הרפטורס מנצחים, דניס סמית חוזר – סיקור משחקי יום שלישי / דובי עופר

תמונה קשורה

במחזור הלילה בNBA ניצחה מינסוטה את פיניקס בפעם השנייה בתוך יומיים, והפעם באמת, הת'אנדרס אירחו באוקלהומה את הבלייזרס העייפים, הקינגס הגיעו לקנדה כדי להפסיד לרפטורס, ובדאלאס סופמור מוכשר אחד בשם דניס קיבל מחדש את אהבת הקהל בניצחון מול הקליפרס.

אבל לפני כן, שנות השמונים.

ברחבי העולם חוגגים הבוקר מיליונים, ניי… עשרות מיליונים! אירוע משמעותי בתולדות האנושות והאומה. גבירותיי, ובעיקר רבותיי, ויותר מכל רבותיי ילדי האייטיז, ריצ'ארד דין אנדרסון מציין היום 69 שנים להיווסדו. כן ידידיי, קולונל ג'ק אוניל נולד היום לפני 69 חורפים. ויותר מכך, מק'גייוור נכנס לפאקינג שנתו השבעים. ומה לעזאזל זה אומר עלינו אם מקגייוור בן 69?? מדהים איך הזמן עובר והניקס עדיין מסריחים. אני מזמין אתכם, קוראים צעירים, לצפות, ובעיקר להאזין, למה שהיה פס הקול שהרטיט את ליבנו לפני שלושה עשורים, וביחד נשיר הלל לאיש שתיקן רכבים עתיקים ומסוקים מקורקעים בעזרת ויקטורינוקס מדגם טינקר, כמה ס"מ איזולירבנד חבלה ובמקרים של כתמים עקשנים במיוחד גם מסטיק בזוקה משומש במצב טוב, יד שנייה מרופא. ויופידידו, זה פועל, וברוב המקרים מתפוצץ.

טורונטו ראפטורס (13-36) 120 – סקרמנטו קינגס (24-24) 105

נתחיל בחידה. שתי קבוצות משחקות. אחת בבית, עם מאזן 0-6 במשחקים לפניהם היא נחה יום אחד לפחות, והיא נחה, השנייה 6-2 במשחקים השניים של בק2בק, והיא מק2בקת. האחת עם 1-7 בשמונה משחקים אחרונים, השנייה לילה אחרי מחצית שנייה מזעזעת בברוקלין, והפסד. הראשונה בריאה ומאוזנת, למעט הפרימה בלרינה העייפה קוואי שנחה לה זה המשחק השלישי, השנייה ללא פוקס (בוהן), בייליצה (גב) ושומפרט (התפרצות חיידק ניקסוקוקוס שחטף במשחק בברוקלין והתבטא בחום, צמרמורות, סיוטים בלילה במיטה כי לבש בטעות את פיג'מת הניקס החלופית ו10-1 מהשדה מול הקבוצה המובילה של ניו יורק כרגע, אלוהים שישמרנו)…. בקיצור, מה הייתם שמים בטוטו, אחד או שתיים?

אז שתדעו שדווקא האורחים מסקרמנטו הובילו בחמש אחרי הרבע הראשון, 29-34, ראו זה פלא. ורק מעט לפני המחצית הצליחו הקנדים לעלות ליתרון, בדרך להובלה מינימלית אחרי 24 דקות, 56-60.

אבל היי, יש קבוצה בסקרמנטו (בלינק בלינק, זיו). עם ארבע וחצי דקות לסיום השלישי, בוגדנוביץ מוצא את קאולי סטיין ששם עוד שתיין בדאנק, ופתאום זה שוויון 73… האם המלכים שורדים? לא בדיוק. עם הדאנק הזה מסתיימים שידורי הקינגס לערב זה, ותודה לכם שצפיתם.

פסקאל סיאקאם, הוא ולא מלאך, משתלט על ההגה, קולע שבע נקודות בדקות הנותרות, ומוביל את הקנדים לריצת 5-15, שעושה את זה 78-88 בסוף הרבע ומפרידה את הקבוצות עד הסוף. ברבע הרביעי היתרון צמח לאט אך בהתמדה, ובסיום 105-120 לטובת הרפטורס, שמאריכים את רצף ניצחונות הבית לעשרה.

בהיעדרו של קוואי נכח כמצופה קייל לאורי, עם 19 ו9 אסיסטים, כשואן וליט הקטן מצטרף עם מנה זהה, אותה תיבל היטב בשבעה אסיסטים וריבאונדים. סיאקאם סיים עם 18, כשאיבקה ומיילס מהספסל תורמים 15 לראש, מיילס ב7-5 מהשדה, כולל 5-4 משלוש.  הקנדים יחסרו את קוואי גם במשחק הבא באינדיאנה, לטובת מה שמכנים שם ניהול עומסים.

הקינגס מהצד השני הציגו חמישייה בספרות כפולות, בהובלת באגלי, שפתח לראשונה בקריירה, עם 22 ובוגדנוביץ 16, יחד עם 9 אס' ו8 ריב'. גיילס ומקלמור תמכו מהספסל, עם 11 ו 10 בהתאמה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (18-29) 123 – פורטלנד טריילבלייזרס (20-29) 114

בא לכם עוד חידה? סבבה. שתי קבוצות משחקות בק2בק. אחת נופשת בניו יורק, השנייה קורעת את עצמה בניצחון על המורמונים ביוטה. הראשונה מארחת, השנייה מתה כבר לחזור הביתה אל התה והלימון והספרים הישנים. מי לוקחת?

אז בסוף ניצחו המקומיים וחזרו למקום השלישי במערב, לא לפני שהאורחים מפורטלנד עשו להם את המוות רוב המשחק.

עושים את המוות אומר בעיקר סי ג'יי מקולום עם שבע שלשות מ12 ניסיונות, בדרך ל31 נקודות, דמיאן לילארד במשחק מצוין עם 34, כולל 10-2 מהשלוש, 8 אס' וחמש בריב' וחטיפות, ויוסוף נורקיץ' 22 ו15 ריב' מול המרפקים הבלתי מתפשרים של סטיבן אדאמס.

וחמש דקות לסיום מקולום צולף את השלשה השביעית ומצמצם לשלוש בלבד, 106-109. האם נשאר בבלייזרס המותשים מיץ לריצה אחרונה, למרות שפיגרו לאורך רוב המשחק?

לא אם זה תלוי בפול ג'ורג'. הסופרסטאר, בעונתו הטובה בקריירה, מדייק ארבע פעמים ברצף מהקו, מצרף חטיפה וטס כל הדרך לליי אפ שקובע 108-117, 2:17 לסיום. לילה טוב משחק, חלומות פז בלייזרס. ווסטברוק עוד מוסיף התעללות בגופה עם שתי הטבעות מרעידות עצמות בדקה וחצי האחרונות, ובסיום 114-123 לטובת אוקלהומה.

דניס שרודר הוביל ריצת 0-8 של המקומיים בתחילת הרבע הרביעי, בדרך ליתרון 12, 89-101, לפני שהבלייזרס חזרו למשחק. הסוף, כמו ששמעתם, היה כולו רועם וג'ורג'י.

את אוקלהומה הוביל פול ג'ורג' עם 36, כשלצידו ווסטברוק עם טריפל דאבל 14 העונה, 29 נק', 14 אס' ו10 ריב'. אדאמס ופרגוסון עם 14 לראש סייעו, וגראנט עם 11 השלים חמישייה בספרות כפולות. שרודר עלה מהספסל עם 13, ויחד עם השש של פרגוסון היו השניים כל תרומת הספסל המקומי.

בפורטלנד, כבר אמרנו, אלה היו בעיקר 34 של לילארד, 31 של מקולום ו22 , 15 של נורקיץ'. החברים האחרים היו תשושים מכדי לסייע באמת. אולי ביקור בפיניקס יעודד את רוחם. שווה לנסות.

