בס"ד
אסיסט 79: פעם הייתי פופ
עולם הכדורסל של הילד הדתי הוא כמעט עולם הספורט היחידי. למעט נבחרת ישראל בכדורגל אין לנו אפשרות פיזית ללוות קבוצה מקצוענית. המשחקים בשבתות מונעים אותנו מלבוא ועל יצר האהדה לקבוצה. החיידק של הכדורסל אצלנו הוא היחידי וללא תרופה. תבדקו את שער 11, יש לי המון חברים שם, שחקנים שלי שם, ולפעמים נדמה שאחוז הדתיים בשער הזה הוא כמו אחוז המתגייסים ליחידות קרביות.
לא מאמינים? תבדקו באיזור שאתם גרים אם יש שם בית כנסת.
תלכו לגבאי ותשאלו אותו אם יש לו קבוצה. כן-כן! לגבאי עצמו. הוא יגיד לכם שהם משחקים בליגה, לבית הכנסת יש קבוצה בליגה. הוא גם יאמר לכם מי הקלעי הבולט ומי הקפטן.
ליגת בתי הכנסת מאיימת להאפיל על הליגות החובבניות של איגוד הכדורסל בארץ. רק באיזור פ"ת יש ליגה של 20 קבוצות!! במודיעין מעט פחות ובטוח שהן ממשיכות וקמות כמו פטריות ברגליים של שחקני כדורסל בקיץ.
1997- תשנ"ז.
כשהגעתי לשמינית הייתי בטוח שהמורה לחנ"ג שלי ייקח אותי לנבחרת הכדורסל. זה לא קרה. האכזבה היתה עצומה. התוצאות גם לא משהו. הקבוצה האדירה של ישיבה נחלים שזכתה בגביעים רבים הפסידה בגמר. המחזור שלנו התקפל וחזר מובס הביתה. נשבעתי לשנות.
"אני אקח את התואר הזה ואם לא כשחקן אז כמאמן" אמרתי לעצמי.
2005 – תשס"ה
כבר אימנתי בתחרות. נעצרנו רק בגמר. קבוצה מדהימה. רכז שהתגייס לשייטת וסחט מחמאות הביא אותנו עד לבאר. אבל בגמר, זה היה גדול עלינו. הפסדנו בגדול לאחת הקבוצות הגדולות באותו עשור- ישיבת הדרום.
2006 – תשס"ו
שנה לאחר מכן הפסדנו בחצי הגמר, קרית הרצוג, האימפריה מהמרכז ניצחה אותנו בהארכה בדרך לתואר.
2007- תשס"ז
שוב הגענו לפיינל פור ושוב הפסד.
2008- תשס"ח. השנה הקשה בחיי.
בהתחלה הרגשתי שהשנה זה קורה. יש לנו ניסיון(הגענו 3 פעמים ברצף לפיינל פור) ויש לנו את השחקנים המתאימים שגידלתי במשך כמה שנים. התיאום היה, השיטה היתה. הכל היה מוכן.
חצי הגמר הפגיש אותנו עם ה'נמסיס' מרחובות. הפעם הרגשנו שהגיע הזמן.
משחק צמוד אבל בשליטה שלנו מההתחלה. הקהל תמך בנו. 'שונאי ההיט' היו נראים כמו ילדים לעומת התומכים שלנו שכל כך חיכו להעברת הכתר מישיבת הדרום.
דקה לסיום אנחנו ביתרון נקודה. הילדים עמדו בלחץ ולא איבדו כדורים מיותרים. ההגנה האישית שלנו לא איפשרה לכוכב שלהם לקלוע.
20 שנ' לסיום, פסק זמן. אנחנו ביתרון נקודה. אבל שוב בהגנה.
יצאנו מפסק הזמן עם משימות ברורות ועירנות לכדור חוזר. חטיפה אדירה של אחד השחקנים שלי ויציאה למתפרצת, צרחתי לו שיעצור וישמור על הכדור אבל זה היה מאוחר מדי, שחקן היריב עשה עבירה כדי לעצור את הזמן.
השיפוט במשחקים האלה נוטה לאפשר כל מגע שאינו מוביל לרצח. אתם מבינים לבד שרמת האלימות במשחקים היא די גבוהה.
למרבה ההפתעה נשרקה עבירה בלתי ספורטיבית(Flagrant foul), ובניגוד לחוק בNBA קיבלנו 2 זריקות וכדור מהצד.
החיבוקים החלו על הספסל. 3 שנ' לסיום, יתרון נקודה. מה צריך יותר?
פסק זמן. הסברתי איך להוציא את הכדור מהחצי שלא יאבד, ושיגיע לקלעי העונשין הכי טוב שלי. שח מט.
השחקן שהיה אמור ללכת לקו יצא מריכוז לגמרי. ראיתי על העיניים שלו שהוא ממש לא פה. לא צרחתי ובקול רגוע ניסיתי לדבר איתו שיתרכז בטכניקה של הקליעה בלבד. כמה שפחות לחשוב על מה שיש סביב.
הוא החטיא את שתי הזריקות. לא נורא בינתיים. האמת, מראש לא חשבתי שהוא יקלע יותר מאחת.
כדור מהצד. הוצאת כדור בתזמון מושלם לשחקן שרציתי שלחה אותו ,קלעי העונשין הכי טוב של הקבוצה, לקו.
היתה הנחיה ברורה שאם הוא קולע פעמיים אנחנו עושים עבירה מוקדמת למנוע זריקת שלוש.
ההנחיה לא בוצעה. הקלעי הכי טוב שלי פספס את שתי הקליעות.
3 שנ' על השעון, כדור נזרק על 3/4 מגרש ומתוך ערבוביה של 3 שחקנים הכדור נזרק לסל איכשהו קיפץ ונכנס שניה לפני הבאזר. המשחק נגמר.
אני בטוח שמהקריאה אתם כבר מרחמים על הילדים שלי. האמינו לי שמצפיה הייתם רוצים לפרוץ בבכי.
הם פשוט נשכבו שם על הרצפה, לא מאמינים מה בדיוק קרה פה. אני לא זוכר אם בכיתי ממש או שסתם נתקעו לי הדמעות בעיניים אבל הרגשתי שאם לא הפעם, מתי?
כמעט 3 חודשים עד לסיום העונה לא ממש הצלחנו לדבר על המשחק ההוא. פשוט לא היה מה להגיד. תקראו לנו לוזרים, אבל אין לאף אחד מושג מה זה להפסיד ככה אם זה לא קרה לך.
זכיתי מאז באליפויות, ניצחתי בלא מעט משחקים משוגעים(אולי אספר קצת בעונת המלפפונים המתקרבת) אבל זה משהו שפשוט אי אפשר לשכוח. תחושת האובדן הזו. הישג שחמק מהיד.
אני לא חושב שהספרס מסוגלים להתאושש כל כך מהר. אני סוחב את התחושה עד היום. טוני פרקר דיבר על 15 שנה. אני חושב שהוא צודק. עובדה. הייתי שם.
רועי ויינברג
21 יונ 2013 14:37:53יקח לספרס זמן, אבל אני מאמין שהם יתאוששו בתוך פחות מ-15 שנה. יכול להיות ששנה הבאה נראה אותם בגמר.
נריה
21 יונ 2013 15:07:34וואוו מזווית של מאמן זה נשמע כואב!
אבל ׳הכל זה מלמעלה…׳ 🙂
עידו בוקר
21 יונ 2013 16:43:46אני מבין את ההרגשה… אני לקחתי השנה מקום שני באליפות הישיבות עם הקבוצה שלי ממכון לב.
המאמן שלנו היה סביר מינוס, יש אצלנו שחקן מצוין שסחב אותנו בערך עד הגמר.
במשחק הגמר עצמו המאמן שבק חיים, ונתן לחמישייה לשחק 37-38 דקות. בנוסף, הוא העלה כמספר 2 את הקלע הכי גרוע שלנו ביום הכי גרוע שלו (ג'ון סטארקס?). אני נכנסתי באותו משחק לשלוש דקות, והספקתי לקלוע 2, לקחת 3 ריבאונדים ולחסום פעמיים. אבל את תחושת ההחמצה האדירה בגמר קשה לשכוח…
DAVID
21 יונ 2013 17:08:09רחמנות על הפלח. מאמן ניפלא שלמרבית הצרה שני ערבים אחרונים – משחקי 6 ו-7 הוא הירבה לעשות שגיאות שעלו לקבוצתו לאליפות. דוק לס צדק כשניבא שספואלסטרה יתעלה עליו במשחקי הגמר, למרות שהרוב כאן גיחכו על הצהרתו.
ברק
22 יונ 2013 01:38:18מעניין.
למה הישיבות שלכם לא משחקות באליפות התיכונים הכללית?
asi
22 יונ 2013 20:52:22לא מספיק טובות.
ברק
22 יונ 2013 21:46:48מוזר. כי באמת דתיים מאוד אוהבים כדורסל (כדורגל פחות, כי זה בשבתות), אז הייתי מצפה לפחות לקבוצה אחת או שתיים שתוכל להתמודד עם התיכונים הכלליים.
אסי, יש לך הסבר?
asi
23 יונ 2013 08:19:48בוודאי. הכדורסל בישיבות לא מקצועני כי לומדים שם עד 17:30 ויש מקומות עם פנימיה.
היה ניסיון בזמנו של אלי סהר להרים פרוייקט כדורסל במקווה ישראל אבל זה לא התרומם.
עד שלא יהיו 7-10 יחידות אימון בשבוע כמו באגודות המיקצועיות(מכבי/ראשון/ירושלים)נראה כל מיני דתלשים שויתרו על החינוך הדתי לטובת קריירת הכדורסל כגון טפירו ואמיר כץ.
אהרון שדה
23 יונ 2013 18:47:57אסי שלום שמחתי לדעת שיש לנו מכנה משותף.אני גדול ממך בכמה שנים .אך יש לי גם היסטריה באליפות הישיבות .היא מסתכמת באתלטיקה קלה ובשני מדליות זהב ברוחק ובמשולשת.
למזלי אני ידעתי להתעלות ברגע המכריע ולנצח קרבות צמודים שנתיים ברצף.לגופו של עניין מה שאתה כותב מובן מאד.אך לעיתים למרות התחושה הקשה הקבוצות מגיבות באופן שונה אבקש להביא כמה דוגמאות.
1. גמר הצ'מפיון לשנת 2007 .מילאן מנצחת את ליברפול 1-2 ומחזירה את הכתר שאבד לה באופן טראגי מול אותה יריבה שנתיים קודם לכן.
2. גמר צ'מפיון 1999 מינכן מפסידה באופן טראגי למנצס'טר אך היא יוצאת מזה שנתיים אח"כ ולוקחת את הגביע.
3. גמר צ'מפיון 2012 מינכן מאבדת יתרון בדקה ה89 מפספסת פנדל בהארכה ומסיימת במקום השני בליגה ומפסידה גם בגמר הגביע .ואותו הרכב ממש (כמעט) חוזר מדוכא ולוקח טריפל כעבור עונה.
גם בכדורסל יש כמה דוגמאות.
למשל
1. דאלאס שמאבדת יתרון 0-2 וכמעט ניצחון במשחק השלישי שיוצאת מזה כעבור אותה יריבה וכעבור 5 שנים. אם כי למעט נוביצקי וטרי כל שאר ההרכב התחלף.
2. הפועל ירושלים שהפסידה את גמר הפינל פור השערוריתי בשנת 2007 באה כעבור עונה לגמר הגביע והייתה בפיגור 22 הפרש לקראת הרבע האחרון ובכל זאת ניצחה.
בשורה התחתונה החוויה הקשה יכולה להשפיע באופן דו כיווני .ודווקא בצד המטלי הספארס מסוגלת לצאת מזה.הבעיה של הקבוצה היא בצד הפיזי הם לא צעירים .ודאנקן שלדעתי היה פורש אם הייתה אליפות יתקשה מאד לתת עונה באותו סדר גודל.גם אוקלהומה שאיבדה את ראסל צפויה להיות פייבוריטית במערב .ובכלל המערב זה לא טיול אחה"צ ומשם קשה מאד להגיע לגמר הכללי.
כולי תקווה שלס"א תהיה חוויה מתקנת.
אהרון שדה
24 יונ 2013 09:30:07אסי איני מסכים איתך שהישיבות לא מספיק טובות.
דיברתי עם גורמי מקצוע בתחום ואנחנו בהחלט מסוגלים להיות בליגת העל של התיכונים. העניין הוא שראשי הישיבות חוששים מכל ההיי הזה של שידורי טלוויזיה בעיות צניעות וכיוצ"ב.
asi
24 יונ 2013 09:35:16זה לא סותר את מה שאמרתי. זה מסביר. בגלל הפחד של ראשי הישיבות מהתמקצעות בספורט על חשבון לימודי התורה ועוד, לא ניתן זמן מספיק לאימונים שיעלו את הרמה לכלל התיכונים המובילים בכדורסל כמו בליך, גימנסיה וכו'.
אהרון שדה
24 יונ 2013 11:11:01או קיי .אך אם תיפתח מגמה כזו של כמה חברי יותר פתוחים.שמבינים את התרומה החינוכית הנשגבת למהלך .תוכל לקום כאן אחלה קבוצה.
לדעתי הגיע השלב לעשות זאת .ורק אחרי שיעשו דבר כזה אז פעם ראשונה יראו כולם איזו תרומה יכולים לתת הדתיים לספורט .וזה יכול לשנות את כל היחס הכללי .
אני אישית הכרתי כמה דתיים בעבר שהיו יכולים להיות ללא ספק מגדולי הכדורגלנים במדינה.אחד מהם לדעתי היה מספר 1 בארץ ללא תחרות. (הוא עבר מחלקות נוער ששיחקו בימי חול וגם המאמנים שלו ידעו זאת).
אך למען ההגינות אותו אחד לא התקדם לא רק בגלל שאינו דתי אלא בגלל שהיה פחדן גדול מאד ואובססיבי מפציעות.הוא היה רועד מכל זריקה ולא ישן בגלל זה לילות.
אך הרעיון ברור אם תוקם ישיבה תיכונית עם מגמת כדורסל.
1. זה יתרום חינוכית.
2.יהיו לזה הרבה נרשמים.
3. זה יכול לשנות כאן עולמות.
star trek online credits
20 יול 2013 23:22:44I aquired typically the star trek online credits http://www.startrekonline-gold.com/ within old classic in height, chocolate for myself merely because Image deciding all of them for an extended time! I'm initial hesitant in relation to buying these individuals as a result of rate but it really was first worth their expense! They've been especially sturdy in addition to clean up simply and that is exactly a thing worthy of shelling out [$]for!