טורונטו מנצחים, הניקס מפסידים והוויזארדס מתגברים – סיקור משחקי שלישי / דובי עופר

 

 

Image result for danny green toronto

בוקר טוב חברים, וברוכים הבאים לעוד בוקר שגרתי למדיי בליגה, שבו הניקס מפסידים בבית, טורונטו מנצחים, מיאמי וברוקלין גם הן משחקות, על פי השמועה, והוויזארדס, כמה מפתיע, מתגברים על המשברים.

בבקשה.

 

וושינגטון וויזארדס (11-6) 125 – לוס אנג'לס קליפרס (6-11) 118

הקליפרס מצמרת המערב הגיעו לוושינגטון תחת הרושם שהם עומדים לפגוש חבורה מסוכסכת, שכוכביה מתעמתים אחד עם השני ועם ההנהלה, וההנהלה מצידה שמה את כוכביה על המדף, מוכנים לטרייד לכל דורש. המאמן של העסק, אם שאלתם את עצמכם, נראה כמו החרצוף של מרידור שמנסה לנהוג בכרכרה שרתומה לעשרה סוסים שכרגע אכלו חצי פרה משוגעת.

כן, תודה לחרצופים על המסרים האקטואליים. ובכן, במחצית הראשונה זה נראה בדיוק כמו שזה נשמע. קבוצה חזקה מהמערב שמרביצה בלי רחמים לילד קטן מהמזרח שאת רוב הכאפות נותן לעצמו. כמה מרביצה? איך נשמע לכם 18-40 חצי דקה לסיום הרבע הראשון? וזה ממשיך… יתרון העשרים נשמר עד לתוך המחצית השנייה, ושתי דקות אחרי המחצית גילגוס אלכסנדר הקטן עושה מהקו 59-79. הכל נראה מוכן לתבוסה ביתית משפילה ועוד קרב מהלומות בין וול, ביל, גרין ומי שרק ירצה להצטרף. ואז, העכבר התחיל לשאוג.

הוויזארדס גייסו את שאריות הכבוד העצמי, התחילו לקלוע, התחילו לשמור ובהדרגה עשו את דרכם חזרה למשחק. שש דקות בתוך הרבע, וול בשלשה מצמצם ל-13, 68-81. 10 שניות לסיום הרבע השלישי, סאטורנסקי עושה את זה 9… 85-96… ואז, בא הרבע הרביעי.

ברבע האחרון קלעו הוויזארדס 39 נקודות. 30 מתוכן קלעו, שווה בשווה, וול, גרין וביל, מגדולי המושמצים בקבוצה. ודווקא מוריס התכבד בשלשה שהפכה את התוצאה. 4:27 לסיום, וול מוצא את מרקיף, שצולף מעבר לקשת. 109-110 וושינגטון, והקהל באוויר. מכאן הוויזארדס נאחזים ביתרון כמו ח"כ בכסאו, ובסיום 118-125 שכולו שמחה וצהלה. האם מכאן הדברים ישתפרו בוושינגטון, או שזאת הייתה תצוגת תכלית להעלאת ערך הטרייד? ימים יגידו.

וול עם 30 ו-8 אסיסטים, ביל עם 27 ו-7 היו לערב אחד צמד כוכבים שמובילים קבוצה גאה. גרין עלה מהספסל עם 20 באחוזים מצוינים, ופורטר עם 11 ו-14 ריבאונדים אולי לא הצדיק את מלוא החוזה, אבל לפחות נתן משחק ראוי.

בצד המפסיד טוביאס האריס עם שיא עונתי של 29, הראל תרם 20 מהספסל, כשגילגוס אלכסנדר וסוויט לו וויליאמס מוסיפים 17 כל אחד.

אורלנדו מג'יק (9-9) 91 – טורונטו רפטורס (4-14) 93

הרפטורס מובילי המזרח הגיעו לפלורידה בעקבות שמועות על קבוצה מקומית לוהטת, שניצחה שלושה משחקים ברצף, כשבאחרונים היא קולעת 130 ו-131. דבר ראשון במצב כזה, מדברים הגנה. בדיוק כפי שעשו הקנדים.