 

דאלאס מאבריקס (26-21) 106 –  לוס אנג'לס קליפרס (22-25) 98

חידה שלישית להיום. קבוצה אחת בלימבו שבין הפלייאוף ללוטרי, השנייה נלחמת בציפורניים על מקום בפלייאוף. אחת בסכסוך עמוק עם כוכב צעיר, בהובלת רוקי, השנייה… נו… נלחמת על הפלייאוף. חמיצר כבר לא ייצא מפה.

והנה חמישיית המאבריקס מוצגת, ועיני הקהל נפקחות בפליאה. מי זה שם מספר 1 בתכלת שמיים, שעולה לפרקט ומנפנף ליקיריו ביציע?? האין זה… הביטי ג'ורג'ט, זה דניס…! דניס שלנו, איה היית??

כשברקע שמועות הטרייד ותמונות של חתולים שחורים, אחרי שהפסיד שישה משחקים מסיבות שלא כולן גב כואב ומחלה, עלה הרכז הצעיר בחמישייה, שיחק 37 דקות, קלע 17 וקלט 8 ריב', והראה שגם כשלא מסכימים, בגן שלנו לא מרביצים. בגן שלנו כולם חברים.

ואם נתייחס לרגע לכדורסל נטו, אז הקליפרס היו אלה שהובילו לאורך כל הרבע הראשון, לפני רבע שני צמוד לחלוטין, לקראת 57-58 לטובת המארחים בירידה למחצית.

ואז, בסיום רבע השלישי, הקליפרס החטיאו 16 פעם. ברצף. בררר… בדרך ל23-4 מהשדה. ועדיין, 1:20 לסיום הרבע השלישי, ג'ונתן מוטלי, מהקו כמובן, מעלה את הקליפרס ל73, ומשווה את התוצאה! איך קבוצה מחטיאה 15 פעם ברצף ועדיין נמצאת בשיוויון? למאבריקס הפתרונים.

והפתרונים במקרה הזה באים לאט ובחיוך כשצועקים דירק. הגרמני הקשיש החליט שהילדים צריכים שיעור מיוחד, ואת המסירה מדונצ'יץ', שגילו פחות ממחצית משנותיו, ונולד רק אחרי שדירק דרך על פרקט בNBA, תרגם נוביצקי לשלשה, אחת משתיים שלו במשחק.  והנה הן נפרדות בזכות הגיבור הוותיק.

ברבע האחרון הקליפרס עוד חזרו למשחק, וחמש דקות לסיום זה היה רק נקודה למאבס, 91-92. ואז ווסלי מתיוס צלף שלשה, ושתי דקות לסיום דניס סמית, ג'וניור, המושמץ והאהוב, שולח מסירה ארוכה לכיוון הטבעת, ודיאנדרה ג'ורדן קולט מהאוויר, ומטביע, ועושה את זה 93-99, וכיבוי אורות לקליפרס. ואז דניס פונה לקהל ומבקש מכולם לקום ולהריע. והם קמים… והם מריעים… הו, איך הם מריעים. כי שחקן כדורסל צריך לשחק, ולמסור, ולקלוע. וזהו. רק זה. ואז הוא אהוב מחדש.

זה נגמר 98-106 לטובת דאלאס, עם הרבה תקוות להמשך.

בארנס הוביל את דאלאס עם 20, כשהצמד דונצ'יץ' את סמית סוגרים עסקה על 17 כל אחד. לוקה הוסיף גם 6 אס ו7 ריב'. ג'ורדן קלע 13 ושלט מתחת לסלים עם 16 ריבאונדים ו4 חסימות.

בוורלי עם 16 הוביל את הקליפרס, כשלצידו ברדלי עם 15. הקליפרס דייקו ב36% עלובים מהשדה, כולל 10-36 מחוץ לקשת.

 

פיניקס סאנס (38-11) 91 – מינסוטה טימברוולבס (24-23) 118

יומיים אחרי שהוכרעו בקושי ע"י סל ניצחון של דרק רוז, אירחו הסאנס את הזאבים למפגש חוזר. למרות ששיחקו בלי הרוקי המצוין אייטון, נשארו המארחים צמודים במשך רבע וחצי, ושבע דקות למחצית הובילו הוולבס בשתיים בלבד, 42-44, אחרי שלשה של בנדר. ואז עברו האורחים לריצה קלה נוטה לדריסה, קלעו 20 לעומת חמש, ובמחצית 49-65 לטובת מינסוטה. גיים אובר.

המחצית השנייה הייתה בשליטה זאבית מוחלטת, כשהאירוע המעניין ביותר מתרחש 5:24 לסיום הרבע השלישי, ביתרון 62-82 למינסוטה, אחרי שדיאנג לקח ריבאונד והרים מרפק, שליטף את בוקר, שנפל לאחור, וקם, ודיבר, ודיאנג ענה, והם התקרבו, ואז המצלמה כבר עברה למצב בואו נסתכל על המכות מלמעלה. אז מכות לא היו שם, אבל השניים נשלחו איש איש למקלחתו, לא לפני שדיאנג מפציר בדווין לדרוש בשלומה של מאמא בוקר בבורדל, ודווין מבטיח לשלוח במייל סרטון של קיפוד שיכור עוגב על גופה של גירית. תחביבים של אנשים.

משם זה נמשך על מי מנוחות בשיוט רגוע, כשאף צד לא באמת משקיע מאמצים בדרישה מהתוצאה להיות מה שהיא לא. בסיום 91-118 לטובת מינסוטה, שממשיכים לשמור את פלייאוף המערב בהישג עין, בדיוק כפי שציון היא (הוא) מפיניקס.

טאונס עם 25, 18 ריב' אימתניים ו7 אסיסטים היה ממונה על אגף הכדורסל מטעם מינסוטה, ולצידו סגניו אוקוג'י, 21, ו-וויגינס, 17. דיאנג תרם אפס בחמש דקות לפני ההסתודדות עם בוקר.

בפיניקס זה היה בעיקר ג'קסון מהספסל עם 27 ו10 ריב' שניצל את המצב לטובת סטטיסטיקה, כשבנדר ואוברה תורמים 13 כ"א. בוקר הוסיף למאזן 14 לפני שרץ לגמור לחברים את המים החמים.

 

 

בכל פעם שאני מתחיל לדבר על מוזיקה מרגיש לי קצת כמו טרול. אחרי הכל, ההבנה המוזיקלית שלי ושל נוני, האוגר הסיבירי בעל שלוש הרגליים, די דומה. אז אחרי שבשבוע שעבר ציינתי את ג'ימי פייג' כענק, התחיל ידידי בנג'ו להפציץ שמות ברמה כזאת, שהעזתי לשאול אותו על אריק קלפטון. קלפטון, שתדעו, אף פעם לא בא לי טוב באוזן. משום מה נשמע לי תמיד מסודר מדי, גם אם גאון. אז כששמעתי את פרינס המנוח מצטרף לשורת ענקים בתחום המיתר ומשתלט לחלוטין על ביצוע רב משתתפים ל while my guitar gently weeps , הרי לא יכולתי שלא לשתף גם אתכם, נכון?

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. אחלה סיקור, העלית דמות נוסטאלגיה על מיסטר פיקסיט המקורי..,
    "שגם כשלא מסכימים, בגן שלנו לא מרביצים. בגן שלנו כולם חברים" פרייסלס
    חוק 46 בספר "דברים שלימדו אותי פעם וחבל ששכחתי"
    🙂

  2. "לא לפני שדיאנג מפציר בדווין לדרוש בשלומה של מאמא בוקר בבורדל, ודווין מבטיח לשלוח במייל סרטון של קיפוד שיכור עוגב על גופה של גירית. תחביבים של אנשים"
    ענק ענק ענק אתה, דובי!

  3. סיקור גדול, תודה רבה.
    מה קורה עם בנדר, האם סופסוף הפרוספקט מצליח להמריא? אם אני לא טועה, זה כבר המשחק השני שלו בדאבל. זה טוב שהוא יקבל קצת בטחון, רגע לפני שהוא חוזר לזרועותיו האוהבות של וויצי'ץ

  4. תודה דובי, מושלם!
    מבחינת אוהדי הת'אנדר הבשורה של הלילה שראסל חזר לתרבות הדאנק..ובגדול…היה קשה לראות אותו עם הלייהפים ,ככל הנראה הסיבה לירידה במשחק שלו היתה שילוב של הפציעה הטורדנית שלו עם הרצון הנחוש שלו לשלב את שאר האנשים במשחק עכשיו כשהעסק עובד הוא יכול לחזור לשואו-טיים, וואלקאם באק ראסל הישן!,בכנות, התגעגענו.

  5. איזו תזכורת מפרינס, פשוט ענק. ואם תהית מי זה הינוקא שמבסוט מעצמו עם הגיטרה ליד טום פטי. קוראים לו דני הריסון, והוא שם כי אבא שלו כתב והלחין את השיר הנהדר הזה.

  6. תודה דובי בעיקר על מוסף התרבות. לא מזמן ראיתי תמונת פפרצי של ריצ׳רד דין אנדרסון עומד ליד הרכב שלו עם המכסה מנוע פתוח ונראה אובד עצות… הרסה לי את הילדות התמונה הזאת.. בימים הטובים מקגייור היה מתקן את הרכב עם חתיכת גומייה ושני קרשים. הביצוע של טום פטי ופרינס (שלא הכרתי) פשוט נהדר

  7. פי יא אללה איזה סיקור!
    הקטע עם פרינס ענק. אף פעם לא נמאס לראות אותו.
    איזה בזבוז הדיאנג הזה. שחקן מצוין שהפך ללא רלוונטי אחרי שטאונס הגיע לעיר.
    מקגייוור היחידי שיכול להציל כמה קבוצות בליגה הזאת. נניח החשכת המדיסון סקוור גארדן בפיגור 35 של המקומיים באמצעות אפליקציה.

  8. יופי של סיקור

    הערה לכל חברי (אין חברות, שזה מעניין בפני עצמו) צוות הופס:
    נחמד שאתם מתבלים את הטורים בקריצות ודאחקות עם ועל חברי צוות אחרים, אבל זה עלול ליצור תחושה של קליקה סגורה אצל קוראים אחרים.
    אין לי פתרון וזה אולי טבעי לעשות זאת – אבל חשבתי שכדאי שתדעו

    1. הקריצה הייתה מכוונת לזיו אחר, אוהד סקרמנטו, שנזף בי בצדק בתחילת העונה על סיקור מוטה של קבוצתו היקרה. בפעם הבאה אשתדל להיות ברור.

  9. עם הפציעה המפתיעה של לברון והנפילה השנתית של הקליפרס… הקינגס, מינסוטה, הפליקנס ואפילו דאלאס יכולות עדיין לראות את עצמן במירוץ

  10. ענק דובי, לא יאומן השנינות שקופצת עליך בזמן שאחרים מנסים לגרד את עצמם מהמיטה.
    ופרינס הוא אחד האנדרייטד הגדולים של המוזיקה. קיבל תג של כוכב פופ בזמן שהוא אמן מהשורה הראשונה.
    טופ פטי הוא התאומה הבלונדינית של צביקה פיק?

  11. תודה דובי, אין על הסיקורים שלך, אתה המקגייור (מקגבר) שלנו.
    קוואי נח כבר שלושה משחקים ברציפות, איך הוא יהיה מועמד ל MVP שמעון? כרגע זה רק הארדן מול יאניס.
    מה קורה עם לוקה, 0/8 מהשלוש? האם הוא מתחיל עם תסמונת אני הכוכב הראשי ואזרוק מתי שבא לי? לפעמים זה מרגיש מוגזם שהוא מכדרר לבד וכולם מסתכלים עליו זורק. ואז עוד קורע את החולצה, מה קורה כאן?

    1. לומד מה זה להיות כוכב לוקה שלנו וכוכבים זורקים זה לא זה
      שבמאבס יש אופציות טובות יותר כולם שם פחים
      לא לשכוח גם שלוקה ויאנג מקבלים את השמירות הכי חזקות מכל הרוקים. הם מקבלים הגנות של כוכבים כי קבוצות באות אליהם עכשיו. הם גם היחידים שמובילים ממש את הקבוצות שלהם כ"איש של הקבוצה". אייטון וגקסון הם רק אופציה 3 בקבוצות שלהם כרגע.
      0 מ8 קרה לטובים וגדולים מלוקה ויותר מפעם אחת. ראס עושה את זה קבוע 🤣🤣 הארדן עשה לא מסמן 1 מ17 ו5 מ17
      הדונציץ בחברה טובה.

      לגבי קאווי גם שהוא נח הוא מועמד. לא מועמד מוביל אבל הוא במירוץ. מה לעשות כמה משחקים הפסיד בטוטאל? 10? לא שונה מהפציעות של קרי ולברון שיחזור.
      הוא נותן הגנה התקפה ומוביל את הראפס למקום 2 בליגה ואחלה סטט.

        1. תראה מה זה, כבר עברו שנתיים מאז טום פטי ולפרינס עוד מעט שלוש…
          לאונרד כהן שנתיים…
          דייויד בואי שלוש…
          די… יותר מדי מהר זה עובר

  12. טוב תשמע דובי… בהתחלה אני קורא את הסיקור ומתענג על כל משפט שעובר לך מהמוח למקלדת (כרגיל) ובסוף כאילו זה לא היה מספיק אתה שם לי את השיר הזה ועוד עם פרינס שחורך את הגיטרה, מנסר עליה, בוכה איתה… מדהים (אני גם מת על השירה של ג'ף לין).
    עכשיו רק שתבין – אני מהטיפוסים האלה שחושבים שהיה שווה לעבור את כל ה 4.5 מיליארד שנה (ציפור נדירה – 6000 שנה אין לי בעיה עם זה) מאז שכדור הארץ נוצר כולל את השלבים של האמבות החיידקים הדגים הזוחלים היונקים הקופים וקופי האדם רק שבסוף יווצר איזה בן אנוש שימציא גיטרה חשמלית (לס פול – אם זה מעניין מישהו) ואז יבוא איזה אחד , ג'ורג' הריסון ויכתוב את השיר הזה ויתן לקלפטון לקחת את הסולו .זהו באותה נקודה הגענו לפסגת הבריאה.
    אם מחר בבוקר האנושות תחדל להתקיים בגלל איזה טיל בליסטי או חיידק מבחינתי אני סגור על זה שהשארנו פה לפחות משהו אחד טוב. היה שווה כל הפרוסס הזה של אלוהים (סליחה – אלוקים) בקיצור. יצא מכל הפרוסס הזה לפחות משהו אחד טוב.
    זה ומייקל ג'ורדן ישתבח שמו.
    תודה דובי אתה אלוף (נדמה לי שכבר אמרתי את זה פעם – לא נורא, דברים טובים מן הראוי שיהדהדו לאורך זמן … )
    🙂

  13. רק על האיזכור של טום פטי, המלך והגאון, שווה לשלוח את משאית המדליות לערד. ענק דובי, מלוא החופן תודות!

  14. תודה על אחלה סיקור, שחקת אותה – כולם זוכרים את פרינס הזמר, שוכחים כמה הוא גיטריסט מחונן. וירטואוז, זאת הסיבה שאנחנו אוהבים את הכוכבים, בכל תחום.

  15. אדיר דובי, תודה רבה.
    מה הקטע עם קוואי? קצת פצוע? יעבור בטרייד לקליפרס/ללייקרס לפני ה-7 בפברואר? סתם מתפנק? לא מצליח לפענח את הבחור הזה. חידה בתוך אניגמה בתוך מסתורין.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט