פלייאוף 2013-טייק 30: אפשר קצת קלאץ' בבקשה?/יובל עוז

פלייאוף 2013-טייק 30: אפשר קצת קלאץ' בבקשה?

 

מה כבר ביקשנו? משחק צמוד? קצת קלאץ'? קצת מאני טיים? שבמקום להסתכל על הכרית שלנו בערגה ברבע הרביעי נסתכל על השעון ונתפלל שלא ייגמר? שנקבל קצת מתח בדקות האחרונות של הפיינלס במקום להתחיל לתכנן כבר מה יהיה במשחק הבא? הסדרה הזו מציגה איזשהו פרדוקס מטורף בין רמת העניין במשחקים לרמת העניין בסדרה, ואם זה היה אנקדוטי במשחקים 2 ו-3, ואולי אפילו מצחיק בגיים 4, במשחק החמישי זה כבר הפך להיות מרגיז.

בניגוד למשחקים 2 ו-3, בהם הבלו-אאוטס הגיעו כתוצאה מאגרסיביות מוגברת בהגנה והתאמות מצוינות שביצעו המאמנים, ובניגוד למשחק הרביעי, בו ראינו את הביג 3 מממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם ואת הספרס נשארים ללא תשובה, המשחק החמישי היה בלו-אאוט בעקבות מגוון רב של סיבות, אבל לטעמי, הסיבה המרגיזה ביותר היא שמיאמי כשלה בהוצאה לפועל, באקסקיושן, או במילים אחרות, לא הגיעה מוכנה מנטאלית למשחק החוץ האחרון שלה העונה.

אחרת, איך אפשר להסביר את העובדה שדני גרין, הקלעי הכי לוהט ביקום, ששבר שיא פיינלס לשלשות של אגדה כמו ריי אלן תוך 5 משחקים בלי להתאמץ בכלל, מוצא את עצמו חופשי כציפור בצד הלא נכון של הקשת? איך אפשר להסביר הגנה רופסת, שאיפשרה לספרס לקלוע ב-60% מהשדה? איך אפשר להסביר את החוסר המוחלט בלחימה? יכול להיות שדברים כאלו היו אפשריים בשלבים אחרים של הפלייאוף, אבל לא עכשיו, לא בפיינלס, לא במצב של 2-2 כשאף אחד לא זוכר מתי מיאמי ניצחה שני משחקים ברציפות.

איך משאירים אותו פנוי? דני גרין

איך משאירים אותו פנוי? דני גרין

אבל מעבר לקושי של מיאמי לבצע, הסיפור הגדול של המשחק החמישי היה האיש והפדחת, מאנו ג'ינובילי. הארגנטינאי חזר לעצמו בזכות היומיים מנוחה, בתוספת שיחת מוטיבציה שעשה עם גרג פופוביץ' ובמיוחד בזכות החזרה שלו לחמישייה אחרי למעלה משנה. מאנו היה הדיפרנס-מייקר במשחק הזה, והראה לכולם שכאשר הוא טוב, המכונה של הספרס לא משמיעה חריקות. ג'ינובילי נגע בכדור 50 פעמים בגיים 5 (לעומת 37.5 פעמים בממוצע במשחקים 1 עד 4) וחדר לסל 12 פעמים (לעומת 4 בלבד בממוצע בארבעת המשחקים הראשונים). הוא קלע 24 נק' ב-57%, מסר 10 אס', והעמיד מדד +/- מעולה של 19+. המספרים הללו מלמדים שבניגוד למשחקים אחרים, במשחק הזה, כשמיאמי איבדה ריכוז לכמה שניות, כמו כשמריו צ'אלמרס איבד לשנייה את דני גרין בתנועה בלי כדור ברבע השלישי, מאנו היה שם כדי להעניש.

בהכנסה של מאנו לחמישייה פופוביץ' קיבל את האתגר של ספולסטרה להפוך את השולחן ולעבור לסמול-בול קלאסי. זהו אחד מהשינויים הדרמטיים ביותר שראינו בסדרת פיינלס בשנים האחרונות, כאשר שתי הקבוצות משנות חמישיות במהלך הסדרה, ואפילו משנות סגנון משחק (איפה נעלם כריס אנדרסן פתאום?). החדשות הטובות מבחינת הספרס הם שכל עוד מאנו משחק כמו מאנו של גיים 5, היתרון יהיה שלהם. השאלה היא אם הוא יהיה מסוגל להמשיך לשחק בקצב כזה וביכולת כזו גם באמריקן איירליינס ארינה?

כל עוד מאנו משחק כמו מאנו, הספרס יכולים לישון בשקט

כל עוד מאנו משחק כמו מאנו, הספרס יכולים לישון בשקט

מבחינת מיאמי, הסמול בול הוא הקומפורט זון שלה, אבל דווקא אתמול הוא היה יותר מדי מאולתר. זה קרה מכיוון שמריו צ'אלמרס הסתבך בבעיית עבירות ונוריס קול היה פשוט מזעזע (0 נק', 0 אס', 0 ריב', איבוד אחד ב-7 דקות, הגנה מזעזעת על טוני פארקר וג'ינובילי ומדד +/- של 14-), וספולסטרה החליט לעבור להרכב ללא פוינט גארד, בעוד לברון שומר על פארקר. היה מדובר בהתאמה אחת יותר מדי ולמרות שזה היה הרכב לא רע בכלל, ההיט לא מצאו את עצמם בדקות הללו, משחק ההתקפה היו בנוי על אלתורים וכדרורי יתר של דוויין ווייד ולברון, ומעבר להבלחות מקריות, הספרס המשיכו לשלוט.

ההבלחות המקריות הללו היו שייכות בעיקר לווייד. פלאש נראה שמצא את הדלוריאן של ד"ר בראון במהלך שלושת משחקי החוץ בסן אנטוניו ומזכיר יותר ויותר את דוויין ווייד של פעם, של 2006. טוב, הגזמתי, של 2007 נגיד. אחרי שהיה נחנק במחציות השניות במשחקים הראשונים, ווייד מראה שאפשר לסמוך עליו שיתן תפוקה לאורך יותר משני רבעים, אבל זה עדיין לא עקבי מספיק, ואולי מה שיותר גרוע, הרנסאנס החלקי של ווייד מבליט את החולשה של לברון ג'יימס בסדרה הזו.

היכולת המשופרת של ווייד רק מבליטה את החולשה היחסית של לברון

היכולת המשופרת של ווייד רק מבליטה את החולשה היחסית של לברון

מבט בדפי הסטטיסטיקה (25 נק', 8 אס', 6 ריב', 4 חט') לא מספיק כדי להעביר את ההרגשה הזו, ההרגשה שלברון מתקשה מאוד מול הספרס. בעצם, מבט בדפי ססטיסטיקה מסוימים כן מעביר את ההרגשה הזאת. לדוגמא, בגיים 5 כאשר בוריס דיאו שמר עליו הוא נדחק לאחור, זרק ממרחק ממוצע של יותר מ-14 פיט (לעומת 5.9 פיט נגד שאר השומרים) וקלע 4 נק' ב-1 מ-8 מהשדה. צפייה במשחק של מיאמי מלווה תמיד בתחושה שלברון ג'יימס נמצא מהלך אחד מהתפוצצות, דאנק אחד מהשתלטות מוחלטת על המשחק. הספרס מצליחים לעמעם את התחושה הזו ולהפוך את לברון לשחקן טוב מאוד, אפילו מצוין, אבל לא כזה ששולט בסדרה ביד רמה, לא כזה שמפחיד אותם. במובן מסוים, הספרס בעצם אומרים ללברון בסדרה הזו "אתה לא יכול לעשות עלינו את מה שעשית לבוסטון בשנה שעברה".

וכשרואים אותו נבלם פעם אחר פעם בחדירות לסל, ומחטיא ג'אמפרים מחוץ לצבע (2 מ-7), קשה שלא לתהות האם זוהי התקרה של לברון בסדרה הזו? האם ההתפוצצות שלו בגיים 2 הייתה סטיית התקן ושזו בעצם היכולת האמיתית שלו מול הספרס? מול שומרים איכותיים כמו קוואי לאונרד ודני גרין ופתאום גם בוריס דיאו שבא ומקשה עליו? המאמץ שם, הרצון שם, אי אפשר לדבר על פסיביות של לברון יותר מדי כי הוא זרק 22 זריקות בגיים 5, הוא חדר לסל יותר מכל שחקן אחר, הוא היה מעורב כמעט בכל מהלך, אבל הוא פשוט לא הצליח לגמור את המהלכים הללו בצורה חיובית. וכשמבינים שזה משהו מתמשך לאורך כל הסדרה, למעט רגעים מסוימים במשחקים 2 ו-4, עולה השאלה האם מיאמי יכולה לנצח סדרה עם לברון כזה? לברון שהוא טוב, אבל לא מדהים? שמעמיד מספרים מצוינים, אבל לא יעילים? כמו כל דבר בסדרה הזו, אי אפשר לדעת.

לברון מתקשה מול הגנת הספרס

לברון מתקשה מול הגנת הספרס

וזה מה שמטריף בסדרה הזו. היא הוציאה מכולנו את האומץ להמר. אף אחד לא מוכן להמר נגד מיאמי עכשיו, כי היא לא הפסידה שני משחקים רצוף מאז ימי האפרטהייד ומצד שני, קשה להמר נגד סן אנטוניו כשהם משחקים ככה, כשדני גרין נראה כמו סטפן קרי, כשכל שחקני החמישייה קולעים בדאבל פיגרס וכשטיאגו ספליטר מצליח להטביע בלי שיחסמו אותו. הוצאתם לנו את המיץ, סן אנטוניו ומיאמי, בשלב הזה לא אכפת לנו כבר מי תנצח, אנחנו רק רוצים להרגיש מאני טיים, להרגיש פיינלס גם על המגרש ולא רק באווירה מסביב. אחרי 100 משחקים לאורך כל העונה, לא מגיע לכולנו משחק אחד מדהים?

באדיבות

yuvaloz.wordpress.com

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. ניק

    17 יונ 2013 14:06:46

    כתבה מעולה שמסכמת את הסדרה בצורה מעולה.
    זה שטיאגו ספליטר הצליח לשחרר זריקה בלי שייחסמו אותו זה דבר מדהים. נראה לי פעם ראשונה הסדרה הזו.
    אתה גם מאוד צודק לגבי הקושי בהימור. הסדרה הזו יכולה להתפתח לכל כיוון. לא הייתי רוצה לשים את הכסף שלי בסדרה הזו, אין לדעת כיצד היא תסתיים. הדבר ביחיד שנותר לקוות לו הוא משחק צמוד.

    1. אלעד רבין

      17 יונ 2013 17:49:34

      תגיד לי אפסון, זה לא היית אתה ועוד כמה חסרי אישיות שהתלוננתי כמו מטורפים שאני מעלה את סוגיית השיפוט? כמה כלומניק אפשר להיות??

      1. הגיון בריא

        17 יונ 2013 21:03:16

        אלעד- תעזוב זה אבוד מראש.
        שהשיפוט היה לטובת מיאמי הם בכו שאנחנו מתלונים על השיפוט.
        שהשיפוט פעם אחת הוגן ויודע מה? נגיד שהלך קצת לסן אנטוניו במשחק הזה-
        והם בוכים.
        כמה עצוב ומצחיק במקביל.

        המלך עירום.

  3. MG

    17 יונ 2013 17:21:38

    התפוצצות בגיים 2?
    חו"ח ני לא אומר ש-7/8/17 זה חלש, אבל זה בטח לא התפוצצות בשביל לברון.
    אולי התכוונת למשחק 4, אבל שוב, בשבילו זו לא התפוצצות.
    ד"א, האם מישהו בדק אם לברון עם המדד (לא +/-, אלא מדד שנקבע לפי כל מיני פרמטרים) הכי גבוע בסדרה או שיש מישהו מהספרס מעליו?

    1. יובל עוז

      17 יונ 2013 18:29:48

      לך תראה בבקשה את הרבע השלישי של המשחק השני שוב ואז תחזור אליי.
      סטטיסטיקות לא מספרות את כל הסיפור, לרוב אצל לברון זה עובד הפוך, הסטטיסטיקות שלו מדהימות גם כשהוא לא משחק בצורה מדהימה. דווקא בגיים 2 זה היה לכיוון השני, הגדולה שלו הסתתרה בין דפי הסטטיסטיקה.

      1. MG

        17 יונ 2013 18:34:35

        הרבע השלישי הוא הדוגמא הגרועה ביותר שיכולת לבחור.
        עד סופו הוא שיחק בלי חשק. כאילו רק מחכה שהמשחק יגמר.
        פתאום בא הגג ואיתו חזרה כל התשוקה, אבל זה קרה רק לקראת סוף הרבע.
        בכל מקרה, בטח לא "התפוצצות".
        לדעתי לברון כמעט תמיד "מעל המספרים", למרות שהיום הוא היה מתחת.
        ויובל, מה לגבי המדד – יש לך תשובה?

        1. יובל עוז

          17 יונ 2013 19:17:59

          אני לא סגור על כמה זה אמין אבל זה מה שמצאתי בינתיים. ללברון בחמשת המשחקים האחרונים יש מדד של 28.2, השני בסדרה הוא טים דאנקן עם 20.2.

  4. דדי

    17 יונ 2013 17:30:11

    פופ עשה עוד התאמה אחת עם ג'ינובילי – הוא לא רק העלה אותו בחמישייה, אלא ויתר לגמרי על קורי ג'וזף והלך רק עם מנו כרכז המחליף לפארקר.

    עכשיו השאלה היא אם הספרס יקבלו את מאנו הטוב לאחד המשחקים במיאמי.
    אם כן – אני מאמין שהם יהיו אלופים.

    הימרתי על ספרס ב 6, בינתיים זה נראה אפשרי מאד.

  5. ניב

    17 יונ 2013 19:00:49

    טור מעניין וטוב רק אל תהייה מתוסכל ! למה זה כל-כך מפריע שהמשחקים לא צמודים ויש שינויי מומנטומים? ולמה זה קורה לדעתך ? אשמח לתגובה !
    דרך אב אני נורא נהנה מהסדרה הזאת !

  6. מיכאל

    17 יונ 2013 19:38:18

    קשה להבין כזו תנודתיות. לרוב כאשר קבוצות לא מצליחות לחבר 2 נצחונות רצופים בסדרה, זה מתאפיין במשחקים צמודים שנגמרים נקודות ספורות לפה או לשם. במקרה הזה היו כמה הבסות!!

  7. Mbk

    17 יונ 2013 20:01:27

    אחלה שורה תחתונה
    להוציא המשחק הראשון , הסדרה מאכזבת ביג טיים
    זה הפלי אוף החלש ביותר מאז 2003 , אז ניצחו הספרס את הנטס בסדרה לא מעניינת במיוחד
    מי לעזאזל יהיה ה MVP ? אין שום שחקן שהתעלה על עצמו , האם אפשר לוותר על הפרס.
    הצפי של 15 הפרש למיאמי במשחק הבא , משחק 7 צמוד מאוד לא נראה מופרך

  8. יובל עוז

    17 יונ 2013 20:40:15

    ניב-אני שמח שאתה נהנה, את האמת גם אני מאוד נהנה מרמת הכדורסל, באמת אנחנו חוזים בקבוצה הכי מאומנת שלי יצא לראות בשנים האחרונות ובקבוצה הכי כשרונית שלי יצא לראות בחיים, אבל לי בתור אוהד נייטראלי שפחות מושקע במי תנצח בסדרה הזו מאוד חשוב גם שיהיה צמוד, וואללה אם כבר נשארתי ער עד 5 בבוקר, אני גם אשמח למשחק חווייתי ולא רק לרמת משחק גבוהה.
    בכלל, אני חושב שיש למיאמי סף שבירה יחסית נמוך. כשמיאמי ניצחה הם באמת אאוט-פלייד סן אנטוניו אבל הספרס נהנו מכך שמיאמי מתקשה מאוד למנוע מהם ריצות, ובכל משחק שסן אנטוניו מנצחת אנחנו רואים אותם מבצעים 4-5 ריצות משמעותיות במהלך המשחק, ולרוב יש אחת יותר מדי עבור מיאמי.
    מעבר לכך, אני חושב שכל אלופה שמובסת פעמיים בפיינלס משאירה קצת טעם מר בפה.

    בקשר ל-MVP, כרגע גרין הוא לגמרי הפייבוריט בספרס אבל אולי יתנו לדאנקן מטעמי כבוד, אצל מיאמי די ברור שזה יהיה לברון אלא אם כן ווייד יעלה עוד טיפה את הרמה שלו.

  9. דרור

    18 יונ 2013 00:16:22

    לא יודע יובל, אני קפצתי מול הטלוויזיה אתמול עם כל סל של מאנו.
    אבל אני אוהד שרוף שלו ושל ס"א. מיאמי מפחידים מאוד. אני אהמר ואגיד שאיש המפתח כעת הוא דאנקן. בלי משחק גדול שלו הספרס לא ייקחו.
    משחק הבא גרין ניל וקוואי נעלמים. הם יקלעו יחד אולי 15 נקודות.
    מיאמי לא יפסידו שוב לשלשות וחדירות. רק דאנקן.

  12. k_700

    18 יונ 2013 06:01:03

    אני לא רואה את השפן מהכובע(מאנו בחמישייה ומשחק כרכז מחליף לפארקר כל המשחק) עובד במיאמי.

    מיאמי הייתה זוועה במשחק הזה בעיקר בטרנזישן. במיאאמי זה לא יחזור שם הטרנזישן יחזור וזה אומר שלשחקן כמו מאנו לא יהיה די אוויר בריאות ורגליים לרוץ את המגרש בקצב כזה ל-30 ומשהו דק' משמע הוא לא יהיה יותר אפקטיבי בסדרה.

    מאנו היה שחקן ענק באמת, קשה לשמור עליו כי אף אחד לא יכול ללמוד את התנועות שלו אבל זה היה תם ונשלם. היום הוא שחקן שרק יכול להזכיר נשכחות, הינה זה היה המשחק היחיד בפלייאוף שהוא עשה את זה.

    מיאמי תנצח את גיים 6 ואז תנצח את 7. לא זוכר כבר הרבה מאוד שנים סדרה שמגיע ל-6-7 משחקים והיא לא מעניינת, לא מותחת ובלי שום אלופה שנראית לי ראויה.

    אף מאמן אצלי גם לא מקבל בינתיים ציון לשבח. כי כל אחד מהם היה נראה טוב משחק אחד ואז קטסטרופה משחק שני. התפקיד המשמעותי של מאמן בסדרת גמר זה לדעת לגרום למומנטום להמשך לפחות לרצף של שני משחקים רצופים ואת זה אף מאמן לא עשה.

    אז מיאמי כנראה תקח אליפות עם יתרון ביתיות, הספרס תקבל את המחמאות על עונה גדולה(בלי שאף אחד יזכיר כמובן את שעבר המערב עם כל הפציעות).

    בקיצור עונה משעממת, מלאת פציעות, כבר קשה להשאר ערים למשחקים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט