אליפות אוסטרליה הפתוחה, טורניר המייג'ור הראשון של 2019, תתחיל ביום שני הקרוב. הסקירה שכתבתי לקראת עונת הטניס הנוכחית עסקה גם בשלושת השחקנים הגדולים, שיהיו כמובן מועמדים משמעותיים במלבורן, ולכן לא אכתוב עליהם כאן. נקרא מעט על ההגרלה של הגברים והנשים בטורניר (אצרף קישורים בתגובות) וננסה אולי למצוא אי אילו רמזים (אף על פי שזה מאוד מאוד מוקדם) בהתבסס על השבועיים הראשונים של העונה, עד כה.
לפני הכל, כמו הרבה אוהבי טניס וספורט, הצטערתי לקרוא על הודעתו של אנדי מארי בדבר פרישה אפשרית שלו כבר העונה עקב פציעה כרונית, שמקשה עליו מאוד, בשרירי הירך. אף על פי שמארי לא זכה מעולם באליפות אוסטרליה, הוא מזוהה מאוד עם טורניר המייג'ור במלבורן. הסקוטי הגיע 5 פעמים לגמר הטורניר בעשור הנוכחי. בגמר הראשון במלבורן שהגיע אליו הוא נכנע לפדרר ובארבעת הגמרים הבאים נוצח על ידי דג'וקוביץ'. מלבד הסגנויות באוסטרליה, מארי הגיע לעוד שלושה גמרים שבהם נוצח על ידי פדרר ונובאק בכל אחד משלושת הגראנד הסלאמים האחרים.
קראתי מספר דעות שנגעו בצורה מעט שלילית ואף הדביקו תוויות שונות למארי בגלל הסגנויות הרבות שלו, יחסית, במייג'ורס ומעולם לא הזדהיתי עמן. חושב שאפשר לראות את הדברים בצורה מעט שונה. בדרכו אל גמר מייג'ור כזה או אחר, מארי נדרש לנצח 6 שחקנים מקצוענים ברמה הגבוהה ביותר (ביניהם גם שלושת הגדולים) בפורמט של הטוב מחמש מערכות. כלומר, משחק שדורש הרבה יכולות פיזיות ומנטליות שונות. קשה למצוא ביטויים בולטים יותר מכך למצוינות בספורט.
זכיותיו של מארי מרשימות ביותר. הסקוטי זכה ב-45 תארים בסבב ה-ATP, ביניהם שלושה תארי גרנד סלאם – אליפות ארה"ב ב-2012 וווימבלדון ב-2013 וב-2016 (בשתי זכיותיו הראשונות גבר על דג'וקוביץ' בגמרים, כשבתואר הראשון שלו, בניו יורק, הפגין יכולות מנטליות גבוהות מאוד כאשר שמט יתרון של 2 מערכות בגמר אך הצליח בכל זאת לנצח במערכה החמישית). נוסף על כך, מארי זכה, בין היתר, בשבעה טורנירים מסבב המאסטרס (1000 נקודות), 2 מדליות זהב אולימפיות (2012 ו-2016), cטורניר היוקרתי של סוף העונה ב-2016 (אליו מגיעים רק 8 המדורגים הראשונים בסבב) והוליך את נבחרת בריטניה לזכיה בגביע דייויס ב-2015 (יחד עם אחיו, ג'יימי וקייל אדמונד). זכיותיו בגראנד סלאמים ובגביע הדייויס היו הישגים היסטוריים, שהטניס הבריטי לא חווה עד אז למעלה משבעים שנה. רשימת השגיו, שנראית מרשימה מכל היבט, מתעצמת לנוכח התקופה בה שיחק. הקריירה של הסקוטי חפפה לשלושת הגדולים ובטורנירים שבהם הגיע לשלבים האחרונים או זכה בהם הוא נדרש לא אחת לגבור עליהם.
מארי – שהופעתו הראשונה בגביע הדייויס, עוד בטרם מלאו לו 18, היתה ברמת השרון, בניצחון הנבחרת האורחת על ישראל – שכלל לאורך השנים את סגנון משחקו ההגנתי והיה לאחד המחזירים הטובים ביותר בסבב. הוא נודע גם בחבטותיו המדויקות והחזקות מהקו האחורי, בתנועתו המהירה ויכולתו להגיע לכדורים קשים רבים. גם מכת הפתיחה שלו שופרה, התחזקה והפכה למדויקת יותר לאורך השנים והיתה לאחת מכלי הנשק האפקטיביים שלו מול יריביו.
מארי עבד עם מאמנים מצוינים רבים לאורך שנותיו בסבב – רשימה חלקית תכלול את בראד גילברט האמריקאי, איבן לנדל הצ'כי (שחקן עבר פנטסטי שזכה בשמונה סלאמים) שאיתו גם ניצח בשני תארי המייג'ורס הראשונים ואמלי מורזמו, שחקנית עבר צרפתיה שזכתה גם בשני מייג'ורס. ולמרות רשימת מאמניו המפוארת, הדמות שהשפיעה עליו כנראה יותר מכל ותרמה להפיכתו לאחד מהשחקנים הטובים בדורו, היא אימו, ג'ודי, שמשמשת כבר שנים רבות כקפטנית נבחרת הנשים (לגביע הפדרציה) של בריטניה. ג'ודי מארי אימנה את בניה מגיל צעיר וכמובן שמעבר לידע המקצועי הוסיפה להם הרבה מעבר למה שאפשר לכתוב ולכמת בהיבטים המנטליים והאנושיים השונים.
יהיה גם מעניין לעקוב ולראות את השפעתו העתידית של מארי על הטניס הבריטי, הן מן עבודתו הישירה כמאמן ו/או בתפקידכזה או אחר בהתאחדות והן עקב השפעת הישגיו על מספר הילדים בני ארצו שבחרו להתחיל ולהתאמן בענף.

אנדי מארי. התמונה באדיבות ויקיפדיה.

מה קרה בשבועיים הראשונים בסבב הגברים והנשים ומה ניתן לנסות ולהסיק מכך?
בראשית השנה החדשה התקיימו מספר טורנירים באוסטרליה, ניו זילנד, הודו ובקטאר. מלבד זאת, התקיימו טורנירי ראווה בפרת שבאוסטרליה ("גביע הופמן") ובאבו דאבי. בחלק מן הטורנירים נצפתה מגמה של המשך הצטיינותם של השחקנים שעברו את גיל השלושים. תומאש ברדיך, הצ'כי בן ה-33, שנוכח קבוע בעשיריה הראשונה בדירוג העולמי במחציתו הראשונה של העשור והגיע לא אחת לשלבים מתקדמים במייג'ורס, סבל מפציעות ומוירידה בכושר בשנה האחרונה. הצ'כי הגבוה פתח מצוין את העונה והגיע עד לגמר, שם נוצח על ידי רוברטו באוטיסטה אגוט הספרדי בן ה-30. האחרון ניצח גם בחצי הגמר את נובאק דג'וקוביץ' ולפני כן את וואוורינקה והשלים שבוע יוצא מן הכלל בבירת קטאר. השחקן הספרדי, שמצטיין במשחק ההגנה מהקו האחורי, מגיע עם ציפיות גבוהות למדי למלבורן והוא ינסה לשפר את המאזן שלו בטורנירי המייג'ורס, שבהם לא הצליח עד עכשיו להתקדם מעבר לשמינית הגמר. כבר בסיבוב הראשון, נזכה במשחק מסקרן כשבאוטיסטה אגוט יתמודד אנדי מארי.
שחקן נוסף, שנאבק בשנים האחרונות בפציעות שפגעו ביכולתו הוא ג'ו ווילפרד צונגה הצרפתי. השחקן בן ה-33 הגיע להישגו הטוב ביותר בגראנד סלאמים במלבורן לפני 11 שנים, אז הגיע לגמר ונוצח שם על ידי דג'וקוביץ', כשבחצי הגמר גבר בשלוש מערכות על נדאל. צונגה פתח בצורה מעודדת למדי את העונה, כשניצח שלושה שחקנים בטורניר בריסביין (ביניהם את אלכס דה מינואור, עליו ייכתב בעוד מספר שורות) בטרם הפסיד בחצי הגמר לדניאיל מדבדב הרוסי, אחד מהשחקנים הצעירים המוכשרים בסבב. הרוסי עצמו הפסיד לקיי נישיקורי היפני, שחקן אגרסיבי ויציב, שנראה כי התגבר על הפציעה שגרמה לו להיעדר מהגרשים במחצית הראשונה של העונה שעברה, בגמר.
טורניר נוסף שהבליט את השחקנים שחצו את גיל ה-30 התקיים בפונה (Pune, האות e מבוטאת) שבהודו. כל משתתפי חצי הגמר היו מעל לשלושים ולגמר הגיעו שני שחקנים שהתבונן מהצד בגובהם, עשוי היה לחשוב שהם שייכים לענף אחר. קווין אנדרסון הדרום אפריקאי בן ה-32 (גובהו הוא 2.03) ניצח את איבו קארלוביץ' הקרואטי, שיחגוג 40 בסוף פברואר ומתנשא מעל 210 ס"מ (במשחק שבאופן לא מפתיע הגיע לשלושה שוברי שוויון). אנדרסון, שמתבסס על מכת פתיחה חזקה ביותר ונע מצוין על המגרש למרות גובהו, הוא אחד השחקנים הטובים בסבב בשנתיים האחרונות והגיע לשני גמרים של טורנירי מייג'ורס (בארה"ב ובווימבלדון). הוא עשוי להתקדם יפה מאוד גם במלבורן.
גם רוג'ר פדרר שיחק היטב בטורניר הראווה המסורתי בין הנבחרות שנערך בפרת, "גביע הופמן". השווייצרי גבר במשחקי היחידים על ארבעה שחקנים, כאשר שלושה מתוכם – פרנסיס טיאפו מארה"ב, סטפאנוס ציציפאס מיוון ואלכסנדר זברב מגרמניה – צפויים להתמודד בעוד מספר שנים (ואולי פחות) על התארים הגדולים ביותר.
ביום ראשון בבוקר הסתיים גם טורניר סידני, בו אלכס דה מיונואור, שיהיה בן 20 בפברואר, גבר על אנדראס ספי בן ה-34. האוסטרלי הצעיר, בן להורים ספרדים, שאחד ממאמניו הוא שחקן העבר האוסטרלי המצוין, לייטון יואיט (והאחרון מהגברים בני ארצו לזכות בגרנד סלאם), מאוד אהוד בארצו ורבים מחובבי הספורט תולים בו תקוות רבות. דה מינואור הוא בעל מימדים גופניים צנועים למדי, יחסית למרבית השחקנים בסבב (ובעיקר ביחס לרבים מבני גילו, שקרובים בגובהם לשני מטרים). גובהו הוא מטר ושמונים והוא שוקל פחות משבעים ק"ג. הוא מאוד מהיר וזריז, משחק מעולה בהגנה ולא מוותר על שום כדור, יודע גם לתקוף טוב ומשחק יפה ליד הרשת. לפחות על פי התרשמות מבעד למרקע, אפשר לציין לחיוב את הגישה הספורטיבית שלו והריכוז שלו תוך כדי המשחק. אלה מאוד חיוניים להצלחה בענף. דה מינואור זכה למחמאות גדולות משניים משחקני הטניס הגדולים בכל הזמנים באוסטרליה (ובכלל), רוד לייבר וקן רוזוול, שבראיונות ל"ספורטינג ניוז אוסטרליה" ו"לדיילי טלגראף" (בהתאמה) ציינו כי הוא מתנה גדולה לטניס האוסטרלי וכבעל הסיכויים הטובים ביותר מבין בני ארצו לזכות במייג'ור בעתיד.
אחת השאלות המעניינות ביותר, לעניות דעתי, בקשר לקריירה של דה מינואור, היא יכולתו על משטח החימר, עליו בני ארצו לא מצטיינים כל כך. כבן להורים ספרדים, שמתאמן גם בספרד, ייתכן שהוא יצליח לשחק היטב גם במגרשים שמאוד נפוצים במולדת הוריו.

גם בקרב הנשים, לטניס האוסטרלי יש טניסאית נהדרת בשם אשליי בארטי. הטניסאית בת ה-22 שיחקה היטב ב"גביע הופמן" ואחד משני נצחונותיה שם (מתוך שלושה משחקים) היה על גרביניה מוגורוזה מספרד, שלזכותה שני תארי גרנד סלאם. בארטי המשיכה בכושרה המעולה בטורניר ההכנה בסידני והגיעה שם עד לגמר, בו הפסידה במשחק צמוד לפטרה קביטובה הצ'כית (חשוב לציין כי קביטובה עצמה, שגברה באותו הטורניר בין היתר על אנג'ליק קרבר המצוינת, תהיה אחת הפייבוריטיות לזכיה).
בארטי, שמשחקת בהצלחה גם בזוגות, נעה מאוד מהר על המגרש וחובטת מאוד חזק מהקו האחורי. הצטיינותה במשחק הזוגות משפיעה לטובה על משחק הרשת שלה, ובניגוד להרבה נשים בסבב, היא מרבה לעלות לרשת ולתקוף גם משם (אגב, בדומה לבת ארצה הוותיקה, סמנתה סטוסור, שלהצטיינותה במשחקי היחידים קדמו הצלחות במשחקי הזוגות).
בארטי מגיעה מגיעה ממשפחה אבוריגנית למחצה (אביה הוא אבוריגני) והיא משתדלת לפעול גם למען אזרחיה הילידים של אוסטרליה. בהקשר הזה, אפשר להזכיר את איבון גולאגונג, טניסאית אבוריגנית מצטיינת מאוסטרליה, שזכתה בשבעה תארי מייג'ורס ביחידים בשנות השבעים (ספורטאית אבוריגנית מצטיינת נוספת היא האתלטית קאתי פרימן, שזכתה במדליית הזהב ב-400 מטר במשחקי סידני 2000).
ובכל זאת, להערכתי, סרינה וויליאמס, למרות גילה המתקדם (יחסית) היא הפייבוריטית המשמעותית לתואר בטורניר הנשים והיא השחקנית שיצטרכו לגבור עליה בדרך לתואר במלבורן.

אשליי בארטי. התמונה באדיבות ויקיפדיה.

קצת על ההגרלות – גברים: החלק העליון של ההגרלה כולל בין היתר את נובאק דג'וקוביץ' (שיפתח מול האמריקאי מיטשל קרוגר שעלה מהמוקדמות), אלכסנדר זברב, קיי נישיקורי, מילוש ראוניץ', דומיניק תים, ניק קיריוס וסטניסלאס וואוורינקה.
החלק התחתון של ההגרלה כולל את פדרר (שישחק מול דניס איסטומין מאוזבקיסטן, שהדיח במלבורן את ד'ג'וקוביץ' בסיבוב השלישי לפני שנתיים), נדאל (שיפתח מול ג'יימס דאקוורת מאוסטרליה), מארין צ'יליץ', אנדי מארי, תומאש ברדיך וקייל אדמונד.
משחקים מעניינים בסיבוב הראשון:
סטאניסלאס וואוורינקה (שוויץ) – ארנסט גולביס (לטביה)
ניק קיריוס (אוסטרליה) – מילוש ראוניץ' (קנדה)
רוברטו באוטיסטה אגוט (ספרד) – אנדי מארי (בריטניה)
דומיניק תים (אוסטריה) – בנואה פר (צרפת)
מארין צ'יליץ' (קרואטיה) – ברנדרד טומיץ' (אוסטרליה)
בורנה צ'וריץ' (קרואטיה) – סטיב דארסיס (בלגיה)

הגרלת הנשים – השחקניות החזקות יותר בחלק העליון הן סימונה האלפ, נאומי אוסאקה, אלינה סביטולינה (אוקראינה), קארולינה פלישקובה, דאריה קסאטקינה, סרינה וויליאמס ואחותה ונוס.
החלק התחתון כולל את אנג'ליק קרבר, קארולין ווזניאצקי (האלופה היוצאת), פטרה קביטובה וסלואון סטפנס.
משחקים מעניינים בסיבוב הראשון:
סימונה האלפ (רומניה) – קאיה קאנפי (אסטוניה)
סמנתה סטוסור (אוסטרליה) – דאיאנה יאסטרמסקה (אוקראינה, בת 18)
דאריה קסאטקינה (רוסיה) – תימאה באצ'ינסקי (שוויץ)
נאומי אוסאקה (יפן) – מאגדה לינט (פולין)
מאריה סקארי (יוון) – ילנה אוסטפנקו (לטביה)
קארולין ווזניאצקי (דנמרק) – אליסון ואן אויטוונק (בלגיה)

אסיים את הפוסט בעדכון לגבי השינוי במערכה החמישית לגברים והשלישית לנשים שיוחל השנה במלבורן. אם וכאשר המערכה המכרעת תגיע למצב  של 6 משחקונים לכל, הרי שישוחק שובר שוויון עד 10 נקודות.
אודה בחום גם לעדו מוריה, שעובד באליפות אוסטרליה ושלח לי תמונות יפות מאוד ממגרשי האימונים. עקב חוסר הידע שלי במחשבים לא הצלחתי להורידן כמו שצריך למחשב ולצרף אותן. בהמשך הפוסטים אשתדל מאוד לעשות זאת כהלכה.
הפוסט הבא כנראה ייכתב ביום רביעי (לא אהיה פנוי לפני כן)
שבוע טוב.