שער 4, 19:30 בערב, הזכרונות מהמשחקים והשחקנים שגדלתי להם מתחילים לחזור… הפייד אווי של פארקר, השלשות של שארפ, ה"עין עקומה" של שאראס… אחח איזה כיף היה לגדול על מכבי. לצערי מכבי של היום היא כבר לא מכבי של פעם.. הכישרון לא שם, הדומיננטיות נעלמה כלא הייתה ואמון הקהל הולך ונעלם. למרות הכל, ההתרגשות לפני משחק יורוליג עדיין שם, גם אצל האוהדים הצהובים שמקווים לראות שינוי לאחר החלפת ספאחיה.

מכבי הגיעה למשחק הערב נגד פנר במאזן של 7-1, בדיוק ההפך הגמור מהמאזן של הטורקים החזקים שהגיעו לגמר המפעל בשלוש השנים האחרונות (זכו רק פעם אחת) וכמו שזה נראה עד כה, הם לא מתכוונים לעצור עד שיגיעו לאותו מעמד גם השנה.

כשעה לפני הטיפ אוף האווירה עוד רגועה. האוהדים השרופים משער 11 מחממים את הגרון ואת התופים, זוסמן מחמם את הידית לפני כולם, אבדיה עובד על היכולות הגופניות לפני שהוא עוזב לאן בי איי עוד שנתיים וטאריק בלאק מלטש את מהלכי הפוסט שלו מול עיניו הבוחנות של אובראדוביץ'.

מוזר לראות את החימום של מכבי ופנר ביחס לליגה הטובה בעולם. סוללת המאמנים האישיים לא קיימת, מחזירי הכדורים הם השחקנים עצמם ורוטינת החימום לא נראית קבועה. מעניין מה טאריק בלאק חושב לעצמו על כל השינויים הללו אחרי שבשנה שעברה התחמם לצד קאפלה והארדן עם מאמן צמוד שמדריך אותו ועכשיו הוא מחליט מה לעשות והולך להחזיר לעצמו את הכדור אחרי עוד זריקת עונשין.

לאט לאט ההיכל מתחיל לתפוס צבע, התופים הופכים לרועשים יותר והמתח באוויר מורגש בהחלט. אולי זה בגלל חילופי המאמנים, אולי בגלל שזה בסה"כ משחק היורוליג השני שמתקיים בהיכל מנורה מבטחים השנה. ככה או ככה, הגיע הזמן לצאת לדרך.

מכבי פותחת עם חמישייה גבוהה שכוללת את סקוטי ווילבקין, דיאנדרה קיין, אנג'לו קלויארו, ג'וני אובראיינט וטאריק בלאק. מנגד, זליקו אובראדוביץ' משאיר את התותחים הכבדים על הספסל (הכל יחסי כמובן) ועולה עם קוסטאס סלוקאס, מארקו גודוריץ', אחמט דובריוגלו, מליח מהמוטוגלו וניקולו מלי.

מכבי פותחת את המשחק בצורה אגרסיבית אבל מפספסת סלים קלים ואפשרות לפתוח פער מוקדם, דבר שיפגע בה בהמשך. השילוב בין שלישיית ווילבקין-בלאק-אובראיינט נראה טוב כאשר אחד מהגבוהים מתמקם בפוסט והשני מבצע פיק נ' רול עם ווילבקין והתוצאות לא מאחרות לבוא. אחרי שבע דקות של משחק מכבי מובילה 12-7 בזכות אותו שילוב ולחימה בלתי נלאית של קלויארו שהצליח להפתיע ולהרשים אותי הערב.

להפתעתי ושמחתי, זוסמן עולה מהספסל כחילוף הראשון ודואג להשאיר חותם עם הגנה נהדרת ופעולות חכמות ומתונות בהתקפה. קנדריק ריי, שלא זכה ליותר מדי קרדיט בתחילת העונה, נכנס גם הוא לעניינים ולמרות דקות טובות של סלוקאס מכבי מסיימת את הרבע הראשון ביתרון של 3 נקודות.

ככל שהמשחק מתקדם אובראדוביץ' מעלה את התותחים הכבדים שלו – לוברן, דאטומה, וסלי ובובי דיקסון הלוא הוא עלי מוחמד (דברים השתנו שהייתי בגולה). 8:30 דק' לסוף הרבע קורה אירוע מעניין כאשר דני אבדיה הצעיר עולה לראשונה לפרקט והאוהדים לא נשארו אדישים לכך עם תשואות ועידוד אדיר. אבדיה זוכה להתכבד בסל יפה וגם לראות את לוברן שולט ברחבות ללא הפרעה ממשית. דאטומה המנוסה דואג להיכנס לעניינים עם שלשה שמעלה את האורחים ליתרון ראשון במשחק, יתרון שהחזיק מעמד שנייה וחצי בזכות דיאנדרה קיין.

המאמן היווני של מכבי קורא את מחשבותיי ומכניס את בלאק למגרש במקומו של טיוס שלא ממש הצליח להפריע לסנטר הצרפתי של פנר. שתי הקבוצות ממשיכות לזרוק שלשות בניסיון לייצר איזושהי בריחה ומי שמצליחה לעשות את זה היא מכבי שמסיימת את המחצית הראשונה ביתרון של 5 נק' בזכות שלשות של אובראיינט ו-ווילבקין.

בניגוד לציפייה שלי שנבעה בעיקר מהעונה הנוראית שמכבי עוברת עד כה, האווירה פשוט מחשמלת בהיכל כאשר אוהדי שער 11 הידועים לא מפסיקים לדחוף את הקבוצה ושאר הקהל.

אחרי שעלה עם לא מעט שחקני ספסל בתחילת המשחק, זליקו לא בא לשחק משחקים בתחילת החצי השני ועולה עם דאטומה, עלי, לוברן, סלוקאס ומלי.

פנר מתחילה לחזור לעצמה עם נקודות יפות של לוברן שממשיך להראות לבלאק את רפרטואר המהלכים שלמד מלמרקוס אולדרידג' בעונה שעברה ומשאיר את הפער על קנו. ההגנה של מכבי הפכה לרכה יותר במחצית השנייה ופנר מענישה בכל הזדמנות שרק ניתנת לה. בכל זאת מדובר בקבוצה שהגיעה לשלושה גמרים רצוף.

1:04 דק' לסוף הרבע הקהל קם מהכיסאות בשביל "להריע" לשופט אחרי שריקה לעבירה של קיין, שריקה שנראתה שגויה לאחר מכן בהילוך החוזר. המומנטום היחסי נשאר אצל הטורקים עם עוד התקפה של מכבי שמסתיימת באיירבול של ווילבקין. למזלם של הצהובים, עלי מוחמד מחטיא שלשה פנויה בצד השני. 16 שניות לסיום הרבע נמרוד לוי ואבדיה מצטרפים לזוסמן על המגרש ויוצרים חמישייה עם שלושה שחקנים ישראלים צעירים, דבר שגם זקני השבט מתקשים לזכור.

הכרוז מבקש מהקהל לעמוד בתחילת הרבע המכריע של המשחק ומקבל את מבוקשו עם עידוד אדיר לצהובים שנואשים לניצחון 2 ביורוליג.

יובל זוסמן ממשיך להרשים ולהראות שמקומו על הפרקט עם האלי הופ לטיוס והגנה טובה על קאליניץ' בצד השני, כמה חבל שהוא החטיא שלשה מיד לאחר מכן כי הקהל כבר היה בדרך לקפוץ לפרקט.

קיין ממשיך להראות שטוב יהיה אם הכדור לא יהיה בידיים שלו עם עוד החטאת ליי-אפ מתסכלת שלאחריה גם דאג לקבל עבירה טכנית. עזוב אותך דיאנדרה, תתרכז בלשמור, הרי בשביל זה הביאו אותך למכבי, לא?

כל נקודה מרגישה כמו ארבע והלחץ בהחלט מורגש עם יתרון 4 לקבוצה של אובראדוביץ'. ווילבקין וקלויארו לוקחים אחריות ומורידים את ההפרש ל-2, אלא שגודוריץ' מחזיר את זה לארבע עם 4:13 לסיום. גודוריץ' ממשיך לחמם את הידית עם שלשה אחרי פסק זמן והפער כבר 7, במשחק של היום זה מרגיש כפול.

מכבי חוזרים מפסק זמן קריטי עם מהלך יפה שהוביל לשלשה של ווילבקין אבל סלוקאס ממשיך לחורר את הרשתות בהיכל עם עוד 2 נקודות (18 נק').

דקה ו-17 שניות לסוף המשחק ווילבקין לוקח אחריות ומחטיא אבל מי אם לא קלויארו נמצא שם בשביל לתקן והפער עומד של 3 נק' בלבד. פוזשן הגנתי ענק של מכבי נגמר בחסימה גדולה של באלק על סלוקאס אחרי שהחליף עליו בהגנה, כדור של מכבי. ווילבקין מוריד את הזמן בצד השני רק בשביל לזרוק איירבול מחוץ לקשת והכדור עובר בחזרה לטורקים עם 39 שניות לסיום.

פנר מורידים את השעון ומוצאים את וסלי באיזור הפוסט שם הוא סוחט עבירה (גבולית יש לומר) מקלויארו הנהדר. וסלי, ששיפר בצורה דרסטית את אחוזי העונשין שלו (מ-70.7% ל-92.3%), תופר את שתי הזריקות, קיין מחטיא ליי-אפ בצד השני והמשחק הזה גמור, 74-70 לפנרבחצ'ה בסיום.

קלעו למכבי: קלויארו עם 17 נק' ו-8 כדורים חוזרים, ווילבקין עם 15 (3-11 לשלוש נקודות), קיין עם 9 וריי עם 8.

קלעו לפנר: סלוקאס עם 18 נק', גודוריץ' עם 13, וסלי עם 11, עלי, דאטומה ולוברן עם 8 נק' כ"א.

את המשחק מכבי אמנם הפסידה אבל היא יכולה לצאת מהערב הזה עם לא מעט נקודות חיוביות:

• בראש ובראשונה, ההגנה. מכבי נתנה הערב הגנה אישית אדירה שלא נתנה לפנר לשחק את המשחק שלה (קולעים בממוצע מעל 86 נק' למשחק) והראתה הרבה תיאום ומלחמה. באופן אישי, הייתי שמח לראות את זוסמן יותר על הפרקט. הישראלי הצעיר הוא בעל חוש נהדר למשחק ומעבר להיותו שומר מעולה ברמה הזו, קבלת ההחלטות שלו טובה ובניגוד ללא מעט שחקנים אחרים, הוא לא כופה את עצמו על המשחק.

• השילוש (הלא קדוש) של ווילבקין-בלאק-ואובראיינט: למרות שלא ראיתי את זה עובד, שיתוף הפעולה של השלושה עבד בצורה יפה היום, הרבה בזכות חוסר האנוכיות (הגיע הזמן) של אובראיינט.
• אנג'לו קלויארו: אני מניח שחלקכם כבר הבנתם ממזמן שמכבי פגעה בול כשהביאה אותו, אני לא. עד היום. קלויארו פשוט עושה הכל – קולע, מוסר, שומר, לוקח ריבאונדים, שורט, הכל בקיצור. כל קבוצה צריכה שחקן כזה ודווקא פה, מכבי פגעה בול, ביג טיים.

בסיום המשחק ניסיתי לראות מה ההבדלים בין היורוליג לאן בי איי בכל סיפור הריאיונות בחדרי ההלבשה והופתעתי לגלות שמלבד העובדה שהכל טיפה יותר צפוף, אין הרבה הבדל. על הדרך פגשתי את טאריק בלאק שסיפר לי על התחושות שלו אחרי שינויי המאמנים, היחסים עם קובי בראיינט וכמה הוא עוקב אחרי יוסטון והליגה בפרט: