ספורטלנד יומן 2 – ל.א מאמין לכם?

אני לא אוהב משחקים מול הלייקרס. מגיעים למודה סנטר הרבה אוהדים דעתניים ועושי רעש כל פעם. עכשיו, ביחד עם לברון זה כבר היה ממש מעצבן.

הרוב צעירים מגוונים מל.א שמגיעים ממש מוקדם ומחכים לשחקנים, הם מריעים בזמן החימום ואימון הקליעות ומתעלקים לחתימות.

קריעות הקוז (צועקים לקוזמה על כל סל) לפעמים גוברות על קריאות הבוז של הקהל המקומי, אבל ידוע הרי ש:

OREGON IS ABOVE CALIFORNIA (אולי קצת פחות הפעם).

תיאור המשחק: הלייקרס באו קצת לחוצים אחרי שיחת הנזיפה של מג'יק בוולטון. הבלייזרס לא קלעו מבחוץ זריקות טובות (6/35 – 17%) וריצת 10-0 בסוף הרבע השלישי, בזמן שטרי סטוטס ישן בעמידה די גמרה את המשחק. ריצה של הבלייזרס ברבע האחרון נבלמה על ידי כמה סלים של לברון ואחזקת המשחק על ידי רונדו.

דיים וסיג'יי קלעו 30 כל אחד באחוזים רעים, הספסל לא פגע. בלייקרס הספסל דווקא נתן 50 נק'.

בחדר ההלבשה של ל.א הייתה אופוריה קטנה. בבלייזרס היו מבואסים אבל לקחו דברים בפרופורציה.

מאז האגמיים חזרו הביתה וקיבלו 20 הפרש מטורונטו והלחיצו כל מיני אתרי ספורט ישראלים אחרים בלי כתבי שטח.

הבלייזרס נתנו 30 הפרש לאסופת האינדיבידואלים המוכרת גם כמינסוטה טימברוולבס. ביום שלישי ראובן נותן בראש מול הבאקס.

ולענייננו:

לכל הלא-אוהבי עז: החומרים הבאים יכולים להיות קשים לצפייה. יש ראיונות עם רוב השחקנים, אחרי נצחון ושבירת הנאחס (הבלייזרס ניצחו 16 משחקים רצופים שזה 5 שנים+).

הלייקרס עוד לא נראים כמו קבוצת עילית אבל לי יש תחושה שהזמן יתן את אותותיו לחיבור, ובחודשים החשובים של העונה הם יתעלו.

ניצלתי את הסיטואציה לנסות להבין איפה עומדים הלייקרס בנקודה הזאת ולאן אולי הם הולכים העונה.

 

דייויד מקמנמן (דייב: בפני חברים) הוא הכתב הבכיר של ESPN העוקב צמוד אחר הקבוצה. הוא סיים 4 שנים בקליבלנד וקיבל הארכת חוזה ומעבר ללוס אנג'לס עם לברון.

"AND TOOK HIS TALENT TO MALIBU…"

אחד מבכירי כתבי הכדורסל בעולם ודמות מוכרת בליגה כבר הרבה מאוד זמן.

הזיפים הג'ינג'ים שלו בוודאי נמצאים בחלקים אינטימיים של הארמון ויש לו נאמנות למותג, אבל הוא יצא גבר והיה מאוד נחמד והסכים לענות על כל השאלות:

 


כמו כן, נשאו דברים בתורם: קייל קוזמה:

ברנדון chicken legs אינגרם: שימו לב: לקראת האמצע לברון מצקצק ברקע ומכפכף את הילד.

וגם ג'וש הארט: (איך הוא קיבל חולצה של HOOPS והכתבים נשארים ערומים? מה עם קצת קומפלמנטרי מרצ'נדייז?)

בסוף הוא מדבר על התרומה של רונדו לו ולקבוצה.

רונדו הוא באמת די מגעיל כמו הסטיגמה. דיברתי איתו קצת לפני ואחרי המשחק אוף קאמרה והוא פשוט FULL OF HIMSELF ומתנהג בהתאם. הוא היה נחמד וחברותי אבל חי את הסרט של הדמות שלו.

כל המשחק הוא דיבר קקי עם השחקנים של הבלייזרס ובסוף גם עם הקהל. אחרי המשחק, זה מה שהיה לו להגיד:


והיו גם אורחים נכבדים ביציע המשפחות:

Trail Blazers face the Los Angeles Lakers on November 3, 2018 at the Moda Center. (Bruce Ely / Trail Blazers)

 

 

 

 

 

 

 

 

בפינת "הזכרונות הגדולים ממכבי רעננה" נרשמה הערה פיקודית למיילס סיימון אשר סרב להתראיין למצלמה בתרוץ שקר כלשהו ורק סיכם את זכרונותיו מישראל במילים:

UCK%#G SHARON DRUKER CUT ME AFTER 3 MONTH$.

לנתיני החצר האמיתיים, לינק נוסף לראיון עם לברון/זובאק.

אני רחוק מלהיות אוהד הקבוצה (סליחה אבא) אבל לא הייתי רוצה לשחק מולם סיבוב ראשון או אפילו שני. הימור שלי: מתי שייפגשו מול ג"ס או גמר מערב מול ג"ס.

וכן,הם בטוח עושים פלייאוף.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. פוסט פנטסטי א. מנור. ג׳וש הארט המרואיין הכי אינטיליגנטי אצלנו. קוזמה תוקע קלישאות על ימין ועל שמאל ואינגראם מדבר כמעט בלחש כמו ילד מתבגר. זובאק חמוד ורונדו, נו רונדו. ראיון מעולה עם הג׳ינג׳י, יופי של עבודה

  2. תודה יופי של פוסט וראיונות.
    איחה רעיון לראיין דווקא כתבים, זה משהו ששווה להמשיך איתו.
    רונדו הוא רונדו. נראה אחלה גבר ובחור חכם כל עוד לא מתעמתים איתו. בשנייה שהוא מרגיש עימות מתקרב הוא הופך נבלה. זה לאו דווקא רע בקבוצה עם לברון והרבה צעירים.

  3. מצויין אור. כל הכבוד עם הראיון עם דייויד מקמנמן. העברית משתפרת וזה חשוב. הצבע שאתה מכניס שווה לפחות כמו תאור המשחק עתמו!

    תודה

כתיבת תגובה