שר הטבעות – שיבת המלך / רומן גרפי

לא צריך להיות מנחם לס וגם לא רביב דרוקר בשביל לדעת שהדבר הכי מעניין במשחק הראשון של לברון בקליבלנד עם מדי לייקרס זה התגובה של הקהל לכניסתו לאולם של מי שמלך עליהם במשך אחת עשרה שנים ואף הביאם לארץ המובטחת. אי לכך ובהתאם לזאת שלפתי את המצלמה הישנה שלי, לא מהבויידם, מהגארג', איבקתי אותה ואפילו פירמטתי את כרטיס הזיכרון שלה. הייתי נחוש לתעד את כניסת הילד מאקרון למגרש ויהי מה. סך הכל, אוהבים או לא, מדובר בפנים של הליגה בעשור האחרון ובמי שנושא בלפיד שהעבירו מג'יק ובירד בראשית ההיסטוריה (שנות ה-80) לאלוהים שהעבירו לממבה שהעבירו למלך שיעבירו לציון בשנה הבאה כשזה ייבחר בדראפט ע"י הקאבס.

אוי הציפייה. כבר משבוע שעבר ולמרות שהקאבס סוף כל סוף ניצחו משחק כדורסל כל שדובר מאחורי הקלעים זה על המשחק נגד הלייקרס. נכון, תפסתם אותי, הייתי במשחק בשבוע שעבר נגד הצרעות ולא כתבתי עליו. האמת, לא רציתי לבאס, כי האווירה הייתה של בית קברות, וזה למרות שניצחנו. התפוסה הייתה בשריקת הפתיחה בסביבות עשרים אחוז, למרות שהיא הגיעה בערך לחצי עד סוף הרבע הראשון והניצחון היה נגד קבוצה שנראה שהיא באה להפסיד. ראבק, ווקר סיים עם 7 נק' ב-36 דקות וכך עלה בידינו לרמוס. ושוב, כל מה שדובר עליו היה משחק הבית הבא, יריעו או יקללו? לא ברור אבל מה שכן, הבטיחו קרקס וקרקס היה. אבל מי האמין שתהיה גם הצגה?

אקפוץ רגע לסוף, המשחק של אתמול היה ברמה של משחק פלייאוף, סיפור קלאסי של כוכב על נגד אקסית שמשך את כל עולם תקשורת הספורט ואחותו ופוצץ את האולם עד אפס מקום באוהדים, בתוספת של משחק מותח עד לרגעים האחרונים עם מהלכי קלאץ' שהרימו את הקוויקן לואנס באוויר, אך בסופו של דבר, לא מעבר לאטמוספירה. בשביל זה כנראה היה חסר שקולין סקסטון או תומפסון ידפוק בלוק ללברון במהלך האחרון והמכריע של המשחק אך אני כבר חורג כאן מגבולות הז'אנר אל ממלכת המדע הבדיוני.

אחזור להתחלה, נחישות, מצלמה, סוללה ספייר, כרטיס זיכרון מפורמט, צום מהבוקר בשביל לבוא רעב, שטיפה מהאישה על כך שאני נראה לה יותר נחוש לעשות אהבה עם לברון מאשר למצוא עבודה מסודרת ויצאתי לדרך. בדרך, דבריה של האישה עוד הדהדו בראשי, שאלתי את עצמי כמה פעמים עוד אוכל לציין באוזניה שבארץ הרווחתי יותר ממנה וכמה פעמים עוד היא תציין באוזני שהיא עבדה יותר שנים ממני כי אני למדתי ולמדתי ואני אומר שלמרות שזה מאוד נחמד לא באמת דרשתי להפוך לעקר בית או כמו שקוראים לזה כאן STAY HOME DAD ולמי לעזאזל צריך לרדת בשביל לקבל כאן עבודה. בסוף אמרתי לעצמי לא לדאוג לכך כרגע שכן השטיפה כנראה תימשך גם מחר היות שאנו צפויים להרביץ וואחד נסיעה על הבוקר לחברים באזור שיקגו ועבודה קרוב לוודאי לא תימצא בזמן שמעכשיו ועד תום המשחק אלא אם אגויס לתאגיד.

הגעתי שלוש שעות ורבע לפני המשחק ולראשונה, נציג הקבוצה זיהה אותי בזמן ששלפתי תעודה מזהה. התקדמות. בלי גינונים שעטתי אל חדר המדיה, השארתי בו את המעיל והתיק ויצאתי לצוד לי שוט קולנועי שלא יבייש את קובריק וקורוסאווה. אוכל לארוב לו בכניסה למסדרון של חדר ההלבשה עת הגעתו הראשונית להיכל וזה יהיה שוט נחמד אבל הפרס הגדול מבחינתי הוא דריכת כף רגלו הראשונה במגרש ותגובת הסובבים לכך ולשם כך אצטרך לנצח עם מיקום ולא אוכל לבזבז זמן על המתנה במסדרון.

שלוש שעות לפני שריקת הפתיחה והפרקט כבר עמוס בחצובות, מצלמות, עיתונאים, צלמים, מקליטים, מאבטחים, סדרנים, שוטרים וזיזיץ', קהל עדיין לא, פותחים להם מאוחר יותר. על פי רוב, החל משעתיים וחצי בערך לפני השריקה ולמשך שעה – שעה ורבע שחקני הקבוצות עולים אחד אחד או בזוגות להתחמם במגרש עם עוזרי המאמן. לאחר מכן, שעה ורבע לפני השריקה פותחים את חדר ההלבשה לעיתונאים למשך רבע – חצי שעה ולבסוף, בערך עשרים דקות לפני השריקה כל שחקני הקבוצה עולים ביחד לפארקט לחימום הסופי. אחר כך המנון, הצגת שחקני האורחת, הצגת שחקני הבית ושריקה. הבעיה היא שכוכבי העל עושים מה בא להם והרגליו של לברון זרים לי.

זיזיץ' תמיד ראשון
כנראה מרוויחים לפי שעה
early bird
ישר כמו פלס מים עקום
הסדרנים מתחממים
זרקתי מחצי מגרש שאף אחד לא הסתכל

ניגשתי לאחד העיתונאים המבוגרים שאת פניו כבר היכרתי מבין שלל כל הפרצופים החדשים שהסתובבו באזור הפארקט וחקרתי אותו לגבי הרוטינה של קינג ג'יימס. הוא העריך, על פי ניסיון העבר, שאם לברון יגיע להתחמם זה יהיה בין שעתיים לשעה וחצי לפני השריקה. אם, בגלל, וזה היה לי חדש, שיש גם אולם קטן יותר ופרטי בקומה העליונה של ההיכל ויכול להיות שברון ברון יתחמם שם ויעלה לפארקט רק לפני הצגת השחקנים. פאק, הגיוני שזה מה שהוא יעשה אבל לך תדע.

הרוויח את הזכות לעשות מה בא לו

שעתיים וחצי לשריקה אני עוד מצלם כמה תמונות סטילס ועושה טסטים על לונזו שעלה בינתים ואשכרה זורק את הכדור כמו בטלוויזיה, תוך כדי שהוא מסתיר לעצמו את הסל (לפחות חלקית).

שימו לב, זאת לא מסירה
למי שתהה, ככה זה נראה אחרי השחרור

לונזו פורץ ומטביע!

הבן של לאבאר

לונזו מסיים ומתיישב וקוזמה עולה.

לא לברון
ברבור
מצלמות ממשיכות לזרום לפארקט
ועוד

קוזמה מסיים ואינגרם עולה אבל הוא יאלץ לסלוח לי שלא צילמתי אותו, אני כבר זנחתי את מקומי לצד הפארקט והתמקמתי בנקודה שבה אוכל לצלם את ראש התאגיד מגיח לאולם מהמסדרון של חדר ההלבשה ועולה לפארקט.

ככה זה נראה בשלב זה, כניסת שחקני האורחת מאחורי

תפסתי נקודה גבוהה יחסית כך שלא יסתירו לי בהמשך ופתאום אני מזהה צללית גבוהה מגיחה מהמסדרון, אני לא מוכן, שולף ויורה. למזלי זה לא הענק הנכון. השוט סגור מידי, רועד ומתחיל מאוחר.

טסט ראשון

עוברות כמה דקות והפעם לאנס מגיח, הפעם השוט יותר מוצלח, פריים משופר ועיתוי נכון.

ככה אני רוצה רק עם לברון.

אני ממתין עוד ועוד, מתחילים כבר לזרום לנקודה שלי צלמים נוספים ואז הזרזיף הראשוני של הקהל גם מתחיל לזרום. פאק! הוא עדיין לא הגיע ועכשיו הסיכויים פחתו כי כניסה ברגע זה היא פחות דרמטית ולא אופיינית לטיפוס. טוב, חיכיתי עד עכשיו אז אמשיך לחכות כבר, מתי שהוא יגיע שיגיע. אלא אם הוא מתכנן לצנוח מהתקרה או לעלות עם קבוצתו לשעבר בסוף הוא יגיע מכאן.

הוא עשה עשרים טייקים
ניצני האוהדים

האוהדים הראשונים מגיעים ונצמדים לכניסה לפארקט במטרה להשיג חתימה או סלפי.

הופה! זה הוא! לא, עוד פעם ענק אחר.

טוב, עוד טסט.

חברים של האשך
הבדיחה הזאת לעולם לא תתישן
האיש שתמיד יודע מה להגיד
דוריס! תאטי בבקשה אני על פוקוס אוטומטי

את התמונה של מארק ג'קסון אני בכלל מתבייש להעלות.

התמונה שגרמה לכל הבלגן עם שמעון
איש מאמריקה

ביזלי עולה וגם רונדו וצ'נדלר כבר ירד אחרי שחתם לכל המעוניין ובמוניטור לידי אני רואה את לברון מזיע ובלי חולצה נכנס לחדר ההלבשה. זהו, סגור, הוא עשה חימום במגרש הפרטי. נשאר רק לחכות שיעלה עם הקבוצה.

נדפק לי המוח כבר, אני רואה אותו בכל מקום
בשלב הזה זה יכול להיות גם הוא
הפארקט על סף קריסה

אוקי, כל השחקנים כבר חזרו לחדר ההלבשה, המאבטח סגר את הוילון, זהו, נגמר הסיפור, בפעם הבאה שמישהו יצא מהוילון זה יהיה שחקני הלייקרס וגם הוא בינהם, בטוח. בטוח?

WTF!?

איפה הבן אדם? חלאס, כולם כבר עלו, מה אתה לא עולה עם הקבוצה שלך? איבדתי כבר תחושה בכל הגוף, עומד כאן שעות. אין לך לב?

חולפות עוד מספר דקות ודמות גדולה מגיחה החוצה, טיסון צ'אנדלר. ראבק, הוצאת את המיץ לכולם, אל תבוא, תחזור ל-LA.

ואז, חמש דקות לשריקה, הוא מגיח. זהו, הנה לברון, אין יותר טעויות בזיהוי. הקהל מבסוט ואני, שאיבדתי כבר תחושה בידיים רועד לשנייה קריטית בזמן שהמלך שועט פנימה. השוט לא מושלם וכנראה לא יניב מיליון צפיות אבל ככה זה.

מיהרתי למושבי וכמובן שהפעם יציע העיתונאים היה עמוס להתפקע ולא מצאתי את כיסאי. הסתכלתי ברשימה ולהפתעתי גיליתי ששידרגו אותי מהמקום הרגיל והורידו אותי שתי שורות קדימה. לרגע ממש הרגשתי רצוי. התמקמתי ושלפתי את המצלמה לקראת הצגת השחקנים. להלן –

המשחק נפתח ובפסק הזמן הראשון הוקרן סרטון מיוחד –

חשבתי שאפרט גם על המשחק אבל נראה לי שהלאתי מספיק אז רק אספר שהיה יופי של משחק ועד בערך שלוש דקות לסיום היה נראה שיש לנו סיכוי טוב לקחת את זה אחרי הובלה לאורך רוב המשחק ועם יופי של רבע רביעי של קלארקסון ולארי נאנס שרצו במיוחד הפעם וג'די שהרימו כל אחד בתורו גבוה את ההיכל. לברון השווה עם שלשה קצת פחות משלוש דקות לסיום ומאותה נקודה עדיין היה צמוד אבל… ג'די עוד הרים עם שלשת קלאץ' שקבעה שוויון דקה וחצי לסיום אבל מגי וקלדוול-פופ עשו את ההבדל בסוף, מגי עם פעולות נכונות בשני צידי המגרש וקלדוול-פופ עם זריקות עונשין.

בראיון לאחר המשחק לא רצו לשחרר את ראש התאגיד ושאלו אותו על הכל במשך שש וחצי דקות.

עכשיו, ששיא העונה מאחורינו נשאלת השאלה איך ממשיכים מכאן ומתי ציון מגיע.

קרע אאוט.

לפוסט הזה יש 84 תגובות

  1. גיא רוזן

    23 נוב 2018 10:50:29

    בחירה נהדרת להיכן למקם את הפוקוס –
    התמונות, הסרטונים, והכתיבה המושחזת, העבירו את אווירה נפלא.

    תודה!

  2. משה

    23 נוב 2018 10:52:21

    יואוו איזה סיקור
    הכי טוב שקראתי אני בטוח
    צחקתי בקול ובכלל נחנקתי בתמונה של הסוויש מהחצי חחח
    תודה רבה!!!!!

  5. עידו גילרי

    23 נוב 2018 11:11:41

    גדול אלעד
    השוט של לונזו פשוט מצוין. איזו זריקה עקומה יש לבו אדם. למה נשאר לצפות עכשיו בשאר העונה? לחזרה של קווין לאב?

  8. Nir

    23 נוב 2018 11:33:19

    אמרו כבר שנהדר? אז עוד פעם, הרגשתי ממש כמו בטרילוגיה של טולקין. אתה כותב מצויין ויודע להעביר את הכל בצורה מצחיקה, אלגנטית, שנונה ובעיקר מעניינת.

    1. קרע במיניסחוס

      23 נוב 2018 21:41:36

      תודה רבה ניר. חששתי שהכותרת תהיה בנלית מידי אבל היא פשוט התאימה. אני מקווה שטולקין לא מתהפך בקברו.

  12. מתן גילור

    23 נוב 2018 11:42:26

    תודה רבה. פשוט מעולה.
    אחד הסיקורים שיותר נהניתי מהם. את המשחק ראיתי, אז שמח שהתמקדת במסביב.
    מעניין אם היה בהיסטוריה ספורטאי שזכה לכ"כ הרבה תשומת לב בכל פיפס שלו מהשניה הראשונה בליגה. החוסן המנטלי שלו לא פחות מרשים מרמת הכדורסל.
    שאלה אחת שלא ממש הבנתי – איפה המשפחה שלו עכשיו? כי מצד אחד מדברים פה על קליבלנד ומצד שני אמרו שהבנים נרשמו בבי"ס בל"א. אולי משהו נפל לי בתרגום.
    ודבר אחרון – מקרוני עם גבינה בחג ההודיה?!

    1. יניב

      23 נוב 2018 12:17:10

      ממה שאני הבנתי המשפחה הגרעינית שלו בלוס אנגלס. בראיון הוא אמר משהו על המשפחה שבלוס אנגלס. אני לא זוכר את הציטוט המדויק

    2. קרע במיניסחוס

      23 נוב 2018 21:48:42

      תודה מתן, אני מעריך את זה. מקרוני עם גבינה זאת מנת דגל אצל הרבה משפחות כאן לעיתים מקרימים אותה ומוסיפים לה שלל גבינות ותבלינים וזה לא רע בכלל.

  16. C webb

    23 נוב 2018 12:31:55

    פשוט מעולה.
    מדהים כמה העזיבה של לברון השפיעה על היכולת של הקבוצה, אבל יותר מדהים, כמה היא השפיעה על הכלכלה במקום.
    אני לא חושב שיש עוד ספורטאי שיכול לגרום לאפקט כזה גדול.

  24. שמעון

    23 נוב 2018 13:41:38

    מעולה רומן. תיאור חוויה אדיר. איך הקינג אוהב את הדרמה לגרום לכולם לחכות, כמו הכוסית שמגיעה אחרונה למסיבה 🙂

  27. שגיא נאור

    23 נוב 2018 14:25:37

    פנטסטי.
    אם הבעיה שלך לסקר היא הקאבס אפשר לארגן תרומה להעביר אותך למקום אחר. כמה רחוק אתה ממילווקי?

  35. גיא א

    23 נוב 2018 18:44:32

    אלעד איזה סיקור נהדר!!! לא הצלחתי לקבל אישור אז אתה מסקר לבד. תעשה חיים ובבקשה תכתוב לי אם אתה צריך משהו. בוא ננסה לסקר ביחד פעם הבאה שאתה בשיקגו

  37. דובי

    23 נוב 2018 19:55:50

    רציתי להוסיף שמייק ברין שדר מלך. השדר הכי מלך. והוא שדר הבית של המשחקים ובדרך כלל הוא סיבה מספיק טובה לראות משחקים שלהם, בטח כשלידו קלייד פרייזר.

  40. עגל שסבור שיש לפרק את דיוק

    23 נוב 2018 21:54:52

    מצוין קרע. יש לך כישרון, תראה לאישתך שתראה ותאמין.
    העברת את החויה ממה שמסביב למשחק בצורה מצוינת

  41. אורית

    23 נוב 2018 23:47:28

    אלעד יקר,
    המתח שהצלחת לגרום לי עד שנכנס המלך, היה פשוט לא יאומן. ספרת כמו סיפור מתח. פחדתי שלא יגיע כלל וכל כך שמחתי שנכנס. הרגשתי את ההתרגשות העולה וגוברת במגרש….השילוב בין צילומים לבין הכתיבה, האישי והמקצועי – הפכו אותי לחובבת קריאת כתבות ספורט אלה. נתת לי מקל לאחוז בו ולהצליח להנות ממה שלא האמנתי אף פעם שאצליח להנות ממנו.

  42. גל אל-איי

    23 נוב 2018 23:51:17

    פשוט נפלא קרע-מיניסחוס-רומן-אלעד-גרפי-דהן!
    ככה עושים סיקור שמביא את ההתרגשות עד הבית. אל תשמע למצקצקים – בחיים אל תראה לאישה מה כתבת עליה, החסרים צרות אנוכינו?
    שוב תודה ובהצלחה במציאת עבודה (לפי דראמבוי וכל המדדים האבטלה בשפל של כמעט כל הזמנים…)

  46. יעל

    25 נוב 2018 00:12:05

    אלעד, כתבה מצויינת. מרגישים את ההתרגשות והאנרגיות המטורפות שחווית. אחלה חווייה. אחלה סיקור. תמשיך ליהנות ולשתף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט