סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

ניו יורק ניקס (10 – 54) 109 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (28 – 18) 127
10 דקות. זה הזמן שלקח לת'אנדר לגמור את המשחק, ולהפוך 3+ רבעים לזמן זבל.
הטבעה של נואל מאסיסט של ג'ורג' קבעה 34 – 12 לטובת הת'אנדר,
ועד לסיום המשחק כל מה שיכלו הניקס לעשות זה לפלרטט עם הניסיון לסיים בהפרש נמוך מ-20 נק'.
ג'ורג' (31 נק', 4 רב', 4 אס'), וראסל ווסטברוק (17 נק', 10 רב', 9 אס', 50% מהשדה), היו מי שהובילו את הריצה שהעלימה את הניקס כל כך מוקדם במשחק, ושסיימו כקלעים המובילים של הת'אנדר במשחק.
הרדאוויי ג'וניור (23 נק') היה הקלע הבולט בשורות הניקס.

 

קליבלנד קאבלירס (9 – 39) 88 – שיקגו בולס (11 – 36) 104
בתחילת הרבע הרביעי (76 – 67 לבולס), התוצאה לימדה שלקאבס יש סיכוי.
אבל מי שעקב אחרי המשחק, ידע, שזו לא יותר מאשליה –
הקאבס בלילה של 35% מהשדה, לא באמת היו במשחק.
ריצה של 14 – 2 לטובת הבולס בתחילת הרבע האחרון הפכה הפרש חד ספרתי, לפער בן 20+ נק',
פער שניתץ כל אשליה שהקאבס עדיין במשחק.
ג'ברי פארקר קלע את כל הנק' שלו במשחק (10) במהלך אותה ריצה שסגרה את המשחק,
זאק לאבין (25 נק'), ובובי פורטיס (15 נק'), בלטו אף הם בניצחון הנדיר של הבולס הלילה.
סקסטון (18 נק') היה הקלע המוביל של קליבלנד במשחק.

 

וושינגטון וויזרדס (20 – 26) 101 – דטרויט פיסטונס (20 – 26) 87
לילה נהדר היה לוויזרדס, שהראו חלוקה יוצאת דופן בנטל –
7 מתוך 8 השחקנים המשמעותיים ששיחקו הלילה, סיימו את המשחק בדאבל פיגרס.
כך שבלילה בו ביל היה בינוני (16 נק', 4 מ-12 מהשדה), היו את שאר חברי הקבוצה ששלטו במשחק מהדקה הראשונה עד לדקה האחרונה.
כבר במהלך הרבע הראשון ההפרש הגיע ל-15 נק', בשני הוא טיפס ל-20, וברביעי כבר חצה את ה-25, כאשר מאותו הרגע בו עלו במהלך הרבע הראשון ל-15 הפרש, עד לסיום בשום שלב דטרויט לא השמיעו רחשים של קמבאק (פער דו ספרתי מאותו הרגע עד לסיומו של המשחק).
אריזה (20 נק', 12 רב', 4 אס') נתן את משחקו הטוב ביותר במדי הוויזרדס,
לצדו בלט גם פורטר, עם 19 נק' מהספסל.
בשורות דטרויט זה היה גריפין שנתן משחק אישי מצוין (29 נק', 9 מ-16 מהשדה, 9 רב', 4 אס'),
אבל כאשר בשורות הפיסטונס, למעט גריפין רק שחקן 1 מסיים את המשחק בדאבל פיגרס (בולוק – 12 נק'), זה נהיה ברור למה הניצחון של הוויזרדס הגיע בקלות שכזו.

 

מילווקי באקס (34 – 12) 116 – דאלאס מבריקס (20 – 26) 106
טריפל דאבל ראשון בקריירה ללוקה דונצי'יץ' (18 נק', 11 רב', 10 אס') לא הספיק לדאלאס בלילה בו החמישייה של מילווקי הייתה בלתי עצירה (כל החמישייה סיימו בדאבל פיגרס).
המשחק נפתח בשליטת הקבוצה הביתית, שכבר עלו להפרש דו ספרתי במהלך הרבע הראשון, אבל דקות מצוינות של ספסל המבריקס (בראשת פיני- סמית שסיים את הלילה עם 13 נק', ו-(+/-) חיובי של 7+) העלו את דאלאס ליתרון, עליו שמרו עד למחצית (59 – 57).
בתחילת הרבע השלישי דאלאס עלו ליתרון בן 5 נק', אבל זו הייתה המילה האחרונה שהייתה להם במשחק.
החמישייה של הבאקס השתלטו על המשחק, והחזירו לבאקס את היתרון. יתרון שצמח ל-10 במהלך הרבע השלישי, וכבר הגיע ל-17 ברבע האחרון.
יאניס (31 נק', 15 רב', 5 אס'), בלדסאו (21 נק', 5 אס'), וברוגדון (19 נק', 5 חטיפות), היו קלעי הבאקס המובילים.
ברונסון (16 נק', 5 אס'), וג'ורדן (15 נק', 15 רב'), בלטו לצדו של לוקה.

 

אטלנטה הוקס (14 – 32) 103 – אורלנדו מג'יק (20 – 27) 122
ההוקס הראו הלילה למה למרות הכישרון, הם עדיין אחת מהקבוצות החלשות בליגה.
בתחילת המשחק, הכישרון בלט לעין, כאשר הם מסיימים רבע ראשון התקפי מרשים עם 31 נק', ויתרון בן 3 נק'.
רק שכדורסל, צריך לשחק ב-2 צדי המגרש, ולהוקס, אין את הניסיון ו/או היכולת, לשחק משחק התקפי מוצלח שכזה במשך 48 דקות.
אם במחצית הראשונה הם עדיין היו צמודים לאורלנדו, אז 62 – 46 לאורלנדו במחצית השנייה מסבירים את התוצאה.
אורלנדו, להבדיל מאטלנטה, המשיכו ללחוץ על דוושת הגז במשך כל 4 הרבעים, ולכן השיגו ניצחון שבסופו היה ניצחון קל.
ווצ'ביץ' (29 נק', 14 רב'), ופורניר (29 נק', 7 אס'), בלטו בשורות אורלנדו.
דדמון (24 נק', 9 רב'), ויאנג (21 נק', 6 אס') היו קלעי ההוקס המובילים.

