הפעם ה-ADVERSITY עלול להיות גדול מדי

אני יודע. אני יודע. מיאמי מפגרת רק במשחק אחד.

אבל ראיתי הערב הרבה דברים שלא מצאו חן בעיני, כאוהד מיאמי היט. מה לא מצא חן בעיני?

1. ה-BODY LANGUAGE של הקבוצה. אין להם הופעה של אלופה. אתה לא רואה פרצופים שמחים ובטוחים בעצמם. הם שיחקו כמה דקות טובות ברבע השני, אבל בכל שאר המשחק הם ניכנעו למר גורלם, ולא תיפקדו כמו שאלופה צריכה להיראות, אפילו בהפרד של 36 נקודות.

2. הסמול בול של מיאמי היה כל כך סמול שענקי סאן אנטוניו אכלו אותם ממש בריבאונד. סמול בול מתפקד רק כשיש טרנזישיון גיים, וכשאין טרנזישיון, הסמול בול לא שווה חצי קליפת שום. הערב הוא לא היה שווה חצי קליפת שום.

3. כמעט כל שחקני ההיט שיחקו בהיסוס שלא זכור לי. אני מדבר בעיקר על הזריקות לסל. במקום לעלות לג'אמפ בלי לחשוב, כמעט כל הזריקות היו מין "AFTER THOUGHT". הם לא עלו לזרוק ג'אמפ כדי לזרוק ג'אמפ. היא זרקו רק כברירה אחרונה. משך כל העונה לברון ודוויין ווייד קלעו מצויין מחצי מרחק. הערב? איום ונורא. היסוס, היסוס, היסוס. וההיסוס של הכוכבים הידביק את שאר השחקנים, ומלבד מייק מילר, הג'אמפ נעלם לחלוטין מהקבוצנה.

4. איך זה ייתכן שגארי ניל ודני גרין יקלעו 51 נקודות? אגיד לכם איך: אף אחד לא שמר עליהם. אני לא יודע אם היתה זו החלטה של המאמן גרג פופוביץ' או טוני פרקר החליט לעשות זאת בעצמו, אבל במשחק השני הוא ניסה לגבור על כל 'דאבל-טים' בעצמו. הפעם הוא לא נילחם נגד הדאבל-טים, ופשוט עשה כאילו הוא עומד להיכנס, אבל במקום KICKED את הכדור לניל או גרין, וביום שהטבעת אהבה אותם, הם שרפו את ההיט.

אנחנו יודעים שמיאמי מתעלה על עצמה רק כשגבה אל הקיר. ובכן, הוא דבוק לקיר ביג-טיים.  אם הם לא מסוגלים לנצח אחרת, אז הנה, הם נמצאים במצב אידיאלי עבורם.

אך ישנה בעייה קטנה: סאן אנטוניו ספארס אינה הת'אנדר מהשנה שעברה, ואפילו איננה הפייסרס מהשנה. הספארס מורכבת משחקנים וותיקים משופשפים, וצעירים מצויינים כקאווי לנארד, דני גרין, וגארי ניל. ההיט לא משחקים הפעם נגד הת'אנדגר שהיו מאושרים בעצם הגעתם לגמר. הם משחקים נגד קבוצה משופשפת ומנוסה לא פחות מהם. הספארס לא באו לראות כיצד הם יעשו נגד האלופה; הם באו לקחת אליפות. ומי יודע אם ההפסד הראשון בבית לא יהיה ההפסד שייקח מההיט את האליפות.

לברון חייב, אבל חייב להתעלות לגבהים חדשים במשחק הבא או שהוא באמת ייכנס להסטוריה כאחד שלא מסוגל להתעלות כמייקל, או קובי. הוא לא יכול לסיים משחק עם 15 נקודות ויהי מה.

אמש, על כל איבוד כדור, על כל שטות, על כל חוסר הגיון של צ'אלמרס או דוויין ווייד, הספארס דאגו שההיט ישלמו, ובדרך כלל בשלשה. אני לא זוכר את דוויין ווייד כזה ניכנס לסל ופתאום לא יודע מה לעשות ומנסה למסור כדור איום לאחד מחבריו, כדור שנחטף.   אני לא זוכר את בוש מחמיץ חצאי-מרחק כמו הערב. קלינגר ועוד קלינגר. ובהתקפה דנקן לוקח אותו לבית המטבחיים כאילו היה עלה נידף ברוח.

כל הסכויים הם שביום חמישיח נראה מיאמי היט שונה. למעשה אני בטוח בזה. אבל המשחק של "אנחנו מסוגלים לשחק רק כשגבינו הוא אל הקיר" מתחיל להיות מסוכן מדי. במיוחד כשהיריבה היא הספארס. אני משוכנע כמעט שמחר כל מושך בעט יהלל את פופ על ה-ADJUSTMENTS שהוא עשה. ההבדל היחיד – אבל היחיד – היה טוני פרקר שלא לחם נגד הדאבל-טים וכך צבר את 8 האסיסטים שלו ב-27 הדקות ששיחק. כבר שמעתי על "התרגילים המדהימים" ששירטט הפלח כדי שגארי ניל יהיה פנוי לשלשות. ספואלסטרה שירטט אותם "תרגילים מדהימים" עבור מייק מילר, אוקיי? שום תרגילים ושום בטיח: פשוט דוויין ווייד או מריו צ'אלמרס, או ריי אלן – תמיד שניים צימצמו את ההגנה כדי לסתום לו את הכניסה, ואז או שניל או שגרין היו פנויים לשלשה. זה כל הסיפור.

כולם אומרים שלא היו שני הפסדים רצופים ולא יהיו שני הפסדים רצופים. אם ככה, זו חדשה רעה מאד להיט כי הם ינצחו את הרביעי והששי, ויפסידו את השביעי. אז אני מבקש מאפלטון ושאר הדוגלים ב-"שני הפסדים רצופים" להפסיק לדבר עליהם כיתרון להיט.  ההיט חייבים שני מצחונות רצופים על הספארס או שסיפור העונה הזאת גמור עבורם.

ההיט הפסידו את המשחק אחרי ה-44-44 לפני המחצית. הם סגרו גרעון של 10 כשהם משחקים את הכדורסל הטוב ביותר שלהם של הערב. אבל לברון הלך לסל יותר מדי מהר בפוזשיון האחרון של ההיט – זה השחקן הטוב בליגה שלא מבין דבר אלמנטרי כזה? – וגארי ניל קבר עוד שלשה ועשה 44-50 בחצי. זה היה עבורי סוף המשחק.

כולם אומרים שאף פעם אסור TO DOUBT לברון. אבל למרבה הצרה עבורו, הפעם יש לו יריב הרבה יותר חזק ומוכשר ממה שטום ת'יבאו זרק נגדו או מה שפרנק ווגל זרק נגדו. זאת ההזדמנות שלו להראות אם הוא באמת כזה גדול כמו שהפרסומת מזמרת עליו. כי עם כל הכבוד ליכולת ההיט להתגבר על ADVERSITY, ישנם מקרים – ואולי זאת הפעם – שה-ADVERSITY הוא מכשול גבוה מדי לעוברו.

הכל יתברר ביום חמישי – כבר מחר אצלכם!