המשחק האחרון של דנקן ב-AT@T סנטר? / מנחם לס

 

***************************** 

HAPPY FATHER DAY

לכל האבות באתר 

 

**************************** 

תנו כבוד! הערב (ב-3 לפנות בוקר ביפו), אני מאמין באובייקטיביות מחלטת – וממש לא כאוהד!- שזהו המשחק האחרון של דנקן בס"א לפני 'משחק הוותיקים'.

*****************************

האם הערב הוא משחקו האחרון של "OLD FUNDAMENTAL" – הכינוי הנפלא של השחקן הגדול מכולם בפאור-פורוורד טים דנקן שניתן לו ע"י – מי אם לא הוא – שקיל או'ניל?

אם ללכת לפי הנורמה של הסידרה הזאת אז סאן אנטוניו ספארס תנצח היום על 16 נק' לפחות. אף פעם לא היתה סידרה מתנדנדת כזאת בכל ההסטוריה של הפלייאוף כשמלבד במשחק הראשון, כל קבוצה מנצחת לפחות על 16 הפרש, והן לוקחות תורים בהשפלות. אם נלך ע"פ מה שקרה עד עתה, הערב הוא הערב של הספארס, ואז מיאמי מנצחת בבית, והספארס לוקחת את האליפות במשחק האחרון.

אבל אני מאמין שהערב יקרה מהפך. דוויין ווייד יהיה אפילו טוב יותר מאשר במשחק הרביעי, ומשחק האליפות ייערך ביום שלישי באמריקן איירליין ארינה ליד אוניות הקרוז בנמל של מיאמי.

ואני מאמין שאם הספארס לא לוקחת אליפות, דנקן יחליט על תליית נעליו. אם הספארס תיקח אליפות, יצליחו לשכנע אותו לחכות עוד עונה. מאחר והספארס תפסיד לדעתי הערב, ואז תפסיד במיאמי, בעיר ה'אלמו' רואים הערב את טים דנקן במשחקו האחרון.

דברנו מספיק על המשחקים, אך הנה חזרה כללית על מה שהיה, מה יהיה הערב, ואיך ומדוע זה יהיה. כדרכי מימים ימימה אין סדר הגיוני בהצגת הדברים. אני כותבם לפי הסדר שהם ניכנסים לראש הקשיש. אם יש לכם מה לומר ולהגיב, אנא אל תתחילו עם הכתיבה מבלי לציין על איזה מספר אתם מדברים. למשל, אם בא לכם לומר (כפי שכמה מכם כבר כתבו בבלוג החי בעת המשחק הרביעי)! משהו כגון "הפלח החליט לתת למאנו ג'ינובלי לשחק למרות שהיה חלש ביותר ואפילו להקריב את המשחק הרביעי כולו על מנת להחזיר את מאנו לכושר לקראת סוף הסידרה" – (דבר כזה אינפנטילי שאפילו הפלח הוא מספיק חכם לא לעשות )- אז תפנו אותי בבקשה ל-"מספר 3" (שהוא הקטע המדבר על מאנו).  עוד לא נברא מאמן שיסכים להקריב משחק ביתי אחד משלושה כדי ששחקן שלא הולך לו, ייכנס ל-GROOVE, אבל זכותכם לומר זאת אם זה מה שאתם באמת מאמינים שהיה!

1. אליפויות מנצחים רק כשהסוסים האמיתיים – האול-סטארים בכל קבוצה – עושים זאת. ראיתי מספיק משחקי פלייאוף ברוך השם ב-52 שנות NBA רצופות לדעת ללא כל ספק שהדני גרינים והגארי נילים של הספארס, והמריו צ'אלמרסים והמייק מילרים של העולם הם התפאורה למשחקים. הם מוסיפים או גורעים במשחק זה או אחר, אבל הם לא קובעים אף פעם את גורל הסידרה, אפילו אם במשחק אחד הם קולעים 33 כפי שדני גרין עשה. הקובעים הם טים דנקן, טוני פרקר, ומאנו ג'ינובלי מצד אחד, ולברון ג'יימס, דוויין ווייד, וכריס בוש מצד שני. בספורט מה שקובע הוא WHAT HAVE YOU DONE FOR ME LATELY, ובמשחק האחרון  – חמישה מהששה עברו את המבחן. היחיד שניכשל היו מאנו ג'ינובלי. אחרי המשחק השלישי כולם עשו ממיאמי היט DOOMSDAY (יום הדין). ARMAGEDDON (סוף העולם). סוף השלישייה הגדולה. 'הבלוף הגדול' שסוף-סוף נתגלה. כולם שכחו שמיאמי היט היו במצב הזה כבר כמה שנים. זה מיאמי: הם לא פוחדים מהמוות עד שהם חייבים. אתה לא נופל לפחדים כל כך מהר אחרי שניצחת אליפות; אחרי שניצחת 27 ישרים. לך תדע: אולי ההיט חייבים משחקים כמו יום שלישי כדי לחזור כמו ביום חמישי. השלישייה הגדולה של מיאמי מוכנה להראות שוב לעולם שהתרגיל שעשתה (והיום כולם מנסים להעתיק) כשהביאה יחדיו את 'השלישייה הגדולה' ממשיך להצליח, תודה.

כפי שציינתי, מיאמי חייבת כאילו לראות את המוות מסתכל עליה ישר בפנים, אבל נראה לי שהערב זה יהיה שונה: לברון ודוויין ביקשו בשבת מ-'ספו' לערוך אסיפת קבוצה בנוכחותו. לברון היה הראשון שדיבר. הוא דיבר על DOOMSDAY  ועל ARMAGEDDON (אילו הם שיחקו בלייקרס או בניקס, גם לברון וגם דוויין היו חייבים להוריד את רמת ה-VOCABULARY – השפה – כדי שהשחקנים יבינו, אבל זה כבר עניין אחר), ואמר לשחקנים: "זהו. עברנו את ה-DOOMSDAY . עכשיו הגיע הזמן לנצח הערב ולנצח ביום שלישי. אין כל צורך לחכות ליום חמישי". ואז דוויין דיבר. הוא אמר, "רק אנחנו השחקנים יודעים שה-PLAYOFFS הוא סבל מתמשך. לצופים ולמדיה זה מתח, זה הנאה. לנו זה סבל עד שזה ניגמר בנצחון. רק כשמנצחים הסבל של הפלייאוף היה כדאי. אז בואו נשים סוף לסבל. נצחון מחר, ונצחון ביום שלישי, והסבל יהפוך להנאה הגדולה בחיים. לטס גו!". כל השחקנים נייתרו מכסאותיהם כשהם עושים היי פייבס אחד לשני. נראה לי שההיט לא יתנו לסידרה ללכת 7 משחקים.

2. המשחק האחרון לא היה חשוב בגלל "האסלם בחוץ; מייק מילר בפנים (החמישייה)". המשחק האחרון היה חשוב כי דוויין ווייד חזר. !"WELCOME  BACK,  DWAYNE" חסרת ללברון. חסרת לבוש. חסרת לכל שאר הקבוצה, ולכל אוהדי מיאמי היט. חסרת לי המון כי אתה השחקן האהוד עלי מכל שחקני הכדורסל ב-NBA. לא הייתי אומר שדוויין ווייד חזר להיות הווייד של 2006, אבל בחלקי משחק רבים של המשחק הרביעי זה היה פחות או יותר דוויין לפני 7 שנים: סוער, דינמי, בעל בטחון, יוצר, מנהיג, מתעתע, מעופף, וקולע. קולע הרבה (32 נק'). רק איזה 6-8 נקודות זבל של לברון לקחו מדוויין את תואר 'קלעי המשחק' אבל זה הדבר הכי פחות מעניין אותו. אחת הגדולות של המיאמי היט הזאת היא חוסר קנאה מחלט – פרגון טוטאלי – בין שני הכוכבים הגדולים לברון ודוויין. 'מי קולע יותר' הוא אפילו לא ISSUE ביניהם. אני סומך על דוויין אפילו יותר מאשר על לברון להביא את מיאמי לחוף מבטחים כי הוא-הוא הכוכב המגיע בזמן אמת לנצח. גם בשנה שעברה זה היה דוויין שהופיע במשחק החמישי נגד הת'נדר לשלוח אותם בחזרה למדינת הקאובויים, והוא עשה זאת העונה לפייסרס.

