השבוע במכללות: דיוק עם הפסד ראשון / ערן שור

הרבה משחקים מעניינים היו השבוע במכללות, עם מגוון של טורנירי חג ההודייה בכל רחבי ארה"ב וגם לא מעט תזוזות בדירוג.

1. משחק השבוע: טורניר מאווי בהוואי הפגיש כמה מהקולג'ים הטובים בארה"ב. גולת הכותרת הייתה כמובן דיוק. קשה להבין כמה התעניינות הקבוצה הזו גוררת, בעיקר בגלל זאיון, אבל לא רק. נראה לי שמאז הפאב-פייב של מישיגן לא הייתה כזו היסטריה תקשורתית סביב קבוצת קולג'ים ולא נראה שיש איזשהם סימני האטה. אגב הפאב-פייב, שאלו השבוע את כריס וובר וג'יילן רוז, שני חברים מובילים באותה קבוצה, על ההשוואה. וובר, כמה מפתיע, טען שאין מה להשוות בגלל שבזמנו חלק מהשחקנים המובילים נשארו בקבוצות גם ארבע שנים, כך שהקבוצות הטובות ביותר כללו שחקני שנה שלישית ורביעית שנבחרו בלוטרי ואפילו בין חמש הבחירות הראשונות והרמה הכללית הייתה גבוהה יותר. ג'יילן רוז הסכים איתו כמובן.

בכל מקרה, משחק השבוע, ולא בפעם האחרונה השנה, שוב כלל את דיוק. בגמר טורניר מאווי, השדים הכחולים פגשו את הבולדוגים מגונזאגה, המדורגים במקום השלישי. בדרך לגמר דיוק הביסה בקלילות את סאן דייגו (בארט עם 20; רדיש עם 16; זאיון עם 13) והתקשתה קצת יותר מול אובורן המדורגת שמינית (בארט ורדיש עם 18; זאיון עם 13). גונזאגה עם שני ניצחונות לא קלים על אילינוי ואריזונה, במשחק שבו הם חזרו מפיגור במשך רוב המשחק. האצ'ימורה היפני הוביל אותם עם 23 ו-24 נקודות בהתאמה.

ועכשיו למנה העיקרית. קיבלנו משחק מצויין, בעיקר מצד גונזאגה, עם סיום צמוד ולא מעט מהלכים גדולים. דיוק הובילה 0:2 בפתיחה, ומשם גונזאגה לקחה את ההובלה ולא הרפתה עד לסיום כשרוב הזמן היא פשוט נראית כמו הקבוצה הטובה והמאומנת מבין השתיים. באמצע החצי הראשון הבולדוגז רצו להפרש דו ספרתי ושמרו עליו עד חמש דקות לסיום (בשיא ההפרש הגיע ל-17). דיוק, בהובלת בארט וויליאמסון, נתנה ריצה יפה ודקה לסיום זאיון משווה ל-87:87. האצ'ימורה הנהדר קולע בפוסט-אפ על בארט בצד השני, ומשם זה מתנהל ככה: בארט חודר ונחסם. פאול על בראנדון קלארק הנהדר מגונזאגה, שמחטיא את שתי הזריקות מהעונשין. בארט חודר שוב, ושוב נחסם. פאול על האצ'ימורה 10 שניות לסיום, וגם הוא מחטיא את שתי הזריקות שלו. שוב בארט בניסיון אחרון. הוא חודר מול האצ'ימורה והפעם, בניגוד להרגלו, הולך ימינה. מגיע לזריקה סבירה ליד הטבעת, הכדור מתגלגל החוצה והזמן נגמר. גונזאגה מנצחת 87:89 וזוכה בצדק בטורניר.

גונזאגה שיחקה משחק קבוצתי ויפה של קבוצה בוגרת. האצ'ימורה, ללא ספק מצטיין הטורניר, מסיים עם 20 נקודות באחוזים טובים, 7 ריבאונדים, ו-5 אסיסטים ומוכיח שלפחות כרגע אין לו מה להתבייש מול השלישייה של דיוק. הוא גבוה (2.03), חזק, אתלט טוב, והשנה גם מצליח לחבר הכל יחד ולהיות איש המפתח של גונזאגה והקלע המוביל שלה ביציבות מרשימה (23 נקודות למשחק כשהוא לא יורד מ-17 באף אחד מהמשחקים). בקצב הזה, הוא יכול גם להיכנס לחמישייה הראשונה בדראפט. לצידו הצטיינו גם החברים האחרים לקו הקדמי הבינלאומי המשובח של גונזאגה, קלארק הקנדי (17 נקודות ו-6 חסימות) ופטרוסב הסרבי, וגם הגארד זאק נורוול היה מצויין (18 נקודות אתמול ו-18 בממוצע למשחק עד עכשיו). וכל זה כשהחבר הנוסף לקו הקדמי הבינלאומי, טילי הצרפתי, שהיה אמור להוביל את הקבוצה יחד עם האצ'ימורה, פצוע. עוד מילה על קלארק, שעליו כתבתי בסקירת הקנדים של שבוע שעבר. אחד משחקני ההגנה הטובים במכללות. רק 2.03 ומשחק לא מעט כסנטר, אבל נייד להפליא ומסוגל לשמור היטב על עמדות 1-5. הוא גם חוסם פנטסטי עם קפיצים ברגליים, ידיים ארוכות, ותזמון נהדר (4 חסימות למשחק עד עכשיו). בהתקפה הוא בעיקר איום מתמיד לאלי-הופ, אבל בשני המשחקים האחרונים זרק גם שתי שלשות עם טכניקה טובה וקלע אותן, כך שגם כאן נראה יש פוטנציאל. יותר ויותר הוא נראה לי כמו סליפר לסוף סיבוב ראשון.

לגבי לדיוק, לדעתי זה טוב שהם הפסידו וגם שזה לא קרה כי מישהו גנב מהם ניצחון, אלא מול קבוצה ששלטה מולם והייתה טובה יותר. זה טוב לכדורסל המכללות, כי אולי עכשיו יפסיקו לדבר עליהם 90% מהזמן ולהתעסק באם הם יותר טובים מהקאבס או לא (טוב, זה לא יקרה, אבל אפשר לקוות). וזה טוב גם להם, כי דיבורים כאלה יכולים לעלות לשחקנים צעירים לראש וקשה להתנער מהם. את המשחק עצמו וויליאמסון סיים עם 22 נקודות ו-10 ריבאונדים, ובארט עם 23 ו-7 ריבאונדים, אבל שניהם לא קלעו טוב (בארט עם 9 מ-25). רדיש נראה די אנמי רוב המשחק (10 נקודות ו-4 איבודים) ונראה שעוד לא נגמל מהנטייה להיעלם ממשחקים מדי פעם. דווקא טרה ג'ונס הרכז, הצלע הרביעית והעלומה מבין הפרשמנים היה מצויין בשלושת המשחקים של הטורניר (הכי טוב בדיוק) והוכיח שדיוק זה לא רק הטריו. גם ההגנה לא הייתה מספיק טובה, אינטנסיבית ומתואמת, חוץ מבדקות האחרונות שבהן הם חזרו מהפיגור. יהיה מעניין לראות איך הם מתאוששים מההפסד במשחק הבא מול אינדיאנה הלא רעה.

2. שחקן השבוע: האמת שלאור ההצגות במאווי, זה כנראה האצ'ימורה. אבל עליו כבר דיברתי למעלה. לאגרלד ויק (1.96), הגארד של קנזס, בחר לא ללכת לדראפט הקיץ לחזור לעוד עונה בג'ייהוקס. במשחק הפתיחה זה לא נראה טוב עם 2 נקודות, 1/7 מהשדה, ולא מעט דיבורים על הבעייה של קנזס השנה בקליעה מבחוץ. אז מה ויק עושה בשני המשחקים הבאים? 32 נקודות מול ורמונט, עם 8/8 מהשלוש, ואז 33 נקודות מול לואיזיאנה עם 7/12 מהשלוש. לא רע. קנזס ב-0:4, כולל ניצחונות על מישיגן סטייט ומרקט המדורגות, ולויק יש חלק גדול בזה.

2. פאוור רנקינג: ראוי לציין כאן שדירוג העוצמה מתעדכן בכל בוקר יום שני, כך שהתוצאות של שלושת הימים האחרונים יתבטאו רק בדירוג הבא (גונזאגה תעלה למקום הראשון?). בכל מקרה, חוץ מהטורניר במאווי, התקיימו בסוף השבוע האחרון עוד כמה טורנירי חג ההודיה, שהפגישו חלק מהמדורגות הבכירות עם תחרות לא קלה. לא כולן יצאו מזה טוב. וילאנובה למשל המשיכה ביכולת החלשה מההפסד בשבוע שעבר למישיגן, והפסידה גם לפורמן הבלתי מדורגת, מה שהוציא אותם לגמרי מהדירוג (היו במקום השמיני לפני כן). אורגון, עם הפסד לאייווה בטורניר ה-K2 קלאסיק במדיסון סקוור גארדן צנחה למקום ה-21. סירקיוז, שהפסידה באותו טורניר גם לקונטיקט וגם לאורגון, יצאה לגמרי מהדירוג. לעומתן, עלייה משמעותית למישיגן (מ-18 ל-9), שמציגה עד עכשיו את ההגנה הכי טובה במכללות (היריבות קולעות מולה 47 נקודות למשחק). אייווה, אוהיו סטייט וויסקונסין נכנסות לראשונה לדירוג.

1. דיוק (1-5)
2. קנזס (0-4).
3. גונזאגה (0:6)
4. וירג'יניה (0-3)
5. טנסי (0-3)
6. נבאדה (0-3)
7. נורת' קרוליינה (0-4)
8. אובורן (1-5)
9. מישיגן (0-5)
10 קנטאקי (1-3)
11. מישיגן סטייט (1-3)
12. קנזס סטייט (0-4)
13. וירג'יניה טק (0-4)
14. פלורידה סטייט (0-3)
15. מיסיסיפי סטייט (0-3)
16. קלמזון (0-3)
17. UCLA (0-3)
18. טקסס כריסטיאן (0-3)
19. לואיזיאנה סטייט (0-4)
20. אייווה (0-4)
21. אורגון (1-3)
22. באפאלו (0-3)
23. אוהיו סטייט (0-4)
24. פרדו (1-4)
25. וויסקונסין (0-3)

3. חובבי ציון: זה היה השבוע שבו ראינו שגם זאיון הוא בן תמותה. יש אנשים שזה בא להם בהפתעה, אבל מי שעקב בזהירות יכול היה לראות סימנים מקדימים. למען האמת, הפתיחה שלו הייתה כל כך פסיכית שבאמת לא היה הגיוני שימשיך באותו קצב. זאיון ירד מ-26 נקודות למשחק ב-83% מהשדה בשלושת המשחקים הראשונים ל-16 נקודות ב-47% בשלושת המשחקים של טורניר מאווי. היריבות בכל המשחקים הללו צופפו מולו, שלחו דאבל-טימים, ודי הקשו עליו. הוא לא הגיע לטבעת באותה קלילות, איבד יותר, וגם נחסם לא פעם מתת לסל. הוא עדיין מצא מגוון דרכים לתרום והיה מצויין בהגנה, בריבאונד, בחסימות, בחטיפות, ובאנרגיה הכללית. אבל זה כבר לא הלברון שהוא נראה במשחקים הראשונים והיעדר הקליעה מבחוץ בלט והקשה עליו לקלוע באותן רמות של יעילות. לדעתי הוא ילמד איך להתמודד עם מה שההגנות מביאות מולו בהמשך וגם כשהתקשה, בכל משחק היו לו לפחות מהלך או שניים שמשאירים אותך בלי מילים כששחקן במשקל הזה רוקד על המגרש כמו באלרינה.

4. חובבי בולבול: שבוע נהדר לבן של מאנוט, שחקן שעם כל צפייה בו אני מחבב יותר. בול הצעיר עומד כרגע על 19 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 חסימות למשחק, כשהוא קולע 43% משלוש ו-76% מההעונשין. הסטטיסטיקה נהדרת, וגם איך שהוא נראה חלק גדול מהזמן, למרות שאורגון עדיין לא מאוד מרשימים. במשחק בסוף השבוע מול סירקיוז, בול הראה את הארסנל המלא. נייד, מוביל כדור, יד רכה מחצי מרחק ובפוסט, קולע שלשות, ואורך לא נגמר בהגנה. הגבוהים של סירקיוז נראו די אומללים מולו וההשוואה לפורזינגיס מעולם לא נראתה רלוונטית יותר. אפרופו פורזינגיס, לשניים יש פרופיל פיזי דומה מאוד (פחות או יותר אותו משקל; פורזינגיס טיפה יותר גבוה, אבל בול יותר ארוך). זה כמובן בא עם סיכון גבוה יחסית לפציעה, אבל האבא שהיה אפילו גבוה יותר הצליח לשמור על בריאות יחסית בקריירה שלו.

5. חובבי דראפט: כדי לא לחזור על עצמי, אנסה לגוון כאן מפעם לפעם עם שמות חדשים. דאריוס גארלנד מואנדרבילט הוא כנראה הפוינט גארד הכי מבטיח במחזור הפרשמנים הזה. לא גבוה במיוחד (1.88), קצת רזה, לא מנתר לשחקים, ואפילו לא מוסר עילית. אבל שחקן עם תחושה נהדרת למשחק, קליעה אדירה משלוש, וחדירה מצויינת. מהיר, חכם, ויש לו את האיט פקטור, שיכול להפוך אותו למשהו מיוחד ואולי אפילו לכוכב נבא ביום מן הימים. ביום שני, במשחק צמוד יחסית מול ליברטי (סימי שיטו, הפרשמן המצויין השני של הקומודורס נכנס לבעיית עבירות מוקדמת) הוא לקח על עצמו את הקבוצה והראה את מלוא הארסנל. 5/8 מהשלוש, חדירות נהדרות, קליעות מחצי מרחק, ושליטה נהדרת בקצב המשחק. גארלנד עוד צריך להתבגר ובעיקר להראות יותר יציבות (משחק לפני כן הוא סיים עם 3 נקודות), אבל הכישרון יוצא דופן והוא מסוג השחקנים שכיף לראות..

6. חובבי מייפל: ספורטס אילוסטרייטד יצאו היום עם מוק-דראפט ל-2019. זאיון ראשון כמובן והאצ'ימורה שמיני (כמו שאמרתי, לדעתי בקצב הזה הוא עוד ייכנס לחמישייה הראשונה). אבל מה שחשוב לנו היושבים מצפון לגבול של המעצמה האמריקאית: 5 קנדים בתחזית לסיבוב הראשון: בארט (מקום 2), לוגנז דורט (18), ניקיל אלכסנדר-ווקר (24), סימי שיטו (26), ואיגי בארזדיקיס (30). אם אני לא טועה, מעולם לא נבחרו יותר מארבעה שחקנים בינלאומיים מאותה מדינה בדראפט אחד (סרביה ב-2003, שלוש בחירות סיבוב ראשון ואחת בסיבוב השני). מן הסתם, זה מוקדם מאוד ועוד הרבה הולך להשתנות. אבל התחזית הזו לא כוללת שחקנים כמו וויגינטון הפצוע, בריסט שפתח את העונה באופן בינוני, וקלארק שעליו דיברתי למעלה, וגם לא הסיניורים מאריאל שאיוק וקייל אלכסנדר, שעליהם כתבתי בשבוע שעבר. אז כן, זה בהחלט ממשיך להיראות כמו דור הזהב של הכדורסל הקנדי.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. Smiley

    22 נוב 2018 06:47:15

    ממה שיצא לי לראות בגמר טורניר מאווי (לצערי פספסתי את החזרה של דיוק), גונזגה עם הגנה פשוט מצויינת מבטלת את ההתקפה של דיוק (שפשוט לא הייתה בה תנועה).
    לעתים זה היה שדיוק משחקים בתורות – "מי עכשיו ינסה לםפצח את ההגנה".
    רדיש אכן היה חלש והיה נראה שבארט משחק בכוח, וציון בכלל לא משותף.
    אבל שוב מזכיר, כי את החזרה של דיוק לא ראיתי

    בנוסף, קבוצת NBA תמיד תנצח קבוצת קולג'ים. נחמד להתעסק בזה בשביל הכותרות (והאמריקאים אוהבים את זה) אבל עדיין מדובר במשחק של גברים מול ילדים

  3. המשגיח

    22 נוב 2018 07:06:36

    כמו שכתבת ערן – הפסד טוב לדיוק, ועדיף שיקרה להם עכשיו ולא כמו לקנטאקי הגדולה של לפני כמה שנים שנעצרה בחצי גמר.

    לגבי בול – אמנם מנוט שהיה גבוה יותרלא נפצע הרבה, אבל לא יודע כמה ההשוואה הזו טובה.

    המשחק של בול שונה לחלוטין, הוא רץ וקופץ הרבה יותר, וכמובן שיותר דומיננטי, מה שמגדיל את הסיכוי לפציעה.

    1. ערן

      22 נוב 2018 18:35:42

      כן, זה עולם אחר מה-נבא. צריך להתרגל לשעון הארוך, לקצב האיטי יותר, וגם לשחקנים שלא תמיד הם הכי מוכשרים. אבל כמו שמנחם כתב בעבר, כשנכנסים לזה יש המון דרמות וסיפורים מעניינים, וגם הזדמנות לגלות שחקנים שיום אחד יגיעו לגדולה.

  10. עידו גילרי

    22 נוב 2018 08:52:45

    אחלה ערן.
    שתי שאלות:
    1. אלכסנדר ווקר נראה מצויין. הסטוק שלו במגמת עלייה בדראפט?
    2. מה התחזיות לגבי זאק נורוול?

    1. ערן

      22 נוב 2018 18:48:18

      1. כן, הבן דוד של שיי באמת נראה מצויין עכשיו. שיפר כל אספקט אפשרי של המשחק שלו — נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, ועוד. מה שהכי בולט במשחק שלו השנה בעיני זה שהוא נשאר אסרטיבי ותוקף את הסל. בשנה שעברה אם לא נכנסו לו הזריקות מבחוץ, הוא לא פעם התחבא בפינה. אבל השנה בינתיים הוא לא נותן לזה להשפיע עליו, דורש את הכדור, ויוצר. כתבתי פעם שמבחינת כישרון גולמי, הוא יותר מוכשר משיי — בעיקר קלעי טוב וטבעי יותר. אבל עד השנה היה ביניהם פער מנטאלי גדול. עושה רושם שניקיל מתחיל לסגור את זה. צריך להיות זהירים. זה רק ארבעה משחקים וגם שנה שעברה הוא פתח מצויין. אבל כאמור, יש שינוי משמעותי באסרטיביות, ואת זה היה אפשר לראות כבר אחרי המשחק הראשון. לגבי הדראפט, ממה שראיתי, ברוב המוקים הוא מדורג בחצי השני של הסיבוב הראשון (משהו בין 15 ל-25). אבל אם הוא ממשיך ביכולת הנוכחית, הוא יעשה מסלול דומה לזה של שיי משנה שעברה וייכנס ללוטרי. אין לו את האספלוסיביות של פרוספקטים אחרים או את האורך של שיי, כך שהתקרה מוגבלת משהו והוא לא יכול להיות טופ-5.

      2. זאק נורוול נראה נהדר השנה, אבל סביר להניח שלפחות חלק מזה שייך גם לקליניקה של גונזאגה. בכל מקרה, גם אם כן, זה לא דבר רע. גונזאגה במשך השנים לא רק משיגים כשרונות טובים, אלא גם מפתחים שחקנים עם פוטנציאל שנראה מוגבל לשחקני נבא סבירים עד טובים (אוליניק; סאבוניס הבן). כרגע נורוול לא על הראדאר של הסיבוב הראשון (בכל זאת, הוא סופומור). הוא יצטרך להראות יציבות וגונזאגה תצטרך ללכת עד הסוף כדי שזה ישתנה לדעתי.

  14. Berch

    22 נוב 2018 10:22:18

    טור מעולה
    אהבתי את ההתמקדויות שלך בסוף ובמיוחד על בנו של מאנוט האליל שהיה כמעט מגיע לרצפה בעמידה זקופה 🙂

  15. מודי

    22 נוב 2018 10:37:01

    סחתיין על הטור המצוין וכיף שהאתר ממשיך לצמוח.
    אם תספיק שווה אולי להזכיר פה גם את הגיוס למכללות – ראיתי שהמדורג ראשון בשנה הבאה, ג'יימס ויסמן, חתם אצל ממפיס של פני הרדוואי ולא אצל קליפרי בקנטקי

    1. ערן

      22 נוב 2018 18:55:22

      כן, וייסמן עשה את הבחירה שלמען האמת לא ממש הפתיעה. הארדוויי טיפח את הקשר כבר שנים ווויסמן (עוד ישראלי בפוטנציה?) שיחק בקבוצה שלו (טים פני) בקיץ שעבר. לדעתי זו גם לא בחירה רעה. גבוהים בעיקר לא פעם מתקשים להראות את מלוא הארסנל שלהם בקאנטאקי העמוקה ווייסמן הוא כישרון פיזי אדיר (דווייט האוורד צעיר), אבל המשחק ההתקפי שלו עדיין לא מפותח במיוחד.

  18. ברוך רובין

    22 נוב 2018 14:52:05

    ערן מצויין, מה אתה חושב על בארט? לדעצי מדובר בשחקן חמוד (כבר בעונה הבאה יקלע בדאבל פיגרס),אבל התקרה שלו ברורה מאוד אולסטאר כמו דרוזן.

    מי לדעתך יהיה הבחירה הראשונה בדראפט?

    1. ערן

      22 נוב 2018 19:00:24

      נוטה להסכים. כמו שכבר כתבתי כאן בעבר, לבארט יש רצפה די גבוהה, אבל תקרה נמוכה יחסית לזאיון, רדיש, ואפילו ליטל או בול. אין סיכוי לדעתי שהוא יהפוך לאיזה וויגינס. דרוזן זה השוואה מעניינת. סגנון המשחק קצת שונה, אבל יש דמיון בתקרה המוגבלת. מה שכן, לדרוזן לקח כמה שנים טובות להפוך לכוכב נבא. אצל בארט אני מאמין שזה יקרה מהר יותר (תוך שנתיים). ואגב, אולסטר זה לא תוצאה רעה. בשני העשורים האחרונים, רק שתי בחירות דראפט מהמקום השני (דוראנט ואולאדיפו) הפכו לאולסטארים. 10%. זה המקום שכרגע רוב המוקים מנבאים לבארט, ולדעתי בצדק. זאיון צריך ללכת ראשון.

  19. מנחם לס

    22 נוב 2018 15:25:02

    תודה ערן. ג'סי וקני (בניה של גייל) הם אוהדי מכללות הרבה יותר מ-NBA וחזיתי איתם בכל המשחק. היה משחק ענק, אבלח גונזגה פתחה הפרש גדול מדי ודיוק שיחקה את כל החצי השני בנסיוטן למחוק אותו.
    מה שנתגלה בסוף המשחק הוא שלפרשמנים – טיובים ככל שיהיו – יש עדיין חסרון נגד שחקנים וותיקים יותר. ב-NBA אין את הבעייה הזאת, אבל במכללות אנשי סניורים וג'וניורים מרגישים 'עליונות' ברורה על 'הילדים' ושונאים להפסיד להם.
    בסוף המש\חק הפרשמנים של דוק הוכיחו את חוסר נסיונם כשהיו להם 4 הזדמנויות להשוות ובמקום להמשיך לנוע, למסור, ולמצוא אדם פנוי הם ניסו בכוח 'אחד-על-אחד' וניכשלו פעם אחרי פעם.
    גונזגה, מצידה, גם לה רעדו הידיים כשהיא החמיצה 4 פאולים רצופים ושתי הזדמנויות לסיים עם המשחק.

    מייק ששבסקי ניצח עם דוק 17 פעמים רצופות את טורניר מאווי היקרתי. אמש הוא הפסיד את מס' 18.
    דוק תרד למקום 3. מקום 1 ילך לגונזגה או קנזס.

    נפלא ערן.

    טור מצו יין מכל הבחינות שיעלה בקביעות את העניין בכדורסל המכללות

  20. שחר דלאל

    22 נוב 2018 17:21:55

    המשחק מול גונזגה הצדיק את האמירות (הנכונות לטעמי) של וובר בנוגע להשוואות ל"פאב פייב" המקוריים. אי אפשר להשוות את התקופות כשמולם התמודדו שחקנים מבוגרים בני 22 (הוא תמיד נותן את הדוגמה של דיוק עם לייטנר). גונזגה, שהיא הדוגמה הטובה ביותר היום לקבוצה מבוגרת, הוכיחה את זה.

    לגבי הניתוח המקצועי – מארק פיו הצליח למצוא את הנוסחה לניצחון על דיוק כשתקף את החולשות שלהם. מרקיז בולדן הוכיח כמה הוא חשוב העונה, לאחר שניצח את אובורן עם משחק נהדר ונעלם בגמר בזכות קלארק הנהדר (יהיה שחקן מצוין באירופה). כמו כן, לראשונה נחשפה הבעיה של דיוק בעמדות הגארד, כאשר לחץ על מובילי הכדור הוביל את הכוכבים שלה לטעויות והוכיח כמה הם חסרים רכז וותיק שיארגן את העניינים.
    דיוק כנראה עדיין המועמדת הבכירה לזכייה באליפות, אבל גונזגה בהחלט יכולה לעשות את זה העונה.

    1. ערן

      22 נוב 2018 19:07:51

      מעניין. אבל אולי דווקא המשחק אתמול מראה שכן יש יריבות עם שחקני שנה שנייה ושלישית מצויינים. הרי וובר מביא את לייטנר כדוגמא לשחקן שנבחר טופ 5. אבל אם האצ'ימורה ממשיך ביכולת הנוכחית, גם הוא יכול להגיע לשם (הוא כמעט בן 21). ומעבר לו יש לגונזאגה גם את טילי וקלארק הוותיגים והמצויינים. גם לקנזס, ווירג'יניה יש כמה שחקני שנה שלישית/רביעית מצויינים. ואותו דבר היה נכון לוילאנובה בשנה שעברה. בכלל, מי שזוכה בסוף בטורניר המכללות זה בדרך כלל הקבוצות עם וותק וניסיון, גם בעידן הוואן-אנד-דאן.

      לגבי קלארק, אולי אני טועה, אבל ראיתי אותו כמה פעמים השנה, והיכולת ההגנתית שלו זה משהו ששווה לדעתי נבא בעידן המודרני. השנה הוא התחיל גם לקלוע קצת משלוש ובכלל לא יפתיע אותי אם בסופו של דבר הוא אפילו יהיה שחקן סיבוב ראשון בדראפט.

  21. עגל שסבור שיש לפרק את דיוק

    22 נוב 2018 19:34:56

    תודה ערן!
    דרך הטורים שלך אני שומר את עצמי מעודכן.
    אחרי ההפסד של דיוק אני כבר שוקל לחזור לשם המשתמש המקורי

  23. Trailblazer

    23 נוב 2018 10:15:22

    טור משובח,תודה. אגב "ישראלי בפוטנציה" שהזכרת באחת התגובות,האם ידוע לך מה עם זאק בראון,הגבוה שהיה אמור להגיע לסט.ג'ונס?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט