ה-'שלישייה הגדולה' נשארת לאליפות שלישית/ מנחם לס

זהו. ניגמר. עונת 2013-2014 כבר בשער

 

הערה: מתנצל למפרע על שגיאות הקשה וכו'. נשארתי לשמוע את כל הראיונות עד חפני שעה. עכשיו 2:40 בלילה ועלי לנסוע עכשיו 45 דקות מאשוויל, בהרי הסמוקיס, הביתה לגרינוויל. לא עברתי אפילו על הכתוב כי עלי למהר הביתה!

 

רק תחשבו מה עובר ומה עבר על לברון ג'יימס ב-48 השעות האחרונות. הוא היה קרוב ביותר להפוך לבדיחה הגדולה ביותר של ה-NBA. מחר בבוקר כשהוא יתעורר בוילה שלו על שפת הים ידברו עליו כשחקן שהוא הפנים של ה-NBA. הוא התקרב קרוב ככל שאפשר למייקל ג'ורדן, והדבר היחיד שחסר לו עתה היא סטטיסטיקה.

מעניין שכל האנשים שחיו את ה-NBA כגרג פופוביץ', מג'יק, קורט רמביס, וביל ראסל היללו אותו הערב לא רק כשחקן נפלא, אלא כצעיר שכבוד לליגת ה-NBA ששחקן ואדם כמוהו הוא נציגה החשוב והנאור ביותר. הוא היה מספיק הוגן להודות בעצמו שהוא חייב היה למזל גדול ביום שלישי כדי לעשות מה שהוא עשה הערב.

מה הוא עשה הערב? ברבע האחרון הוא נשא את כל מיאמי היט על כתפיו ולא נתן להם לוותר. הוא מחק אחת ולתמיד את כל כינויי הפחדנות וה-CHOKING שדבקו בו. הוא שיחק עם בטחון עצמי לא רגיל במשחקים כאלה כשגורל כל העונה תלוי במשחק אחד. הספארס נתנו לו ולדוויין ווייד לנצח אותם בג'אמפ שוטס? זה בדיוק מה שעשה. עוד אחזור אליו. הוא ודוויין ווייד ניצחו למיאמי את האליפות כשהם מאמתים בפעם המי יודע כמה שאליפות מנצחים הסופרסטארים.

הדבר הנפלא ששמעתי מלברון, דוויין, וכריס בוש כשהם דיברו ב-1 בלילה עם עתונאים היה ששלושתם לא חושבים אפילו על עזיבת הקבוצה. הם, שלושתם, מתכוננים לחזור בעונה הבאה טובים יותר, ודוויין ווייד לא רק טוב יותר אלא בריא לחלוטין.

 

מיאמי היט

 

הקבוצה הטובה יותר היא האלופה. מאמצע הרבע השני ועד הסוף היתה זו מיאמי שהכתיבה את הקצב, הובילה, והספארס התאמצה וניסתה לא לתת לה לברוח. שחקני מיאמי היט ללא יוצא מין הכלל באו לנצח, והיו מוכנים לתת את הכל עבור הנצחון. ראית זאת בהשתטחויות על כל כדור, מלחמה נועזת, ומין הובלה בעניינים שאפילו שלא נראית בתוצאה, הית מורגשת. זוהי קבוצה משופשפת, בעלת נסיון, המרכבת מצוות רחב מאד של שחקנים מבוגרים ומנוסים שאם לאחד לא הולך – מייק מילר (0 מ-5) או ריי אלן (0 מ-4) – יש שיין בטייה (18 נק', כולן ב-6 מ-8 שלשות). לכריס בוש לא הולך (0 מ-5) אז יש את כריס אנדרסן. לכריס בוש היה יום שחור בהתקפה אבל בהגנה הוא לחם כדוב שכול והיקשה מאד על קנדן, למרות שסחב מיד 3 פאולים. היה לו יום שחור, אבל אילולא הוא במשחק ה-6, לא היה משחק הערב.

 

סאן אנטוניו ספארס

 

כל הכבוד לספארס שאחרי ההפסד האיום במשחק ה-6 כשהאליפות כבר היתה בידם, עלו לשחק הערב ללא כל סימני ייאוש, ונתנו למיאמי כל מה שיכולה היתה לספוג. ההבדל הגדול בין שתי הקבוצות הוא שהספארס תלוייה מדי בשחקנים צעירים כדני גרין וגארי ניל (כמובן גם בלנארד אבל הוא שיחק כוותיק מלחמות לכל דבר), ומבוגרים ועייפים כמאנו גינובלי, והערב גם טוני פרקר. דנקן היה טוב אבל לא מצויין. כדי לנצח היום את מיאמי הספארס היתה צריכה דנקן טוב בהרבה. הספארס אינה אתלטית כמיאמי, והערב נדמה היה לי שמיאמי באה לנצח בכל מחיר, והספארס באה רק לנסות לנצח אחרי ההפסד במשחק הששי. הספארס הצליחה כל כך בגלל שהיתה קבוצת הדאונטאונים הטובה בליגה, אך מיאמי הידקה הערב את החגורה על קלעי השלשות של הספארס, והעוקץ הגדול ביותר שלה נעלם. היתרון הגדול ביותר של הספארס על מיאמי הוא בשחקנים הגבוהים והחזקים שלה. אבל מתוך דנקן, דיאו, ספליטר, מאט בונר, ודחואן בלייר, רק דנקן שיחק למעשה, עם דקות בודדות לדיאו.

 

אריק ספואלסטרה

 

אני בטוח ששוב יאמרו עליו אלה שלא מבינים "מיאמי ניצחה למרות אריק", או "מיאמי ניצחה רק כי יש לה שחקנים טובים יותר". רק שתדעו לכם שכמעט כל גדולי ה-NBA שהתראיינו עד לפני שעה (9 בבוקר בישראל) היללו את ספואלטרה כ-"המאמן הטוב והמתאים ביותר לקבוצה כמו מיאמי". לא ארבה בדיבורים עליו: ב-5 שנות אימון הוא הביא את קבוצתו לגמר, וניצח שתי אליפויות. הוא המאמן הטוב ביותר עם קבוצת הכוכבים הזאת, כי לאריק בעצמו אין כל איגו, ולא איכפת לו ששחקניו מקבלים את כל הקרדיט. הוא מנהל ומוביל את קבוצתו מצויין כבר 5 שנים, והערב הוא שוב הצליח למצוא את היד החמה, חיסל את קלעי השלשות של הספארס, והיקשה מאד על פרקר עם הצבת לברון כשומרו האישי. כל הכבוד לספואלסטרה, המנצח הגדול.

 

גרג פופוביץ'

 

כבר כתבתי על כל הטעויות שעשה בסוף המשחק הששי. הערב הוא גם פישל כשטוני פרקר לא היה על הפארקט ברגעי ההכרעה, ולדעתי חוסר השימוש במאט בונר ודחואן בלייר היתה שגיאה חמורה ביותר. פופ יכול היה לשחק עם בונר, דנקן, ובלייר ביחד, ואיתם טוני פרקר וקאווי לנארד, ומיאמי היתה בבעיית מצ'אפ קשה ביותר. הביקורת החמורה ביותר שלי היא שהוא אפילו לא ניסה. ישנה לו עוד בעייה: הוא אוהב את ג'ינובלי כבן. ג'ינובלי לא יכול לעשות משהו רע בעיניו. הערב ג'ינובלי השתולל בסוף, ומאמנו הירשה לו.

 

דוויין ווייד

 

דוויין ווייד הוא השחקן הוותיק של מיאמי, הלוחם האופטימלי, שאמר אחרי המשחק: כשחקן עם הנסיון הגדול ביותר בפלייאוף ובסידרת הגמר, החלטתי כבר אתמול שאני פותח עם כל מה שיש לי את המשחק עבור הקבוצה שלי, ומוביל את כולם. לכן ראיתם אותי זורק הרבה ברבע הראשון כי רציתי להוביל את השאר אחרי". זה בדיוק מה שהוא עשה. בצהריים 'שאבו' לו נוזלים בברך ובאסיפת הקבוצה הוא אמר, "יש לי רק 48 דקות לשחק היום ואני מבטיח לתת את הכל. כל מה שאני אומר לכם מנסיוני זה שכל אחד חייב לשחק את משחקו ולא לשנות שום דבר". הוא שיחק 38 דקות. חיסל לחלוטין את דני גרין (הוא וצ'אלמרס התחלפו בשמירה עליו) , וגרם בעצמו לשני איבודי כדור חמורים מאד של מאנו ג'ינובלי. הלחץ על דני גרין גרם לו להיות 1 מ-12 מה-3, ואת השלשה היחידה הוא קלע כשדוויין ישב על הספסל. 11 מ-21 עם 10 ריב', 4 מהם ריבאונדים התקפיים כשהוא לוקח כדורים מדנקן? דוויין הוא עדיין אתלט נפלא ושחקן נפלא, והערב הוא היה הטוב ביותר במיאמי היט, עד שלברון התפוצץ ברבע הרביעי עם 18 נק'. הדבר הנפלא ביותר למיאמי היא העובדה שדוויין ולברון הם חברים קרובים, ואין ביניהם אפילו שמץ של קנאה. דוויין היה נפלא ממש.

 

לברון ג'יימס

 

MVP! לבדו בראש ההר

לברון נתן משחק לפנתאון, כשברור לכל מי שחזה במשחק שהוא החליט לתת את הבמה לדוויין בחצי הראשון, ולשמש יותר כמכונת הגנה, ומארגן את משחק ההיט כדי שהאחרים ייכנסו למשחק. הוא לא השתולל, הוא לא עשה יותר מדי, והוא הרג את הספארס בנשק שהם נתנו לו חופשי-חופשי: ג'אמפ-שוטס. ה-37 נק' שלו ב-12 מ-23 היו קומבינציה של 5 שלשות, וג'אמפים בדיוק מצויין מחצי משחק. הגדול שבהם היה במצב 88-90, מיד אחרי שטים דנקן החמיץ את הזריקה בסיבוב ממטר – כמעט תמיד שתי נקודות בטוחות – שהוחמצה, ואחריה גם ה-TIP הוחמץ. אחרת היה שוויון 90 ומי יודע כיצד זה היה ניגמר. לברון מתאמן כבר שנתיים בזריקות ג'אמפ. הוא ידע שבפוסט-אפ ישימו עליו את דנקן ובוריס דיאו, והוא החליט, "אתם נותנים לי ג'אמפים חופשיים? אז אני אקח אותם, ואקלע אותם!". כשקיבל את ה-MVP הוא היה עניו ביותר, החמיא מאד לספארס ולחבריו, והתנהג ממש באבירות כמנצח. ה-5 מ-10 שלשות, תריסר הריבאונדים, ו-8 האסיסטים נתנו לו עוד משחק מושלם כמעט, ומעניין מה מרגישים הבוקר כמה משונאיו האובססיביים ביותר שלא הפסיקו להשמיצו באתר ולשמוח לאידו. מעניין אם עתה ישנאו אותו עוד יותר, או יתחילו להבין שיש להם עניין עם שחקן על שהוא גם סטודנט של המשחק, משוגע על הופס, וצעיר נאמן לחבריו מבית הספר העממי, תורם המון מכספו לנצרכים, ומיד מתחבב על כל מי שמכיר אותו. מג'יק אמר עליו שהוא השחקן שהכי מתאים לו להיות 'THE FACE OF THE NBA', ואני מסכים 100% עם מג'יק.

הוא יצא המנצח הגדול ביותר של הסידרה הזאת, וממש בא לי לחבק ולנשק אותו כשהוא ידע להודות ש-"אני יודע בדיוק כמו כל אחד אחר שאני זכיתי הערב ב-MVP בגלל הרבה מזל שהיה לי ולקבוצתי במשחק ה-6".

 

 

כריס בוש ביום לא טוב

 

טוני פרקר

 

דבר נוסף שלברון עשה הערב היה חיסול מחלט של טוני פרקר. פרקר קלע 10 ב-3 מ-10 כשהוא מאבד לחלוטין את המהירות, הדינמיות, האגרסיביות, וההחלטיות בכניסותיו לסל שהיו בלתי עצירות לחלוטין במשחקי הנצחון של הספארס. אריק ספואלסטרה החליט אחרי 5 דקות במשחק הערב להעביר את צ'אלמרס לשמור על דני גרין ואת לברון לשמור על פרקר. זה חיסל את הכוכב הצרפתי לחלוטין כשכל ה-BODY IMAGE שלו על הספסל שידר עייפות ודכאון. היה זה משחקו החלש ביותר של פרקר מאז המשחק הראשון של הפלייאוף לפני כמעט חודשיים. אולי היה זה משחקו החלש ביותר העונה. כשפופ נשאל אם טוני פצוע, הוא ענה "טוני לא פצוע". כשהוא נשאל מדוע טוני לא היה על הפארקט בדקותיים האחרונות הוא ענה, "כי ככה החלטתי".

 

מאנו ג'ינובלי

 

מאנו היה טוב בהרבה מהמשחק הקודם, ולמעשה אחד היחידים בספארס מלבד קאווי לנארד שחיפש את הסל, שלחם, שניסה, שלא פחד, ושהתקיף בשצף-קצף. הכל טוב ויפה עד שהוא מתחיל לשחק בפראות ובחוסר כל התחשבות. אחרי שלשה אחת שניכנסה אחרי שלושה נסיונות, הוא מיד זרק לעוד נסיון שני מטר מהקשת. הכדור אפילו לא הגיע לחישוק. ובסוף הוא ניכנס אל תוך פקעות שחקנים פעמיים ואיבד את שני הכדורים הקריטיים ביותר במשחק. הוא סיים עם 18 נקודות ב-6 מ-12, אך איבודי הכדור שלו, ושמירתו החלשה והרופפת על דוויין ווייד, הפכו אותו בעיני הערב לשחקן אחראי מאד על ההפסד. אני מאשים גם את פופ (משום מה במאמר על משחק גמר לא נעים לי לכנותו 'פלח') שלא שיחק בסוף עם השחקן הטוב ביותר שלו – טוני פרקר, אפילו שהיה לו משחק חלש. משחק מס' 7 אתה מנצח רק עם סופרסטארים, וטוני פרקר הוא סופרסטאר. הוא חייב היה להיות שם בסוף.

 

טים דנקן

 

יום בינוני לטים. 8 מ-18 ל-24 ותריסר ריבאונדים הוא יום טוב לאמצע העונה. אבל לא למשחק שביעי נגד מיאמי, שאין לה אף שחקן המגיע לקרסולי רמתו. הוא היה חייב לקלוע היום 30 עם 18 ריב' ו-5 חסימות. לא היה לו יום כזה. אבל כמובן שהוא עשה את שלו בכבוד רב, אבל לא מספיק כדי לחפות על כמה מחברי קבוצתו שלא היו במיטבם.

קאווי לנארד

 

הצעיר בן ה-24 היה השחקן הטוב ביותר של הספארס הערב. הוא שיחק יותר מכל אחד אחר (46 דקות), קלע 19 ב-8 מ-17, וקטף 16 ריב'. הוא יהיה סופר-סטאר ורואים זאת בכל תנועה שלו. הוא היה הלוחם הנועז מכל שחקני הספארס. ורק תחשבו שאילולא חוקי ה-NBA המרשים לאנדרקלסמנים להיכנס לליגה אחרי השנה הראשונה, הוא היה היום סך הכל  סניור במכללת סן דיאגו! הוא העתיד של הספארס ללא ספק.

 

דני גרין

 

דני גרין הוא שחקן בוסרי. שיא השלשות היה אולי הדבר הגרוע ביותר שקרה לו כי במקום לשחק כדורסל, הוא חיפש לעמוד רק מאחורי הקשת ולהפציץ משם. כשהוא 1 מ-12 כי את רוב זריקותיו זרק בתנועה, ולא בתנוחה, הוא הפך לחולייה החלשה ביותר בשרשרת הספארס. לדעתי פופ לא השתמש מספיק בגארי ניל במקום גני גרין.

 

שיין בטייה

 

שיין בטייה הוא שחקן שיכול להיות גרוע כמה ימים ברציפות, אבל הוא לא ישנה דבר במשחקו כי הוא מנוסה מספיק לדעת שאחרי כל משבר קליעות מגיע יום כזה. הוא כיכב היום כבימיו הגדולים ביותר, ולזכותו ייאמר שכבר מהרגע הראשון הוא לא היסס לשנייה לשחרר דאונטאונים. כשספואלסטרה לא נתן לו דקת משחק אחת במשחקי 3 ו-4, ורק מעט מאד ב-5, הוא לא נעלב ולא עשה פרצופים. הוא כמו הגייזר OLD FAITHFUL. בסופו של דבר הוא יופיע, וייתן תוצרת. 6 מ-8 מדאונטאון זה טוב יותר מ-8 משאיות של 'תנובה'.

 

ריי אלן

 

יום שחור לקלעי הנהדר הזה. בגילו אין לצפות לימי שיא רצופים כמו במשחק הששי. הוא היה גרוע מאד היום כי מלבד 0 מ-4 הוא גם איבד 4 כדורים. למזלו ולמזל הקבוצה ספואלסטרה חש בזאת מהר מספיק והוא חימם את הספסל עד הסוף. אבל יש לי סוד עבורכם: הוא עונד היום טבעת נוספת.

 

סיכום

 

סידרת גמר מצויינת. כל הכבוד למיאמי היט שעשתה מה שהיתה צריכה לעשות, ועוד ידה נטוייה. הספארס היוו יריב אדיר. יחסי הכבוד בין שחקני שתי הקבוצות היו משהו להתגאות בו. שתי הקבוצות תהיינה שונות בעונה הבאה, אבל אני מאמין ששתיהן שוב תשלוטנה במזרח ובמערב.

זהו. ניגמר. ביום חמישי דראפט, ועונת 2013-2014 כבר בשער!

 

הכוכב הבא של ה-NBA

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. בתור אוהד ריאל אני חייב להשוות את פופוביץ' למוריניו:
    למרות שהוא עשה טעות עם ג'ינובילי הוא רצה להוכיח לכל הספקנים שפקפקו בהחלטותיו שהוא בעצם גאון, וגם בפעמים הבאות בחר במאנו להתקפות המכריעות. רק כדי שפעם אחת מאנו יבריק, הספארס ינצחו והפלח יגיד "אמרתי לכם". למוריניו היו לא מעט כאלה, וגם לפלח לא חסר.

    הרשע ניצח. אני מרגיש שדיסני שיקרו לי כל הילדות. לא תמיד יש סוף טוב

  2. פדרו מה רשע במיאמי???
    דווקא הסדרה הזו גרמה לי לחבב יותר את לברון ולהבין שצריך להפסיק תהשוואות(לפחות מבחינתי) כי אולי הוא לא הווינר הכי גדול בעולם(היום הביא חתיכת גאמפ בסוף) אבל זה מה שהוא ובאמת שחקן מטורף.וכנראה שהוא יודע את זה וכופה עצמו פחות על הסדרה.
    אם וויד בריא יש על מה לדבר על 3 (כמובן חייבים חיזוק אבל ראיתי שיש מלא שחקנים טובים פנוים השנה בשוק).
    אם לא אני לא רואה אותם מתמודדים עם הקבוצות הצעירות של המערב(אוקלהומה.יוסטון.ווריוס)
    אחלה סדרה ושתמשיך כך.

  3. כשמגיע אז מגיע. סופסוף לברון לקח את מה שהספרס נתנו לו. כל הסדרה הם נותנים לו מטר והוא לא מנצל את זה. במשחק הזה לברון הגיע במאני של המאני וניצל את המטר הזה לקבור את הספארס. לא הבנתי את פופוביץ' למה אחרי שהוא מאפס את היד הוא עדיין נותן לו את השני מטר האלה.
    הניצחון היום רשום על שמו של לברון. לא רק ההתקפה אלא גם האונס שהוא עשה לפארקר בהגנה. גם לי היה תמוה למה פארקר לא היה על המגרש בסוף המשחק. אני מניח שפופוביץ' היה צריך נס ובספרס היחיד שיכול לספק את זה זה מאנו.
    למיאמי יש עומק בלתי נגמר וקשה להתמודד עם זה. מילר ואלן לא פוגעים באטייה צולף. בספארס אם ניל וגרין לא פוגעים אין מי שיחליף את התרומה שלהם. פה ההבדל הגדול בין 2 הקבוצות. ואולי הסיבה להפסד.
    בעיניי ההחטאה האומללה הזאת של דאנקן גמרה לספרס את המשחק אם הוא היה מכניס את זה (ואיך לעזאזל הוא החטיא את זה) המשחק היה מקבל תפנית.
    הדיון על ספולסטרה מתחיל לייגע. לבן אדם יש סגל שלא היה כמותו מאז הקבוצה הקסומה ההיא של הלייקרס בשנות ה80. בעיניי זה לא רק כמה טבעות הוא לקח. הפעם היחידה שמיאמי שיחקו כמו שהם אמורים לשחק היה ברצף ה27 נצחונות שלהם. בואו נשים את הדברים על השולחן. מיאמי לא שיחקה טוב בפלייאוף הזה. ורק במזל לא לקחו להם את האליפות. סאן אנטוניו אחלה קבוצה אבל עם הרבה חסרונות ובטח אינדיאנה. מול שתיהם מיאמי התקשתה בגלל ספולסטרה לדעתי. אם רק השחקנים של מיאמי היו יציבים אז מיאמי היו לוקחים את האליפות הזאת בהליכה. ביום נתון אתה לא יודע מה תקבל מאף שחקן במיאמי חוץ מלברון. יכול להיות שבוש ייעלם, שאלן לא יפגע, שצ'אלמרס יעשה שטויות וכו' החיסרון הזה הוא הסיבה שמיאמי הייתה פגיעה והוא נטו אשמת המאמן.
    אז נכון לספולסטרה יש כמה יתרונות בולטים. הוא יודע להסתדר עם אגו והוא יודע לעשות התאמות ממשחק למשחק. האם הוא מאמן טוב? קשה לי להאמין. כנראה שנצטרך לחכות כשהשלישייה תדעך מה הוא יעשה אז.

    1. לנתן גולד ולנתן!
      הדיון על ספואלסטרה מתלחיל לייגע?
      השטויות שלהם מייגעות עוד יותר. איך הוא ייאמן כשלא תהיה לו שלישייה? כיצד פיל ג'קסון היה מאמן ללא מייק ופיפין? לא נדע לעולם כי הוא סרב לאמן בלעדיהם. כיצד הוא היה מסתדר ללא קובי ושאקיל, ואח"כ קובי, פאו גאסול, וביינום? לא נדע לעןלם כי הוא התפטר.
      אז לידיעתכם: אלף, אני יודע ומבין מעט יותר מכם כך שדעותיכם הן דעות של אנשים שלא ראו משחק אחד של הנבא בחייהם ולא ראו את הכימייה בין המאמן ושחקניו, ולא ביקרו באימון אחד של מיאמי לראות את יחס השחקנים אליו. ובית, אני נוטה להסכים הרבה יותר עם מג'יק ג'קסון, קורט רמביס, גף' ואן גנדי (שאני לא סובל) ועוד אישה 10 מאמנים מומומחים שהתראיינו, מאשר את דעתו של נתן גולד משיכון "ל" בת"א, או נתן מרח' קק"ל בבינימינה. המומחים היללו את אריק ספואלסטרה, אוקיי?

      1. אין לי בעיה עם דעות שונות. יש לי בעיה עם זלזול. אתה אולי מבין בכדורסל, אבל האופי שלך מגעיל אותי. אם לא הייתה תמונה של איש מבוגר ביוזר שלך הייתי חושב שאתה בן 17-18.
        שיהיה לך בהצלחה בהערצה שלך את ספולסטרה וההיט. רק אל תשכח את זה עוד כמה שנים שתעבור לאהוד את אטלנטה(או כל קבוצה אחרת שתהיה פייבוריטית) כשהם ישחקו מול מיאמי בפלייאוף ותשמיץ את ספולסטרה כמו שאתה משמיץ מאמנים היום רק בגלל שהם משחקים מול מיאמי.

      2. למיטב ידיעתי הלייקרס של שאק וקובי לא זכו באליפות ביחד עד שג'קסון הגיע. מייקל התנה את החזרה שלו מהפרישה בכך שפיפן ופיל ג'קסון יישארו בקבוצה.
        אז מה אתה אומר? לראות את המשחקים לא מספיק כדי לתת חוות דעת על המאמן? או שאולי אנחנו לא ראויים להגיב כאן אף תגובה שקשורה לעניין מקצועי?
        יש פה כבר אחד שנוהג לתקוף באופן אישי את מי שלא מסכים לדעתו ולא ידעתי שגם אתה נוהג בדרך הזו.

  4. הממ איתי הסדרה נגמרה.
    וכל המהות של מיאמי מבחינתי היא רשע.
    לא יודע להסביר בדיוק.. אולי הפלופים וההתבכיינות, אויל התאגדות הכוכבים, אולי מוטיב האש המוגזם, אולי בגלל שהם חבורה של שחקנים שנואים: על לברון אין להרחיב יותר מדי, האסלם מלוכלך, באטייה פלופר דוחה ומלוכלך מעט, כריס אנדרסן פשוט לא מקצוען מבחינתי כל ההתנהלות שלו שכונתית, כריס בוש דוחה אותי גם מבחינת ההצטרפות לטריו אבל אני לא יכול בדיוק לשים את האצבע. יש סיבה למה הם הקבוצה הכי שנואה בהיסטוריה.

    1. מיאמי היא רשע בדיוק כמו שסן אנטוניו משעממת – רק בראש שלכם…
      ועם כל הכבוד, הקבוצה השנואה בהיסטוריה היא ללא ספק הבד בויס של סוף ה-80!

    2. פדרו, אני מכיר את כל השחקנים שדברת עליהם אישית. אתה טועה לא ב=70%. אתה טועה ב-100%. רק בגלל שאני לא רוצה להעליב אותך על חוסר רגש, והבנת אנוש (ויחסים חברתיים, וטיב וגדולת האנשים שאתה משפיל) מחלט, אפסיק כאן.
      בגדול, אתה כותב דברים איומים על חבורת השחקנים הנחמדה ביותר מכל קבוצות ה-NBA, ואני מכיר הרבה. לומר על בטייה "מלוכלך" , האסלם "מלוכלך" זה לומר זאת על שני השחקנים האנושיים והחיוביים ביותר ב-NBA.
      רק לישראלי כמוך ישנה החוצפה לדבר כך על שחקנים שהוא כלל לא מכיר כלל. לדעתי לא קיימים הרבה בני 18 בעולם שתהיה להם החוצפה להגדיר ככה שחקנים שהם לא מכירים. ואם רק הייתי מתחיל לספר לך על התרומה שלהם לאנושות (והם רק בעשר שנים מבוגרים ממך!) היית בוודאי חופר בור ומתחבא בו מרוב בושה.

      1. מנחם, יכול מאוד להיות שהם אנשים מדהימים, חברי אמת, תורמים לקהילה, וכו' וכו' וכו'. אבל כקבוצת כדורסל, ושחקני כדורסל אני לא מוצא בהם שום דבר טוב, ולא שום דבר טהור, ושום דבר יפה.
        מיאמי היא קבוצה רעה, היא קבוצה מגעילה, היא קבוצה דוחה.
        באטייה בסדרה נגד אינדיאנה, וגם קצת נגד הספרס, היה עסוק בליפול, רק בליפול. כל מה שהוא עושה זה לנסות ולגנוב את הדעת של השופטים עם הצלילות המגעילות שלו.
        לברון, כן כן לברון, הוא מתחרה ענק, עם שרירים עצומים וגם כשרון גדול, אבל לראות את הפנים שלו (בעיקר במשחק 6, אבל גם היום) אחרי כל פעם שאין שריקה לטובתו או שהשריקה נגדו, מעורר בי חלחלה. האיש בטח שהשמש זורחת לו מה… ומתנהג ככה על המגרש.
        יש לו רגשי נחיתות (ללברון), אולי בגלל כל הביקורות עליו מההייפ העצום שיש סביבו מגיל 3 בערך, אבל מה לעשות שהם שם, והם פורצים החוצה כל הזמן בהבעות פנים מבחילות. "אהבתי" שהוא אמר שהוא סתם איזה ילד מאוהיו ושהוא פשוט נהנה מכל רגע, וזה תוך כדי שעל הגב של עצמו הוא קעקע "CHOSEN 1", כזה חוסר מודעות עצמית עדין לא ראיתי.
        דויין וייד. ענק. קלאסה. מדהים. מרהיב. הוא ה-שחקן של הקבוצה הזאת, ובלעדיו לברון היה מחפש את עצמו באיזה יער, בלי אליפויות ובעיקר עם עוד יותר רגשי נחיתות.

        1. סחטן על הידע הפסיכוטרפי שלך, ועל הדוקטורט בפסיכיאטריה (או PH.D בפסיכולוגיה קלינית?).
          לך הם רעים, מגעילים, ודוחים. עבורי הם שיא הטוהר ויפי. אני משער שזה הכל עניין של טעם!

          נ.ב: אתה ושכמותך – שונאי היט אובססיביים – תמשיכו לבכות ולהתלונן, בשעה שאנחנו אלופים! אז אני בהיי גדול היום, חוגג, ונהנה מהחיים. אתה? אני לא נודע עד כמה שנאת ההיט היא ממש חלק מחייך, אבל הערצת מיאמי היט היא חלק גדול מחיי כי אני זקן מסכן שאין לו הרבה חוץ מזה בחיים , ולכן אני נהנה זו השנה השנייה ברציפות מסיפוק מלא, ושמחה לאיד של כל שונאי ההיט באתר.

          איך אמרו חכמינו? שימותו הקנאים. (ואם לדעתך זה מראה כמה קטנוני אני יכול להיות כשבחודש הבא ימלאו לי 76, כל מה שיש לי לומר לך הוא שאתה צודק בהחלט!)

  5. לברון סוף סוף התעלה על עצמו. הראה שהוא באמת שחקן גדול. שמחתי לראות אותו לוקח ג'אמפ שוטים ותופר אותם אחד אחד, בדיוק כמו אלו שמשווים אותו אליהם. סחתיין יא נסיכה ג'יימס, יצאת קינג.

    לדעתי, יותר מאשר בזכות מלברון ג'יימס, מיאמי חזרה לסדרה הזו בזכות דווין וויד. כולם כבר הספידו אותו, אבל הוא בשלו, ווינר אמיתי. אני כל כך אוהב את השחקן הזה.

    פופוביץ' ואהבה העיוורת שלו כלפי מאנו ג'ינובילי, בסדרה הזו רינו את החסרונות העיקריים שלו שהעפילו על הגדולה שלו כמאמן. זה כל כך מכעיס. אתה רואה שמאנו פח מאבד כדורים וזורק בצלים, תעיף אותו כבר! מי ששם את הכדור האחרון שלו בידיים של סוס עייף, שלא יתבכיין אם ייפול מהאוכף. חבל, דווקא התחלתי לחבב את הספרס, למרות מה שעשו ללייקרס שלי.

    מילות שאפו לספרס. קבוצה מעולה, ויש להם עתיד ורוד. דני גרין, גארי ניל, ובמיוחד קוואי לנארד. הבחור הזה אדיר! אדיר! מעל כל התזמורת הזו, אני לא יכול שלא לשבח את טים דאנקן. הבחור הזה הוא ספורטאי למופת, עובד קשה ונלחם תמיד. אני מקווה שזה לא הסוף בשביל הקריירה שלו.

    אריק ספולסטרה, מגיע לו קרדיט. הוא אולי לא ותיק ונוסה כמו הפלאח, אבל הוא הצליח לזכות באליפות, והתוצאות לא משקרות. מגיע לו כל הקרדיט שבעולם.

  6. אם כבר מדברים על מאמנים חייבים לציין משהו שמאוד בלט:
    ספולסטרה למד את הספארס והתאים את ההגנות עם התקדמות הסידרה, באופן הרבה יותר מוצלח מהפלח. ועל זה- שאפו

  7. פדרו, כל מילה אמת, מיאמי היא רשע טהור.
    לברון, עם כל זה שאי אפשר שלא להתפעל מהיכולת הפיזית שלו הוא שחקן מגעיל בעיני, אם היה לא את האופי של ג'ורדן או של קובי הקבוצות שלו היו מוחקות את הליגה בהליכה, אבל הוא לא, ועד כמה שאני מבואס שהספארס לא לקחו את הסדרה (כמה רציתי), לשמחתי אני לא מאמין שמיאמי מייצרת "שושלת". הם לקחו שתי אליפויות (שאפו, אבל לא צריך להגזים) כשהאחרונה עם טונה של הפסדים וסדרות שהוכרעו "על הקשקש" מול קבוצות פצועות (שיקגו) עייפות (ס"א) או חסרות ניסיון מספיק (אינדיאנה), חכו לשנה הבאה ותראו שמיאמי לא מנצחת את המזרח.
    ולדוק, מילא שהתייאשתי מזה שאיש כדורסל פנטסטי כמוך סוגד ל EVIL EMPIRE אבל באמת, מי שניצח למיאמי היום את המשחק היה באטייה עם השלשות שלו ולא הילדה הבכיינית ודוויין וייד (אגב, השחקן היחיד בהיט שאני מחבב).

    1. תודה ישראל על תגובה שמראה על ידע, הבנה, ומושג בכדורסל (או ביחסי אנוש). אני מרחם על לוזרים עלובים כמוך ואחרים, ובפוסט נזהרתי מאד לא להזכיר זאת, אבל אתה, נתן גולד, ופדרו פתחתם קופסת פנדורה, אז כל מה שיש לי לומר לך ולהם הוא שימותו הקנאים!
      תסבלו תסבלו. ויכול להיות שאלעד רבין ודדי ועוד כמה שונאים בדם ברחו מהאתר להרבה זמן מרוב בושה על מה שכתבו עד אמש.

  8. מסכים אתך חלקית ישראל כי אייך אתה יכול להתעלם מהתרומה האדירה שנתן לברון הפעם (לצערי) וגם וויד כמובן עם כל הכבוד ואין לי כבוד ל X-פקטור באטייה !

    1. אין לך כבוד לבטייה? גם אתה סיימת את אחת האוניברסיטאות היקרתיות ביותר בארה"ב בהצטיינות? גם אתה הקמת קרן לילדי גיטו, וקרן לספיינה ביפיטה (מחלת גב שהמיתה את אחותו) התורמת מיליונים (הרבה מכספו ה]רטי) העוזרת לעשרות אלפי חולים? ניב, מה בדיוק אתה תורם לחברה מלבד לעצמך ולמשפחתך?
      אז אין לך כבוד אליו. השחקן הוותיק שקרע לספארס את הצורה יחיה ללא הכבוד שאתה רוכש לו.

      1. אוקיי מנחם אז יש כבוד לא ידעתי את ההיסטוריה שלו . אני סטודנט לתואר B.A ועובד עם נוער בסיכון בנוסף חונך סטודנטים עם מוגבלויות ולהשלמת הכנסה שומר לילות בקיבוץ שלי אז אמנם אני לא באטייה אבל לא צריך להיכנס בי כזה חזק ! בכל זאת עדיין אוהב אותך מנחם !

  9. יש לי המון מה להגיד.המון מחשבות ותובנות.
    אנסה לעשות זאת במאמר עוד זמן ע"מ שהכל יתיישב בנחת.
    בכל מקרה כשמדברים על "כחוט השערה"
    מדברים על המשחק הזה.המרחק בין אליפות לכישלון מהדהד הוא מדהים.
    ללא טעיות של פופ וללא השופטים שהיו צריכים לתת בלתי ספורטיבית פעמיים! ס"א אלופה.
    זו לא בכיינות זו המציאות .זה אמנם משחק וזה חלק מהמשחק והאליפות לגיטימית לחלוטין.אך לדבר עכשיו על אליפות שלישית אחרי שראינו את כל המחלקה הגריאטריאית במיאמי זה קצת מוקדם.
    בשורה התחתונה : אני מאמין ומקווה שהשושלת תסתיים בפליאוף הבא ללא אלפות שלישית.
    הדבר שמשחק לטובת מיאמי הוא אחד .וזה
    חולשת המזרח .אין שם את הקבוצות במערב שכל אחת יכולה לקחת סדרה.

    1. איך יתכן שס"א ניצחו את המערב פחות או יותר בהליכה וחיכו 10 ימים למיאמי שתסיים סידרה עם אינדיאנה. בסוף מיאמי מנצחת את ס"א ואתה אומר שהמזרח חלש?
      אל תתן לעובדות לבלבל אותך. כי מה שקרה בעצם זה שמיאמי הפסידו בסוויפ אבל רק בטעות הגביע אצלם….

    2. שוב…
      "ללא טעויות פופ"…(לא ידעתם? המאמן הוא לא חלק מהקבוצה!)…ללא טעויות שופטים…(השופטים גרמו להרבה יותר טעויות נגד מיאמי מאשר נגד הספרס במשחק הששי)
      אני במקומך לא הייתי ממהר לכתוב מאמר על כדורסל NBA כי אני לא משוכנע שיש לך ידע מספיק לכתוב מאמר הוגן ותורם בנידון. כמו הרבה כאן, טעית בגדול מהשורה הראשונה שכתבת על ההיט, ועד השורה האחרונה בתגובה שלך.
      למה מוקדם לדבר על אליפות שלישית אם לברון כבר הודיע שהשלישייה חוזרת?
      בסוף ברור שאטעה ואתה תיצדק כי מיאמי יפסידו בעתיד, במוקדם או במאוחר.
      אבל בינתיים כל נבואותי התגשמו:
      1. מיאמי אלופה
      2. ספואלסטרה הוא אחד המאמנים המעירים הטובים, אם לא הטובים ביותר בליגה.
      3. ספואלסטרה עשה שוב בית ספר לפלח.

    3. חולשת המזרח??? זאת עוד הוכחה מדוע אסור לך (אם תכתוב זה ייכנס, אבל תהיה מוכן לקריעה טוטאלית ממני על שטויות כאלה שתכתוב). הקבוצה מספר 1 בליגה היא מיאמי, והקבוצה השנייה בטיבה היא אינדיאנה. וכשדריק רוז חוזר, השלישית בטיבה היא שיקגו.

  10. אם כבר מדברים על העונה הבאה, כל עוד לברון בסביבה ומצא בית בסאות' ביץ' מיאמי קונטנדרית. יש לו עוד 5 שנים טובות לפחות אם יישאר בריא.
    נראה לי שלברון למד להסתמך יותר על הקליעה שלו כמו הרבה שחקנים מתבגרים לפניו. אם מוסיפים לזה את הפוטנציאל לשחק בפוסט ואת התכונות האחרות, הוא יוכל לשלוט עוד שנים רבות. הכל תלוי ברצון שלו.

  11. מנחם היקר!
    מאז שחזרת לחיי לפניי שנתיים (עם המאמר הראשון בדה באזר 'למה בייסבול הוא המשחק הטוב בעולם') חווית ה-NBA שלי חזרה ללהוט כמו בימי הילדות. תודה רבה רבה רבה לך!!!!!

    בתור ילד שגדל על לארי לג'נד, סבל והתפתל לאורך כל הקריירה של השחקן הגדול מכולם (הוד אווירותו שלא יהיה ספק), המשיך לעשור שהרגשות הכי חזקים בו היו השנאה ללייקרס בכלל ולקובי בפרט, שבשתי העונות האחרונות נאלץ לראות את שני השחקנים האהובים עליי בחיי הבוגרים (פול פירס וטימי דנקן) מרוסקים על הדרך…היום אני כבר מוכן להגיד בגאווה שלברון ג'יימס הוא השחקן האהוב עליי מכולם…

  12. תאמת אתה רואה תסגל הזה אם וויד לא בריא לוקח את OKC יוסטון ווירוס של שנה הבאה?? בלי לדעת מה יקרה עם אטלנטה וקליפרס . נחיה ונראה

    1. הסגל הזה עם חיזוק קטן עלול לאמת את נבואתו של לברון, ודווייד עומד לעבור ניתוח מסובך, שייצא ממנו בריא, ולמיאמי יהיה את לברון ודוויין, השקנים מספר 1 ו-2 בליגה.

  13. וייד יתאושש, בוש הראה בכמה משחקים מה הוא באמת יכול, ברור שמיאמי יכולים לללכת על מספר 3. כולם ינסו להוריד אותם וזה יהיה האתגר שלהם לעמוד מול כולם. מצד שני הקונטדריות יהיהו חזקוץ וראינו שיש הרבה שיכולות לתת להם פייט. אני כבר אמרתי את זה כאן במקום אחר – העשור הזה הולך להיות עשור אגדי של הליגה – התחיל באליפות של דאלאס, ועכשיו ה-2 של מיאמי, ועכשיו כולם ינסו וגם לפעמים יצליחו לקחת מלברון את התואר – ויש את KD שעוד לא ראינו ממנו כלום. יהיה עשור מדהים שיכול להאפיל על שנות שמונים של לארי ומגי'ק.

  14. מצטער שמה שאני כותב לא אובייקטיבי בכלל, אבל ההיט פשוט מסמלים בשבילי ובשביל הרבה אנשים רוע, עם כמה שאפשר לקרוא ככה לקבוצה.
    כל האיחוד ואיך שהוא נעשה פתח את הדלת, כל התוספות כבר עליהם.
    נכון שאני לא ירדתי לכל שחקן לכיס לאן הוא תורם, אבל גם היטלר עזר רבות למעמד הנמוך בגרמניה. לא משווה, מדגים על הקיצוניות

    1. פדרו, אתה לא מבין שכמה שאתה יותר בוכה ומתלונן על רוע ההיט אתה מגביר את האושר והשמחה של אוהדיה?
      הדבר שאתה ואחרים כמוך שלא הפסיקו לבקר, להשפיל, ללכלך, ולהעכיר היו צריכים לעשות (לטובתם!) זה פשוט לשתוק ולתת לכמה ימים לעבור.
      אתה יודע מה זה SORE LOSER? זה בגדול אתה.
      כשאני מפסיד (כמובן קבוצתי האהודה) אני מלקק את פצעי, נותן כבוד ליריבה שגילחה אותו, ומתכונן לעונה הבאה.
      לכתוב שההיט מסמנים "רוע" זה הדבר ההזוי והילדותי ביותר שאפשר לומר על קבוצת ספורט, שאין בה אף שחקן, מאמן, או מנהל רע. מתכוון לרוע שאתה מדבר עליו: רוע אישי ונפשי.
      תתבייש לך.

    2. פדרו, לא נעים להגיד אבל הסיבה היחידה שאתה כנראה לא מבין כמה ההשוואה שלך חמורה ומטופשת, היא הבורות שלך בעצמה. הרבה אנשים במדינה הזו חיים ומתנהגים בצורה קיצונית וחסרת היגיון ונעזרים בדוגמה הזו כדי להצדיק את עצמם, ועכשיו גם אתה הצטרפת אליהם. אם נזקקת לדוגמה כל כך קיצונית כנראה שיש סיבה כזו אצלך ויש לך בעיה קשה של פרופורציות.
      אם לטים דאנקן וכל הצוות של סאן אנטוניו ובכלל אנשי מקצוע בנבא יש כבוד למיאמי, או לפחות מספיק כבוד בשביל לדבר עליהם בצורה מכובדת בפומבי, אז ראוי שגם לך יהיה.

  15. מוזר ומדהים שאליפות מוכרעת על פי זריקה או שתיים שזה מוביל לקטע של המזל שאנשים מדברים על ווינרים, לוזרים והרבה קשור למזל כמו שדאנקן החטיא בסוף באותה מידה הכדור היה יכול לקפוץ על הטבעת ולהיכנס.
    אנשים חושבים שאין הרבה חשיבות למזל אבל הוא משחק תפקיד גדול מאוד עד כדי כך שמזל יכול להכריע את זהות האלופה

  16. מנחם, אנא ממך הסבר לכולנו למה כריס בוש לא צריך לקבל אמנסטי לפרצוף שלו(הרי מי תקח את החוזה השערורייתי שלו). למה לא לנסות להחתים ביג מן אמיתי בצבע שמתמחה גם בסקנד צ׳אנס פוינט?

    ומעבר לזה, אתה זוכר מה קרה להיט שנה אחרי האליפות ב2006? איך הם יכולים למנוע תסריט דומה ולא להבריח את לברון בסוף העונה הבאה.

  17. מנחם, למה שלחתי לךתמונות אם לא כדי שתעלה אותם? או שמא אתה גם כמו הילדים המפגרים באתר חושב שראיתי מהבית:-)
    דרך אגב , יש לי גם אישור לדראפט שבוע הבא 🙂

  18. שנה הבאה בפעם הראשונה ייפגשו שתי הקבוצות שעוד ייפגשו כמה פעמים במשך השנים הבאות, העתיד של הNBA בשנים הקרובות, אוקלהומה סיטי ת'אנדר ושיקגו בולס.

  19. פדרו, ההשוואה שלך שגויה בכל כך הרבה רמות, אני אאשים בכך לא אותך, מפאת גילך הצעיר, אלא בעיקר את הוריך וגם את מערכת החינוך.
    אתייחס לכל האנטי לברון ובאטייה וכו שלך ושל אחרים, באטייה אחד השחקנים האינטיליגנטיים ומוערכים בליגה, הוא ולברון בוודאי לא עושים יותר הצגות מגינובילי למשל, ויש לא מעט סרטוני יוטיוב שמרכזים מכות מלוכלכות של קובי במהלך משחק.
    הנבא מצליחה להחביא את העובדה שחצי מהשחקנים הם ערסים וטיפשים ואם הם לא היו בכדורסל הם היו מתים או סוחרי סמים. לברון מיוחד, על המגרש ובחוץ, בכל ההתנהלות העסקית שלו הוא שובר הרבה כללים בליגה. גם ״ההחלטה״ הייתה לטעמי יותר מהכיוון של עצמאות וכוח לשחקנים ופחות מאגו. לקרוא להיט מגעילים זה בורות וטיפשות. אתה שוכח שלברון וויד ודומיהם הם השחקנים שחוטפים הכי הרבה מכות בליגה, כל ילד רוצה להראות שהוא נכנס בהם, והם צריכים לחיות עם זה. לברון אחד השחקנים שעובדים הכי קשה על המגרש בשני הצדדים, אין אף סופרסטאר אחר בליגה שעושה את זה. איזה עוד סטאר בשיאו ויתר על שכר חוץ מהשלישיה?אפשר לומר שהוא מתבכיין לפעמים ושהוא לא תמיד אגרסיבי, אבל לקרוא להם מגעילים? זו סתם בכיינות של קנאים.

  20. I'm impressed, I should say. Definitely rarely do I encounter a blog that's both educative and entertaining, and let me tell you, you have hit the nail on the head. Your thought is outstanding; the problem is something that not sufficient individuals are speaking intelligently about. I'm fairly pleased that I stumbled across this in my search for something relating to this. cheap louis vuitton bags

  21. You'll find definitely lots of details like that to take into consideration. Which is a great point to bring up. I offer you the thoughts above as general inspiration but clearly you will find questions like the 1 you bring up exactly where by far the most essential factor will likely be working in honest superb faith. I don?t know if top practices have emerged about points like that, but I'm sure that your job is clearly identified as a fair game. Both boys and girls feel the impact of just a moment's pleasure, for the rest of their lives. cheap louis vuitton outlet

כתיבת תגובה

סגירת תפריט