3. מאנו ג'ינובלי היה צריך להיות הקלף החשוב של הספארס. ה-X-FACTOR המתעלה בזמנים הכי בלתי מצופים עם הכניסה המוזרה שלו לסל שבימים שהוא היה מבצעה ביעילות, לא היתה דרך לעצרה. גם השלשות שהוא היה זורק (זורק? 'הודף' היא מילה מדוייקת יותר לזריקתו המכוערת אפילו יותר מהמונית של מומי!) היו ניכנסות ברגעים הכואבים ביותר. אז מה קרה? מאנו ניכנס למשבר גיל העמידה. הוא רק בן 35 אבל גופו הוא בן 55. הבנאדם היה שחקן שהקריב את כל כולו עבור המשחק, ולכן ניפצע ללא הרף. הוסיפו לזאת את קשיי הנשימה שלו (הוא סובל מסינוסיטיס כרוני) ותקבלו שחקן חבול, מעוך, מוכה, ורמוס. משחקו שהיה פעם כה CREATIVE – יצרני, פורה, וממציא ממש (כל משחק הוא היה בא עם דבר חדש שהוא לא עשה אף פעם לפני, ולא יעשה יותר אחרי) – הפך למשחק מייאש, מדכא, ונטול כל קסם. פופ אמר עליו: "הוא בינתיים לא מצא את הריטמיות שלו. הוא איבד מבטחונו והחל לשחק בהיסוס. כמובן שאני יכול לומר 'אני מחכה שהוא יתחיל ליצור' אבל זה פשטני מדי. ברור שהוא איבד מבטחונו והוא איננו אותו מאנו שפעם היה לנו". אולי זה פשטני מדי לומר זאת, אבל הפרוספקט של הספארס לנצח הערב ובסידרה כולו תלוי הרבה מאד – אולי יותר מדי הרבה – במאנו ג'ינובלי. אני מודה שאני פוחד ממנו. הוא פתאום יכול לעבור מטמורפוזה ולהפוך לשחקן שיקבור את מיאמי היט הגדולה. האם זה יקרה הערב?  היש לו את זה עדיין? האם רגליו וברכיו ניכנעו לטבע ולפציעות? הוא בינתיים קולע 38% בפלייאוף ו-19% מה-3. רק 1 מ-11 הדאונטאונים האחרונים שלו צלל בחור. הוא תמיד היה עניו וג'נטלמני בראיונות אחרי המשחק. ביום חמישי בערב הוא היה עצבני ונשמע עייף ופד-אפ עם כל השאלות. "אני יודע שאני מפשל, אוקיי? זה ברור. אז מה הטעם לשאול?' הוא הגיב למראיין. "זה ברור שלא הולך לי. עלי למצוא דרכים אחרות לעזור לקבוצה!".

דרכים אחרות? איזה? ריבאונד? שמירה אישית? ריכוז משחק? אלה הדברים שהוא לא יודע. להיות צלופח המתעקם וזוחל בין המגינים הוא-הוא הדבר שהוא כן יודע. אבל הדבר שאבד לו. הוא חייב למצוא אותו הערב, או שסיפור הספארס גמור וחתום.

4. מה קרה לפופ? הוא ניהל את המשחק הרביעי של הספארס כמו טירון. לקח רק 47 שניות לראות שטיאגו ספליטר לא שייך לרמה הזאת. ובכל זאת הוא הכניסו שוב ושוב, למרות שהוא לא הגן, לא מסר, לא קלע, ובקושי לקח ריבאונדים. הוא שיחק כגולם, תסלחו לי על הביטוי. יש לפופ גיימר לא רגיל על הספסל בשם דחואן בלייר, שבווסט וירג'יניה עשה ניסים ונפלאות, ובספארס הוא הפך לאחד הריבאונדרים הטובים בליגה בריבאונדים לדקה. פופ העלה אותו חצי עונה בחמישייה של הספארס והוא ודנקן הסתדרו מצויין ביחד כשהם מתחלפים בין תפקידם כסנטר ופאור-פורוורד. בארבעת המשחקים הראשונים הוא שיחק טוטאלית 14 דקות. הפלח מכניסו רק כשהנצחון ברור או ההפסד ברור. אז יש לי שאלה לפלח: למה לא להכניסו כשההפסד נראה כאילו הוא עומד לקרות, אבל עדיין ישנה תקווה למהפך? למעשה, למה לא להכניסו ברגעים הקשים והחשובים באמת? הוא אתלט מצויין עם טיימינג נפלא בריבאונד. הוא נמוך לפאור פורוורד אבל רחב כתפיים וחזק ביותר. על צ'ארלס בארקלי שמעת, יא פלח? אני לא טוען שבלייר טוב כבארקלי, אבל הוא שחקן מאותו סוג. בכל מקרה, הוא גיימר; הוא לוחם; הוא לא פוחד מהשטן. הוא בדיוק ההיפך מספליטר. מה לספליטר ולגמר ה-NBA? בלייר היה במצבים האלה בתיכון ובמכללות. תן לו צ'אנס יא פופוביץ'!

5. בשני הפסדי הספארס הם הפסידו בגלל אובדן 17 כדורים שהפכו ל-21 נקודות, ו-19 איבודים שהפכו ל-23 נקודות. למה? בגלל ה-TRAPPING DEFENSE של מיאמי. למה זה קורה? אלף בגלל שלספארס אין פוינט גארד טיפוסי מהסוג של כריס פול המסוכך על הכדור בגופו ושולט בו בצורה אופטימלית. טוני פרקר הוא היום הפוינט גארד ההתקפי הטוב מכולם, אבל הוא לא הפוינט גארד ההגנתי הטוב, וגם לא תמצא את שמו בין המכדררים ושומרי הכדור הטובים. גם מסירותיו מאד גלויות ומצופות, כמו מסירות שאר שחקני הספארס. אני יכול לעצום את עיני ולראות את העברת הכדור מקאוויי לגרין לניל לדאנקן, חזרה לגרין, וחוזר חלילה. המסירות מהירות וטובות והן יוצרות אילוזיה  – כן, קומראדים – אילוזיה של "משחק קבוצתי" ולא יותר! למה אילוזיה? כי המסירות מצופות וגלויות והן לא משחררות אף שחקן. מתי הספארס מצאו שחקנים חופשיים? רק כשמיאמי עשו דאבל-טים על מוליך הכדור, בד"כ פרקר. אבל במשחק האחרון השמירה האישית היתה בד"כ שמירה אישית קונסרבטיבית בה כל שחקן שומר על שחקן. במקרה הזה אפילו 20 מסירות לא מזיזות, וכל מה שהן גורמות הוא לתת לשחקן כמו דוויין ווייד (עם יכולת ציפייה וריאקציה למצבים עליונה!) צ'אנס לנחש לאן הולכת המסירה הבאה, ולחטוף אותה. ככה הוא גנב 6 כדורים. אסור שזה יקרה לספארס. נראה מה הפלח מכין כדי להתגבר על גניבות הכדור הללו שבאו בעיקר בגלל ריבוי מסירות מצופות וידועות מראש.

6. ארבעת המשחקים הראשונים בוודאי טמטמו את פופ וספואלסטרה  עד העצם. כמאמן אתה לא מסוגל להבין את "היום אסל, מחר באסל". כיצד יום אחד דני גרין הוא WORLD BEATER ויום שני משחק כחגב? איך יום אחד פדוויין ווייד הוא שחקן עייף, פצוע, גמור ופתאום יום שני הוא SPRING CHICKEN, מקרקר ונע בזריזות ויעילות, ומשחק בחן ודינמיות כאילו חזר להיות בן 23?

התשובה היא שהשחקנים הם בני אנוש ולא רובוטים. בדיוק כמונו יש להם ימים טובים וימים של דרק. רק למומי כל יום הוא יום טוב כי חצילים בטחינה זה חצילים הטחינה. אבל שחקנים סובלים מנדודי שינה, בחילות, כאבי ראש, פחדים, ANXIETY,  וכאבים בחלקי גוף שונים, בדיוק כמונו. להם, בדיוק כמו לנו בעבודה, יש 'יום טוב' ו-'יום של נאדה'.. כל ההסברים וכל התכניות שווים לתחת אם לשחקן או שניים יש יום רע, ואז הם מדביקים את השאר. אין מה לעשות בנידון, ואין לדבר תשובה. זה ספורט. TAKE IT OR LEAVE IT! ועל מזל אפילו לא התחלתי לדבר, ואני לא רוצה להיכנס עתה לדבר על "השפעת המזל בספורט" כי אני יכול ללמד סמסטר שלם על זה, כי אפילו במזל יש הגיון וסדר, ומה שנקרא DEGREES OF FREEDOM,  האמינו או לא. אבל נשאיר זאת לפעם אחרת.

7. אולי הגיע הזמן להפסיק ללעוג על הבושית? הוא הרי הכניס לכל הלועגים והמלעיגים אצבע עמוקה לאוזניים שלהם (גם לי מגיע שליש אצבע!) עם 20 נק', 13 קרשים, ושמירה טובה – ממש טובה – על אולד פונדמנטר וספליטר (לא שספליטר זקוק שמישהו ישמור עליו…). לבוש הזה יש קצת מה שיש לדוויין: ככל שהמשחק קרוב לקו כך הוא משתפר. הוא נראה חלשלוש כזה, ואני בטוח שהוא לא גורם לנאורה דפיקות לב, אבל הבושית נעשה והופך לבוש, ואז ל-'בש' (הצעיר הכי חזק והפייטר הגדול ביותר בצנחנים מכפר החורש) כשצריך. הוא אפילו הופך למלוכלך, האמינו או לא. מרפקים שלא נדע. דחיפות. פלופים מגן העדן שמגיעים עד השולחן של הדיקטטור דייויד סטרן. היי, מה זה  קנס 5 'גדולים' לעומת הפאול שחטף דנקן על לא דבר? הוא מוכן ומזומן לעוד 3-4 גדולים כאלה הערב, העיקר לגרוםלדנקן 3 פאולים עד המחצית. כריס בוש,  ששמו האמצאי הוא – האמינו או לא – WESSON, ירה אותן מחצאי מרחק, ולקח קרשים כמו הנגר מספר אחד בקיבוץ הזורע, המכה החדש של רהיטי ישראל (אם אתם לא מאמינים, תנו קפיצה לקיבוץ של הייקים הזה). עם בושית המשחק כבוש, המשחק כבוש.

8. האם הפלח הפך לסנילי ממש, או זה רק מה שנידמה לי? מה הוא מוריד את כולם מהפארקט, ומעלה מהספסל את כל הברארות שלו כשהמצב 98-85, עם 5:50 דק' לסיום? ואתם טוענים שהוא 'מאמן גדול'? הוא ניכנע מהר מדי. אולי ככה מתנהגים בסרביה שם נולד אביו, וזה החינוך שקיבל. באמריקה לא נכנעים כל כך מהר.  זה היה הדבר המוזר וההזוי ביותר שהייתי עד לו בכל שנותי בכדורסל. להרים דגל לבן באמצע הקרב? לפחות ספואלטרה משאיר את דוויין ולברון עד שלוש דקות לסיום (ואת לברון עד הסוף כמעט) כדי לעשות מעט PADDING לסטטיסטיקה שלו, ולהעלות את כבודו, ובטחונו העצמי. אבל אם אני דני גרין, לנארד, דנקן, ופרקר  – שהוא שלח לחופשת מולדת לפני סיום הקרב ? – אני לא שוכח לו את ההשפלה הרבה זמן (אלא אם-כן הם כבר קיבלו את החינוך שלו, וזה לא מזיז להם!).

9. אני מתחיל להסס בקשר למונח "ADJUSTMENTS". אנחנו (כולל אני, אוקיי?) מדברים על 'הסתגלות', 'התאמה', ומה לא ממשחק למשחק. האמנם? אני כבר לא בטוח. אפשר לחחשוב איזה גאונים הם המאמנים האלה. תראו, אם דוויין ולברון לא היו מגיעים עם החלטה ברורה לשחק עם אגרסיביות מהרגע הראשון, המשחק הרביעי היה בדיוק כמו השלישי. השינוי היחיד – אבל היחידי שקלטתי על בטוח –  היה חוסר הדאבל-טים על נושא הכדור, והישארות פחות או יותר ב-'מן-טו-מן' קונסרבטיבי אצל מיאמי היט. כל השאר היה פשוט יום גדול של דוויין, לברון, ובוש בהתקפה, ויום בינוני של השחקנים המשלימים של הספארס (מלבד כמה שלשות טובות מזדמנות), ויום ממוצע של טוני פרקר. כל השאר נשאר פחות או יותר אותו דבר. אנחנו עושים את המאמנים OVERRATED הרבה יותר משמגיע להם. יום טוב של המאמן נקבע ב-95% ע"י יום טוב של שחקניו, ויום גרוע שלו הוא 95% יום נאדה של שחקניו. אבל מהפלח אני מוריד 50% על שנתן לג'ינובלי ולספליטר לשחק כל כך הרבה ביום חרא שלהם, אז תוריד 50% מה-95% ותישאר עם 45%.

10. כיצד מיאמי ניצחה את המשחק הרביעי וכיצד היא תנצח הערב? המאמן אריק ספואלסטרה יצר התקפה המנצלת את היכולות של שחקניו הטובים ביותר. הרבה מכם מזלזלים ב-'ספו' כי הוא לא מאמן צרחן, מתלהב, ודינמי. הוא יושב בשקט על הספסל ונותן לשחקניו לעשות את העבודה. הוא מכין אותם באימונים, ואם לא שמים לב לדברים הקטנים, לא מעריכים מספיק את העבודה המצויינת שהוא עושה במיאמי, ואם הוא לוקח אליפות שנייה ברציפות משלוש פעמים בגמר, הוא ייחשב בעיני רבים המבינים כדורסל כמאמן מס' 1 בליגה, וכמובן בעולם.

הדבר החשוב ביותר שההיט חייבת לעשות – והיא עשתה זאת במשחק השני והרביעי – הוא להוציא את עמודיה הגדולים של הספארס מאזור הצבע, ובמיוחד את דנקן. אחרת כל אזור הצבע הוא CLOGGED – סתום – ושני השחקנים הטובים ביותר של ההיט, לברון ג'יימס ודוויין ווייד לא יכולים להיכנס לסל. כדי שזה יקרה – ריי אלן, מייק מילר, ושיין בטייה חייבים לקלוע מרחוק. (הערה: אחד הדברים הנפלאים שקרו, אגב, להיט הוא שריי אלן התגלה כשחקן היכול לעשות הרבה נזק גם ללא קליעה מרחוק. הכניסות שלו לסל, החדירות, וקליעות ה-FLOATERS שלו היוו נשק חדש שראינו רק פה ושם בסלטיקס, אבל במיאמי הוא עושה זאת הרבה יותר כשהשלשות לא ניכנסות).

אחד היתרונות של לברון ושל דוויין הוא ששניהם מסיימים מצטיינים בחדירות (69.7% ו-71.4%), ואם סותמים להם את הזריקה, הם מצויינים במסירה החוצה לקלעי השלשות העומדים ומחכים.

 

הנה בתמונה לברון ניכנס, ומייק מילר עומד מוכן למסירה בצד אחד, וריי אלן בצד השני, כשכל הגנת הספארס מצטמקת. גם לברון וגם דוויין מצויינים בלמסור החוצה. הספארס לא יכולים למנוע גם את זה וגם את זה, ועליהם לבחור את הרעל.

 

או הסתכלו בתמונה הזאת:

 

 

לברון מכדרר. מייק מילר בצידו השני. כריס אנדרסן וריי אלן לפניהם ממש על קו החוץ, והאסלם רץ על הקו מימין, ואז יעשה סיבוב לטופ-אוף דה קי לעשות ללברון פיק-אנד-רול . ללברון (או דוויין) יש רק שחקן אחד לעבור, והם בפי הטבעת. למה? תראו כיצד הגנת הספארס חייבת להיפתח כי מיאמי רוצה להרחיב ולפתוח את המשחק ובכך למנוע CLOGGING באמצע ע"י 'שליחת' השחקנים לקרנות. מאחר ולמיאמי אין POST-UP CENTEER אז כל אזור הצבע פתוח לחלוטין. כל מה שלברון (או דוויין) צריך זה  שהאסלם או אנדרסן יעשו את הפיק אנד רול וזה שתי נקודות או פאול. מילת הקודש של התקפת מיאמי היט היא "SPACING" ואני מבקש שהערב (או מחר בבוקר) תשימו לב ל-SPACING הזה, וכיצד הוא עוזר למיאמי לנצח הערב, בדרך לאליפות שנייה רצופה!

להשתמע ב-3 לפנות בוקר!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 70 תגובות

  1. טוב מנחם, מכיוון שבאמת כבר אין לי כוח וחשק להקנטות הבלתי פוסקות ומכיוון שכבר ברור לי שכל דיעה המנוגדת לשלך הופכת לאינפנטילית וטיפשית אני אפסיק להגיב ואשאיר את האתר לך ולילדים בני ה-15 שמאמינים שכל מילה היוצאת מהמקלדת שלך הם דבר אלוהים חיים.
    שלום שלום ו-fair winds

    1. אני מצטער אפלטון אבל אחרי שקראתי את התגובה שלך קראתי את הפוסט שוב פעם בעיון ואני לא מצאתי כל הקנטות וכל מילים מגונות על אנשים שחושבים אחרת ממנחם. הוא מביע דעתו וזה לגיטימי לחלוטין. אני משוכנע שאם תכתוב פוסט משלך עם דיעות שלך הוא יכניסו ברצון.
      אני מוצא אותו הוגן לחלוטין, ומוכן להודות כשהוא טועה.

  2. איזה הקנטות ועל מה אתה בדיוק מדבר? איזה דיעה מנוגדת יש לך לשלי? אתה רוצה לעזוב – זה עולם חופשי, אבל אני חושב שמגיע לי הסבר.

    1. בוקר טוב. מכיוון שמגיע לך הסבר אני אסביר ואנמק, וזה לא גורע מהאתר המצויין ומרמת הכותבים בו. האתר היה בשבילי לאורך כל הפלייאוף משול ללראות משחק עם חברים ואחרי זה להתדיין (ולהתווכח) על איך היה ומה יהיה במשחק הבא, ועוד בעברית. זה נחמד במיוחד כשאתה לבד בצד השני של העולם. הבעיה היא אצלי בלבד, וזו גם אחת הסיבות שקשה לי לגור בארץ. כשאני מתווכח עם חברים אני לא, והם לא, קוראים אחד לשני אינפנטיליים, חסרי מושג או באים מנקודת הנחה שאני יודע הכל והשני כלום. יש אנשים שאין להם בעייה עם זה ואפילו נהנים מצורת התדיינות כזו. אני לא, אבל מצאתי את עצמי נכנס לוויכוחים בסגנון שאני לא אוהב. אני אמשיך לקרוא בעיון, גם בזמן משחקים, פשוט לא אגיב. חבל לי, אבל

      1. אם תקרא את תגובות רוב הגולשים, הם מסכימים איתי שלא היו כל הקנטות אישיות במאמר. היחידי שהקנטתי ("החלטה אינפנטילית") היה פופ שויתר על המשחק 5 דקות מהסוף כשההפרש היה רק 13. אבל אתה באמת חושב שאני חושב שיש בו אינפנטיליות? הרי רק לפני שבועיים תרגמתי עליו מאמר נפלא ואוהד ביותר מספורטס אילוסטרייטד, ואני יודע בברור שהוא אחד המאמנים הגדולים בהסטוריה. אבל כשהוא מחליט החלטות שלדעתי הן אינפנטיליות, אני כותב זאת.
        בקיצר, כמובן שהאתר ימשיך להתקיים בלי התגובות שלך, אבל בכ"ז אני מקווה שתשנה את החלטתך כי תגובותיך תמיד היו חשובות ולעניין, ואפילו בקשתי ממך לתרום פוסטים לאתר.

  3. אגב, מכל המגיבים (על שאר ה-6,766 שניכנסו הנה בששי-שבת אני לא יודע), עד כמה שידוע לי רק רועי ויינברג הוא מתחת לגיל 17.

  4. מנחם, מאנו ג'ינובילי לא נופל מאף רכז בליגה הזו מבחינת משחק פיקאנרול ואסיסטים וקריאת מצבים בהתקפה ומציאת השחקן הפנוי ואף פינויו בעצמו ע"י חדירה והוצאה. כל מי שטוען אחרת הוא חסר מושג מוחלט.
    שנית: כל כך מתאים לך לרדת על ספליטר ולשכוח שהוא היה טוב מאוד לאורך כל הפלייאוף. לו היה אמריקאי היית מכין כתבה על מה הוא עשה בקולג' ומציין שהוא קומפיוטר גיק כאילו זה לבדו עושה ממנו גאון הדור.
    תהיה בריא.

    1. דרור, אני כותב את דעתי, בסדר? אתה לא מסכים עם דעתי? זאת זכותך. אני לא דברתי על מאנו ג'ינובלי של העבר. אני מדבר עליו עכשיו. על ה-1 מ-11 שלו מה-3, איבוד הכדורים, וחוסר שמירה כמעט מחלט, ועל העקשנות של הפלח להמשיך לשחק איתו בכ"ז. אתה רואה אותו היום אחרת? זאת זכותך.
      ומי יודע? אולי הפלח יעלה אותו הערב בחמישייה והוא ינצח את המשחק, ואני אשאר האידיוט. גם זה ייתכן. אז מה אתה רוצה שיהיה באתר? כתבות ללא הבעת דעות? עבור זה לך לספורט 5 כי האתר הזה הוא אתר של הבעת דעות, ומי שמחליט לעזוב את האתר כי דעות הכותב נוגדות לשלו – שיילך לשלום.

    2. אני לא מבין אותך דרור. ג'ינובלי וספליטר היו גרועים מאד במשחק ואת זה הוא כתב בפוסט. אתה באמת מאמין שהוא ירד עליהם בגלל שהם זרים? אני נותן לו יותר קרדיט מזה.

  5. לצערי ישנם אנשים המעבירים את שנאתם למיאמי לאתר. זה הדבר הכי מוזר שאני יכול לחשוב עליו. אין במאמר הזה כל הקנטה וכל העלבה, פשוט דעתי האמיתית על מצב העניינים בין שתי הקבוצות, וכמובן שזאת דעתי בלבד.ץ כמובן שמיאמי יכולה להפסיד הערב ואז הכל מתהפך. כל מה שאני עושה זה להביע דעתי, וכתבים כיובל עוד ודור בלוך (או כל אחד מהגולשים) חופשי לכתוב פוסט משלו שאם הוא ניכתב ברמה נאותה – הוא ייכנס אפילו אם הכתב מביע דעה ברורה לטובת קבוצה מסויימת.
    אבל מה שמעצבן ומרגיז הוא שמקטרגי האתר חוזרים כל הזמן על אותה טענה טפשית שהאתר הזה הוא "אתר של ילדים בני 15". אלף, ילדים בני 14 כמו רועי ויינברג? שרק יירבו. בית, ערכנו כבר שני סקרים ומתוך איזה 50 שענו, ו-150 שהשתתפו ב-"קורס המאמנים" שהעברתי (ללא הגבלת גיל), הגיל הממוצע של גולשי האתר שהגיבו הוא 27-28. מצידי שיהיו כמה שיותר צעירים באתר, אבל זה לא המצב, ומי שלועג לנו על כך (אפילו שזה לא נכון) רק מראה על ילדותיותו הוא, אפילו שהוא אדם בוגר.
    מצידי שגיל המגיבים יהיה 10. כל זמן שר5מת התגובות היא גבוהה כאן, גיל המגיבים הוא הדבר הפחות חשוב לי.

  6. דוק, אתה טועה. הגיל הממוצע של משתתפי הקורס היה 34.8. אני במקרה זוכר זאת כי הייתי אחד מהמשתתפים כשכתבת לנו את מספר המשתתפים מגולשי האתר הישן וגילם. אגב, אני בטוח שישנם כאן מספיק שהיו רוצים קורס נוסף, או קורס שלב ב'. זה היה קורס מעולה!

  7. מנחם, אתה לא צריך כל פעם לציין שזו דעתך. ברור לנו שזו לא פיזיקה או ביומכניקה בה יש אמת מוחלטת (הטורים שלך בנושא האחרון מרתקים!).

    כל מה שאנשים מבקשים הוא שתוריד קצת את מפלס השטנה וההקנטות האישיות. אנשים אוהבים לקרוא את הטורים שלך, ולשלוח אותם כל פעם לדה באזר או סתם לומר להם להפסיק לקרוא את הטורים שלך אם הם לא רוצים זו בריחה שלך לתשובה הכי קלה.

    אני מאוד אוהב את הניתוחים שלך ואתהידע העצום, אבל ברגע שהטור הופך לקרב בוץ, בפרט הטוקבקים, אני נוטש (אבל חוזר לטור הבא). מבחינתי, אל תהיה אובייקטיבי, למי אכפת? אתה לא כותב ב-espn וזכותך לכתוב שמיאמי היא קבוצת הכדורסל האדירה בתבל מאז המפץ הגדול. אבל, מצד אחד, אתה טוען שרמת התגובות כאן גבוהה, ומצד שני קוטל בצורה לא נעימה כל מי שלא בדעתך.

    קיצר, מחכה, as always, לטור הבא 🙂

    1. בטוקבקים החיים אנחנו כולנו בתוך המשחק וזה סיפור אחר לחלוטין. באמצע המשחק אני אוהד מתלהט כמו כל אחד אחר וכך צריך לקרוא את דברי!
      (מתגעגע לבת גלים, שכונת הולדתי)

  8. בקשר לדאנקן, בניגוד ל KG שרומז בכל הזדמנות שהסוף קרב, לא שמעתי את דאנקן מצייץ.
    מצד אחד, המקצועי, יכול להיות שהוא באמת מאמין שהוא יכול להמשיך לשחק ברמה הגבוהה ביותר (לדעתי הוא עדיין שם) ולהילחם על עוד אליפות.
    בצד הרכילותי, הוא ואשתו זה עתה התגרשו, אולי זה רמז לכך שהוא רוצה להמשיך לשחק = הוא לא בבית רוב ימות השנה.

    מצד שני, פרישה מפתיעה וצנועה שלו תהיה מאוד אופיינית לאדם השקט הזה. אני אישית חלוק בדעותיי.
    אני מאוד אוהב לצפות בו, אבל לדעתי זוהי שירת הברבור של הספרס, והייתי רוצה שיעזוב בשיא מסוים ולא יסיים כמו שאק או ג'ייסון קיד.

    1. במחשבה שנייה גם לי קשה להאמין שהוא לא ישחק את המשחק האחרון בבית, אבל הוא יהיה בן 38, גרוש, לך תדע. אני בטוח שפט ריילי ישמח מאד להחתימו לשנתיים, ואז יש לו אי קטן עם יאכטה, ולטיניות בביקיני מחכות על שפת הים (הלטיניות בסאן אנטוניו עובדות בשדות!)

  9. הרגע עיינתי בסקר של אתר כדורסל מאוד חשוב.
    נכון להרגע 4,325 מצביעים. כ – 55% מהם מאמינים שהספרס יקחו את הסדרה.
    די הופתעתי , או שלמיאמי אין מספיק אוהדים להטות את תוצאות הסקר. או שרוב הציבור האמריקאי וגם בחו"ל פשוט לא סובל את מיאמי או את לברון גיימס.
    הסקר החל לאחר שהותצאה בסדרה 2-2 , עם מומנטום חזק מאוד למיאמי , עם שני משחקי בית מתוך שלושה שנותרו.
    מדהים!

  10. 3. אסור להספיד את מנו כמו שאסור להספיד אף שחקן ברמות האלו (Don't ever underestimate the heart of a champion וכו') . הרי גם על ווייד כולם לכלכו לפני יומיים ועכשיו משווים אותו למשיח. חוצמזה שג'נובילי מרכז ומוביל כדור מעולה, ואם לא חוסר יכולת של ספליטר לסיים מהפיקנ'רול הוא היה גומר את המשחק הקודם עם כמה אסיסטים יפים.
    10. עניין הריווח ידוע ומוכר והוא הבסיס לליגה של ימינו. החדשן הכי גדול בתחום הוא דווקט המפוטר הטרי ג'ורג' קארל שלפעמים מבקש מהשחקנים שלו לעמוד מחוץ למגרש כדי לקבל ריווח מקסימאלי

    הנבואה ניתנת לשוטים, בטח ובטח שבסדרה שכזו. אני מעריך את הנכונות שלך להסתכן בטעות אבל אם למדתי משהו מהסדרה הזו זה שאין בה שום מגמות ושום חוקיות. הנבואה היחידה שהייתי רוצה שתתגשם היא שכשאני אקום למחצית השנייה של המשחק הבא הוא כבר לא יהיה גמור
    יאללה סיאטל!!!

    1. אני מסכים אתך בהחלט. מאנו הוא מסוג השחקנים שלעולם לא מתים, וישנו סכוי סביר בהחלט שהוא יופיע למשחק ויהיה גבור הנצחון.
      אבל לשם כך הפלח לא היה צריך להמשיך איתו כשהיה לו יום שחור ביום חמישי. שחקנים כמו מאנו לא צריכים "להיות טובים" ביום ה' כדי להתפרע עם 25 נקודות ביום ראשון. אצל שחקנים כמוהו לעולם אין לדעת מיום ליום איזה מין שחקן יופיע!

  11. האמת חברה אני הפעם לא מבין למה אתם יורדים על מנחם,בניגוד לטורי האוהד שלו,פה הוא נתן ניתוח יחסית מאוד אוביקטיבי וגם נכון,הנקודות שהוא העלה הם נכונות ורובם מדוייקות,לגבי ג'נובלי אין ספק שהוא עד עכשיו ה-אכזבה הגדולה ביותר ועם כל הכבוד לעבר האדיר שלו בסדרה הזאת הוא פשוט חושך ואם הוא לא יתעורר אז אין לספרס סיכוי,לגבי בוש אז משחק אחד שבו לברון וויד אדירים אז הרבה יותר קל להתבלט,יותר פשוט לקחת ריבאונדים שכל תשומת לב ההגנה גם על וויד וגם על לברן,לגבי ספליטר אני בהחלט מסכים עם מנחם,עד עכשיו בסדרה הוא חושך מצרים,חוטף גגות על ימין ושמאל ולא תורם מאומה.
    לסיום מי שקבוע באתר יודע שאני מי שמנחם מגדיר שונאי מיאמי(אני לא שונא אני רק רוצה שלא יצליחו) אבל ממש לא ראיתי במאמר הקנטות או משהו לא נכון ברמה של טורי האוהד של מנחם

  12. כקורא נלהב של מנחם עוד כילד בשנות ה 60 ועד היום , גיחכתי לעצמי לא פעם כשהבחנתי (לא מעט ) בסתירות ובדעות מנוגדות והפוכות שהוריד לדפוס . למדתי לחיות עם זה ולדעתי זה אף הוסיף חן לכתבותיו ,ובייחוד שההסבר שלו בו הוא אומר שמה שחשוב זה המשחק האחרון ואליו הוא מתייחס מקובל עלי לחלוטין. האשמות בהקנטות ובשפה מלוכלכת ובחוסר כבוד למתנגדים לדעותיו אתר חסרות בסיס עובדתי וממש מגוחכות,
    בקיצור מנחם , אוהב אותך על כל מגרעותיך , הנשך בהצלפותיך ואל תחשוב אפילו לשנות את הסגנון ,.

  13. קודם כל אגיד- הפעם המאמר היה נקי מהאשמות והעלבות (אני יודע שהיה לך קשה דוק…)

    ובנוגע לנקודה 1+7 אגיב ביחד.

    (קודם כל הבושית זו המצאה שלי אז מחייך שאתההשתמשת בזה!)
    בושית עדיין בושית. להגיל BIG 3 לא תופס. הוא שיחק משחק אחד טוב בסדרה. לפי זה גם דני גרין שייך לרשימה הזו- והוא לא.

    בושית שיחקה נפלא אך ורק בטורנטו בצורה יציבה ופרודוקטיבית של סטט'. בשום שלב במיאמי היא לא ניפקה את זה שוב. אולי איזה רצף משחקים נידח בעונה סדירה וזהו.
    אתה רוצה להגיד לי שאתה שם לה את הכדור בידיים לנצח משחק?
    מה שאפשר להגיד בעיניים עצומות על וויד או לברון או טימי או פרקר?

    היא לא הרוויחה אתזה עדיין.

    1. כל הכבוד על ה-'בושית'. אם הוא מפשל הערב, ובאחד המשחקים הבאים במיאמי והספארס לוקחים אליפות, אני מבטיח לך שה-'בושית' יהפוך כינוי שכולם ישתמשו בו, כמו שאני מתחיל לראות את ה 'פלח' שלי בדה-באזר ובמקומות אחרים.

  14. מנחם, הנקודה התשיעית זה בדיוק מה שכתבתי כבר יותר מפעם אחת. אתה יכול לסרטט תרגילים חדשים ויצירתיים עד מחר. מה שיינצח לך את המשחק בסוף זה עוד ריבאונד אחד. ללא הבסיס ( כל מה שלמדנו בקט-סל: מלחמה, אגרסיביות, ריבאונד, הגנה חזקה, contest לכל זריקה, תנועה ללא כדור וכדומה), שום סרטוט לא שווה כלום. סה טו.
    אני מקווה שהספרס יישארו היום בחיים עם ניצחון. ככה לפחות יהיה לנו משחק 7.

  15. רוצה לציין לעניין ה"כניעה" של פופ, והשימוש במאנו:

    הטענה היא לא שמההתחלה הוא החליט לחרב את המשחק שלו כדי להכניס את מאנו לעניינים, הטענה היא שבשלב מסוים הוא הרגיש שהערב זה כבר לא יקרה, ובנקודה הזאת הוא החליט להכניס בכוח את מאנו לסידרה גם אם זה יעלה לו בהפרש בפער גדול יותר.

    מעבר לזה פופ מסתכל על הסידרה כ-7 משחקים, ולא על כל משחק לכשעצמו ואני חושב שזאת הגדולה שלו ויתרון גדול שלו על ספולסטרה שהשאיר על המשחק את השלישיה הגדולה דקות ארוכות אחרי שהמשחק כבר היה גמור.

    אפשר לראות את זה גם בניהול הדקות, גם בעיתוי שבו הוא מכניס שחקנים מסוימים, וגם בניסיונות שהוא עושה לאורך הסידרה. למעשה אפשר להקביל את זה ל-4 משחקים של משחק כדורסל, לאף אחד לא איכפת מי ניצח את כל אחד מהמשחקים, מה שמשנה זה מי ניצח בתוצאה הסופית.

    בצדק רב לטעמי, התפיסה של פופ היא שהוא יכול לנצח את הסידרה אם הוא יפסיד את משחק 4 אבל לא יכול לנצח את הסידרה אם מאנו לא יהיה מאנו. אני חושב שזה מסביר את רוב הבחירות שלו עד כה.

    באופן כללי אני חושב שפופ מוציא את המקסימום מהספרס בסידרה הזאת עד כה, גם אם ברור שלפעמים החילופים שלו לא מתוזמנים עד הסוף, והוא לוקח פסקי זמן באיחור, אין מאמנים מושלמים.

    1. דור, הפגור הגדול ביותר במשחק (16 נק') היה רק בסוף. פופ השתמש במאנו כשהיה 10-12 הפרש.
      טענתי היא שזה היה ערב 'באסה' למאנו. הוא לא שחקן שאתה צריך לדאוג לגביו למשחק הבא. לי היה נראה בערב חמישי שמאנו הוא OUT. אילו אני המאמן? הייתי מושיב אותו, גורם לו להתרגז ולקלל אותי בליבו. ואז הערב הוא היה מופיע כרוצח. מאנו הוא מסוג השחקנים שיום אחד הוא גדול ויום שני מפשל. לדעתי לפחות, הוא היה מחוסל ביום ה' והיה עדיף להושיבו ולהילחם עם צעיר על נצחון אפשרי, ולקוות שהערב הוא יופיע כגדול.
      אני חושב שאני מכיר נאת מאנו מספיק כדי לדעת שהערב הוא יכול להיות גיבור הנצחון, וזה לא יפתיע אותי בכלל.

  16. אני מניח שנצטרך לחכות להערב להחליט למי מגיע צל"ש או טר"ש.
    כמו שדור אמר לפניי אף מאמן לא היה מצליח להוציא מהסגל של סאן אנטוניו יותר ממה שפופ מוציא.
    קל לבוא ולהגיד ביקורת (שלפעמים מוצדקת). אבל אי אפשר שלא להעריך את מה שהוא עושה עם הסגל של הספרס. הבחירה טופ 10 היחידה היא דאנקן שכבר בן 37 כל השאר מגרדים את סוף הסיבוב הראשון בדראפט או את תחילת (וסוף) הסיבוב השני (אני כמובן לא סופר את מקגריידי).
    לפני שבאים בתלונות לפופ בואו נסתכל מה הסגל שלו עשה בלעדיו ומה הוא היה שווה בלעדיו. היחידי שניבאו לו הצלחה היה דאנקן. לפני שש שנים אף אחד לא ספר את פארקר וג'ינו, שלא לדבר על גארי ניל ודני גרין.
    אז קל לבוא אליו בטענות על ספליטר וג'ינו (במקרה של ספליטר אני חושב שהם מוצדקות). אבל מי ינהל את המשחק כשפארקר על הספסל? ג'וזף? גם במכבי יהיה לו קשה גארי ניל? קלע נהדר אבל הוא לא מנהל משחק.
    בנוגע לספליטר ראינו בגמר המערב כמה הוא יכול להיות משמעותי בסדרה. בסדרה הנוכחית הוא לא בא לידי ביטוי(ואולי אפילו ביטוי שלילי). אבל אולי דווקא האמון המופרז שנותן לו פופ יוכיח את עצמו במשחק הבא. כשספליטר יגמול לו על האמון הזה על ידי כך שהוא יקריב את הנשמה שלו על המגרש.

    1. נתן, האמן לי שאני יודע גם יודע שהפלח הוא אחד מגדולי המאמנים לא רק בהווה, אלא בכל הזמנים. לפני 2-3 שבועות תרגמתי מאמר אוהד ביותר עליו בספורטס אילוסטרייטד, והוספתי קטע רציני משלי.

      אבל…אין מאמן מושלם. לדעתי פופ הוא עקשן, והוא אוהב לפעמים ללכת נגד הזרם ולעשות "דווקא". שתי הדוגמאות מהמשחק האחרון היו השארת מאנו על הפארקט למרות משחק ממש גרוע, והוצאת כל החמישייה בפגור של 12-13 נק' ס"ה עם 5 דקות לסוף, בה הוא כאילו 'מודיע' על ויתור על המשחק הזה. גם לפיל ג'קסון היתה אותה בעייה. למשל? פיל לא היה לוקח טיים-אאוטים כשהמצב היה 98-97 לרעתו עם 37 שניות, אלא נותן לקבוצה להמשיך לשחק בעצמה, כשכל קול קורא במדבר משווע ש-'איש הזאן' ייקח טיים אאוט.

  17. לפי הסטטיסטיקה, כל פעם אחרי שמנחם כותב פוסט שמהלל את מיאמי- הם מפסידים.

    ובקשר לג'ינובילי- יותר סביר שלג'ינובילי יהיה משחק טוב מאשר לווייד מכיון שג'ינובילי לא סובל משום פציעות/כאבים(לטענתו) הוא רק צריך לסדר את הראש…והוא וינק לא פחות גדול מווייד.

  18. מנחם.מאמר נפלא. אני בתור אחד שמעדיף את הספרס גם מפחד מוויד בעיקר. אבל לדעתי שכחת את דאנקן. אם הוא יהיה יותר מרוכז ומפוקס, למיאני אין מי שיעצור אותו. בוא נראה מה פופ ישלוף מהכובע, כי אם הוא לא שולף העסק גמור.

  19. מנחם,
    מה דעתך על השמועות בקשר לטרייד המתבשל בין הקליפרס לבוסטון?
    (פירס, גארנט וריברס לקליפרס, בלדסאו וג'ורדן לבוסטון)

    1. אני חושב שזו תהיה שטות מהצד של פירס- כל הקריירה בבוסטון.
      שיסיים שם.
      זה לא המקרה של מאלון- שסטוקטון פרש והוא רוצה סיכוי לאליפות.

      חראם.

      גארנט- עניין אחר.

  20. נהניתי מסיקור ענייני ואובייקטיבי ממך מנחם אבל כמו שנאמר למעלה שאתה מנבא ניצחון מיאמי ומשבח את ספולטורה (אחלה להקת מטאל ) לעומת מבקר את הפלח ( לא נראה לי שהוא קם לגיוס בפלחה כמוני ! ) אז מיאמי מפסידים וכולי תקווה שגם הפעם זה יקרה !
    לגביי הטרייד המדובר זה נראה לי הזו מה הם מתכנני לעשות בקליפרס עם בלייק ? להפוך אותו לסנטר?

  21. מנחם טים דאנקן לא יפרוש גם אם יפסידו את האליפות יש לו מאבק אישי עם קובי ברייאנט על מלכות שר הטבעות לשחקן פעיל וכפי הפרסום בבוקר בארה"ב קובי הצהיר שהוא רוצה להגיע ל7 טבעות כך שעוד חזון למועד ולגבי גרג פופביץ גם כל השבת שחשבתי על זה לא הצלחתי להבין

  22. מנחם, זה לא היה אישי נגדך. אני פשוט חושב שלמרות שמאנו אכן מפשל בסדרה, דווקא בניהול המשחק הוא מפשל פחות (אמנם קצת יותר במשחק שניים האחרונים מבחינת איבודי כדור). אבל – שחקנים יצירתיים -היצירתיות לפעמים גובה מחיר -במקרה של מאנו בד"כ המחיר יקר ליריבה. מסכים עם דור בלוך שהוא השאיר את מאנו למרות שידע שהעסק אבוד כדי שאולי מאנו ייכנס לקצב. אבל- אני מסכים אתך מנחם לגבי התבוסתנות. חשבתי על זה עוד כשהוריד את פארקר וטימי. ראבאק -נצחון במשחק הזה היה גומר את הסדרה! אקיצר, גם לדעתי פופ ויתר מהר מידי. לגבי ספליטר – אני חושב שפופ בונה עליו כמניע כדור וריבאונדר וגם שומר טוב (ההגנה שלו לאורך הפלייאוף הייתה טובה!). ספליטר מוסר מצוין ונדמה לי שכל נקודה שרואים מכיוונו היא בבחינת בונוס בלבד בסדרה הזו. אין מה לעשות, ספליטר חסר ניסיון ברמות הלחץ של גמר וזה גובה מחיר. אולי היום הוא ייתו יותר. פופ לא סומך על בלייר, שאין לדעת אם היה עוזר או לא, אבל צריך לזכור שגם בלייר חסר ניסיון במעמדים האלה (או עם טיפה ניסיון). מנחם, אני לא מסכים עם דעתך שג'ינובילי מחרב את המשחק של הספרס. כפי שכבר אמרו כאן, היו לו מסירות מצוינות שנגמרו בגג על ספליטר. וגם לא מסכים לגבי פציעתו המפוברקת (לדעתך) של פארקר. לדעתי על הכושר של פארקר תקום או תיפול הסדרה של הספרס. דרך אגב, שאלו כאן באחד הטורים האם יש בכלל אוהדי ספרס אמיתיים, מישהו שאוהב אותם: התשובה היא כן!!!!!!!!!!!!! אני אוהד ספרס עוד מ-98 ומעולם לא השתעממתי מהם. זה הכדורסל האולטימטיבי בעיניי. מעדיף בנק שוט של דאנקן על הטבעה של כל אחד אחר בליגה. כשרואים את הספרס רואים כדורסל כפי שצריך לשחק אותו, כדורסל נכון, בלי דאווינים, יעיל ולוחמני. ההגנה של דאנקן היא מחזה מרהיב, כמו גם ההגנה של גרנט, או ההגנה של וייד הענק במשחק האחרון. עדיין מקווה שהספרס ייקחו אבל לדעתי כדי שזה יקרה מיאמי צריכה לתפקד מתחת ליכולתה והספרס צריכים לתפקד בכתשעים אחוז. הסיכוי שזה יקרה בעוד שני משחקים הוא קטן מסיכויי מיאמי לקחת לדעתי.
    ולגבי בוש -הוא נתן משחק גדול והוא לא אמור לקלוע 25 נקודות לערב שם. הוא רך, אני יודע, אבל יש לו קליעה בטופ של הליגה. רול פלייר חשוב מאוד מאוד וקלאסי לתפקיד כינור שלישי. בייחוד כשאנדרסן משלים אותו בול.

    1. לגבי מאנו אני מסכים בהחלט. הוא מסוגל להופיע הערב, לקלוע 25, ונלצח את המשחק. זהו מאנו.
      אבל כשהוא חלש ומאומה לא הולך לו, תושיב אותו ותן למישהו אחר צ'אנס.הוא יישב על הספסל ויאכל את עצמו, ויחזור למשחק הבא כנמר.
      אני גם לא אומר שספליטר לא יכול להיות טוב הערב. דברתי על יום ה'. ביום ה' הוא היה חושך מחלט, ואז אני הייתי נותן צ'אנס לבלייר.
      זה הכל.

    1. לא , אם הוא יחליט לפרוש. דדי, אם דאנקן מחליט לפרוש, שום דבר לא ישנה את דעתו, ואני מאמין שזה מה שהוא יחליט אם הספארס לא לוקחים אליפות.

      1. אין שום סיבה או סימן לזה שהוא יחליט לפרוש.

        הוא בכושר הכי טוב מזה כמה וכמה עונות, הספרס הוכיחו שהם עדיין אחת הקבוצות הטובות בליגה בכל מקרה, יש להם אפשרות להתחזק מאד בקיץ הבא, ויש לו חוזה לעוד עונה בלא מעט כסף.

        דאנקן לא הולך לשום מקום – לפחות לעוד עונה אחת.

  23. כמה דברים – אני מסכים בהחלט שהוויתור על המשחק לא ברור לי לחלוטין, סן אנטוניו קבוצה שקולעת נפלא מהשלוש ועוד בבית, לא רואה סיבה שלא לקרוע את המגרש בחמש הדקות האחרונות אפילו רק כדי להכניס אפקט של היסוס במיאמי לקראת המשחק הבא. כבר ראינו קבוצות שעושות מהפכים יותר גדולים( השנה סן אנטוניו מול גולדן סטייט למשל…). נכון שזו סדרה , וצריך להסתכל על התמונה הרחבה, אבל קבוצות משלמות ביוקר כשהן מפסידות ומוותרות על המשחקים ש"מותר" להן להפסיד ואח"כ כשהן מוכרחות לנצח הן לא מסוגלות.

    לגבי ג'ינובילי כבר נכתבו כל כך הרבה דברים, שום דבר ממה שנכתב ונאמר לא יקבע איך הוא ישחק במה שנותר (אישית אני מאמין שהוא לא יהפוך פתאום לאיש העטלף וידפוק כמה שלשות , חדירות מהאגדות ואסיסטים מהספר של מג'יק, וקל לאמר שגורע ממה שהיה הוא כבר לא יכול להיות אבל בהחלט יתכן שכל הסחרור סביבו יגרום לו לשחק גרוע יותר , וגם הליכה לא בטוח תעשה את זה היות שהוא גם מהקו בכושר הכי מזעזע שלו בשנים האחרונות כמדומני), מה שברור לי לחלוטין שההתעקשות עליו לאורך כל כך הרבה זמן במשחק האחרון הובילה בסופו של דבר לסיבה משמעותית מאוד בהפסד.

    נקודה נוספת שראיתי לשלילה אצל פופוביץ' שהוא הובל ולא הוביל ולא שלט בנעשה לכל אורך המשחק החל מהדקה הראשונה כאשר ספילטר הוצא מההרכב כדי לענות להרכב הנמוכים של מיאמי. נכון שהספרס נכנסו לקצב טוב ופתחו פער קטן , אבל לאורך המשחק לא היה כמעט נסיון לשחק עם שני גבוהים ולנצל את היתרון שיש למשחק עם דאנקן וספליטר שגם מסוגלים למסור אחד לשני וגם לגונן טוב יותר על הצבע.

    בוש ווייד נתנו משחק מדהים משני עברי המגרש, זו הפעם הראשונה אולי שבמאני טיים של הפלייאוף הזה שזה קורה, פתיחת המשחק הלילה תעיד האם יתכן שחזור של ההצלחה שלהם – קליעות מבחוץ של בוש וחדירות של וייד (את מרבית הסלים קלע מהצבע ) הן הכרחיות מבחינת מיאמי לפתיחה טובה מול קבוצה נואשת לניצחון, עד עתה לא היו בפלייאוף שני משחקים מרשימים כל כך ברצף של השניים, אם יהיה -היתרון אצל מיאמי.

    עד עתה הסדרה בגדול מרתקת , אבל המשחקים עצמם די מאכזבים בלי מתח בדקות הסיום. כולם אומרים שמגיע לנו משחקים צמודים לרגל סיום הסדרה הקרב ובא , האמנם ??

    1. רוני, תגובה הגיונית ומנומקת ביותר. בקשר למאנו, איתו לעולם אין לדעת. הוא עלול לחזור הערב ולהיות גבור הנצחון. זה האופי שלו. לעולם אין לדעת איתו!
      הויתור על המשחק בא מוקדם מדי לכל הדעות.

  24. בקיצור : אם בוש וויד יחליטו להופיע גם למשחק 5 אז סן אנטוניו בצרות
    ואם לא סן אנטוניו תשייט ל – 2 נצחונות.

    – אני אישית חושב שמשחק 4 הייתה התעלות ולא יותר..
    – הריבאונד זה מה שמכריע את הסדרה..מי שמשיג יותר פוזשנים מנצח !!!

  25. אני חושב שצריך לעשות חוק, כמו באגרוף
    שאם המאמן מחליט לזרוק את המגבת אז מפסיקים את המשחק
    מה אתם אומרים?

  26. מצד אחד מתאים לדנקן לפרוש בשקט אבל מצד שני הוא בכושר טוב אם מישהו יפרוש זה יהיה מאנומשנראלי הסוף שלו כבר מתקרב .. מאנו שחקן שיכול להפתיע במשחק נתון נקווה שזה לא יקרה כי הוא ווינר גדול . מנחם אל תשנה את הכתיבה שלך בגלל תגובות של אנשים אנחנו אוהבים אותך ככה

  27. מצד אחד מתאים לדנקן לפרוש בשקט אבל מצד שני הוא בכושר טוב אם מישהו יפרוש זה יהיה מאנומשנראלי הסוף שלו כבר מתקרב .. מאנו שחקן שיכול להפתיע במשחק נתון נקווה שזה לא יקרה כי הוא ווינר גדול . מנחם אל תשנה את הכתיבה שלך בגלל תגובות של אנשים אנחנו אוהבים אותך ככה .

  28. מנחם מה תגיד על ג'ו דומרס?
    הוא לא היה האול סטאר והוא לא סתם נבחר כ MVP FINALS
    1988-89 Joe Dumars Detroit Pistons

    דטרויט בסוויפ על הלייקרס של מג'יק ג'ונסון

    ג'ו דומארס לא היה נחשב אול סטאר, איזיה תומאס כן.

    תקן אותי אם אני טועה…

    דומארס נתן הגנה אדירה, זה מה שזכור לי הכי טוב, הוא היה מדהים!

    אני כמובן הייתי בעדם בגמר, את הלייקרס אף פעם לא אהבתי…

    תמיד נראו לי קבוצה מתנשאת ויותר מדי "שואו טיים"

    מה שטוב בלייקרס שבגלל סגנונם תמיד שיקחתי יותר טוב נגד שחקנים או קבוצות "מתנשאות" או "שחצניות"

    זה נותן לך אדרנליין לתת בראש למי שחושב את עצמו יותר מדי.

  29. 7. [בו'ץ] בוש לא יכול לקלוע 30 אחוז בכל הפלייאוף ולבקש שנפסיק ללעוג לו, לפחו עוד 2 משחקי 20 פלוס יהיה על מה לדון. הערות:
    1.שמו האמצעי של לברון הוא ריימון [?]
    2.אם כבר פלופים, הנה פיתרון [הלא כתבת על זה כבר השבוע דוק], זה פשוט -הקנס יעלה בהדרגה על כל פלופ, וגם בוש לא יסכן בקלות 20,000 ירוקים [אם כי גמר זה גמר , וחישב מי שחישב שעלות הטבעות של ההיט היא יותר ממענקי האליפות של השחקנים!]
    3.דווקא פוסט ענייני, חבל על אריסטו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט