פוטבול: ניו אינגלנד פטריוטס 43 -קנזס סיטי צ'יפס 40

אני לא הולך לגנוב מאנשי הפוטבול את הכיסוי של סוף משחק הפוטבול בין הניו אינגלנד פטריוטס והקנזס סיטי צי'פס. כל מה שיש לי לומר זה שב-57 שנות פוטבול, וביניהם הטובים ביותר, לא ראיתי סוף משחק כזה בכל ימי חיי.

וכמה מתאים שהיה זה הניצחון מס' 200 של תום בריידי, גדול הקוורטרבקים מאז ומעולם, BAR NONE!

תום בריידי, הקוורטרבק הגדול מכולם:  בן 40??? והוא עושה זאת??? כמה מתאים שזה ניצחונו ה-200!!!

בייסבול

בשעה טובה העונה מתחילה מחר. הנה 30 שאלות – אחת לכל קבוצה – והכל ב-7 דקות 

*

מדוע לונזו כיסה את הטאטו

לונזו בול אינו אחד מהעפרונות המחודדים בקלמר, אבל ישנה לו יכולת מיוחדת שאסור לזלזל בה והיא לתפוס כותרות. כי אמרו כבר בעבר שזה לא כל כך כמה טוב או יפה אתה. זה כמה כותבים ומצלמים אותך, ותרצו או לא, תגחכו או לא, הוא הפך לסלבריטי.

בניגוד לעצת (או עידוד) האב, הבן הוסיף טון של ARTWORK לזרועו (https://ftw.usatoday.com/2018/09/lonzo-ball-shows-off-his-huge-new-tattoo-sleeve) אבל את משחקו הראשון בטרום עונה זו ביום רביעי האחרון הוא שיחק עם כיסוי של הטאטו במשחק נגד הווריורס. הטאטו שכוסה?  טאטו שהוא הלוגו של Big Baller Brand.

מדוע ולמה?

כי הליגה אוסרת כל טאטו שיש לו נישה מסחרית. לפי TMZ הליגה הזהירה את לונזו מפני העבירה, וגם פירטו את גודל העונש כל פעם שישחק עם הלוגו האסור – 50,000 דולארים. לונזו העדיף לכסותו.

דווקא הפעם הוא היה חייב לשחק עם הטאטו ולשלם כי הקונטרוברסיות שהתפתחה והתפרסמה שווה מיליון לפחות ל'ביג בול'.

 

View this post on Instagram

 

Free advertising? Not in the @nba. According to TMZ Sports, @zo has been contacted by the NBA to cover up his @bigballerbrand tattoo.

A post shared by Nice Kicks (@nicekicks) on Oct 12, 2018 at 9:59am PDT

מדי הלייקרס החדשים

הסוד התגלה.

הלייקרס רצו להפתיע את העולם עם מדי המשחק החדשים שלהם אבל היום עם הסושיאל מדיה זה בלתי אפשרי והסוד נתגלה לפני שמג'יק רצה להפתיע את העולם איתם.

מג'יק, יש לי חדשות עבורך: כמעט אף אחד שלא קוראים לו דדי, לא שם שליש קצוץ על המדים החדשים שלהם.

המדים החדשים – או הישנים שלהם – מעניינים אותי כמו עיתון הארץ מלפני שבוע. מי שם רבע קצוץ מה הם לובשים או לא לובשים? אבל אם ישנם כאלה באתר שזה עושה להם את היום – כמו דדי למשל – אז הנה הם המדים החדשים, מכוערים ועצובים כרגיל:

The new Laker era has fresh City uni’s 🔥 pic.twitter.com/D4eipL8rry

— ClutchPoints (@ClutchPointsApp) October 13, 2018

האם מייקל – בכוונה – רצה קבוצה מושפלת?

מייקל ג'ורדן בן 55. לי נראה שעד עתה הוא לא יכול היה להיות מאושר או שלם עם עצמו כי הוא איבד את הדבר הגדול ביותר שהיה לו: יצר תחרותי שלא היה שני לו. כשרט ת'ומפסון כתב על ג'ורדן בן ה-50 (http://www.espn.com/espn/feature/story/_/page/Michael-Jordan/michael-jordan-not-left-building) הוא גילה שמייקל – האתלט העשיר בעולם – מבלה שעות במשחקי הסלולרי שלו. זה מספק -טיפונת לפחות – את יצר התחרות החייתי הבוער בו. אני בטוח שמאז פרישתו הוא מחפש משהו – לא משנה מה – שיספק לפחות בחלקו את רגש התחרות שבו.

כמובן שגולף היה אחד מהמקומות בהם הוא חיפש תחרות. אבל הוא הגיע לשיאו כבר לפני 15 שנים והסתבר לו מהר מאד שזהו. טוב יותר הוא לא יוכל להיות.

הדבר שאף פעם לא הבנתי היה כיצד הוא, שהיה הגדול מכולם בכדורסל, מתפשר על בינוניות כזו בקבוצתו הוא. עתה אני מאמין שהוא עשה זאת בכוונה כדי  ששחקניו יבינו שרק שחקן כמוהו היה יכול להוציאם מבינוניותם, ומאחר ואין אחד כמוהו, גורלם הוא להישאר בינוניים ולהתבושש בה עד שיגיע הגואל – שחקן כמוהו – ומאחר והוא לא יבוא, עליהם לסבול את מר גורלם.

לך תדע מה הולך בראשים לא נורמלים כראשו של מייקל כי רגש התחרות שבו היה דבר לא רגיל; לא נורמלי.

אבל השנים עושות את שלהן.  אני מאמין שעם סופר-אתלט כמייקל הגוף מרגיש בגיל 35, 40, ו-45 שהוא כבר לא יכול לעשות דברים של פעם אבל למוח קשה הרבה יותר להשלים עם העובדות.

ייתכן מאד שהיום, בגיל 55, מייקל לא מעוניין יותר להוכיח לקבוצתו שרק שחקן כמוהו יכול להצילם. אולי משהו השתנה בצורת מחשבתו ובמקום הצורך להוכחה שרק גדול כמוהו יכול להוציא את ההורנטס מבור הצואה, הוא מצא אתגר חדש: לעשות את מה שהוא יכול לעשות כבעל קבוצה מעולה כדי להוציא את הקבוצה מבינוניות.

אולי, פתאום, הרצון להתחרות עם שאר הקבוצות ולהגיע למצויינות גבר על הצורך להוכיח לשחקניו שמאומה לא יעזור להם עד שיבוא ג'ורדן חדש לקבוצה, ומאחר ויש רק אלוהים אחד על פני הארץ, ג'ורדן אחר לא יופיע ולכן גורלם נכתב והוא להישאר בבור הצואה עד אחרית הימים.

אחרת אני לא יכול להסביר לעצמי את מוכנותו של ג'ורדן בעבר להיות בעל קבוצה עלובה, מושפלת, ונחותה.

הלוואי שאני צודק בהלך מחשבתי.

*

עיתונאים שהיו במשחקי טרום העונה של ההורנטס מדווחים שהם ראו את ג'ורדן יושב בספסל הקבוצה, מתלהב כילד, מקמץ אגרופים, מלהיב שחקנים. אני הייתי בארבעה משחקי הורנטס בארבע – חמש השנים האחרונות (כבר שנתיים לא)  ולמייקל ג'ורדן לא היה זכר באולם. הוא היה בשיקגו, עסוק בברנד שלו או לך תדע במה עוד הוא היה עסוק. לבטח שלא עם קבוצתו הוא.

*

אליפות NBA תוך 4 שנים!

*

אולי אז לאקרדיטציה שלי יהיה שימוש – 1:45 שעה עד שעתיים נסיעה, ואני יכול לבלות את הלילה בחווה של קני!

*

(ג'יימס בורגו עם טוני פרקר בסן-אנטוניו)

*

אני מאמין שמאמן הקבוצה ג'יימס בורגו קיבל את הג'וב – כמו סטיב קליפורד ומייק דנלאפ לפניו –  בגלל שמייקל ג'ורדן רצה מאמן שקט, צייתן, שיהיה בסדר עם השחקנים ולא יעשה יותר מדי רוח. שיסכים לבינוניות, ולא ידרוש מאומה ממייקל, רק חוזה לעוד שנה. זה לא לוקח מאומה מיכולתם כמאמנים, אבל באישיותם הם לא הדורסים והמשפילים. הם לא הדיקטטורים והבוסים מהסוג של פט ריילי, או גרג פופוביץ'.

*

מי שאני מאמין שירוויח במיוחד מהמאמן הוא ווילי הרננגומז. בורגו הוא אמריקאי ממוצא ספרדי, מדבר ספרדית בשטף, וגאה בהיסטוריה ובמסורת הספרדית. הוא כמובן לא ייתן לווילי דקות משחק שאינו ראוי להן, אבל הוא יבין אותו, וייתן לו צ'אנס. היי, יש לו פרונט-ליין לתפארת, והרננגומז יכול להיות חלק אינטגרלי בו.

*

אני יודע שג'יימס בורגו ישחק משחק מהיר, אבל אלא אם כן לא ידענו בדיוק מי הוא – הוא יהיה המאמן השקט שמייקל חיפש, ועתה אולי הוא רוצה אחרת. אני מרקווה שלבורגו יש את זה, ושהוא למד מספיק מפופ בשנתיים האחרונות איתו.

*

נראה שג'ימי באטלר יעלה במדי הוולבס למשחק הראשון (ואז לעוד הרבה)

האימון היום במינסוטה התנהל על מי מנוחות, כמו שאומרים החברים שלי בצפת (גם בציפורי הם מדברים ככה). ג'ימי באטלר התאמן עם הקבוצה וכולם מוכנים למשחק ביום רביעי.

ג'ימי נראה מחייך, ולא הפסיק להתבדח עם חבריו השחקנים.

ג'ימי ביקש טרייד שמינסוטה לא נתנו לו ולכן לא שיחק בפרה-סיסון ביום ששי. ת'יבודו אמר לעתונאים שהוא "עבד על כושרו הגופני במכון פרטי".

שיהיה. מה זה מה שעשה ביום ששי? כל מה שחשוב לתיבודו ולחברי קבוצתו הוא מה הוא יעשה ביום רביעי.

זה מה שהיה לג'ימי לומר לעיתונאים:

"They want me to go out here and hoop to the best of my abilities," Butler said. "Make sure I'm healthy, compete, because that's what I love to do, and do it for the guys in the same jerseys as me."

בלעדיו הם הפסידו משחק שהעיתון המקומי תיאר כ-LUCKLUSTER למילווקי 143-121. קרל אנטוני תיאר את המשחק כ-"מקובל, ללא ג'ימי".

החזרה היום היתה צריכה להיות מוזרה אחרי שג'ימי העליב ו-CHALLENGED את חברי קבוצתו, מאמניו, וההנהלה, וראו זה פלא: הכל עבר כאידיליה. כאילו הבן האובד חזר מהבלתי נודע לזרועות אוהבות ומבינות.

מה אגיד לכם? כנראה שכל הדיבורים שלו, הכאילו השפלות ומילים בוטות, היו הכל עבור המדיה. לג'ימי אין דבר ולו הקטן ביותר נגד השחקנים וגם ההיפך הוא הנכון. העיקר שהצ'ק יגיע לבנק.

כל האימון המבוטל, כל הפגישה עם השחקנים (עדיין לא ברור אם קויימה או לא) – הכל הצגה. הכל דרמה בגרוש.

ג'ימי אמר בחוזרו לפרקט:

"I can go out there, and I can play," Butler said. "It's all about playing hard. I think I can do that. When I'm gassed and I'm tired, I'll look down at Thibs and say, 'Thibs, I need a break."'m.

ותיבו הגיב:

"Everything's fluid," "We'll continue to work through things."

אז מה ג'ימי? אתה עדיין כועס על ההנהלה?

אתם יודעים מה הוא ענה?

הוא ענה: "NO"

ומה בקשר לטרייד? אתה עדיין רוצה טרייד?

"אולי", הוא ענה. אחרי הכל – ההשפלות והכל, אולי הוא רוצה ואולי הוא לא רוצה טרייד?

הנה תשובתו:

"Maybe," he said. "I'm going to be passive-aggressive like everybody else."

ומה אם הקהל ישרוק לך בוז?

"Sure, boo me," Butler said. "Ain't going to change the way I play. Probably going to make me smile more. Please, come with it."

ואז:

"I want to help everyone to be better. I want y'all to win games. My name is still attached to this thing," he said. "I'm still here, so we'd better win."

אני לא יודע אם לצחוק, לבכות, או ללכת לישון. אתם יודעים מה? הברירה השלישית היא המועדפת!

GOOD NIGHT