכל טווח צ’ק, חדירה צ’ק , זריזות פסיכית צ’ק, יכולת מסירה וקריאת משחק עילאים צ’ק, עוד כמה שנים עם יממש את התקרה יהיה בין השחקנים הטובים בעולם (התקרה שלו לא נופלת משל דונציץ לדעתי).
.
5. יאניס כיום הוא השחקן הטוב בעולם אין דרך עבר הווה או עתיד להתמודד עם אתלטיות והאיש מפלצת בשר ודם , זה הסיבה שאני בטוח שזאיון ישלוט בליגה.
8. פיט מרביץ היה מדהים לתקופתו אבל ייאנג טוב ממנו 10 רמות שליטה בכדור קליעה מסירה אין אלמנט אחד שמרביץ טוב ממנו זה אבולציה של משחק, השחקנים של היום טובים בהכל מאשר אלו מבעבר.
חבל רק שהשחקנים של העידן הזה לא רוצים ולא מתבקשים לשחק הגנה…
מה שקרה לקובי הוא מהפך נפשי לא יאומן
מנחם תודה רבה, נפלא כרגיל.
את קווינטן ריצ'רדסון דווקא ראיתי לאחרונה בתוכנית של אלי לפורס (יפת המראה וגם יפת הבנה).
נראה לי שהוא השתבץ שם כפרשן, והוא אומר דברי טעם.
https://youtu.be/RWqUNAjA4dw
אני ראיתי אותו בליגת הBig3
הוא גם וגם
לא ניתן להתחרות בשום פנים ואופן בסדרת הכתבות של מעורב.זה לא רק ספורט זה קומבינציה בלתי אפשרית. רק דוק יכול ליצור דבר כזה.
1+
+1 כיף לקרוא.
תמיד מעניין, מגוון, ולפעמים מעצבן – אבל אף פעם לא משעמם
אם זה לא היה מעצבן הוא לא היה שווה את הנייר שעליו הוא ניכתב
תודה. מעריך זאת מאד
מעורב נהדר מנחם
אחלה שבת בבוקר הבאת לנו
בוקר מעביר בין הרגליים לקאפלה …..לא להארדן
הוא התכוון לזקן שבין הרגליים של קאפלה…
טעות שלי. באמת לא הייתי בטוח שזה הארדן אבל הוא נראה לי 'הכי הארדן'
אחלה מעורב
קובי אליל. תמיד אמרתי
🙂
חחחחח
מעורב נהדר מנחם, תודה רבה
מעורב משובח כרגיל דוק.
תודה מנחם!
רק לציין שגם המועמד המוביל ל-MVP הוא אירופאי העונה…
זה קובי עצמו כתב את הספר או שהוא הביא רק את הרעיון ונעזר בסופר צללים שכתב את זה בעצם ??
זה לא בדיוק אותו הדבר…..
איך בנאדם בגיל 40 מגלה שהוא פתאום סופר ???
לפי הבנתי קובי כתב, ואז יאנג טס איתו לפילדלפיה וביקר כמה ימים ב-"THE BOTTOM" ואז עבר וערך את הכתיבה של קובי. בכל אופן שמו של קובי מופיע ראשון, וכך זה בכל הספרים של ספורטאים שכתבו ביוגרפיות על חייהם.
איש רוח עאלק, איך כולם שוב נופלים לטריק העלוב הזה של קובי. בדיוק כמו עם הסרט שהוא ״יצר״, גם כאן הוא מחרבש איזה רעיון על מפית, שולף צ׳ק ענק ושוכר את האדם הכי טוב בביזנס שיעשה את כל העבודה. לכתוב סיפורת זו עבודה סופר קשה והרבה יותר סיזיפית ממה שחושבים. כל משפט וכל פסקה היא קריעת ים סוף. אני חותך אם קובי עשה אפילו פרומיל מזה. ומה הלאה? תנו לי לנחש, קובי מתחיל להשאיר גרפיטיס בכל העיר ב״שיתוף״ עם בנקסי, ומלחין שיר ״בשיתוף״ עם אלטון ג׳ון. ממש יוצר, איש רוח.
גם אני לא קונה את זה. קשה לי להאמין שהממבה יצליח להפוך את עורו ולהפוך פתאום לקפקא או קאמי. בכלל אנשי רוח לדעתי נוהגים הרבה הרבה יותר להתחבא ולהצטנע.
תודה מנחם אחלה מעורב.
ברור שהוא לא כתב את הספר, ולא יכתוב את סדרת הספרים. אבל גם להביא רעיון שיש לו שוק זה לא הולך ברגל.
+100 על הרעיון
להביע רעיון? אני (וגם אתה) יכול להביע 10 רעיונות ביום.
הינה קח, בשבילך, חינם אין כסף.
ג׳דאי צעיר (נקרא לו ׳רועי׳?) שמע סיפורים מזקני הכפר על המאסטר המבוגר שפעם, לפני שנים, הוביל את תקשורת הספורט עם תיאורים מאגים שכישפו דורות והפכו אותם לעכברי ליגה. הג׳דאי הצעיר יוצא במשא אל עבר הלא נודע על מנת למצוא את המאסטר ולבדוק האם האגדה העתיקה אכן נכונה. הוא מלא אמונה ביכולתו לשכנע את המאסטר לחזור ולהלחם בכוחות האופל שמשתלטים אט אט על תקשורת הספורט. אחרי שנים של נדודים הוא מוצא את המאסטר במערה עם עיזות וחכה מתחת להרי האפלצ׳ים הרחוקים. המאסטר משתכנע לחזור ובעזרת חבורת כותבים צעירים ומוכשרים הם מביסים את כוחות האופל ומחזירים את התקווה לצעירים אשר לא ידעו את המאסטר וגדלו על וואלה וואן.
סוף ספר ראשון בסדרה.
ספר שני מתחיל: חבורת הסופרים הצעירים והמוכשרים שהובילו את המהפך עם המאסטר מורדים ומקימים אתר משלהם. המאסטר נשאר עם חבורה צעירה, לא תמיד מבושלת ולא תמיד מנוסה. מגובה בג׳דאי הצעיר (כבר לא כל כך צעיר), המאבק מתחיל. סטיי טיונד.
הינה קח, תעשה מזה ספר.
+10
אולי המילים שלו , אבל הרעיון שלו , מספיק לקרוא את הכתבה בשביל לראות כמה תוכן מהחיים של קובי נלקח , ברור שהוא ישב עם סופר ודיבר שעות על הכל , או שבמקרה הסופר שהוא שילם לו מכיר את פיל גקסון ואת כל עולם הNBA וקובי רק שילם לו, בחייאת.
לדעתי אתה טועה.
ספורטס אילוסטרייטד לא היה מקדיש לכך את העמודים, ועיתונים כניו יורק טיימס וושינגטון פוסט לא היו מכניסים זאת תחת שם קובי למוסף התרבות שלהם.
אחלה מעורב, תודה רבה
מניח, כמו כמה שמעליי, שהממבה הביא את הרעיון, וסופר הצללים יעשה את העבודה. לא שזה רע, אבל מכאן ועד התואר סופר יש עוד מרחק.
לוקה, ג'וקיץ ויאניס, איזו שלישיית אירופאים מטורפת יש לנו. מתי אליפות אירופה הבאה?
תודה מנחם!
רולינג היא סופרת ולא סופר, אני חושב שתרצה לתקן זאת.
נהנתי לקרוא כמו תמיד.
חור בהשכלה, אבל למעשה ידעתי זאת אבל בלהט הכתיבה מאוחר בערב, שכחתי
כרגע, האינטלקטואל הרציני שיצא מהלייקרס ומראש רשימת קלעי כל הזמנים הוא דווקא קארים. קובי תמיד היה בחור פיקח וזה מרשים גם אם הוא רק הפיק את הסרט ותרם קווי עלילה אבל לא כתב את הספר.
קארים היה כזה עוד במהלך הקריירה שלו
סליחה שאני שופך מים קרים על משהו חם, אבל אני לא מתלהב מקובי. 1. לא נראה לי לעניין שאחד שגדל עם כפית של זהב תקועה בתחת יכתוב על הגטו. מה הוא יודע על מחסור? 2. בעניין האוסקר, הדבר העיקרי שהביא את האוסקר היתה האנימציה ולא הסיפור.
אבל הוא ולא אחר בקטגוריה שהוא התחרה בה, זכה
תודה למגיבים ולמחמאות. זה נעים לקרוא אחרי שעתיים-שלוש עבודה כל ערב, מאוחר בלילה.
בקשר למי 'כתב' את הספר, אני לא יודע בדיוק כיצד זה עובד אבל ראשי ממשלות, נשיאים, פוליטיקאים, ספורטאים מפורסמים, ועוד ועוד כתבו קורות חיים ועוד, וכמעט תמיד בצד סופר מנוסה. עם קורה קרה בדיוק אותו דבר. גם עלי אמר המורה שלי קווינט לאמי הדסה שהוא 'מרחם עליה שיש לה בן לא יוצלח כמוני'…לא שהפכתי לסופר גדול אבל כתבתי 5 ספרי ספורט, ופרקים בספרי ביומכניקה.
מנחם, כמו שאתה כותב, השימוש בסופר צללים נפוץ מאוד כשמדובר בביוגרפיות, שם מושא הביוגרפיה מספר את סיפור חייו והסופר צללים עושה מזה ספר בר-פרסום. יש גם מספר מועט של נובליסטים שמשתמשים בסופר נוסף – בעיקר כאלו שמריצים סדרות ארוכות ומצליחות מאוד שהם כתבו בעצמם ואין להם יותר מידי כוח לגרור את זה הלאה, אבל ההוצאות לאור שלהם דוחפות אותם להמשיך בגלל ההכנסות האדירות (כמו ספרי ׳בורן׳, אם אני זוכר נכון). אבל להשתמש בסופר נוסף בספר ביקורים… זה כבר מאוד מאוד… קובי.
לא רק. גם סטיבן סיגל.
אבל אולי קובי הצליח לבחור רעיון טוב לספר ומישהו שיודע לכתוב אותו. בניגוד לסטיבן סיגל.
סופר הצללים של סיגל מעולה בלסיים כל משפט בהסבר מפורט של הנקודה שנאמרה במשפט. למשל:
"We got warrants … federal warrants." He waved some papers at John, indicating that he was holding the warrants in his hand.
אם הוא היה כותב את שר הטבעות, זה היה יוצא – "נוסו, שוטים", אמר גנדלף כדי להסביר לחבריו למסע שעליהם לברוח אחרת ימותו. מוות זה כשאתה הולך לישון ולא קם יותר.
.
(מצטער, אני כבר שנה מנסה להבין איך לדחוף לכל דיון את הספר של סטיבן סיגל בצורה אורגנית. קשה יותר משאתם חושבים)
אגב, יהיו 5 ספרים
אחלה מעורבב, רק בחייך תתקן את הטעות עם רולינג.
מצוין.
קובי הולך לכיוונים אחרים מאשר רוב הספורטאים הפורשים.
הוא אחד האנשים שאין לי בעיה לשבת ולהקשיב להם .הבחור מעניין,פיקח,בעל כריזמה מיוחדת ובניגוד לתקופה שהוא שיחק יש בו מין שלווה ורוגע ולכן הוא יצליח/מצליח בתעשיית הבידור.
תודה רבה מנחם על המאמר ממש כיף לקרוא את זה ואני פשוט נפעם כל פעם שאני קורא מאמר שלך או מעורב או כל דבר אחר בקיצור תודה רבה לך על ההשקעה