כמה שונה העבודה שלי, זאת שמפרנסת את המשפחה, מהעבודה ב-hoops, שמפרנסת את הנפש? שונה מאוד. בערך חצי משעות היום אני מבלה במרכז פיתוח הייצור של אינטל, הנמצא בהילסבורו, פרבר של פורטלנד. ככה זה נראה:

את החצי השני אני מקדיש לניתוח הנתונים שנאספו, וחוזר חלילה. נשמע מרתק, נכון? מסתבר שהרבה מהכתבים והצלמים שמסקרים את המשחקים עבור גופי המדיה השונים, מחזיקים גם הם בעבודות נוספות. יש שם מורים בתיכון, גרפיקאים, מתרגמים ועוד. כולם אמרו שהיו מוכנים להתחלף איתי בעבודה עם אינטל. בזמן שאני והכתב הצרפתי צופים בחימום והוא שואל אותי על התגובות בארץ למהלך של כספי, מגיע כתב נוסף שנראה מוכר, אחרי כמה שניות נפל האסימון, זאק לואו. הוא כנראה מסתפק בג'וב שלו ולא ירצה להתחלף.

על המגרש עצמו, בדרך כלל נמצאים בשעה הזו רק שחקני קצה הרוטציה. היום הפתעה כפולה. בצד אחד CJ מקולום שהתקשה להסתגל לחלוקת הדקות החדשה של סטוטס. בצד השני יאניס שהשחיל שלשות בלי להחטיא והלחיץ את כל האוהדים ואנשי הצוות של הבלייזרס שצפו בו. אם זה לא היה מספיק מלחיץ, בסיום החימום שלו הוא לחץ את היד של כל מי שעזר לו ומסר לו כדורים ואז נתן ספרינט שלא היה מבייש את בולט, לקצה השני של המגרש ונבלע במנהרה.

המשחק התפתח לתחרות שלשות כשברוק לופז (6 מ-10) מפתיע לטובה ואריק בלדסו איזן אותו בצד של מילווקי. בפורטלנד CJ נתן את הטון והראה שהחששות מפתיחת העונה החלשה שלו היו מוקדמות.

40 נקודות היו למקולום, 19 ברבע השלישי בו היה נראה שהוא לא יכול להחטיא, 2 מהן היו אחרי ששבר לדיונצזו את הקרסוליים והרים את המודה סנטר.
אחרי המשחק הוא נתן את הזווית שלו למהלך:

עבור מילווקי זה היה הראשון מבין 4 משחקים במערב, היא הגיעה אליו כשהיא ממוקמת שנייה בליגה בדירוג הגנתי. הערב היא חשפה חולשה בהגנה על השלשות. היריבות שלה עד כה זרקו את מספר השלשות הגבוה בליגה, כשהן נכנסות באחוז גבוה כמו הערב וגם בהפסד הקודם מול בוסטון – יהיה לה קשה לנצח. היריבה הבאה – הווריורס.
אחרי המשחק דיברתי עם ארסן אילאסובה, הוא פתח את העונה בצורה טובה ובפילי בהחלט מרגישים בחסרונו. הערב היה לו משחק פחות טוב. הוא סיפר על החזרה הביתה אחרי שנות הנדודים, על השוני בין התקופות ועל אליפות העולם ב-2010 בה זכה עם טורקיה במדליית הכסף מול הקהל הביתי. תודה למתן וניב על השאלות: