משחק צמוד בין מילאנו למכבי לכאורה מעניין אבל המשחק הלילה היה הוכחה שמשחק צמוד הוא לא בהכרח משחק ברמה גבוהה.

המשחק היה צמוד לכל אורכו כאשר הקבוצות החליפו הובלה והובילו בהפרש של עד 6 לאורך כל המשחק.

מכבי ירדה ברבע הראשון ביתרון 20:22.

שלשה גדולה של וילבקין על הבאזר קבעה שיווין 47 עם הירידה למחצית.

מכבי הספיקה להוביל ב-4 ברבע ה-3 אבל רבע גרוע שלה הסתיים עם שלשה של רול על הבאזר שהורידה ל-62:64 למילנאזים בסוף הרבע.

שלשה פסיכית של מייק ג'יימס עם יד בפנים של קיין קבעה 73:80 למילאנו 2:40 לסיום.

84-75 למילאנו דקה וחצי לסוף, האם זה הזמן לשחזור נס מילאנו?

דיאנדרה קיין באחד ממשחקיו הגרועים קלע סל ראשון לאחר 8 ניסיונות. הוא לחץ את ג'יימס שאיבד כדור ושלשה של וילבקין הורידה ל-80:84.

מילאנו התבלבלה ואיבדה כדור, וילבקין ניסה להציל את המולדת ופספס מדאון טאון, קיין לקח את הריבאונד, פספס לייאפ ומילאנו עם 2 מהקו עלתה ל-80:86.

וליבקין עם שלשה מהפינה הוריד ל-83:86, 9.6 טיקים לסוף, מילאנו כמעט ואיבדה כדור בהוצאת החוץ וברוקס עמד על הקו ועשה 1 מ-2.

לא נס ולא נספרסו. 87-83 לאיטלקים.

ניצחון מילנאזי ואני שואל את עצמי מה עבר על הכדורסל האיטלקי הקשוח והאיטי של שנות ה-70 וה-80? הקבוצות נפגשו ב-2 גמרים רצופים בשנות ה-80 ומילאנו שברה את לב הצהובים פעמיים ברציפות בזכות בוב מק'אדו ומייק ד'אנטוני (אז השחקן שהיה מתאזרח משופם שנראה כמו האח האובד של האחים סופר מריו) עם מנגין הקשיש מול ברקוביץ', ג'מג'י, קווין מגי ז"ל ובארלו ששיחק גמר אחד עם מילאנו (ניצחון) וגמר אחד עם מכבי (הפסד).

הלילה היו אלו האמריקאים (ועוד שכירי חרב) של מילאנו שניצחו את האמריקאים של תל אביב.

למרות התוצאה הצמודה מבט בדף הסטטיסטיקה מלמד שמילאנו ניצחה 76:107 במדד.

12 מ-34 (שיא בניסיונות מדאון טאון של הצהובים) של מכבי מ-3. 9 מ-11 מהקו מול 22 מ-26 למילאנו היו ההבדל המרכזי.

מילאנו שלא השאירה עליי רושם טוב עלתה למאזן 11-12 והורידה את מכבי למאזן 13-10 כשנותרו 7 משחקים לסיום העונה.

המשמעות של ההפסד הוא שמשימת הטופ 8 היא הופכת למשימה בלתי אפשרית.

מילאנו תנצח את שובר השיוויון מול תל אביב בזכות ניצחון ב-4 לעומת הפסד ב-2.

בתוספת של 2 ההפסדים מול ויטוריה, המצב של מכבי בשוברי שיוויון רע מאוד.

מכבי בעוד משחק מבוזבז שאפשר היה לנצח ועוד ביום בינוני ומטה. אמנם יש מי שהרעיף שבחים על המאמן היווני אבל הלילה הוא ערך כמה חילופים מוזרים שפגעו בשטף המשחק ולמעשה חיסלו את העונה האירופאית של הצהובים.

להפסיד לפיאניג'יאני זה לא בדיוק תעודת כבוד.

מכבי הרבתה בחילופים ודיאנדרה קיין ופארגו זכו לקרדיט מוגזם.

היו דיבורים על תיאודסיץ' לתל אביב, אפשר לחלום אבל זה בדיוק השחקן שיכול להביא את מכבי לגמר (ולהפסיד כמובן).

אסור לתת לסדרת הנצחונות לבלבל. הסגל הצהוב חלש ולא מספיק עמוק ל-30 משחקי ליגה (אין רכז ואין סווינגמן סטייל דווין סמית', אידסון אנדרסון או פארקר).

אלכס טיוס שהיה שחקן החודש הקודם ביורוליג שיחק חלש הערב וטאריק בלאק סביר בעיקר בגלל שאין מי שיפטם אותו בכדורים שילעס את הלוחות.

חבל שתל אביב לא ניצלה את שבוע החופש להכנה טובה יותר למשחק.

נס מילאנו? מבט על המאזן החיובי של האיטלקים שהם לא יותר מאוסף של שחקנים מוכשרים.

כשנותרו 7 משחקים לסיום מכבי חייבת לנצח את דרושאפקה בשבוע הבא ולצאת למשחק חשוב מול מינכן.

אנדולו, ז'לגיריס וגראן קנריה בתל אביב הם מאסט. ניצחונות על חימקי ופנרבחצ'ה במשחק האחרון לא יזיקו.

לאור המאזן הנחות בשוברי השיוויון נראה שמכבי חייבת לנצח 6 מ-7 המשחקים שנותרו לה. אשרי המאמין וטוב ולו.

קלעו למילאנו: מייק ג'יימס 19, קרטיס ג'רלס 16, ג'ף ברוקס 15 ו-7 ריבאונדים, ג'יימס ננאלי 13, קיילב טארצ'בסקי 8, ולדימיר מיצוב 4, נמניה נדוביץ' 4, מינדאוגס קוזמינסקאס 4, אלן אומיץ' 4.

קלעו למכבי תל אביב: סקוטי ווילבקין 20 נקודות, מייקל רול 16 (4 מ-11 לשלוש), ג'וני אובריאנט 14 ו-8 ריבאונדים, טאריק בלאק 11 ו-7 ריבאונדים, ג'רמי פארגו 5, ג'ייק כהן 5, אלכס טיוס 4, אנג'לו קלויארו 2, דיאנדרה קיין 2 (1 מ-9 מהשדה, מדד 8-), ג'ון דיברתולומאו 2, יובל זוסמן 2.

מבט ברשימת הקלעים מביא עימו חידת טריוויה: כמה נקודות קלעו האיטלקים הלילה מול הישראלים? ( רמז – 15:11 הודות לג'ף ברוקס ה"איטלקי").