עלה על "הגל " ותקע "מקל :(יתד) בליגה הטובה בעולם / אהרון שדה

בס"ד

עולה על "הגל " ותקע "מקל :(יתד) בליגה הטובה בעולם 

מאת אהרון שדה

גל מקל בנ.ב.א אמנם זה לא רשמי אך נקווה שניתן כבר לאחל מזל טוב.
רועי וינברג הקדים אותי לשמחתי וסיפר לכם בערך את הקריירה של גל מקל וזה השאיר אותי להתמקד בכמה נקודות ותכונות אופי מסוימות
שאיפשרו לגל מקל להגיע לליגה הטובה ביותר.
האמת רובכם בוודאי הופתעו  לא אני.
לא הופתעתי כי כשחשבתי בעיני רוחי לפני שנים לא מעטות את הישראלי האב טיפוס לשחקן נ.ב.א ראיתי מישהו שהרבה יותר קרוב  לגל מקל מאשר מעמרי כספי למשל.
אבקש במאמר זה להתייחס לנקודות הבולטות שהביאו את מקל לנ.ב.א .
1. כישרון :
איני רוצה להתחיל ולהשוות בינו ובין רכזים ישראלים ומוכשרים מהעבר כמו למשל קטש ,גודס שפר או אפילו אוחיון.
אך ברור לחלוטין שמדובר בכדורסלן מוכשר ביותר שידע  לפחות בליגה שלנו לעשות סל ולהריץ מתפרצת בצורה טובה מאד .
הכישרון שלו שבא לידי ביטוי בארץ התבטא בעיקר בחדירה טובה מאד לסל אך גם בחשיבה מהירה ונכונה וקבלת החלטות טובה .
אמנם נראה שהחדירה שלו לסל טעונה הוכחה גדולה מול האתלטים השחורים מאמריקה.
אך נראה שקבלת ההחלטות שלו (יחס של יותר מ 2 ל 1 באסס' איבודים בקריירה ) ובמיוחד המהירות בקבלת ההחלטות יכולות לעמוד לטובתו גם באמריקה.
יש לו קליעה לא רעה מחוץ לקשת בארץ אך היא צריכה שיפור רב בטח בטווחים של הנבא.
2. נחישות :
כישרון לבד כידוע לא מספיק. מה שמפריד בין הטובים לטובים מכולם זו הנחישות.
למקל יש זאת בגדול. הוא היה במכללה בארה"ב והתפתח שם יפה (ויצ'יטה סטייט).
הוא לא וויתר גם כשהיה באירופה (בנטון) וזה מתבטא גם בשיפור תמידי ברמת משחקו וכמובן במשחק ההגנה שלו.
בקיצור מדובר בפייטר אמיתי.
שחקן ששום דבר לא בא לו בקלות אך כזה שלא מוותר ומתקדם צעד אחר צעד.
כל הקריירה שלו עברה עליו בקשיים לא מעטים.
זה התחיל כשהיה במכללה הוא לא בא כשחקן בעל שם כמו למשל הנפלד /שפר .
גם ההיי בארץ לא היה מי יודע  מה . (בגלל רמת המכללה וגם מכיוון שאת העניין  באותם השנים תפסה מכבי  בימי הגביעים ביורוליג).
כשהוא הגיע כבר למכבי זה היה בשנת 2008 בעונת המשבר שהסתיימה ללא תארים .
וכך מקל שהגיע באמצע העונה נאלץ להיות שחקן אימונים בלבד ללא דקת משחק בודדת במשך העונה.
גם בנבחרת דרכו לא הייתה סוגה בשושנים במאבק מול נעימי ואוחיון על עמדת הרכז הבכיר.
וכך היה כשהגיע לאירופה וחווה עונת התאקלמות קשה מאד בבנטון האיטלקית.
אך מקל ידע גם ידע להתגבר על כך המשברים בצורה ראויה לשבח.
תעוזה ,אמונה ,יחודיות :
פט ראלי אמר "רק המעז מנצח"
מקל מעיז כל הזמן ולכן הוא לא פחד לעזוב את הארץ לארה"ב ואח"כ לאירופה ולהתמודד מול מכבי.
מקל הוא שחקן שמאמין בעצמו לחלוטין וזו לענ"ד הסיבה שהוא הצליח איפה שרבים וטובים נכשלו.
התכונות הללו עשו אותו שחקן יחודי בנוף הכדורסל הישראלי.
שחקן שהולך לפעמים נגד הזרם.
למשל הוא שיחק במכללה בתקופה שבה זה היה פחות פופולרי .(תקופה ששלטה בה האמירה שאין יותר מדי מה ללמוד במכללות).
גם בארץ הוא היה השחקן שאמר לא למכבי ת"א הגדולה.ואפילו השתחרר מחוזה ל 3 שנים בקבוצה.(הלך לגליל)
בזמנו אני חייב להודות חשבתי שזה נובע מפדנות ומחוסר נכונות להתמודד כמו גבר על מקום ברוטציה.
אך השנה בבנטון בה הוא לא נשבר והתקדם לאט לאט שיכנעה אותי שלא מדובר בפחד אלא בהצבת מטרה שונה ויחודית והיא להתפתח כשחקן לרמות הגבוהות ביותר.
כמה שחקנים אתם מכירים שלקחו ממכבי אליפות ? ועוד פעמיים ?
נכון גם ג'וני ואבישי גורדון עשו זאת .אך תפקידו של מקל היה משמעותי בהרבה.
(וזאת למרות שהאליפות הוכרעה במשחק בודד ,מעטים הישראלים שזכו לקחת ממכבי יותר מגביע אחד למשל).
גם העדפתו של גל מקל את ההצעה ממכבי חיפה על פני הפועל ירושלים היא לא מובנת מאליה וגם זה קשור באופי המיוחד ובאמונה שלו.
ווינריות :
מיהו ווינר ?
לענ"ד יש שתי תשובות.
1. התשובה הכי נכונה היא האדם שהוציא מעצמו את המיטב ללא קשר להישגים בפועל.
2. ההוא שיודע לנצח .
מקל ממזג את שתי התשובות יחדו.
1. אנו נמצאים בתקופת הטור דה פראנס אולי התחרות הקשה בכל עולם הספורט.
לטור יש רק מנצח אחד (או כמה אם כוללים את החולצות השונות ואת הקטעים השונים).
אך יש הרבה שמוצאים מעצמם את כל  ה100 אחוז שיש בהם והם הם הווינרים האמיתיים.
מקל ממש מזכיר לי את אותם ספורטאים אמיצים.
2. מה לעשות שהד"ר הטביע בנו (שלא בצדק) שהווינר הוא מי ששם את הכדור האחרון בסל ?
  אך גם בקטגוריה הזו מקל  הוא ווינר על .
שחקן שזכה  בשנתיים האחרונות שלו בארץ פעמיים בתואר שחקן העונה של הליגה.
שחקן שבשלוש השנים האחרונות שלו בארץ הגיע תמיד לגמר הפליאוף.
כולל פעמיים אליפות.
שחקן שולע 29 נקודות בגמר הגביע .שחקן שקולע  17 נקודות במחצית השנייה של משחק האליפות הוא שחקן ווינר גם לפי הקטגוריה הזו.
מה צפוי ?
מבחינה מקצועית אי אפשר לדעת היות ודאלאס רחוקה מלסגור את הסגל שלה.
ובכל זאת יש מקום לאופטימיות זעירה.
1. בגלל האופי של גל .
2. בגלל המקום והכבוד שהם רוכשים לשחקן האירופאי .(בכל זאת גדל אצלם האירופאי הגדול בתולדות הנ.ב.א).
3. בגלל הסגנון : (בכלל הסגנון בכלל במערב עדיף לשחקן מסוגו של גל ).
4.בגלל הקאוץ. המאמן של גל כבר אימן את שאראס ולא ספר אותו בגלל משחקו ההגנתי .גל נותן הגנה ונחישות וקרלייל אוהב את זה .
ב ה צ ל ח ה .

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. Ori88

    2 יול 2013 09:40:03

    תודה רבה. כמה הערות:
    1. פט ריילי אמר "רק המעז מנצח". אני קראתי ספר של בני גאון (ז"ל) עם אותו שם.
    2. דיברנו במאמר אחר בהופס על כך שקליעתו לא נקייה ולא יציבה. האם יש לך את האחוזים שלו מהשדה ? ומהשלוש.
    3.קשה לנבא הצלחה באן-בי-איי. מי היה מאמין שחוזה קלדרון יהיה רכז פותח ומצליח כל כך הרבה שנים.

    את האופי יש לו

  3. הגיון בריא

    2 יול 2013 13:13:08

    ואי אפשר שלא לציין לטובה את הכושר\כוח שהוא פיתח עם מסת שריר-
    שזה תמיד משהו שהישראלים היו חולים בו והזניחו.

    דוגאות בודדות שלא מעידות כל הכלל היו למשל טל חן בחיים וראינו לאפה הקריירה שלו הגיעה- רק אופי וחדר כושר. אף אחד מעולם לא חשב שהוא כשרון טכני או יצירתימדי- אבל השקעה משתלמת.

    ועכשיו גם מקל, אם לא הייתה לו חגורת הכתפיים החזקה שהוא עבד עליהבשנתיים האחרונות- לא היו סופרים אותו בNBA.
    זה לא שיש לו גובה חריג או משהו בולט מאד אחר במשחק שלו.

    כל הכבוד לו.
    אני כבר מת לראות את נוביקצי משחיל עוד אחת מאסיסט שלו.

    1. מנחם לס

      3 יול 2013 00:23:30

      יהודים יש בכל מקום. אבל כפי שכתב גולש בטור של עוז, אני מאמצין שבראד גולדברג מאמנו היה פקטור חשוב מאד, ואולי אפילו השידורים של מכבי חיפה בכמה מקומות בארה"ב בגלל בעל מכבי חיפה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט