דרוג העוצמה ב-NFL – מהדורת ספטמבר / פריים-טיים זק

 

ארבעה מחזורי משחקים מאחורינו (כבר עברה רבע עונה??) והגיע הזמן לעשות קצת סדר לטובת מי שלא כל כך עקב (וגם לטובת הקוראים הדתיים שלוח החגים התאכזר אליהם במיוחד השנה). הדרוג להלן מתייחס לא רק למאזנים שהשיגו בארבעת המחזורים הראשונים אלא גם ליכולת שהפגינו הקבוצות במשחקיהן, איכות היריבות ששיחקו נגדם וסוג של הערכה לגבי סיכוייהן בהמשך השנה על בסיס מה שראינו עד כה. דרוג כזה יתפרסם מדי חודש (עוד שלושה עד לסיום העונה הסדירה… זה הכל?) ואתם מוזמנים להגיב ולהתייחס הן למתכונת והן לדרוג עצמו.

תהליך מעניין שהתרחש החודש ושווה לשים אליו לב הוא שבמהלך החודש כל ארבעת הק"ב הבכירים שנבחרו בדראפט האחרון (מתוך חמישה שנבחרו בסיבוב הראשון – לראשונה מאז 1999) הפכו לפותחים (סאם  דארנולד בג'טס התחיל את העונה כפותח, האחרים  – ג'וש אלן, ג'וש רוזן ובייקר מייפילד – הצטרפו אחרי שהוותיקים שפתחו לפניהם אכזבו. לאמאר ג'קסון בבולטימור עוד מחכה לתורו מאחורי ג'ו פלאקו). בזאת מתעצם תהליך חילןף המשמרות המעניין בעמדה הזו בליגה שכן 12 ק"ב שנבחרו בארכעת הדראפטים האחרונים (וכולם מתחת לגיל 25) הם  שחקנים פותחים בליגה (למעשה 13, אם סופרים גם את סי.ג'יי בת'ארד בניינרס שהפך לפותח בשל הפציעה של גארפולו). המעניין הוא שהמצטרפים החדשים (שחלקם, כמו וונץ, מהומס וגוף יישארו בצמרת כנראה להרבה שנים) לא מחליפים ברובם שחקנים ותיקים שפורשים אלא דווקא קווארטרבקים בשיא הקריירה (גילאי 25-33) שאיכזבו ואבדו את משרתם. המגמה של ק"ב ותיקים ומצוינים שמושכים עמוק לתוך העשור הרביעי לחייהם נמשכת ומתעצמת – יש בליגה 9 ק"ב מעל גיל 33 (שנבחרו בדראפטים של 2008 או מוקדם יותר) – מרביתם עדיין בין הטובים ביותר בביזנס כמו בריידי, בריס, רוג'רס וראיין. זה משאיר את הק"ב בגילאי הביניים שאמורים לשלוט בליגה כמיעוט די מבוטל – גם בכמות (10 מתוך 32) וגם באיכות (אף אחד מהם, למעט ראסל ווילסון ואולי קאם ניוטון, לא נחשב כק"ב עלית בליגה).

הקוורטרבקים של דראפט 2018 – יצדיקו את התקוות?

ועכשיו, בלי עיכוב נוסף, לדרוג העוצמה נכון לסוף ספטמבר:

  1. לוס אנג'לס ראמס (4- 0)– הקבוצה עם השילוב הכי מפחיד בין התקפה אקספלוסיבית להגנה חזקה. הקבוצה שהגיעה לפלייאוף בשנה שעברה התחזקה בהגנה עם הרכש של סו ופיטרס, גוף מתמחה במהלכים גדולים (ומוביל כרגע את כל הקוורטרבקים חוץ ממהומס ברייטינג), גרלי מיצר מימד של ריצה והקבוצה בינתיים במאזן מושלם. הבית שלה (NFC מערב) די קל כך שבטוח תגיע לפלייאוף ומשם השמיים הם הגבול.
  2. ניו אורלינס סיינטס (3- 1) – ההגנה עשתה צעד אחורה ובינתיים נראית פחות טובה משנה שעברה, בעיקר בסקונדרי. ההתקפה מחכה לחזרתו של מארק אינגרם והיא יותר חד מימדית עד שובו אבל דרו בריס ביכולת פנטסטית מצליח לנצח משחקים גם מול יריבות קשות, ונעזר בינתיים באלווין קאמארה שממשיך להצטיין. צריך לזכור שהסיינטס תמיד פותחים חלש את העונה ומשתפרים בהמשך וכרגע נראה שזה קורה גם השנה והם בהחלט יהיו קבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף.
  3. קנזס סיטי צ'יפס (4- 0) – פטריק מהומס וחבורתו ממשיכים לחרוך את הגנות הליגה ולהשיג טאצ'דאונס בקצב מסחרר. בניצחון נגד דנבר מהומס גם הראה המון אופי כשהצליח להחזיר את הקבוצה מפיגור ברבע האחרון. ההחלטה לוותר על אלקס סמית נראית בדיעבד מצויינת אבל יש להניח שכקוורטרבק צעיר עוד תגיע נסיגה ביכולתו של מהומס. כשזו תקרה ההגנה (שהיא בין הגרועות בליגה) לא תוכל להציל אותו. עדיין עם הקבוצות האחרות בבית שמפגינות בעיקר חוסר יציבות, הצ'יפס מועמדים רציניים להגיע לפלייאוף השנה ושם אולי להפתיע.
  4. גרין ביי פאקרס (2- 1- 1) – הקבוצה שיחקה מתחילת העונה עם ק"ב על רגל אחת ובלי הגנה של ממש. במשחק האחרון נגד באפלו נראה ששני ההיבטים האלה במגמת שיפור וההגנה הצליחה להשאיר את הבילס בלי נקודות (פעם ראשונה שהפאקרס מצליחים לעשות זאת מאז 2010). אם זה סימן לבאות, הפאקרס – עם רוג'רס בריא והגנה סבירה – יכולים להגיע הכי רחוק שאפשר השנה.
  5. ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 1) – היגוארים מחזירים לריצה נוספת את השילוב שכמעט הביא אותם לסופרבול בשנה שעברה – הגנה חזקה וק"ב לא יציב. לפעמים זה עובד מצוין (כמו בניצחון על הפטריוטס) ולפעמים זה מכוער להפליא (כמו בהפסד לטייטנס). הקבוצה כנראה תגיע לפלייאוף ושם יקוו לרצף משחקים מוצלח של בורטלס כי כשהוא טוב, באמת לא ניתן לעצור אותם.
  6. ניו אינגלנד פטריוטס (2- 2) – אחרי פתיחה חלשה של העונה ושני הפסדים שהעלו בפעם המי-יודע-כמה את השאלה על האופק של שלטון ביליצ'ק-בריידי הגיע המשחק מול מיאמי בו הקבוצה שוב נראתה מצוין ואפילו הפגינה משחק ריצה מפתיע. עם ההצטרפות של ג'וש גורדון ובשבוע הבא גם החזרה של ג'וליאן אדלמן ההתקפה תחזור כנראה לרמה הרגילה והקבוצה תחזור להיות אחת הטובות ב- AFC.
  7. קרולינה פנתרס (2- 1) – באופן מפתיע ההגנה של קרולינה היא בינתיים החלק החלש בקבוצה. דווקא ההתקפה סוחפת את הקבוצה קדימה ובעיקר משחק הריצה של כריסטיאן מקפרי וכמובן קאם ניוטון. אם ההגנה תצטרף (ויש לה את הכלים לכך, במיוחד אחרי שצרפו את הסייפטי אריק ריד מהניינרס), הקבוצה הזו יכולה להיות מאד מסוכנת. הבעיה העיקרית שלה היא העובדה שהיא בבית ה- NFC דרום הקשה.
  8. בולטימור רייבנס (3- 1) – הקבוצה הרשימה מאד עד כה ומובילה (יחד עם הבנגאלס) את בית ה- AFC צפון. פלאקו משחק הרבה יותר טוב מהצפוי (אולי בגלל האיום מהספסל של לאמאר ג'קסון הרוקי) ולקבוצה התקפה יעילה מאד (במיוחד ברד-זון) וכמובן הגנה חזקה (בין חמש הטובות בליגה בינתיים). השילוב הזה בהחלט יכול להספיק להם כדי להגיע לפלייאוף, ובהתחשב בקשיים של הסטילרס ובעיות האופי של הבנגאלס, יש להם סיכוי טוב לקחת את ראשות הבית.
  9. טנסי טייטנס (3- 1) – הטייטנס הצליחו לייצר שני נצחונות מפתיעים ללא ק"ב אפקטיבי ועכשיו כשמרקוס מריוטה חזר לכושר ונראה שההתקפה מתחילה לייצר נקודות היא תוכל להוריד את הלחץ מההגנה ומהספישל-טימס שעשו כל מה שאפשר (כולל לא מעט TRICK PLAYS) להשאיר את הקבוצה במרוץ במהלך ההיעדרות הכפויה שלו מהמגרשים. נראה שהטייטנס ירדפו אחרי ג'קסונוויל כל העונה ויכולים בהחלט לשחזר את ההגעה לפלייאוף משנה שעברה.
  10. וושינגטון רדסקינס (2- 1) – הקבוצה כצפוי משחקת פוטבול סולידי מאד, בלי הברקות ומהלכים גדולים אבל גם בלי טעויות (למעט המשחק המוזר מול הקולטס) ועם הגנה חזקה והם בינתיים מובילים את בית ה- NFC מזרח. עם אלקס סמית היציבות בהתקפה כנראה תימשך ואם גם ההגנה תשמור על הרמה שהפגינו עד כה, הקבוצה בהחלט יכולה לחטוף בניגוד לכל הציפיות את אליפות הבית, שנראה כרגע פתוח לחלוטין.
  11. מינסוטה ויקינגס (1- 2- 1) – המאזן של הקבוצה לא נראה טוב, אבל בסה"כ הקבוצה משחקת לא רע. קאזינס נראה מחובר לקבוצה והתקפת המסירה נראית מצוין. הבעיה היא במשחק הריצה שלא קיים וההגנה שמדשדשת בבינוניות אחרי שהיתה אחת משתי הטובות בליגה בשנה שעברה. הפסד לראמס ותיקו עם גרין ביי (שניהם בחוץ) הן תוצאות סבירות אבל ההפסד המוזר לבילס ימשיך לרדוף את הויקינגס במהלך העונה.
  12. פילדלפיה איגלס (2- 2) – האלופה עדיין לא בשיא היכולת, קארסון וונץ עדיין מסיר חלודה והגנת המסירה לא מפחידה כמו בשנה שעברה. ההפסד השבוע מראה שעוד יש להם הרבה עבודה לעשות לפני שיהיה אפשר לדבר על ריפיט, למרות שמבחינת סגל יש להם את כל הכלים לעוד ריצה עמוקה בפלייאוף. בית ה- NFC מזרח שוב נראה כמו בית מאד מאוזן שבו כל קבוצה כנראה תוכל להמשיך לחלום על פלייאוף גם עמוק לתוך העונה.
  13. מיאמי דולפינס (3- 1) – מיאמי הגיעה לפוקסבורו עם מאזן מושלם ואיזון מצוין בין כל חלקי הקבוצה (היא היתה הקבוצה היחידה שנמצאת בטופ-טן בהתקפת מסירה, התקפת ריצה, הגנת מסירה והגנת ריצה) והמון תקוות לזכות באליפות ה- AFC מזרח לראשונה מאז 2008 אבל אז התפרקה לחלוטין מול בריידי ושות'. היא עדיין מוליכה את הבית אבל זה נראה פתאום ארוע מאד זמני. אם יצליחו לחזור לשיטה המוצלחת של אדם גייס ולרמת המשחק שהפגין טנהיל במשחקים הראשונים, הם עדיין מועמדים רציניים לפלייאוף.
  14. סינסינטי בנגלס (3- 1) – הקבוצה בינתיים מנצחת יותר מהצפוי ומפגינה אופי (כמו בניצחון בסיום ההארכה מול אטלנטה). אנדי דלטון בסה"כ מפגין משחק סביר (עם הנטיה המוכרת שלו לטעויות קריטיות) וההגנה לא מקלקלת להתקפה יותר מדי. עדיין, התחושה היא שהם ירוצו קדימה ויהיו בעמדת כניסה לפלייאוף אבל לקראת תקופת ההכרעה הם לא יעמדו בלחץ ויצאו מהתמונה.
  15. לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2- 2) – לצ'ארג'רס היתה הגרלה אכזרית במחזורים הראשונים והיא משחקת הרבה יותר טוב מכפי שהמאזן שלה מרמז. פיליפ ריברס עדיין משחק ברמה גבוהה והתקפת הקבוצה מדורגת בין הטובות בליגה. ההגנה עדיין מחכה לשובו של ג'ואי בוסה ובלעדיו מתקשה מאד להפעיל לחץ על הק"ב היריבים. הצ'ארג'רס רגילים לפתוח חלש ולהשתפר במהלך העונה, וכשזה יקרה (ועם שובו של בוסה) הם בהחלט מועמדים להגיע לפלייאוף.
  16. שיקגו ברס (3- 1) – המהלך המשמעותי של הקבוצה ממש לפני פתיחת העונה היתה הבאתו של חליל מאק בחוזה היקר ביותר בהיסטוריה לשחקן הגנה. בינתיים זה נראה מוצלח מאד – הגנת הקבוצה הטובה בליגה והברס מצליחים לנצח ולהוביל את בית ה – NFC צפון החזק. אם (כמו במשחק האחרון נגד טמפה-ביי) גם מיטש טרובינסקי יתחיל להצדיק את הציפיות שהביאו אותו להבחר שני בדראפט של 2017 (לפני מהומס!) אז הקבוצה יכולה להתחיל לחלום על פלייאוף אחרי שנים ארוכות של בצורת.
  17. פיטסבורג סטילרס (1- 2- 1) – אחרי פתיחה מאד מגומגמת נראה היה שהקבוצה עלתה על הגל והשאירה את בעיות חדר ההלבשה מאחוריה, אבל המשחק הקטסטרופלי מול בולטימור החזיר את כל סימני השאלה – משחק הריצה שוב נראה נורא (19 יארד בכל המשחק!) וההגנה לא עוצרת אף ק"ב יריב. היריבות החזקות בבית (סינסינטי ובולטימור) מתחילות לפתוח פער על הסטילרס ואם לא יהיה בקבוצה שינוי משמעותי ומהר העונה הזו תלך לאיבוד.
  18. דנבר ברונקוס (2- 2) – אם במינסוטה קירק קאזינס נקלט במהירות, הרי הק"ב שהיה של לפניו – קייס קינום – מתקשה יותר בג'וב החדש בדנבר. הקבוצה מפגינה בו הרבה אמון ובינתיים מצליחה לגרד נצחונות ולהשאר בתמונת הבית (בעיקר בזכות ההגנה החזקה, למרות שגם היא מראה קצת סימני שחיקה). לאורך זמן בלי שקינום יתחיל להראות את היכולת המצוינת משנה שעברה, זו שהביאה לו את החוזה המכובד אצל הברונקוס, הקבוצה לא תגיע רחוק, בוודאי בבית (AFC מערב) שכולל גם את מהומס וריברס המצוינים.
  19. סיאטל סיהוקס (2- 2) – ההגנה דווקא מפתיעה לטובה בינתיים (שישית בליגה) אחרי שחזו לה התפרקות מוחלטת אבל קו ההתקפה נשאר מזעזע וראסל וילסון נאלץ לברוח על חייו ולחטוף המון סאקים בכל משחק. למרות זאת, עם ארבעה נצחונות בטוחים בבית ה- AFC מערב (מול אריזונה וסן פרנסיסקו החלשות) ואיצטדיון מהביתיים בליגה, הסיהוקס יכולים לשמור מרחק סביר מהראמס ולחלום על מקום בווילד-קארד.
  20. דאלאס קאובויס (2- 2) – איך נפלו גיבורים… קו ההתקפה הטוב בליגה לפני שנה-שנתיים הפך לאחד הגרועים שבהם, מה שגורם לדאק פרסקוט להיראות רע ולקבוצה להפסיד משחקים למרות תצוגות טובות של אזקיאל אליוט (לקבוצה יש את התקפת הריצה הטובה בליגה אך התקפת מסירה בין הגרועות). הניצחון על דטרויט נתן לקבוצה קצת אוויר אבל זה נראה זמני ואם לא יהיה שינוי משמעותי בקו ההתקפה כנראה שהקבוצה תראה את הפלייאוף מהבית, מה שיכול לגרור שינויים מהירים ומרחיקי לכת בסגל הקבוצה ובצוות האימון בתום העונה (ואולי עוד קודם).
  21. אטלנטה פאלקונס (1- 3) – עוד קבוצה שחוותה הגרלה אכזרית לפתיחת העונה אבל במקרה שלה זה גם תוצאה של הבית החזק (NFC דרום) שהיא נמצאת בו. מאט ראיין וההתקפה העלו הילוך אחרי משחק פתיחה חלש אבל ההגנה מוכת הפציעות היא אחת הגרועות בליגה ומקשה מאד על הקבוצה לנצח, למרות המון נקודות שההתקפה מייצרת. אם לא יהיה שיפור דרמטי ומיידי בהגנה נראה שהעונה של הפאלקונס תיגמר מוקדם מהצפוי.
  22. ניו יורק ג'יאנטס (1- 3) – לאחר פתיחה מזעזעת הקבוצה מתחילה להראות קצת סימני חיים. הקבוצה עשתה שינויים בקו ההתקפה שמאפשרים למנינג כמה שניות לעבוד ואם זה קורה, הוא מצליח להפעיל לא לעשות טעויות ולהפעיל את השחקנים שסביבו – בעיקר בקהאם והרץ בארקלי המצוין. ההפסד לניו-אורלינס החזקה היה צפוי אבל אם הם ימשיכו להשתפר והירבות בבית ימשיכו לגמגם, אולי יש לג'יאנטס סיכוי להציל משהו מהעונה הזו.
  23. יוסטון טקסנס (1- 3) – אחת האכזבות של העונה. לקבוצה היו לכאורה כל המרכיבים לריצה לפלייאוף אבל במשחקים הראשונים היה נראה ששום דבר לא מתחבר – לא בהתקפה (שם דשון ווטסון נראה כמו צל של הק"ב המלהיב מתחילת העונה שעברה) ולא בהגנה (שם כל הכוכבים לא הצליחו לייצר לחץ על התקפת המסירה של היריבים). במשחק מול אינדיאנפוליס גם ווטסון וגם ההגנה בראשות ג'יי-ג'יי וואט פתאום נראו אחרת לגמרי ונחכה לראות אם זו הבלחה או מגמה שיהיה לה המשך.
  24. אוקלנד ריידרס (1- 3) – אחרי כל הציפיות הגדולות שעוררה חזרתו של ג'ון גרודן לעמדת המאמן, נראה שהעונה הזו תהיה בעיקר עונה של התאמות וניסויים. הוויתור על חליל מאק הפך את ההגנה לאחת הגרועות בליגה וכך גם משחק התקפה סביר (ולפעמים מצוין) של דרק קאר וחבריו לא מאפשר לקבוצה לנצח. יש להניח שנראה עוד הרבה שינויים בסגל במהלך העונה ובקיץ לפני שגרודן יבנה קבוצה בצלמו.
  25. טאמפה ביי באקנירס (2- 2) – אחרי פתיחה מאד מפתיעה ושני נצחונות מדהימים של ריאן פיצפטריק, האוויר יצא לגמרי מהבלון בשני המשחקים האחרונים (ובעיקר בתבוסה מול שיקגו) ונראה שג'מיס ווינסטון יחזור לעמדת הק"ב הפותח. הקבוצה כנראה תחזור להיות החלשה בבית ה- NFC דרום הקשוח ותסיים מוקדם את העונה, אלא אם ווינסטון יראה שיפור משמעותי ביחס למה שראינו ממנו בעונות האחרונות.
  26. דטרויט ליונס (1- 3) – מתיו סטאפורד משחק לא רע אבל מסביבו אין כלום, ועוד עונה בדטרויט תסתיים כנראה עוד לפני החורף. למאמן החדש מאט פטרישיה יש המון עבודה, בעיקר בהגנה (תחום המומחיות שלו עוד מתפקידו הקודם בניו אינגלנד) ויש רק לקוות שלהנהלה והאוהדים תהיה מספיק סבלנות לתת לו לבצע את תהליך השיפור הנדרש.
  27. אינדיאנפוליס קולטס (1- 3) – בסה"כ הקולטס מרוצים ממה שראו והשיגו עד עכשיו – אנדרו לאק מתפקד באופן סביר (אם כי הוא זורק הרבה יותר מדי) ובעיקר ההגנה מפתיעה לטובה ושומרת את הקבוצה במשחקים, למרות שבסופו של דבר עדיין בד"כ הם נגמרים בהפסדים די צמודים. הקבוצה לא בין נמושות הליגה כמו שרבים צפו אבל גם לא תגיע לפלייאוף ומנהלי הקבוצה יצטרכו לחשוב מה הם עושים כדי להחזיר את הקבוצה לרלוונטיות בשנים הבאות. די ברור שזה לא יקרה עם הסגל הנוכחי.
  28. קליבלנד בראונס (1- 2- 1) – מיקום גבוה להפתיע לקליבלנד שעם שני הפסדים בארבעה מחזורים בהחלט יכולים להגדיר את פתיחת העונה כמוצלחת, במיוחד לאור היכולת הטובה שמפגין בייקר מייפילד הרוקי בעמדת הק"ב מאז שקיבל את המפתחות במחצית המשחק מול הג'טס והוביל את הקבוצה לניצחון הראשון אחרי כמעט שנתיים. הקבוצה תישאר כנראה במרתפי הבית והליגה השנה אבל אחרי תקופה ארוכה נראה שיש מגמת שיפור ולאוהדים יש למה לחכות בשנים הבאות.
  29. ניו יורק ג'טס (1- 3) – משחק הפתיחה של הג'טס בישר טובות כאשר סאם דארנולד הק"ב הרוקי פתח ונראה מצוין. במשחקים הבאים הוא כבר היה הרבה פחות טוב ובינתיים זה נראה שלפחות השנה התקפת הקבוצה תשלם הרבה שכר לימוד עד ש(אולי) תתייצב. בינתיים ההגנה היא בין הטובות בליגה ומשאירה את הקבוצה במשחקים אבל בלי שיפור במשחק ההתקפה זה ממש לא יספיק.
  30. סן פרנסיסקו 49 (1- 3) – מה שרצועה קרועה אחת יכולה לעשות… עוד לפני הפציעה של גארפולו הקבוצה לא הצדיקה את ההייפ של קדם העונה והבאז שייצרה הגעתו לעיר בשנה שעברה, אבל אחרי הפציעה ולאור העובדה שהק"ב הפותח יהיה (שוב) סי.ג'יי בת'ארד הצעיר, הקבוצה חוזרת רשמית להיות אחת מנמושות הליגה למרות שהצליחה להיות תחרותית להפתיע במשחק האחרון נגד הצ'ארג'רס.
  31. בפאלו בילס (1- 3) – הקבוצה השיגה ניצחון (מאד) מפתיע במינסוטה אבל זה נראה כמו אירוע חד-פעמי. הקבוצה השכילה לרדת במהירות מהניסוי להחזיר את נתן פיטרמן (??) לעמדת הק"ב והעלתה את הרוקי ג'וש אלן שבינתיים נראה סביר אבל יש עוד הרבה בניה לעשות לפני שאוהדי הבילס האומללים, שראו סוף סוף משחק פלייאוף של קבוצתם בשנה שעברה, יזכו לכך שוב.
  32. אריזונה קארדינלס (0- 4) – עוד קבוצה שהחליטה להמשיך עם ק"ב רוקי (ג'וש רוזן) ולוותר עם סאם בראדפורד המאכזב. עדיין מוקדם לדעת לאן זה הולך. ההגנה דווקא לא רעה כך שאם רוזן יצליח לייצר ניצוץ בהתקפה אז הקבוצה תוכל אולי להשיג כמה ניצחונות ולייצר כמה רגעי נחת לאוהדים בפיניקס ואולי עונת פרישה ראויה ללארי פיצג'רלד האגדי. בינתיים היא הקבוצה היחידה ללא ניצחון.

 

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. שחר דלאל

    4 אוק 2018 07:39:58

    נגעת בנקודה מעניינת בהשוואה בין מהומס לטרוביסקי. למרות ההצטיינות של הראשון, דווקא הק"ב של שיקאגו היה זה שאנדי ריד רצה להביא ולהפוך לפרוטיג'י המצטיין שלו.
    לקנזס סיטי היה כבר טרייד סגור עם טנסי על הבחירה החמישית והם אלה שהתקשרו לניינרס רגע לפני שהברס עשו איתם טרייד משלהם (https://www.si.com/mmqb/2017/05/01/san-francisco-49ers-nfl-draft-room-bears-trade-reuben-foster-peter-king).

    הדרך של השניים תהיה תמיד תמונות מראה אחד של השני, במיוחד לאור העובדה ששניהם משחקים באותה התקפה, אך לק"ב של הצ'יפס היתה שנה נוספת להתמודד עם המורכבות שלה, בעוד שהמאמן של הברס היה ג'ון פוקס (שאולי אפילו הרס לחלוטין את טרוביסקי, אבל את זה נגלה בהמשך)

  3. אסף

    4 אוק 2018 08:10:09

    קרולינה בלוף ומדורגים מאוד גבוה, טנסי גם קבוצה מוגבלת למדיי שניצחה בפוקס את האיגלס ומשחקת בבית העלוב ביותר בליגה וגם כן מדורגת גבוה מידי

  4. p

    4 אוק 2018 09:21:18

    תודה רבה!
    לגבי עניין הסאקים של ווילסון, שני משחקים ראשונים עם הגנות pass rush מהטובות (עד כמה שאני יודע, בכל זאת רפה הבנה) ובמשחקי חוץ היו 6 סאקים בכל אחד מהמשחקים – המון ובלתי מתקבל, הסתיימו בהפסדים.
    בשני המשחקים הבאים עם הגנות מממוצעות יותר, מספר הסאקים ירד ל2 בכל משחק, הרבה יותר סביר והסתיימו בניצחונות.

  5. גיא רוזן

    4 אוק 2018 09:32:58

    ה-NFL זו ליגה מטורפת. הכל יכול לקרות, המון מוכרע על המפגש בין השפיץ של הנעל והשרוך של הפוטבול.
    יש לי תחושה שהמדורגת 21 (אטלנטה) עוד תגיע לטופ 10 בסיומה של העונה,
    ושהמדורגת 9 תמצא את עצמה 9 גם בסוף העונה, רק הפעם 9 מהסוף…

    אחלה פוסט, תודה.

  6. ולדי קוגן

    4 אוק 2018 09:44:37

    תודה רבה על הדירוג. מצחיק אותי שעדיין קוראים להם סן דייגו צארגרס, כאילו עדיין לא מתעכל שהם עברו ללוס אנג'לס. אחרי הנצחון השבוע הייתי מפרגן לצ'יפס מקום 2, אבל גם 3 סבבה. לדעתי גם גרין ביי טיפה גבוה מדי, רוג'רס פשוט משחק על רגל אחת(הוא עדיין שחקן סבבה ויותר).

  7. תומר

    4 אוק 2018 09:52:10

    אני לא בטוח אם הדירוג אמור לשקף את היכולת הנוכחית או את הפוטנציאל של הקבוצות.

    אם היכולת הנוכחית אז אין מצב שגרין ביי מדורגים כל כך גבוה ובמקרה שלהם המאזן לא בהכרח משקר. לקבוע לגביהם על פי המשחק נגד הבילס נראה לי לא לעניין.
    גם סיאטל מדורגים גבוה מדי לטעמי, הם לא בדיוק נראו כמו ארגון מנצח. נכון שיש להם ארבעה נצחונות מובטחים אבל נכון לעכשיו הם נראים כמו צל של קבוצה.
    עוד דירוג לא ברור בעיני הוא של הפטריוטס שאמנם ניצחו את מיאמי החזקים אבל חוץ מזה נראו עד עכשיו כמו הבינוניות בהתגלמותה.

    מי שלעומת כל אלו מדורגים נמוך מדי הם הדולפינס וכל זה רק בגלל משחק אחד. אני בטוח שאם ההפסד לפטריוטס היה במחזור הפתיחה, הדולפינס היו משתחלים לחמישיה הראשונה.
    גם למינסוטה מגיע יותר, במקרה שלהם המאזן דווקא כן משקר.

    אם הדירוג הוא על פי הפוטנציאל אז באמת קטונתי.
    בכל זאת שתי נקודות:
    – אני עדיין מחזיק מהפנתרס. כרגע הם לדעתי מרחק לוק קיקלי אחד של השנה שעברה מלהיות בצמרת הגבוהה.
    – קליבלנד הולכים לגרד פלייאוף השנה. ראיתי שלושה משחקים שלהם והם לא נראו דומים לזוועה של העונה שעברה אפילו קצת.

    1. תומר

      4 אוק 2018 09:53:45

      ובעיון חוזר, גיא צודק, גם אטלנטה מדורגת נמוך מדי, גם ביחס למה שהיא הראתה עד כה וגם ביחס לפוטנציאל שלה.

  8. ג'ו פלאקה

    4 אוק 2018 10:00:43

    דרוג שנוי מאוד.

    תוריד את הסיינטס למטה ההגנה שלהם היא זוועה.
    גם הדרוג של הסטילרס הוא גבוה מידי לקבוצה בלי הגנה וק"ב גמור.

    סינסיטי וטמפה בי הרבה יותר חזקות מהאיגלס.. יצא לך לראות את פילדלפיה?

    קרולינה ובולטימור גם ראויות להיות מעל הפאקרס ולא הייתי שולל אותם מול קנזס\ראמס בהמשך.

  9. עידן

    4 אוק 2018 10:04:49

    לדעתי הפלקונס שווים יותר מהמקום ה 21 עם ראיין קרוז ורידלי.העניין בnfl הוא גם נגד מי אתה משחק ובאיזה איזור אתה ממוקם.הפטריוטס עם מאזן 2-2 הסריחו את המגרש אבל היו להם יריבות יותר קלות וגם השבוע יש להם את הקולטס.אטלאנטה עם 1-3 עם הגרלה קשה וכמה הפסדים על הקשקש והשבוע תקבל את פיטסבורג בחוץ באחת ההזדמנויות האחרונות של פיטסבורג לפני שבולטימור וסינסינטי בורחות

  10. תומר

    4 אוק 2018 10:38:54

    ואמנם זה רק מאזן ביניימי שכזה (וגם מעט שנוי במחלוקת) אבל בכל זאת יהיה מעניין לראות חלוקה לפי בתים ואזורים
    די בולט NFC מערב המאוד לא מאוזן עם קבוצות במקומות 1,19,30,32. בולט גם החוזקה של ה NFC דרום 2,7,21,25
    וצפון עם 4,11,16,26
    הממוצע של ה NFC וה AFC די דומה עם עדיפות קלה ל NFC (16.1 לעומת 16.9). הס"ת גם כן די דומה אבל הדירוגים של ה AFC פחות קיצוניים (9.2 לעומת 9.8)

    ועד כאן פינתנו 'חפירות מיותרות לבוקר יום חמישי'

  13. פריים טיים זק

    4 אוק 2018 14:04:56

    הדרוג משקף סוג של שילוב בין יכולת בארבעת המשחקים האחרונים והערכה לגרף ההתקדמות והחוזק תחת הנחות אלו. לדוגמא, בהנחה שארון רוג'רס בתהליך של החלמה מהפציעה גרין ביי יהיו הרבה יותר מסוכנים מבפי שניראו עד כה. לעומת זאת קבוצה כמו מיאמי שעד המפגש עם ניו אינגלנד פגשה יריבות קלות יחסית עשויה להיות (להערכת הכותב) קרובה יותר ליכולת שהפגינה בפוקסבורו מאשר למשחקים הקודמים. כמובן שהדרוג ישתנה עוד הרבה במהלך העונה והוא מאד שונה בין כותב לכותב (גם המקצועיים שבהם…).
    ולגבי "סן דייגו" – פליטת קולמוס… תוקן.

  14. דקסטר

    4 אוק 2018 16:43:48

    דירוג גבוה מדי לסיינטס ולפאקרס שאין להם מקום בעשירייה הראשונה.

    דירוג נמוך מדי לסינסי שיקגו וקליבלנד.

  16. קובי

    4 אוק 2018 16:56:15

    גם לדעתי דירוג בעייתי משהו,
    גרין ביי לדעתי אזור האמצע יותר מתאים, אולי טופ 10, ההגנה תמיד תהיה בעייתית, משחק אחד לא משנה את זה וההתקפה לא טובה משחק (באזור ה20 נקודות למשחק, לא מספיק), בספק אם יעברו את הווילד קארד.
    סינסנטי בטופ 5, לפחות עד כה.
    הסיינטס בעייתים גם בהגנה עדה כה, וכאמור זה הסיינטס, אני לא רואה את זה משתפר דרמטית.
    קנזס סיטי לא רואה את זה מחזיק עד סוף העונה.
    הראמס כרגע נראים ברמה אחרת, אבל באמת זה הליגה הכי שיוויונית שיש, קשה לדעת מה יקרה,
    חוץ משבריידי יגיע לפחות לגמר החטיבה שום דבר לא בטוח.

    1. שחר דלאל

      4 אוק 2018 18:18:39

      אני חושב שאנחנו עדיין בשלב הגישושים בליגה, אי אפשר לדעת מי באמת יתמודדו על פלייאוף (אתם זוכרים שבעונה שעברה קנזס סיטי נראתה בלתי עצירה ב-7 המשחקים הראשונים עד שכל הקבוצות למדו את ההתקפה שלה?).
      דירוג בשלב כל כך מוקדם של העונה הוא בעיקרו ספקולטיבי, הוא יותר קרוב לדירוג שהיינו עושים לפני תחילתה מאשר לדירוג שנעשה במחזור השמיני.עדיין יש משמעות לחוזק היריבות ועדיין אין את ההתיישרות הסטטיסטית כדי שנדע מי טובה באמת.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט