חיכיתי זמן רב מהרגיל מחוץ לדלת הפעם. מג'יק ג'ונסון לקח את הזמן בהתחבטות הקשה שלו בשאלה אם גם אחרי הטרייד דדליין ניתן להעביר את ג'ק ניקולסון בטרייד, או לפחות לשלוח את הדמות שלו ב"ניצוץ" כדי להפחיד את דייל דמפס בשביל אנת'וני דייויס.

"אה, חיכיתי לך" מרמר הפסיכולוג א-לא כל נבל מג'יימס בונד אי פעם.

אתה לא נשמע שמח במיוחד.

"בשביל זה יש לי טיפול פסיכולוגי משלי, אבל עזוב אותי, מה קורה איתך? חלון ההעברות נסגר, האולסטאר כבר פה והפלייאוף מתקרב"

האמת שעל הנייר, הרבה דברים זהים מהביקור הקודם שלי. עדיין מלחמה על שיפור מיקומים לפלייאוף יחד עם עוד כמה קבוצות, הפסדים מעצבנים, בעיקר במזרח, יחד עם ניצחונות גדולים, בעיקר במערב.

אמנם, תופעה שהתעצמה בזמן האחרון הוא החיתוך הגס של שחקנים מהרוטציה למרות שהם עדיין מסוגלים לתרום. זה קרה לויין אלינגטון שכבר הספיק להיות מועבר בטרייד עליו נדבר אחר כך, גם קלי אוליניק לא מקבל מספיק קרדיט משום מה. אמנם, אנחנו עדיין יציבים בחוסר היציבות שלנו. זה מרגיש כפי שהיו לוקחים מכונית מקרטעת ושמים אותה על כביש עפר בצורה שהיא לא תרגיש את הרעידות, ברור לכולם שהדרך וגם המכונית עצמה לא עובדים כמו שצריך, אבל הם חשים יציבים בנסיבות ההזויות האלה.

בנוסף לכך, ג'סטיס ווינסלו ממשיך את עקומת העלייה המרשימה שלו. הביטחון שהוא צבר בזריקה זה משהו מדהים. בשנה שעברה, אם היה מחמיץ שלשה (איירבול מהפינה בדרך כלל) הוא היה מאבד ביטחון ולא זורק יותר לזמן הקרוב. היום הוא לא נותן לזה להפריע לו, לפעמים צריך לדעת לשכוח ולסלוח. הוא גם שיפר את האחוזים שלו לזריקות ל-2, בעיקר ובאופן דרסטי באזור הבעייתי שלו (שיפור של שישה אחוזים מבין 3-10 מטר מהסל). יש לו קייס לשחקן המשתפר של השנה, מה שלא ניתן להגיד על זה שתלינו בו הכי הרבה תקוות לפרס הזה ג'וש ריצ'רדסון. הוא ממשיך לקלוע באחוזים רעים וחוסר היכולת שלו לקחת על עצמו משחקים ברבע הרביעי לאחר כל כך הרבה הזדמנויות ממש מתחילה להדאיג. יש בי אמונה שהוא ירים את היכולת שלו בישורת האחרונה, כמו שכל שחקני מיאמי נוטים לעשות כמעט כל שנה.

זאת ועוד, אני מאוד מרוצה מהטרייד דדליין. נפטרנו מטיילר "רק צריך כובע קש רחב כדי להיות הילבילי" ג'ונסון בלי צורך להעביר אף בחירה איתו ויחד עם זאת אנחנו חוסכים סכום לא רע בכלל של כסף. אני מאוד אוהב את הבחור וזו לא אשמתו שהוא קיבל חוזה מנופח מדי, אבל יצאה לי צווחה קטנה של אושר כשראיתי את הציוץ מ-ווג'.

כפי שקורה בכל פעם מחדש, אני חש שהוא לא ממש מקשיב לי.

"אתה איתי? אתה נראה כי אתה חושב על משהו אחר"

אני פשוט מתחבט עם עצמי מה עדיף לעשות, לראות שוב את הסרט "רומא" או באמת לתלות כביסה" ענה עם קריצה וחיוך צדדי.

"אפרופו הטרייד דדליין, מה אתה חושב על בחירה שלכם ב-2021 שהועברה ומדוברת כנכס חשוב מאוד?"

אני ממש לא מבין את העניין הזה, אין לנו שום סיבה להיות פחות מבינוניים בשנה הזו. כמה מהחוזים הרעים שלנו נגמרים, שלישיית הצעירים של ווינסלו-ריצ'רדסון-אדאביו על חוזים נוחים (פחות מ-30 מיליון לשלושתם יחד), אריק ספולסטרה עדיין יאמן, פט ריילי ואנדי אליסבורג עדיין ינהלו את העניינים ומיאמי עדיין תהיה מקום נחשק יחסית לפריי אייג'נטס. ויטו קורליאנה, אהמ… פט ריילי ימות לפני שההיט יעשו טאנקינג (לבינתיים נרחיק אותו ממשחק עם נכדיו בגנים פתוחים). סכנה לפציעות? קיימת, אבל הרוסטר שלנו עמוק ויישאר כך לשנים הבאות, ואם יש מאמן שיכול להתמודד עם פציעות זה אריק ספולסטרה. הרגשתי ממש כשליח ציבור כאשר הסברתי זאת לצייצנים זועמים בטוויטר. הרגשה כי מיאמי היא עלמה במצוקה, אם העלמה הייתה עיר בה שוטר מפוטר לאחר שהוא העלה את הפלוצים שלו לאינסטגרם, או שנציגת ציבור בה באמת מאמינה שהיא נחטפה על ידי חייזרים והוחזרה. סיפורים אמייתים אגב"

"אתה נשמע ממש נחרץ וזעום על העניין, זאת אומרת שחזרת להרגיש מאז הפגישה האחרונה?"
האמת שכן, בהדרגה. הקסם של ההתחלה לעולם לא יחזור, וזה בסדר מצדי. אני פשוט מתפתח ומזדקן כאוהד.

"אם כבר מדברים על מזדקן, על וייד לא דיברנו הרבה עדיין".

זה כי אין יותר מדי על מה לדבר, הוא נראה זוועה על הפרקט ולאף אחד לא אכפת, כולל אני. וייד הנוכחי הוא כמו סיטקומים משנות השמונים: מקרטעים, איטיים במעברים אבל עדיין מרגשים ונוסטלגיים.

"אין ספק שיהיה נחמד לראות אותו ואת דירק באולסטאר פעם אחרונה".

כבר מזמן התחלתי לבוז לכל הסוף שבוע המיותר הזה, אבל גם בחודש האחרון לא ישנתי לילה שלם בשל אירוע עוד יותר משמים מזה (ותודה לסופרבול, משחק שבאופן מפתיע גם אוהדי מיאמי נהנו במידה מסוימת מתצוגה הגנתית גדולה של הפטריוטס), אז יש סיכוי רב שהצבוע שאני יקום בשביל לראות אלי-הופ לא מתוזמן היטב מוייד ללברון, או את דירק מתקשה בהעברת הקטטר שלו בין הנקודות בתחרות השלשות.

אבל עזוב את האירוע הנאלח הזה, אני מאוד מתרגש לעובדה שדראגיץ' אמור לחזור בזמן הקרוב לאחר מנוחת האולסטאר. אריק ספולסטרה תמיד אהב שני מובילי כדור על המגרש באותו הזמן, אם הוא וג'סטיס המחודש יסתדרו אחד עם השני, הוא יכול להיות קריטי לפלייאוף ואפילו לסייע בגניבת איזו סדרה בסיבוב הראשון"
"טוב, כמעט נגמר לנו הזמן, עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?"

כן, אני חושב שאני מתחיל לנטות לטובת הצד של "לעולם לא לעשות טאנקינג" מאשר "תנשלו כל נכס אפשר בשביל בחירות". מ-1995 (מאז שריילי הגיע) מיאמי ניצחו 25 משחקים או פחות שלוש פעמים בלבד, וזה הוביל לשלוש אליפויות ועוד כמה עונות מדהימות שלא נגמרו בטבעת. צריך להמשיך לפגוע בבחירות אמצע שיש לנו (ג'סטיס, באם) ולדחוף להבאת כוכבים חופשיים בקיץ. במוקדם או במאוחר, אנחנו נחזור לטופ.