האם מיאמי משחקת באש גדולה מדי? / מנחם לס

הפעם ה-ADVERSITY עלול להיות גדול מדי

 

אני יודע. אני יודע. מיאמי מפגרת רק במשחק אחד.

אבל ראיתי הערב הרבה דברים שלא מצאו חן בעיני, כאוהד מיאמי היט. מה לא מצא חן בעיני?

1. ה-BODY LANGUAGE של הקבוצה. אין להם הופעה של אלופה. אתה לא רואה פרצופים שמחים ובטוחים בעצמם. הם שיחקו כמה דקות טובות ברבע השני, אבל בכל שאר המשחק הם ניכנעו למר גורלם, ולא תיפקדו כמו שאלופה צריכה להיראות, אפילו בהפרד של 36 נקודות.

2. הסמול בול של מיאמי היה כל כך סמול שענקי סאן אנטוניו אכלו אותם ממש בריבאונד. סמול בול מתפקד רק כשיש טרנזישיון גיים, וכשאין טרנזישיון, הסמול בול לא שווה חצי קליפת שום. הערב הוא לא היה שווה חצי קליפת שום.

3. כמעט כל שחקני ההיט שיחקו בהיסוס שלא זכור לי. אני מדבר בעיקר על הזריקות לסל. במקום לעלות לג'אמפ בלי לחשוב, כמעט כל הזריקות היו מין "AFTER THOUGHT". הם לא עלו לזרוק ג'אמפ כדי לזרוק ג'אמפ. היא זרקו רק כברירה אחרונה. משך כל העונה לברון ודוויין ווייד קלעו מצויין מחצי מרחק. הערב? איום ונורא. היסוס, היסוס, היסוס. וההיסוס של הכוכבים הידביק את שאר השחקנים, ומלבד מייק מילר, הג'אמפ נעלם לחלוטין מהקבוצנה.

4. איך זה ייתכן שגארי ניל ודני גרין יקלעו 51 נקודות? אגיד לכם איך: אף אחד לא שמר עליהם. אני לא יודע אם היתה זו החלטה של המאמן גרג פופוביץ' או טוני פרקר החליט לעשות זאת בעצמו, אבל במשחק השני הוא ניסה לגבור על כל 'דאבל-טים' בעצמו. הפעם הוא לא נילחם נגד הדאבל-טים, ופשוט עשה כאילו הוא עומד להיכנס, אבל במקום KICKED את הכדור לניל או גרין, וביום שהטבעת אהבה אותם, הם שרפו את ההיט.

אנחנו יודעים שמיאמי מתעלה על עצמה רק כשגבה אל הקיר. ובכן, הוא דבוק לקיר ביג-טיים.  אם הם לא מסוגלים לנצח אחרת, אז הנה, הם נמצאים במצב אידיאלי עבורם.

אך ישנה בעייה קטנה: סאן אנטוניו ספארס אינה הת'אנדר מהשנה שעברה, ואפילו איננה הפייסרס מהשנה. הספארס מורכבת משחקנים וותיקים משופשפים, וצעירים מצויינים כקאווי לנארד, דני גרין, וגארי ניל. ההיט לא משחקים הפעם נגד הת'אנדגר שהיו מאושרים בעצם הגעתם לגמר. הם משחקים נגד קבוצה משופשפת ומנוסה לא פחות מהם. הספארס לא באו לראות כיצד הם יעשו נגד האלופה; הם באו לקחת אליפות. ומי יודע אם ההפסד הראשון בבית לא יהיה ההפסד שייקח מההיט את האליפות.

לברון חייב, אבל חייב להתעלות לגבהים חדשים במשחק הבא או שהוא באמת ייכנס להסטוריה כאחד שלא מסוגל להתעלות כמייקל, או קובי. הוא לא יכול לסיים משחק עם 15 נקודות ויהי מה.

אמש, על כל איבוד כדור, על כל שטות, על כל חוסר הגיון של צ'אלמרס או דוויין ווייד, הספארס דאגו שההיט ישלמו, ובדרך כלל בשלשה. אני לא זוכר את דוויין ווייד כזה ניכנס לסל ופתאום לא יודע מה לעשות ומנסה למסור כדור איום לאחד מחבריו, כדור שנחטף.   אני לא זוכר את בוש מחמיץ חצאי-מרחק כמו הערב. קלינגר ועוד קלינגר. ובהתקפה דנקן לוקח אותו לבית המטבחיים כאילו היה עלה נידף ברוח.

כל הסכויים הם שביום חמישיח נראה מיאמי היט שונה. למעשה אני בטוח בזה. אבל המשחק של "אנחנו מסוגלים לשחק רק כשגבינו הוא אל הקיר" מתחיל להיות מסוכן מדי. במיוחד כשהיריבה היא הספארס. אני משוכנע כמעט שמחר כל מושך בעט יהלל את פופ על ה-ADJUSTMENTS שהוא עשה. ההבדל היחיד – אבל היחיד – היה טוני פרקר שלא לחם נגד הדאבל-טים וכך צבר את 8 האסיסטים שלו ב-27 הדקות ששיחק. כבר שמעתי על "התרגילים המדהימים" ששירטט הפלח כדי שגארי ניל יהיה פנוי לשלשות. ספואלסטרה שירטט אותם "תרגילים מדהימים" עבור מייק מילר, אוקיי? שום תרגילים ושום בטיח: פשוט דוויין ווייד או מריו צ'אלמרס, או ריי אלן – תמיד שניים צימצמו את ההגנה כדי לסתום לו את הכניסה, ואז או שניל או שגרין היו פנויים לשלשה. זה כל הסיפור.

כולם אומרים שלא היו שני הפסדים רצופים ולא יהיו שני הפסדים רצופים. אם ככה, זו חדשה רעה מאד להיט כי הם ינצחו את הרביעי והששי, ויפסידו את השביעי. אז אני מבקש מאפלטון ושאר הדוגלים ב-"שני הפסדים רצופים" להפסיק לדבר עליהם כיתרון להיט.  ההיט חייבים שני מצחונות רצופים על הספארס או שסיפור העונה הזאת גמור עבורם.

ההיט הפסידו את המשחק אחרי ה-44-44 לפני המחצית. הם סגרו גרעון של 10 כשהם משחקים את הכדורסל הטוב ביותר שלהם של הערב. אבל לברון הלך לסל יותר מדי מהר בפוזשיון האחרון של ההיט – זה השחקן הטוב בליגה שלא מבין דבר אלמנטרי כזה? – וגארי ניל קבר עוד שלשה ועשה 44-50 בחצי. זה היה עבורי סוף המשחק.

כולם אומרים שאף פעם אסור TO DOUBT לברון. אבל למרבה הצרה עבורו, הפעם יש לו יריב הרבה יותר חזק ומוכשר ממה שטום ת'יבאו זרק נגדו או מה שפרנק ווגל זרק נגדו. זאת ההזדמנות שלו להראות אם הוא באמת כזה גדול כמו שהפרסומת מזמרת עליו. כי עם כל הכבוד ליכולת ההיט להתגבר על ADVERSITY, ישנם מקרים – ואולי זאת הפעם – שה-ADVERSITY הוא מכשול גבוה מדי לעוברו.

הכל יתברר ביום חמישי – כבר מחר אצלכם!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. Johnny Kilroy

    12 יונ 2013 08:19:52

    המשחק הבא תלוי המון בבריאות של טוני פארקר. בלעדיו הספרס לא יצליחו לנצח. צריך לחכות לתוצאות של ה MRI. מאד מדאיג העניין הזה ..

  2. אדם

    12 יונ 2013 08:29:10

    מה שמעניין זה שעד עכשיו מי שנותן את הטון בסדרה אלו הצוותים המשלימים.
    פארקר ודאנקן נתנו משחק אחד טוב. לא מדהים, אלא טוב.
    השלישיה של מיאמי ומאנו טרם הופיעו לסדרה.

    לברון נראה רע מאוד. 0 זריקות מהקו. משחק שלישי ברציפות שיש לו יותר זריקות משלוש מאשר מהקו. לא ברור לי עם ההמנעות הזאת ממגע היא חלק מתוכנית המשחק או שללברון רצים שדים בראש מהגמר שלפני שנתיים. בכל אופן, אם הוא ימשיך ככה, הסדרה לא תחזור לפלורידה. ואת זה אני אומר בצער, כאוהד מיאמי.

  3. אשך טמיר המקורי

    12 יונ 2013 08:40:37

    לאחר שראיתי את חלטורה במסיבת העיתונאים, חוזקו אצלי עוד יותר 2 דעות:

    1. מיאמי חטפו נוק-אאוט שלא יתאוששו ממנו. הם יישארו על הקרשים ויפסידו 4-1.

    2. הפיליפיני ייזכר בהיסטוריה כאפיזודה. הגיע למה שהגיע רק בזכות הסגל הרחב והכישרוני שדוד פט אירגן לו. פט חשב שמאמן וידאו שעושה התאמות ממשחק למשחק ולא מאיים על כוכביו זה השילוב הנכון. הוא טעה.
    חלטורה הוא לא מאמן ברמה הדרושה, פשוט אין לו את מה שצריך להיות למאמן אמיתי, ועליו לחזור לעשות את מה שהוא טוב בו – לערוך קטעי וידאו.

    1. Mbk

      12 יונ 2013 12:00:23

      אשך , תו איזה מילה טובה
      אם אני זוכר נכון אני הראשון לקרוא לפילפיני בשם חלטורה
      אני מודה לך על השרשת הכינוי !

  4. שחר

    12 יונ 2013 09:25:38

    – ככה נראית שחיטה! מזל שלא קמתי לראות את הביזיון, האם זהו שיא ההפרש בסדרת גמר? ובפלייאוף? או אפילו בעונה? [טוב – זה כבר לא], אוי הבושה הבושה

  5. נריה

    12 יונ 2013 10:14:23

    אם יש רגעים לקחת מהמשחק, זה כשלברון התחיל לשחק אגרסיבי בסוף רבע שלישי. מיאמי חזרה קצת (!!) למשחק..
    לברון חייב להבין שהוא צריך לשחק יותר אגרסיבי. להחטיא, זה עוד בסדר. אפשר לחיות עם זה. אבל כל הפעמים שהוא נגע בכדור זה היה בבידוד אחד על…. לאונרד ועוד שתיים שמחכים לו למטה. רק בסוף רבע השלישי כשהוא התחיל לרוץ ולזוז, הלך לו יותר טוב. וזה גם יתן לו יותר ביטחון להמשך המשחק.
    לדעתי מה שמיאמי צריכה לעשות משחק הבא, זה להכניס את לברון למשחק (!!!). לבנות כמה תרגילים בשבילו, ואז לוויד ובוש.

    אני עדיין בטוח ומאמין שמיאמי יכולים לנצח את שני המשחקים הבאים.

  6. נתן

    12 יונ 2013 10:25:17

    מיאמי שיחקו כל כך גרוע שזה מביך, התעוררתי ב 4 כדי לראות מקצוענים מחטיאים ג'אמפים פנויים. את זה אפשר לראות במגרש ליד הבית לא צריך ליג פס. מקווה שיתאוששו, מה שבטוח אני לא קם יותר….

  7. IDO

    12 יונ 2013 10:51:14

    וואלק רק אני נכנסתי בהפסקת צוהריים לראות מה נהיה וראיתי ראשד לואיס טרייסי מקריידי ודחואן בלייר. מה נהיה. איפה כל הכוכבים?

  8. Mbk

    12 יונ 2013 12:07:42

    שיגקו שחטו את יוטה 96 – 54
    42 הפרש באחת התצוגות הכדורסל המחפירות בתולדות הגמרים
    מיאמי לא שברו שיא שלילי עדין ……..
    זכור לי שזה השיא השלילי לגמר NBA

  9. Mbk

    12 יונ 2013 12:12:33

    משהו לגבי לה ברון
    קובי אף פעם לא ברח מן ההשואה למייקל
    למרות שהוא דרגה וחצי מתחת אליו
    לה ברון בכלל לא חלק מהדיון
    אוביקטייבית – ללה ברון ג'יימס היה הפוטנציאל להיות הגדול בהיסטוריה ביי פאר ,הוא לא מימש את הפוטנציאל .
    לפחות הוא החמישיית כל הזמנים של קרל מלון , שחקן שפינה את מקומו בדיון כ PF הטוב בליגה , לאחד בשם טים דאנקן

    1. מנחם לס

      12 יונ 2013 15:40:43

      איזה פוטנציאל? ללברון ישנו חסרון שרירי-עצבי שהוא מולד ואין לשנותו: חוסר EXPLOSION. לוקח לו יותר זמן עבור מחשבה, העברת הצוו ל-MOTOR AREA של המוח, שליחת ה-ACTION POTENTIAL לחוט השידרה וממנו לסינפסה בין סוף סיב העצב וסיב השריר, ואז ACETYLCOLINE "מעביר" את הגירוי החשמלי-עצבי דרך הסינפסה לסיב השריר, ואז בו כיווץ.
      פשוט אצלו זה לוקח יותר זמן שאשר אצל מייקל, קובי, ואחרים. דוגמא לאותה בעייה היא יוסיין בולט. אין לו את ה-EXPLOSION הזה בזינוק. אבל אחרי שהמערכת כבר בתיפעול הוא המהיר ביותר (וגם לברון הופך למהיר אחרי הצעד הראשון!). הבעייה היא ה-EXPLOSION בצעד הראשון, ואצל לברון זוהי בעייה.

      1. Mbk

        12 יונ 2013 16:23:35

        תודה על ההסבר המעמיק
        אבל הבעיה של המלך היא האטיטוד
        אם היה לו את האופי של קובי הוא היה ממש מפלצת
        דןראנט סובל מאותה בעיה רק מצריך טיפול וזה יכול לעבור לו . לה ברון מקרה אבוד

  10. הגיון בריא

    12 יונ 2013 12:12:54

    נתון הזוי עד כה בסדרה הזו:

    אחרי שלושה משחקים, דני גרין מוליך את טבלת הקולעים עם 56 נקודות. לברון ג'יימס רק שני עם 50, דווין וויד – 43.

    אם היו הימורים מראש מי יוביל את הטבלה הזו אחרי שלושה משחקים
    הוא בטח היה מקבל יחס של 1 ל-500 במקרה הטוב.

    1. אשך טמיר המקורי

      12 יונ 2013 12:56:08

      באמת נתון מדהים.
      פופ אמר במסיבת העיתונאים שהוא כמעט נחתך פעמיים מהקבוצה.
      בעונות קודמות הוא אכן איכזב ולא מימש את הפוטנציאל, תמיד שידר לי משהו חסר ביטחון ואמונה עצמית.
      נותן גמר פשוט מהסרטים!

      בניגוד אליו לנארד שידר לי מהרגע הראשון שראיתי אותו חוסר פחד, שקט פנימי ולהט של אלופים. הוא חומר spurs אמיתי!
      איך שהוא שולט בריבאונד, זה מדהים!

  11. החדש

    12 יונ 2013 13:05:01

    כרגע גארי נייל הוא בברור ה mvp של הסדרה. אם הספרס ימשיכו לזכיה, תוך חלוקת נקודות ואחריות מאוזנת כמו עד היום, ייתכן ונזכה ל mvp של סדרת הגמר הכי מפתיע בתולדות הליגה!

  13. ברבור שחור

    12 יונ 2013 14:33:49

    מנחם אני מסכים עם כל מילה שרשמת שם וברשותך מוסיף עוד 3 נק'

    1.למרות 2 הסוויפים שהספארס כבר נתנו הם עדיין קבוצה מועדת להתרסקויות – הסדרה רק קבלה תפנית מעניינת
    2. פופ כן עשה כמה התאמות בהגנה והוציא את הכדור מלברון מאוד מוקדם בהתקפה ונתן למילר ולחבריו לנצח
    3. הדבר שהכי מעודד אותי בסדרה זה שאין סיכוי בעולם שלברון כשחקן ינצח קבוצה כמו הספרס וכרגע וויד מחוץ לסדרה (חלטורה צריך לתת לו פחות דקות) ובוש נתון למצבי רוח ובכושר גרוע.

    קוואי לנארד היה פשוט ענק,בדקות של הריצה הוא היה בכל מקום ..איזה כיף
    אנדרסן הוא נגר וחוטב עצים שאפילו בהפועל ירושליים לא היה שורד עונה הוא תלוי לחלוטין בחברים שלו

  14. דרור

    12 יונ 2013 14:38:10

    מיאמי מ-פ-ח-ד-י-ם!!!
    איך יכול להיות שפארקר בחוץ ועדיין לא שומרים על השלשות של גרין וניל? הזוי. איך למיאמי אין מתפרצות כמעט בכלל? הזוי. רמת מוכנות למשחק- אפס. מסכים עם כל הביקורות שהיו בבלוג המשחק על לברון. מי שתנצח את המשחק הבא תיקח את הסדרה, אבל זה לא העניין. עצם זה שספרס לקחו 2 משחקים ממיאמי זו תעודת עניות למיאמי. איפה הלחץ על כל המגרש? טוב, כשהכוכב שלך נעלם ככה כלום לא יעזור.

  15. אפלטון

    12 יונ 2013 14:46:27

    מנחם אמרתי שזה עד משחק שביעי. אם מיאמי לא לוקחים את המשחק הבא אין להם צ'אנס לקחת 3 ברציפות ואני לא רואה בשום מצב את הספרס מפסידים 2 רצוף בבית. פשוט לא רואה את זה קורה. היתרון של מיאמי הוא שהספרס מוכנים מנטלית להפסד אחד מתוך שלושה אז כדאי ללברון שישים את המכנסיים של הילדים הגדולים. (אם חייבים להכניס את קובי לכאן).
    חייב להסכים לשם שינוי עם פדרו לגבי עניין לברון. הקוף שב וטיפס לו על הגב, ממש האיוול מאנקי מאיש משפחה. זה היה משחק שהוא היה חייב, פשוט חייב להתפוצץ בו ובינתיים הוא לא הופיע ליותר משחקים גדולים ממה שהופיע. אם במשחק השני הוא לפחות היה אגרסיבי היום גם זה לא היה, כמו שמנחם אמר, פשוט כבויים הוא ו-ווייד. על בוש אין מה לדבר אפילו.
    מיאמי לא נראו טוב, זה בטוח, אבל כמו שלא היה צריך להתלהב מהנצחון במשחק השני כך לא צריך ליפול מהכסא אחרי אתמול.

  16. אמיר ל.

    12 יונ 2013 15:56:55

    אין ספק שהמשחק הבא, אחרי שכל קבוצה הביסה את השניה הוא משחק "7", המאני טיים של המאני טיים!!

    מנחם לגבי השינוי במשחק של פארקר (שהוציא את הכדור החוצה במקום ללכת עם הראש בקיר) – לפעמים שינוי פשוט כזה הוא בדיוק הגאונות וההתאמה הנדרשת ממשחק למשחק – לא חייב להיות מסובך…

  18. ישי

    12 יונ 2013 16:04:32

    לא זכור לי הול אוף פיימר שקלע ככ מעט נק בגמר. ווייד גמור, ולברון פשוט אף פעם לא היה כזה. תמיד אמרתי שבלי וייד מיאמי לא שווה

  19. דדי

    12 יונ 2013 16:19:43

    אמנם היה שוני במשחק של פארקר, אבל כל השחיטה התרחשה כשהוא בכלל לא שיחק…

    ועם כל זה, אי אפשר לכתוב טור שמנתח מה שקורה בסדרה בלי להזכיר את הפציעה שלו.
    נכון שלספרס יש סיכוי יותר טוב מלרוב הקבוצות כדי להתמודד עם חיסרון של השחקן הטוב ביותר שלהם – בגלל גדולת המאמן (כמו שיקגו ורוז למשל), אבל בשורה התחתונה, זו מכה גדולה, ומתנה למיאמי שהיא לגמרי לא ראויה לה.

    להערכתי, פארקר לא ישחק במשחק הבא בכל מקרה כי האמסטרינג זה לרוב עניין של מנוחה והספרס יחליטו לתת לו לנסות להחלים כשהם מובילים בסדרה, וזו פציעה שיכולה לשנות סדרה שהיא כבר בכיס של סאן אנטוניו.

    חבל.

  21. מומי שאוהב חציל בטחינה

    12 יונ 2013 17:10:07

    מומי ראה הרבה פיינלס
    הוא לא מתרגש ממה שקרה למיאמי

    ניל וגרין בשירת הברווז , מומי אומר שזהו ,מעכשיו ישימו אליהם לב , לא צריך הרבה , רק לשים יד בפנים או להדבק להם לתחתונים.

    ההוא עם הג'ל בשיער שהיה פעם המלך של לוס אנג'לס נותן עבודה וקורא את הפילפיני לסדר
    מילה של מומי , מיאמי חוזרים למשחק 6 בבית בפיגור 2:3

    מומי חושב שמשחקים 2 ו 3 היו בית שימוש ,הוא ממתין למשחק סטייל המשחק ה 1.
    המשחק הבא יהיה יותר צמוד מתחתון טנגה של מעודדת
    תראו שמומי יצא צודק ותאכלו את הכובעונים בטעם פסילפורה

  22. מנחם לס

    12 יונ 2013 17:18:43

    מומי, בעייה: שטלתי כצילים מה זה כצילים, קול אחד בגודל של הטוסיק של שרינה ויליאמס. אבל הציפורים מנכרות לי תכצילים ועוסות שם חורים. מה לעסות בנידון?

    1. מומי שאוהב חציל בטחינה

      12 יונ 2013 19:13:51

      תעסה את הטוסיק של סרינה טוב טוב
      זאת יש לה ישבן , שווה מיממום 4 חצילים
      מומי ראה אותה מפרקת את שראפובה ונהיה עצוב
      מומי היה מעדיף להביא ביד עם צמר פלדה מאשר לשחק בערוגה של סרינה

      נראה לי יש לך שגיעות כתיב , שגעת את מומי
      אבל מומי אוהב אותך ד"ר ,יותר מאת אנה איבונביץ

  23. Ori88

    12 יונ 2013 18:47:59

    השלשות של סו אנטוניו הזכירו לי את הבית ספר שג'ייסון טרי עשה ללברון בגמר נגד דאלאס.

    יחד עם זאת, לא הייתי מספיד את לברון בשום אופן. הסדרה עדיין פתוחה והוא יכול לתת הצגות. הוא צריך ביטחון בג'אמפ שוט מחצי מרחק ואז הם יצאו אליו.

    3:1 זה בור עמוק מידי. לברון יילחם כדי לא ליפול לשם מחר.

  24. דדי

    12 יונ 2013 20:57:22

    אין קרע או נזק קבוע לפארקר, אבל יש מתיחה.

    לא יודע מה זה אומר להמשך, אבל בסך הכל חדשות די טובות לספרס גם אם הוא לא יוכל לשחק מחר.

  26. אהרון שדה

    12 יונ 2013 23:34:21

    שום דבר לא סגור נקודה הפרש ו 36 זה אותו דבר.
    מזכיר לכולם סיינה -אולימפיקוס 2011
    ונאנטר אלופת צרפת הנוכחית.
    סיינה חטפה יותר מ 50 הפרש רק בכדי לנצח ברצף 3 פעמים.
    נאנטר הקטנטנה חטפה 34 הפרש בגמר הצרפתי רק בשביל לנצח את כל היתר.
    מצד שני אם ס.א תנצח אחת מהשניים הבאים .היא תיקח לענ"ד את התואר בהנחה שכולם כשירים.הם ימצאו את הדרך לנצח במיאמי את המשחק הנוסף.

  27. הגיון בריא

    12 יונ 2013 23:42:45

    אגב, סתם לקוריוז ולמספר- עוד הבדל בין פופ לספו.

    מישהו רוצה לנחש את משמעות הסדרות האלו?
    46,28,1,28,15
    34,4,1,5

    אלו המקומות של הבחירה בדראפט של שתי החמישיות במשחק האחרון.
    (למיאמי יש רק ארבעה מספרים כי האסלם לא נבחר בדראפט).
    ועל הספסל עוד ממתין שם ריי אלן עם בחירה מאד גבוהה.

    אז אחד קיבל כוכבים, והשני יצר כוכבים. יש מבין?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט