הפעם בואו נדבר על אינדיאנה, מילווקי, דטרויט, קליבלנד ושיקגו.

מילווקי – איפה התקרה?

הבאקס משחקים, אחרי שנים עגומות בהובלת ג'ייסון קיד וג'ו פרונטי, כדורסל נכון. בשנה שעברה 31.2% מהזריקות שלהם היו מהשלוש, לעומת 44.8% השנה. הגידול הזה בא על חשבון המיד ריינג' ומשפר את הקבוצה, כי הוא נותן ליאניס אנטדקומפו ואריק בלדסו אפשרות ליצור עם ריווח מסביבם.

לכן ההתקפה של מילווקי יעילה. ברוק לופז תורם מאוד כמרווח משחק עם 39% מחוץ לקשת, כאשר יאניס מחפה עליו בריבאונד ההגנה, נוסף על קריס מידלטון, בלדסו ומלקולם ברוגדון שקולעים היטב מרחוק. זה עובד בהתקפה שהפכה לאחת היעילות והקבוצתיות באן.בי.איי.

לא ברור כמה זה יחזיק. האחוזים של לופז ירדו וגם של מידלטון שלא יקלע ב-58% מהשלוש עונה שלמה. הם פגשו עד עכשיו רק קבוצה מערבית אחת (מינסוטה) ורק אחת שהיה לה יתרון ביתיות בשלב כלשהו בפלייאוף (פילדלפיה). אחרי 7 המשחקים הבאים שלהם, שכוללים מפגשים מול טורונטו, בוסטון, גולדן סטייט, פורטלנד והקליפרס, נהיה יותר חכמים.

אינדיאנה – כמה עמוק זה עמוק מדי?

לפייסרס יש את ויקטור אולדיפו שממשיך את העונה הקודמת שלו בגדול עם 21 נקודות למשחק לצד 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. אחריו יש 7 שחקנים שמשחקים בין 20 ל-30 דקות וזורקים 6 עד 10 פעמים במשחק.

הם קולעים באחוזים טובים, אבל אין פה כינור שני יציב לדיפו. טירייק אוואנס לא כזה מהספסל, אולי סאבוניס יכול להיות כזה אבל גם הוא לא פותח (למרות שהקבוצה נראית טוב בהרבה כאשר הוא משחק).

כרגע אם אתה עוצר את אולדיפו אתה עוצר את אינדי. קריס מידלטון וג'ימי באטלר עשו את זה ולכן ניצחו את הפייסרס. זה הופך אותם לקבוצה טובה, אבל לא מעבר. אין את הכוכב השני למרות שיש ספסל חזק, אבל העונה רק התחילה – יכול להיות שנראה מישהו תופס את התפקיד הזה בהמשך.

דטרויט – מה יקרה כשבלייק גריפין יעצור?

בלייק גריפין לא יתן שנה שלמה ב-56% מהשדה, 66% מהשלוש ו-34 נקודות למשחק. ככה זה שמשחק קריירה של 50 נקודות הוא רבע מסך המשחקים שהקבוצה שיחקה עד עכשיו.

אי אפשר להכחיש את זה שהוא בכושר טוב, אולי הטוב ביותר מאז 2015. הוא מראה המון גיוון עד כה, כשהוא לא משחק רק על משחק מעבר וכמסיים מהלכים בפיק-נ'-רול אלא משחק על דברים נוספים כבידודים ושלשות. החבילה השלמה – מנהל משחק שיכול לשחק עם הגב לסל, בלי הכדור וכשחקן פרמטר.

עדיין לא מדובר בשחקן של 34 נקודות למשחק. הוא יעצר ואז הפיסטונס יצטרכו לחשוב על דרכים אחרות לנצח. יש את אנדרה דראמונד שנותן עונה לא רעה לידו, אבל המפתח כנראה אצל רג'י ג'קסון או איש סמית'. יכול להיות שנראה את גריפין משמש במהלכים מסוימים כמרווח מגרש לדראמונד בניסיון להקל עליו את העול ההתקפי ולמשוך את ההגנה, בדומה למה שטוביאס האריס עשה בשנה שעברה. ספר המהלכים של דווין קייסי שלא מבוסס על גריפין מסקרן מאוד.

שיקגו – זאק לאבין יהיה מלך הסלים?

קשה לשפוט את שיקגו. לורי מרקנן עדיין לא פתח את העונה, בובי פורטיס נפצע וקריס דאן, שחקן חמישייה נוסף, שיחק משחק בודד. כרגע הם בעיקר עם המחליפים.

מרקנן, דאן ופורטיס היו אמורים להיות חלק חשוב מההגנה של הבולס. בלעדיהם ההגנה הזאת לא קיימת כל כך, כשהשומרים היחידים של הבולס הם וונדל קרטר שעושה צעדיו הראשונים בליגה ורובין לופז.

הכאוס הזה מאפשר לזאק לאבין לחגוג. אחרי שחזר מקרע ברצועה הוא קלע מעל 30 נקודות בכל אחד מארבעת המשחקים הראשונים של העונה ונעצר היום על 20 נקודות ב-25 דקות. כשהפצועים יחזרו אמור להיות לו קל יותר כי ההגנות פחות יתרכזו בו, אבל הוא הדבר הכי מעודד בקבוצה הזאת עד עכשיו. לא רק אתלט על.

קליבלנד – איפה ההגנה?

קליבלנד הייתה קבוצת הגנה מזעזעת בשנה שעברה. השנה, עד כה, זה לא השתנה. קולעים עליהם ב-48.9% מהשדה ו-42.5% מהשלוש, נתונים מהנמוכים בליגה. בניגוד לדאלאס או סן אנטוניו כאן מדובר בקבוצה מגובשת שרצה כמה שנים ביחד ולא פגשה קבוצות התקפה חזקות מדי (תאורטית). ההתקפה שלהם לא מצליחה לחפות על ההפקרות בסל השני והם עדיין ללא ניצחון.

מה הפתרון? יכול להיות שפשוט לוקח להם זמן להתחבר עם צ'די עוסמאן במקום לברון, שרודני הוד צריך עוד כמה משחקים כדי לחזור לכושר של יוטה בשני צדדי המשחק או שינוים בחמישייה. נכון לעכשיו לארי נאנס עדיף על טריסטן תומפסון העייף וצריך לפתוח במקומו. בהמשך הייתי שוקל החלפה של הוד בסקסטון העדיף עליו בהגנה.