91 נקודות בלבד הרשו האורחים למקומיים, כשהשיא מגיע בפתיחת הרבע הרביעי, עם לא פחות מ-11 החטאות רצופות מכל הטווחים בתוך ארבע הדקות הראשונות של הרבע המכריע. הרפטורס מצידם לא הבריקו באותן דקות, עם שלשה צנועה אחת. אבל בואו נתחיל מהתחלה.

וההתחלה, הייתה כולה טורונטו. למעשה, כשקוואי קבר עוד שתיים 6:43 למחצית, הוא עשה את זה 22-40 לטובת האורחים. ח"י הפרש מול 22 בלבד שקלעו המקומיים ברבע וחצי הראשון של המשחק… נשמע כמו הפסד בדרך. לא למג'יק.

אורלנדו שינסו מותניים והחלו לחפור את דרכם חזרה. ריצת 0-10 מורידה את ההפרש לשמונה ומפיחה חיים מחודשים במשחק. המקומיים ממשיכים להתעקש, ומעט לפני אמצע הרבע השלישי פורנייה משווה בשלשה, ומאותו רגע זו הייתה ריצה אף לאף, כמעט עד הסיום. אגב פורנייה, 46 נקודות קלעו המג'יק בסך הכל במחצית השנייה, 22 מהן היו של הצרפתי המוכשר, שנשאל לפני המשחק על הריצה האחרונה של אורלנדו. "אה", הוא אמר, "אנחנו פשוט נהנים שם".

אז הרבע הרביעי, כאמור, היה קצת פחות מהנה. אחרי שתמה הבצורת המדוברת המשיכו הקבוצות להחליף מהלומות ידידותיות, עד ש-43 שניות לסיום לאורי מוצא את איבאקה, שלא מהסס מול קבוצתו לשעבר וקובר שתיים, ל-89-91. בצד השני פורנייה מחטיא שלשה, לאורי עושה אותו דבר, והכדור חוזר למג'יק. מג'יק, כלומר פורנייה. 2.3 שניות לסיום אוואן לא רואה אף אחד בעיניים ומשווה בדאנק.

91-91, עם ניחוח של הארכה באוויר.

אבל בצד השני יש איש אחד, קצת מושמץ, שהיה באינספור מצבים כאלה במקום אחר ויודע בדיוק מה עושים במקרה כזה. נכון, הולכים לטיימאאוט ומקשיבים למאמן. והמאמן, לא פופוביץ' הפעם, אומר למסור לדני גרין. אז לאורי מוצא את גרין, ודני בוי לא מהסס לציית גם כשמולו קופצים שני נפילים. צ'אקה, 91-93, טורונטו, וגרין מבטיח תמונה בכותרת.

הרפטורס יכולים להמשיך לאטלנטה בראש שקט, בידיעה שהמרד דוכא, המג'יק יקבלו צ'ופר של שישה משחקי חוץ במערב. ככה זה כשמדגדגים את המזל.

לאונארד הוביל את טורונטו עם 18 נקודות שקטות, כשלצידו סיאקאם, איבאקה וגרין עם 15, 14 ו-13 בהתאמה.

בצד השני פורנייה מסיים עם 27, גורדון 16 וניקולה ווצ'ביץ' מרוויח את היומית עם 14 נקודות ולא פחות מ-18 ריבאונדים.

מיאמי היט (11-6) 92 – ברוקלין נטס (10-8) 104

שתי קבוצות מדשדשות נפגשו במשחק ששתי השאלות בנוגע אליו היו, האם דוויין ווייד יחזור מחופשת לידה בת שבעה משחקים שלקח אחרי הולדת בנו, והאם ההיט הנוכחית תפסיד משחק בית חמישי ברצף, לראשונה בתולדות הפרנצ'ייז.

ובכן, כן וכן. ווייד אמנם שיחק, אבל לא דראגיץ' הפצוע בברך ולא טיילר ג'ונסון שמתח את ההאמסטרינג.

האורחים מברוקלין קלעו ברבע הראשון 20 בלבד, ועדיין הובילו בשבע על המקומיים, שהסתפקו ב-13 נקודות אומללות, אחרי שהחטיאו את שמונה הזריקות הראשונות מהשדה. ההיט עשו מאמץ ראוי, חזרו למשחק והצליחו, מה אתם יודעים, להפוך את התוצאה, במחצית 39-42 לטובת מיאמי. היתרון המקומי הצנוע החזיק מעמד גם לתוך המחצית השנייה, ואפילו לתוך הרבע השלישי, עד שהוליס ג'פרסון העלה את האורחים מהקו ל-78-80. מכאן עד לסיום זה בעיקר ברוקלין מול מיאמי חסרת אונים, והבאזר עוצר את זה על 90-100 לטובת הנטס, עם היסטוריה שלילית של חמישה הפסדי בית רצופים של ההיט.

דיאנג'לו ראסל עם 20, 6 אס' ו-9 ריב', ג'ארט אלן שחזר לשחק עם 13 ו-14 ריב', ודינווידי עם 16 מהספסל הובילו את הנטס.

עבור ההיט החבולים ווייטסייד פרע שטרות עם משחק אדיר של 21 נקודות ו-23 ריבאונדים. ריצ'ארדסון עם 16 ומקגרודר 15 נכחו ללא הועיל.

ניו יורק ניקס (14-4) 114 – פורטלנד טריילבלייזרס (5-12) 118

הבלייזרס התחילו את מסע החוץ בשני הפסדים למינסוטה וללייקרס, ואז חזרו לנצח בוושינגטון. לפני שימשיכו למילווקי, עצרו הבלייזרס לחניית ביניים בניו יורק, לטעום קצת מי שיפוליים מול הניקס האומללים, שהפסידו חמישה ברצף, ושבעה משמונת משחקיהם האחרונים.

בואו נגיע לשורה התחתונה. פורטלנד ניצחו, הניקס הראו הפסד בכבוד איך נראה. תנו לי להדגים.

2:33 לסיום, לילארד עושה עבירה על מודיאיי. הרכז הניו יורקי מדייק פעמיים מהקו, ומצמצם לשתיים, 107-109. עוברים לצד השני.

התקפה של פורטלנד, לילארד עם הכדור, חותך שמאלה ועולה לזריקה, אחרי שהחטיא את חמש הקודמות. רק… טבעת. אבל חכו, פתטימי הארדוויי ג'וניור, דווקא אחד הטובים בניקס, מלטף קלות את המצח של דמיאן. זה, בתגובה, קורס על הרצפה ולאחר שמתאושש הולך לקו לשלוש זריקות.

ball don't lie… לילארד, עם 92% מהעונשין, מחטיא את הראשונה… העיר ניו יורק צוהלת ושמחה, עד שהשתיים הבאות צוללות פנימה בלי לגעת ברשת. 107-111, 2:16 לסיום.

טימי לא מוותר. מוריד ראש, כדור על הרצפה ונכנס עד הסוף. 109-111, 2:07.

ועכשיו מקולום. ניליקינה מציק לו מהחצי. מטריד ממש. אז מה עושה משולם הגון? נכון, עובר את הצרפתי כמו אוויר וצולף שלשה. בום בלב. 109-114, 1:50… עכשיו נגמר? לא כשיש אוואן טרנר…

טימי ממהר, עולה לשלשה, טרנר מצ'פר אותו עם כיף קטן, והארדוויי שם שלוש מהקו… 112-114, 1:43.

נורקיץ' מחטיא! דקה לסיום וונלה קל הרגליים מחליט להיכנס על נורקיץ', שבתמורה גודע אותו מאחור… נוח לקו עם סיכוי לשיוויון.

כמעט קולע את הראשונה, ואת השנייה כבר מחטיא ללא עוררין.

44 שניות לסיום לילארד תוקע לנו בלב את המזלג האחרון, ומסובב. 112-116.

הניקס עושים מאמץ אחרון. טימי עם שתיים מהקו, וכולם רצים להגנה… לילארד מחטיא… נורקיץ' מעיף את הכדור… שנופל ישר לידיים של טרנר, שמקרוב דוחק לרשת. 114-118, 9.5 שניות לסיום, והסיכוי של הניקס לנצח זהה לזה שהמומיה של תות ענך אמון תשיר את ההמנון הצרפתי בראש מצעד האליפות של אטלנטה השנה.

זה נגמר 114:118. הניקס עם הפסד שישי ברצף, הבלייזרס ממריאים למילווקי. עולם כמנהגו נוהג.

מקולום עם 31 ו-9-5 מעבר לקשת ולילארד עם 29 עשו את עיקר הנזק עבור האורחים, כשלאונרד עולה מהספסל היטב עם 15. נורקיץ' עם 13 ו-11 ריב' תרם את שלו לבלייזרס, שצלפו 35-16 מחוץ לקשת, 46% מרשימים במשחק חוץ רביעי ברצף.

טימי הארדוויי עם 32, כולל 9-9 מהקו, היה איש ההתקפה של הניקס. ברק סייע עם 19 מהספסל ומודיאיי תרם 16 משלו. לפני המשחק התלונן קנטר על כך שהוא עולה מהספסל ומקבל מעט מדי דקות. אז פיזדייל העלה אותו בחמישייה ונתן לו 27 דקות על חשבון מיטשל רובינסון. אתם מנחשים את ההמשך. הטורקי תרם 7 נקודות אנמיות וחמישה ריבאונדים צנועים. סחתיין עליך אנס, יצאת גבר.

 

 

לסיום, נציין כי היום חוגגת האיסלנדית החמודה ביותר ever את יום הולדתה ה-53. ואם זה לא תירוץ מספיק טוב להיזכר בביורק הנפלאה, אני באמת לא יודע מה כן. Til hamingju ביורק!

טוב תראו, אני כולה כותב לכם פעם בשבוע, אז הרווחתי את הזכות להוסיף משהו שנשמט בעריכה:

דיברתי הבוקר עם יותם, הבן שלי. הוא בן 10, אוהד גולדן סטייט כבר ארבע שנים ושלוש אליפויות, אני בן 43, אוהד ניקס 33 שנים וגזיליון ושלוש מאות אלף אכזבות. פעם בעונה ורבע, באופן כמעט קבוע, הניקס כמעט מנצחים ובמקביל הווריירס נכנסים למיני משבר. ואז זה הולך בערך ככה. שש בבוקר, אני מבואס טילים, הוא בדיוק סיים לבדוק את התוצאות של הבוקר במזרח, ואומר לי – הניקס כמעט ניצחו. אני לא טומן את ידי בלא יודע איפה ועונה, גם גולדן סטייט די על הפנים. אז הוא אומר לי, כן אבל לנו זה יעבור.

אומר ולא יודע שהוא מתכתב כמעט בדיוק עם ווינסטון צ'רצ'יל ואחד ממשפטיו הידועים ביותר, כשאישה אחת צעקה לו שהוא שיכור.

אני יודע, ענה לה חתן פרס נובל לשלום וספרות, אבל לי זה יעבור בבוקר, ואת תישארי מכוערת.

Image result for winston churchill fingers

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  2. IDO

    21 נוב 2018 07:52:58

    כפיים לביורק המדהימה. אורחת כבוד בהונדה של משפחת מוריה וכולנו קריוקי יחד איתה.

    תשמע, ראיתי את הרבע האחראון של הרבע האחרון (יענו 3 דקות אחרונות ביחולט), והניקס שחקו פנטסטי, טימי שחקן על, רק מה שלא ציינת זה שלילארד החטיא ובריבאונד היו 2 שחקנים אדומים (מורקיץ וטרנר) ורק מודעי מהלבנים. ההפסד הוא על המאמן הטמבל שלכם שהשאיר רק גארדים על המגרש (ביחד עם נח ווניל) ואפשר לנו את הריבאונד התקפה הכי קל בעולם. טקטיקה מייט.

  4. ראובן

    21 נוב 2018 08:13:19

    מצויין כרגיל דובי , ראיתי את הניקס בפעם הראשונה העונה והם היו לא רעים. וונלה באמת טוב או רק הפציע הערב כדי להוכיח לבלייזרס שעשו טעות כששיחררו אותו ?
    יש תקווה לניקס עם פורזינגיס KD וקיירי

    1. דובי

      21 נוב 2018 08:29:37

      כתבתי על וונלה בתחילת השנה שכל תרומה ממנו תהיה תוספת מבורכת כי אין ציפיות. כרגע הוא נותן עונת שיא עם 7.3 נקודות, 7.9 ריבאונד ו1.5 אסיסטים ב23 דקות, כולם שיאי קריירה.
      אני סבבה איתו לגמרי.

      1. עגל שסבור שיש לפרק את דיוק

        21 נוב 2018 13:54:55

        גם אני סבבה איתו, אבל נזכר מדי פעם על הררי הסופרלטיבים שנכתבו עליו (לא רק עליו) בזמן הדראפט וכמה שהוא שחקן שולי היום.
        תודה דובי על סיקור לערב די משמים וסחתיין על ביורק

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    21 נוב 2018 08:25:37

    הרגע הזה, שאתה קולט שאתה במתח רק מלקרוא (!) את הדקות האחרונות של משחק של הניקס (!!) כשאתה כבר יודע את התוצאה הסופית (!!!) – פרייסלס. דובי, אתה יכול לתאר ספר טלפונים ועדיין אקרא בשקיקה. תודה רבה.

    שמח בשביל גרין שמצא שוב את הקליעה שלו, כי כשהיא חוזרת יש לו הכל – הגנה, אופי, קור רוח, החבילה השלמה.

  11. אסף

    21 נוב 2018 08:57:33

    דובי תודה. נהדר כרגיל. יותם עושה רושם כבר הבין דבר או שניים על החיים . 😀 דני גרין עושה קולות של עונת חזרה לחיים …

  12. אסף

    21 נוב 2018 09:06:38

    כתבתי ואז הסתקרנתי האם התחושה שלי כלפי גרין תואמת לסטטיסטיקה לפחות במה שנוגע לקליעה (הגנה הוא תמיד יודע לתת).
    האיש עומד על 46% מהשלוש עם 5.5 זריקות משם אחרי שבשלוש העונות האחרונות עמד על איזור 35%. האיש עומד על Efg% הכי גבוה בקריירה שלו כמעט 63% ועל כמעט 10 נק' בממוצע אחרי שבשלוש העונות האחרונות היה באזור 8 בממוצע.

  13. שימו לב לרפטורס

    21 נוב 2018 09:15:15

    כמו טוני פארקר וקוואי, גם דני גרין שוב פורח, אחרי שברח מהסירוס של לברון.
    עדיין הוא לא מספיק, טורונטו חייבת לעשות את המוב על גארד מצוין, למשל קמבה ווקר. קוואי לא סגור לעונה הבאה וזו העונה שיש לרפטורס חלון קטנטן של הזדמנות בלתי חוזרת, שישאלו את יוסטון, זה לא קורה הרבה. all in.

    1. אסף

      21 נוב 2018 13:31:06

      אני חושב שמבחינתם האול אין היה הבאת קאווי, ספק אם יעשו עוד מהלך גדול בשוק, למרות שיכול להיות מהלך מעניין ולאורי כבר הוכיח שיכול לשחק לצד גארד דומיננטי.

      1. שימו לב לרפטורס

        21 נוב 2018 13:52:16

        קמה בתפקיד סטף לעניים, או קיירי לעניים, אוף דה בול, לצד לאורי – יכול להיות פגז. אם בשרלוט המוגבלת הוא נותן כאלה מספרים, בטורונטו יהיה לו עוד הרבה יותר קל.
        לטורונטו לא יהיה עוד צ'אנס. אם לא קוראים לך לברון, סטף או דוראנט, בליגה הזו אין מועדי ב' לאליפות.

    1. גיא רוזן

      21 נוב 2018 10:23:38

      זו באמת שאלה מעניינת.

      הוא ללא ספק כבר ברח ממחוזות ה-"חוזה מסריח/ניקס אופייני".
      להיות בטופ 20 של הקלעים בליגה עם 50%+ אפקטיבי, בקבוצה כמו הניקס (המבטים להם הוא זוכה, פחות נוחים, בלשון ההמעטה, מאלו שמקולם, קליי, או ג'ורג'),
      זה בהחלט הופך אותו לראוי לסכומים אותם הוא מרוויח.
      הוא אפילו הצליח להיפטר (חלקית) מהנטייה להיות "חור שחור".
      מנהל משחק דגול, הוא כבר לא יהיה, אבל יש שיפור.

      עכשיו אם ימשיך באותה מגמה, וימשיך לשמור על האחוזים,
      אז סימן השאלה יימחק לחלוטין.

      1. גלעד

        21 נוב 2018 10:34:21

        מסכים. השאלה עכשיו היא (במידה ובאמת שווה את זה). האם לנצל את הפתיחה המוצלחת ולהעביר אותו בשביל הקאפ ספייס או לשמור אותו לעונה הבאה ולקוות שיוכל להעלות את היעילות ולהוריד את הווליום במידה ויגיע כוכב נוסף

    2. Smiley

      21 נוב 2018 10:50:06

      לא. הוא לא שווה.
      אבל הוא משפר סטטיסטיקות בבוצה שמישהו חייב לקחת את הזריקות והוא אולי השחקו ההתקפי הכי בשל ומוכשר שלה (עד אולי שנוקס יתפתח).

      בשורה התחתונה, גם שהלטבי היה בריא, הארדווי לא ממש מביא ניצחונות (אלא הלטבי) ולקלוע נקודות זה כמעט כל שחקן ב-NBA מסוגל.

      1. גיא רוזן

        21 נוב 2018 11:11:14

        לזרוק המון, באמת כל אחד יכול. תשאל את כרמלו…
        אבל לזרוק, ולקלוע באחוז הגיוני, זה כבר מסובך יותר.

        ב-5 השנים האחרונות, בליגה יש 20 שחקנים עם עונה של 20+ נק', 50%+ אפקטיבי.
        בליגה יש 62 שחקנים שמרוויחים יותר מטימי.

        כמובן, שעוד חזון למועד.
        קודם נראה אותו שומר על הנתונים, ומציג יציבות.
        אבל קשה להתעלם ממגמת השיפור, שלמעשה התחילה כבר בעונה שעברה.

        2. Smiley

          21 נוב 2018 11:36:19

          אני חושב שהוא פשוט נהנה מהמצב שהוא שחקן ההתקפה האמין ביותר (או לחילופין מסוגל ליצור לעצמו זריקה) בניקס.
          הוא מקבל הרבה אחריות וזריקות כי פשוט אין מישהו אחר. הראה שהוא יעיל, כנראה שכן. מביא ניצחונות? כנראה שלא, אבל מצד שני הניקס לא אמורים לנצח הרבה השנה.
          השאלה אם אתה רואה אותו כ-SG הפותח בקבוצה שהניקס מתכננים שנה הבאה ואם הוא יכול להיות יעיל ככוב שלישי בקבוצה (וגם זה אני בספק, כי כוכב שני הוא בטח לא ופרנצייז פלייר הוא כנראה יהיה רק בסין או באירופה)

          1. גיא רוזן

            21 נוב 2018 11:46:14

            השאלה המקורית הייתה האם הוא שווה את מה שהוא מרוויח.
            וכאמור, התשובה לשאלה לא פשוטה בכלל.
            בתחילת החוזה, הוא היה FAR 0 מוסכם על רוב מי שעוקב אחרי המשחק.
            השנה האחרונה, ותחילת העונה הנוכחית, שינו את התמונה.
            הוא ללא ספק עדיין רחוק מציון 8 ומעלה,
            אבל הוא כבר לא במחוזות ה-"חוזה נואה/דנג".

            בשביל שתהיה לי דעה רלוונטית לגבי התאמתו בכשחקן בקבוצה עם שאיפות פליאוף,
            אני צריך הרבה יותר שעות ניקס.
            אני צריך קילומטראז' רב יותר של צפייה בטימי. היילייטס וסטטיסטיקות, זה פשוט לא מספק.
            (כמי שעסוק בלצבור שעות סאנס,
            קצה נפשי מלהתבוסס בזבל. לצפות גם בסאנס וגם בניקס?
            אפילו למזוכיסטים יש גבולות…)

    3. דובי

      21 נוב 2018 11:22:26

      טימי הארדוויי הוא יצרן נקודות אמין יחיד בקבוצת תחתית. לכן הוא כוכב יחיד של קבוצה, לכן הוא מחזיק בחוזה הכי גבוה בקבוצה.
      בקבוצה ראויה כמובן שלא שווה לתפוס נתח כל כך משמעותי מהתקרה עם קלעי אגואיסט, לא יציב ולא מוסר.
      בקבוצה כמו הניקס של השנה זה לא ממש משנה.
      מה שכן, אולי כמה תצוגות כאלה יעזרו לנקות אותו מהרוסטר לקראת שנה הבאה.

  17. Ljos

    21 נוב 2018 12:10:04

    כפרה על ביורק, הפרס על הכנסת קוד קונאמי אל תוך המציאות.

    כיאה למדינה שהוציאה מתוכה עוף מוזר כמו ביורק ועוף אמיתית מוזרה כמו הפאפינים, גם הקללות של האיסלנדים הן קצת… אוף ביט.
    בשביל חברה מאוד פמיניסטית, עדיין יש להם מספיק שאריות מהתקופה הויקינגית של קללות שנוגעות לגבריות של האחר (בתקופת הויקינגים, הקללות האלו היו אסורות, ומותר היה להרוג אדם שמשתמש בהן).
    בשביל חברה מאוד אתאיסטית, חלק עצום מהקללות שלהם נוגעות לדת. שדים, אלים, גיהנומים ואפילו טרולים מוקפצים כדי לעזור לפגוע באחר. הקללה האהובה עליי בתחום הזה היא "שטרולים יקחו את החברים שלך".
    ויש את זן הקללות שהן פשוט, מצטער, חמודות מדי. אם זה לקרוא למישהו "פומפה", להגיד לו שהוא ריח פה רע, לאחל לו שישרף מהשתן של עצמו או לבקש ממנו ללכת לאכול את מה שקופא בחוץ. אלו קללות שהן פשוט חמודות מדי בעיני מלהיות קללות אמיתיות.
    אבל יותר מקללות מוזרות, יש להם את המחמאה הכי משונה. Rassgat (רהס-קאט) היא מילה שבאה לתאר חור ספציפי באיזור אחורי של בני האדם. ובמשפט "אתה rassgat קטן" היא דווקא באה לתאר מישהו, בדרך כלל ילד, חמוד. אני גם בדרך כלל קורא Asshole למרבית הילדים שאני פוגש, אבל אני לא מתכוון לזה בדיוק באותה צורה.

    אז אני בטוח שמיאמי באו למשחק בצורת מחשבה דומה.
    "אווו, אנחנו קבוצה שידועה בקשיחות שלה וברוקלין איבדו את לברט. איזה rassgat הם שהם מנסים".
    – 48 דקות + הפסקות + 20 נקודות, 9 ריבאונדים, 6 אסיסטים והשתלטות מוחלטת על המגרש ברבע האחרון אחר כך":
    "Assholes".

    ודובי, אתה rassgat. תמיד כיף לקרוא אותך.

  20. שגיא נאור

    21 נוב 2018 13:41:54

    תענוג כרגיל, יכול לזהות שאתה החתום מטה גם בלי לראות את הכותרת. אסור לליגה להוציא את הניקס ממשחקי יום שלישי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט