1. מה סוד ה"אושר" של גולדן סטייט ווריורס?
מי שקרא את שלושת ספריו של יובל נח הררי (אני קראתי את שלושתם באנגלית; הראשון, "קיצור תולדות האנושות" הוא – ברמות – הטוב מה-3. בספר השני והשלישי ישנן יותר מדי חזרות על מה שהוא כתב כמה וכמה פעמים, ויותר מדי הוא כותב על דברים ידועים כמובן מאליו כשהוא מנסה למצוא שיווי משקל בין האקדמאי לבין הסופר המעוניין ברב-מכר), קרא בוודאי את מחשבותיו על עתיד האנושות. אפשרות אחת – שלדעתו היא 'בטוחה' – היא מציאת סוד 'חיי נצח ויום אחד יימצא הכדור או כפית הנוזל שתעניק לנו צעירות-נצח. הרי זה הכל עניין של ביו-כימייה, רפואה, גנטיקה, ורובוטיקה (אם זה יקרה, אני נוטה להאמין שכל אדם יסתגר בתא סגור ומוגן שמא ייפול על ראשו גורד שחקים או משאית תיכנס במכוניתו ראש-בראש').
הוא גם כותב על היום בו ייפתחו ויגלו את 'כדור האושר' לעולמי-עולמים. כולם יהיו מאושרים למשך כל ימי חייהם. שוב, זה הכל עניין של ביו-כימיה.
(https://www.amazon.com/History-Tomorrows-Harari-Version-Literature/dp/B00US4QF3O (הרפרנס הוא לספר שקראתי באנגלית. בעברית הררי קרא לו 'ההיסטוריה של מחר')*
הבעיה? אם אתה מאושר כל הזמן, ההרגשה הופכת להרגל, ואז כשאתה מתרגל להיות 'מאושר' אז אתה כבר לא יודע – או מרגיש – שאתה מאושר. למה הדבר דומה? לזכייה של 15 מיליון ש"ח בלוטו. בכמה השבועות הראשונים זה גורם לך להתרוממות נפש, אבל אחרי חודש-חודשיים אתה 'מתרגל' להיות בעל 15 מיליון ש"ח והרגשת 'האושר' הופכת להרגשה הנפשית/אישית שלך לפני הזכייה כי המערכת הביו-כימית ניאורולוגית שלך לא משתנה כהוא-זה ע"י הזכייה בלוטו.
קווין דוראנט – שאולי הוא לא כזה קרש כמו שחושבים – הגיב לשאלה אם המשחק בווריורס גורם לו לאושר. הוא ענה ש"זאת שאלה מסובכת כי אנשים מבלבלים ומשבשים את המילה 'אושר' ו-'שמחה'".
אושר – כפי שאני מבין אותו – זה HAPPINESS. שמחה זה JOY.
אבל אז הוא המשיך – ואולי הוא באמת לא העיפרון המחודד ביותר בקלמר כשהמשיך: "אושר זה זמני. שמחה זה לאורך זמן".
בדיוק ההיפך, מיי פרנד. בדיוק ההיפך.
טוב, תנו לי לנסות לעשות סדר בדברים.
הוא מנסה לומר שזכייה באליפות הוא דבר זמני. אבל אם אתה אוהב מה שאתה עושה, זה נותן לך הרגשת אושר מתמשכת.
היתרון שישנו לגולדן סטייט על כל הקבוצות האחרות הוא ששחקני הקבוצה נראים עליזים ומאושרים בכל מה שהם עושים. אפילו בראיונות שכל האחרים שונאים; אפילו בטיסות לערים קרות, ושינה בבתי מלון שונים.
למה? מה הסיבות ל-'אושר' שנראה אצל הווריורס?
1) לי הם נראים כמו להקת רוק יותר מקבוצת כדורסל. יש להם כמה שחקנים שהם פופולרים ומוכרים לא פחות מכוכבי רוק!*
2) הכל נראה אצלם כמן 'משחק ילדים' כאילו שאין מעמסה. אני לא זוכר בכל ימי ב-NBA קבוצה שחייכה כל כך הרבה ולקחה כל כך הרבה דברים בקלות, כמו שגולדן סטייט לוקחת.
3) הם יודעים שהם כל כך טובים שמאומה – אפילו פציעה לאחד הכוכבים, או חודש של FUNK – לא יפגע בהם IN THE LONG RUN! שבסוף דברים יסתדרו והם היחידים שימשיכו לצוף!
4) יש להם טיפוסים כמו סטפן קרי, קליי ת'ומפסון (אתם בוודאי זוכרים כמה מהסרטונים המטורפים עמו!), קווין דוראנט, ודריימונד גרין שתמיד נראים כילדים. תמיד מחייכים ותמיד מוכנים לכל בדיחה, לכל עימות, לכל טוויטר, ולכל CRISIS? ה-CRISIS הגדול ביותר אצלם – כך נראה – הוא כשהלחמניות בבוקר לא חמות מספיק.
5) גם המאמן שלהם סטיב קר לא מתרגש ממש משום דבר, מעולם לא מרים קולו, ואתה לא יכול להפריד אותו בקלות מהשחקנים. צפון קוריאה תתפרק מהנשק הגרעיני שלה לפני שקר ירים קולו על קרי או דוראנט. זה פשוט דבר שלא נראה ייתכן או מקובל, וזה דבר שאף פעם לא יקרה.
6) כל שחקני הווריורס נראים כאחים. ממש נראה שהם אוהבים ומחבבים אחד את השני. כן, היו כמה קליקים בין דוראנט וגרין אבל כנראה שמאומה לא רציני, או לפחות כך הם אומרים ומתנהגים. יותר מזה: כל אחד שמגיע – ואפילו ליאונרדו ברבוסה, אנדרו בוגוט, זזה פצ'וליה, ואפילו ג'באל מגי מיד הופכים להיות חלק מהחבורה.
7) אני אומר דבר נוסף עליהם: כל מי שמקבל גופייה של הווריורס מיד מעלה את רמת משחקו. למה? מדוע? איך? זוהי תחושה של 'להיות ווריורס ולשחק כווריורס' אפילו אצל ניק יאנג ראיתי את זה!
8) אין להם מה להוכיח הם השיגו הכל. 6 האליפויות של הבולס הן לא מטרה שחשוב להם לשבור. אין דבר שגורם לך לשחק בכיף יותר ממשחק ללא לחץ. לשחקני הווריורס אין כל לחץ כי אין להם צורך להוכיח שום דבר לאף אחד.
9) הם נראים אנושיים ונחמדים הרבה יותר מחבורת 'JOCKS' יותר מ'סתם אתלטים'. אפילו מצאתי תמונה המנסה לומר אותו דבר:
*
*
10) סטיב קר אמר זאת בשנתו הראשונה או השנייה כמאמן: "אני מנסה להכניס בשחקנים אווירה של קלות, עליזות, ומעט התלוצצות. שלא כמייקל ג'ורדן, אני אף פעם לא חשתי שמשחק כדורסל – אפילו משחק אליפות – הוא חשוב יותר ממה שהוא – משחק ספורט. כל אחד צריך לתרום את מה שהוא יכול, אבל בסופו של דבר זה לא עניין של חיים ומוות. הגישה הזאת מחלחלת לשחקנים. זה לא אומר לשנייה שהם מוכנים לתרום פחות מכל אחד אחר.
*
*
(משהו אצלם תמיד נראה קל. מחייך. קבוצה של חיוכים ולא בכיות. כמובן שהניצחונות לא מפריעים)
*
אז מה יש לי לומר בכל העניין הזה? אני כאן עם הררי. הווריורס כל כך רגילים לאושר ועליזות שזה כבר הופך לשעמום! וכאן המקום לנצח אותם – כשהם 'רגילים' ומשועממים!
2. לייקרס רוצים את אריזה עבור KCP. הטרייד יקרה (או לא?) בשבת בלילה
*
כפי שאתם שומעים ממייק (שהיה פעם חלק מ'מייק אנד דה מד דוג', אבל אני לא בטוח שזה הוא), הוא מסביר את הדבר החם בשוק. הלייקרס והסאנס עובדים על טרייד של טרבור אריזה מהסאנס תמורת KCP (קלדוול-פול) מהלייקרס. "זה עומד להתפתח להיות דיל גדול הרבה יותר", לפי מתיו מורנה מהלייקר נשיון (https://www.lakersnation.com/lakers-trade-rumors-trevor-ariza-kentavious-caldwell-pope-can-be-traded-date-sixers/2018/12/10/. מעניין מה מתבשל בקשר ל"דיל גדול הרבה יותר".
הסאנס מחפשת שוטינג גארד שייתן מנוחה לבוקר (ואולי ישחקו עם שניהם מאחור כגארד-גארד) והלייקרס מחפשת שחקן הגנה וותיק כאריזה. אריזה לא יכול להיות 'מוטרד' עד שבת בלילה, כששחקנים כמוהו שהכריזו על פרי אג'נסי הופכים ל-ELIGIBLE ל'הטרדה'.
הסאנס, מפסידי 22 מ-26, מוכנים לכל טרייד שנותן להם צל של סיכוי לשיפור.
הלייקרס, שדורגו היום מקום 7 במערב בפאור-רייטינג, רואים פתאום צל של תקווה לעשות משהו כבר העונה.
*
*
3. איך נמנעה 'שביתה' בבולס ברגע האחרון
הנה כיצד הבולס נמנעו מ-full-blown mutiny. לא סתם מרד, 0 קומראדים. אני מדבר על מרידה בסדר גודל של The Mutiny on the Bounty, המרד על הבאונטי.
מהרגע הראשון שהשור הזועף בוילן הגיע לאמן את הקבוצה הוא החל להעליב, לבזות, ולהשפיל את שחקני הקבוצה. הם בתחילה לא הבינו מה היכה בהם. הוא חשב בוודאי שהוא מאמן תיכון או באוניברסיטת מיין שם אימן פעם. הוא הסביר שמוטב שהשחקנים יבינו כיצד הוא OPERATES!!! (אני בטוח ששמעון יאהב אותו). ככה באמת צריכים להתנהג עם קבוצת מולטימיליונרים מפונקים:
*
*
הוא אמר להם ש-"עכשיו יש שריף חדש בשכונה" ואז, "ומי שלא יכול לסבול את החום, תהיה לו בעיה איתי".
אחרי כל ההשפלות וההעלבות בא ההפסד לסלטיקס עם פער ההפרש הגדול בהיסטוריה, 56 נק' הפרש.
ההפסד לעולם יהיה רשום על שמו של ג'ים בוילן (וכמובן השחקנים), ומי יודע אם השחקנים לא היו כה ממורמרים עליו שפשוט שיחקו בחוסר חשק.
ואז באו ההשפלות, שהביאו את השחקנים על סף מרד אמיתי. מה שבוילן אמר לשחקניו ש-"יצפו לאימון של יום ראשון שיהיה היום העצוב בחייהם -'GRUELING DAY'!"
ה-GRUELING PRACTICE לא קרה. השחקנים החליטו שהם לא מופיעים לאימון. התכנית הייתה לכל השחקנים להתאסף בביתו של אחד השחקנים, להודיע לבעל הקבוצה היכן הם, ולחכות לצלצול טלפון.
לאורי מרקנן ורובין לופז התנגדו לתכנית. הם ניסו להסביר לחברי קבוצתם שמעשה כזה הוא מעט 'ילדותי' ומראה על -unprofessionalism. לדעתם חייבים לפעול בדרך אחרת. הם גם הזהירו שזה יכול לפגוע מאד בשחקני הקבוצה הצעירים.
רעיון אחר היה להגיע לאימון, להתיישב על הספסל, ולא להתרומם לבקשת המאמן.
*
*
בסופו של דבר הוחלט להגיע לאימון אבל במקום להתאמן לארגן אסיפה. היו שתיים: אחת אסיפה לשחקנים בלבד, והשנייה אסיפה עם המאמנים.
אסיפת השחקנים החלה ב-12 בצהריים והסתיימה ב-2 אחה"צ.
בסיום הישיבה כמה שחקנים החליטו לזרוק לסל, כמה התיישבו על הספסל, וכמה החליטו להיעלם.
מסתבר שאת אסיפת השחקנים אירגנו זאק לוויין וג'סטין הולידיי.
כמובן שבוילן השתמש בגרג כדוגמה: "הייתי עוזר של קוץ' פופוביץ' מספיק שנים וגם הוא הוציא חמישיות שלמות". לדידי המשפט הזה מראה גם על בורות וגם על טמטום…
האידיוט הזה ניסה להסביר את מעשהו ברצונו "למנוע השפלה משחקני החמישייה:“ “Me subbing them is me saving them, maybe. Maybe we saved them.”
המשחק נגד הסלטיקס היה רק הקש ששבר את גב הגמל. בשבוע של אימונים הוא העליב, גער, התבדח, שינה את דעתו, שינה תרגילים, והתקיף את שחקניו בצורה כזאת שהם לא ידעו אם זה רציני או בדיחה.
אני מעתיק משיקגו טריביון:
On his first day as head coach last Monday, Boylen put the Bulls through a rigorous two-plus hour practice. A day later, the team’s shootaround in Indianapolis exceeded 90 minutes. Immediately following that night’s six-point loss to the Pacers, Boylen mandated players watch clips of their turnovers and unsatisfactory defensive rebounding. When he emerged from the locker room, Boylen then called out the players’ toughness and conditioning, saying both need improvement.
Back in Chicago last Wednesday, Boylen held another strenuous two-plus-hour practice, fulfilling his promise of ample running. He did the same Thursday, and when asked about balancing training-camp like practices and saving players’ legs for the games, Boylen shed a little light on the method behind his madness.
לשאלת הכתב הוא הגיב:
“My focus is that we’re not where we need to be to compete,” Boylen said. “So obviously we want to win. But I want us to be at a level where we get the full force of what we do. I think our conditioning doesn’t allow us to do that. So I’m not even to the point you’re talking about. Does that make sense? I’m not dancing around the question, either. But we’re like at ground level, the first floor. We’re on A. I’d like us to get to D and E. Maybe in two weeks, we’ll see. We can’t get to D and E if we’re not in shape.”
*
אחרי שנידמה היה שהושגה איזו שביתת נשק, בוילן שוב יצא בהצהרת מוות כשאמר ל-https://www.sactownroyalty.com אחרי ההפסד לקינגס:
“You guys got to know, I’m going to do my job here, which is to develop this team to represent the city of Chicago in the way I think it’s supposed to be represented,” Boylen said. “That’s what I’m going to do.”
אתם יודעים מה הדבר הנכון היחידי שהוא אמר מאז שהפך למאמן הבולס?
“First impressions last a lifetime,” he said.
האמת? אחרי ההפסד הערב לסקרמנטו אני לא רואה אותו מאמן ב-1/1/2019.
Starters | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
N. BjelicaPF | 21 | 3-7 | 0-2 | 0-0 | 2 | 4 | 6 | 2 | 0 | 1 | 3 | 1 | -8 | 6 |
W. Cauley-SteinC | 27 | 5-11 | 0-0 | 1-1 | 4 | 12 | 16 | 3 | 3 | 0 | 1 | 3 | +10 | 11 |
D. FoxPG | 34 | 8-16 | 4-6 | 5-6 | 1 | 3 | 4 | 6 | 4 | 1 | 4 | 2 | +17 | 25 |
I. ShumpertSG | 34 | 5-11 | 4-8 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 5 | 4 | 0 | 5 | 2 | +9 | 14 |
B. HieldSG | 33 | 5-11 | 4-9 | 0-0 | 0 | 4 | 4 | 4 | 1 | 0 | 2 | 1 | +27 | 14 |
Bench | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
M. Bagley IIIPF | 27 | 5-9 | 1-1 | 5-6 | 1 | 1 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | +18 | 16 |
H. GilesPF | 2 | 0-0 | 0-0 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | -1 | 0 |
J. JacksonSF | 8 | 2-5 | 0-2 | 0-0 | 1 | 0 | 1 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | -1 | 4 |
K. KoufosC | 15 | 1-3 | 0-0 | 0-0 | 0 | 2 | 2 | 0 | 1 | 1 | 0 | 3 | +14 | 2 |
F. Mason IIIPG | 8 | 0-2 | 0-1 | 0-0 | 0 | 1 | 1 | 4 | 0 | 1 | 1 | 0 | -2 | 0 |
B. BogdanovicSG | 30 | 6-13 | 3-8 | 1-2 | 1 | 5 | 6 | 3 | 2 | 0 | 0 | 1 | +12 | 16 |
T. WilliamsSF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
Y. FerrellPG | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
TEAM | 40-88 | 16-37 | 12-15 | 10 | 32 | 42 | 28 | 16 | 4 | 16 | 15 | 108 | ||
45.5% | 43.2% | 80.0% |
Starters | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
L. MarkkanenPF | 29 | 5-16 | 1-8 | 2-2 | 0 | 6 | 6 | 1 | 1 | 0 | 2 | 1 | -12 | 13 |
W. Carter Jr.PF | 29 | 3-6 | 0-0 | 2-2 | 1 | 7 | 8 | 2 | 1 | 2 | 3 | 3 | -7 | 8 |
J. HolidaySF | 35 | 3-9 | 1-6 | 2-2 | 0 | 3 | 3 | 1 | 3 | 0 | 4 | 0 | -17 | 9 |
R. ArcidiaconoPG | 26 | 1-3 | 0-1 | 0-0 | 2 | 3 | 5 | 3 | 0 | 0 | 0 | 3 | -7 | 2 |
Z. LaVinePG | 32 | 7-13 | 3-5 | 2-2 | 1 | 1 | 2 | 2 | 3 | 0 | 6 | 1 | -22 | 19 |
Bench | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
B. PortisPF | 19 | 3-8 | 1-2 | 2-2 | 2 | 6 | 8 | 1 | 0 | 1 | 1 | 2 | -9 | 9 |
C. FelicioPF | 2 | 0-0 | 0-0 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | +1 | 0 |
J. ParkerPF | 19 | 3-6 | 1-1 | 0-0 | 0 | 3 | 3 | 0 | 0 | 0 | 5 | 2 | -8 | 7 |
C. HutchisonSF | 6 | 1-1 | 1-1 | 0-0 | 0 | 1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | -1 | 3 |
R. LopezC | 9 | 3-5 | 0-0 | 0-0 | 0 | 1 | 1 | 0 | 0 | 1 | 2 | 1 | +1 | 6 |
K. DunnPG | 20 | 3-5 | 0-2 | 3-3 | 1 | 2 | 3 | 6 | 0 | 0 | 2 | 4 | -9 | 9 |
S. HarrisonPG | 12 | 2-3 | 0-1 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | 0 | 2 | 0 | -6 | 4 |
C. PaynePG | 2 | 0-1 | 0-1 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | +1 | 0 |
TEAM | 34-76 | 8-28 | 13-13 | 7 | 33 | 40 | 16 | 10 | 4 | 27 | 17 | 89 | ||
44.7% | 28.6% | 100.0% |
4. אמרתי זאת שלשום ואני אומר שוב: שימו לב למייק מוסקלה!
השחקן הגבוה הזה התבזבז באטלנטה. פשוט לא קיבל צ'אנס. בפילדלפיה הוא משחק יותר ויותר והוא מראה מי הוא: אחד הגבוהים עם הקליעה הטובה ביותר מהפרימטר, ובנוסף שחקן הגנה מצויין, ושחקן פיקח מאד, כראוי לבוגר אוניברסיטת בקנל המצויינת עם תואר מהנדס מחשבים!
5. למה לא יודעים לעשות סרטים כאלה היום?
בא לי היום לראות סרט קאובויס ולהירגע קצת מלחצי החיים.
נבאדה סמית… איזה אושר! סטיב מקווין. למה היום אין סרטים כאלה?
(שמעון, נראה אותך מדרג את 5 סרטי הקאובויס הטובים אי-פעם!)
דוק יש בנטפליקס יופי של מערבון של האחים כהן.
תודה על המעורב.
והאחים סיסטרז שעף עכשיו בקולנוע 🙂
ריו בראבו
חבורת הפראים של סם פקינפה עם יול ברינר וצרלס ברונסון הצעיר
הטוב הרע והמכוער
קוראים לי טריניטי
בצהרי היום.
the wild bunch
el topo
tears of the black tiger
the searchers
the magnificent seven
rio bravo
unforgiven
shane
high noon
(deadwood (tv
הדבר האחרון שחסר לסאנס זה עוד שוטינג גארד.
הסאנס מחפשים רכז, והם רוצים גם פיצוי דראפט.
לכן הטרייד המדובר ככל הנראה יכלול קבוצה נוספת.
תודה, מנחם.
סטיב מקווין הגדול
סינסינטי קיד, אבל זה לא מערבון אלא מרוץ מכוניות 🙂
התבלבלת כאן קצת דוקטור. סינסינטי קיד (הנפלא) הוא סרט על פוקר. הסרט שלו על מירוצי מיכוניות זה לה מאן.
הויברג… בוילן….
משוגע מי שהולך לשחק בבולס. נראה לי שהשחקנים של גולדן סטייט כל כך מאושרים בגלל שהם לא משחקים בבולס.
הסיבה שלא עושים יותר סרטים כאלה היא מאד פשוטה.
כבר עשו כאלה.
אם היום מישהו יעשה סרט על קאובוי עייף שמגיע לעיירה ומציל אותה כנגד כל הסיכויים אני לא יודע אם תרוץ לראות אותו בקולנוע.
כמו שאמרו לפני יש מערבון חדש של האחים כהן בנטפליקס. זה הכי קרוב שתגיע 🙂
אחלה מעורב מנחם, תודה רבה.
כל מילה על הלוחמים, שגם נבחרו על ידי הספורטס אילוסטרייטד כ"איש השנה" 2018, למעשה על כל השנים האחרונות.
מעניין להסתכל על זה בהשוואה ל"שיטת בוילן". אני לא חושב ש"הלם ומורא" היא תמיד טעות, אבל אני לא בטוח בכלל שבמצב של שיקגו, הצעירה והמטנקקת, היא הדרך הנכונה.
5.Stagecoach
4.True grit / High noon
3.Once upon a time in the west
2.The good The bad and The ugly
1. Unforgiven
הבולס עם מאמן טוב הם קבוצה לא רעה בכלל .
ראיתי היום את המשחק והתרשמתי לטובה
לא היה חסר הרבה שהיו מנצחים את הקינגס, יש להם פוטנציאל הגנתי טוב והם פגעו טוב בשני הדראפטים האחרונים.
ויכול להיות שבוילן עוד יהיה טוב.
זה רק ההתחלה, לפעמים מפיצוצים יוצאים גם דברים טובים.
תודה רבה מנחם!!
איפה דדי? חשבתי ש-kcp הוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה?
פופ חתום בתאגיד זה למה דדי אמר זאת. הקטע שאם יש כרישים גדולים יותר התאגיד ימכור לו כבר איזה סיפור ויעיף אותו אבל ידאג לו.
בשביל דקות משחק עוברים גם לסאנס
מעניין יותר מהסאנס (שזה כמעט כל דבר…),
רשימת ה-5 שלי (ליום זה. מחר ככל הנראה הרשימה תשתנה).
5. 'בלתי נסלח'. קלינט איסטווד מכניס לז'אנר מנה מרשימה של ראליזם,
ויוצר סרט מופת שעושה המון כבוד לסוגה.
4. 'שיין'. קודם כל, זה אחד הסרטים הראשונים שנותנים במה ל-"איש הרע". כבר לא התפקיד הבנלי של הרשע, ג'ק פאלאנס נותן תפקיד עם "בשר", וממציא מחדש את דמותו של הנבל.
וכמובן, איך אפשר בלי הסיום הדרמטי –
"שיין, תחזור!"
3. 'חבורת הפראים'. סם פקינפה במלוא תפארתו. אש, דם, ותימרות עשן, בסרט בו המערב ממש פרוע, והמסר, כולו וייטנאם (1969).
2. כל כך קשה לבחור את הסרט של סרג'יו ליאונה שאני רוצה להכניס לרשימה.
יש את 'היו זמנים במערב' המופתי, עם היפוך התפקידים, כאשר הנרי פונדה הוא האיש הרע, וצ'ארלס ברונסון, הטוב (ואיך אפשר לשכוח את קלאודיה קרדינלה המדהימה?).
או 'קוראים לי אף אחד', בו אותו הנרי פונדה משחק את הקאובוי המזדקן, כאשר טרנס היל נותן הופעה בלתי נשכחת, כזו שממציאה את דמותו המיתולוגית – טריניטי.
אבל הבחירה בסופו של יום חייבת להיות טרילוגיית "האיש ללא השם",
וכמייצג, הסרט האחרון בטרילוגיה –
'הטוב, הרע, והמכוער'.
אין הרבה סרטים שגם מגדרים ז'אנר שלם, וגם חוצים את גבולות הז'אנר דרך דו שיח שמתכתב עם האקטואליה.
מלחמת האזרחים מוצגת כמלחמה ללא מנצחים, כאשר חוסר הותחלת שבמלחמה זועק בכל "די!", ואי אפשר שלא לשמוע את המסוקים שטסים להם באותו הזמן בווייטנאם הרחוקה.
קלינט איסטווד, לי ואן קליף, ואלי וולך האדיר, הופכים את הסרט ליצירת מופת, כאשר הם ממלאים את התסריט באופי בלתי נשכח, כאשר יש מעט סרטים עם יותר ציטטות מגניבות.
אהה, כן, ואיך אפשר לשכוח את פס הקול המדהים (בכל הסרטים המוזכרים).
אניו מוריקונה משדרג את הסרט עם נעימה בלתי נשכחת, כזו שהופכת את סצנת התלת קרב, לאחת הגדולות שהקולנוע ידע.
1. טוב, מה זה מערבון ללא ג'ון ווין.
הבן אדם מסמל תקופה. אין עוד מישהו שמסמל יותר את כל מה שהאמריקאים חלמו להיות.
אמיץ, מוסרי, קשוח.
והסרט בו ווין נתן את הופעת חייו, זה סרטו הגדול של ג'ון פורד –
'המחפשים'.
ווין מקבל בסרט הזה דמות מורכבת בהרבה מזו שהוא שיחק עד לאותו הרגע.
פרנק צימרמן פתח את הדלת, כאשר הציג את דמותו של הגיבור כדמות פגיעה בסרטו המופתי 'בצהרי היום'.
ג'ון פורד לקח צעד נוסף, ויצר, אולי לראשונה בקולנוע, את דמותו של ה-"אנטי-גיבור".
וג'ון וויין, הוא לקח את התפקיד, והפך אותו לשלו.
בלי יותר מדי ספויילרים, רק צריך לציין שוויין משחק את דמותו של הגזען נטול הכבוד לחוק בצורה מרשימה.
התחושות שהוא מצליח להעביר במשחקו, דרך שתיקות ומבטים, זו יכולת משחק של יותר מ-"סמל אמריקאי",
זו יכולת משחק של שחקן גדול.
מסכים עם הבחירות (לא בהכרח עם הדירוג הפנימי) אבל הייתי שם את True grit במקום חבורת הפראים.
חבורת הפראים הוא סרט שאולי היה חדשני בזמנו, אני בטוח שאם תראה אותו שוב, תתאכזב. לא שהוא סרט רע אבל לכל אורך הסרט אתה לא יכול להחליט אם הוא מדבר ברצינות או לא. יותר מדי מחוות הירואיות או רוע מוגזם, לא יודע.
גם אומץ אמיתי הוא חצי רציני וחצי דרמאטי, אבל הדמויות שבו הן הרבה פחות פלקאטיות. אין נסיון ליצור דרמות גדולות מהחיים והכל שם במינון המדויק. ההופעות המופתיות של ברידג'ס ודיימון (וכמובן גם הילדה) רק מוסיפות משקל בעד הסרט הזה.
מת על האחים כהן.
אובייקטיבית (ככל שאפשר), אומץ זה סרט טוב יותר מחבורת הפראים.
התסריט נהדר.
הצילום והבימוי – חבורת כהן קלסי (קשה למצוא טוב יותר. דיקינס, "צלם הבית" של האחים, הוא אמן).
והמשחק – לעילא ולעילא.
הסיבה הראשונה שהסרט לא ברשימה שלי היא שלטעמי, הסרט שייך בראש ובראשונה לז'אנר "סרטי האחים כהן".
(יש רק עוד במאי אחד ש(לטעמי הסובייקטיבי)יש לו ז'אנר משל עצמו,
וזה סטנלי קובריק)
יש סוג של חוקיות בסוגת המערבון, ואומץ לא עוקב "אחרי הכללים".
הפרספקטיבה בסרט היא "כהנית" מאוד, דמות כמו של מאטי לא באמת יכולה להתקיים במערבונים הקלסיים.
הסיבה השנייה קשורה לקונטקסט.
נכון שחבורת הפראים מתקשה להתמודד עם מבחן הזמן (להבדיל מהטוב הרע והמכוער, או מהמחפשים),
אבל אני אל יכול להתעלם מאפקט "פורץ הדרך".
שנת 68', ילדי הפרחים מצד אחד,
מלחמת ווייטנאם מהצד השני.
הקולנוע האמריקאי עדיין לא הצליח להשתחרר מטביעת האצבע השמרנית של שנות ה-50',
וסם פקינפה התנער מאותה שמרנות כאשר הוא מביא למסך ראליזם שהקולנוע לא הכיר כאשר התמודד עם סוגיית האלימות.
(יש סיכוי סביר שאם מנחם, חודש מעכשיו ישאל שוב על רשימה שכזו,
הרשימה שלי תשתנה מקצה לקצה.
יש משהו סובייקטיבי יותר מאהבה?
ואני, אני מת על קולנוע.)
מסכים, למרות שגם Unforgiven הולך על הקצה.
אני חושב שמבחינתי המדד הוא אם אני אוהב את הסרט אז הוא לא מערבון…
יאנג גאנס 2 אחד המערבונים הטובים שנעשו.
בצהרי היום הוא סרט הקאובויס מס' 1 שלי
לא היה ולא יהיה עוד 'רע' כג'ק פאלאנס. אני המשכתי לפחד ממנו אפילו אחרי הסרט כשהגעתי הביתה
את הסיפור על גולדן סטייט צריך לקרוא מהמקום שמניע את אמריקה וה-NBA –
כסף.
התפקיד של חברה הוא להרוויח, וכמה שיותר. ה-NBA לא יוצאת דופן. היא רוקמת לאנשים סיפורי אגדה, כדי להרוויח כמה שיותר כסף. כמו אולפני דיסני.
ה-NBA ממציאה מותגי על ספורטיביים לעולם שלם. היא פיתחה את הלייקרס והסלטיקס ו"היריבות המיתולוגית", היא הביאה את ה"דרים טים" – זה ממש שם מאולפני דיסני – והמשיכה עם "אלוהים", מותג-העל. אחר כך מגיע הנסיון עם "הנבחר", לברון ג'יימס, שהוא אולי לא ג'ורדן, אבל עושה לכולם קופה יפה אותו דבר ואולי תיכף יותר.
גולדן סטייט היא המותג האחרון. מה שהתחיל במקרה, בדרך ספורטיבית נקרא לזה, והפך להזדמנות פז לאולפני ה-NBA להמציא את מותג-העל הגלובלי הבא, כי הצרכן של היום מחפש חדש, במיוחד בשווקים החדשים של העולם.
ומכאן ההמשך: סטף קארי המלאך, הקבוצה הטובה בהיסטוריה, השושלת, המרדף אחרי האושר – הכל שמות של אריזות דגנים לארוחת בוקר. כי כשאתה רואה את סטףףףף ב-7 בבוקר בטימבוקטו, או בקרית עקרון – גם אתה חלק מהעולם. בוא להצטרף אל הרוב המנצח. תרגיל שעובד כל פעם מחדש. והרווחים בהתאם.
בדיוק
+100
יפה כתבת
חומר למחשבה מלבד בעייה אחת: את דיסני אפשר ליצור. גולדן סטייט נוצרה בצרוף מקרים של מזל
היי מנחם זה שוב אני חייב להגיד שאני מאוד מאוד נהנה לקרוא את הכתבות שלך ובכלל את מה שיש באתר כי ספורט 5 וכול אלה לא מביאים את מה שאתה מביא כמו חריפות בכתבות שאלות למגיבים ובכלל לענות לתגובות שלנו זה משהו יוצא דופן אז רק רציתי להגיד תודה
תודה גם לך
מעורב נהדר, אתגר חזק הבאת בסוף מחכה לתוצאות.
אחלה מעורב, דוקטור, תודה רבה
א. אני לא מבין, למה ללייקרס לתת את KCP תמורת אריזה, כשהם יכולים לקבל את כרמלו אנטוני תמורת KFC?
ב. עושה רושם שבוילן עבר סדרת חינוך אצל צביקה שרף, לא אצל הפופ. לא יודע, לפי השמועות, בNBA לא מומלץ להסתבך עם הכוכבים שלך, אפילו אם הכי גדול בינהם הוא בכלל שרוך מפינלנד
שאל את החבר הטלפוני דיויד בלאט יכול להיות שהוא יכול לאשש את השמועות.
טוב, ביחס לשיקגו, לבלאט לא היה כוכב, הייתה לו את פאקינג מערכת שביל החלב
אהבתי את ההשוואה המקרית אולי בין סטיב קר ( גם בראד סטיבנס) לבין האימון של בוילן. האם תם עידן הקשיחות הבלתי. מתפשרת אשר מפנה את מקומו לאמבטיה והבנה אמיתית של הדברים שמניעים שחקנים ואנשים. נשמע ששחקנים שיקאגו מאוחדים בשביתה אז למה המאמן לט מצליח לאחד אותם למשחק הקרבה?
כי שלושה מתוך שבעת השחקנים המובילים היו פצועים עד השבוע…
מישהו יצליח כי הגנרל מנגר עשה עבודה טובה באיתור כשרון.(ראיתי הלילה את כל המשחק)
אהבתי את ההשוואה המקרית אולי בין סטיב קר ( גם בראד סטיבנס) לבין האימון של בוילן. האם תם עידן הקשיחות הבלתי. מתפשרת אשר מפנה את מקומו לאמפתיה והבנה אמיתית של הדברים שמניעים שחקנים ואנשים. נשמע ששחקנים שיקאגו מאוחדים בשביתה אז למה המאמן לט מצליח לאחד אותם למשחק הקרבה?
המערבונים הכי נפלאים לטעמי הם עבור חופן טרוולרז צ'קס של ה YOUNG ONES וכמובן הגדול מכולם אוכפים לוהטים של מל ברוקס.
ומאלו שאינם קומדיות, רוב הסרטים של ליאונה עם איסטווד ומערבוני גון וויין
הציטוט של דוראנט מהמאמר של ניק פרידל שמנחם התייחס אליו הוא מעניין:
I feel like a lot of people confuse joy and happiness, I think happiness is a feeling that it's fleeting. It means you can go back and forth all the time. I feel like joy is something that you can stand on. And when you're enjoying what you do, you don't mind the adversity, the tough times, the challenges. The little obstacles you got to climb to get to where you want to go. I think joy is something that we can always hold onto."
הוא מתייחס כאן לחדוות המשחק כדבר להיאחז בו גם כשמפסידים (אותם רגעים פחות מאושרים).
והציטוט הכי מעניין צתוך המאמר הזה שמתייחס לעד כמה זה לא פשוט כמו שהרבה כאן חושבים לקחת אליפויות ברצף. כרגיל מפי מי שמציג את זה הכי חד וקולע בווריורס (הגורו קליי):
The thing about professional sports I've learned is that it's not all glorious. There's a reason you pour champagne when you accomplish the ultimate goal because you realize how hard that journey is, man. It wouldn't be worth it if it wasn't so hard. To the common fan, to the naked eye, it looks like we haven't really struggled these past three, four years as much as people would think. But every day it's something new, and that's life. Nothing's worth it if there's not some bumps along the road
תודה על המעור המשובח.
מה שהעלה את גולדן סטייט זה גם מה שיפיל אותה, והשנה נראים סדקים ראשונים בחומה הבצורה.
שיקגו מקבלת חזרה את כל הפצועים (למעט ולנטיין שסיים את העונה). מעניין לראות איך יתקדמו מפה.
וואו , הבוילן הזה נורא ואיום.
אני מקווה שיעיפו אותו כמה שיותר מהר.
הילדים של היום מפונקים לכן בוילן יפסיד. אישית לפחוני הבולס מגיע הצלפות
הבוילן הזה תותח.
הקטע שהשחקנים שולטים שליטה מלאה בקבוצה כבר עבר כל גבול.
מילא לברון אני לא מסכים עם זה אבל מבין את זה אבל פאקינג ז’אק כלום לאבין שעשה צרות גם להויברג הגרוע.
הייתי עושה עליו טרייד.
טייריס רייס ששיחק במכבי ובעוד קבוצות באירופה העלה ציוץ שצוחק על שחקני שיקאגו שהם בכלל לא מבינים מה זה אימונים קשים והם בקודי מתאמנים כל העונה ואליו הצטרפו עוד שחקנים שמשחקים באירופה
ופיניקס לא רוצים את קולדוול פופ.הם רוצים רכז ושבוקר יחזור לעמדה 2
אריזה ללייקרס
קולדוול לקבוצה השלישית בטרייד
רכז מהקבוצה השלישית בטרייד לפיניקס
גדמת, איך הנהלת שיקגו הצליחה לפשל גם בבחירה של הויברג (אני עדיין מאמין בך), גם בבניית קבוצה שמתאימה לו, גם בפיטורים שלו וגם בבחירת המחליף? אני מתחיל לחשוב שהם אולי לא המנהלים הכי טובים בליגה.
אז אם אני מבין נכון מהדיווחים, בוילן הוציא פעמיים במשחק אחד את כל החמישייה מהמשחק, מהלך שנחשב משפיל, תוך כדי שהוא טוען שגם פופוביץ' עשה את זה. אפשר שבמשחק הבא קמרון פיין ימחוק לו את התרגיל בטיים אאוט ויגיד שגם לברון עשה את זה פעם?
אחרי זה הוא קבע להם אימון. לא סתם אימון. אימון רצחני, אחרי שבוע שבו כל מה שהוא עשה זה אימונים רצחניים באמצע עונה קשה יום אחרי בק2בק ביום החופשי היחיד באמצע רצף של שלושה משחקים בארבעה ימים. רוחו של ת'יבודו עדיין מרחפת מעל שיקגו.
כל זה כי הוא חשב שלא אכפת להם מההפסד. כי לו כל כך אכפת מההפסד, שהוא הוציא את השחקנים כדי לשבור תבוסת שיא במועדון. כל כך אכפת לו מההפסד, שהוא הוציא את השחקנים כדי לשדר שהאימון הבא יותר חשוב.
אני לא שואל למה הוא חושב שכשהוא מגיע כשהשחקנים מכירים אותו כשוטר הרע מתקופת הויברג, הוא חושב שלהרביץ לשחקנים יותר חזק יעבוד באיזושהי צורה, במקום לנסות דרך אחרת, אמפתית יותר, להגיע אליהם. לא. מה שאני שואל זה למה הוא מנסה אחר כך להגיד כאילו פגישת השחקנים הייתה גם רעיון שלו?
“Um. No. Ah, I think it was just a communication, a little bit of both,” Boylen said, when asked who decided not to practice. “This is what I think is necessary today. And players felt they needed a voice and to talk too. And that’s cool. That’s good."
במהלך העונה הראשונה של סטיב קר בווריורס , כשהקבוצה רצה עם המאזן הטוב בליגה , כתבו כאן לא מעט שזה רק לעונה הרגילה , ואין ללוחמים סיכוי להגיע עד הסוף .
אחרי עונת האליפות האשונה, שוב לא ספרו אותם וניבאו להם נפילה , והגיעה עונת ה-73 :9. אחרי
אחרי שדוראנט הגיע , פיקפקו רבים איך הוא ישתלב , אמרו שהיו מתחים והחיבור לא יעבוד .
אחרי האליפות השניה , כל הזמן קמו כאן יידעונים שידעו לחזות את העתיד , שהקבוצה לא תעשה ריפיט ודוראנט או-טו-טו עוזב.
ועכשיו , שוב מחשבי הקיצים מנסים .
בקיצור – WISHFUL THINKING מצד "נשמות טובות" .
האם השליטה של ג"ס תסתיים מתי שהוא ? כמובן . שום דבר לא נשאר לנצח .
מזכיר לי את הסיפור על הנער שצעק "זאב, זאב" , וטעה כל פעם מחדש. בסוף הזאב הגיע . אבל מה הערך לחיזוי שלו ?
תדייק.
אחרי אליפות אחת (לא חשוב איך הושגה) ועונת ה-73-9, רק פקפקו ביכולת שלהם *לא* לקחת עוד אליפות.
ואחרי הגעת דוראנט – מי בכלל אמר משהו כזה, על "חוסר שילוב"?? רק כמה בלופרים שמעוניינים להפיח רוח "תחרותית" בליגה.
העסק היה סגור עם ההודעה. ה-GM הראשון שדיבר באותו יום אמר: כולם משחקים מעכשיו על מקום 2 – וזה כולל גם את לברון. זו היתה הדעה השלטת, ובצדק. וגאס נותנת לקבוצה 91% אחוז סיכוי לאליפות – מי מפקפק ואיפה?
מסכים איתך ש-KD הפך להיות הפוקוס, האיש שאולי יגרום לסוף הסטגנציה בליגה. אנשים תולים תקווה – או מהצד השני, חוששים – מעזיבה של KD, שתטרוף את הקלפים מחדש.
זה מובן, הוא נדמה כמו החוליה החלשה חברתית. מובנת גם התקווה, כי ה-NBA נסגר עד עכשיו ל-5 שנים (זולת ההבלחה החד פעמית של קיירי ולברון, על הקשקש), עם פוטנציאל ל-7-8 שנים. זה דור של שחקנים.
אנשים פה התרגלו להדחיק כי הם אוהבים את ה-NBA, אבל זו המציאות, הצעצוע הכי אהוב שלהם נשבר, והם מסתפקים בלשחק עם השברים.
וזולת ההבלחה החד פעמית של פול והארדן על הקשקש
ובכלל, מאיפה הדיבורים האלה על 'הליגה נשברה?
לי דווקא היה נדמה שהסטאר קווליטי של הווריורס רק מוסיף לפופולריות של הליגה
אלה לא דיבורים. אלה עובדות. בוא לא נבלבל.
כשהקבוצה זוכה ב-3 מ-4 אליפויות (ואוהדיה יגידו, בעצם כל ה-4), בדרך הוודאית ל-5 ואולי 6-7 אם הקאפקייק לא ישנה את עורו, בזמן שיש עוד 29 קבוצות עם 500 האתלטים הטובים בעולם שיושבים מחוץ למשחק האמיתי, ועוד מאות מיליוני אוהדיהם בעולם, משך כל הדור הזה –
זה אומר שהצעצוע נשבר לרסיסים. הצעצוע במובן, תחרות ספורט, שעוד מתחזה לכזו ששואפת לשוויוניות.
זה לא סותר פופולריות כי גם השברים מרהיבים. אנשים גם ישבו לראות את מסי משחיל רביעיות לספורטינג גיחוכון. וכי אין תחליף ל-nba. אין אפילו צ'מפיונס או מונדיאל או ליגה אנגלית. אז מה תראה? במה תשחק? בצעצוע שבור.
סלח לי
הקומנט-בוט נשבר
נתקע על דמגוגיה
יעבור תיקון ויחזור לקלל את כולם כמו חדש
הייט אשברי, אחרי שדוראנט הגיע כולם אמרו פה אחד שהליגה סגורה ל5-6 שנים הבאות, אף אחד לא דיבר על השילוב שלו, כולם דיברו שהשמיכה קצרה מדי נגדם , שזוהי הקבוצה הטובה בהיסטוריה ללא ספק, בוא לא נשנה את מה שקרה.
יש לך זיכרון סלקטיבי . נכון – הרבה אמרו את זה . אבל אחרים כתבו כאן את מה שאמרתי – שלא ברור אם השילוב שלו יעלה יפה.
וכמובן שמאז הגעתו כל הזמן מנבאים את הפרידה שלו מהדאבס.
אם היה לי זמן הייתי מוצא לך מלא איזכורים כאלה באתר .
נו באמת הייט, שאני אזכיר לך את "סומסום צדק"?
אני הגבתי למי שלמי שכתבו כאן שהחבילה הולכת לדעתם להתפרק בסוף העונה . אולי . ואולי לא . הרבה כתבו את זה גם בזמן הזה לפני שנה. בינתיים החבילה נשארה שלמה.
בזה אתה לגמרי צודק ואני מאלה שחושבים דוראנט ישאר הרבה שנים (אבל אני גם לא האמנתי שלברון יעבור דווקא ללייקרס)
רק במה שכתבת הלכת קצת רחוק מדי אחורה; כשדוראנט הגיע לג"ס כולם כולל עידו גילרי הספקן העריכו שצריך יהיה חוסר מזל משווע כדי שג"ס לא תיקח את האליפות
הייט,כל מי שניסה להיות אופטימי ולחפש משהו שקצת יעזור אמר שאולי אולי ההצטרפות של דוראנט תפגע במרקם הקבוצתי אבל זה היה וושיפול טנקיניג .לדעתי לא היה אחד שלא הימר על גולדן סטייט אלופה.
כמו כן בויכוחים עם סוסמסום זה לא היה האם גולדן יזכו באליפות או לא אלא האם הליגה סגורה לחמש שנים או לא
אני הייתי מאלה שכתבו שהשילוב שלו לא יעלה יפה ואני זוכר שלא הייתי היחיד.
אני עדיין חושב שהוא בלייקרס עונה הבאה אגב.
הוא יקח העונה אליפות בככ קלילות שאם כולם בריאים יש מצב לפו פו פו אנד פו. אתם חיים בווישפול. דוראנט יודע שאם הוא עוזב הוא לא יראה עוד אליפות לעולם.
באתר התחיל תנועת סומסום, כולם (ואני ביניהם מאות תגובות) אמרו שדוראנט הרס את הליגה ואפשר לסגור אותה ל5 שנים הקרובות.
Game of zones, תיארו את זה בצורה יפה https://youtu.be/t1Jr4Qf_6oE
ענק פרק ענק
"חיי נצח"? "אושר נצחי"???
קודם שימצאו כדור נגד התקררות ופתרון לפטריות בציפורני כפות הרגליים.
לפטריות יש פתרון. לשים את הרגליים בגיגית עם מים וחומץ תפוחים.
כמו לארי בירד, אני אגיד את זה – לא יודע מי יגיע למקום השני, אבל המקום הראשון במערבון הטוב בכל הזמנים (ואחד הסרטים בכלל) הולך ל"היו זמנים במערב".
מעורב דליקטס מנחם.
אני עוד בהלם שיש מאמנים מהסוג הרודני כמו בוילן, חשבתי שהגישה הזאת כבר פסה מהעולם. עוזר מאמן כל הקריירה שלו שמנסה לחנך על ידי רמיסה והשפלה את השחקנים שלו – יש לדרך הזאת רק מסלול אחד וזה מסלול התנגשות.
מסכים עם זיו סקרמנטו לגבי הפוטנציאל של הסגל הזה – הם שיחקו עד לפני שבוע בלי מרקאנן ודאן, שני שחקני חמישייה קבועים (גם בלי ולנטיין ופורטיס), אני לא חושב שהם עושים טנקינג ואני בטוח שאם העניינים ירגעו שם הם יתנו חצי שני הרבה יותר טוב.
בטח ובטח שמדובר באחת הקבוצות הכי צעירות בליגה. אתה רוצה לבנות להם את הבטחון ואת תחושת ההתקדמות.
תודה
The CIA is conspiring to assassin Yossi Peled
מנחם אתה צודק שהלוחמים משחקים כאילו הכל טוב ואין מה להוכיח והם בטוח ינצחו
אבל לדעתי זה בדיוק מה שיכול (תיאורטית) להרוס להם
הרי הם יודעים שהכל טוב ושהם ינצחו בכל מקרה ולכן בדיוק אסור להם בשום אופן להפסיד את האליפות…
מתכון ללחץ מטורף, הבעיה? שאין מי שיעשה את המשחק הפסיכולוגי כי פשוט אין מי שבאמת יאיים עליהם בסדרה
עצוב קצת
הטוב הרע והמכוער.
ואחר כך כל השאר….