חג הודיה שמח (מלבד לטרקי'ס – תרנגולות ההודו)

חג ההודיה בחווה של דבי וקני: חוויה אמריקאית בתמונות / מנחם לס

הגענו לחווה של בנה של גייל קני ואשתו דבי לחג ההודיה מהבית בגרינוויל, נסיעה רגילה של שעתיים וחצי שבגלל החג והסערה שאמורה הייתה להתחולל ביום הבא (ולא הגיעה) הפריוויי 85-I היה מפוצץ, אז ירדנו ל-S-29, קאונטרי רוד שנסע דרך RURAL AMERICA האמיתית – חווייה בפני עצמה – אבל הנסיעה לקחה כמעט 6 שעות. כל פעם שניסיתי לחזור ל-I-85 ראיתי אותו דבר: מגרש חנייה הנע 20 קמ"ש, וחזרתי ל-S-29.

הנסיעה בקאונטרי האמיתי של דרום קרולינה היא חווייה שאין לתארה בפוסט קצר. צריכים ספר שלם לתאר את החיים בעיירות הקטנות האלה שבעבר די פרחו עם PLANTATIONS של עבדים שחורים, KKK, ומה לא. אלה ה-MILL-TOWNS שספרים ניכתבו עליהן, והיום הן לא הרבה יותר מ-GHOST TOWNS, מלבד בעלות המזל שמשקיעים קנו ופיתחו בהן אזורי מגורים חדשים (בעיקר לפנסיונרים) עם מגרשי גולף ושופינג סנטרס חדשים, והן פופולריות במיוחד בגלל מזג האוויר הנוח שדל דרום קרולינה, והמחירים הזולים ביותר בארה"ב (שלשום גלון בנזין עלה אצלנו $1.95, המדינה היחידה בארה"ב שמחיר גלון גאז היה מתחת ל-2 דולאר!).

טוב. אחרי 6 שעות נסיעה ארוכה אך מאד מעניינת, הגענו לחווה הנמצאת במרשוויל, צפון קרולינה, כ-45 דקות מדאונטאון שרלוט, ו-45 דקות מאוניברסיטת 'דוידסון' שם למד סטפן קרי. אמו סוניה, חיים של מומי והדוק, ואביו דל קרי ואשתו גרים בעיירה היקרתית מתיוס, בערך 20 דקות נסיעה מכאן.

בחווה שקני קנה לפני 3 שנים ב…$300,000… ישנם 11 מבנים. כמה מהם אנחנו עדיין מנסים לנחש למה הם משמשים. לנו יש GUEST HOUSE קטן וחמוד:

*

*

בכניסה מצאנו שלט חדש:

*

על הכיפאק. מזמינים אותנו ל-COZY CABIN! ככה מקבלים אורחים! אבל…

אוקיי… חשבתי שבאנו לפנסיון…(לדבי וקני יש כנראה רעיון שונה…)

הדבר הראשון שגילינו כשפתחנו את הדלת היה השלט מעל על השולחן בכניסה. טוב. את המיטה גייל תסדר. בקשר לארוחת בוקר נדאג לזה כשהבוקר יגיע….

***

מה שגילינו מיד היה GUEST HOUSE משופר וצבוע. מיטת KING SIZE כי אמרנו לקני ודבי שהמיטה הישנה היתה קטנה מדי (גייל אוהבת לישון באלכסון), ולאקסטרה הם הוסיפו לנו גם טיווי חדש על הקיר, אבל אני יודע שלא יהיה לנו יותר מדי זמן לראות TV.

***

"מקרר חדש, וכניסה חדשה לשרותים. אנחנו מוכנים ל-"חופשה בחווה"

היינו אמורים להגיע ב-2-3 אחה"צ ובמקום הגענו ב-6. כבר מחשיך בחוץ. אחרי 'שלום-שלום', חיבוקים ונשיקות (במיוחד עם ג'סי, אחיו המבוגר של קני – גילאים 62 ו-59 – והפרטנרית שלו סינדי, שאותם לא ראינו שנתיים). הנה הם עם האימא:

*

ג'סי, הימני, הוא פליי-בוי פר אקסלנס שחי את החיים הטובים בבולדר, קולורדו. הוא לא עובד כבר איזה 20 שנה מאז הסבא שלהם נפטר והשאיר להם בוחטה של ירוקים. הוא אחלה צעיר שהידיד הטוב ביותר שלו הוא פוט, הידיד השני בירה, והידידה השלישית היא סינדי החמודה, מורה לילדים מיוחדים. אבל ג'סי הוא בעל לב זהב, אוהב חיות, ילדים (יש לו בן אחד – RANGER בפארקים של קולורדו)  מאשתו הראשונה, ו-0 ילדים מהאשה השנייה והשלישית, והוא אוהד ספורט  בקנה המידה של ג'ייסון, בעלה של אפרת (אם תסתכלו היטב בתמונה תראו מגזין  ESPN שהוא הביא איתו). אני גידלתי גם את קני (השמאלי הממושקף) וגם את ג'סי – שהיו בני 12 ו-15 כשנשאתי את אמם – להיות אוהדי הניקס, הג'איינטס, היאנקיס, והריינג'רס, וכאלה נשארו עד עצם היום הזה.

מה הוא עושה כל היום? מתעורר ב-11 (אבל למרות העישון והשתייה הוא לא משתכר ויודע את הגבולות, אבל הוא "אוהב לישון" לדבריו), הולך לג'ים, ואחרי הצהריים מסתכל על ספורט ומחכה שסינדי תחזור מבית הספר.

בקיצור, רבע שעה אחרי שהגענו קני שואל אותי אם אני רוצה לבוא איתם HUNTING. זוהי תקופת הצייד המותרת ומאושרת, ואפילו מומלצת. מה שקרה הוא שאוכלוסיית הצבאים גדלה בצורה מפחידה ומאיימת, ומחוסר מזון הם מעיזים יותר ויותר לצאת מהיער ולחפש אוכל בפחי הזבל של התושבים בקאונטרי,ואפילו יותר ויותר בערים כמו גרינוויל ושרלוט כשהם מגיעים עד דאונטאון בחיפוש מזון. אדמיניסטרציית היערות (FOREST ADMINISTRATION) הודיעה שהשנה מספר הצבאים יעלה לראשונה על מספר התושבים בארה"ב. בארה"ב ישנם 39,000,000 'ציידים', ואפילו אם כל אחד צד צמד צבאים, האוכלוסייה של הצבאים הופכת לבעייה גדולה וגוברת כי יותר ויותר יערות הופכים  לאזורי מגורים ומגרשי גולף

סירבתי. גם הייתי עייף וגם אין לי לב, למרות שאני מבין את ההכרח והמטרה.

שאלתי את קני 'למה עכשיו?'.

הוא הסביר לי דבר שלא ידעתי: הצבאים יוצאים למצוא אוכל מיד אחרי שקיעת השמש וחוזרים למקומות מחבואם ביער לפני זריחת השמש. הם ישנים משך היום.

לא היה לי לב לצאת איתם לצייד.

הם יצאו לבד וחזרו עם שני צבאים – המיכסה המותרת לשנת 2018. צבי אחד הם נותנים לחוואי המתמחה בעניין ובתמורה הם יקבלו בשרים מכל המינים להקפאה ומאכל למשך כל השנה.

ומי שלא נעים לו בקשר למאכל בשר צבי, שיימנע גם מאכילת בשר בקר. התהליך הוא שווה רק שלחיה אחת קוראים פרה ולשנייה צבי. והוותיקים ביניכם חייבים לזכור את מסעדת 'קולומבוס'בהרצליה פיתוח שהתמחתה בסטייקים והמבורגרים מבשר צבי.

*

מכוניות המשפחה החלו להגיע מכל החורים. הבנים והנכדים שלגייל הם הנכדים והנינים, ואח ואחות של דבי, שהיא אחת מ-11 אחים ואחיות שלאט לאט באים ומתקבצים בצפון קרולינה מכל החורים בארה"ב, כי החליטו שהאזור הזה הוא הטוב והבטוח לגדל ילדים ונכדים בגלל מזג האוויר, רמת החינוך הגבוהה כאן, ויוקר המחייה שהוא בין הנמוכים בארה"ב. ולאלה המעוניינים בספורט יש את שרלוט, ועשרים אוניברסיטאות DIV I במרחק של רדיוס נסיעה של שעה, שעה וחצי

*

אחד הדברים שעזרנו לקני לעשות היה לאסוף שברי עצים מההוריקן האחרון ולהבעירם. האש בערה עד שעות הערב המאוחרות.

אז כמה מאיתנו עלינו על טרקטור, שני GOLF CARTS, ו-3 טרקטורונים לילדים ויצאנו לסיור מהיר בחווה.

דוגמא לטרקטורון לילדים. לקני ישנם 4 כאלה ו-3 יצאו לדרך

אחד מה-GOLF CARTS עם הנין והנינות

בדרך עצרנו לומר שלום לסוס טייסון שנולד עם רגליים אחוריות דקות מהרגיל, ולכן רק את הנינים שמים על גבו לרכיבה בהליכה וללא אוכף. בגלל בעיית רגליו הסוס 'יודע' שאסור לו לדהור או שרגליו יקרסו ולכן הוא רק הולך בעדינות – רכיבה אידיאלית לנינים ונינות בני ה-6, ה-8, וה-10. את רומן ודומיניק בני ה-12 וה-17, אנחנו כבר לא שמים על גב טייסון מפאת משקלם.

*

טייסון הוא סוס חברתי מאד ותמיד מגיע לאן שיושבים בחווה. לחוואי שממנו קנה קני את החווה היו 12 סוסים באורווה שאתם רואים והוא לקח את כולם מלבד טייסון המוגבל.

*

*

בחווה כמה מבנים שקני עדיין לא החליט מה לעשות איתם. אחד הוא המבנה הזה בו החזיק החקלאי את מטוסו החד מנועי לשמירה מהגשם. את המטוס לקח איתו כשמכר את החווה לקני ב-$300,000.

*

*

בזמן הנסיעה בחווה אנחנו רואים את מייקל (בחולצה השחורה – הנכד של גייל), וצ'אק, אחיה של דבי, משחקים במן משחק של החוואים בו עליך להכניס 5 שקיות – אחת-אחת – ממולאות ב-BEANS, בשעועית, למבנה עץ כפי שאתם רואים עם שני חורים במרחק 30 רגלים (בערך 8 מטרים), הלוך וחזור 8 פעמים. אם הכנסת לחור הקטן אתה זוכה ב-10 נקודות. חור גדול – 5 נקודות. אם השקית נוחתת על הקרש המשופע ונשארת עליו – 2 נקודות. באזור הזה – מורפי קאונטי – מתקיימת אליפות שנתית במשחק הזה ב'יום האפרסקים'.

*

*

נדנדת הענק שבאה עם החווה (שקני קנה לפני 3 שנים)

*

אלה דאו'ז שבאים לחווה בגלל נחיל המים וחיפוש אוכל

*

איזה מכונה חקלאית שהחוואי השאיר לקני. קני, מוסכניק מעולה לפני שנפצע, יעבוד על המכונה ויפעיל אותה. הכל לוקח זמן לטפל בחווה של 12 אקרים (ACRES)

*

קני הזהיר אותנו לא לרדת לנחיל המים (הנמצא בירידה מהעצים שאתם רואים) בגלל POISON IVY שהחל לגדול והוא כבר התקשר לבעלי מקצוע לבוא ולנקות את האייבי ה'מרעיל' הגורם לפגיעה חמורה בעור.

לנחיל הזה באים צבאים לשתות כל יום אבל המקום אסור לצייד. צייד מותר רק ביערות מסומנים.

*

*

המראה של האחו בחווה  עם טייסון המלכך עשב. קני גידר לטייסון את השטח עם גדר חשמלית שנגיעה בה גורמת לחישמול קל וטייסון יודע לא לגעת בגדר. פעם כל השטח (וימינה לו) היה לגידול תירס באביב כשהחווה היתה חקלאית.

*

*

קני החל לבנות (בעצמו) בריכה קטנה שתהיה מוכנה לקיץ הבא

*

*

חוזרים לחווה. תרנגול ההודי (אחד משניים) מוכן לעלות על הגריל לשעתיים. את המילוי הכינה גייל שלי

*

*

בינתיים מייקל הולך 'הורדת ידיים' נגד כל גבר (היו 6 מאיתנו) כשהוא נותן לכל אחד 10 שניות להחזיק מעמד. אף אחד לא הצליח

*

בנוסף לשני תרנגולי הודו, צ'אק, אחיה של דבי, הכין צלעות לגריל

*

היו גייל, דבי, כריסי (בתה של דבי), ברברה (אשתו של מייקל), סינדי (חברתו של ג'סי), סימונה (חברתו של צ'אק) ומריסה (ביתו של צ'אק) וכל אחת הכינה מגש של אוכל לאיזה 25 איש, אישה, וילדים

*

מריסה חייבת להאכיל את בתה. איזה מותק של חברת משפחה שרק הגיעה עם בעלה מפורטלנד לגור כאן

*

שלושת הנינות הצעירות. בצדדים, הבנות של כריסי, ובמרכז בתו של מייקל – רקדנית מחול בקבוצת ריקוד מקצוענית

*

מתחילים לאכול מההודי…

*

יושבים לאכול. חגיגה

*

*

תמה סעודת חג ההודיה