סיקור יום רביעי / עמית טבול

סיקור יום רביעי / עמית טבול

שרלוט הורנטס (15-15, מקום 7 במזרח) 110 – קליבלנד קאבלירס (8-24, מקום 13 במזרח) 99

קליבלנד הגיע לאחר ניצחון יוקרתי במיוחד על אינדיאנה בחוץ. היא המשיכה עם המומנטום החיובי ברבע ראשון בו הכניסה את הצרעות לצרות כשקלעה 25 נק' לעומת 16 בלבד של המקומיים. קמבה המשיך להחטיא בצרורות (קלע 0 מ-7 הזריקות הראשונות) ונראה ששרלוט מסתבכת.

ברבע השני ההורנטס חזרו לקלוע אבל עדיין פיגרו ב-5 במחצית. ברבע השלישי הנצרה של ווקר ושרלוט השתחררה כשהמקומיים קולעים 41 נק' מול 29 של קליבלנד. ברבע הרביעי קליבלנד הצליחה לחזור ל-6 הפרש אבל אז ריצת 4-17 של שרלוט סגרה עניין.

בשרלוט ווקר סיים עם 30 נק' (11 מ-26 מהשדה, 4 מ-12 מה-3), 6 אס' ו-2 חטיפות, לאמב עם 18, 12 ריב' ו-5 אס', מרווין וויליאמס 18 ו-10 ריב', פארקר, באטום וקיד-גילכריסט (8 ריב', 2 חטיפות וחסימות) עם 12 כ"א.

בקאבס קלארקסון עם 20, בלוסומגיים 15, אוסמאן 13, הוד 12, סקסטון 11, לארי נאנס ג'וניור 10, 15 ריב', 7 אס' ו-2 חטיפות.

 

פילדלפיה סיקסרס (12-21, מקום 3 במזרח) 131 – ניו יורק ניקס (24-9, מקום 12 במזרח) 109

אמביד בהחלט מעדיף לשחק Butless והראיה היא המספרים הנדירים שהוא מציג כשג'ימי לא משחק. בכל אופן נגד הניקס המאותגרים אך שאפתניים זה לא באמת משנה אם באטלר משחק או לא. ההבדלים בכישרון פשוט גדולים מדי.

פילי, שלא הפסידה באף רבע, פתחה מצוין עם רבע התקפי חזק של 38 נקודות וקרוב ל-70 אחוז מהשדה. היתרון עלה לדו ספרתי ברבע השני בדרך להפרש 8 במחצית. הניקס עוד צמצמו ל-3 בתחילת הרבע השלישי אבל אז הטבעות של אמביד וסימונס הטריפו את הקהל ונתנו את האות לבריחה של הקבוצה המקומית.

בפילי אמביד עם 24 ו-10 ריב', באטלר 20 ו-3 חטיפות, שאמיט השמיט לסתות עם 17, רדיק 14, סימונס טירפל את הדאבל עם 13 נק', 11 ריב' ו-10 אס'.

בניקס טים הארדווי עם 27 (10 מ-10 מהעונשין), 5 אס' ו-2 חטיפות,

Knox is knocking from heaven's door עם 21 ו-6 ריב', קאנטר 15 ו-6 ריב', דוטסון 14, מודיאיי 11 ו- 5 אס'.

 

אורלנדו מג'יק (16-14, מקום 8 במזרח) 90 – סן אנטוניו ספרס (15-17, מקום 8 במערב) 129

תבוסה ביתית קשה למג'יק מול הספרס שהוציאו עליהם את העצבים של כל העונה. למען ההגינות נציין שאורלנדו הופיעו בלי ווצ'ביץ' שזכה לחבוק ווצ'ביצ'ון קטן ובשל כך נעדר מהמשחק. הרוקי מו במבה פתח לראשונה במקום ווצ'ביץ' אבל לא היה קרוב למלא את החסר.

המקומיים סבלו מערב התקפי חלש מאוד בניגוד גמור לאורחים שקלעו נהדר מהשלוש ומהשדה (65% מהשדה, 12 מ-19 מחוץ לקשת). הפער כבר חצה את ה-20 עוד לפני השריקה למחצית כשגם החמישיה וגם המחליפים של הספרס פשוט מסרבים להחטיא. כשמוסיפים לזה הגנת ברזל ב-6 המשחקים האחרונים (ספיגה של 91.5 נק' למשחק) מגיעים לתוצאה כזו.

בספרס אולדריג' הוביל עם 20, בלינלי 18, דרוזן (7 ריב', 6 אס') ופורבס עם 17 כ"א, גיי 14 ו-6 ריב', דוד מברטנורה היה מושלם מהשדה עם 3 מ-3 ל-3 ו-9 נק' ב- 15 דקות.

אצל המג'יק אוגוסטין 17, גורדון (9 ריב', 7 אס') ופורניה 12 כ"א, אייזק 10.

 

בוסטון סלטיקס (12-18, מקום 5 במזרח) 103 – פיניקס סאנס (24-8, מקום 15 במערב) 111

לכאורה מפגש קצוות בין קבוצה בצניחה חופשית לבין קבוצה בצמיחה חופשית. אלא שהשנה הליגה לגמרי משוגעת. פיניקס מחברת ניצחון רביעי רצוף ומדהימה את הסלטיקס בבוסטון, לה זה היה הפסד שני רצוף אחרי 8 ניצחונות רצופים. לוחשים לי פה באוזניה שגילרי וגיא לקחו יום חופש מהעבודה וקפצו למים בכיכר רבין.

המפגש הראשון בין הקבוצות הסתיים בניצחון דחוק של הירוקים לאחר הארכה. האם זה סימן את שעתיד להתחולל חודש וחצי לאחר מכן?

הרבע הראשון התחיל כצפוי עם רבע חזק של בוסטון שקלעה 37 נק' וסיימה אותו ביתרון 11. פיניקס הידקה את ההגנה, שיחקה אגרסיבי יותר, אייטון שאב כל כדור שלא נכנס לסל וההפרש התחיל להצטמק. פיניקס טסה 7-25 ברבע השני, המהפך הושלם והסאנס מצאה את עצמה בעמדה לא כל כך מוכרת: יתרון על קבוצת צמרת במשחק חוץ.

הרבע האחרון התחיל עם יתרון 6 לאורחים. ההפרש הגיע למחוזות דו ספרתיים אבל 1:49 ירד ל-5 לאחר שלשה של סמארט. וורן קלע 3 מהקו, קיירי קלע שלשה אבל הרכש של הסאנס, קלי אוברה, קלע גם הוא שלשה, משם בוסטון כבר לא חזרה.

ביינס שבר את היד בשלב מוקדם וייעדר לפחות חודש. הורפורד גם ככה לא שיחק (וגם לא מוריס), מה שהשאיר את הבמה לרוקי המסקרן רוברט וויליאמס שהראה ניצוצות של אחוזי שדה, ריבאונד והגנה עם 5 בלוקים.

בפיניקס בוקר עם 25 נק', 5 ריב', 8 אס' ו-2 בלוקים, אייטון ביכולת שיא קרא תיגר על המלכת דונצ'יץ' לרוקי העונה עם הצהרה שכוללת 23 נק' (10 מ-14 מהשדה) ו-18 ריב', וורן 21, 5 ריב' ו-2 חטיפות, אוברה 13, 6 ריב' ו-2 חסימות, ג'קסון 11 ו-5 ריב'.

בבוסטון קיירי אירווינג עם 29 נק' 5 ריב', 10 אס' ו-4 חטיפות, טייטום 18, 8 ריב' ו-4 בלוקים, סמארט (5 אס', 4 חטיפות) ורוזייר 12 כ"א, הייוורד 10 (8 זריקות בלבד), 5 ריב', 4 אס' ו-2 בלוקים.

 

טורונטו ראפטורס (9-24, מקום 1 במזרח) 99 – אינדיאנה פייסרס (12-20, מקום 4 במזרח) 96

אינדיאנה הגיעה למשחק הזה עצבנית לאחר שהותעה בבית מול קליבלנד. ברבע הראשון הפייסרס רצו 24-34 כשהקנדים לא מצליחים לעצור את ההתקפה השוטפת של אינדי. ההפרש פחות או יותר נשמר במחצית וגם בסיום הרבע השלישי.

ברבע הרביעי הרפטורס חנקו את אינדי בהגנה ועצרו אותם על 11 נקודות בלבד. ואן וליט השתלט על המשחק וקלע ברבע הזה 9 מתוך 11 נקודותיו (התחיל ב-1 מ-12 מהשדה), כולל שלשה מכריעה אותה קלע פחות מחצי דקה לסיום, והיא זו שהעלתה את הקנדים ליתרון נקודה. מלחמה של דני גרין כפתה כדור ביניים 3 שניות לסיום, עליו השתלטה טורונטו. גרין נשלח לקו וסגר את הסיפור עם 2 קליעות מוצלחות.

אינדי שוב נכשלה ברבע האמת, במיוחד אולדיפו שבדקה האחרונה איבד את הכדור פעמיים, כולל פעם אחת שלא הצליח לעבור את מחצית המגרש תוך 8 שניות.

בטורונטו קוואי לאונרד הצטיין עם 28 נק', 10 ריב', 6 אס' ו-4 חטיפות, סיאקם לא השיב את פנינו ריקם עם 17 נק', 7 ריב', 4 אס' ו-3 חטיפות, מונרו הפשיר עם 13 ו-8 ריב' (איבקה וולנצ'יונאס לא שיחקו), ואן וליט 11 (4 מ-17 מהשדה) פלוס 2 חטיפות וחסימות.

באינדי אולדיפו עם 20 (6 איבודים), בוגדנוביץ' היעיל עם 18, 5 ריב' ו-2 חטיפות, סאבוניס 12 ו-10 ריב', יאנג 11 ו-5 ריב', טרנר 10, 14 ריב' ו-5 בלוקים.

 

שיקגו בולס (25-7, מקום 15 במזרח) 93 – ברוקלין נטס (18-15, מקום 9 במזרח) 96

מי היה מאמין..ברוקלין מצליחה לנצח בחוץ את שיקגו (טוב, לזה תמיד אפשר להאמין במיוחד כשלאבין בחוץ לחודש) ורושמת ניצחון שביעי רצוף! וזה אחרי 8 הפסדים רצופים..נסתרות הן דרכי הנטס.

הנטס לומדים לסגור משחקים צמודים אחרי שהפסידו לא מעט כאלה מוקדם יותר העונה. עוד ראוי לציין שהנטס שיחקו בק טו בק אחרי שאתמול ניצחו הוד לברונותו והלייקרס.

המשחק היה צמוד והרבע הרביעי נפתח בשוויון. ג'ים בוילן שלף הגנה לוחצת על כל המגרש שכפתה איבודי כדור ושיקגו עלתה ליתרון 6. ברוקלין קלעה 7 נקודות רצופות ונטלה את ההובלה.

שלשה אדירה של ג'ו האריס המצוין קבעה 92-93 לנטס, 43 שניות לסיום. ברוקלין שמרה חזק ב-2 הפוזשנים הבאים, סחטה אופנסיב ממרקאנן וחטפה כדור מכריס דאן בזכות שמירה מצוינת של דווינדי. אותו דווינדי נשלח לקו וקלע 2 שסגרו את המשחק.

בברוקלין דווינדי עם עוד משחק מעולה רשם 27 נק', 6 ריב' ו-2 חטיפות, ג'ארט אלן 16 ו-12 ריב', ראסל 13, האריס 11.

בשיקגו כריס דאן עם 24, 6 אס' ו-2 חטיפות, פורטיס 16 ו-11 ריב', ארצ'ידיאקונו 10.

 

מילווקי באקס (9-21, מקום 2 במזרח) 123 – ניו אורלינס פליקנס (17-15, מקום 13 במערב) 115

יכולת אדירה של הגבה את הולידיי לא הספיקה לניו אורלינס הפצועה מול מילווקי.

הגבה שוב טייל לחדר ההלבשה בעקבות פציעות כאלו ואחרות (רנדל ומירוטיץ' גם כן פצועים) אבל חזר לשחק אחרי שביקר שם פעמיים במהלך המשחק ואפילו קלע את 9 הנקודות הראשונות של השקנאים ברבע הרביעי.

המשחק עצמו היה צמוד. מילווקי הצליחה ליצור יתרון 12 ברבע השני אבל דריוס מילר הוביל ריצה של ניו אורלינס שהעלתה אותם ליתרון 4 במחצית.

ברבע האחרון מילווקי רצה 0-11 והפליקנס לא הצליחו להתקרב מעבר ל-6 הפרש.

במילווקי הפריק עם 25, 8,8 ו-2 חטיפות, ברוגדון 16, 7 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות, מידלטון 14, 5, 5 ו-2 חטיפות, סנל 13, ג'ורג' היל 11 ו-3 חטיפות, לופז 10.

בניו אורלינס הגבה עם 27 נק', 11 ריב', 3 אס', 3 חסימות ו-2 חטיפות, הולידי 25 נק', 12 אס', 5 ריב', 2 חטיפות וחסימות. דריוס מילר עם שיא עונה של 20 נק', ג'אליל ניצל קו קדמי דליל עם 17 נק' ו-2 בלוקים.

 

 

מינסוטה טימברוולבס (17-14, מקום 14 במערב) 123 – דטרויט פיסטונס (14-15, מקום 6 במזרח) 129 [הארכה]

משחק מצוין היה לנו במיניאפוליס הקפואה. מינסוטה התחילה גרוע את המשחק עם 0-12 מהיר של הפיסטונס, שהציגו משחק שיא של בולוק בנוסף ליכולת התקפית טובה של גריפין. בהמשך הם חזרו למשחק ואף הובילו במחצית ב-9. ברבע הרביעי, כשהם בפיגור 14, השלשות של דטרויט נכנסו בגדול (9 מ-13 מחוץ לקשת ברבע הרביעי) והבוכנות חזרו למשחק שהיה צמוד עד הסוף. קובינגטון קבר שלשה מהפינה 7.4 שניות לסיום. בהתקפה המכריעה רג'י ג'קסון החטיא ליי אפ אבל דראמונד נתן טיפ לכדור שנכנס לסל 0.6 שניות לסיום. הולכים להארכה.

בהארכה המשחק עדיין היה צמוד. אירוע מכונן קרה כשדראמונד קבר שלשה מתל מונד, הרביעית שלו העונה (מ-21 ניסיונות) והעלה את דטרויט ליתרון נקודה. סל של ג'קסון העלה את דטרויט ל-3 הפרש, 1:28 לסיום. בפוזשן הבא טאונס קיבל את הכדור בלואו פוסט אבל אז נשרקה לחובתו עבירת תוקף והוא סיים את המשחק עם 6 עבירות. מזה מינסוטה כבר לא יכלה לחזור.

בפיסטונס בולוק להט עם שיא קריירה של 33 נק' (7 מ-12 מה-3), גריפין 34 נק' (5 מ-10 מה-3), 8 ריב' ו-4 אס', ג'קסון 24 ו-6 אס', דראמונד 16 נק' וריב'.

במינסוטה רוז 33 ו-7 אס', קובינגטון 22 ו-6 ריב', וויגינס (6 ריב', 3 חטיפות) וטאונס (8 ריב', 3 בלוקים) עם 16 כ"א, סאריץ' 15 ו-6 ריב'.

 

יוסטון רוקטס (14-16, מקום 7 במערב) 136 – וושינגטון וויזארדס (20-12, מקום 11 במזרח) 118

26 שלשות! 26 מ-55, הארדן 6 מ-11,פול 5 מ-9, גורדון 4 מ-9, ג'ראלד גרין 4 מ-7, טאקר 3 מ-4. אלה הם עושי הנזק העיקריים בדרך לשיא נבא חדש בקליעות משלוש שקבעה יוסטון הלילה. עדנה קלה לרוקטס בעונה קשוחה.

בדומה למשק בית ישראלי שחוסך לדירה אבל מחירי הנדל"ן רק מגדילים ממנו את הפער, כך קרה גם בטקסס. קשה מאוד לנצח קבוצה שקולעת 3 נקודות על כל 2 שאתה קולע ולכן לאורך המשחק וושינגטון לא הצליחה להתקרב להפרש חד ספרתי.

ביוסטון הארדן ניצח על ההפצצה עם 35 נק', 9 אס' ו-2 חטיפות, פול 21, 8 אס' ו-2 חטיפות, קאפלה 20 ו-12 ריב', גורדון 16, גרין 12, טאקר 11 בנקודות וריב' פלוס 4 אס' ו- 2 חטיפות.

בוושינגטון ביל עם 28, 7 אס' ו-2 חטיפות, וול 18, 12 אס' ו-2 חטיפות, אריזה (6 ריב', 3 חטיפות) ודקר עם 15 כ"א, ג'ף גרין ותומאס בראינט עם 12 כ"א.

 

פורטלנד טרייל בלייזרס (13-18, מקום 5 במערב) 99 – ממפיס גריזליס (15-16, מקום 10 במערב) 92

ברבע הראשון שתי הקבוצות שיחקו הגנה, בשני היו התקפות (יתרון 5 לממפיס בהפסקה) ובשלישי לילארד התאפס עם 15 נקודות ברבע ופורטלנד עלתה ליתרון על ממפיס. המומנטום של הבלייזרס נמשך עם ריצת 0-11 ברבע הרביעי שהובילה ליתרון דו ספרתי נוח. ממפיס הצליחה להתקרב אבל לא סיכנה את ה-W של פורטלנד. הגריזליס רושמים הפסד רביעי רצוף.

הספסל של פורטלנד קלע 44 נק' לעומת 14 של מקבילו הממפיסי.

לילארד הוביל עם 24, 5 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות וחסימות, מאיירס לאונרד היה מצוין מהספסל עם 12 נק' ו-8 ריב', מקולום 11, קולינס 10 ו-7 ריב'.

בממפיס קונלי 23, 4 ריב' ו-6 אס', ג'קסון ג'וניור 16, 5 ריב' ו-3 בלוקים, קייל אנדרסון 15, 5 ריב' ו-4 חטיפות, גאסול 14, 9 ריב', 4 אס' ו-4 חטיפות, טמפל 10 פלוס 2 חטיפות ובלוקים.

 

יוטה ג'אז (17-15, מקום 12 במערב) 108 – גולדן סטייט ווריורס (11-21, מקום 3 במערב) 103

יוטה הקשתה על האלופה בהגנה והתגברה על מפגן זריקת לבנים של דונובן מיטשל (5 מ-26 מהשדה). הג'אז הובילו במחצית ב-3. בצד השני קרי שמר על הרלוונטיות של הווריורס עם רבע שני אדיר של בו קלע 18 נקודות.

בדקות האחרונות של הרבע השלישי הם התחילו לקלוע מבחוץ (7 שלשות משותפות לאינגלס, קורבר וקראודר בפרק הזמן הזה) וביחד עם ריצת 2-9 עלו ליתרון דו ספרתי.

בהמשך גולדן סטייט צמצמה את הפער ושלשה של דוראנט סגרה ל-3 הפרש, 1:12 לסיום. בהמשך דוראנט ואיגי לא הצליחו לקלוע, סטף לקח ריב' התקפה אבל הכדור ברח לו מהידיים החוצה 2.4 שניות לסיום.

ביוטה אינגלס הוביל עם 20 ו- 2 חטיפות, קראודר 18 ו-11 ריב', מיטשל (5 ריב', 6 אס', 2 חטיפות) וגובר (15 ריב', 4 בלוקים) עם 17 כ"א, פייבורס (9 ריב') וקורבר עם 12 לנפש.

בג"ס קרי עם 32 ו-3 חטיפות, דוראנט 30 ו-7 ריב', קליי 12, 6 ריב' ו-3 חטיפות (0 מ-4 מה-3).

 

סקרמנטו קינגס (15-16, מקום 11 במערב) 113 – אוקלהומה רעמים (10-20, מקום 2 במערב) 132

סקרמנטו הופיעה ללא באגלי (בחוץ לשבועיים לפחות), שאמפרט ובוגדנוביץ'. אוקלהומה ניצלה את זה עד תום עם 66 ריבאונדים נגד האין-הגנה של הקינגס. פול ג'ורג' מציג יכולת שראויה לפחות לדיון על מועמדות ל-MVP.

רבע ראשון התקפי ושקול התחלף ברבע שני חד צדדי לטובת אוקלהומה שקלעה בו 35 נק' לעומת 19 של הקינגס. סקרמנטו חזרה למשחק עם רבע שלישי טוב אבל ברבע האחרון שוב פעם אוקלהומה שיחקה הרבה יותר טוב. ריצת 0-9 לא נתנה סיכוי לסקרמנטו שאמנם חסרה את באגלי אבל קיבלה את באדי הילד בשיא קריירה של 37 נק' (7 שלשות) ודיארון פוקס עם עוד משחק מצוין.

באוקלהומה פול ג'ורג' עם 43 נק', 12 ריב' ו-7 אס', ג'רמי גראנט 22 (9 מ-11 מהשדה), אדאמס 22 ו- 23 ריב', ווסטברוק פלירטט עם קוואדרופל דאבל עם 19 נק', 11 ריב', 17 אס' ו-6 חטיפות, פרגוסון 14.

בסקרמנטו הילד 37, 6 ריב' ו- 2 חטיפות, פוקס 28, 12 אס' ו-2 חטיפות, בייליצה וג'סטין עם סטטיסטיקות תאומות רשמו 10 נק' ו-6 ריב'.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 76 תגובות

  1. גם מקסימוס (אני) יצא לכיכר רבין כדי לחגוג!! אוהד סאנס מסור מאז 2005!!! (גיל 14).
    גולש ותיק באתר מהתקופות שקדמו לבעלות של מנחם 🙂 שמגיב לעיתים רחוקות אמנם, אך תמיד לעניין 😏
    הגיע הזמן שתכירו גם אותי!!

    הסאנס נראים טוב בהגנה!! הרבה ארסיביות וללא שטויות (לשם שינוי).
    אוברה נראה פשוט מדהים. הוא ייצר אנרגיות בהגנה והדביק את כל הקבוצה בלחץ הגנתי שלא ראיתי בפיניקס שנים!
    אייטון ממשיך עם עקומת הלמידה המרשימה בשתי צידיי המגרש.
    ניצחון מרשים ללא משחק משוגע של בוקר.
    ג׳קסון נראה מעולה וקלע זריקות עם המון בטחון, במיוחד במיד ריינג׳. יכול להיות שחקן טו וואי מהטופ של הליגה וזה גם מה שאני מצפה ממנו מday one. שימשיך לעבוד על קבלת ההחלטות רק, כי יכולות הסקור בהחלט שם.
    לא ארחיב יותר מדיי, אבל ככה ציפיתי שנראה מתחילת השנה. טוב, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא ומקווה שזה ימשך

    1. +1
      תמיד נחמד לקרוא מחשבות של אוהד אמיתי!
      מאחל לך ולשאר אוהדי פיניקס הנאמנים פה בקהילה, שהקבוצה תמשיך להיראות כמו בתקופה האחרונה.

    2. אחלה תגובה מאוד מדוייקת.שמח בשמחתך.
      ההגנה פשוט היתה פצצה הלילה אני רק רוצה להוסיף שמי שעושה רושם שהוא שחקן ההגנה הטוב ביותר שם הוא ג'קסון. הוא מביא המון אנרגיה והלילה בלוק שלו בשניות האחרונות ומיד אחר כך אסיסט לוורן לשלשה (קיבל פאוול וקלע את שלושת הזריקות) הכריעו את המשחק. יש בג'קסון אקסטרה . הוא לא יציב אבל אם יצליח להתייצב הוא אחד השחקנים הטובים בליגה. (דרך אגב אני לא בטוח על העניין הזה בכלל- יש מצב שהוא תמיד לא יהיה יציב ויעשה הרבה שטויות – אבל אני עדין נותן לו גרייס כי הוא צעיר).
      לגבי איטון אין מה להוסיף. הוא פשוט יוצא מהכלל.

      1. כשיש לך סיפור לספר אז אתה תספר אותו…
        בלוק בשניות האחרונות?הכריע את המשחק? איזו היסחפות. ג'קסון היה טוב מאד הלילה אבל הרצון הקבוע שלך להאדיר אותו כבר הופך למגוחך. לא שכחת להגיד שרק בגלל בוקר הוא הולך לאיבוד?

        1. לגמרי. בוקר הוא אחלה שחקן (הכי טוב בקבוצה) אבל אני חושב שלג'קסון יש פוטנציאל הכי גבוה בקבוצה ואני חושב שאין הרבה אהבה בינהם. אני מסכים איתך שאני מוטה אני מאןד אוהב את ג'קסון לא אובייקטיבי לגביו.

          1. בסדר אבל אל תגזים. התיאור שלך לא היה מבייש אתר ישראלי שמנסה להסביר איך כספי הכריע את המשחק אתמול בזה שהיה חולה.

          2. נכון לא צריך להגזים אבל הבלוק של ג'קסון והאסיסט שהוא נתן לוורן לשלשה הציל לפיניקס את המשחק. בלי להגזים

          3. בוא נגיד שככה לפחות הרגשתי כשראיתי בלייב את המשחק כי בוסטון יכלו לפתוח לגמרי את המשחק והבלוק של ג'קסון (לדעתי השחקן עם הפוטנציאל הכי גבוה בסאנס ) פלוס האסיסט שנתן לוורן לשלשה (שוואן הוציא ממנה 3 קליעות) סגרו את המשחק. זו דעתי לפחות ואני מנסה להיות הכי אובייקטיבי שיש.

  2. -מאז שקווין נוקס פותח בחמישייה בניקס ב-6 המשחקים האחרונים הוא רושם 26, 19, 20, 15, 17, 21 נק בהתאמה. הוא על אמת כמו שידענו.
    מה הבעיה שלו? שהוא נפל באשפת הניקס.
    יאללה שיהיה כוכב הכינוי פורט נוקס זה אחד החזקים.

    אם פייזדייל הדפוק היה נותן לו לשחק מתחילת העונה הוא היה עכשיו במועמדים לרוקי העונה.

    -דיאנדרה אייטון מפלצת שבפיניקס מתעקשים להפוך אותו לקאפלה בכל הכוח, אבל ממש מתאמצים. בדקות האחרונות לא הרגיש את הכדור הכתום כלל. הוא גם טוב מבוקר ופרנצייז יותר מבוקר, מישהו צריך לומר את זה לדבילים שם. הוא מסרב להפוך לבאסט בשארית כוחותיו.
    גם בהגנה הוא טוב פשוט בגלל שכל הסאנס נראים זבל זה נראה כאילו הוא חלש, הוא פשוט לא שוט בלוקר ולכן חושבים שהוא לא טוב. מאמן נורמלי בקבוצה נורמלית הופך אותו למגן על. ראו מקרה שרודר בהוקס ובאוק.
    אני מקווה שהאופי החמוד והנחמד שלו יגמר עם העצבים שיתפוס עליהם. איזה סוכן צריך למלא לו את המוח שהוא בא להיות פרנצייז ולא קאפלה לתפוס הלייאופים ולהתפנות רק לקרש סל.
    נראה לי חתימה בתאגיד תהלום את כישריו.

    -הגבה כבר מתמרק למפגש חיבוקים על הסוכן שלו בלייקרס. יום ו הוא מגיע לאל איי לעזור לבוס שלו לצאת מרצף ההפסדים. תנו לו כבר את מבוקשו או תטרידו אותו לשנה למיניסוטה, זה יהיה אדיר ואז תיבס יגמור אותו עד תום החוזה ויגיע ב-2021 אחרי בלאי למלך.

    -בוסטון תוקעת את טייטום, הוא משמש שם כרול פלייר במשחק הקבוצתי שלהם ויהיה לו קשה להפוך לסופרסטאר שהוא חושק. הוא צריך קבוצה לעצמו כמו דונציץ ואז תראו איך הוא יתפוצץ. הלוואי שיהיה טרייד לנ"א תמורת AD. בקצב משחק של גנטרי ובנ"א שהקבוצה תהיה רק שלו בלעדית אנחנו נראה את הסופרסטאר שבו.
    גם הספרס יכולים להוציא ממנו הרבה יותר. הוא תקוע.
    בראון אותו סיפור, זה שהערך שלו ירד זה מצויין לקבוצות שכנגד, הבחור יכול להתפוצץ בקלות בקבוצה אחרת. זה כמו מקרה אולדיפו באורלנדו שהתחיל טוב, ערכו ירד, הוטרד ואח"כ פרח באינדי.

    בוסטון צריכה וטרנים בשביל סיכוי אמיתי לנצח את הלוחמים, כאן ועכשיו והם יכולים להביא את דיוויס והלידיי יחד באותה חבילה תמורת רוזיר, בראון, היוורד ו-טייטום/2 בחירות הדראפט שלהם או בלי בראון, איזה חבילה שבא לכם.
    מה שיש שם עכשיו זה מתכון לסוויפ/סוויפ גנטלמני מול הלוחמים. יותר מידי חלב על השפתיים.

    -ברוקלין האלו קרציות

    -לא מפתיע שיוסטון עשתה שיא על אשפה כמו ווש, הבלואו אאוט הכי צפוי שיכל להיות.

    -ראס רחוק 27 טריפלים (112) בשביל לעבור את מג'יק במספר הטריפלים (138) בעונה הסדירה ולהתמקם במקום השני בהיסטוריה. מעניין אם זה יקרה עוד העונה.
    את ביג או (181) קשה להאמין שהוא יעבור אי פעם.

    -פול ג'ורג' לטעמי מקום 3 במירוץ ל-MVP כרגע אחרי יאניס וקאווי ושחקן ההגנה של העונה. הוא בזון לא נורמלי בתקופה האחרונה ויש לו העונה 9 משחקים מעל 30 נק כבר שכל העונה שעברה היה לו 11 כאלו. רק שישאיר תחמושת לפלייאוף. הוא נהנה מהחיים ב-OKC.
    הוא ביקש מדונובן לא להריץ תרגילים עבורו ושהוא יזרום תוך כדי משחק ויחליט מה לעשות לפני כמה שבועות. דונובן נענה בחיוב.

    -הקינגס קבוצה התקפית מלהיבה ואימצו מודל דאנטוני 2007. בלי הגנה בכלל ורצים בכל הזדמנות. זה למה הם מנצחים בעיקר נמושות ומתרסקים מול החזקות. ההגנה ממש מילה גסה עבורם בכל משחק שראיתי אותם העונה (היו איזה 7 כאלו נדמה לי). יש להם צעירים ושועל אחד שמתגלה כרכז הכי טוב מהמחזור שלו (אני האמנתי ערב הדראפט שהוא השלישי באיכותו אחרי דניס סמית ופולץ-איפה הם ואיפה הוא…), מהירות, אחד על אחד קטלני ושיפר קליעה, אם ישפר שלשות יהיה שחקן ענק ואולי אולסטאר עוד 5 שנים (כי כמה טוב שלא תהיה במערב יש איכות גארדים יוצא דופן לשנים הקרובות, קרי, ראס, הארדן, ליליארד לפחות..).

    -הלוחמים יושנים מול יריבות נורמליות. היום הם שיחקו טוב פשוט איגי ושון חירבנו להם בזריקות פנויות לחלוטין ושזה לא נכנס יום עסאל יום באסל. בלאט שואל את עצמו למה איגי לא ניגר ככה מולו בגמר…
    אבל שאפו ליוטה שלקחו משחק שלא האמנתי שיקחו.

    -ג'יימס הארדן חזר בגדול וממשיך לפנקנו בתצוגות.

    1. "גולדן סטייט ישנים" זה לא יותר מתירוץ לבעיות אמתיות שיש לקבוצה.

      הלילה קרי, קליי, וגרין, שיחקו 37 דקות. דוראנט שיחק 36 דקות.
      זו לא כמות דקות של "נמנום". זו כמות דקות של קבוצה נטולת עומק.
      הספסל של גולדן סטייט סיים את המשחק הלילה עם 77 דקות, 17 נק', 32% אפקטיבי.
      לספסל של יוטה היו 80 דקות, 39 נק', 70% אפקטיבי.

      המשמעות היא, שבעוד שגולדן סטייט אכן פייבוריטית מול כל קבוצה,
      מרווח הטעות שלהם הוא הקטן ביותר מאז התחיל עידן קר.
      עוד לילה, עוד משחק בו רק 3 הכוכבים מסיימים בדאבל פיגרס.
      פתאום, משחק בו קרי ודוראנט קולעים 30+ נק' כל אחד, כבר לא מספיק.
      בשנים הקודמות, ביום בו 2 מ-3 הוככבים קולעים, המשחק היה בזמן זבל מתחילת הרבע האחרון.

        1. קאזינס הוא בלי ספק הוויילד קארד.
          הוא יכול להפוך אותם לקבוצה של "פו, פו, פו",
          או להבדיל, הוא יכול להרוס את המעט הכימיה שעדיין יש בקרב חוליית הסנטרים.

          1. מסכים לגמרי לגבי הספסל של הלוחמים אבל אנשים שוכחים מה היה קאזינס לפני שנפצע; הוא יהיה מפלצת ולא יהרוס שום כימיה – כי קשה להרוס כימיה עם שחקנים כאלה (בעיקר אחרי המשברון מול יוסטון בשנה שעברה). כשהוא יחזור תסתיים העונה.
            שמעון – כשאיגי קלע נגד בלאט הוא היה צעיר בארבע שנים. זה המון!
            בעניין אחר – ג'ורג' נותן עונת MVP (לפחות מועמד), לצד ראס. אדאמס וגראנט נותנים מספרים יפים – לצד ראס. מעניין כמה זמן ראס יישאר "לצד ראס".
            גיא וגילרי – ארבעה רצופים? בוסטון בחוץ? WTF? אתם הקינגס החדשים

          2. איזה כימיה? של לוני והטמבל השני שברח לי שמו? אלו שחקנים שלא מתאימים למכבי ת"א. פשוט מוכרים כי הם בגולדן. איזה כימיה של הסנטרים הוא יהרוס בדיוק? הם לא קיימים לא בהגנה ולא בהתקפה. קאזינס זה ליגה אחרת גם ב-50% יכולת שהיה לפני הפציעה.

            לדעתי הוא בכלל יחזור כמו גדול וכולם יבכו.

          3. יכול להיות שקאזינס יחזור קאזינס של לפני הפציעה. הלוואי.
            אבל דבר אחד בטוח לא יקרה –
            הוא לא יהיה שחקן הגנה טוב. בטוח שלא בכל הנוגע להגנה על הפרימטר.
            זה, להבדיל ממה שיש כרגע לגולדן סטייט.

      1. כן גיא כמו הבעיות של שנה שעברה. ואתה שוכח שעוד קאזינס אמור לחזור וזה איך נקרא… המפלצת מהמפרץ לעומת לוני היורוקאפ.
        הווישפול שלך בטח שקאזינס הפך לנכה אבל אני מבטיח לך שאתה תתאכזב שהוא יחזור. נכה כמו לוני הוא לא יהיה גם עם רגל ויד אחת.

        הבעיות שם זה ספסל יורוקאפ וזיקנה אבל היי אי אפשר לקבל גם 4 אולסטארים ששניים מהם הטובים בעולם וגם ספסל וגם צעירים וגם מרץ.

        אז אני מאחל "בעיות" כאלו לכל קבוצה

        הם יושנים בדיוק כמו שישנו שנה שעברה, ששם השינה הגיעה רק בחצי השני. פה התרדמת מההתחלה. חכה מה יהיה פלייאוף.

        1. מכל השטויות שאי פעם כתבת,
          לכתוב "הווישפול שלך בטח שקאזינס הפך לנכה",
          זו השטות הגדולה מכולן.

          אני מעולם לא איחלתי, ולעולם לא אייחל, לשחקן כלשהו להיפצע.

          הלוואי וקאזינס יחזור להיות השחקן שהיה.

          אתה יודע מה ה-"ווישפול" שלי?
          שקאזינס יחזור להיות 100% קאזינס,
          ושבכל זאת גולדן סטייט יפסידו בפיינלס לטורונטו.
          (ואז בכלל יהיה כיף לראות אותו עוזב ומקבל מקסימום בקבוצה אחרת…)

          1. לא התכוונתי שאתה רוצה שהוא יפצע אלא שהוא יהיה חלש. אל תיעלב.

            שלי זה שהוא יהיה בריא והם יפסידו ל-OKC. שניהם לא יקרה 🙂

    2. אייטון לא מקבל את הכדור במקומות הנכונים כי לסאנס אין רכז. בוקר ניסה לעשות את זה כמה וכמה פעמים במשחק וזה הסתיים לדעתי בשלושה איבודים ועוד שני כדורים שנהדפו החוצה (אני מקווה שירדו כבר מרעיון הפוינט בוקר כפיתרון לטווח ארוך). מלטון עשה את זה טוב יותר אבל בקושי שיחק. ברבע האחרון אייטון התמקם כמה וכמה פעמים ולא קיבל את הכדור בזכות עבודה טובה של הסלטיקס במניעת הכנסת הכדור.
      ונסיים ב: #לא_בושה_להיות _קאפלה…

        1. קאפלה 17.3 נק', 11.7 ריב, 2.1 חס', 64% TS.
          גאלינארי 19.1 נק', 6 ריב', 62% TS
          קפלה בן 24 גאלינארי בן 30. ואני לא רוצה להשוות בכלל למה שהיה באותו הגיל כי תצא מזה עוד פחות טוב. אז לא בושה להודות שההשוואה שלך לא הייתה במקום.

          1. זו של קאפלה רק מתחילה. זה סנטר וזה פורוורד. עזוב כל המטרה הייתה שתבין כמה ההשוואה שלך בין דונצ'יץ' לגלינארי מגוחכת אבל כנראה שזה אף פעם לא יקרה.

          2. עידו גילרי, מה קפלה שווה בלי הארדן ופול התקפית? כלום הדבר היחיד שהוא יודע זה להתגלגל לטבעת ולקחת ריבאונד, אייטון הוא פוטנציאל של מגה סופרסטאר. אני אעתיק חלק מהתגובה שלי במעורב לגבי המשחק הלילה.

            לגבי המשחק הלילה מה שעשו לאייטון זה פשוט פשע נגד האנושות, אני לא מבין איך הוא לא מתעצבן ולא משחרר לקושקוב הזה ולחבורת הנגרים שמסביבו איזה אחת, הילד 10-14 מהשדה בלתי ניתן לעצירה ועדיין טי גי וורן (7-20) בוקר (9-23 ) אוברה (3-12) לוקחים יותר זריקות ממנו או באותה כמות והוא רץ מצד לצד בלי לקבל כדור כאילו מדובר באיזה קפלה שרק מתגלגל (והיוסאג מעוד מטעה הוא מקבל כדור מהם במקומות שלא רלוונטיים לו). הוא שחקן שכבר היום אמור לקלוע 25+ 10 ריבאונדים בשינה עם רכז נורמלי, פשוט מחפיר, רק לבוקר שהוא סקורר מוכח בכל רמ״ח אבריו מותר לזרוק יותר ממנו במשחק.

          3. ברור לך שלא באמת התכוונתי להשוות בין אייטון לקאפלה?
            זה נועד לתת פרספקטיבה להשוואה מגוחכת אחרת.

            שוב אתה לא נסחף בכלל – פשע נגד האנושות וואלה, בוא נשלח את קוקושקוב להאג. חבורת נגרים? בוקר , נגר? וורן נגר? קרופורד נגר? שמעון זה הרול מודל החדש שלך? הסאנס ניסו כמה וכמה פעמים להכניס לו כדורים בצורה מאד רשלנית. זה נובע מן הסתם מזה שאין רכז לקבוצה כמו שאמרת. אז איך בדיוק אתה רוצה שהכדורים יגיעו אליו? וויליאמס ותייס אגב עשו עבודה יפה בלמנוע ממנו לקבל את הכדור בפוסט.

          4. בוקר לא נגר כתבתי סקורר מוכח אבל רכז הוא לא , קרופורד כבר לא מתאים לליגה, לגבי וורן רוב הסטטיסטיקה שלו הייתה בזמן זבל, או כמו במקרה של לאבין בשיקגו קלוריות ריקות אני לא תופס ממנו בכלל האמת, אתה רואה אותו כsf בליגה? יש מחסור ברכז חמור וגם בשיטת משחק בפיניקס (והאמת צפיתי בהם יותר מדי השנה).

          5. אתה פשוט אוהב לזרוק שטויות לאויר. וורן קלוריות ריקות? הוא סקורר נהדר שצריך לראות אם גם פיתח טווח מ-3 אז ממש נכס התקפי. מבחינה הגנתית אי אפשר בכלל להשוות אותו ללאבין אבל גם שם הוא השתפר מאד.
            אתה בוכה על הפשע נגד האנושות שעושים בסאנס בלי להסביר איך אפשר להימנע ממנו בתנאים הקיימים. גם ההאדרבה שאתה עושה לאייטון כאילו כבר עכשיו מדובר ב-HOF לפני שהוא עוד עשה משהו היא מגוחכת. יש לו המון כישרון אבל אי אפשר לצפות מילד להפוך לסופרסטאר מיידית. יש לו עוד הרבה מה ללמוד בטח שהגנתית שם הוא חור באופן קבוע.

        2. פרט לרבע האחרון שבאמת סגרו אותו יפה ההגנה של סלטיק הייתה מאוד לוקה בחסר עליו, למה עד אז לא פימפמו אותו יוצר?

  3. (יוצא מהמים, מתנגב)

    אז מה חסר לנו?
    40 ניצחונות מ-50 המשחקים שנותרו?
    קטן עלינו.

    תודה, עמית. אחלה סיקור!

  4. תודה על הסיקור המצוין.
    פיניקס על הגל, דווקא אחרי השחרור של אריזה שנפל לקבוצה הכי עצובה בליגה.
    כמות הכישרון בפיניקס היתה חייבת להתחבר מתישהו, ועוד יש שם את ברידג׳ס מהספסל שאולי יכנס לעניינים עכשיו כשהתפנה מקום לפורוורד ברוטציה. ג׳וש ג׳קסון בשבועיים האחרונים משחרר אנחת רווחה אצל כל אוהד פיניקס, אחרי שהיה נראה כמו עוד באסט בהתהוות.
    יוסטון חוזרים לעניינים מאחורי הארדן שלקח מנהיגות ואמר שחייבים לצאת מהבור וזה דבר ראשון עליו. כשחזרתי הם היו במקום ה14 במערב, בתוך שבוע וקצת הם כבר מקום שביעי, עם משחק הבדל מהמקום הרביעי.
    ואוקלהומה מסתמנת כקבוצת ההגנה הכי טובה בליגה ואולי אפילו הטובה בליגה נקודה, כשווסטברוק סופסוף מתמקד בליצור לאחרים. פול ג׳ורג׳ אולי לא מקבל את כל ההד התקשורתי שהיה מקבל בלייקרס, אבל הוא משחק בכושר הטוב בקריירה בקונטנדרית אמיתית, ונראה בפוקוס מוחלט.

      1. וואללה? מראה כמה אני בעניינים. אז וורן קיבל את המקום של אריזה בחמישייה? ומה עם ג׳קסון, יחזור לחמישייה או שספסל זה הייעוד שלו בקבוצה?

        1. וורן היה בחמישיה עוד קודם. כרגע מלטון פותח כרכז. ג'קסןן עולה מהספסל אבל אני מניח שעוד יהיו שינויים.

    1. איזה הד גורג היה מקבל באל איי? כל ההד היה הולך להלולי המלך שמוביל את הלייקרס לחלום. גורג היה מקבל הד כמו שקוזמה מקבל. אצל לברון ההד והתהילה שייכים לאיש אחד בלבד. מידי פעם יזרוק איזה גרגיר לתקשורת כמו שעשה עם AD.

  5. טוב, אם אנחנו כבר בשוונג של אובריאקטינג מטורף לריצה המסעירה של הסאנס, רגע לפני שהעסק מתפרק – אז אייטון מלוטש בצבע ברמות נדירות עבור רוקי. מזכיר לי את האדמירל. זהו. לא באמת כתבתי את זה.

    1. שווה לסאנס להביא את החוזה הנורא של כריס פול רק בשביל להפוך את אייטון למפלצת..

      זהו. לא באמת כתבתי את זה.

      1. דווקא מייקס סנס. במיוחד אם הם היו מוכנים לקבל את וול. ליד סקורר וכשהמשימה הראשית שלו זה להאכיל את אייטון פול יזדקן בהרבה יותר כבוד.

  6. אני רוצה להתייחס לדברים שכתבתי לנפי כמה ימים ולתקן חוסר הבנה שעלול היה להתפרש מדבריי:
    כתבתי שמעכשיו בוסטון הולכים לקרוע את המזרח.
    הכוונה כמובן היתה לקרוע את הסדין מנחירות.

    כמו כן כתבתי שהספרס למעשה סיימו את העונה וצריכים להתרכז בבחירת דראפט איכותית. הכוונה כמובן שהספרס סיימו את משחקי טרום העונה.

    איתכם הסליחה.

  7. כמה רשמים שלי מהלילה:
    דבר ראשון: בוקר לא רכז. זאת עובדה.
    אבל, את המשחק היוא סיים עם 8 מתנות ובכללי הוא מראה שיפור (גם אם זה רק לרגעים קצרים) ביכולת ניהול המשחק שלו.
    אם הוא ואייטון ילמדו לשחק אחד עם השני (לפיק&רול/פופ בין שניהם יש פוטנציאל מפחיד ביותר) ואם ג'קסון יזכר שיש לו בעצם כדורסל בגוף אז המצב במדבר לא כזה יבש כמו שהרבה חושבים.
    דבר שני: פול לקח קשה את ההפסד בפליאוף (שאישית אני חושב שהוא בעיקר באשמת ההיחנקות שלו אבל כמובן שלא רק) ובא לפרוע שטרות השנה. אני מהמר על גמר מערב של לוחמים נגד רעמים כשהכל פתוח.
    ודבר שלישי ואחרון: מיטשל עוד שנתיים מועמד לMVP (אם לא שנה הבאה).
    תזכרו, תשמרו ותהיו מוכנים לאכול כובעים כל הספקנים.
    הילד הזה הוא הדבר האמיתי ולא אכפת לי האחוזים שלו העונה, ד"א אני עדיין מהמר על יוטה בפליאוף (מקומות 5-8).
    הילד פשוט כישרון שעם עוד חיזוק שייתן לו קצת אוויר לנשימה עם הדאבל טים שיש עליו כל פעם כשהוא חודר ועוד קצת זמן השתפשפות השמים הם הגבול בשבילו.

      1. לא רק המשחק. היו לו כבר כמה וכמה פעמים העונה שהוא פשוט היה נוראי אבל רק ככה הוא ישתפר.
        יוטה נתנו לו את המפתחות לקבוצה והם לא מנסים להסתיר את זה אפילו – חצי דקה לסיום כדור של יוטה, המהלך שסניידר נתן? תנו ליחד את הכדור ועופו הצידה.
        נגמר באיבוד כדור טיפשי אבל זה מעולה.
        ככה לומדים.

    1. ההתלהבות ממיצ׳ל היתה מוצדקת בשנה שעברה, ועכשיו רובנו התקררנו. אולי אתה בדיליי? או דווקא חוזה את העתיד.
      מבחינתי מיצ׳ל קצת מזכיר את קובי, לטוב ולרע.
      אז מה הבעיה? בעיה של גוף, מיצ׳ל רק 1.90 מ׳.
      יהיה לו מאוד קשה לעשות אימפקט אמיתי לאורך זמן בליגה הזו, הוא פשוט קצת קטן (למרות שהוא ״צפוף״ – שוקל כמו אינגלס שגבוה ממנו ב 12 ס״מ)

      1. לה זה לא דיליי, אני עוקב אחריו עוד מהדראפט.
        זה פשוט בדיוק כמו שאמרת – הוא מזכיר לי את קובי.
        ואני אפעם לא אומר את זה, קובי בשבילי זה האלוהים שיצא לי לראות.
        גדלתי על הכדורסל של הבחור..
        ומיטשל מזכיר לי אותו כמעט בכל דבר (גם ברעים וגם בטובים)

  8. תודה עמית, יא תותח. מנהל 12 משחקים ביד רמה.

    יוסטון הוציאו את העצבים על אריזה על המשחק האחרון שלו במדי הטילים.

    הסלטיקס לא צריכים הפיד משחקים כאלה אבל בלי הורפורד, מוריס והפציעה של ביינס זה מתקבל בהבנה.

    שאפו לברוקלין, על פניו סגל שחקנים של בוטום 3 בליגה אבל הם בדרך לעשות פלייאוף. דינווידי זה סיפור נהדר על שחקן שהגיע משומקום והפך לשחקן חמישייה לגיטימי במעט כל קבוצה בליגה. הוא אמנם עולה מהספסל אבל משחק 30 דקות לערב.

    העומק של טורונטו בא לידי ביטוי לא מעט פעמים העונה כשקאווי לא שיחק והערב בלי לאורי, איבקה ו-JV הם ניצחו בעזרת ההגנה והיכולת של קאווי.

    אוקלהומה נראים כמו הדבר האמיתי.

  9. התפלאתי מאד על ההפסד הגדול של המג'יק, אבל הסקירה שלך הסבירה לי למה. תודה.
    סקירה מצויינת.
    משהו נהדר קורה בנטס ולמאמן ישנה יד בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט