You are currently viewing ספורטלנד-יומן4 – ההר בא אל מוחמד

ספורטלנד-יומן4 – ההר בא אל מוחמד

בדומה למקומות נאורים אחרים כמו האצטדיון המרכזי בטהרן, לוז'ניקי במוסקבה וטדי בירושלים, צויין אתמול במודה סנטר ערב הגאווה. הבלייזרס אירחו את אורלנדו.

לא היו אירועים פסטיבים מיוחדים ובכלל, בפורטלנד זה די בשגרה:

הגאווה האמיתית הגיעה מכיוונו של דמיאן לילארד. אחרי שלושה הפסדים רצופים, כולל שתי תבוסות לא אופייניות הוא הגיע לעבודה חד, דפק 41 על הראש של המג'יק, כולל 10-15 לשלוש (שיא אישי ושיא מועדון) והבלייזרס גמגמו לניצחון 115-112. בסיום זה מה שהיה לו להגיד:

בסיום גם לצעירי הבלייזרס היו מחמאות על מנהיגותו של דיים:

זאק קולינס:

וגם מאיירס לאונרד: https://youtu.be/P04QHrPHq38.

אנחנו נמשיך עם המסע עד לאן שדמיאן יקח אותנו.

המג'יק קבוצה מצחיקה. המטרה המרכזית שלהם זה לנפח את המספרים של ווצ'ביץ' כדי לקבל עליו בחירת דראפט גבוהה בטרייד.
ניצחונות זה לא העיקר, ולמרות זאת הם עשו כמה יפים עד עכשיו.
קליפורד מאמן טוב שמוציא תוצרת טובה מהסגל המאוד מאוד צעיר ובינוני. הוא אימן בראשית דרכו באוניברסיטת אדלפי הידועה כיצרנית של אגדות כדורסל (חן חן למתחנפן).
בראיון סוף המשחק הוא יצא בתור הגרסה העצבנית של עצמו ו-"פוצץ את הראיון" אחרי חצי דקה. בדרך כלל הראיונות האלה לוקחים 5-10 דקות.

…WHEN THE GOING GETS TOUGH. אף אחד לא באמת התרגש מהעניין.

הקבוצה בתהליך בנייה ארוך שנמשך הרבה זמן כי הם לא עושים טנקינג איכותי מספיק ובוחרים שחקנים ללא פוטנציאל סופר סטאריות ( אולדיפו [עם כל הכבוד], אלפריד פייטון, ארון גורדון וגם במבה וג'ונתן אייזיק). אבל אולי בכל זאת:

מוחמד פקבה במבה הוא יליד להורים יוצאי חוף השנהב ולמשפחה שהיגרה ממאלי. הוא בילה את ילדותו בהארלם, וסומן כבר מילדות כפרוספקט רציני.
שנה שעברה ראיתי אותו פה בעיר בטורניר קולג'ים של נייקי (PK80ׂׂ) במדי הלונגהורנס מטקסס.

הוא שחקן מאוד בוסרי עם נתונים פיזיים נדירים (ה-WINGSPAN הארוך ביותר בליגה) ופוטנציאל ארוך טווח.
הוא עוד משתפשף כרוקי (17 דקות למשחק עד שניקולה יועבר) ומספרים לא מרשימים של 6.8 נקודות ו-4.6 ריבאונדים לא שמו אותו באף רשימת רוקיס איכותית העונה.
אבל הוא חומד של ילד. שאלתי אותו על השנה האחרונה בחייו, ההיקלטות כמקצוען בליגה וכן, במהלך מתוכנן מראש, הצעתי לו לטעום במבה. תראו:

למרות שלא היה MONEY SHOT, אני מאמין לו שהוא הכיר את המוצר, כי הוא הזכיר מספר פעמים שזה של אוסם – (AWESOMEׁׁׂׂׂ).
אם ישתפר, שנה הבאה הוא מקבל את הבמבה האדומה או את זאת הממולאת בנוגט, המוכרת אצלנו בבית כ-RICH PEOPLE'S BAMBA.

 

 

בפינת הקוסמובול, זכיתי לפגוש את מייק באטיסט, אגדת היורוליג מפנתאנייקוס המועסק כעוזר מאמן בקבוצה.

הבנאדם לקח שלושה תארי יורוליג ונחשב לאחד העוגנים של האימפרייה האתונאית בעשור הקודם.
הוא היה ידוע כמי שהסתדר טוב עם אובראדוביץ' (לא הרבה אמריקאים הצליחו) וכחיית משחק.

הוא ואחרים אשר חזרו לליגה אחרי שנים באירופה בתפקידי עוזרי מאמן הם העדות החיה לגלובליות של
המשחק ברמה המקצועית ולא רק השיווקית. היו לו כמה תובנות מעניינות:

ביום שישי ראובן אחראי לתת בראש לנאגטס במשחק חשוב על דומיננטיות בדוויז'ן.

שבוע הבא, צ'אנוקה נייט בהיכל, כולל כמה מבכירי המכבים של העידן הפוסט-מודרניסטי. יהיה מעניין.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. חזיתי בכל המשחק ומאד נהניתי. היה משחק תחרותי מהרגע הראשון עד האחרון.
    לא מאמין שמג'יק עושה דבר מלבד לנסטת לנצח. היא הפסידה את האחרונים בהפרשים קטנים. אני מאמין בקליפורד (מבלי להתחנף…) ואני מאמין שהמג'יק עוד תשמיע קולות.

  2. איזה טור מעולה. תענוג
    כשמוחמד במבה ילמד להוריד את החיוך המבוייש מהפנים הוא יהפוך למפלצת טורפת כדורים כתומים 🙂

כתיבת תגובה