 

ברוקלין נטס (25 – 23) 123 – סקרמנטו קינגס (24 – 23) 94
רבע שלישי של 38 נק' נתנה התקפת הנטס הנפיצה, כאשר רק 5 דקות לוקח להם להפוך פיגור בן 7 נק' ליתרון של 11 נק' הפרש.
הקינגס להבדיל, הראו הרבה חוסר בגרות, כאשר לא זאת בלבד שהם לא מצליחים לבלום את ריצת הנטס, אלא הם מתפרקים לחלוטין ברבע האחרון, כאשר הם מסיימים את אותן 12 דקות עם 9 נק' בלבד (לצורך השוואה – ברבע השני של המשחק הם קלעו 37 נק').
דאנג'לו ראסל ממשיך לנציג יכולת התקפית משובחת, כאשר הוא מסיים את המשחק כקלע המוביל עם 31 נק', ולצדם 8 אסיסטים.
האריס (19 נק', 7 רב') בלט לצדו.
לבוגדנוביץ' (22 נק') שעלה מהספסל היה היו את מרב המניות בעובדה שהקינגס היו ביתרון בתחילת הרבע השלישי.

 

ממפיס גריזליס (19 – 28) 85 – ניו אורלינס פליקנס (22 – 25) 105
ניצחון חשוב לפליקנס שהשיג 2 דברים חשובים:
קודם כל, הוא השאיר לפליקנס סיכוי תאורטי לפלייאוף, וזה בלילה בו דייויס לא שיחק.
בנוסף, ההפסד הלילה של הגריזליס שם חותמת סופית על קריסתה של הקבוצה.
ממפיס, שפתחו נהדרת את העונה, הפכו אחת מהקבוצות החלשות בליגה, כאשר הם לא מסוגלים לקלוע, גם לא במשחק בית מול קבוצת הגנה בינונית שחסרה את כוכבה הגדול.
במחצית הראשונה נראה היה שממפיס מצליחים להיות במשחק, כאשר רק בסיומו של הרבע השני, מצליחים הפליקנס לעלות ליתרון ראשון (54 – 50 לפליקנס במחצית).
במחצית השנייה, נגמר לגריזליס הגז, והם פשוט הפסיקו לשחק.
35 נק' בלבד הם קלעו במחצית השנייה, כאשר ממול, הפליקנס קולעים 51 נקודות משלהם, והופכים את הרבע האחרון לזמן זבל.
הולידיי (21 נק', 11 רב', 6 אס'), מירוטיץ' (21 נק', 6 רב', 5 שלשות), רנדל (20 נק', 12 רב', 5 אס'), ואוקפור (20 נק', 10 רב'), חלקו בנטל, והצטיינו כולם, בדרך לניצחון מרשים.
גאסול (22 נק', 8 רב', 6 אס'), וקונלי (20 נק', 8 אס', 4 חטיפות), לא הספיקו הלילה עבור הגריזליס.

 

בוסטון סלטיקס (29 – 18) 107 – מיאמי היט (22 – 23) 99
בלילה בו כל חמישיית ההיט קולעים ביחד 33 נק',
כאשר ממול קיירי מסיים עוד ערב נפלא עם 26 נק' באחוזים טובים (63% אפקטיבי), לצד 10 אסיסטים ו-8 חטיפות,
גם הצטיינות של ספסל מיאמי (66 – 23 לספסל ההיט על ספסל הסלטיקס) לא הספיקה בשביל לעצור את הסלטיקס.
זה היה משחק קלסי של חתול ועכבר –
בדקות בהן החמישייה של הסלטיקס שיחקו, הסלטיקס עלו ליתרון (12 הפרש במהלך הרבע הראשון),
כאשר ספסלי הקבוצות שיחקו, ההיט צמצמו ואך עלו ליתרון (נקודה יתרון, במהלך הרבע השני),
וחוזר חלילה –
20+ הפרש במהלך הרבע השלישי, תחילת הרבע האחרון, צומצמו ל-5 בלבד לקראת סיומו של המשחק.
קרוב יותר מזה, ההיט כבר לא הצליחו להגיע.
טייטום (19 נק', 6 רב'), מוריס (17 נק'), והורפורד (16 נק', 12 רב'), בלטו לצדו של קיירי במשחק.
ווייטרס וגו'נס ג'וניור (19 נק' כל אחד) שעלו מהספסל היו מצטייני ההיט שהובילו את ההיט לכמעט קמבאק מרשים.

 

פילדלפיה סיקסרס (31 – 17) 121 – יוסטון רוקטס (26 – 20) 93
בלילה בו אמביד שיחק (ושיחק נהדר: 32 נק', 14 רב', 3 גגות, 56% אפקטיבי),
להרכב החסר של יוסטון לא באמת היה סיכוי.
למעט הארדן (משחק 20 ברציפות עם 30+ נק'. הארדן סיים את הלילה עם 37 נק', 57% אפקטיבי),
לא היה שחקן חמישייה אחד שסיים את הלילה עם כמות דו ספרתית של נק'. למעשה, שאר 4 שחקני החמישייה סיימו את הלילה עם 14 נק' משותפות ("בלט" גורדון עם 8 נק', 2 מ-13 מהשדה).
נק' האור הלילה ביוסטון?
גרין קלע 18 נק', וחשוב יותר, "מנימל" פאריד סיים את המשחק עם 13 נק', 6 רב', ותחושה שהוא משאיר, שיש לו עדיין מה לתרום.
לצדו של אמביד הנהדר בלטו הלילה בשורות הסיקסרס גם הקלעים שאמט (18 נק') ורדיק (16 נק').

 

יוטה ג'אז (26 – 22) 104 – פורטלנד טריילבלייזרס (29 – 19) 109
אחלה משחק, שוחק הלילה ביוטה.
2 קבוצות בכושר טוב, שכל אחת מהן מנסה לשפר את אחיזתה בטופ של המערב הפרוע.
הלילה אלו היו פורטלנד שסיימו את המשחק עם ידם על העליונה.
10 דקות לסיום המשחק, שלשה של קרואדר מעלה את יוטה ליתרון 86 – 83.
אלו הגיבורים הלא צפויים שהפכו את הקערה, ושהעלו את פורטלנד ליתרון עליו הצליחו החמישייה לשמור עד לסיום –
שלשות של ליימן, ולאנרד, החזירו את היתרון לפורטלנד,
סל נוסף של ליימן ושלשה נוספת של לאנרד, ופתאום פורטלנד מובילים 96 – 88, 8 דקות לסיום המשחק.
כל מה שיוטה יכלו לעשות עד לסיום, זה לנסות ולחזור למשחק, ללא הצלחה.
לילארד (26 נק', 8 רב', 8 אס'), ונורקיץ' (22 נק', 8 רב', 7 אס', 6 גגות ) היו מצטייני הטריילבלייזרס במשחק.
מיצ'ל עם לילה של 36 נק', 7 רב', ו-5 אסיסטים, לא הספיק ליוטה בשביל להשיג את הניצחון הביתי החשוב.

 

לוס אנג'לס ליקרס (25 – 23) 111 – גולדן סטייט ווריורס (33 – 14) 130
ב-2 מילים:
לא כוחות.
הלייקרס בהרכב חסר (מאוד) נתנו פייט במהלך המחצית הראשונה.
את הרבע הראשון הם סיימו בפיגור בן 5 נק' בלבד,
וברבע השני, אחרי שנראה היה שהמשחק "אוזל" לצעירי הלייקרס, הם מצליחים לסיים בהפרש של 10 נק' בלבד –
65 – 55 לגולדן סטייט במחצית.
זה לא לקח יותר מ-6 דקות ברבע השלישי בשביל גולדן סטייט לברוח מהפרש "מינימלי" של 10 נק', להפרש בן 30 נקודות, שסיים את המשחק, והוכיח את צמד המילים "לא כוחות".
תומפסון נתן את אחד ממשחקי ה-"התפוצצות" שאוהדיו כל כך אוהבים, כאשר הוא מסיים את הלילה עם 44 נק'  (10 מ-11 מהשלוש, 110% אפקטיבי. לא, זו לא טעות. 110% אפקטיבי), ב-27 דקות. מטורף.
לצדו בלטו דוראנט (20 נק', 6 רב', 4 אסיסטים), וקרי (11 נק', 12 אס').
זובאק (18 נק'), ואינגראם (17 נק'), היו קלעי הלייקרס הבולטים במשחק.

לפוסט הזה יש 124 תגובות

  1. מצוין גיא, תודה רבה.
    גם לניסים יש תאריך תפוגה – הארדן ממשיך לשחק מעולה, אבל הרוסטר החסר נותן אותותיו וההפסדים מתחילים להצטבר.
    110% אפקטיבי זה מטורף, בדיוק כמו שכתבת.

  2. כדאי לציין שבאטלר אפילו לא שיחק בפילדלפיה. עוד אינדיקציה כמה הקבוצה הזו חזקה, בפוטנציה.
    .
    ממפיס גמורה. יש סיכוי שמישהי תיקח את קונלי ו/או מארק גאסול?

          1. סמיילי אוהדי הספרס כפויי טובה ולא מעריכים את דה פרוזן. אחלה שחקן, טופ 15 בליגה, את מי הספרס יביאו במקומו? הוא הסיבה יחד עם למרקוס שהם בכלל בפלייאוף.
            נכון יש לו בעיות קלאץ והוא סובל מלברונופוביה ולברוניזיס חמור אבל זה לא שדוראנט מחכה לספרס להגיע. זה הכי טוב שיש בנמצא.

          2. דרוזן הוא גארד ויש לנו לא מעטים מהסוג הזה, גם אם הם פחות טובים בחלק מההיבטים של המשחק. מ. גאסול הוא סנטר אימתני ואין לנו אחד כזה (אחיו כבר לא אימתני).

  3. האחוז האפקטיבי של קיי הלילה מדהים . קלע 17 מ-20 סה"כ , מתוכם 10 מ-11 בזריקות ל-3 . לקו הוא לא הלך אפילו פעם אחת .
    44 נק' , וכל זה בפחות מ- 27 דקות משחק .

    שותפו לעמדת ה-SD ( שהשתלט גם על עמדת ה-PG ) בעיר הטילים – תסתכל ותלמד פרק ביעילות .

    1. יעילות נגד מי?? הלייקרס בלי 3 שחקנים ובלי הכוכב שלהם? קליי חוגג יעילות על פחונים כמו סקרמנטו בעבר עם ה37 ברבע, בולס, לייקרס בלי לברון וכל מיני זבל. נראה אותו נותן יעילות כזאת באופן קבוע מול יריביות חזקות וכשחקן מוביל ולא אופציה 3 ואז נדבר

      1. הזיכרון שלך קצר. קליי גם התפוצץ ב2 משחקיי 6 כשהלוחמים עמדו לעוף מהפלייאוף וממש לא מול יריבות פח. יש לו אופי נוח שמאפשר לו להיות אופציה שלישית. אבל כשקארי ודוראנט לא מוצאים את הטבעת, קליי הראה שהוא יכול לנצח סדרות ביעילות מפחידה. זה שהוא לא עושה את זה באופן קבוע לא מוריד מהגדולה שלו. גם הארדן ווסטברוק משחקים מול יריבות פח. אבל הם לא מצליחים להגיע לשמץ מהיעילות של קליי.

      2. שמעון – להזכירך , קליי נתן גם את משחק 6 הבלתי נשכח מול OKC בחוץ , בפיגור 3:2 בסדרת חצי הגמר , והביא למשחק שביעי ולעיה לסדרת הגמר . אותו משחק בסיומו ג'ו לייקוב השתחווה לפניו בחדר ההלבשה בסיום . אותו משחק שלולא ההצגה שלו שהעיפה את KD בחצי הגמר , הוא לא היה מגיע לשורות הלוחמים .

          1. באמת בדיחה להשוות את אבו-זקן אליו . אחד שחקן שלם שתורם על כל המגרש, גם מגן ברמה גבוהה מאוד וגם שחקן קבוצתי לעילא ולעילא שיודע לשחק בלי הכדור . השני אגו-מניאק שמחזיק זמן שיא בכדור ושיודע לנפח את המספרים שלו – בזה הוא באמת מומחה. הראשון יסיים את הקריירה עם טבעות רבות , השני לא יראה צורה של טבעת כל עוד ימשיך לשחק כמו היום ולא ילמד להיות שחקן קבוצתי .

          2. הייתי משלם כסף לראות את קליי השחקן המוביל של יוסטון במקום הארדן. הייתי הולך על משהו בין מקומות 13-14 שהם יסיימו.
            אחד היה פעם מספר 2, היום מס 3. לא נדרש להתמודד כמעט מול הגנות.

          3. בטח קבוצתי…הכדורסל היום זה תן לכוכב את הכדור ותראו מה יעשה, אם ימסור תהנו, תעבדו בשבילו בהגנה.

            אצל גולדן יש 3 כאלו אז הם משחקים "קבוצתי". נראה כמה קבוצתי קרי או דוראנט יהיו שיהיו לצידם קוק איגי גרין ולוני בחמישייה. אה בעצם ראינו איזה קבוצתי היה דוראנט במצב הזה.

            קבוצתי יש רק בספרס. כל שאר הליגה זה תן כדור לכוכב וזוז הצידה.

          4. הייט תאמין לי אם אתה משווה את קליי להארדן כנראה שאין לך מושג בכדורסל. השנאה מטריפה אותך. שני שחקנים כאלה שונים שעושים דברים שונים לגמרי עבור הקבוצות שלהם.
            ושמעון – אתה צדיק. כל מילה שלך בדיון הזה.

      3. מדי פעם אתה כותב דברי טעם ..
        למרות שאני לוחם גאה, אני מת על הקבוצה שלך, עוד כשהיו בסיאטל .. (דוראנט, ראסל, הארדן – בכי לדורות!)
        יש לך עוד דבר חוכמה לכתוב על קליי ?!
        אסיים ואכתוב : משחק שש(6) גמר המערב .. (דוראנט וראסל יקיריי הובילו עלינו 3:1..(כן אני יודע שהפסדנו ללברון ..))
        לא נעים לי לכתוב טמפיט! אז לא אכתוב טמפיט!
        ספי גאון ויוסף עילוי אתה !
        ילד !
        תשאל את סבא שלך, הוא יגיד שמסי הכי טוב !
        (האמת שהוא לא ככ טועה.. CR-7 מעט טוב יותר בעיני ! )

    2. תוציא את קרי ודוראנט לכמה משחקים, ונראה אם קליי ידגדג את כמות הנקודות של הארדן. וזה עוד לפני שמדברים בכלל על האם יצליח לסחוף את הווריורס למאזן ניצחונות סביר בתקופה המדוברת.

  4. תראו דקה 5:35 בתקציר של פילי-יוסטון. הארדן כרגיל משמש מעבר חציה הפעם לקורי ברואר (אחלה משחק ואנרגיות). עד שהארדן לא יתחיל להגמל מההתנהגות הזאת בהגנה לדעתי הוא לא צריך להיות ה MVP. שחקן ההתקפה הטוב ביותר – כן, אבל בוודאי לא השחקן השלם ביותר שמשפר את השחקנים לצידו. על ויתור כזה בהגנה MJ וקובי היו בועטים לו בראש. הקול שלי כרגע אצל הפריק

      1. זו לא הכוונה. ברור שהיכולת המדהימה שחו משחררת הרבה שחקנים למבטים פנויים ולייאפים קלים וככה הם נראים יותר טוב, אבל לדעתי לא משחקים יותר טוב. אין להארדן את הניצוץ והתחרותיות שהיו לשחקנים אחרים (MJ וקובי אלו הדוגמאות הכי קיצוניות) שדחפו את שאר הקבוצה קדימה. גם ל KG היה את זה. הוויתור עצמי של הארדן הוא העקב אכילס שלו. אמנם שחקן גדול אבל עם אופי קטן

        1. איזה בולשיט. קובי בעונה הגדולה שלו ב2006 סחב את הלייקרס למקום 7 במערב והדחה בסיבוב הראשון.
          הארדן שחקן ההתקפה טופ 3 בהיסטוריה אם מחשיבים ווליום, יעילות והפעלת החברים לקבוצה, וברגע שהיה לידו מישהו שיכל לתרום קצת ולהוריד מהנטל היה פסע מלהדיח את גולדן סטייט.
          אין מה לעשות, טבעות לוקחים עם כישרון, ולצערו של הארדן אין לו 3-4 אולסטארים לשחק לצידם. גם לא אחד.
          אגב אם היית גם צופה במשחק, דווקא היה משחק הגנתי לא רע בכלל של הארדן. בכלל לכל אורך הסטרצ' הזה הוא נותן הגנה מצוינת (באופן יחסי, אף פעם הוא לא יהיה לוק דאון דפנדר)

          1. הם מתעלמים משנתיים גמר מערב ומגיים 7 כאילו לא היה ואומרים הוא לא מביא השגים קבוצתיים.

            כן מייקל, בירד, מגיק בטוח היו מנצחים את גולדן סטייט עם פול בן 32 וקאפלה.

          2. תקראו שוב מה כתבתי ואז תחזרו שוב לתקציר ותראו את הארדן מניח שטיח אדום לקורי ברואר ללייאפ. לא כתבתי שהארדן לא שחקן התקפה גדול (טופ 3 בהיסטוריה – קצת עפת על הארדן..ועל עצמך אבל זו דעתך). הכוונה שלי היא שהוא חייב לשפר את ההשפעה המנטאלית שלו על הקבוצה ואת זה עושים לא רק בהתקפה. לא תמצאו שחקן גדול באמת שמוותר בהגנה כמו הארדן. סהכ אני לא יושב שהוא שומר ככ רע אלא פשוט פחות בעניין ולכן גם מאבד ריכוז. שיפור מנטאלי והוא MVP קבוע לשנים הבאות

      2. "כולם שם יורוקאפ" – אולי כדאי שאתחיל לצפות ביורוקאפ.
        "בלעדיו הם בקאבס כל הגורדון והקאפלה, מי הם היו לפניו?"
        – קפלה לפניו היה נער שווצרי בן 19
        – גורדן היה על גבול האולסטאר בקליפרס ושחקן חשוב מאוד בפליקנס (פציעות, פציעות…). במקרה בחרת שחקן שלהארדן אין שום נגיעה לקריירה שלו.

        1. גורדון היה על גבול האולסטאר? איזה אולסטאר? של היורוקאפ או הליגה האדריאטית?

          בוא לא נזנה לחלוטין את המושג אולסטאר (למרות שקורבר וגרין הזנו אותו). אריק גורדון שחקן נחמד ביום טוב שלו. המילה אולסטאר לא קשורה אליו.

          קאפלה? הלוואי שנראה כמה משחקים את קאפלה בלי הארדן, יהיה צחוקים

          1. "גורדון היה על גבול האולסטאר? איזה אולסטאר? של היורוקאפ או הליגה האדריאטית?"
            בעונת 2011 הוא היה אדיר וכן על גבול האולסטאר מכיוון שגם אז המערב היה סופר עמוס הוא לא היה נכנס אך ב-2011 לקלוע 22 נקודות למשחק עם לא מעט התפוצצויות זה לא היה כלום. הוא נכנס לרצפים של פציעות שקטעו קריירה שיכלה להיות טובה בהרבה. הוא לא scrub ולא יורוקאפ ובטח לא חייב את הקריירה שלו להארדן למרות שזה עושה לו טוב לשחק איתו.
            .
            "קאפלה? הלוואי שנראה כמה משחקים את קאפלה בלי הארדן, יהיה צחוקים"
            קאפלה ללא הארדן על המגרש – בנרמול ל-36 דקות (סה"כ 304 דקות): 15.5 נקודות ב-59% מהשדה, 15 ריב', 1.8 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 1.4 חסימות. איזה פח. ממש צחוקים 🙂 גם פה ברור שהארדן עוזר לו לעשות נתונים טובים יותר אך הפער לא גדול כמו שחושבים. יש לקלינט משחק טוב.

            מה אני באמת אומר? משחק קבוצתי הוא לא משחק סכום 0. שחקן יכול להיות טוב וגם להזדקק לשחקן מסוג אחר כדי למצות פוטנציאל או לשפר את עצמו.

          2. מה אתה מביא לי נרמול ושטויות? נרמול ל36 דק זה הכי חרטא שיש. כמה הוא בלי הארדן דה פקטו

            לגבי גורדון יש 50 שחקנים בליגה שקולעים 22 נק כולם אולסטארים? ו-2011 היה לפני 7 שנים, אנחנו בזמנים אחרים. ב2011 דירק לקח אליפות, תראה אותו היום

        2. ג’ון כמה דקות קפלה ללא הארדן או פול? בלעדיהם הוא נגר, גורדון ב2011 היה על גבול האולסטאר וב2016 גופה שאף אחד לא רצה לגעת בו ושחקן גמור. הארדן הסגל שיש ליד הארדן עם הפצועים עכשיו זה שחקנים שמקומם לעבוד במקדונלדס ולא בNBA

    1. אם הייתי בוסטון הייתי קופץ על גאסול, ממש מה שחסר להם, סוגר את בעיית הצבע של הורפורד (שהוא בעצם 4, לא 5), חוכמת משחק מעל התקרה, שחקן פיק אנד רול מושלם, ממש מאצ' נהדר.
      אבל הוא מבוגר מאוד והחוזה שלו עצום.

  5. כמו שאמרתי לאט לאט יוסטון יתחילו להפסיד בכמויות ואז כולם יבינו שצורת המשחק של הארדן היא הרסנית לקבוצה
    קרי עם ערב חלש ביותר

    1. 14 ניצחונות, 6 הפסדים, יש ליוסטון במהלך רצף משחקי ה-30+ של הארדן.
      אהה, כן. הם ללא קפלה ב-4 משחקי הקבוצה האחרונים.
      הם ללא כריס פול ב-15 המשחקים האחרונים.
      ואריק גורדון החמיץ 8 מאותם 20 משחקים.
      .
      לצורך השוואה – למיטב זיכרוני, גולדן סטייט, כאשר קרי לא שיחק, הפסידו 6 מ-11.

      1. ההבדל בין הווריורס לרוקטס הוא שהווריורס מפסידים כי לא אכפת להם (ובכל זאת הם בטעות הגיעו לפסגת המערב)
        הרוקטס ככל שתתקדם העונה יתקשו יותר לנצח כי בסוך גם הארדן הוא רק בן אדם ובני אדם מתעייפים

    2. כל הכבוד, באמת. איך ידעת שקבוצה עם 4 פצועים מתוך 5 השחקנים הבכירים תפסיד?
      אתה עוד הייטר של הארדן, ולא, צורת המשחק שלו לא הרסנית לקבוצה (אולי לעיניים)

  6. -היה ברור שיוסטון לא תנצח לעד. הארדן יכול לקלוע 40-50 נק אבל הקבוצה גם צריכה לקלוע ושאר שחקני היורוקאפ לא מסוגלים לשים סל גם אם חייהם תלויים בזה. הארדן הולך להחיות קצת את הקריירה לפאריד.
    אמביד ניגב בלי מאמץ בכלל וב-25 דק משחק עם 32 נק ו-14 ריב, אי אפשר לעצור אותו, אם הוא ישחק רק בצבע ויטחן ויטחן יסיים עם ממוצע מעל 30 נק+ כל עונה במינימום. בליגה של היום הוא שאקיל. המזל של המתחרות זה שיש לו מאמן רפה הבנה שעוד מחליש אותו.

    -יוטה יאבקו על הפלייאוף כי רוב הליגה נמושות. אם היה ליגה של 20 קבוצות ו-16 עולות לפלייאוף יוטה לא היו נכנסים או שהיו נדחפים ממקומות 14-16 ביום טוב. המזל שלהם שיש מלא נמושות (ולברון פצוע גם עוזר) והם יודעים כמו גולדן לא להפסיד נקודות מולם (מה שאוק וספרס למשל לא יודעות) ולכן צוברים נצחונות. תראה את המזן שלהם מול קבוצות חזקות, זה משהו מחריד, הם כאילו לא שייכים לליגה, מה שנכון כי למעט מיצל זו קבוצה של נגרים עם מאמן שמוציא 200% מהם. גם חלק מהמעט נצחונות שלהם מול החזקות היו שהחזקות היו עם שחקני מפתח פצועים.
    יאללה שהשיקוץ יחזור כבר להעיף אותם מהפלייאוף.

    -קליי אוהב לחגוג מול נמושות כאלו ועושה עליהם כל מיני שיאים, התרופה של הדוקטור בדמות הבולס והניקס לא מזמן עזרה לו לחלוטין והחזירה את הקליעה.

    -לראס אפילו הניקס והבולס לא עוזרים לקליעה.

    -קיירי מתחיל להיכנס לזון ונצמד לראס וליליארד בתחרות על חמישיית העונה השנייה. יחד איתו בוסטון מתחילה לחבר רצף

    -ברציק אתמול ניסה לגרום לי לשנות הימור לטובת ממפיס אבל ממפיס ככ גופות שריח הצחנה מגיע עד נ"א וגם בלי דיוויס אין להם מה להציע. מתי יהיו שם טריידים על גאסול וקונלי, תנו להם להנות משלהי הקריירה.

    -טוב זה היה צפוי אבל אתמול קיבלנו חותמת. זיו יראה את הפלייאוף מהבית. הקינגס לא מצליחים לחבר רצף נצחונות מול אשפת המזרח וככה לא בונים חומה.
    דיאנגלו ראסל>לונזו+אינגראם יחד. זוכרים שהיו ימים בו הלייקרס ניסו לעבוד על פופ שלונזו+אינגרם=קאווי? וסירבו לתת לו בנוסף אליהם גם את קוזמה והארט ללא לונזו שפופ לא רצה אותו? חשבו פופ זה בילי קינג. הראה להם מאיפה הדג משתין.
    מעניין אותי מי הטמבלים שיקחו את לונזו ואינגראם.

    -מתי כרמלו כבר מגיע ללייקרס? סתם עושים לי טיזינג, אני יודע שלברון בחיים לא יגע בו, אין מצב הוא מביא אותו, הוא סתם עושה ספינים טובים עליו כי הוא חבר שלו, להראות לו שעדיין יש לו ביקוש בליגה. אשך וגילרי אם כרמלו חותם בלייקרס ההתערבות מבוטלת :), סתם, שכחתי להתנות את זה בזה אז נשרוד 🙂
    הבולס לעומת זאת ממש חושקים בציון ולכן עבורם כרמלו זה החתמה מעולה, יוכל להכשיר גם את הצעירים ולהיות מנטור ויותר חשוב כרמלו וגאברי יחד באותה קבוצה ובא לציון גואל (אחלה כותרת אגב אם פילי היו משיגים את ציון).

    -הוקס זה קבוצה של 3 רבעים. ברבע אחרון הם מגלים שהם לא שייכים לענף.

    -ווש צוהלת בדרך לפלייאוף. ככה הם ישברו את הPLAYOFF WALL שהחזיק אותם שנים.

    מירוץ הMVP נכון להיום

    1. יאניס
    2. הארדן
    3. קרי
    4. קאווי
    5. גורג
    6. אמביד
    7. ליליארד
    8. לברון
    9. יוקיץ
    10. דוראנט
    11. ראס
    12. קיירי
    13. דרוזן
    14. אולדיפו
    15. טוביאס האריס

    מירוץ הROY

    1. לוקה
    2. יאנג
    3. אייטון
    4. גקסון
    5. שי אלכסנדר
    6. וונדל קרטר
    7. באגלי
    8. סקסטון
    9. נוקס
    10. שאמט

        1. הפעם שילמו להם שישחקו הגנה. כרמלו הבטיח שהוא יעלה את רמת ההגנה בקבוצה ושמינימום זה בהחלט השכר ההולם עבור ההגנה שלו. הוא גם הבטיח להיות חונך לגבארי ושיראה מה זה השקעה באימונים לזאק לוין.

      1. כרמלו לא ישחק בבולס. הוא ישוחרר.
        הקטע זה שבגלל שמשרדי הליגה היו סגורים בגלל יום mlk הטרייד לא עבר בזמן ויוסטון היו חייבים לשחרר את ג'יימס נונאלי למרות שכל הטרייד הזה היה כדי שלא יצטרכו לעשות את זה.

  7. תודה רבה על הסיקור
    הלייקרס מדחי אל בכי יש דיבורים על כרמלו
    לא נעים להרוס את המסיבה אבל התצוגות של קליי העונה מגיעות מול הבולס (פעמיים ) הניקס ועכשיו הלייקרס (איתות לשנה הבאה ?)
    שידפוק משחק כזה מול קבוצת טופ 10

    1. מול דנבר דפק 32 באיזה 24 דקות (לא זוכר אחוזים אבל גם זה היה פסיכי. גם היה לו איזה משחק טוב מול פורטלנד)
      בנוסף להזכירך את ה-60 הנקודות שלו עשה ב-2016 מול אינדיאנה שהייתה קבוצת הגנה לא רעה בכלל.

      אני מניח שאת תצוגות הפלייאוף אתה לא מחשיב…

  8. ה110% האפקטיבי של קליי היו האחוז האפקטיבי הגבוה ביותר אי פעם לשחקן שלקח 15 או יותר זריקות במשחק (וזה לא קל בעולם בו יש את סטף קרי). זו גם הייתה הפעם ה-13 בתולדות הליגה ששחקן מגיע ל-40 נקודות מבלי ללכת לקו. אף אחד אחר לא עשה זו זאת בפחות מ-23 זריקות.

  9. אכן 10 מ10 זה שיא חדש. ולפחות מהתקציר שראיתי, חלק מהם היו עם שני מגינים (גרועים, אבל בכל זאת 2) עליו. לא שהוא היה חופשי לגמרי.

    1. כמו ששלחו את mcw לבולס ויוסטון שילמו כסף לבולס שיקחו כך אני מניח עם כרמלו. שילמו לבולס שיקחו. יוסטון מצאו את האשפה שלהם 🤣🤣🤣🤣

    1. לא בטוח שיותר מדייוויס והפריק ואולי גם לקאזינאס וטאונס יש פוטנציאל לכך. בכל מקרה הוא בהחלט מהמועמדים לשחקן הציר הטוב ביותר לצד דייוויס, קאזינאס וטאונס.

      1. קאזינס וטאונס גופות ליד אמביד וישארו כאלו. אין להם שום סיכוי. הם משחקים רק בצד אחד של המגרש וגם בזה הם נופלים מאמביד.

        בליגה יש 2 סנטרים שהם בכמה רמות מעל כולם. אמביד ודיוויס. אח"כ בא יוקיץ. אייטון היה אמור להיות שם או יהיה בעונה הבאה אבל הוא בפיניקס אז ייתכן שיהיה קאפלה גם וזהו. אחכ כל היתר הם סבירים אבל לא כאלו שיכולים לסחוב קבוצות למשהו.

  10. תודה. מחזיק לך אצבעות בשביל הפניקס. אגב יש להם פוטנציאל אדיר.
    אהבתי אוקפור 20 נקודות 10 ריבאונדים. לא הייתי רוצה ששחקן באיכויות כמו שלו יעלם מהליגה.

  11. הימור לא נועז: הלייקרס לא יעשו פלייאוף.
    גם ככה היו גבוליים, ועכשיו הפציעות, ויש עוד משהו – לוח המשחקים.
    ללייקרס לוח די קשה עד סוף העונה (מקום 19), ומה שרלבנטי, ליריבות הישירות שלהם יש לוחות קלים. יוטה 1, קליפרס 3, פליקנס 4, יוסטון 5, סן אנטוניו 7, פורטלנד 9, סקרמנטו 12, מינסוטה 14.
    אם ההידרדרות תמשיך, אולי אפילו שווה להם לחשוב על הדראפט (לא דבר חדש במועדון), והאפשרות להגריל את אחד הכוכבים של דיוק. לקבל אול-סטאר לעתיד, בלי להוציא גרוש בערך. רק שמג'יק לא יבחר.

    1. אחוז קליעה אפקטיבי לוקח בחשבון את העובדה שיש שלשות.
      לשחקן היפותטי א', שקלע 5 מ-10 מהשלוש יש 50% מהשדה.
      לשחקן היפותטי ב', שקלע 7 מ-10 ל-2 יש 70 % מהשדה.
      לכאורה שחקן ב' (7 מ-10) הוא השחקן היעיל יותר,
      אבל שחקן א' השיג 15 נק' ב-10 התקפות בעוד ששחקן ב' השיג 14 נק' בלבד.
      .
      אז במקום למדוד אחוזים מהשדה, מודדים אחוז אפקטיבי –
      מעניקים לקליעה מהשלוש ערך של 150%
      לכן לשחקן א' בדוגמה יש 50% מהשדה, ו-75% אפקטיבי.
      .
      לצורך העניין, אחוז אפקטיבי זו דרך אחרת לכתוב "נק' לזריקה"
      (50% אפקטיבי = נקודה אחת לזריקה. 75% אפקטיבי = 1.5 נק' לזריקה. לקליי הלילה היו 110% אפקטיבי = 2.2 נק' לזריקה)
      .
      דרך אגב, יש מי שיטענו שאחוז אפקטיבי הוא לא הנתון שצריך להשתמש בו, אלא TS% ,
      שזה מדד שלוקח בחשבון גם נק' מהעונשין.

        1. זה רק מדגיש עד כמה 2 שחקנים (קליי והארדן) יכולים לשחק כל כך שונה, ועדיין להיות כל כך מדהימים –
          כל 17 סלי השדה של קליי הלילה הגיעו אחרי אסיסט.
          44 נק', ללא זריקת עונשין אחת.

      1. נקודות ועוד אסיסטים כפול 2.2/ זריקות פלוס זריקות לעונשין פלוס אסיסטים פלוס איבודים פחות ריבאונד התקפה

        מדד אמין למנהל משחק טוב

  12. תודה על הסיקור המצויין גיא
    חיוך גדול עלה על פניי כשראיתי את התוצאה בין הלייקרס ללוחמים…. חיוך של אושר ושמחה, במיוחד אחרי הדיון המקיף על כוכבי הלייקרס לא כולל לברון.
    התענגתי על המחשבה איזה שניה וחצי והמשכתי לקרוא
    די מהר ירד החיוך והבנתי שהתוצאה הפוכה וגולדן סטייט פשוט דרכו עליהם.
    שינוי מהיר מדי של רגשות בגילי המופלג
    🙂

    1. אופס…
      פרויד היה בטח נותן לזה שם. משהו כמו "ווישפול ת'ינקינג דלוזינלי"
      בגרמנית זה אפילו נשמע טוב יותר – "וואנהאפט וונטשדנקן")

      1. ווישפול ת'ינקינג זה אחד הדברים המצחיקים באתר (תודות לגיא איש וגילרי האשמים אאלט). ברציק מצחיק על בסיס יומי

  13. השאקטין של קרי זה אפי. צריך להיות סקצ' קבוע בקרקס הנודד.
    ולגבי אמביד, כמה שהוא ילדותי ומעצבן, פשוט בא לטחון אתמול ועשה את זה בענק. השמיד כל מה שעבר אצלו בצבע, בהגנה ובהתקפה.
    נדיר לראות סנטר כזה דומיננטי בשני צידי המגרש. ומעודד. הליגה צריכה יותר כזה.

    1. לגמרי. ועוד איך הוא עשה איירבול בשלשה שאחרי כדי לסגור את הפאנץ' – פרייסלס.
      אמביד הוא נכס לליגה.

        1. זה באמת מצחיק וגם קינח באיירבול אבל מזל שלא עיקם את הקרסול. מישהו שם מהילדים שמנקים את הפרקט לא עשה את עבודתו נאמנה

  14. תודה גיא.
    אמבייד ענק ורק ילך ויגדל. אני אוהב אותו. כזה חוצם היה צריך שמישהו יכפכף אותו, אבל מי יתקרב לענק כזה?
    וקורי ברואר, אני כבר מתגעגע לקרציה הזה. לו ולפטריק בברלי . . .
    יוסטון על הקרשים, כל ההרכב עשוי טלאים. אני מקווה שהמאנימל יצליח לשחזר קצת את ימיו כקדם. אריק גורדון חייב לחזור לכושר משחק, איפה "אריק טופ 50" איפה?

      1. אולי, רק ימים יגידו.
        אבל בשנים האחרונות גורדון היה יותר טוב מסוויט לו.
        בכלל, עברו ביוסטון הרבה שחקנים טובים, היו ואינם. חלקם נעלמו ממש, אבל חלקם פורחים (עוד דוגמא, מונטרזל הארל, אריזה שנותן משחקים לא רעים בוושינגטון, פטריק בברלי, . . . ועוד)

    1. מעתיק מאתמול למסקר/למנחם: שימו לב לברואר ב2 תקריות על הארדן, 5 דק' לפני סיום המחצית ובדקה האחרונה. בין שגעון לתיסכול והצגה קומית מצחיקה. בכלל סיום סוער וריבים קטניםלמחצית. שווה להביא את הקטעים התיאטרליים של ברואר

      1. ברואר קצת הגזים עם השמירה על הארדן. כנראה שהוא שומר בבטן כעס, אולי האגו מכשיל אותו . . .

  15. סטף קרי מאז עונת 2014-15 מול הלייקרס לשלוש:
    בבית: 25/48 לשלוש = 52%
    בסטייפלס: 21/71 לשלוש = 29.5%
    המממ….
    בהתחלה חשבתי על כך שסטף מגיע ל-LA וקורע את העיר. אבל אז גיליתי שמול הקליפרס בסטייפלס הוא סביר:
    מול הקליפרס בסטייפלס: 35/85 = 39%
    .
    ואז גיליתי פרט מעניין: סטף בבק טו בק קלע עד כה 46% ל-3. אחרי יום מנוחה בודד הוא אפילו טוב יותר עם 48%. אבל כאשר היו לו יומיים מנוחה (10 משחקים) הוא ירד דרסטית ל-36.4% (כולל הלילה מול הלייקרס)
    מסקנה: כשיש לאיש יומיים חופש הוא בא רדום ופחות מדוייק.

    לאלו שיגידו שזה מדגם קטן ואינו מייצג, אל תהרסו לי את ההנאה

  16. סרט חובה לכל אנשי האתר: הספר הירוק, גרין בוק, סיפור מדהים ואמיתי, מרגש מאד כולל הומור וגם על מסע באמריקה של 62 ומאבק בגזענות, הרי אתם הכי לא גזענים שיש לדעתי גם בזכות הספורט שמאחד. לא מספר לא בכדי לא לעשות ספוילרים (לא לדאוג יש מתח ואין רגע דל) מזמן לא נהנתי מסרט. תהנו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט