לפני המשחק בן סימונס מספר על העובדה שבעונה הנוכחית המאמן דוחף אותו ללכת יותר על ריבאונד ההתקפה, הוא מספר שהמאמן סומך על האתלטיות שלו ועל כך שהוא יספיק לחזור להגנה. "אם טי ג'יי או מרקל לוקחים את הזריקה אני אלך אחורה כי הרכז של הקבוצה השנייה כבר בדרך להתקפה, אבל אחרת אני שם". הוא מספר שמבחינתו משחק עם לא מספיק ריבאונדים הוא משחק שבו הוא לא עבד קשה מספיק ולכן חשובים לו הריבאונדים. "בעמדה שלי ועם הכח שיש לי אני אמור לקחת מספיק ריבאונדים על היריבים".

בצד השני אני פוגש בחדר ההלבשה את פרד ואן וליט שלא ישחק הערב. "זה תמיד קשה לא לשחק", הוא אומר, "אני רוצה להיות שם עם החברים שלי וכל משחק בצד הוא מבאס". הוא מספר שהוא מחכה בסבלנות עם הפציעה ושזה תהליך ארוך טווח. כשאני שואל אותו על המשחק אתמול הוא אומר שתמיד מבאס להפסיד, "אבל זה לא אומר כלום, קוואי לא שיחק אצלנו ויאניס אצלם", הוא אומר, "בסוף יש לנו משחק הערב ומה שהיה היה, ברגע שהבאזר מצלצל אנחנו שמים מאחורינו".

מי שעוד יצא לי להחליף איתו מילה הוא ה"ישראלי" שלנו ג'ורדן לויד שקיבל במשחק מול מילווקי דקות בכורה ב-NBA. "אני שמח שציון הדרך הזה מאחוריי", לויד אומר, "בסופו של דבר כל חיי היה לי חלום לשחק ב-NBA ועכשיו אפשר לשים סוג של וי על זה ולהמשיך הלאה באימונים". הוא מספר שהוא שמח שההזדמנות הגיעה כבר יחסית בתחילת העונה ושכמובן שהוא שואף ליותר משתי דקות אבל באופן כללי זה משמח אותו ומראה על היחס של המאמן אליו.

במהלך המשחק לכבוד הלאווין נערך על הפרקט מירוץ תינוקות שזה כמובן הדבר הכי מגניב שיש ל-NBA להציע. כמובן שאף תינוק לא הגיע לקו הסיום ואבא אחד הגדיל לעשות ולהראות לכולם איך עושים את זה כשדחף את הבן שלו להצלחה בכל מחיר.

בעוד ספיישל מיוחד להלאויין OG אננובי התבקש להגיד תוך דקה אחת רשימה של כמה שיותר דברים שמפחידים בני אדם. בלחץ הזמן ולקראת הבאזר בעודו מנסה להספיק כמה שיותר דברים OG סיפר לכולנו על כך שגבינת קוטג' מפחידה אנשים. מה פרויד היה אומר על זה?

על הפרקט קיבלנו שתי קבוצות עייפות כשהן בחלק השני של הבק טו בק רק שלאחת מהן היה את קוואי שלא שיחק אתמול ואת לאורי שמוביל את הליגה באסיסטים. לאורי בהחלט מתפקד כבעל הבית על הפרקט וקוואי עושה רושם של שחקן שמצליח לעשות די הרבה נקודות ללא מאמץ גדול מדי. זה הוביל למשחק די חד צדדי בשלושת הרבעים הראשונים עם 105-86 לרפטורס. חשבתם שהמשחק גמור? לא לגמרי.

בצד השני קיבלנו את אמביד במשחק התקפי קלאסי שבו פשוט קשה מאוד לעצור אותו ואת סימונס במשחק קלאסי של פלירטוט עם טריפל דאבל וזריקת אבנים מכל מקום שהוא לא הטבעת. הרעם הכי גדול שנשמע בקהל היה אחרי חדירה של סימונס לסל ברבע הרביעי וניסיון בלוק של קוואי שנגמר בשריקה של השופטים. הקהל זעם עד שהוא נזכר מי הולך לקו ואז נשם לרווחה. ריצה טובה יחסית ברבע הרביעי הורידה את ההפרש אל מתחת לעשר נקודות.

הקושי הגדול של טורונטו העונה בינתיים נראה כמו ריבאונד ההתקפה של היריבה. הקבוצה שעד לפני המשחק דורגה במקום החמישי מהסוף עם 12.6 ריבאונדים שנלקחים עליה בממוצע לערב המשיכה את המסורת הלילה כאשר פילדלפיה חוגגת מתחת לסלים והופכת את הניצחון שהיה נראה בכיס של טורונטו לקצת פחות בטוח. כחמש דקות לסיום המשחק, אסיסט גדול של לאורי אחרי עבודת הגנה טובה על אמביד מגיע לדני גרין שקובר שלשה. הקהל שואג והתחושה היא שהמהלך הזה והחזרה ל-12 הפרש אמורה לסגור את הסיפור לטובה עבור הרפטורס.

הנגיסה הזו בהפרש וההפסד מול מילווקי בלי קוואי מחדדים את התחושה האישית שלי שפרד ואן וליט הוא השחקן השלישי בחשיבותו ברפטורס של העונה. הוא אולי לא השחקן השלישי הכי טוב אבל הוא מאפשר לרפטורס לשחק עם שני מובילי כדור כשלאורי על המגרש והוא השחקן שגורם לספסל ולחמישיה השנייה להיות אחד המובילים בליגה.

בטורונטו כנראה יירצו לקחת מהמשחק הזה את העובדה שכל החמישייה קלעה בדאבל פיגרס ואת המשחק המעולה של ולנצ'ונס מהספסל. הם ירצו לעבוד על הסגירה בריבאונד ההגנה כשפילדלפיה עשתה ככל העולה על רוחה מתחת לסלים. בפילי כנראה ידברו על זה שזה בק טו בק וטורונטו עוד לא הפסידה בבית העונה. זו הפתיחה הביתית הטובה ביותר בהיסטוריה של הרפטורס עם 6-0 בבית נכון להיום. הרפטורס ייצאו עכשיו למסע של 4 משחקים במערב שכולל את סקרמנטו, פיניקס, לייקרס ויוטה.

זה אמור להיות מסע לא רע על הנייר רק שההפתעה הגדולה של העונה כרגע בליגה כנראה היא הסקרמנטו קינגס שכבר עם חמש ניצחונות ועוד לא אפריל. מי היה מאמין? אז עד לפעם הבאה עם שבועיים של חופשה כפויה מהמגרשים בשל הלוז של הקבוצה נאחל לרפטורס שלא יפסידו לשמשות ושאולי גם כמה שמשות יגיעו אלינו לטורונטו…