הכל בא מלמעלה!!!????

מאת הגולש שחר צ'קוטאי

סקירה כללית על שינויים בעמדת המאמן: השפעות חילופי השלטון על הקבוצות

אטלנטה –

עונה שעברה – מייק בודולייזהר – 58-25

השנה – לויד פירס – 41-20

חוץ מרגעים של היילטיס, ועקשנות מסוימת, כולל כמה משחקים מפתיעים בהם הקבוצה ניצחה קבוצות חזקות, אטלנטה נראית כמו קבוצה בליגה הלאומית של ה- NBA.

כישרון יש שם בדמותם של צעירי ההוקס, בהובלתם של טריי יאנג וג'ון קולניס.

בחירה טובה בדראפט יכולה להביא אותם להתמודדות רצינית לפלייאוף תוך עונה או שתיים במקרה הטוב. אך עוד יותר מעניין מהפלייאוף, זה לראות איך הצעירים יתקדמו בעונות הבאות הן מבחינה אישית והן כקבוצה גרעינית.

שיקגו –

פרד הויברג – 56-27 עונה שעברה, 19-5 העונה

ג'ים בוילן – 26-11

עונה שעברה שיקגו פתחו את העונה בידיעה שהם הולכים לטנקינג, אך שיקגו יודעת לחרב לעצמה וניצחה בטעות כמה משחקים, מה שהביא להם בדראפט את וונדל קרטר, בחירה 7.

העונה שיקגו החתימה את ג'ברי "לא משלמים לי לעשות הגנה" פארקר, rise and born בשיקגו בחוזה מוגזם קצת. את העונה הבולס פתחו עם הגנה מהגרועות בליגה והתקפה תקועה. וכשפיטרו את הויברג (אוהדי שיקגו פלטו אנחת רווחה כשנודע הדבר!) השחקנים חשבו לעשות מרד, מכיוון שהאימונים של הקואץ' החדש – ג'ים "השוטר" בוילן היו קשים מדי. משם הסיפור הולך ומסתבך, סיבוך הכולל את ההפסד הגדול ביותר בתולדות הקבוצה לבוסטון. והעוקבים אחרי הקבוצה "נהנים" מדרמות מידי חודש.

שיקגו מראה לעיתים את הפוטנציאל הגדול שטמון בה, עם הגנה קשוחה ומשחק התקפה טוב והעקשנות שאפיינה אותם בשנים הגדולות של תחילת העשור. אך לעיתים קונוסים עושים הגנה טובה יותר, ובהתקפה שחקן כזה או אחר לוקח את הכדור ומכריח את המשחק עליו (כן, זאק לוין אני מדבר אליך).

אחרי הטרייד על פארקר ופורטיס תמורת אוטו פורטר ג'וניור, שיקגו יחפשו חיזוק משמעותי דרך הדראפט ואולי בעוד עונה או שתיים נזכה לראות את השוורים מגיעים לפליאוף.

מינסוטה

טום תיבודו – 47-35 עונה שעברה, 21-19 העונה

ריאן סנדרס – 10-10

אחרי שבעונה הקודמת הזאבים השתחלו לפליאוף אחרי 14 עונות בהם הייתה בחוץ, מינסוטה עברה הרבה.

החל מבקשת הטרייד של ג'ימי באטלר והמשחק עם החמישייה השלישית נגד קא"ט את וויגינס, דרך אי יציבות בהפסדים נגד קבוצות חלשות וניצחונות על קבוצות חזקות, וכלה בפיטוריו של תיבודו (דווקא אחרי ניצחון) ומינויו של ריאן סנדרס (הבן של) למאמן החדש. מינסוטה מראה בינוניות מרשימה, כשהם מקום 11 במערב החזק, עם אופציה למאבק על הפלייאוף.

השחקנים של הוולבס רוכשים כבוד והערכה למאמן החדש, קא"ט פורח תחתיו עם משחקים גדולים. וויגינס נשאר אותו שחקן אדיש עם אחוזים נמוכים, והפרח (רוז=ורד, הבנתם?! סטגדיש) של הקבוצה נותן עונת חזרה מעולה, אך מינסוטה נשארת בינונית אך עדיין בתמונת הפלייאוף.

כולי תקווה שהמאמן החדש יצליח להוציא את הכישרון הטמון בשחקנים הצעירים שלו. אם יצליח הקבוצה תהיה אחת ההפתעות הנעימות של העונה הבאה.

קליבלנד

טיירון לו – עונה שעברה – 32-50, העונה 6-0

לארי דרו – 41-14

בתחילת העונה TT טען ואמר שהם עדיין אלופי המזרח, הוא צדק. אבל הקבוצה לא הוכיחה את זה במהלך העונה.

הקאבס איבדו שחקן אחד חשוב מאוד בין העונה הקודמת לעונה הנוכחית, ורואים את ההבדל. היינו מצפים לקצת יותר מהקבוצה שהגיעה ארבע פעמים רצופות לגמר, אבל פציעות ושיטה חסרה הובילו אותה למצבה הנוכחי. העונה הקבוצה הולכת על טנקינג, ומוכנה למכור את השחקנים שלה תמורת כל המרבה במחיר. המאמן לא רוצה להיות שם, ולא פלא שהקבוצה נראית ככה.

קליבלנד מראה התקפה חלשה מאוד, והגנה עוד יותר גרועה (הכי חלשה בליגה), בשאיפה להשיג אביר חדש שיוביל למלחמה על התואר.

"ובא לזאיון גואל…"???

https://youtu.be/yRTnefB_AWc

העתיד של קליבלנד?! האם יהיה יורש לקינג ג'יימס באוהיו?

דטרויט

סטן ואן גנדי – 43-39

דווין קייסי – 29-30

אחרי עונה מכובדת אך לא מספיקה בה הגיעה למקום התשיעי במזרח, הפיסטונס החליפו מאמנים. ממאמן שנס לחו, למאמן העונה הקודמת, המצטיין בעונה רגילה, ומראפטור הופך לברני הדינוזאור בפלייאוף.

עד כה דטרויט מציגה יכולת עולה ויורדת, לעיתים קבוצה מפלצתית שמנצחת 8 מ-10, ולעיתים קבוצה חלשה עד כדי כאב (של הצופים בעיקר). כעת הם ממוקמים במקום השביעי במזרח כשהם מובילים את התחרות על כרטיס הכניסה לפליאוף. לפי איך שהמזרח נראה יש סיכוי לא רע שנראה אותם מגיעים לפליאוף, ונראה אם המאמן יוכיח את עצמו בפליאוף או שיודח בסיבוב הראשון.

מילווקי

ג'ייסון קיד ומחליפו ג'ו פונרטי – 44-38

מייק בודולהייזר – 14-46

אולי הדוגמא הכי טובה להבדל שמאמן טוב יכול לעשות.

עונה קודמת אמרו עליהם שהם סתם ארוכים והכישרון שלהם חבוי, ראינו אותם נלחמים בפלייאוף אך נופלים בסוף. העונה, מאמן העונה לשעבר הגיע והפעיל את קסמו, וזכינו לראות את אחת הקבוצות המפלצתיות של העונה. קבוצה עם יכולת קליעה מכל מקום על המגרש, ויכולת להפעיל לחץ כבד וחזק על כל קבוצות הליגה. ההפיכה של לופז לשחקן שיכול לקלוע שלשות, מידלטון הפך לאול-סטאר, יאניס מועמד בכיר לתואר ה-MVP וקבוצה שמציגה את המאזן הטוב בליגה, נראית בדרך הבטוחה לכתר המזרח.

ניקס

ג'ף הורנסק – 53-29

דיוד פיזדייל – 48-13

מהפח אל הפחת, הקבוצה הולכת בעיקר לכיוון של טנקינג, והצליחה להיפתר מחוזי העתק של טים הארדווי ג'וניור, קורטני לי ומהחד קרן המתוסכל תמורת עתיד. הקבוצה נראית איכסה במילים עדינות, אך לאחר הטרייד, הניקס סופרים כבר 2 ניצחונות רצופים ודי מפתיעים.

הרבה צעירים התקבצו להם והתחילו גרעין שיכול לפרוח אבל יכול באותה מידה לנבול. אי אפשר לדעת מה יקרה עם הניקס, כרגע הכיוון הוא לאזור בחירה 1-4.

בעונה הבאה הניקס ינסו להחתים כוכב אחד או שניים ולהיות קונטנדרית רצינית סוף סוף.

https://www.youtube.com/watch?v=OkUuIMrerEo

לבינתיים האוהדים ינסו להתעורר מהחלום.

אורלנדו

פרנק ווגל 56-26

סטיב קליפורד 28-34

פרנק ווגל עזב בקול ענות חלושה אחרי עונה גרועה מאוד, כשהוא מסיים את העונה במקום אחד לפני אחרון במזרח. בהנהלה החליטו להיפרד מהמאמן ולחפש מישהו שיביא את הקסם לדיסני.

סטיב קליפורד, מאמנה לשעבר של שארלוט, הגיע ומנסה להוציא קסמים מהקבוצה הצעירה, ובינתיים נראה שהוא איכשהו מצליח. השימוש בניקולה ווצ'ביץ' והפיכתו לאול סטאר, נותן דוגמה דיי טובה לכך.

המג'יק במלחמה על מקום בפלייאוף העונה, כשהם במלחמה על מקומות 7-8. מעניין יהיה לראות כמה הם מוכנים להילחם על מקום בטופ 8 במזרח.

פיניקס

ארל ווטסון – ג'י טרינו – 61-21

איגור קוקוסקוב – 50-12

את העונה הקודמת פיניקס סיימה בצורה חלשה מאוד כשהיא אחרונה בליגה, וקיבלה בחירת דראפט ראשונה בדמות דיאנדרה איטון. העונה יכולנו לחשוב שפיניקס הולכת להילחם קצת יותר, אך התחילה את העונה עם פציעות של שחקני מפתח, ובלי רכז שינהל את המשחק של הסאנס. השחקנים די מסריחים את המגרש, כשמדי פעם דווין בוקר נותן משחק טוב. הגעתו של קלי אוברה עשתה טוב לשמשות, בהבאת אנרגיה וגמישות בדמות שחקן אתלטי ואיכותי. אך אין דרך לקבוצה, והם לא יודעים מה לעשות ולמה לצפות.

המשך העונה צפוי להיות כמו ההתחלה, חלש מאוד.

https://www.youtube.com/watch?v=0TFos2UX_Qo

לנדוד לנדוד…

טורונטו

דווין קייסי – 23-59

ניק נרס – 17-46

אחרי עונה רגילה מדהימה, דווין קייסי והראפטורס ניצחו את הסיבוב הראשון. נפלו בסוויפ נגד המלך וקייסי סיים את תפקידו כדינוזאור. לאחר חיפוש בקיץ החליטה ההנהלה למנות את עוזר המאמן לשעבר. טורונטו עשו טרייד על השחקן בה' הידיעה דמאר דרוזן, וקיבלו תמורתו שחקן הגנה לשעבר ו-MVP הגמר קאווי לאנרד, ואת דני גרין.

עונה נהדרת עוברת על הקבוצה מקנדה (הלל הורוויץ מספר לנו את החוויה ממש מקרוב), הגנה חזקה, התקפה חזקה, קשיחות, עומק בספסל, חבורה מאומנת בצורה מעולה ותוספת של מארק גאסול מביאה את הקרב על המזרח לצמוד בפעם הראשונה בעשור הנוכחי.

איזה פלייאוף יהיה לנו!!! איזה מזל שיש לי שעון מעורר בדמות ילדה קטנה ומתוקה בת חודשיים שדואגת להעיר אותי כל לילה בשלוש. (שימשיך עד לאחר הפלייאוף! אחרי זה כולי תפילה שהיא תישן לילה שלם).

שארלוט

סטיב קליפורד – 36-46

חאמס בורגו – 28-33

עונה שעברה אחרי ששארלוט נשארה מחוץ לפלייאוף, ובבית בפוסט סיזן, ג'ורדן החליט לעשות חושבים והחליט שהוא הולך על מאמן חדש, אך עם אותה קבוצה בינונית ומדשדשת.

העונה ההורנטס לעיתים נראית טוב ולעיתים נראית על הפנים. הם מנצחים את החלשות ומפסידים לחזקות, אך גם מצליחים להפסיד גם לקבוצות החלשות. מה שלא יעזור לה להיכנס לפלייאוף, אך היא עדיין בתמונת הפלייאוף.

הקבוצה תלויה הרבה מאוד בשחקן הראשי שלה, קמבה ווקר, שמסיים חוזה בקיץ והופך לפרי אייג'נט. קמבה העונה נותן עונה מעולה, עם ממוצע של 25 נק' למשחק, אך השחקן הקרוב אליו הוא ג'רמי לאמב עם 15 למשחק, וככה הקבוצה לא יכולה להגיע לפלייאוף.

המאמן תלוי לגמרי בקבוצה די בינונית, ועל כן בקיץ הקרוב הבעיה לא תהיה בעמדת המאמן אלא בשחקנים.