הסיבוב השני של הפלייאוף סיפק כמות מועטה של דרמה ולא ייצר בסופו של דבר אף הפתעה כאשר ארבע הקבוצות המארחות עלו בסופו של דבר לשלב הבא והוכיחו שוב את חשיבות שבוע החופש בפורמט הנוכחי של הפלייאוף (ב-16 השנים האחרונות קבוצות עם שבוע חופש ניצחו בכ-70% מהעימותים וזו הפעם החמישית בתקופה זו שכל ארבע הקבוצות שקיבלו שבוע חופש עלו לשלב הבא). אגב, אף קבוצה ללא שבוע חופש לא הגיעה לסופרבול מאז הרייבנס ב-  2012.

כפי שניתן היה לצפות הקרבות בסיבוב הזה היו יותר התקפיים מבשבוע הווילד קארד, לאחר שארבע הקבוצות שהשיגו את כמות הנקודות למשחק הגבוהה ביותר העונה (הצ'יפס, הראמס, הסיינטס והפטריוטס, בסדר הזה) נכנסו למרוץ. בארבעת המשחקים השבוע הושגו כ-50 נקודות למשחק (מול 36 נקודות למשחק בשבוע שלפניו). מכיוון שכל ארבע ההתקפות הפוריות הללו נשארו עומדות אחרי משחקי סוף השבוע, יש לצפות להמשך המגמה ונראה משחקים בסקור גבוה והרבה התקפה, לשמחת הצופים וגם לרווחת הנהלת הליגה וערוצי הטלוויזיה.

שני המשחקים השבוע מייצרים מאבקים בין הדור הוותיק של הק"ב בליגה (המיוצגים ע"י בריידי ובריס, שסופרים ביחד מעל 80 שנות חיים ו-35 עונות כק"ב פותחים בליגה) לדור הצעיר (המיוצג ע"י ג'ארד גוף ופטריק מהומס – שלעומתם גילם המשותף הוא 47 ויש להם ביחד 4 עונות כק"ב פותחים…). האם נראה כאן את שלטון הוותק והניסיון או את ניצחון הנעורים?

בנוסף, בסיבוב הזה אנו רואים אוסף מאמנים יוצא מן הכלל – מהשועל הוותיק והמעוטר ביל בילצ'ק, דרך אנדי ריד הגאון הזקן (שגידל מה שנראה כמו חצי מהמאמנים בליגה) שעדיין לא זכה בהכרה שהוא ראוי לה (הופיע רק פעם אחת בסופרבול והפסיד), שון פייטון הלא קונבנציונלי והמהמר עם ביצי הפלדה ועד שון מקווי, הצעיר שבחבורה שבקריירה הקצרה שלו הוכיח יכולת הנהגה ומח התקפי מבריק. רשימת השמות הזו מבטיחה שנראה קרבות טקטיים מרתקים והמון מהלכים מיוחדים. מה שבטוח, יהיה מעניין.

זמני המשחקים לפי שעון ישראל.

1. ניו אורלינס סיינטס (13- 3) מול לוס אנג'לס ראמס (13- 3) (ניו אורלינס, ראשון ב- 22:05)

כפי שכבר כתבתי ניו אורלינס היא הקבוצה השלמה והמאוזנת ביותר בליגה והיא גם הוכיחה אופי כשחזרה מפיגור מול האיגלס בשבוע שעבר כדי לנצח את המשחק. אחרי נסיונות להפתיע את פילדלפיה בתחילת המשחק במהלכי מסירה עמוקים לא צלחו, הסיינטס חזרו למה שעבד להם כל השנה – דרייבים ארוכים מלאים בריצות של אינגרם / קמארה ומסירות קצרות של בריס – וזה עבד, עם קצת סיוע של טריק פלייס בניצוחו של טייסום היל וברוחו של שון פייטון – המהמר האמיץ ביותר בפוטבול. ניו אורלינס היא הקבוצה שמדורגת במקום השלישי בזמן אחזקה של הכדור בליגה (אחרי שתי קבוצות ריצה מובהקות – בולטימור ושיקגו) ופשוט לא מאבדת את הכדור (גם בגלל הדיוק הפנומנלי של בריס) – רק 16 איבודי כדור כל העונה, מקום 30 בליגה. אחרי שניערו את החלודה שניכרה בתחילת המשחק בשבוע שעבר (זיכרו שניו אורלינס גם נתנה לכוכבים לנוח בשבוע 17, כך שהיו להם 3 שבועות ללא משחק משמעותי) היא נראית מוכנה לחזור לסופרדום ולגרוס גם את הגנת הראמס שהיתה מהגרועות בליגה נגד הריצה. עם זאת, הגנה זו הצליחה לחסום לחלוטין את זיק אליוט מדאלאס בשבוע שעבר כך שהעימות בין קו ההגנה של הראמס לבין צמד הרצים של ניו אורלינס יכול להיות מה שיכריע את המשחק – מעבר ליכולת להתקדם בהתקפה, דרייבים מבוססי ריצה ייקחו הרבה זמן מהשעון וישאירו את גוף וחבריו על הספסל. בריס מצידו יצטרך ללכת למהלכים קצרים ומהירים כדי למנוע מארון דונלד המצוין (צוות הריסה של אדם אחד) להגיע אליו. קו ההתקפה המצוין של הסיינטס יתרכז בדונלד ולדעתי יצליח לעצור אותו במרבית הפעמים, כי חוץ ממנו אין לראמס איום משמעותי בפאס-ראש (דונלד , עם 20.5 סאקס, השיג בדיוק חצי מכמות הסאקס הכוללת של הגנת הראמס, שכקבוצה נמצאת רק במקום ה-15 בליגה בכמות סאקס כוללת). בצד השני, הגנת ניו אורלינס היא החזקה ביותר שנשארה בפלייאוף והיא טובה בעיקר מול הריצה (שלישית בליגה), למרות שתחסר במשחק זה את הדפנסיב טאקל המצוין שלדון רנקינס – והשאלה איך יתגברו על חסרונו יכולה להיות גם כן גורלית במשחק זה. עדיין, מרבית הסיכויים שגם בלעדיו טוד גרלי (וגם סי-ג'יי אנדרסון המפתיע) לא ישיגו שוב 200 יארד על הקרקע כמו נגד דאלאס והמשחק יעבור יותר דרך גוף. במשחק האוויר גוף ומקווי יוכלו לנצל את החולשה היחסית של הגנת הסיינטס ולהפעיל את התופסים וודס וקוקס למהלכים עמוקים והשגת נקודות מהירה. עם זאת גוף יצטרך להזהר מהפאס-ראש של הסיינטס שבלי שמות גדולים השיג 49 סאקס העונה – מקום חמישי בליגה. שני המאמנים גם ידועים כתחבולנים ומהמרים כך שסביר שגם השבוע נראה לא מעט טריק פלייס שייתכן שבמאבק שקול כמו זה, מידת הצלחתם יכולה להיות מה שיכריע את ההתמודדות.

ההימור שלי – קרב שקול בין שתי קבוצות מגוונות ומאוזנות, ההתקפות טובות יותר מההגנות כך שכמו בהתמודדות ביניהן בעונה הרגילה (שהסתיימה בניצחון הסיינטס 45- 35) צפוי כאן סקור גבוה ומשחק מהנה לצפיה. לדעתי במשחק הזה יכריעו הנסיון של בריס ופייטון מול מקווי וגוף הצעירים. גם הביתיות היא פקטור משמעותי עבור הסיינטס שכמעט לא ניתנים להכנעה בסופרדום. ניצחון בהפרש קטן לסיינטס שיגיעו שוב לסופרבול, אחרי הפסקה של תשע שנים.

2. קנזס סיטי צ'יפס (12- 4) מול ניו אינגלנס פטריוטס (11- 5) (קנזס סיטי, שני ב- 01:40)

בשבוע שעבר דיברתי על המשחק בין הסיינטס לאיגלס כהעברת מקל בין האלופה הנוכחית לבאה, והמשחק הזה הוא כנראה העברת מקל בין הק"ב ששלט ב- AFC ב-15 שנים האחרונות לזה שישלוט בחטיבה כנראה ב-15 שנים הבאות. מהומס הוכיח במשחק הפלייאוף הראשון שלו שגודל המעמד לא משפיע עליו ושיחק מצוין מול הקולטס, אבל מי שהפתיעה היא הגנת הצ'יפס שהצליחה לשתק לחלוטין את לאק וחבריו ולנצח בקלות את המשחק. ניו אינגלנד, במיוחד בינואר, זה כבר אתגר בסדר גודל אחר וסביר שביליצ'ק ובריידי ידעו לנצל את החולשות של הגנת הצ'יפס שדורגה במקום ה-26 בליגה ולשים הרבה נקודות על הלוח. הגנת הצ'יפס היתה רעה במיוחד נגד הריצה (הגרועה בליגה במימד זה) וכאן לסוני מישל, הרוקי המצוין, יש תפקיד מפתח – וגם הוא הראה בשבוע שעבר עם 130 יארד על הקרקע, שהוא מוכן למעמד ולאחריות שמוטלת עליו. מהצד השני, הגנת הפטריוטס גם היא לא הבריקה כל העונה (דורגה רק במקום ה-16 בליגה) אבל ידעה לכפות הרבה איבודי כדור (28 – מקום חמישי). עם זאת, העובדה שדורגה במקום ה-30 בלבד בכמות הסאקים שייצרה אומרת שלמהומס יהיה הרבה זמן בפוקט לפתח מהלכים ולהעביר מסירות ספקטקולריות כפי שכבר התרגלנו לראות ממנו לאורך כל העונה – לטייריק היל ובעיקר לטרוויס קלסי, שהוא אולי הטייט-אנד הטוב בליגה. אם דמיאן וויליאמס יצליח לייצר גם מהלכי ריצה טובים כפי שעשה שבוע שעבר, זה יהיה בונוס נהדר. באגף המאמנים, שני השועלים הזקנים (בייליצ'ק ובעיקר ריד) אגרסיביים קצת פחות מהמאמנים בעימות בין הסיינטס לראמס (למרות שריד כבר הראה בכמה מהלכים בשבוע שעבר, שהוא נגמל לפחות מחלק מהשמרנות המופלגת שאיפיינה אותו בפלייאוף בשנים הקודמות בקנזס סיטי וגם בפילדלפיה) אבל לשניהם מוחות התקפיים מדהימים ואנו נחזה כאן בקרב טקטי מרתק.

ההימור שלי – קשה מאד להמר נגד הפטריוטס ובריידי בינואר (וכבר נכוויתי בזה בשבוע שעבר…) אבל חשוב לשים לב שמחוץ לפוקסבורו אחוזי הניצחון שלהם בפלייאוף יורדים משמעותית (גם העונה הם במאזן שלילי של 3- 5 בחוץ). צפוי שוטאאוט בין שתי התקפות מסירה מצוינות שמשחקות מול הגנות בינוניות ומטה וכמות הנקודות יכולה לעבור את 83 הנקודות שראינו במשחק הקודם העונה בין הקבוצות (בו ניו אינלנד ניצחה 43- 40 בפוקסבורו). אני מאמין שבסופו של יום מהומס יתגבר על בריידי באיצטדיון הארו-הד הגועש ויעלה למה שיהיה הסופרבול הראשון מבין רבים בקריירה שלו.