אליפות אירופה באולמות באתלטיקה – תחרויות הנשים ומעט על הגברים / אלכס דוקורסקי

האליפות תיערך בין האחד במרץ לשלושה במרץ (ימי שישי-ראשון) בגלאזגו שבסקוטלנד וצפויים לקחת בה חלק 639 אתלטים מ-49 מדינות ב"יבשת הישנה". קראנו בפוסטים הקודמים על חלק מהאתלטים המצטיינים בעונת האולמות בעולם, בעיקר על שני הרצים האתיופים הנפלאים, יומיף קג'לצ'ה, שהתקרב למרחק של מאית משיא העולם באולם במייל, וסמואל טפרה, ששבר את שיא העולם ב-1,500 מטר באולם. מלבדם, נקבעו עוד מספר תוצאות מצוינות במקצועות שונים על ידי אתלטים מחוץ לאירופה.כך, למשל, האצן הסיני המעולה סו בינגיטיאן קבע תוצאה של 6.47 שניות ב-60, שמהווה את תוצאת השנה בעולם. אתלט אסייתי נוסף שהצטיין בעונת האולמות הוא הקופץ לגובה מיפן, נאוטו טובה, שקפץ ל-2.35.
הרץ הקנייתי מייקל סארוני קבע 1:43.98 ב-800 מטר, והפך לבעל התוצאה השניה בטיבה בהיסטוריה, אחרי וילסון קיפקטר הדני, יליד קניה.
מארי-ז'וזה טה לו מחוף השנהב, מטובות האצניות בשנים האחרונות, רצה 60 מטר בתוצאה פנטסטית של 7.02.

כעת אפשר להתמקד באליפות אירופה ונתחיל עם מקצועות הנשים. נקרא על כל מקצוע והמועמדות לפודיום לפי הסדר הכרונולוגי שלו בלוח הזמנים של האליפות. כל הזמנים הם לפי שעון ישראל.
קרב 5: 01/03, 23:15 – מקצוע הקרב לנשים באולם כולל 5 מקצועות שונים במקום 7, הנהוגים באצטדיון. האתלטיות יתחילו את התחרות בבוקר ויתחרו לאורך כל היום בחמשת המקצועות השונים – 60 מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לרוחק ו-800 מטר.
12 אתלטיות יתחרו בקרב ה-5. קתרינה ג'ונסון-תומפסון הבריטית, אלופת העולם באולם לפני שנה, בבירמינגהאם, תשאף להוסיף גם את התואר היבשתי במקצוע. ג'ונסון-תומפסון מצטיינת בקפיצה לגובה, בקפיצה לרוחק וב-800 מטר, בעוד שהדיפת כדור הברזל שלה היא חלשה, יחסית. הבריטית היא היחידה בשדה פתוח למדי שהשיגה 5000 נקודות (בדיוק) במקצוע. מספר אתלטיות בולטות נוספות שיתחרו ביום שישי הן איבונה דאדיץ' מאוסטריה, אנוק ווטר מהולנד, אלינה שוך מאוקראינה ואלישקה קלוצ'ינובה מצ'כיה. כדאי לשים לב גם למאריה ויסנטה, שטרם מלאו לה 18, מספרד. בשנתיים האחרונות ויסנטה זכתה באליפות העולם עד גיל 18 ובאליפות אירופה באותה קבוצת גיל, בהתאמה. אחת האתלטיות המעניינות למעקב בשנים הקרובות.
3,000 מטר: 01/03, 23:40 – 22 נשים תרוצנה 15 סיבובים על המסלול בגלאזגו. הקהל הסקוטי צפוי להיות מאוד דומיננטי בריצה הזו ולא בכדי. שתי רצות סקוטיות תיקחנה חלק במקצוע. לורה מויר היא מטובות הרצות הבריטיות והאירופיות למרחקים הבינוניים בכל הזמנים. האתלטית הנהדרת בת ה-25 תשאף לזכות בפעם השלישית ברציפות באליפות היבשת במקצוע הזה, ששיאה האישי עומד בו על 8:26.41. לצידה, תרוץ, כאמור, רצה סקוטית נוספת, אייליש מק'קלוגן. הרצה בת ה-28 היא בתה של ליז מק'קולגן, מן האתלטיות הבריטיות המצטיינות בריצה למרחקים ארוכים. חלק מהישגיה הבולטים הם מקום שני במשחקים האולימפיים בסיאול 88 ומדליית כסף באותו המרחק באליפות העולם בטוקיו ב-1991. שנה אח"כ זכתה באליפות העולם בחצי המרתון. כמו כן, הצטיינה גם במירוצי שדה. שיאה האישי של בתה ב-3,000 מטר באולם הוא 8:43.02.
אתלטית נוספת שמועמדת לניצחון תהיה קונסטאנץ קלוסטרהאלפן הגרמניה, שמחזיקה בשיא אישי של 8:32.47 במקצוע. נוסף אליהן, כדאי לשים לב גם למליסה קורטני הבריטית (8:43.36), אלינה רה מגרמניה (8:43.72) וקארולין ביירקלי גרובדאל הנורבגית (8:44.68), שמתמחה ב-3,000 מכשולים (שלישית באליפות אירופה האחרונה).
ככל הנראה, נחזה בריצה טקטית, שתתחיל בקצב איטי ותלך ותתגבר, כנהוג באירועים אלה. כך או אחרת, בהנחה שמויר תהיה בריאה וכשירה, קשה לראות מישהי שתעמוד בדרכה אל עבר זכיה שלישית במרחק באליפות זו.
400 מטר: 02/03, 22:10 – 6 אצניות בלבד יעפילו לגמר כיוון שישנם שישה שבילים בלבד באולם, וזאת בניגוד לאצטדיון שבו יש 8 שבילים. המקצוע באולם נבדל גם ממקבילו באצטדיון בחוקי הריצה. בניגוד לאצטדיון, שם האצנים צריכים להישאר בשביל שלהם לאורך כל הריצה, באולם יש לחתוך לשביל הפנימי לאחר ההקפה הראשונה (בת מאתיים המטר), מה שעלול לגרום לעתים לענייני בטיחות לאתלטים…
יום קודם, ביום שישי, האצניות ישתתפו בשני סיבובי מוקדמות (בבוקר ובערב) ושם ייקבעו שש העולות לגמר. האצניות האירופיות אינן נחשבות כיום למובילות בעולם במקצוע. ככל הנראה, תוצאה של 51 שניות (זמן נהדר, כמובן) תספיק למקום על הפודיום. האצניות הבריטיות, הפולניות והאיטלקיות הן הבולטות באירופה כיום, אבל גם הן, כאמור' יצטרכו לפלס את דרכן בשני סיבובי מוקדמות, משימה לא פשוטה, כלל ועיקר. מבין שלוש הזוכות במדליות באליפות הקודמת, נמצא באליפות רק את הזוכה במקום השלישי, יוסטינה סווייטי-ארסטיץ' הפולניה.

60 מטר: 02/03, 22:35 – הספרינט הקצר ביותר של האליפות. בגלל המרחק הקצר, ישנה חשיבות מאוד גדולה ליציאה מהירה וחלקה מאדני הזינוק. הגמר יכלול שמונה רצות (ישנם 8 שבילים בחלק הפנימי של האולם), שיתחרו בשלושה סיבובים. בבוקר יום שבת ייערך הסיבוב הראשון. חצאי הגמר ייערכו בשמונה וחמישים בערב ומאוחר יותר יתקיים הגמר.
קשה מאוד לחזות את התוצאות אבל אציין שלוש ספרינטריות חזקות ביותר: דפני סחיפרס ההולנדית, אלופת עולם כפולה במאתיים מטר באצטדיון ומצטיינת גם בשישים מטר (מדליית כסף באליפות העולם באולם בפורטלנד, לפני שנה). שיאה האישי הוא 7 שניות בדיוק והשנה קבעה 7.18. אווה סבובודה הפולניה בת ה-21 קבעה השנה 7.08 (זאת לא תהיה הפעם האחרונה בה יוזכרו אתלטי פולין, שמייצגים מעצמה אתלטית) ומוג'ינגה קאמבונדג'י משוויץ, שקבעה תוצאה זהה השנה, אף היא.
במקצוע הזה כדאי גם לציין את מקצה המוקדמות ביום שבת (13:13), שבו תשתתף דיאנה וייסמן. הספרינטרית הישראלית בת ה-20, שמודרכת בהצלחה רבה על ידי אמה, אירינה, קבעה לא מכבר שיא אישי של 7.34 במקצוע (זהו שיא לאומי, אך בשישים מטר הוא נקרא כ"התוצאה הטובה ביותר באופן בלתי רשמי"). כמובן שדיאנה גם מחזיקה גם בשיא הלאומי במאה מטר, 11.38. נאחל לה הצלחה רבה, המשך שבירת שיאה האישי והתקדמות ככל האפשר בתחרות.
דיאנה היא אחת משני הנציגים של ישראל באליפות יחד עם דימה קרויטר, שיתחרה בקפיצה לגובה.

קפיצה משולשת: 03/03, 12:00 בצהריים – 8 קופצות (לפחות, תלוי במספר הקופצות שיקבעו את המינימום במוקדמות) יתחרו בגמר כאשר תחרות המוקדמות תיערך ביום שישי. כל שלוש המדליסטיות מאליפות אירופה הקודמת באולמות (בלגראד 2017) רשומות לתחרות והן ייאבקו גם הפעם על מקום בפודיום. אלה הן (בסדר יורד) קריסטין גיריש הגרמניה, פארסקבי פאפאחריסטו היווניה ופטריסיה מאמונה מפורטוגל. אתלטית מעולה נוספת היא אולגה סאלאדוחה מאוקראינה. חנה מיננקו קבעה את הקריטריון לאליפות אך הודיעה כי תתמקד בעונה הנוכחית בקפיצה לרוחק ותנסה לקבוע את הקריטריון לאליפות העולם באתלטיקה.
צריך לציין כי קופצות המשולשת הטובות בעולם כיום מגיעות מהחלק הצפוני של דרוםאמריקה, קאתרין איברגוון  מקלומביה ויולימאר רוחאס מונצואלה. 
הדיפת כדור ברזל: 03/03, 14:20 – גם כאן יתמודדו האתלטיות שיצלחו את תחרות המוקדמות ביום שישי בערב. קריסטינה שוואניץ הגרמניה היא היחידה מבין האתלטיות שרשומות לאליפות שהדפה את המכשיר מעבר לעשרים מטר. גם תוצאת השנה שלה, 19.54, היא הטובה מבין כל השדה. פייבוריטיות נוספות הן אניטה מארטון מהונגריה, אלופת אירופה היותאת באולם וראדוסלאבה מארבודייבה מבולגריה.
קפיצה לרוחק: 03/03, 20:00 – בהנחה הן יצלחו את תחרויות המוקדמות בשבת בבוקר, איוואנה שפאנוביץ' הסרבית ומלאיקה מיהאמבו מגרמניה הן הפייבוריטיות במקצוע. לפני שנתיים, באליפות שנערכה בבירת מדינתה, הקופצת הסרבית קבעה את התוצאה האיכותית ביותר באליפות ואחת הטובות ביותר בכל הזמנים, 7.24, שכמובן הספיקה לה לזכות בתחרות. הקופצת הגרמניה, אלופת אירופה באצטדיון, קפצה העונה באולם ס"מ אחד מתחת לשבעה מטרים (תוצאת השנה בעולם באולם).
קפיצה במוט: 03/03, 20:05 – צפוי גמר מאוד חזק עם 8 קופצות איכותיות ביותר (ואולי אף יותר, אם יקבעו מעל לשמונה את אתלטיות המינימום לגמר). יקאטריני סטפאנידי היווניה, שזכתה בכל תואר במקצוע, צפויה להיות מאותגרת על ידי מספר קופצות – אנז'ליקה סידורובה הרוסיה (אתלטי ארצה מתחרים עדיין תחת דגל נייטראלי ונקראים "אתלט נייטראלי מורשה" עקב השעיית מדינתה מתחרויות), שקפצה השנה ל-4.91, הולי בראדשואו הבריטית, ניקולטה קיריאקופולו ואנג'ליקה בנגטסון השבדית (כל שלוש האחרונות קפצו ל-4.81 העונה).
היא אמנם לא תיקח חלק באליפות אבל יהיה לי לעונג לציין את מיכל טוקר מאגודת מכבי ת"א וחניכתו של המאמן רומן קוגן, ששברה לפני מספר ימים את השיא הישראלי בקפיצה לגובה כשקבעה 4.10 בתחרות בעיר מינסק, בירת בלארוס.
60 משוכות: 03/03, 20:25 – 8 אתלטיות יתחרו בגמר (על האצניות לעבור 5 משוכות) כשבדרך אליו הן יצטרכו לעבור שני סיבובי מוקדמות. האתלטיות הגרמניות והבלארוסיות מצטיינות במקצוע הזה באירופה. שלוש המדאליסטיות מהאליפות הקודמת (לפי הסדר, מהראשונה לשלישית) – סינדי רולדר (גרמניה), אלינה טלאי (בלארוס) ופאמלה דוטקביץ' (גרמניה) – מועמדות גם הפעם.
קפיצה לגובה: 03/03, 21:15 – מאריה לסיטסקינה הרוסיה היא הקופצת לגובה הטובה בעולם בשנים האחרונות. העונה קבעה 2.04 (תוצאת השנה בעולם) באולם. מלבדה, נראה נבחרת אוקראינית חזקה עם שלוש קופצות מעולות – אירינה גראבצ'נקו, יוליה לבצ'נקו ויקטרינה טבצ'ניק. הקהל הבריטי יעודד את מורגן לייק ויש לקחת בחשבון גם אלופת היבשת היוצאת, איירינה פאלסיטה מליטא.
800 מטר: 03/03, 21:18 – 6 אתלטיות, שיעברו בהצלחה את שני סיבובי המוקדמות, יופיעו בגמר. שדה המתחרות פתוח למדי. סלינה בוכל השווייצרית מחזיקה בתוצאת השנה, 2:00.98, והיא הפייבוריטית להגן על תוארה מלפני שנתיים.
1,500 מטר: 03/03, 22:12 – לורה מויר תנסה להשלים דאבל שני רצוף. קונסטאנץ קלוסטרהאלפן הגרמניה וסופיה אנאווי המוכשרת מאוד מפולין (עם שורשים מרוקאים) צפויות להיאבק יחד איתה (זה גם היה הסדר באליפות לפני שנתיים). לפני הגמר, הרצות יצטרכו לעבור סיבוב מוקדמות אחד.
400*4: 03/03, 22:40 – המקצוע שיחתום שלושה ימים מלאים באתלטיקה. מקצוע זה (מקצוע השליחים היחיד באליפות) מבטא את העומק של המדינות בספרינט הארוך (ישנה גם חשיבות להעברת מקל חלקה ומהירה, אך היא פחותה מזו שבמיאוץ השליחים הקצר, 100*4). לפני שנתיים, פולין זכתה בזהב ואחריה הגיעו הבריטיות והאוקראיניות. לא תהיה הפתעה אם נראה סדר זהה או שמא מעט שונה, כשגם לאיטלקיות יש נבחרת טובה מאוד.

כמה מילים על היום הראשון (שישי, 01/03) בתחרויות הגברים –
ביום שישי יתקיים רק גמר אחד והוא יהיה בהדיפת כדור הברזל (תחילת התחרות ב-22:35). דויד שטורל הגרמני (אחד מני לא רבים מקרב הגברים שהודף בגלישה ולא בסיבוב), שסיים עם מדליית הארד לפני שנתיים (ופעמיים אלוף העולם באצטדיונים), הוא ההודף בעל התוצאה הטובה ביותר השנה באירופה עם 21.32. תומאש סטאנק הצ'כי, שסיים במקום השני באליפות הקודמת קבע העונה 21.16.  קונראד בוקובייצקי הפולני ישאף להגן על תוארו ושני בני ארצו הנוספים, מיכאל האראטיק ויאקוב שיז'לובסקי חזקים מאוד גם כן. כדאי לשים לב גם לבוב ברטמס מלוקסמבורג הקטנה, שהדף השנה מעבר ל-21 המטרים ולמקסים אפונין הרוסי.

400 מטר (סיבוב ראשון, 12:20, וחצי גמר, 22:55) – אמנם זה לא הגמר, אבל כדאי לשים לב בספרינט הארוך לשני אתלטים מאוד מעניינים, שייתכן שיהפכו את הגמר (אם אכן יעפילו אליו) ביום שבת (22:22) לאחד מאירועי השיא באליפות.
קארסטן וארהולם הנורבגי הוא אלוף העולם ואלוף אירופה ב-400 משוכות (מקצוע שלא קיים באולמות). העונה הוא האירופאי היחיד שירד מ-46 שניות, כשקבע 45.56. לא מן הנמנע כי אם יצלח את המוקדמות, הוא יפגוש בגמר את אחד האתלטים הטובים ביותר בהיסטוריה במקצוע הזה באולמות, פאבל מסלאק הצ'כי. האתלט בן ה-28 זכה שלוש פעמים באליפות העולם באולם ומספר פעמים זהה באליפויות אירופה. שיאו האישי באולם הוא 45.24 והעונה קבע 46.19. מסלאק מצליח לרוץ מצוין בעיקולים החדים באולם והוא מבצע חיתוך מאוד מהיר לשביל הפנימי עם תום הסביבוב הראשון. כדי לזכות בתואר אירופי רביעי ברציפות באולמות, מסלאק יצטרך, ככל הנראה, לרדת (אולי אפילו די משמעותית) מ-46 שניות.

מוקדמות הקפיצה לגובה, 14:30 דימה קרויטר הישראלי, חניכו של אנטולי שפרן, יקפוץ בתחרות. קבע השנה תוצאה של 2.19. כדי לעלות לגמר יש לקפוץ 2.28 או להיות בין 8 האתלטים הטובים במוקדמות. דימה ישאף לשפר את תוצאת השנה שלו ואולי גם את שיאו האישי באולם, שעומד על 2.24.
מקסים נדאסקוב נבלארוסי ואנדריי פרוסצנקו האוקראיני מחזיקים במשותף בתוצאת השנה באירופה, 2.30, כשגם מתיאוז' פריז'בלקו מגרמניה, אלוף אירופה באצטדיון, יקפוץ בתחרות.

מוקדמות הקפיצה המשולשת: 22:25 – פאבריציו דונאטו האיטלקי בן ה-42 הוא גם כיום אחד הקופצים הטובים ביותר ביבשת ובאליפות אירופה לפני שנתיים סיים במקום השני (עדות ליכולות המיוחדות של דונאטו לצד חולשה, יחסית, של המקצוע באירופה). גם נלסון אבורה, הפורטוגלי בן ה-34 (אלוף אירופה לפני שנתיים ואלוף אולימפי ב-2008) יקח חלק בתחרות וינסה להגן על תוארו. מקס הב הגרמני סיים בבלגרד במקום השלישי וינסה להתקדם מעט גבוה יותר בגלאזגו. סימו ליסקאנן הפיני, מדינה עם עבר מפואר באתלטיקה שלא נודעה דווקא בקופצי המשולשת שלה, הוא בעל תוצאת השנה באירופה באולם (16.98).

מוקדמות הקפיצה לגובה: 0
כל האליפות ,שודר בערוצים 55 ו-56 מהיום (שישי) ב-12 בצהרים.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. כאן אפשר להתעדכן בתוצאות האליפות בזמן אמת:
    https://www.european-athletics.org/competitions/european-athletics-indoor-championships/2019/schedules-results/
    השעות שמופיעות כאן הן לפי שעון מקומי. כלומר מי שרואה בארץ, השעות יהיו לפי שעון ישראל ומי שיצפה בארה"ב, השעון יותאם אליו.

  2. תודה אלכס. אתה גורם לי להתגעגע לצפייה באתלטיקה. קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת תמיד היו המקצועות שהכי אהבתי לצפות בהם.
    בריצה משום מה ה400 מטרים הכי מעניין אותי. נראית לי הריצה הכי מאתגרת מבחינה פיזית וטקטית.

    1. הקושי שלה מתבטא הן במציאת הקצב המתאים ושמירת המהירות והן בקושי פיזיולוגי גדול מאוד ב-150 המטר האחרונים בערך…

  3. מצוין אלכס.
    אפשר בכמה מילים מה ההבדלים בין אולם לאיצטדיון פתוח בין המקצועות השונים? באיזה ענפים יש יתרון לאולם ולמה ובאילו דווקא מדובר בחסרונות?

    1. היי שגיא, ישנם מספר הבדלים במבנה המתקן. היקף המסלול באולם הוא 200 מטר בעוד שבאצטדיון הוא כפול.
      מקצוע הזריקה היחיד שמתקיים באולם הוא הדיפת כדור ברזל כיוון שהוא אינו גדול דיו ובטיחותי כדי לקיים בו את יתר מקצועות הזריקה.
      היקף המסלול הקצר באולם גורם לאתלטים לרוץ יותר סיבובים, מה שדורש מהם לרוץ יותר בעיקולים חדים ומאט את המהירות. כלומר, במרחקים הבינוניים והארוכים יותר (המרחק הארוך ביותר שרצים באולם בתחרויות הבינלאומיות הגדולות הוא 3,000 מטר בעוד שבאצטדיון מגיעים עד ל-10,000).

      היעדר הרוח באולם עשויה לסייע בעיקר לקופצים בקפיצות האנכיות – לגובה ובמוט. ולראיה, שיא העולם בקפיצה במוט (6.16 של רנו לבילאני הצרפתי) נקבע באולם. שיא העולם בקפיצה לגובה באולם נמוך בס"מ אחד (2.43) מהשיא באצטדיון.

      כתבתי מעט בעבר על חלק מהמאפיינים של האתלטיקה באולמות ואצרף קישור.
      http://www.hoops.co.il/?p=149168

  4. אליפויות באולם מבחינתי הן תמיד המקום בו ניתן לאתר את הכוכבים העתידיים של עולם האתלטיקה, ולכן פחות מעניין אותי מי הספורטאים שעומדים על הפודיום. בהקשר הזה, מריה וינסנטה – כפי שציינת בצדק- היא שם שכדאי מאוד לעקוב אחריו. מהתוצאות שלה (עדיין לא ראיתי אותה בשידור) היא מזכירה מאוד את קרולינה קלופט הצעירה עם חוזקות וחולושות דומות (היא כמובן חותמת עכשיו על קריירה כמו של קלופט). השאלה במקרה שלה היא האם היא תמשיך במקצוע (קרב 7) או שתעבור למקצועות היחידניים של קפיצה לרוחק או קפיצה משולשת, שם נראה שיש לה את הפוטנציאל הרב ביותר. אנחנו זוכרים שזה קרה לקלופט עצמה וכמובן לדפני סחיפרס שבחרה להתמקד בריצות הקצרות ברגע שהגיעה לרמה העולמית (בישראל זה קרה עם אלכס אברבוך שעבר להתמקד במוט לאחר שעלה לארץ).
    .
    הסיפור של דיאנה וייסמן מרתק ואני עוקב אחריו בשקיקה כבר כמה שנים. החלק המעניין ביותר בו הוא הפריצה שעשתה לאחר שעזבה את אירנה לנסקי (כנראה בשל המאבק על הבכורה מול ביתה אולגה) , אם כי גם הגיל משחק פה תפקיד לא קטן. עדיין קשה לי לראות אותה מגיעה לרמה הגבוהה ביותר (הלוואי ואתבדה) אך בהחלט יכולה להיות לנו לראשונה נבחרת שליחות ראויה שמזכירה מאוד את זאת של בליגה בתחילת שנות ה-2000 (שנסמכה על קים גווארט ובשיאה זכתה במדליית הארד באליפות העולם באוסקה). מניח שהיא לא תצליח לעבור את חצי הגמר (הסיבוב השני), אך בהחלט ניתן לצפות ממנה להגיע לשם (למיטב הבנתי זאת גם המטרה שהציבו לה).
    .
    לגבי חנה – אשמח אם תוכל להסביר קצת יותר את נושא המעבר שלה לקפיצה לרוחק. מהבנתי המוגבלת בתחום הקפיצות נראה שהיכולת שלה להישאר בטופ העולמי נגזרת מהטכניקה הנהדרת שלה שבאה לידי ביטוי בקפיצה משולשת ופחות בקפיצה לרוחק שם יש יותר דגש על היכולת האתלטית (ע"ע איברגוון). האם המעבר שלו נועד לחזק היבטים מסוימים לקראת טוקיו 2020 או שמדובר בניסיון משמעותי לעבור מקצוע?

    1. שחר, העלית כאן כמה נקודות מעניינות ושאלת שאלה טובה לגבי מיננקו.
      חושב שמלבד לנסקי ישנן מספר אצניות טובות מאוד, שיכולות להרכיב נבחרת שליחים חזקה למדי. אלה הן אולגה לנסקי, גל קדמון, עדן פינקלשטיין, דניאל פולסטר ואתלטיות נוספות.
      על פניו, לא נראה כי המשימה של שבירת השיא הישראלי הנוכחי, 45.23 (מ-2015), צריכה להיות מורכבת למדי, לאור שיאיהן האישיים (אם כי ישנה גם חשיבות גדולה להעברה טובה של המקל).
      מקווה שיצליחו לשפר את השיא הלאומי ולהתקדם במקצועות האישיים ובשליחים.

      להבנתי, ממה שקראתי באמצעי התקשורת השונים, מיננקו עברה להתמקד בקפיצה לרוחק לתקופה מוגבלת למדי בעצת מאמנה הנוכחי, רנה לנגוורה הצרפתי, וזאת על מנת לשפר את הטכניקה בקפיצה המשולשת לקראת שני האירועים הבינלאומיים הגדולים הקרובים – אליפות העולם בדוחא בסוף ספטמבר השנה והמשחקים האולימפיים בטוקיו באוגוסט 2020.

  5. עדכונים קצרים מתחרויות הבוקר בגלאזגו.
    דימה קרויטר עבר 2.16 בקפיצה לגובה ולא עלה לגמר.
    יאקוב אינגרבריגצן, הנורבגי בן ה-18, אלוף אירופה באצטדיון ב-1,500 וב-5,000, רץ שתי ריצות מוקדמות לאלף וחמש מאות מטר ולחצי המרחק. הוא ניצח בשתיהן וכמובן עלה לגמרים בשני המקצועות. גם אחיו הבכור הנריק עלה לגמרנה-3,000. פיליפ אינגרבריגצן, אח נוסף מהמשפחה, נפסל ב-1,500.

    הטעיתי את הקוראים כשכתבתי שפאבל מסלאק הצ'כי יקח חלק בתחרות. לא הייתי ער לעובדה כי הוא הודיע שלשום על פרישה מהתחרות בגלל מחלה.

  6. אמנם באיחור, אבל למדתי המון על אתלטים שאני לא מכיר, וסוף סוף יש לנו ערוץ 'אולימפי' שמשדר הכל. אני מאד עסוק בימים האלה בבעיות שלא קשורות לאתר אבל אשתדל לתת מבט פה ושם כשאוכל.
    מציע שאם אין לך זמן לפוסטחם ארוכים, אם תוכל אולי תוכל להכניס "תוצאות היום" בדיומא.
    תודה אלכס

    1. מנחם, תודה רבה. אכניס את התוצאות של הלילה יחד עם הגמרים שצפויים מחר לגברים (הגמרים של הנשים נמצאים בפוסט הזה) לדיומא.
      מאחל לך שהבעיות יסתדרו ורק טוב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט