סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

דטרויט פיסטונס (17 – 21) 107 – סן אנטוניו ספרס (24 – 17) 119
כצפוי 1.0
במשחק חוץ, צריך שהמניות הבטוחות יהיו "בטוחות" מהרגיל. זה אחד מהסימנים לקבוצה חזקה.
אצל הספרס?
הנוסחה עובדת נהדר –
עוד משחק שצריך לנצח במירוץ המטורף לפלייאוף המערבי,
עוד ניצחון, ואפילו קל יחסית.
המניות הבטוחות –
דרוזן (26 נק', 7 רב', 9 אס'), ואלדרידג' (25 נק', 6 רב', במספר דקות קטן יחסית – 28, בגלל בעיית עבירות), סיפקו את הסחורה בלילה בו הקליעה מבחוץ, אחד הנשקים החשובים של הספרס, לא היה פקטור (7 שלשות ב-35% הלילה).
הספרס, הם עלו ליתרון ראשון 3 דקות לתוך הרבע השני, ולא איבדו אותו עד לבאזר (יתרון שעמד על הפרש דו ספרתי במשך רוב 3 הרבעים האחרונים).
בשורות דטרויט, גריפין נתן משחק נהדר (34 נק', 8 אס'),
אבל זה לא הספיק מול העומק והיציבות של הספרס.

 

בוסטן סלטיקס (24 – 15) 116 – ברוקלין נטס (20 – 22) 95
כצפוי 2.0
הלילה, ההגנה של בוסטון הראתה לנטס שבביתה של הסלטיקס, קשה מאוד לנצח.
לקח לסלטיקס 3 דקות לעלות ליתרון ראשון, יתרון שצמח עד ל-12 נק' הפרש בסיומו של הרבע, ומאז רק צמח (20 הפרש ברבע השני, 24 ברבע האחרון) עד לסיומו של המשחק.
12 שחקני סלטיקס שונים סימו הלילה את המשחק עם לפחות סל שדה אחד,
9 שחקנים שיחקו לפחות 19 דקות, אף שחקן לא שיחק יותר מ-28 דקות.
במילים אחרות –
ניצחון קל.
כל חמישיית הסלטיקס סיימו את הלילה בדאבל פיגרס כאשר קיירי (17 נק', 6 אס'), וטייטם (16 נק', 4 רב', 4 אס'), הם הקלעים המובילים.
קורקוס (24 נק', 5 שלשות) היה השחקן הבולט בשורות הנטס במשחק.

 

יוסטון רוקטס (23 – 16) 125 – דנבר נאגטס (26 – 12) 113
כצפוי (?) 3.0
זה היה הלילה של הארדן. באחד מהמשחקים המשכנעים שלו לאחרונה (וזה אומר משהו, אחרי שב-12 המשחקים האחרונים הוא קלע בממוצע יותר מ-40 נק' למשחק), הוא הוביל את יוסטון לניצחון חשוב מאוד מול יריבתם לצמרת, דנבר.
הפעם אלו לא היו הנק' של הארדן שעשו את ההבדל ("רק" 32 נק', 55% אפקטיבי),
אלא זה היה ניהול המשחק המבריק שנתן ליוסטון את היתרון.
במשך רבע וחצי, המשחק היה צמוד להפליא. 26 שינויי יתרון היו ב-18 הדקות הראשונות של המשחק.
ואז הגיעו הארדן וקפלה.
הצמד ניצלו את הניסיון של דנבר לעצור את הארדן בשמירות כפולות, ופעם אחר פעם הענישו את הנאגטס עם עוד ליי אפ/דאנק.
ב-6 דקות, הרוקטס הפכו פיגור של 2 נק', ליתרון של 13,
ואת היתרון הזה, הנאגטס לא הצליחו למחוק עד לבאזר.
לצד 32 הנק' שלו, להארדן היו גם 14 אס' ו-5 רב'.
שחקן המטרה של הרוקטס הלילה היה קפלה שסיים לילה נהדר עם 31 נק', 72% מהשדה, ו-9 רב'.
לצדם של הצמד הדינמי, בלט הדינמו של הרוקטס –
טאקר. לצד היותו הלב של הגנת הקבוצה (4 חטיפות במשחק), הוא הפעם הוסיף גם 21 נק', 7 שלשות מ-11 ניסיונות.
בשורות הנאגטס בלטו הלילה יוקיץ' (24 נק', 13 רב', 4 אס'), ומוריס (21 נק', 5 אס').

 

מילווקי באקס (28 – 11) 114 – יוטה ג'אז (20 – 21) 102
כצפוי 4.0
יוטה קבוצה לא רעה בכלל, והיא מראה זאת לאחרונה, עם הרבה קשיחות, עם הרבה אופי.
תוצאת הסיום?
היא מרמה. במשך 3 רבעים המשחק היה צמוד, רוב הזמן עם יתרון קל ליוטה (הובילו כבר ב-11 הפרש בתחילת הרבע השלישי).
אבל שורה של החטאות בדקות הסיום (ההפרש היה בן 3 נק' בלבד, 3 דקות לסיום) מצדה שליוטה,
לצד שלשות גדולות של ברוגדון ולופז + דומיננטיות ברב' ההתקפה מצדו של יאניס, הספיקו לבאקס בשביל לשמור על היתרון הביתי, ולנצח.
יאניס, שיצא מהמשחק ב-6 עבירות ברגעי הסיום, סיים את הלילה עם 30 נק' (באחוזים רעים – 13 מ-30 מהשדה. 0 מ-4 מהשלוש), ו-10 רב'.
לצדו בלטו ברוגדון (21 נק', 5 רב', 5 אס'), ולופז (15 נק', 3 שלשות, 8 רב').
את קלעי יוטה הוביל מיצ'ל עם 26 נק', 6 שלשות.

 

ניו אורלינס פליקנס (19 – 22) 114 – ממפיס גריזליס (18 – 22) 95
כצפוי 5.0
במחצית הראשונה (בדגש על הרבע השני), הגנת ממפיס עוד הצליחה לשמור על הקבוצה במשחק (22 נק' לפליקנס ברבע השני), והם ירדו למחצית בפיגור בן 2 נק' בלבד.
שביקה מוחלטת במחצית השנייה (61 – 44 לפליקנס במחצית השנייה), הן בהגנה (33 נק' לפליקנס ברבע השלישי) והן בהתקפה (44% מהשדה הלילה) לא השאירו לגריזליס סיכוי.
דייויס הוביל את הפליקנס אחרי עוד לילה נהדר (36 נק', 70% אפקטיבי, 13 רב', 3 גגות),
כאשר לצדו בלטו ג'קסון (17 נק' מהספסל), ורנדל (15 נק', 9 רב').
קונלי (22 נק', 10 אס') בלט בשורות ממפיס.

 

דאלאס מבריקס (18 – 22) 97 – לוס אנג'לס לייקרס (22 – 19) 107
ההפתעה של הלילה.
קוזמה חזר הלילה לשחק בשורות הלייקרס, אבל לא הוא הסיבה לניצחון המפתיע (4 מ-20 מהשדה במשחק).
הלילה היה הלילה בו אינגראם (29 נק', 6 אס', 12 מ-21 מהשדה), ובול (21 נק', 7 רב', 5 אס', 4 מ-8 מהשלוש), לקחו ללב את הביקורת של וולטון על העדר רוח הלחימה, ולחצו על דוושת הגז.
המשחק שנפתח בשליטה של דאלאס (יתרון 8 אחרי רבע. יתרון 13 במחצית), ולא התעלה לרמה גבוהה (43% מהשדה לכל אחת מ-2 הקבוצות במשחק),
אבל העובדה שללייקרס היו 2 אסים שהתעלו, בעוד שבדאלאס, מעבר ללוקה (27 נק', 8 רב'), לא היה שחקן נוסף שהתעלה התקפית הלילה, הכריעה את המשחק כאשר רבע שלישי נהדר של הלייקרס (32 – 13 ברבע) נתן להם את היתרון, אותו לא שמטו עד לסיום.

 

פורטלנד טרייבלייזרס (24 – 17) 111 – ניו יורק ניקס (10 – 30) 101
כצפוי (בערך) 6.0
במשך מחצית שלמה, הניקס, אחת מהקבוצות הפחות מרשימות בליגה, היו מתמודדים ראויים במשחק החוץ שלהם בפורטלנד.
הרבע הראשון נגמר בשוויון 30, למחצית פורטלנד ירדו כאשר הם ביתרון בן נקודה אחת בלבד.
את המחצית השנייה הטריילבלייזרס פתחו בריצת 9 – 0, כאשר הם מעלים את ההפרש לפער דו ספרתי, פער אתו סיימו את הרבע.
ברבע האחרון כל ניסינות הניקס לקמבאק נבלמו, והטריילבלייזרס מנצחים (אם כי לא בקלות הצפויה) את המשחק.
החשודים המידיים: נורקיץ' (20 נק', 8 רב'), לילארד (17 נק', 9 אס'), ומקולם (17 נק'), שהיו קלעי פורטלנד המובילים הלילה.
אלו היו שחקני הספסל בראשות קנטר (18 נק', 14 רב'), והזוניה (14 נק', 7 רב'), שהשאירו את הניקס צמודים (יחסית) לפורטלנד הלילה.

 

סקרמנטו קינגס (20 – 20) 111 – אורלנדו מג'יק (17 – 23) 95
כצפוי 7.0
ברבע הראשון, אורלנדו עוד השמיעו רעשים של תחרותיות.
רבע שני של 29 – 17 העלה את הקינגס ליתרון דו ספרתי, יתרון שצמח למחוזות ה-20+ הפרש, הפרש ממנו אורלנדו כבר לא הצליחו להתאושש.
המחצית השנייה התנהלה בעצלתיים, נוסח "זמן זבל", כאשר כל אחת מ-2 הקבוצות משתפת במשחק 13 שחקנים.
פוקס (20 נק', 5 חטיפות), בוגדנוביץ' (15 נק', 8 רב', 7 אס'), והילד (13 נק', 3 שלשות), היו קלעי הקינגס המובילים הלילה.
רוס (מהספסל, 20 נק', 5 שלשות), וווצ'ביץ' (18 נק', 13 רב') היו השחקנים הבולטים בשורות אורלנדו במשחק.

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. נתון מדהים: השחקנים בעמדות 1,2,3 של יוסטון זרקו 53 פעמים מתוכן 47 ל-3. הגבוהים זרקו 25 פעמים מתוכן 23 ל-2. משחקים כמו מחשב.

  2. וואלאק לורד אוף דה דאנס ניגב את דנבר. דנבר שמרו מחפיר על קאפלה. חולוניה דפק צאקות בלי הכרה אר פי גי.
    לדנבר לא נכנס כלום. גאמל מורי מאכזב חבלז. אכזבת העונה שלי.

    המאבס הראו סופית למי שעוד האמין בהם שפלייאוף הם לא יעשו. בסוף זה קוזמה ולא לברון רק חזר ניצחו 🤣

    המניות של לונזו ואינגראהם לעולם לא יהיו גבוהות יותר מאשר אחרי המשחק היום. יאללה דמפס קח אותם תן כבר את דיוויס לתאגיד.

    גואקים נואה מחריב את ממפיס כספיון לא יראה פלייאוף גם העונה למי שהיה ספק. נראה לי יטרידו אותו בקרוב.

    הקינגס ניגבו היטב חששתי שלא יפשלו יאללה זיו אני מחכה לריצת 10 0 שלכם בזמן הקרוב מול אשפת המזרח.

    1. חייבים להטריד את בול ואינגרם אחרי משחקים כאלה, הבעיה שדיוויס לא ביקש עדיין באופן ישיר טרייד אלא אמר באופן עקיף, הוא אוהב את הפליקאנס. צריך לחכות עוד כמה משחקים שהם יעופו מתמונת הפלייאוף לטרייד שיוביל אותו אלינו.
      .
      לגבי דנבר כמו שחשבתי היא סוג של בלון מנופח האוויר הדליל בקולורדו עושה את שלו וכאשר הם מגיעים לחוץ הם לא באמת מאיימים, הגנת כנפיים שלהם חלשה מאוד, הדאבל טים על הארדן היה אסון שהשאיר קלעים חופשיים על קשת ה3 ואת קאפלה לחגוג בצבע ( 22- מ47 ליוסטון הערב מ3).
      .
      לגבי יוקיץ הוא מדהים התקפית אבל מדובר בחור עצום הגנתית, הוא לא ניצן להסתרה כמו לברון הארדן וקרי בגלל העמדה, הוא לא מסוגל להגן בצבע כבד מדי לבצע חילופים לא מגן בפיקאנדרול לא מגן בכללי, הוא יהיה חייב להוריד אחוזי שומן ולהוסיף זריזות ושרירים כדי להגיע לרמה הבאה.

      1. ברוך גם הסלטיקס וגולדן הפסידו ליוסטון אז נכון דנבר בבית הרבה יותר מאיימת אבל הם על אמת. אם מורי היה משחק נורמלי הם היו מנצחים. מורי לא יכול לקלוע כל הסמן 4 8 11 נק די הוא חייב לקפוץ רמה.

        הדאבל טים היה רעיון יפה והוא מעולה לאורך זמן מול קבוצה מוגבלת כזאת גרין וטאקר לא יקלעו כל היום בטח לא בסידרת פלייאוף. הבעיה שהם שמרו את קאפלה מחפיר שהגיע הדאבל טים ואז זה דאבל טים לא אפקטיבי.

  3. מפה לשם מתברר שאין אף מועמדת ראויה למס' 2 במערב, שתיתן גמר קונפרנס טוב (בניגוד לבוסטון-טורונטו-מילווקי-פילי).
    אולי בעצם רק הספרז. מתי מארי חוזר?

    1. מארי לא יחזור העונה.
      .
      לטעמי –
      דנבר, יוסטון, והספרס. כל ה-3 מסוגלת להשיב מלחמה שערה במפגש פוטנציאלי מול גולדן סטייט בפלייאוף.

      1. בלי דג'ונטה תהיה להם בעיה בבק-קורט בהגנה, פורבס ודרוזן נגד הספלאש בראדרז זה לא כוחות
        את דנבר אי אפשר לשים בכלל בתור מי שתגיע לגמר. יש לה אפס נסיון פלייאוף, היא אולי תעבור סדרה וגם זה יהיה הישג אדיר.
        אם יקרה נס והיא תפגוש את ג"ס, זה יהיה שחזור של הטיולים הנעימים נגד פורטלנד – כולם רצים וקולעים, אין ספק מי תנצח, בקלות.
        יוסטון נחלשה משנה שעברה, משחקי שיא של הארדן יספיקו לנצחון אחד, גג.
        אוקלהומה לא מספיק טובה. פול ג'ורג' וראסל זה לא מספיק.
        רק מזרחית אם ככה.

        1. דנבר היא הקבוצה שסבלה מהכי הרבה פציעות משמעותיות העונה.
          יש מדד שמנסה לכמת את המשחקים החסרים לכדי נתון של "ניצחונות אבודים".
          דנבר מובילה במדד הזה, ובהפרש –
          6.8 "ניצחונות אבודים".
          .
          https://twitter.com/ManGamesLostNBA/status/1081343112381956097
          .
          ועדיין, יש להם את אחד מהאזנים הטובים בליגה,
          עדיין, הם מובילים את טבלת המערב.
          אני לא הייתי ממהר להספיד אותם, אף על פי, שאכן, יש משמעות לעובדה שזו קבוצה חסרת ניסיון פלייאוף.

          יוסטון?
          אני ממש לא מסכים שהם פחות טובים השנה.
          אם (וזה אכן "אם" לא קטן…) הם יגיעו בריאים לפלייאוף, הם יהוו תחרות קשה לכל קבוצה. גם לגולדן סטייט.
          כל אותם ניצחונות שהם צברו לאחרונה (כולל על גולדן סטייט)?
          ללא גורדון ופול.

          1. המטוטלת ממשיכה – כל הפסד של דנבר פתאום כולם צצים להזכיר שהם לא שווים ולא קבוצה רצינית ושיוקיץ' גרוע בהגנה…
            שוכחים ששחקן שחוזר מפציעה לא פשוטה בניגוד ל-2k לא חוזר להפציץ מאותו הרגע… גארי האריס עדיין לא שם. מארי הוא מה שהוא ויהיו ימים שהוא יתחמם ויהיו ימים שלא. אני דווקא מעריך שחקן שיודע שכשלא הולך יש אופציות אחרות ולא צריך בכוח.

            וויל ברטון, מייקל פורטר ואייזיה עדיין לא חזרו אבל אני כן חושב שמייק מאלון צריך לעשות חושבים לגבי כימייה. ליוקיץ' ומילסאפ יש כימייה לא רעה מול לא מעט יריבות. הבעייה היא גרידא במצ' אפים. מול מצ'אפים קשים בצבע עם זריזות ואורך מילסאפ לא תמיד מצליח. פלאמלי הופך אז לאופציה טובה יותר. בנוסף אני מאוד אוהב את מונטה מוריס. מדובר על שחקן עם IQ מצויין, לא טועה כמעט ומפעיל נהדר את כולם. הנאגטס פתחו לא מעט פערים השנה כשמוריס האריס סוגרים בק קורט שיודע לשמור (מורי שומר מזעזע בעיני), למסור, לקלוע מבחוץ ולשחק כמו קבוצה. אני חושב שקבוצה ששואפת לאליפות יום אחד, חייבת לא להתקבע סטייל שארלוט ששחקן חמישייה הוא חבר הסתדרות עם קביעות שניתן להדיח אותו רק במוות או פרישה. אלמלא דיוויד לי היה נפצע (גם הוא היה אז פרינג' אולסטאר) דריימונד היה נתקע עוד שנה שנתיים כשחקן ספסל חביב. GMים כבר שמים עין על מוריס וכשאייזיה יחזור הפקק יהיה אף גדול יותר.

      2. לדעתי רק דנבר. הספרס חסרי כשרון והרגליים של הזקנים לא ישרדו מול הלוחמים אבל הספרס לדעתי הם הקבוצה השנייה שלישית הכי חזקה במערב.

        יוסטון תחטוף סוויפ מגולדן.

    2. כשגולדן סטייט ממשיכה להפסיד משחק אחרי משחק- אין תחרות, הליגה סגורה.
      כשהמערב נראה כמו זירת רצח כשכל קבוצה מעלה פי 10 את הרמה שלה- אין תחרות, הליגה סגורה.
      כשכל משחק הוא מאבק מיתולוגי ואף קבוצה לא יכולה להוריד רגל מהגז לשניה אחרת תעבור ממאבק לאליפות למאבק על ציון- אין תחרות, הליגה סגורה.
      מתי יש תחרות?
      כשלברון ג'יימס ישחק עם חמישה אולסטארים, יעשה 82-0 ופו-פו-פו-פו.
      מה שווה תחרות אם אי אפשר לסדר שלברון ינצח?

  4. תודה רבה גיא, וסחתיין על הדיוק בהימורים.

    אגב – מסכימים שאפשר לסמן את ממפיס כקבוצה הראשונה (מלבד פיניקס) שלא תהיה בפלייאוף?

  5. החטיפה של קאפלה והריצה שלו חצי מגרש לדאנק זה מהלך של גארד מהיר… כמה יכולות יש לשחקן הנפלא הזה… הארדן כרגיל מעל הליגה ולא משנה כמה שלא יפרגנו לו …….

  6. כשחושבים על זה, רק מעבר של קווין דוראנט בסוף העונה יראה לעולם כמה הוא גדול באמת.
    אני השחקן הכי גדול – אני עושה טבעת (אפילו 3) בקבוצה אחת. עובר לקבוצה שניה, ומייד מביא אליפות שם.
    בק-טו-בק אליפות בשתי קבוצות שונות – זה לא היה ב-NBA.
    למשל, דוראנט בבוסטון. היא מייד הופכת לפייבוריטית הברורה לזכיה בתואר.
    וזה לא רק דוראנט שמצטרף לקבוצה – זה דוראנט שהולך מהיריבה הכי גדולה. זה מעבר ששווה כפול 2.
    לא משהו שהוא לא עשה כבר בעבר לאוקלהומה.

      1. גם במשחקי הכאילו, אין שום היתכנות של מעבר לדנבר או לקליפרס. לא של סופרסטאר כמו דוראנט.
        זה לא להבין את אמריקה.
        דנבר קבוצה נידחת. הקליפרס היא הקבוצה מס' 2, מס' 17 בעצם, של LA.
        רק במשחקי אוהדים ו2K אפשר לדבר ברצינות על דוראנט לקליפרס.
        זה כמו שהשחקן הכי טוב יבחר ללכת לבני יהודה, ולא למכבי תל אביב. לא יקרה.

        1. הלכת קצת רחוק.
          ה-nba היא עדיין לא כמו ליגה אירופאית בה רק מספר מצומצם של מועדוני צמרת שולטים בכיפה ומושכים אליהם את שחקני העלית.
          לראייה – ג׳ורג׳ פול שנשאר באוקלהומה.

          ברור שלמועדון כמו בוסטון, הלייקרס והניקס יש איזשהי יוקרה, אבל אם לכוכב יש אפשרות להשתלב טוב במועדון פחות נוצץ הוא לא בהכרח יפסח עליה.

          1. דוראנט הוא סופרסטאר, ומשום מה, סופרסטארים ב-NBA כמעט תמיד נחתו בקבוצות הגדולות. הלייקרס למשל היו משאבה לסופרסטארים, כולל המעבר האחרון של לברון, אבל לא רק הם.
            חוץ מזה נדמה לי שתהיה רתיעה מהצטרפות לקבוצה מס' 2 של העיר הגדולה.
            יש שני מקומות כאלה, ניו יורק ו-LA, עם 2 קבוצות בליגה. עם קהל פוטנציאלי גדול.
            בינתיים שני הנסיונות כשלו כישלון חרוץ –
            הקליפרס עם לוב-סיטי ופרשת סטרלינג, ועל ברוקלין חבל לדבר בכלל.

          2. איזו קבוצה ענקית, ברמה היסטורית, בלייקרס מקנאים, היא קליבלנד. או גולדן סטייט. או מיאמי. או יוסטון. או אוקלהומה.
            נכסי צאן ברזל של הליגה.

  7. לכל מי שהספיד את לונזו: יש לו פוטנציאל מצוין והוא לא רק מוסר משובח אלא גם ריבאונדר נהדר לרכז ובפרט שהוא לא גבוה כמו מג'יק. וגם הוכיח שיכולה להיות לו קליעה טובה וזו לא פעם ראשונה שהייתה לו קליעה טובה ומדי פעם יש לו משחק כזה וזה מוכיח שהוא יכול לשפר את הקליעה.
    הוא צריך ללמוד לשמור על יכולת יציבה יותר (עם לשפר את הקליעה) ואז הוא יהיה מהרכזים הטובים ביותר.

    1. זו ליגה של סטף, הארדן, פול, ראסל, קיירי, לילארד, קמבה, לאורי, קונלי, פוקס, דראגיץ'… ועוד כמה מוטציות מובילות כדור כמו יאניס, לברון, יוקיץ', סימונס…
      איפה בדיוק לונזו בול משתבץ? לא באותה ליגה.

  8. תודה גיא.איזה כיף היה לי לצפות במשחק שלח הלייקרס גם הלייקרס ניצחו וגם לוקה היה ענק. מה שנקרא WIN-WIN בשבילי

  9. תודה גיא.
    לייקרס נראו היום כמו בשנה שעברה, בעיקר במחצית השנייה. הבעיה הכי גדולה זה שהם לא יכולים לשחק ככה עם לברון אז הם צריכים למצוא דרך לעשות את הסוויץ' ולתת 30 דק' של כדורסל 'לברוני' כשהוא על המגרש ו18 דק' כדורסל 'לונזאינגראמי'. לא משימה פשוטה.
    דנבר לא מפחידים אותי בכלל בפלייאוף. יוסטון עם מצ אפ מעולה נגדם וניצחו אותם כבר איזה 9 פעמים רצוף. לדעתי לא משנה מי היריבה, דנבר עפים בסיבוב הראשון. לא סומך על קנדים כבר אמרתי?
    בפלייאוף השנה הקבוצות החזקות כמו בכל שנה בשנים האחרונות זה ג"ס, יוסטון, ספרס ואוקלהומה כשג"ס מעל כולם (אולי יש צמצום פערים השנה?), והשלוש האחרות די שוות, כל אחת עם היתרון שלה. בין אוקלהומה והספרס אני מעדיף לפגוש את אוקלהומה בפלייאוף.
    לא הייתי שולל את פורטלנד כסוס שחור אם נורקיץ ממשיך בעונה המצויינת שלו.

    1. אם אתה לא מכליל את קאזינס, בהחלט יש צמצום פערים.
      אבל אם קאזינס יחלים וישתלב כמו שצריך? יהיה עוד יותר קשה לגבור על הווריורס.
      מקווה שהשילוב שלו יהיה כמו אפקט ״עגלקטיקוס״, ושזה פשוט לא יצליח להם, בלי קשר למידת החזרה לכושר של בוגי (כמו שאנטוני ויוסטון היה no go , למרות שאנטוני כביכול בריא 100%). מצד שני, בפלטפורמה של הווריורס שחקנים פורחים יפה בדרך כלל..

  10. הפליקנס חוזרים לעניינים הרבה בזכות לוח משחקים קל מזרחי וגם החזרה של פייטון , עדיין הבעיה היא ג'נטרי אך לא רואה פיטורים באופק , השאלה היא מתי דאמפ ילחץ על ההדק על טרייד , חייב סמול בשביל לאזן , הייתי מנסה להביא את אוברי מפיניקס תמורת בחירת סיבוב 2 גם ככה הוא סתם מבוזבז והם עמוסים בסמול , אולי טרייד מירוטיץ ליוטה תמורת קרודאר ועוד תוספת .
    עדיין מבחינת יכולת הפליקנס שווים מקום 4-5 במערב

  11. תודה רבה על הפריוויו והסיקור!
    ביוסטון כדאי לציין את ג'ראלד גרין שבהיעדרו של גורדון מקבל הרבה דקות וקובר שלשות. יש לו כרגע 2 משחקים טובים על אחד לא טוב. ואחד טוב זה אומר 5-6 שלשות.
    הבשורה העיקרית מפורטלנד היא שנורקיץ' הפך לשחקן מספר 2 שלהם על חשבונו של מקולום. המשמעות העיקרית היא טרייד על מקולום. הגיע הזמן להזיז שם את העניינים.
    חוסר היציבות של ג'מאל מוריי מדאיג מאוד. לא יכול להיות שאחרי כל הפגזה הוא הולך לישון לכמה משחקים.

  12. אני מעריך שמילווקי יגיעו לגמר. יש להם אחוזים מצויינים, שימו לב במיוחד לברוגדון עם 99 אחוז מהקו
    51 מהשדה וכמעט 43 אחוז ל-3.

    1. לדעתי התקרה שלהם הרבה יותר גבוהה משל ההוקס. מצד שני, לאור התחרות הקשה יותר במערב השנה לעומת המזפח של 2015, הסיכויים שלהם להגיע לפיינלס נמוכים יותר.

  13. אסור, אסור, אסור, לאחל לשחקן להיפצע.
    מקסימום שהמטוס של גולדן סטייט לא יפספס את ההר.
    נחות מי שמאחל לשחקן בליגה הזו להיפצע.
    אני פונה לסטטיסטיקה. לסיכויים.
    הארדן כל הזמן נכנס בשחקנים ושולח רגליים קדימה.
    קוואי כבר נחת רע על רגל של שחקן וגמר את הקריירה של פופ כאלוף.
    מה הסיכוי שהארדן ימשיך לזרוק רגליים בכל זריקה וימשיך לנחות עליהם?

    1. הפנמה לא רעה של התורה. מסירות מרשימה. איסוף שיטתי של כתבי הקודש.
      סגנון בינוני ומטה. מעט מאוד מעוף.
      7 בסולם יעקב.

      1. אתם מאמינים לי כבר שסטוקטון מנסה להפיל אותי?
        מאמינים לי כבר שאני תמים?
        כן? לא?
        לא נורא. נמשיך.
        אני לא רואה שאתם מתלוננים.

  14. מה לדעתכם הסיכוי שמילווקי יחתימו מחדש את ברוגדון? ואיזה חוזה הוא יקבל מהם או מקבוצה אחרת?
    אני חם עליו בסאנס.

  15. האמת? משחק מעודד מצד דנבר.
    למרות הפער העצום מהשלוש (כמעט חמישים אחוז מול עשרים ומשהו, על 20 זריקות יותר), למרות שמילסאפ ויוקיץ' רק חזרו לשתף פעולה אחרי זמן ממושך, למרות שגאריס ויתר על החצי השני אחרי שחטף מכות באיזור שבדיוק חזר מפציעה, למרות שמשום מה מאלון פתח עם ההרכב שפשוט לא עובד (מילסאפ וקרייג מתקשים לרווח את המשחק ההתקפי ביחד, וכשקרייג בערב הגנתי כל כך לא טוב, אין ממש סיבה להשאיר אותו במגרש) ולמרות שמרי עדיין לא למד לא לנסות לחדור על קאפלה שיודע להביא אותו לצד העמוס – עדיין דנבר נשארה צמודה לקבוצה החמה בליגה רוב המשחק.
    השיטה ההגנתית דווקא הייתה טובה. לא כי "לסגור את הכוכב ושהרול פליירים ינצחו אותנו". תנו לטאקר את הזריקה החופשית כל יום. תנו לקאפלה לחגוג כל יום מול מרי. אלא כי הם קבעו את הקצב. דנבר לא נתנה לאף שחקן של יוסטון לנוח לרגע. קצת יותר הבנה של מיקום בהגנה, קצת יותר שחקנים בריאים, וההגנה של דנבר מגישה את המשחק להתקפה על מגש כסף.

  16. אחלה של סיקור משחקים. נצחון כזה של הלייקרס, ומה עשו כמה שחקנים, יכול (לצערי) להתחיל משהו טוב מאד. משחק כזה יכול לשמש כפרשת דרכים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט