השבוע במכללות: עוד מבחן לדיוק / ערן שור

שבוע אחרון לפני החגים ומשחקים אחרונים לפני שעוברים לקונפרנסים בשנה החדשה.

1. משחק השבוע: דיוק 69 – טקסס טק 58. הצגה גדולה במדיסון סקוור גארדן, שהיה מלא מפה לפה. מה יש להגיד, דיוק היא ההצגה הטובה בעיר (בעיקר בעיר שקבוצות הנבא שלה הן הניקס והנטס). האוהדים של הניקס באו לראות את זאיון. בחלומות הורודים של דובי וחבריו הוא נופל לחיקם בדראפט הבא ומחזיר את הכדרוסל לניו-יורק (ואם לא הוא, אז לפחות איזה אר ג'יי בארט).

טקסס טק שהתייצבה ממול היא אחת המכללות המפתיעות של העונה. היא הייתה קבוצה טובה בעונה שעברה (אליט אייט), אבל בקיץ היא איבדה כמה סיניורים שפתחו בחמישייה וגם את הפרשמן זאיר סמית', שהלך לדראפט. ועדיין, למשחק נגד דיוק אתמול היא הגיעה ללא הפסד, במאזן 0-10, כשכל הנצחונות שלה בספרות כפולות, כולל על קבוצות טובות כמו נבאדה וטובות בפוטנציאל כמו USC. איך זה קרה? קודם כל, עונת פריצה של ג'ארט קלבר, שעליו אכתוב עוד בהמשך. אבל מעבר לזה, היא מציגה את אחת ההגנות הטובות במכללות השנה (שנייה לדעתי רק לדיוק ולמישיגן). הגנה קבוצתית שלא מסתמכת דווקא על שחקן כזה או אחר, אלא פשוט על תיאום קבוצתי נהדר ומשמעת, שמוציאים את היריבות מאיזורי הנוחות שלהם ומורידים מאוד את האחוזים של הקבוצות שממול, בעיקר בצבע.

את ההגנה הזו טקסס טק הביאה למשחק מול דיוק אתמול, ורוב הזמן זה עבד להם נהדר. קצב משחק איטי, סבלנות בהתקפה, ובהגנה, הם הצליחו להוציא את העוקץ ממשחק החדירות של דיוק, שבדרך כלל מאמלל את היריבות. טקסס טק באה מוכנה למשחק, מתוך הבנה שכל השלישייה הגדולה אוהבת ללכת שמאלה באסרטיביות, והוציאה לא פחות משמונה עבירות תוקף מזאיון (שגם יצא בסופו של דבר בחמש עבירות), בארט ורדיש. היא הובילה רוב המשחק וגם קיבלה משחק גדול מהכוכב שלה קלבר (25 נקודות, 6 ריבאונדים, ו-4 אסיסטים). בנוסף, דיוק פשוט לא פגעה מבחוץ, החטיאה את 12 הזריקות הראשונות מחוץ לקשת, וארבעת הפרשמנים הכוכבים שלה הקטינו לעשות עם 1 מ-16 מהשלוש. בארט נתן את המשחק החלש ביותר בקריירת המכללות שלו (16 נקודות, באחוזים רעים והרבה איבודים) ורדיש עם עוד הופעה מבית היוצר של הודיני במשחק מול יריבה חזקה (8 נקודות, 1 מ-7 מהשדה, 6 איבודים ו-0 אסיסטים).

אז איך אחרי כל זה דיוק עדיין מנצחת בספרות כפולות? קודם כל, זה היה הרבה יותר קרוב ממה שהתוצאה הסופית מרמזת. למעשה, טקסס טק הוציאו כמעט לחלוטין את דיוק ממשחק הריצה הרגיל שלהם ונראו בשליטה במשחק בשלושים ומשהו הדקות הראשונות שלו. 7 דקות לסיום קלבר עם דאנק גדול העלה אותם ל-49:53, כשזאיון ובארט (התחיל עם 3 מ-16 מהשדה) בבעיית עבירות. אבל אז ההגנה המצויינת של דיוק העבירה עוד הילוך ובארט התחיל ללכת לסל ולסיים ביעילות (וגם חדר והוציא כדור יפה לרדיש לשלשה שגמרה עניין). בדקות הללו דיוק נעלה את הסל (0 סלי שדה לטקסס טק בשש וחצי הדקות האחרונות) וגמרה את המשחק עם 20 נקודות מול 6 של טקסס טק.

מה שהשאיר את הבלו דבילז קרוב עוד לפני כן הייתה שוב ההגנה, בעיקר שני שחקני ההגנה המצטיינים שלהם – זאיון (חסימות, לחץ, חטיפות, והחשש הברור של כל מי שמגיע לאיזור הטבעת) ובעיקר טרה ג'ונס. בגלל שלושת הגדולים, לא מדברים על האח של טיוס מספיק. הוא רק 1.88 ולא אתלט גדול, אבל שחקן חכם מאוד ואחראי, ובעיקר מגן בחסד ושחקן שהופך את מי שלידו לטוב יותר. לא היה לו משחק התקפי גדול אתמול, וכמו כולם הוא קלע באחוזים נמוכים. אבל בהגנה הוא היה פשוט אדיר, עם 6 חטיפות ולחץ מתמיד על מובילי הכדור של טקסס טק, שהשאיר את דיוק בחיים גם במשחק חלש שלה. מגיע לו שאכתוב עליו עוד קצת — למטה בפינת חובבי ציון.

משחק גדול נוסף השבוע היה בין נורת' קרוליינה לגונזאגה. לקרוליינה יש את אחת ההתקפות הטובות במכללות, עם הסניור קמרון ג'ונסון בעונת שיא (2.5 שלשות למשחק ב-50%). אז עוד משחק גדול לג'ונסון, עם 25 נקודות, וקרוליינה שלטה במשחק וניצחה בקלות יחסית 90:103. גונזאגה יצאה חבולה ממסע המשחקים שלה למזרח מול שתי יריבות קשות. אבל עכשיו הם חוזרים הבייתה וזו לא תהיה הפתעה גדולה אם לא יפסידו יותר עד לסוף העונה הסדירה.

 

2. שחקן השבוע/חובבי דראפט: השבוע נאחד את שתי הפינות לכבוד ג'ארט קלבר (Culver). האמת שכבר כמה שבועות אני רוצה לכתוב עליו, ועכשיו יש לי סוף סוף הזדמנות. אם היינו עושים בחירות סטייל נבא לשחקן המשתפר של השנה, קלבר היה לוקח את זה בהליכה. השבוע הוא קלע 30 נקודות (12 מ-13 מהשדה), עם 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים מול אבילין החלשה, ואז המשיך למשחק ענק של 25 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים מול דיוק, כשהוא בלי ספק השחקן הכי טוב על המגרש וכמעט מוביל את טקסס טק להפתעה גדולה.

הקטע הוא שלפחות לכאורה, לא נראה שיש כאן איזה פוטנציאל ענק. קלבר הוא גארד/פורוורד שרשום כ-5'6 (1.96), די רזה (פחות מ-90 קילו), אתלט טוב, אבל לא מדהים, שקלע בעונה שעברה 11 נקודות מהספסל. אבל צריך לראות אותו משחק כדי להבין שלמעשה מדובר כאן על פוטנציאל סטייל ג'ייסון טאטום. קודם כל, זה נראה שהוא עוד ממשיך לגדול. איך שזה נראה על המגרש, הוא כבר משהו כמו 8'6 (2.03) ואולי זה עוד לא הסוף. כגארד, זה כבר מאפשר לו הרבה יותר גיוון וגמישות. חוץ מזה, הוא ממש עושה הכל על המגרש – קולע מכל הטווחים, מהשלוש (יד רכה במיוחד, עם 45% השנה), מחצי מרחק, וגם בכניסות יפות לסל, עם סיומת בשתי הידיים או בהטבעה. אבל הוא גם יעיל במיוחד, לא מכריח זריקות (חוץ אולי מהסוף אתמול מול דיוק) ומוסר מצויין עם ראיית משחק וגובה שמאפשר לו לראות מעל המגינים. גם בהגנה הוא טוב מאוד – משקיע, משחק חכם, ומנצל את הגובה והאורך היטב. הוא עדיין לומד את היכולות שלו ומאבד קצת יותר מדי, אבל כבר עכשיו מדובר נראה לי על פוטנציאל בטוח ללוטרי ואולי אפילו יותר. בואו נגיד שהוא הרשים הרבה יותר אתמול מרדיש, שצפוי להיבחר בחמישייה הראשונה (לא אם ימשיך ביכולת הזו), והאמת שגם מבארט, אבל לאחרון היה משחק חלש במיוחד.

ומכיוון שיש סיכוי טוב שנשמע עליו עוד לא מעט, אז נתעכב עוד רגע על איך כותבים את השם שלו בעברית. כאמור, באנגלית זה culver וכידוע, ה-U הזו עושה לנו לא מעט צרות כדוברי וכותבי עברית. למשל הויכוחים המתמשכים על איך צריך לכתוב ולבטא את השמות סטף קרי וג'מאל מרי. דווקא במקרים שלהם, זה לדעתי ברור לגמרי. אם מקשיבים לאופן הביטוי באנגלית, גם קרי וגם מרי נשמעים פחות או יותר אותו הדבר – שניהם עם משהו שבין שווא נח לשווא נע על הקוף והמם. קלבר לאוזן שלי נשמע דומה,אולי עם טיפה יותר תנועה (L מול R אחרי ה-U). עדיין, הכתיבה שתהיה קרובה ביותר לאיך שזה נשמע במקור היא קלבר, בלי א' או ו' אחרי הקוף. ו' בטח שלא מתאים כאן. א' עוד אפשר להבין, למרות שלדעתי לא צריך.

טוב, זה היה קצת אבשלום קור, ועכשיו אפשר להמשיך הלאה.

 

3. חובבי ציון: זאיון ממשיך להראות את כל מה שטוב במשחק שלו, אבל גם מה שפחות (בעיקר הקליעה מבחוץ). למען האמת, כשאני צופה בו אני נהנה לראות אותו בהגנה אפילו יותר מבהתקפה. האינטנסיביות, הלחץ על הכדור (עדיין קצת מגזים לפעמים ועושה עבירות מיותרות או מהמר בחטיפות), התזמון בחסימה, ובעיקר האופן הסמכותי שבו הוא מתרומם להוריד עוד ריבאונד. אין דברים כאלה. הנה הוא, במשחק מול פרינסטון השבוע, נוגח בלוח במהלך עוד חסימה עוצמתית, וקם כאילו לא קרה כלום:

אבל במקום לדבר שוב על זאיון, הגיע הזמן לתת יותר קרדיט לטרה ג'ונס. כאמור, ג'ונס הוא הצלע הרביעית והלא מוכרת מבין הרוקים של דיוק. אין לו את הנתונים הגופניים והאתלטיות של האחרים. אבל יש לו חלק לא פחות חשוב בהצלחה של דיוק עד עכשיו והוא קריטי ליכולת שלהם לאיים על אליפות המכללות. דיוק פשוט נראים טוב יותר כשהוא על המגרש. זה מתחיל בלחץ ההגנתי המתמיד שהוא מפעיל על רכזי היריבות, שמשבש להם את המשחק והרבה פעמים נגמר בחטיפה שלו, או מאפשר לפורוורדים האתלטיים לסגור נתיבי מסירה ולצאת למתפרצות הקטלניות שהורגות את היריבות. אבל גם בהתקפה, למרות שהוא לא מדוייק מאוד (9 נקודות למשחק, 30% משלוש) יש לו השפעה גדולה. כשהוא על המגרש, דיוק קולעים ביעילות גבוהה בהרבה (1.28 לפוזשן מול 1.06 בלעדיו), והאחוזים שלהם מהשדה ומהשלוש גבוהים בהרבה. עכשיו, נתונים כאלו יכולים להיות טיפה מטעים, כי רוב הדקות שלו הן עם השלישייה הגדולה. מה שלא מטעה, לעומת זאת זה היחס המצויין של אסיסטים מול איבודים, שגבוה בהרבה לקבוצה כולה (פי שתיים איתו על המגרש) וגם באופן אישי – יותר מחמישה אסיסטים פר איבוד, חמישי במכללות לפני המשחק אתמול. לדעתי הוא שווה סיבוב ראשון בדראפט והקבוצה שתיקח אותו תהנה מרכז חכם, אחראי, ובעיקר מגן נהדר וקרצייה סטייל פטריק בוורלי.

 

4. חובבי בולבול: בול נפצע. השבוע הוא הופיע למשחק של אורגון עם מגף אותופדי על רגל שמאל הדקיקה שלו. הקבוצה לא אומרת הרבה בינתיים: "מיום ליום", אבל זו בדיוק סוג הפציעות שמהן חוששים לא מעט בהתחשב במבנה הגוף הרזה. של הסנטר המיוחד הזה. אם יתברר שזה משהו רציני, זה ייתן עוד סיבה לסימני שאלה בנוגע למיקום שלו בדראפט.

 

5. חובבי מייפל: השבוע בפינתנו "כנראה שלא ידעתם, אבל גם הוא קנדי" מתארח הפורוורד/סנטר, שחקן השנה השנייה של פלורידה סטייט, מפיונדו קאבנגלה. במשחק ביום שלישי מול צפון פלורידה הוא קבע שיא קריירה של 24 נקודות (10 מ-10 מהעונשין) ובאופן כללי נותן שנת פריצה, אחרי שכבר בשנת הרוקי שלו הראה ניצוצות (בעיקר בריצה היפה של פלורידה סטייט בטורניר המכללות). קאבנגלה עולה עדיין מהספסל, כשהוא חוסה בצילו הענק (2.23) של הסנטר הפותח, ישו (כרייסט) קומאדג'ה. ישו הצ'אדי (יליד צ'אד) הוא שחקן מעט מוגבל, אבל גודל כמו שלו אי אפשר ללמד והוא סניור, כך שיש לו עדיפות ברוטציה. ובכל זאת, למרות שהוא עולה מהספסל ומשחק רק 18 דקות למשחק, קאבנגלה מוביל השנה את פלורידה סטייט בנקודות (12.5 למשחק) ונראה כמו פוטנציאל נבא לא רע.

לקאבנגלה יש ייחוס משפחתי מכובד. הדוד שלו (מצד אמא) הוא לא אחר מדיקמבה מוטומבו, האיש והאצבע, אולי החוסם הגדול בתולדות ה-נבא. מפיונדו הוא גם עוד אחד מהשחקנים הללו שצמחו לגובה בגיל מבוגר. בסוף התיכון הוא עוד היה באיזור 1.95 ושיחק כווינג, אבל משם המשיך לגבוה ועכשיו הוא בערך 2.10, עם מוטת ידיים של 2.26. וכמו שחקנים אחרים שצמחו מאוחר, זה נתן לו צאנס לעבוד על כישורי הגארד שלו, כולל יכולת להוריד קצת כדור לרצפה וקליעה סבירה מבחוץ. הוא אתלט לא רע, אם כי לא פריק אתלטי, ועשה עד עכשיו התקדמות גדולה בשנתיים שלו בפלורידה סטייט אחרי שבגילאים הצעירים לא נחשב לכישרון מבטיח ולא היה אף פעם בסגל של הנבחרות הצעירות של קנדה. אם ימשיך ככה וילמד להישאר ממושמע בהגנה (עושה יותר מדי עבירות), יש לו עתיד גם בליגה של הגדולים, כי יש שם לא מעט כישרון.

 

7. פאוור רנקינג (נכון ליום שני): גונזאגה מאבדת עוד גובה עם הפסד שני ברציפות לנורת' קרוליינה. וילאנובה שוב יוצאת מהדירוג אחרי הפסד רע לפן מהאייבי ליג, ועוד אחד צמוד לקנזס, שנותרת בלתי מנוצחת למרות יכולת לא ממש משכנעת.

1. קנזס (0-9)
2. דיוק (1-9).
3. טנסי (1:8)
4. מישיגן (0-11)
5. וירג'יניה (0-9)
6. נבאדה (0-11)
7. אובורן (1-9)
8. גונזאגה (2-9)
9. נורת' קרוליינה (2-8)
10. מישיגן סטייט (2-9)
11. פלורידה סטייט (1-8)
12. טקסס טק (0-10)
13. וירג'יניה טק (1-9)
14. באפלו (0-10)
15. אוהיו סטייט (1-9)
16. וויסקונסין (2-9)
17. מיסיסיפי סטייט (1-9)
18. אריזונה סטייט (1-8)
19. קנטאקי (2-8)
20. מרקט (2-8)
21. יוסטון (0-10)
22. אינדיאנה (2-9)
23. איווה (2-8)
24. פורמן (0-12)
25. נברסקה (2-9)

 

בשבוע הבא: משחק מעניין בשבת בין צפון קרוליינה לקנטאקי, ואחר כך יוצאים לחופשה.

וגם המדור יוצא לחופשה. נחזור עוד שבועיים בשנה החדשה.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. חוואללה ערן, SI היה גאה להכניס אותך.

    הפכת את המדור לקריאת חובה.

    גם לפלדינס של פורמן הקטנה ישנו אחלה מבחן הלילה: מס' 24 הקטנה מגרינוויל משחקת נגד לויולה משיקגו. למעשה היריבה היחידה מהמדורגות שהיא שיחקה ננגדה (וניצחה!) היתה וילנובה. אחרי המשחק נוכללקבוע אם היא FOR REAL.
    אני לא מאמין שהקמפוס נמצט 10 דקות נסיעה מהבית ואני מתעצל ללכת לראות אותם. מספיקה לי ה-טיווי. זאת אחת הבעיות בהזדקנות.

    1. גם אם יפסידו נשמע עליהם הרבה מאוד לקראת הדירוגים לטורניר המכללות. לדעתי אם לא יעשו פשלה רצינית במשחקי הליגה הם די הבטיחו את המקום שלהם בין 68 הקבוצות הטובות בארה"ב.

    2. הפלדינס כבר ניצחו את הראמבלרס בתחילת השנה. הלילה הם מול הטייגרס של LSU ואחר כך מתחילין משחקי הקונפרנס שלהם באמת.

  2. כמה אכלתי את עצמי שלא הייתי יכול ללכת למשחק הזה…

    ציון ממשיך להרשים אותי בכל משחק שאני רואה אותו, וכמובן שהחלק הבולט מכולם הוא בהגנה. מכיוון שכבר נגעת בנקודה בצורה מצוינת, רק אציין לשחקן בגודל שלו ב-NBA הגנה לא טובה יכולה להיות עקב אכילס. לדעתי עם התצוגות שלו השנה הוא כבר הבטיח באופן סופי את העובדה שייבחר ראשון בדראפט.

    לדבי דיוק באופן כללי – בשבועות האחרונים אנחנו רואים קצת שינוי בחמישייה כשמרכוס בולדן יורד אל הספסל ומול טקסס טק קיבל רק 7 דק'. לדעתי הירידה בכמות הדקות נובעת בעיקר מהשיפור של וויליאמס בתחום ההגנתי, אך זה בעיקר מראה מה קרה לשחקן שהיה אמור להיות וואן אנד דאן וכנראה לא ימשיך בקריירה של כדורסל מקצועני.
    זה אומנם פחות משמעותי בשלב הזה של העונה, אך עם פתיחת משחקי הליגות ששבסקי ירצה יותר וודאות לגבי שחקני החמישייה שלו וכרגע זה לא נראה מבטיח, בהתחשב בזה שעל הספסל שלו גם אין יותר מידי גארדים שיכולים להחליף את ג'ונס או בארט. כמובן שהעונה עוד מוקדמת, אך זה בהחלט נותן תקווה לשונאי דיוק.

    1. לא יודע, מרגיש לי קצת מוקדם to wrtie off בולדן. היה לו רק לפני חודש את המשחק מול אובורן במאווי, עם 11 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 חסימות. וגם במשחק השבוע מול פרינסטון הוא נתן 7 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 חסימות ב-15 דקות. כשהוא מקבל הזדמנוית (לא אתמול) הוא מראה מדי פעם את הפוטנציאל, בעיקר ההגנתי. לי הוא מזכיר קצת את ווילי קאולי-סטיין (אם כי אולי כנראה פחות מוכשר), שגם הוא נראה מוגבל מאוד בקנטאקי (לא הגיע ל-9 נקודות למשחק באף אחת משלוש השנים שלו שם), אבל היום הוא סנטר פותח לגיטימי בסקרמנטו.

      וגם אם לא ב-נבא, לשחק כדורסל מקצועני באירופה או באיזה יפן או קוריאה הוא בטח עוד יוכל.

      1. אני דווקא מקביל אותו יותר ללאנס תומאס, שבנה את עצמו דרך הדי-ליג ורק אז הגיע ל-NBA. יש שם משהו יותר עמוק מרק עומס בעמדה שלו. יש לו כמובן גם את העונה הבאה, אבל ההיסטוריה של ששבסקי לא מעודדת בהקשר שלו.

  3. לא נתפס, ציון הזה.

    אני מנסה לחשוב מתי היה הייפ כזה לגבי שחקן מסוגו –
    לברון הוא לא התשובה. הוא הגיע מהתיכון, ולא ראינו דקה שלו במסגרת "נורמלית".
    אני חושב שהדוגמה הטובה ביותר לשילוב של ההייפ (שעושה רושם מוצדק) והנתונים הפיזיים יוצאי הדופן, זה שאק.
    (חיות צבע בלתי עצירות, שנתוניהם הפיזיים באים לכדי ביטוי גם בהגנה)

    תודה, ערן. כיף גדול, סדרת הפוסטים על המכללות.

    1. תודה גיא. צודק, גם אני לא זוכר הייפ כזה מאז שאקיל, שגם הוא היה חייזר אמיתי. וכיום ההייפ, עם כל הרשתות החברתיות ומגוון אמצעי התקשורת אפילו גדול יותר.

  4. ציון אמר שישמח לשחק בניקס אבל בטח הוא אומר את זה על כל מקום :).

    אני אבל בטוח שהוא לא ישמח לשחק בפיניקס או במיניסוטה.

    1. מה רע בפיניקס? מזג אוויר טוב כל החורף (בקיץ ממילא אפשר ללכת לעבוד על המשחק איפה שבא לו). קבוצה צעירה עם בסיס של אייטון (אם זאיון מגיע יש להם את הקו הקדמי הכי טוב בליגה) ובוקר. רק צריכים להביא רכז וזו יופי של קבוצה.

  5. זה מרגיש שלאן שלא תסתכל יש איזה קנדי מוכשר…
    נראה לי שהסיכויים לראות 1-2-3 של דיוק בדראפט הולכים ודועכים עם כל תצוגה אנמית של רדיש.

    1. כמו פטריות אחרי הגשם…

      וכן, זה די מרגיש ככה לגבי רדיש. למרות שאני עדיין שומע מומחים שמשום מה מעדיפים אותו על בארט: "הוא יותר מתאים ל-נבא של ימינו", "הוא מזכיר את קליי ת'ומפסון", "יש לו פוטנציאל הגנתי אדיר" וכולי. אם להיות פיירים, הוא גם תלוי מאוד בקליעה שלו מבחוץ, ומכיוון שכרגע הוא מצוי בנפילה חופשית בתחום הזה, כל המשחק שלו נראה רע. סביר להניח שהוא עוד יתאושש וייראה טוב יותר (אולי השלשה המכרעת בסיום אתמול תתן לו פוש).

  6. נהדר ערן.
    ציון החזיר את החיים למכללות. איזה שחקן נשמה.
    אמנם לא הייתי בעניינים בחודש וקצת האחרונים אז אין לי באמת מושג אבל מהמעט שראיתי גם אני יותר אהבתי את רדיש כפוטנציאל nba מבארט שיהיה חייב ליפול על קבוצה שתיתן לו את המפתחות. דווקא הסיטואציה של רדיש כאופציה שלישית יכולה לעזור לו להסתגל לליגה הרבה יותר מהר.
    לגבי האח של טיוס, מסכים. הוא זה שעושה את ההבדל בין קבוצה מלהיבה שתלך רחוק לקבוצה שיכולה ללכת עד הסוף. האבטיפוס של שחקן מכללות. גם אם לא כשרוני במיוחד ולא בטוח כמה יתאים לליגה, אבל המאמץ, ההקרבה וחכמת המשחק עושים את ההבדל.

  7. יופי של טור. אני מניח שאלו הימים בהם עושים הכל בשביל לדחות את משימת בדיקת העבודות שלהבסטודנטים אבל אם זה אומר עוד טורים בשבילנו – הרווחנו. בענק.

  8. שבוע טוב מאד. ערן כיף לפתוח אתך את השבוע. כרגיל סיכום קולח ומאוד מהנה. בנימה אישית אשמח מאד ערן לקרוא אותך כותב על דברים נוספים. תודה רבה.
    ארצי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט